אהבת עולם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל הכבוד על העריכה!! קבלי ח"ח!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הדבר היחיד שהייתי משנה זה עוברת שוב ומתקנת כל מיני קישורים שבורים (לאישה במסע במקום ל- אישה במסע וכו') אבל זה באמת שטויות וקטנוני (מודה

. קטעים שבדיוק היום חשבתי שכדאי להוציא את הדיון המעניין של דניאלה ו- אישה במסע לדף משלו.

תודה פלוני אלמונית.
נעים לקבל התייחסות לעבודה שהשקעתי בה.

(ואני מודה שאת הקישורים השבורים כבר אין לי כוח לתקן...)

בבקשה ערכי גם את השניה. ארוכה.

(את מבקשת ממני להסביר כשאת יודעת בעצמך את הסיבה, את לא חדשה פה. ומיד אחר כך עושה את אותה ה"טעות". מה הרעיון?)

אגנוסטי

היי
למעסיקה שלי קוראים נמרה 0522242129
קחי ממנה כתובת ושלחי אליה את הקבלה ואז תקבלי המחאה בדואר.
לא הספקתי לארגן את הקטעים שצילמתי.עמוס...מתכננת לעשות זאת.
יומטוב:-)

נו, אפשר לומר מזל טוב על דירה חדשה?
או שעוד לא מצאת?

כתבתי בככר השוק:

אני מטפלת בתינוקות וילדים עם המון ניסיון והרבה לב ונשמה.

כרגע עובדת עם משפחה, אך מתפנה בקרוב (עומדת לסיים באוגוסט).
מתחברת טבעית לילדים. מביאה הרבה אהבה, חום, מגע, הקשבה, והמון שמחת חיים.
אוהבת ללמוד מהילדים ואוהבת להוסיף ללמידה שלהם, הולכת עם הסקרנות הטבעית של הילד.
יודעת את האיזון הנכון בין נתינת חופש לבין גבולות.
בקיצור, כדאי לכם אותי !

עד 3 ימים בשבוע (רצוי 3). אזור המרכז: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, פתח תקווה. (ואולי גם קריית אונו)

אפשרות גם לטיפול משותף בשני ילדים משתי משפחות.

יש לי המלצות מאוד חמות, שאשמח למסור לכל דורש.

מירב , ahavatolam ב-walla.com

הי אהבת !

נו צ'לחי את המפרט, אני מרענן את המייל ומתאכזב כל פעם מחדש (-:

צוויל

לא המפרט של הגיטרה, שלא תתבלבלי

צוויל

רשמתי לפני!
צוול איכס ?
(-:

צוויל

אימרה משפחתית שעוברת אצלנו מדור לדור: כסף היא צורת התשלום הזולה ביותר...
לי אורה מתוך דג חתול

"A Lanister always pays his debts."

מ"משחקי הכס"

צוויל

"A Lanister always pays his debts."
צוויל, אנא תרגום. מה זה lanister?
ובאיזה הקשר? מה שדיברנו?

(התייאשתי מלחפש ת'דף שלך...

)

היי אשמח לקבל הצעת מחיר לערב סדנת צחוק לאמהות הגן של הילד שלי
cocolona בג'מיל נקודה קום
0528 שבע אחת שש שמונה שלוש שמונה

שאלתי בככר השוק:
בשבוע שעבר נכנסתי לסטימצקי, והתיישבתי בצד על שרפרף שנועד לכך כדי לעיין בספר.
כהרגלי בקודש ובלי לחשוב על זה אפילו, הורדתי את הסנדלים, וישבתי וקראתי יחפה.
פתאום באיזה שלב ניגשה אליי אחת העובדות וביקשה ממני לנעול את הסנדלים. לשאלתי למה, אמרה 'כאן זה מרחב ציבורי ולא סלון'. נו, ואז?
טוב, אני לא ממש טובה בלהכנס ראש בראש אז עשיתי כאילו אני נועלת אותם, אבל אח"כ היה נדמה לי שסיימה את המשמרת, והורדתי שוב.
פתאום היא צצה שוב מאיזה מקום ואומרת לי כאילו בקשיחות משהו כמו 'ביקשתי ממך לנעול את הסנדלים ואת מצפצפת עליי, אני אזמין איש אבטחה'.
המשכתי לקרוא ואחרי כמה דקות פתאום מופיע איש אבטחה, רוסי מסכן, שנראה שלא יודע מה הוא בדיוק אמור לעשות שם.
אמרתי לו: 'נו, ומה הבעיה עם זה שאני יחפה?' אומר לי 'כאן זה לא חוף הים'. אני שואלת 'ואיפה כתוב שאסור' אומר לי 'זה לא בטיחותי'. נכון, חוף הים יותר בטיחותי.
בקיצור, לא היה לי כוח לעשות סצנה, אז נעלתי את הסנדלים, אבל זה ממש עצבן אותי.
רציתי לשאול: האם יש איזה חוק שעומד לצדם בעניין הזה? (או לצדי?) מה יכולתי לענות להם? מה הם היו יכולים לעשות אם הייתי מתעקשת? האם היו יכולים להוציא אותי בכוח? להזמין משטרה? האם הייתה לי איזו דרך לעמוד על שלי? מה אתם הייתם עושים?

אהבתוש יקרה,
אני יודעת שאת חופשיה וזורמת ונשמה חופשיה
(מכירה אותך מכאן...)
אבל אולי במרחב ציבורי כמו חנות ספרים זה לא כל כך מכובד לחלוץ נעליים?
אולי זה מתפרש כחוסר כבוד למקום?
@}

אני סבורה שזה עניין של בטיחות - כמו שגם אסור לנהוג יחפים. נכון שזה נראה שרירותי, אבל אם יפול עליך ספר ותפגעי יכול להיות שאין לך ביטוח אם את יחפה....

תודה יאמי מאמי.

אולי זה מתפרש כחוסר כבוד למקום?
אני יודעת שכך זה מתפרש.
אני רק לא יודעת למה. בעיניי זה טיפשי.

ואני שואלת אם למרות שכך זה מתפרש מותר לי לנהוג לפי ההבנה שלי. או שיש חוק נגד הנושא זה (אם יש חוק אז גם אם יש לי השגות עליו, אין לי כ"כ מה לעשות. אבל אם אין חוק, האם הם יכולים לקבוע לי?).

<גם הנקה בציבור נחשבת הרבה פעמים כ'חוסר כבוד למקום'

>

שלומצ, תודה גם לך.
אם הייתי רואה שכתוב איפשהו שאסור ללכת יחפים מפאת בטיחות, ניחא. (גם דבילי ו'כיסוי תחת' אבל לפחות מעוגן ב'חוק')
אך אני משערת ש'בטיחות' זה רק תירוץ. לא זה מה שמפריע להם.

(אולי זאת הסיבה גם שמפריע להם אישה מיניקה בחנות? שלא ייפול לה ספר על הציצי?

