באופן טבעי

הקורא מאמין בהתחלה שמדובר בראיון אותנטי, וזה משנה את אופן הקריאה שלו.
מכיוון שאינני כותבת "מקצועית" ואפילו לא מנוסה, לא חשבתי על זה שזה משנה את אופן הקריאה ממש. מעניין.

אותו חומר מוצג כך בצורה יותר "מעניינת" מאשר בכתיבה "יבשה" מטעם הכותב בלבד.
זה בהחלט היה המניע לכתיבה הזו דווקא...

אני פשוט קוראת מנוסה, ורגישה לניואנסים

זה באמת היה הפוסט הכי קליל, הכי כייפי והכי קל לכתיבה.
הוא נכתב בכזו קלות, ששכחתי לרגע כמה היה קשה לכתוב את האחרים...

הבנתי ומיד (עם הופעת השכן) נזכרתי בסרט secret window
ואני ב fight club .

השארת טעם של עוד...

ועוד לא הספקתי לכתוב לך לגבי הפוסט הלפני אחרון, אז אני מנצל את ההזדמנות עכשיו:
העמסת האשמה בהכנסת היולדות לבתי החולים על מאבק הכוחות הבין-מגדרי מפספסת חלק גדול מהתתמונה. אולי זה באמת הרקע ההיסטורי, אבל לדעתי היום הסיבה העיקרית להמשך המנהג היא אחרת. דנה ה כתבה את זה מעולה ב בלוג שוליית המיילדת (למשל ב 06.04.2005 22:14):
החברה הרחיקה את הדברים הללו מעיניי כל. אין כמעט אנשים חולים בבית, אין אנשים שמתים בבית ויולדים בבית. החיים הוגלו לבתי חולים, ושם עוקרו וסורסו. קצת כמו אננס משומר בקופסא במקום אננס טרי. מ שלא אכל אף פעם את הדבר האמיתי לא יודע מה הוא מפסיד.
(הקטע הזה נקרא עוד יותר טוב בתוך התגובה המלאה. עדיף להכנס בלוג ולקרוא את כל הקטע, ואת הדברים שדנה כתבה לפניו ואחריו, ובכלל את כל הדף ההוא).

המון הצלחה וטוב.

לא חשבתי על זה שזה משנה את אופן הקריאה ממש. מעניין.
טוב, אני לא אגיד לך כמה מהכובעים האקדמיים שלי רלבנטיים כאן...

אור-לי אני מדפיסה את הפוסט האם יש קשר בין חינוך ילדים לתקיפה מינית עלמנת לתת אותו להורים של קבוצת אנשים עם צרכים מיוחדים (פיגור קל ) שהעברתי להם השנה סדנא במיניות .
ההורים רצו שאלמד את ילדיהם איך להנמנע מתקיפה וניצול מיני מצד שני כשהחבר'ה ביקשו לבטל פגישה כי באותו ערב הייתה להם הצגה והם הרגישו שהיום שלהם מפוצץ מדי בפעילות ההורים התנגדו .
אחר כך הרכזת רצת הלצלם אותם ולמרות התנגדות של אחד המשתתפים גרמה לכך שלא יהיה לו נעים והוא הסכים.
אילכך אנימזמנת קבוצת הורים לדון העניין אני מודה לך כל כך על הפוסט הזה (ועל כולם)
ששם נושאים כאלה על סדר היום , ושמנסח אותם בצורה כל כך בהירה , לי זה עזר המון כאמא ואנימאמינה שגם להורים האלה ולכל מי שקרא זה התביע חותם אז זוב המון המון תודה לך את מדהימה ואל תוותרי .

רק עכשיו ראיתי
מוזמנים להגיד אם הבנתם או לא
הבנתי אחרי כמה משפטים, היו הרבה רמזים לכך, למשל הדרך שבה אפיינת את "המראיינת", די מהר היה ברור שזו את בתקופה קודמת, שכך היית פעם.

לא היה לי מחשב כמה שבועות ואני ממתחילה להשלים פערים. (זה היה ההסבר לתגובה המאוחרת).

ארני,


ליאורה,
די מהר היה ברור שזו את בתקופה קודמת, שכך היית פעם.

נחמד שככה הרגשת. (לא בציניות, זה באמת מעלה בי חיוך).
למרות זאת אני מודה שגם בתקופותיי היותר מיינסטרימיות אף פעם לא הייתי ככה - פוצה דוחה, אטומה ובעיקר מאוד מאוד לא נחמדה.
את הדמות בניתי בראש, בעיקר כשאני נשענת על הרוח שנשבה מכמה טוקבקים ארסיים לאורך כתיבת הבלוג.

אף פעם לא הייתי ככה - פוצה דוחה, אטומה ובעיקר מאוד מאוד לא נחמדה.
לא התכוונתי לזה התכוונתי יותר לביקורתיות, לנחרצות וכו'. אבל אולי אני טועה גם בזה.

געגועיי סיגל ב איזה דיון מעשיר