אוי אני אמא מזניחה

מתערבת...

יש הבדל בין לומר "פות הוא איבר מפריש" (אמירה נייטרלית)
ובין לומר "האיבר המפריש הזה" (אמירה עם טון שלילי)

יש הבדל בין לומר "האף הוא איבר מפריש" ובין להתייחס אליו בצורה בלעדית כ"האיבר המפריש הזה". הוא "עושה" עוד המון דברים פרט ללהפריש.
הוא מריח, נושם, מסמן את מרכז הפנים, מחזיק את הנחיריים במקום, ונותן קונטרה ללחיים

זו התייחסות מקטינה, מצירה, מצמצמת לפונקציונאליות אחת וכו'.

אפשר לסכם שלא התכוונת להגיד את כל זה. שבעינייך פות הוא איבר מתוק מאין כמוהו, ושגם ההפרשות טרם הבשלות המינית, אלה שהן רק סימן לבעיה, אינן מגעילות אותך כהוא זה. במידה שכך הוא הדבר, לא צריכה להיות לך בעיה להסכים לשינוי ניסוח.

הוא מריח, נושם, מסמן את מרכז הפנים, מחזיק את הנחיריים במקום, ונותן קונטרה ללחיים
שכחת את המשקפיים!

אפשר לסכם שלא התכוונת להגיד את כל זה. שבעינייך פות הוא איבר מתוק מאין כמוהו, ושגם ההפרשות טרם הבשלות המינית, אלה שהן רק סימן לבעיה, אינן מגעילות אותך כהוא זה. במידה שכך הוא הדבר, לא צריכה להיות לך בעיה להסכים לשינוי ניסוח.

תודה לך ניצן אמ, סיכמת יפה ובתיקון קל: גם אחרי בשלות מינית הוא נשאר מתוק. כמו שבית שחי יכול להיות איבר יפה ונעים במידה והוא לא מדיף ריח חריף, כך גם הפה וכל איבר אחר, הראש, הידיים, התוסיק, כפות הרגליים.................

וכן, יש לי רתיעה מיוחדת מהפות והתוסיק. והכוונה היא שלא מתאים לי שילד שלא מנגב טוב את התוסיק ישב על הספה בסלון...
יכול להיות שאני שונה בעניין. אצלי בבית יש חריגות כזו עם עניין ההפרשות, רגישות לנקיון המיטה, המצעים וכל מיני.
לא יכולה להצביע על אסטניסטיות אבל זה בטח גם עניין יחסי.
גם לא אוהבת שכלבים מלקקים אותי או יושבים על הספות או על המיטות בבית.

ואם נחזור אל הפות החמוד אני הולכת לערוך את המשפט הזה בשביל כל הנעלבות...
זה ממש לא כזה עקרוני לי וחבל לעייף את האצבעות.
מקווה שלשביעות רצונכן

אני מבינה את הרצון להיות ריחניים ונעימים. לקבל את עצמנו כמו שאנחנו כדי שחס וחלילה לא נעלב מעצמנו אבל מה לעשות? יש לנו בגוף ריחות לא נעימים.
יכול להיות שבשלבים מסויימים באבולוציה זה שימש למשיכה בין המינים כמו כלבים המריחים את התחת אחד של השני, אבל כל אחת פה תסכים איתי שיש דברים שלא נעים לה להריח מגופה שלה או של האחר: הבל פה לא טוב, בית שחי מזיע, פות אחרי יום של השתנות והפרשות (אני לא יודעת ממה נוצר הריח החריף אך הוא נוצר), ריח כפות רגליים בתוך נעליים ועוד.
אני בטוחה שרוב הבנות פה שמות משהו על בית השחי כדי שלא יהיה ריח.
אני מזמן טוענת שהגיע הזמן שהאבולוציה תבין שאין לנו צורך בשערות בגוף, הריח מיותר לנו בצורת חיינו וסתם אנחנו סובלים מזה.
אני הייתי חותמת מחר על פרידה משערות גופי!! (חוץ מבראש).

פ"א 1, אני שמחה שההסבר היה ברור ומצא חן בעינייך. אני רק רוצה לתקן כמה דברים בקשר למה שהבנת מדבריי.
אמרת שהפות מתוק גם לאחר הבשלות המינית כתיקון לדבריי. אנא שימי לב שלא אמרתי דבר על מתיקותו של הפות ביחס להבשלה מינית. דיברתי רק על הפרשות טרם ההבשלה המינית.