)

מה אתם הייתם עושים?
הייתי נועלת את הסנדלים, כי ביקשו, זה המקום שלהם מותר להם שיהיו להם חוקים מוזרים, הסנדלים לא גורמים לי סבל גדול מדי. אם זה היה מקום שאני נמצאת בו כל יום אז אולי הייתי מנסה להתעצבן אבל במקום כמו חנות זה פשוט עובר לידי, כמו שאסור להיכנס לחנות עם כלב או בלי חולצה (לגבר למשל) ככה גם אסור להיות יחפים. בקטנה.

שליחה על ידי יעל* » 11 יולי 2012, 22:04

אולי הם חוששים שבעיני לקוחות אחרים זה ייראה לא אסטתי ואז הם יצאו מהחנות ולא יקנו.

זה לא "הלך רוח כנוע" אלא לכבד את חוקי המקום.
לגיטימי לקבוע "קוד לבוש".
(בקואופ בעיר הסמוכה שהיא עיר סופר פריקית, יש בכניסה סל עם כפכפים ושלט שמבקש לא להסתובב יחפים בחנות).

אוקיי, אני יודעת שהם חוששים שזה ייראה לא אסתטי.
ברור לי שזאת הסיבה. אבל אני כמובן לא מסכימה עם התפיסה הזאת.

מה שאני שואלת - האם עובדת יכולה לבקש ממני על דעת עצמה בלי שהיא מראה לי איזה חוק כתוב?
חוק מדינה. או לפחות 'חוק' של החנות...?
האם יש איזה חוק מדינה בנושא?

ואם אני מתנגדת - מה הם יכולים לעשות? האם יכולים להזמין משטרה על דבר כזה? יש להם עילה?

טוב, נראה שזכות האדם ליחפנות לא מעוררת כאן את רוח הלחימה של אף אחד.
פתאום כולם בעד להיות 'טטלעך' של המערכת...

על איזה אתר מיינסטרימי נפלתי, יא-אללה...

לא היה לי כוח להגיב אבל אני דווקא בעד יחפנות. לא בכוח ולא בכל מחיר. אבל אם במקום מסוים לא נאה להם איך שאני לבושה אני בהחלט אעשה מאמץ לחקור את זה קצת מולם.
ובניגוד לדעתה הלא נחוצה של קוראת (שכנראה קמה כהרגלה על צד שמאל ונזכרה שתמיד אפשר להיכנס באהבת בשביל הכיף) אני לא רואה בזה הצקה לעובדת. אני חושבת שתשעים אחוז מהלקוחות מציקים לעובדת הזו יותר מהסיפור הזה במגוון גדול של דרכים לגיטימיות לכאורה.
ובכלל - אני חושבת שכאשר מציגים דרישה ללקוח רצוי להסביר אותה ולא להסתפק בהסברים מסוג "כי ככה" ולהביא אבטחה. אותי זה היה מעצבן.

השורה התחתונה שלי - לא חייבים לקבל כל דבר מייד, ומותר לשאול ולנסות להבין אם זה משהו שנוח לך או חשוב לך. ואחרי שתקבלי הסברים כמו בן אדם תחליטי אם את יוצאת מהחנות או נשארת ונועלת.
לפעמים כשמתעקשים מגלים שאין שום כלל ואין בעיה וסתם נכנס לעובדת איזה ג'וק בראש והיא החליטה לנצל את כוחה.
זה באמת קשור להלך רוח כנוע.

זיכרון פרטי דומה - הלכתי ללדת בבית החולים. דבר ראשון הורו לי בטון סמכותי להסיר את התכשיטים שלי. לא רציתי כי רציתי ללדת איתם מכל מיני סיבות לא רציונליות. הם התעקשו ואמרו שאלו הם הנהלים. שאלתי למה. הסבירו שאם אני אזדקק לניתוח דחוף אי אפשר להיכנס עם תכשיטים. הראתי באיזו קלות ניתן להסיר את התכשיטים ושכנעתי אותם שזה יהיה בסדר גמור.

כשיש דיאלוג קורים דברים טובים. כשאין דיאלוג כולם מתעצבנים. לדעתי זכותך לבקש דיאלוג לפני שאת נכנסת ל הלך רוח כנוע

כשיש דיאלוג קורים דברים טובים. כשאין דיאלוג כולם מתעצבנים
ישר העלית גם לי זיכרון בית חולים:
כשנכנסתי לחדר לידה המיילדת הודיעה שהיא מחברת אותי לעירוי. לא הבנתי למה - הרי אני לא מיובשת. ומה פתאום, אני לא הולכת עכשיו להעביר את הלידה מחוברת לעירוי, זו ממש לא התוכנית שלי.
כל ניסיון לחלץ מהמיילדת לפחות הסבר למה יש צורך בכך נבלם ב"אלו הנהלים שלנו" (שזה בול "כאן זה לא סלון").
אחרי רבע שעה של סירוב שלי וויכוח מעגלי פתאום נפל לי איכשהו האסימון - כשהיא אומרת "עירוי" היא מתכוונת בעצם לפתיחת וריד (אני יודעת שרבות כאן יתנגדו גם להליך כזה, אבל אני לא).
כל הוויכוח היה מיותר. כל הוויכוח היה רק כי לא היה דיאלוג, לא היה הסבר, אלא מין אמירה אטומה.
אם היה הסבר תוך רגע הייתה מתבהרת האי-הבנה.
אז אמנם זה לא אותו דבר, כי חדר יולדות הוא לא אזור פרטי שמותר לצוות להחיל בו אילו כללים שבא להם, אבל מבחינת "אל תהיה צודק היה חכם" זה אותו דבר בול - הכול היה יוצא יותר מוצלח אם העובדת הייתה מסבירה את עניין הביטוח, החשש מתגובת לקוחות אחרים וכו'.
תמיד עדיף דיאלוג.

אהבת
נכנסת למקום פרטי. ברור שאת צריכה לנהוג עפ"י החוקים שלו - מוזרים ככל שיהיו.

שליחה על ידי דרם* » 12 יולי 2012, 15:28

אהבת, אולי דעתה של מתעצבנת הובעה בדף שלך בניגוד לרצונך,
אבל אני בהחלט הייתי נותנת את דעתי לעובדה שלא היית במקום ציבורי, אלא במקום פרטי, שנמצא בבעלות פרטית.
לא נראה לך לגיטימי שבמקום כזה יהיה קוד לבוש או קוד התנהגות, טפשי ככל שייראה לך?
אני הייתי מתרעמת על אופן הבקשה או הדרישה, אם הוא לא נעים, אבל על עצם הדרישה - זה נראה לי חוקי ונורמלי, לא?
וזה לא קשור ל מערכת בעיניי

אהבת, אולי דעתה של מתעצבנת הובעה בדף שלך בניגוד לרצונך,
??? התכוונת אולי ל קוראת ?