אני לא רוצה להסחף שוב לויכוחים עקרים על מה נכון ומה לא נכון. אני חושבת שקודם כמה מהכותבות לא ירדו לסוף דעתי כשאמרתי שיש דברים שאמרו שאינם נכונים אבסולוטית. שבכך אני לא טוענת שמה שאני חושבת הוא נכון אבסולוטית... <לא רוצה לסבך אתכן, אז נשאיר את זה ככה.>

ועדיין רוצה להעיר לתשומת הלב שיש ניסוחים שיוצאים מכל מיני נקודות הנחה. הגדולה שבהן היא "שכולם חושבים כמוני ש..."
שפות זה איבר מתוק ושההפרשות ממנו מתוקות גם.. שפות זה איבר מגעיל ומפריש... שילדים מקולחים הם מוזנחים, שילדים לא מקולחים הם מוזנחים...
לבריאות שיהיה לכולן.
אבל יהיה נחמד אם כשברור לכל אחת, כשהיא נכנסת לשדה מוקשים, שתצא מנקודת הנחה אחרת והיא "שלא כולם חושבים כמוני ש..."
ואם לא כולן חושבים כמוך? שוין. לא נורא

אז נסי להבין את מה שאני אומרת בראייה הזאת.
ריחניים ונעימים בעיניי זה עם ריחות הגוף הטבעיים שלהם. מה שבעינייך "ריחות לא נעימים" בעיני מישהי אחרת זה הריח הכי אימהי ומתוק שהיא זוכרת מבית השחי של אמהּ מההנקות בינקותה. אני למשל חוטפת אלרגיה (פיזית ממש, קשה ממש. עיניים אדומות, גרון כואב, אף נוזל) מריחות "נעימים" כמו בשמים, סבונים, מטהרי אויר, ועוד הרבה. אז קשה לי להתייחס לריחות כאלה כאל "נעימים".

שוב מכבירה מילים מתוך נסיון להשאר מובנת -
אינני אומרת "אלה הם ריחות בלתי נעימים נקודה. כולם מסכימים איתי." כי אם "ריח נעים ולא נעים זה באף המרחרח. או בעיני המתבונן... לי יותר נעים ריחות גוף מאשר ריחות מלאכותיים."
לי לא נעים שמבטלים עמדה כמו שלי בהנחה מוסווית או גלויה ש"זה נעים לכולם."

בקשר לריחות גוף רעים באופן חריג, אני חושבת שזה בהחלט הישרדותי לתרגם אותם כמשהו שיש לרחוק ממנו. וטוב שכך.

בקשר לריח החריף וממה הוא נוצר, אני חושבת שבין היתר משימוש יומיומי בכימיקלים (תמרוש, לא הגבתי קודם, אבל רציתי להגיד לך שזה לא קרה תוך יום. אלא תוך כמה חודשים. אבל את ממש לא חייבת לנסות או להאמין לי.) אני חושבת שבין היתר מאי שטיפה בכלל במים (להבדיל מסבון) מזה שהולכים בנעלייים (לא מאד טבעי, אם את שואלת אותי...)

<את מה שכתבתי פה כתבתי אחרי שקראתי רק חצי מהתגובה שלך, ורק אחרי שקראתי את השאר ראיתי שבעצם עניתי לך גם על הקטע האבולוציוני. אבל שוב, את לא חייבת להסכים איתי. ממש לא. אבל בדיוק באותה המידה, אני לא חייבת להסכים איתך.

>

על פותות של פעוטות

פות, טרם הבשלתו המינית, הינו איבר סגור (למשל כשפעוטה עומדת על שש הוא לא נפתח במלוא הדרו כמו אצל הבוגרות) ואינו מפריש.
מה שיש בתחתון זה שאריות של שתן, ואחרי יום שלם - הו כן, השתן מסריח. התחתון שספג את השתן - מסריח. הפות - לא. הפות לא סופג את השתן חזרה, ואין עליו עדיין שיער שיכול לקבל ריח משיפשוף בתחתון הריחני.
לפעמים כשהקטנה שלי חולה יש לה ריח חמצמץ מהפות (אוי אני אמא מריחה) ואז אני שותפת לה אותו עם מים, לגדולה אני לא נוגעת - שתעשה מה שהיא רוצה. אין לה ריח אף פעם.

ניצן,

הסכמתי עם כל מילה. בעיקר זה:
אבל יהיה נחמד אם כשברור לכל אחת, כשהיא נכנסת לשדה מוקשים, שתצא מנקודת הנחה אחרת והיא "שלא כולם חושבים כמוני ש..."