לא היית במקום ציבורי, אלא במקום פרטי, שנמצא בבעלות פרטית.
הדברים הללו פרטי/ציבורי הם לא לגמרי שחור/לבן. זה שלמישהו יש עסק פרטי עוד לא אומר שהוא קנה את המרחב הזה לגמרי. רק לשם הטיעון והמחשבה בנושא - קוד לבוש יכול להיות גורם מדיר או גורם שיוצר אי שוויון שאסורים על פי חוק. תארי לך שבעל עסק לא יכניס נשים ברעלות. או גברים במדי צבא. או קבוצות אחרות שמזוהות בלבוש שלהן.
ונוכח השתלטות הולכת וגוברת של חברות פרטיות על המרחב הציבורי שלנו אני חושבת שזה חשוב לשים גבולות ולא לאפשר הרחקה של אדם רק כי לא בא לנו עליו. כי היום לא בא על אהבת היחפנית ומחר לא בא על אחרים...

ה"מערכת" עלתה בהקשר של הלך רוח כנוע. ושל זה שכאשר אנחנו עומדים שלנו ומבררים זה עשוי להוביל לדיאלוג במקום לקבלת הדין. במקום פרטי אולי לא חייבים לנו דיאלוג אבל זכותנו לנסות. ואם אנחנו מקבלים תשובות ממש גרועות זכותנו גם לצאת לתקשורת (זוכרת את ההדרה של נערים מזרחים ממועדונים? זיהו אותם בלבושם... וזה מקום פרטי...) ואפילו לתבוע בבית משפט על אפליה.

הי אהבת
יש לי כסא אוכל למסירה
אני מפרדס חנה,,
אם מתאים אני ב loona9920012yahoo.com

[email protected]

ולגבי העניין - חנות או בית עסק שמשרת לקוחות אינם מקום פרטי!
לכן הם גם מחוייבים בחוקים נגד עישון במקום ציבורי לדוג'. כי הם אינם מקום פרטי.
לכן זה לא חוקי לבצע סלקציה בכניסה למועדון/פאב/מסיבה, אלו מקומות בבעלות פרטית. הם נועדו לציבור, ולכן חלקים עליהם כללים של מקום ציבורי, גם אם הינם בבעלות פרטית.

מתישהו (תחילת שנות ה-90?) התחילו בקניונים לאסור כניסה ברגליים יחפות. אני לא יודעת אם הטעם היה בטיחותי, הנחיה של הביטוח או סתם יומרנות.
החנות ההיא היתה בקניון? ברב הקיונים אוסרים על כניסה יחפים.
תכלס אם נפגעת במקום ציבורי, את לגמרי יכולה לתבוע אותם. הם יכולים לטעון שלא היית נעולה באופן תואם למצב, אבל בית המשפט יצטרך להכריע.

אישית נשמע שעובדת אותה החנות מאמינה שזה לא מכובד להיות יחפים, ולכן התנהלה כך.
אני הייתי או (א) שואלת למה. ומבקשת הסבר. לא כי לה אישית נראה. יש תקנון של הקניון, של החנות וכד'.
או, סביר יותר (ב) פשוט יוצאת ולעולם לא חוזרת (אם זה מקום חביב עלי, מתלוננת על המוכרת, כי מה שחשוב זה בכלל לא אם הטיעון שלה נכון/צודק/בעל סיבה/תקנה אלא איך זה בוצע, ועל זה התלונה, על היחס).
ולאיש אבטחה (איש בטחון זה שם כולל לחייל/שוטר וכד' ולהם סמכויות נרחבות יותר) באמת אין הרבה אפשרויות מה לעשות איתך. המקסימום שהוא יכול זה לנסות לעכבך עד הגעת משטרה. ברגע שאת לא פוגעת באף אחד ובשום דבר ולא מהווה סכנה בטחונית כלשהי (מותר היה לו לגעת בך בכניסה למקום לצורך בדיקה בטחונית. וזהו).

ואגב, לדעתי אם היית נכנסת לחנות יחפה, איש לא היה שם לב, והעובדה שהורדת את נעלייך, היא זו שנתפסה כתמוהה/לא מכבדת/יוצאת דופן.

וההקבלות להנקה ממש לא נראת לי במקום. לתינוק יש צורך לאכול. עכשיו. זו הדרך שלו לאכול.
ובהתאם, כל חנות שהייתי בה, שמחה לא רק לאפשר לי להניק, אלא למצוא לי מקום נח להניק בו. כולל ארגון כסא, הזזת ספה (ביוזמה שלהם, לא לבקשתי ברב המקרים), הכנסת כסא לתא הלבשה ועוד.
לעומת זאת אי נוחות או רצון לאוורר רגליים, נתפס אצלי כך:
אם לרגליים שלך לא נח - אז כנראה שאת לא בוחרת נעליים נוחות.
השוואה מתאימה יותר תהיה של חשיפה אברי גוף. הליכה עם תחתונים כי לא נוחות לי המכנסיים כרגע. וברור זה לא מקובל.
(כן, מוזר, אבל זו החברה שאנו חיים בה).

קוראת, אם היית בעצמך טורחת לקיים דיאלוג, אולי היה אפשר להעריך חלק ממה שאת כותבת.
אבל את עסוקה בהתנגחות. בהשתלחות.

וכן, כשמגיבים לאדם בדף הבית שלו, אז כן יש מינימום של התנהלות מתאימה, ולא להשתלח בו אישית.
במחשבה שניה, גם בדף ציבורי אין שום הצדקה להשתלח באדם באופן אישי כפי שאת עושה כאן.
אני מניחה שיש לך איזה עניינים לא גמורים עם אהבת, או שזה לוחץ לך על כמה כפתורים. זה עדיין לא מצדיק יחס כזה.

ואני מנחשת שעיקר העניין בכלל לא היה בנעליים כן או לא, אלא באנרגיה של המוכרת, שמראש יצרה תחושה כה רעה.
כמה מוכרות את מכירה שאחרי התנהלות כזו היו מזמינות איש אבטחה? כי אני אפס. כולל כמה מנהלות חנויות, שאין מצב שהיו על דבר כזה רוצות ליצור לחנות שלהן כאלו יחסי ציבור רעים וכזה אנטגוניזם מצד לקוחה.

מתעצבנת את בכלל כתבת שטויות, אם להמשיך בקו הלא פוליטיקלי קורקט שלך. לא צריך לקום על צד שמאל בשביל להביע דיעה מנוגדת לך, בדיוק כפי שעשית ואפילו התעצבנת.. את הלבשת על המקרה של אהבת עולם אחר של מושגים שלא קשורים אליו. אני גם חושדת שמתעצבנת ואהבהת הם אותו אדם.

נו, תראו תראו, ואני חשבתי ש אני לא רוצה להיות באיזשהו מצב תקשורתי עם אנשים כמוך ומהסוג שלך.
מה קרה? לא הצלחת להתאפק? אלוהים... כמה פתטיות באשה אחת.

קוראת, מזה שנים מספר שאת מציקה לאהבת. מה, כל קיץ מחדש תמצאי משהו כדי להתפוצץ? משעמם לך? או שאולי גם זה משעשע אותך?
נראה שאת מרבה להיות משועשעת בשעה שאחרים עצבניים.

אהבת, את כבר מכירה את הנוהל משנים קודמות, נכון? למחוק את הטרוריסטית הזו. ויפה שעה אחת קודם. אם תחכי יותר מדי או תעני תגלי שהיא מעלה באוב את התנהלותך באתר באופן כללי ובמיוחד במבצע העריכות

כי כל אלו קשורים מאוד לשאלה ששאלת בכיכר...

מחר תיכנסי לסטיימצקי בנעלי עקב רעשניות- ותלכי להוך ושוב בחנות רבע שעה, ליד המוכרת- אז כבר לא תהיי יחפה... תוכלי גם לצחוק...- סקרנית לשמוע את תגובת הסטיימצקי- מצד שני עדיף פשוט לעבור לצומת ספרים, או לסיפרייה העירונית!

"קוראת", אנא החליפי את הניק שלך. הוא כבר בשימוש. אני כותבת בניק הזה כבר כמה שנים, וכל מיני נשמות טובות משליכות עליי את דברייך.
בואי בבקשה נעשה הפרדה. בדף נוסף, על שכירת בית משותף, לאחר שכתבתי בו, כתבת גם את בניק שלי.
זה לא נהוג. אנא...

תודה על התגובות.
(ותודה במיוחד ל'מתעצבנת' - הצלחת לנסח דברים שלא היה לי כוח לנסח).

כמה נקודות:

האם חנות היא באמת מקום פרטי? אני משום מה חשבתי שזה מקום ציבורי... (שוב, עובדה שאסור להם לעשות סלקציה את מי להכניס ואת מי לא. בניגוד לבית שלי שאף אחד לא יכול לקבוע לי)
אמרתם שזכות החנות לקבוע. אבל במקרים (שעל חלק מהם קראתי בבאופן) שבו חנויות מסוימות לא הרשו לאם להיניק בחנות מטעמים 'אסתטיים' הייתה כאן הרבה התרעמות. למרות שכמובן הצרכים של תינוק ושלי אינם דומים - עדיין אם זכות החנות לקבוע אז זכות החנות לקבוע. אם החנות חושבת שלהיניק בחנות זה לא אסתטי ועלול להיראות לא מכובד, אז לפי דבריכם - זו זכותה, לא?
ואם החנות הייתה מחליטה נגיד שבן אדם עם הרבה פירסינג לא נכנס לחנות כי זה 'לא מכובד'?
בעצם זו אפילו לא הייתה 'החנות'. הייתה זו עובדת אחת, שמאוד ייתכן שייצגה את דעתה האישית, אך התיימרה לעשות זאת בשם החברה.

אני חושבת שזה לא שחור לבן. כמו שיש כאלה שנלחמים על הזכות להיניק במקום ציבורי, לי זה נראה משהו שראוי להתעקש עליו.
כאן זו נראית לי גזילת החופש שלנו, שרובנו אפילו לא רואים מרוב שרגילים שכך הוא.
אם הייתי יודעת שיש סיכוי שהחוק יעמוד לצידי, אולי הייתי מתעקשת יותר.

קוראת, הפעם אפילו לא קראתי את דברייך. נמאסת עליי מזמן. והחזרתיות שלך גם נורא משעממת.
אני מוחקת את דברייך ואנא אל תכתבי לי יותר בדף.
אם תכתבי שוב אמחק שוב. וגם אם אזהה אותך בניק אחר. או כל תגובה אחרת בסגנון שלך.

אם הייתי יודעת שיש סיכוי שהחוק יעמוד לצידי, אולי הייתי מתעקשת יותר.

אני חושבת שמכאן מתחילה הבעיה. מהמחשבה שהחוק הוא זה שקובע, או שזה מהתקווה שכאשר משהו חשוב לנו החוק הוא זה שיושיע אותנו. הרבה חוקים באים לאוויר העולם רק אחרי שמתברר שיש הרבה אנשים שעניין מסוים חשוב להם.
חנות היא מקום קשה להגדרה. במובנים מסוימים היא פרטית ובאחרים - ציבורית.
ועל האופן בו בעלי חנות תופשים אסתטיקה אפשר וגם רצוי להשפיע. אני חושבת שעדיף בעדינות, ומתוך רגישות לתחושת הבעלות שלהם (גם אם היא מוגבלת) אבל בנחישות. מותר ורצוי לדבר, לתהות, להתעקש מתוך הבנה שלפעמים מי שעובד שם מרגיש כאילו זה ביתו אבל גם מתוך ידיעה שזה לא בדיוק הבית. משהו באמצע.

לדעתי זו לא גזילה של חופש. הייתי מסתכלת על זה הפוך. זו הזדמנות בשבילנו להגדיר מחדש איך ייראה המרחב הציבורי שלנו באופן שישרת גם אחרים.

גם אני מחובבות היחפנות, אני כן עם כפכפים ברחוב, אבל כל מקום שאני מגיעה אליו אוטומטית הם יורדים מהרגליים. בקלות הייתי יכולה למצוא את עצמי בסיטואציה שלך, אפילו בלי לשים לב הייתי מורידה שוב את הכפכפים אחרי שהעירו לי, כי אני כל כך רגילה להיות יחפה בתוך בתים ולשבת ישיבה מזרחית על כסא. לא יודעת מה עמדתי בוויכוח כאן, רק רציתי להזדהות איתך ולהגיד שזה כל כך טבעי ללכת יחפים ושמעצבן שאוסרים זאת במקומות רבים. אבל ככה גם עירום, לי הכי טבעי להתרחץ בעירום ובחוף עמוס אנשים אני לא אעשה את זה, כי לא מתחשק לי להתמודד עם התגובות והתוצאות.

תודה טולטול על התגובה המזדהה. עכשיו גם אני הזדהיתי איתך

.

כל מקום שאני מגיעה אליו אוטומטית הם יורדים מהרגליים.
אני כל כך רגילה להיות יחפה בתוך בתים ולשבת ישיבה מזרחית על כסא.
בדיוק !

ברגע שאני מגיעה הביתה, ברגע שאני מתיישבת באוטובוס, ברגע שאני מגיעה לעבודה וכו' וכו' - בלי לחשוב על זה, דבר ראשון אני מורידה את הסנדלים.
(ותמיד נועלת כאלה שאפשר לנעול ולהוריד בקלות).
האמת, יש לזה שתי סיבות: אחת, אני לא סובלת נעליים על הרגליים. וגם לא סנדלים, כפכפים או בכלל.
הסיבה השנייה - יש לי בלט דיסק והצורה היחידה שבה נוח לי לשבת זה או במזרחית או רגל אחת מתחת לישבן, אז ישיבה כזאת מחייבת להוריד נעליים.

מזדהה גם בקשר לעירום.
לי הכי טבעי להתרחץ בעירום ובחוף עמוס אנשים אני לא אעשה את זה, כי לא מתחשק לי להתמודד עם התגובות והתוצאות.

רק שלזה אני באמת לא חושבת שהחברה שלנו כבר מוכנה, אז לא הייתי נכנסת לעימות בנושא הזה.
בניגוד להליכה יחפה - שזה בכ"ז מאוד רחוק מעירום, ואין שום סיבה לדעתי למנוע את זה.