אוי ניצן,
גם לי לא בא על וויכוחים מיותרים אבל חייבת לשאול אותך:
את לא שמה כלום על בית השחי???

את לא שמה כלום על בית השחי???
אני לא ניצן, אבל לא מתאפקת.
אני שמה "משהו" לעיתים נדירות... תלוי בזמן בחודש, במזג האויר, עם מי אני עומדת להפגש...
רוב הזמן אני לא ריחנית בכלל... גם אם הזעתי.

ההריון קצת משבש לי את העניינים האלה ואני יותר רגישה לריחות של עצמי מהסביבה (חוץ מהאיש שיכול להגיב בקשת מאוד רחבה של תגובות וכל המוסיף גורע)

פא1 - לא יודעת לגבי ניצן, אבל אני לא שמה כלום בבית השחי! בקיץ לפעמים יש קצת ריח של זיעה, במיוחד אם יש הרבה שיער שם. לגלח אותו פעם באיזה שבוע שבועיים עוזר. אם אני מתקלחת פעם ביום (עם רק טיפונת טיפונת סבון בבית השחי) אז אין לי ריח חזק, בלי שום דיאודורנט. זה גם תלוי בגוף מן הסתם.

קצת ריח של זיעה

ומה זה ריח של קצת זיעה? ריח טוב?

אז אין לי ריח חזק
למה לא ריח חזק? אולי זה ריח טוב לא? שיהיה חזק!!

אשה ואם
תודה על השיתוף ואין לי שום כוונה להתקיף אותך, אלא שיש לי הרגשה שמתחכמים איתי ומתעסקים בזוטות ומתפלפלים סתם ושכולנו מדברים על אותו דבר וסתם ענייני הסמנטיקה - הם הנושא, או שמא ההנאה שבויכוח ללא תכלית, או ההנאה שבהתקפה או לא יודעת מה.

מדבריה של ניצן:

ריחניים ונעימים בעיניי זה עם ריחות הגוף הטבעיים שלהם
יענו ריח של קקה (שהוא לגמרי טבעי) הוא ריח טוב... כך גם ריח של זיעה, ריח הבל פה בבוקר, ועוד ועוד..

אני למשל חוטפת אלרגיה (פיזית ממש, קשה ממש. עיניים אדומות, גרון כואב, אף נוזל) מריחות "נעימים" כמו בשמים, סבונים, מטהרי אויר, ועוד הרבה. אז קשה לי להתייחס לריחות כאלה כאל "נעימים".

כשעושים ריחות מלאכותיים עם המון כימיקלים וחושבים שאנחנו הטטרנים צריכים את כל תוספי הריח האלה גם באוכל וגם בחומרים אחרים- אכן זה נהיה ריח חזק מידי גם עבורי (וגם זה כפי שאמרת נכון- בעיני המתבונן),
אך האם ריח טבעי של וורד גם עושה לך אלרגיה? והאם לא היית מעדיפה שזה יהיה הריח שיוצא לך מבית השחי???

דברי גברת פלפלת:
את עניין הריח אפשר לומר גם על הצוואר, הרגליים, הבטן, בית השחי, וכל איבר אחר בגוף.

נו באמת, זו לא התממות?? בצוואר יש ריח כפי שיש בפות??

שוב את קופצת למסקנות מרחיקות לכת באמצעות הפרשנות שלך הפרטית בלבד.
קודם כל - לא שמה. מה מטרת השאלה?
קקי לרוב לא מסריח. כשהוא מסריח זה בד"כ כי אכלנו משהו שאנחנו לא אמורים לאכול. (אנחנו. לא "אנחנו". ו"לא אמורים" נוגע לאנחנו הספציפיים. כולל גנטיקה ורגישויות.)
אישי תתרן, ועדיין סובל מאד מריחות של סבונים (גם טבעיים וללא כימיקלים.) גם אני. לא קשור לכימיקלים.

נו באמת, זו לא התממות?? בצוואר יש ריח כפי שיש בפות??
פ"א, אני מתלבטת אם לא הגיעה השעה כבר להפסיק לדבר על העניינים שאת מעלה ולהתמקד בפרשנות בדיון ובבחירת אופן הכתיבה.
"נו במת" זו אמירה מקטינה ומשפילה, שאין לה כל תכלית בשיחה חוץ מלהוציא את הצד השני טמבל. לא אומרת שאני לא חוטאת בזה פה ושם, אבל מודה שבעיניי זה מאד לא יפה.
גם "התממות" היא בעיני המתבונן. לא, ממש לא התממות. יש ילדים שמהצוואר יש להם ריח של צ'יז (אני חושבת שאת חושבת שזה ריח מגעיל. אבל אני לא יודעת.) ובאיברי המין אין ריחות עזים.
פרט לכך, מכל האיברים האחרים שפרטה פלפלת יש ריחות "לא נעימים" כדברייך. אז ההטפלות שלך לפריט אחד מרשימה שלמה גם מעלה תהייה.