דרך אגב, אם מתייחסים לנושא הבטיחות - בחנות אני אפילו לא הלכתי יחפה. רק ישבתי כך (בצד). במצב כזה ודאי אין שום סכנה. (גם בהליכה אפשר לחשוב. כפי שכבר אמרתי, חוף הים הרבה יותר מסוכן מרצפה בקניון).

אבל למרות שאני לא סובלת נעליים, ברחוב לא הייתי הולכת יחפה, כי האספלט לא נעים לי, אבנים כואבות לי ברגליים, מדרכה חמה כנ"ל.
ברגע שאני יכולה אני כן מורידה.

הי אהבת,
איפה הסיפור עצמו?

דלית, זה בככר השוק. העתקתי עכשיו גם לראש הדיון כאן.
הנה: אהבת עולם (2012-07-11T20:24:36)

מזדהה עם ההזדהות (-:

עכשיו קראתי. מעניין. בקניונים שאני מכירה לא נהוג ללכת יחפים. באמת אף פעם לא ראיתי מישהו שם הולך יחף. בגלל זה כנראה זה נראה לי משונה. ברור שאם יש סיכה על הרצפה או משהו את לא מבוטחת מפני פגיעה. אם כולנו נבוא יחפים נראה לי שאפשר גם להעביר מחלות עור שונות.
תראי, יש נורמות התנהגותיות וכנראה שבגלל זה היא התרגזה. זה קטע של חינוך שסופגים בבית. אבל אולי מקובל אצלכם ללכת יחפים בקניון ואם כולם ככה- מה בכלל יש להעיר?
ויש לי שאלה- נניח שהיית יוצאת למלון מפואר או לארוחת ערב באיזו מסעדה יוקרתית- היית באה בכפכפים או יחפה? ובשרוואל נוח? או שהיית נשמעת לקודים?
(נראה לי שכשיוצאים מהבית מתנהגים לפי הכללים במקום אליו מגיעים ולא כמו בבית)
יש כאן באמת דיון והתלבטות

את יכולה לפנות לשירות לקוחות סטימצקי. טל; יש באתר שלהם. הם בטח ישמחו להתנצל על הקשיחות ולהסביר לך את הרציונליזציה שמאחורי החוקים (ביטוח וכדומה...)
אני עובדת בסטימצקי ומעולם לא הייתי מעלה בדעתי להעיר למישהו על זה, מצד שני אנחנו חנות קטנה ומתוקה ולא קניונית.
כדי לקבל את השונים מאיתנו למדתי (גם בדרך הפחות נעימה) שיש סביבנו אנשים שאם תאכל בידיים או תוריד לידם נעליים ושכאלו הם מייד ילחצו- זה שלהם ואולי כי מפורר להם את המסגרות של מה שהם מכירים כתרבות.

אולי בכלל הפריע לעובדת שאת יושבת לקרוא בחנות באוירת נינוחות ולא קונה ויוצאת? לפעמים כל הנוכחות שלנו לא מתאימה למישהו ואז הפרטים הקטנים הם אלו שהופכים למוקד, כי רק עליהם אפשר להעיר בצורה גלויה.

אבל שמתי לב לזה שלמי שהולך יחף כל הזמן אין שום ריח ברגליים, אף פעם. אבל כשמורידים נעליים או כפכפים אחרי שכבר התהלכנו בהם, לרוב כן יש איזו ארומה ייחודית. עבור מי שיותר רגיש לריחות, להיכנס לאירועי " תחלצו נעליים ושבו על המזרן מיד נתחיל במדיטציה", הריח יכול ממש לעשות בחילה. (ומבחינתי זה הכי גרוע כשמעמיסים על הדחיסות קטורת, כי זו התקפה על החושים, ולא תחושה של אויר נקי). מי שלא מגיע יחף, אולי עדיף שיוריד את הנעליים או הכפכפים בחוץ במקום מאוורר. אני לא חושבת שזה היה העיניין של מוכרת החנות, אבל לי זה כן יכול להפריע שמורידים את הנעליים, נגיד באמצע הסלון שלי, ולא בכניסה לבית או בחוץ.

תנסי לשים את המגבות במייבש כביסה, זה עוזר להוציא את הסיבים

תודה פלונית. אין לי מייבש. אם לא אמצא פתרון אחר, אולי אבקש טובה של אחד השכנים...
(אבל איך בעצם הייבוש מוציא את הסיבים?)

איך נפטרים מסיבים שיוצאים ממגבות חדשות?
הזבלתי מגבת כזו...

מה הכוונה 'הזבלתי', זרקת לזבל?
מה, אין מה לעשות?

קניתי 6 כאלה, קצת חבל לזרוק....

אהבת אני לא מבינה ברכשית מחשבים אבל המליצו לי על הפורום הזה, בו אפשר לכתוב מה הצרכים שלך ולהראות להם את המפרט המוצע, והם יגידו לך מה דעתם. http://hwzone.co.il/community/index.php?board=24.0

לגבי הפטריה - מה שעובד מעולה על פטריות וגם אצלילדים, וגם עקשניות הוא R82 מסדרת ד"ר רקווג' (הומאופתיה מודרנית).
אפשר למצוא במעט בתי מרקחת שמחזיקים את הסדרה ובבית מרקחת בר אילן של ד"ר סמואלוס, שמייבאים.

אהבת, לגבי הפטרייה, תשאלי רופא. בצ'יק צאק תקבלי תשובה לשאה שלך. תשאלי את ההורים מה בדיוק יש לה, ותשאלי רופא אם זה מדבק...

אני ממליצה לך למצוא חנות אמינה, שיש לה מעבדה, ולקנות מחשב שם. יש כאלה די זולות, כמו מה שמוצאים בזאפ.
כנראה שהקנייה שלך תעבור בשלום, אבל למחשב טוב שיש בית. אני לא יודעת מאיזה אזור את, יש לי המלצות בחיפה אם זה רלוונטי.
אגב, גם בנט את יכולה פשוט להתקשר לחנות ולשאול מה הפרוצדורה אם משהו לא עובד. אם יש להם תמיכה, או מעבדה או מה קורה אם ההתקנה לא צולחת. אני לא הייתי מזמינה מחנות שאינה קרובה אליך (כך שיהיה טרטור לממש את האחריות) או שאין לה מעבדה משלה. תתחדשי.

לא חשבתי שיש ל עניין לריב איתי, ולכן ביקשתי.
הייתי יכולה גם למחוק לבד אם הייתי רוצה.

ואני ממש לא חושבת שזה מתנשא או פטרוני.
אני חושבת שכולנו חוטאים בזה במקומות מסוימים.
יש לנו אמונות מגבילות עמוקות, אבל אנחנו מתעקשים שאין לנו, ועם זאת הפחדים שלנו ממשיכים לחגוג.
אז את חלקנו הם מנהלים גם חיצונית, או בתחומים מסוימים חיצונית, ובתחומים אחרים, אנחנו לא רואים אותם בואפן כה ברור - והם מנהלים אותנו פנימית.

זו לא פטרונות, כי אני לא חושבת שאני טובה ממך או מצליחה להתמודד טוב ממך בעולם או בתחומים אלו או אחרים.

ואגב, העברתי את תאור המקרים שכתבת להוצצאה שמייצגת בארץ את המסע, ותמצית הדבירם תועבר על ידם גם הלאה למסע העולמי.

אהבת
כתבתי את זה בתחלה בדף של "המסע" אבל אח"כ חשבתי שזה יותר מתאים כאן...
רוצה לחלוק את הזדהותי עם התסכול שלך, בלי קשר למסע, אלא באופן כללי.
התחושה של : ניסיתי הכל וכלום לא עוזר, למה לאנשים אחרים זה עובד ולי לא וכו' מוכרת לי היטב.
הטריק הכי קשה בשבילי עכשיו זה ללכת לטיפול בלי יותר מידי ציפיות...פשוט ללכת ולראות מה יקרה (שוב -לא המסע ,משהו אחר...)
בטוח שיש עוד מתוסכלים בארון- אנשים לא ממהרים לדווח על תחושות הכשלון שלהם....
אני די בטוחה שאת לא יותר גרועה מאחרים, את פשוט מאד כנה לגבי עצמך והתחושות שלך
טוב אני כותבת ומוחקת כבר שעה....התעייפתי.
אני ממש ממש מאחלת לך שתמצאי את הטיפול המדוייק לך....אני חושבת שאני הייתי משחררת את המסע
ולו רק בגלל המטענים שכבר נצברו, לא חסרות שיטות ובעצם השיטה נראית לי פחות חשובה...אני מאחלת שתמצאי את המטפל/ת המדוייק לך.

איו, המון תודה על הודעתך. הייתי זקוקה לזה.
עוזר לדעת שאני לא לבד ושיש מי שמבין אותי.
יש בזה משהו מחזק ומנחם....

חוזרת להודות גם למי שהגיבו לאחרונה על שאלות שלי בככר השוק - בעניין המחשב ובעניין הפטריה.
מעריכה את העזרה...

שלום,
אני חושבת שכדאי להיעזר ברכבת או באוטובוס עד לחדרה (כביש 4, צומת נחל חדרה הכי טוב, עם קו 921)/מחלף אולגה (כביש 2), וממנה לנסות בטרמפ.
טיול נעים!

תודה טנא

הי, בשעה טובה (-: !!

תהני ממנו...

צוויל

אני ממליץ לך על המסך המצוין של דל Dell U2312HM LED
http://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=801778
יש עליו חוות דעת מצוינות בפורומים ישראלים. אני גם רכשתי אותו ומרוצה מאוד.
כדאי לבקש rev 6 או יותר.

מירב
מסך 19 אינץ אפשר למצוא גם ממש בזול יד ראשונה
לפני כחמש שנים קנינו ואז זה עלה 900 ש'
לפני חודשים אחדים קנינו שוב והשגתי ב-400 ש' יד ראשונה
אנשים היום רוצים יותר ויותר גדול אז המחיר למסך דק 19 אינץ יוצא ממש סבבה (כי זה כבר פאסה או משהו כזה)
לצערי אצלנו המסכים לא מחזיקים ואני שוב עם מסך מיושן ומעצבן אבל זה לא קשור לאיכות

תודה על מה שכתבת ועל הסרטים.

בתקופה בה גרנו ליד הים הבנות שלי נמלאו פצעונים קטנים בפנים, מצח ועורף בתקופת הקיץ והים. לדעתי זה שילוב של מי ים מלוחים, לחות של תל אביב, חול והזעות.. מאז שעברנו למדבר הכל נעלם כלא היה.. ובחודשיים האחרונים בכל ביקור באזור תל אביב חזרו אלינו הפצעונים ליום יומיים ושוב נעלמו עם היובש המדברי והעדרו של הים התיכון
שבת שלום

תודה כאן ועכשיו. אך לא נראה לי שזה קשור.
אני הרבה בתל אביב והרבה יושבת ליד הים ממש, וזה לא קורה אז.
רק כשאני נכנסת למים מופיעים לי אח"כ מלא פצעונים בפנים.

אהבת, למה שלא תשאלי את דינה בדף עננים קוראת בקפה ?
המקום המושלם לשאלות כאלו.

תודה אפרת, רעיון !
כשאני חושבת על זה, אם כבר לשאול אותה, בעצם יש לי דברים הרבה יותר קריטיים מפצעונים אחרי שחייה בים

.
אולי אשאל אותה באמת...

מרופאה - קרוב לודאי שמדובר בדרמטיטיס (דלקת עור) מסביב לפה או הפנים שקשורים בתופעות דומות לאקנה, עוד אופציה זה שמגן הקרינה (אם את שמה) הוא כזה שאינו מותאם לעורך- בכל מקרה בדלקת קלה של בלוטות חלב, בשל השינויים בלחות וההזעה. מציעה ללכת בשעות פחות חמות, לשים קרם לחות ללא ריחות. יש מסנן קרינה חדש ועדין מבית mommy care שיכול אולי להיות לך גם קרם לחות וגם מגן מהשמש. כל טוב.

תודה רבה לך רופאה.
רק לציין שאני הולכת לפנות ערב לא בשעות חמות ואיני שמה כל מגן קרינה.
אני מרגישה שהפצעונים קורים ממשהו שיש במים. משהו טבעי או לא טבעי, זה מה שאני לא יודעת.

שלום לך אהבת עולם, אני הילד שענית לו בדף "חברותיות ועצמיות אצל ילדים".

סליחה על ההפרעה, אבל יש לי שאלה אחרונה, אני לא יפריע לך יותר: בשבת התקלחתי עם שני חברים שלי אחרי משחק כדורגל (היינו ערומים כמובן) בלי שהורי

יודעים, זה פעם ראשונה שעשינו את זה ומאד נהננו ואנחנו רוצים לעשות את זה עוד הרבה פעמים אבל השאלה אם זה בסדר ועוד כשהורי לא יודעים על זה?

אני לא יכול לכתוב בדף "ילדים ערומים" כמו שכתבת לי אז כי ההורים שלי שמו לי אינטרנט רימון וזה לא נותן לי להיכנס לדף.

_סליחה על ההפרעה, אבל יש לי שאלה אחרונה, אני לא יפריע לך יותר: בשבת התקלחתי עם שני חברים שלי אחרי משחק כדורגל (היינו ערומים כמובן) בלי שהורי
יודעים, זה פעם ראשונה שעשינו את זה ומאד נהננו ואנחנו רוצים לעשות את זה עוד הרבה פעמים אבל השאלה אם זה בסדר ועוד כשהורי לא יודעים על זה?_

הי ילד, סליחה שלא עניתי עד עכשיו. האם אתה עדיין כאן?
אני לא בטוחה למה אתה מתכוון. האם אתם סתם ככה מתקלחים יחד, ונהנים מתחושת השחרור שבדבר? או שיש גם מגע או תחושות מיניות?
אם זו סתם מקלחת אני לא רואה עם זה בעיה. סה"כ גם בצבא מתקלחים ביחד. (בקשר להורים שלך, זו שאלה אחרת. לא יודעת מה לומר).
אם זה גם מיני - לא בטוחה שזה תחום שאני יכולה לייעץ בו. אני אישית לא רואה עם זה בעיה, אבל אני לא יודעת את כל התמונה, ואני גם לא יועצת מוסמכת. אז במקרה כזה כדאי לך לשאול מישהו שיותר מבין.

בכל אופן, מקווה שאתה עושה מה שאתה מרגיש נכון ושלם איתו.
ושהיה לך בהצלחה.

שלום אהבת עולם, אין מגע מיני ודברים מהסוג הזה,אנחנו נהנים כי מרגישים משוחררים,אנחנו מסבנים אחד את השני בגוף וגם בבולבול ובשק הביצים אבל לא בגלל מיניות כי אנחנו בנים ולא מתביישים אחד מהשני

זקוקה לעזרה: מי יכול לשלוח לי מרחוק הילינג, רייקי, או אנרגיה מרפאת????

שוב יש לי דלקת בדרכי השתן. זה בא כל פעם אחרי סקס. פשוט סיוט. סיוט !!!
כבר תקופה ארוכה משתדלת לא לקחת אנטיביוטיקה, כי יודעת שזה עלול לקבע יותר את המצב של הדלקות (החיידקים נהיים עמידים

) וממש מסוכן לי לקחת אנטיביוטיקה.
אני בטיפול הומאופתי וכנראה זה מה שגרם כבר תקופה שהדלקות שהופיעו הצליחו לחלוף מעצמן כל פעם.
הפעם מרגישה את זה חזק יותר כבר כמה ימים, ופוחדת שהפעם ההומאופתיה לא תעזור (ההומאופת אמר לחכות עד אחרי ר"ה, אך קשה לי ומפחיד לי למשוך כ"כ הרבה זמן).
פוחדת שאצטרך בסוף כן לקחת אנטיביוטיקה. ההרגשה הפיזית קשה מאוד, וזה מאוד מלחיץ גם נפשית.

בבקשה מי שיכול/ה תשלחו לי טיפולים אנרגטיים, מעכשיו ובימים הקרובים. אני בטח אזדקק ליותר מפעם אחת.

שֵם ושֵם האם למקרה הצורך: מירב בת שולמית.
אנא כתבו לי אם אתם שולחים. (בדף בית, או במייל שבראש דף הבית).

אה, וגם, האם אתם מכירים באופן אישי טיפול שממש ממש עוזר לדלקות בשתן? (בין שלמניעה ובין שלריפוי נקודתי)

אבל לא העצות הטריוויאליות המוכרות, ניסיתי כבר הכל אינספור פעמים. (לשתות הרבה, לעשות פיפי מיד אחרי סקס, מיץ חמוציות, כמוסות חמוציות, מי פטרוזיליה, תמציות צמחים סיניות, תמצית של 'הום גליל', דיקור אצל מי שהומלץ כהכי טוב, מה לא....)
וגם קראתי כבר את כל הדף דלקת בדרכי השתן, ניסיתי מה שכתוב שם, ולא מצאתי שם שום דבר שעוזר לי.
הכל פשוט כמו כוסות רוח למת.
אז בבקשה רק אם אתם מכירים משהו אחר, שבאמת באמת עוזר. משהו שהציל אתכם באופן אישי. או שראיתם כמטפלים שהציל אחרים באופן שיטתי.

באזור המרכז. תודה.

מירב בת שולמית שולחת לך אנרגיות מרפאות והמון אהבה

דואגת לך

(המטפלים שלי ביצהר הצליחו לעזור לי בכמה בעיות באופן די מהיר, אולי אנחנו פשוט מאוד מתאימים. אם בכל זאת תרצי, אתן לך פרטים שלהם בשמחה)

שולחת אנרגיות

חברה טובה סבלה שנים רבות מדלקות חוזרות בדרכי השתן. הדבר שעזר לה לבסוף הוא דיאטת קנדידה רצינית של מספר חודשים, מאז זה לא חזר.
תרגישי טוב!

קראתי פעם אצל לואיז היי שיכול להיות קשר לכעס על בן זוג
ולדעתי אם זה פרטנר לא קבוע, יכול להיות שבאיזשהו מקום זה כעס על עצמך? או אי שביעות רצון או חוסר שלמות עם הסיטואציה?
משהו מזה מדבר אליך?

(ההומאופת אמר לחכות עד אחרי ר"ה, אך קשה לי ומפחיד לי למשוך כ"כ הרבה זמן).
אהבת, אם זה כ"כ כואב חזק ומפחיד, דברי עכשיו עם ההומאופת שלך לפני שנכנס החג! אין מה לעשות לא תמיד המחלות של המטופלים נופלות "בזמן נוח".....
זו הזדמנות מעולה ממש לטפל דווקא בזמן ההתלקחות, לעזור גם לדלקת הספציפית וגם לנטייה הכרונית, שתי ציופרים במכה! אל תפספסי את זה. יכול להיות שההומאופת שלך לא הבין עד כמה זה כבר סוער ומלחיץ.
אם הוא יתן לך רמדי מתאימה לא תצטרכי שום כלום בנוסף...

רשמתי לך גם בכיר וגם לכאן, שלא תפספסי...

(ההומאופת אמר לחכות עד אחרי ר"ה, אך קשה לי ומפחיד לי למשוך כ"כ הרבה זמן).
אהבת, אם זה כ"כ כואב חזק ומפחיד, דברי עכשיו עם ההומאופת שלך לפני שנכנס החג! אין מה לעשות לא תמיד המחלות של המטופלים נופלות "בזמן נוח".....
זו הזדמנות מעולה ממש לטפל דווקא בזמן ההתלקחות, לעזור גם לדלקת הספציפית וגם לנטייה הכרונית, שתי ציופרים במכה! אל תפספסי את זה. יכול להיות שההומאופת שלך לא הבין עד כמה זה כבר סוער ומלחיץ.
אם הוא יתן לך רמדי מתאימה לא תצטרכי שום כלום בנוסף...

וכהומאופתית אני מוסיפה להדגיש - אין שום סיבה אמיתית לחכות אחרי החג מלבד הנוחיות שלו. את חולה עכשיו! אם הוא המטפל שלך זה חלק מהמחויבות שלו. אין שום סיבה שתתחילי לפרפר לכל מני מקומות לקבל עזרה כשיש לו את כל הכלים לעזור לך. (אח"כ הוא גם יכול להתבאס כי עשית דיכוי עם הטיפולים האחרים..)

בהצלחה רבה!!

תודה לפלוניות על העצות.
דיאטת קנדידה עשיתי בעבר, לא עזר.
לואיז היי אני מכירה, לא הצלחתי עדיין לפתור את העניינים בגיזרה הזו עם כל רצוני הטוב.

************

בקשר להומאופת, אני יודעת שהוא אמור להיות בשבילי במצב כזה, אבל הוא לא.
אמר שהוא לא יודע מה לומר לי עכשיו, שנראה אחרי החג, וכששאלתי אם הוא חושב שאצטרך בסוף אנטיביוטיקה אמר שאם אני חושבת שהמצב לא טוב - שאלך למוקד חירום.
(אני קיוויתי לשמוע 'אל תדאגי, אנחנו נעזור לך, את לא תצטרכי אנטיביוטקיה').
גם התלונן על זה שהתקשרתי אליו עכשיו הביתה.
בקיצור, לא ידידותי במיוחד. (למרות שהגעתי אליו דרך חברה מפה שאומרת שעזר לה מאוד ושהוא אחד הטובים בארץ).

בכל מקרה לא נראה לי שייתן לי פוטנץ חדש, כי נתן לי לפני חודשיים, וזה אמור להספיק למינימום 4 חודשים.

<דרך אגב, הזכרת שאת הומאופתית. בכוונה לא כתבת את השם?>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עוד טיפ:
להגיע לסקס עם איברים אינטימיים נקיים מאוד, בעיקר פי הטבעת. להישטף היטב ולעומק במידת האפשר בפי הטבעת לפני הסקס,, שלא יהיה שום סיכוי שעובר משהו לאיזור הנרתיק והשופכה במהלך קיום היחסים.
להימנע באופן מוחלט ממגע של איבר או אצבעות בפות לאחר מגע שלהם בפי הטבעת- זה גורם שכיח למחלות האלה.

אחרי הסקס: לא מספיק לעשות פיפי. לא להתעצל ולקום לשטוף את כל אזור איברי המין בהרבה מים חמימים (לא סבון).

וכמובן, להיות שלמה עם מה שאת עושה ומי שאת עושה איתו. רגשות מעורבים בסקס הם גם מקור לצרות כאלה.
בהצלחה!
שנה טובה!

_אני לא מבינה איך יכול להיות אמיתי כך או כך.
או שזה אמיתי או שלא.
לא?_

הי אהבת,
בוחרת לענות לך כאן, מקוה שזה בסדר. @}
אני מתרשמת שמה שבוער לך לדעת אם הן אמיתיות או לא, הן הקפיצות.
אני מתייחסת יותר ל"מטא קפיצות", או לקפיצות ברמה הפילוסופית אם תרצי. בעיקר לרגש מאחוריהן ובעקבותיהן. הרגש הוא שכ"כ עמוק ואותנטי בעיני.
כמה שורות של המשוררת רחל, מתנגנות לי בראש בלופ בהקשר הזה, אז נראה לי שאשחרר אותן כאן:

צְרִיחוֹת שֶצָרַחְתִי נוֹאֶשֶת, כּוֹאֶבֶת

בִשְעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן,

הָיוּ לְמַחֲרזֶת מִלִים מְלַבֶבֶת,

לְסֵפֶר שִירַי הַלָבָן.

בעניין הדלקת - שולחת לך חיזוקים ואנרגיות לרפואה שלמה.

מירב תנסי לעשות צום מיים לכמה ימים יש סיכוי שיעזור.
לפי מה שאני יודעת דלקת היא באה לרפא ריקמה פגועה. שילוב של עניין נפשי עם תזונה שמעודדת דלקות כמו סוכרים, קמחים לבנים ומזון מין החי.
צום יאיץ את תהליך פינוי הפסולת (פיזית וריגשית ) ויחיש את הריפוי.
רפואה שלמה ובהצלחה...

הייתי בודקת באייפק אם זה לא חיידק שהתיישב ברכי השתן במידה וכן בודקת אם וכמה צריך אנטיביויקה. כי לפעמים זה מה שעוזר.

בכל מקרה לא נראה לי שייתן לי פוטנץ חדש, כי נתן לי לפני חודשיים, וזה אמור להספיק למינימום 4 חודשים.
אני לא רוצה לחלוק על מישהו שלא שמעתי את דעתו ישירות מפיו ואולי לא הבנתי את כוונתו. אבל, ממה שאני מבינה שאת כותבת וממה שלמדתי ומנסיוני האישי- לא מכירה דבר כזה.
ז"א יש באמת אנשים שצריכים לקבל את הרמדי שלהם פעם ב 4 חודשים (לא הרבה אגב או שהם כאלו בשלבי ריפוי מתקדמים), אבל זה לא בגלל שכך עובד ההומאופט כשיטה, אלא בגלל שזה מה שנכון למקרה הספציפי.
זה לא משהו שאפשר להכליל כדרך עבודה קבועה או אפילו באופן שרירותי על מקרה ספציפי. אם את במצב שתיארת אז סיכוי מאוד גבוה שאת אכן צריכה רמדי לפני תום ה 4 חודשים.
זה תלוי בעיקר במטופל, במה שקורה בחייו, בכוחות שמופעלים עליו, ברגישות שלו, בכמה פעמים קיבל את הפוטנץ הזה לאחרונה ובעוד כמה דברים.
בהומאופתיה הכל כולל הכל הוא אינדבידואלי, כולל הפוטנץ וזמן הפעולה שלו.
המון אנשים (וככל שהעולם נהיה יותר עמוס גירויים, קרינה, ושאר אתגרים) צריכים בכלל את הרמדי שלהם יום יום. יש כאלו שפעם בשבוע זה המינימום בשבילם, יש כאלו שפעם בחודש וחצי חודשיים (הכי מקובל).
הפוטנץ שהומאופת אחד נותן לא שונה מפוטנץ שהומאופת אחר יתן. הדבר היחיד שמשתנה זה- את. המטופלת. וזה מה שקובע כל כמה זמן צריך לחזור על המנה.
ובהקשר שלך- אם את במצב של התלקחות אקוטית (וזה כנראה המצב שאת נמצאת בו), סבירות גבוהה (מאוד, אני פשוט זהירה כי לא מכירה את הסיפור שלך ) שזה זמן ממש מעולה שתעזרי ברמדי שלך. (או רמדי אחרת מתאימה רק הומאופת שיבדוק את המצב יוכל לומר)

מקווה שהעברתי את המסר בבהירות אך גם בעדינות, כי ממש אין לי כוונה לערער לך את הביטחון במקצועיות שלו, יכול להיות גם שיש כאן אי הבנה מסוימת....
רק חשוב לי להעביר את המסר שבדיוק בשביל המצבים האלו את משלמת לו (לא רק אלו כמובן (-: ) והמצוקה שלך ברורה. זה מצב בלתי נסבל. ועדיין לא נכנס החג, זה רק מחר בערב ואפשר לעשות המון ב 24 שעות.

<דרך אגב, הזכרת שאת הומאופתית. בכוונה לא כתבת את השם?>
לא, אני פשוט לא כותבת כאן כמעט אז אין לי ניק. יותר קוראת. שמי מיה דוארי. נעים להכיר (-: !