לשאלותייך, ריח טבעי של ורד הוא חזק מדי בשבילי. אני מעדיפה להמנע ממנו. אני חושבת שחוש ריח בריא שומר עלינו מרעלים טבעיים.
לגבי ההעדפה שזה יהיה הריח שיוצא לי מבית השחי - קטגורית, באופן מוחלט רם וברור - ממש לא.
את כן?

לא מנסה להוציא אף אחד טמבל, וכך הייתי מדברת גם במציאות. ולא הייתה לי כל בעיה שידברו אלי ככה כשמנהלים ויכוח.

כן!!!!הייתי מעדיפה מאוד ריח וורדים בבית שחי ולא לשים סודה לשתיה (ולא ענית לי אם את לא שמה כלום בבית שחי) והייתי מתה לבוא להריח את הקקי שלך ולהתסכל לך בלבן של העיניים..

וחוץ מזה הכל בסדר נכנסנו ככל הנראה ללופ ונראה לי שאפילו לא נפרוש בשיא, אך בכל זאת כדאי כבר לפרוש.
אם יתפתח פה כוון חדש, אשמח להצטרף.
בי

לא ענית לי אם את לא שמה כלום בבית שחי.
זה הדבר הראשון שעניתי לך עליו.

הייתי מתה לבוא להריח את הקקי שלך.
אם זה כל כך חשוב לך, את מוזמנת לבוא להריח את הקקי שלי. (כרטיסים לבוסטון עכשו נורא יקרים)

בי.
ביי.

_בי
ביי._
בה-ביי

<זהו ניצן, לקחתי לך את המילה האחרונה

>

לא מנסה להוציא אף אחד טמבל, וכך הייתי מדברת גם במציאות
גם אם הייתי מדברת איתך במציאות הייתי מרגישה טמבלית מתגובה כמו שלך.
גם זאת
תודה על השיתוף ואין לי שום כוונה להתקיף אותך, אלא שיש לי הרגשה שמתחכמים איתי ומתעסקים בזוטות ומתפלפלים סתם ושכולנו מדברים על אותו דבר וסתם ענייני הסמנטיקה - הם הנושא, או שמא ההנאה שבויכוח ללא תכלית, או ההנאה שבהתקפה או לא יודעת מה.
ענו לך ברצינות, וזאת התגובה...

גם אם הייתי מדברת איתך במציאות הייתי מרגישה טמבלית מתגובה כמו שלך.
מיכלשץ, מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת שלא היית מרגישה טמבלית, אבל כנראה שהיית חושבת שמתייחסים אלייך כמו אל טמבלית וזה לא היה גורם לך לרצות להמשיך בדו-שיח. כמוך כמוני.
_{<ניסוח >}

עם כמה שאני נראית אחת שלא מתרגשת, מבפנים, כשמקטינים אותי, זה עושה לי ממש לא נעים, התכווצות כזאת.
אני לא חושבת שאני טמבלית, אבל התחושה שזה מה שהצד השני חושב עלי מאוד לא נעימה לי... כנראה שלזה אני מתכוונת ב"מרגישה כמו טמבלית"
(מה זה טמבל?)

מחשבה לעניין הדיון בנושא ריחות -

אני לא חושבת שכולנו מתוכנתים ביולוגית להרתע מריחות כמו זיעה, צואה, שתן וכו'. עובדה שפעוטות מוכנים בשמחה להתמרח בקקי של עצמם אם נותנים להם. יתכן, כמובן, שיש אנשים ספציפיים שנרתעים מהריחות האלה (כמו שיש כאלה שלא סובלים ריח של שום או של טונה או של בשמים מסוימים), אבל אין סיבה שהרתיעה תהיה אחידה אצל כולנו.

(הערת אגב - זה לא נכון עלריחות כמו קיא או ריחשל גוויה נרקבת, ולא בכדי)

מכאן שהרתיעה ה(כמעט) אחידה שאנחנו מכירים היא עניין תרבותי. מרגילים אותנו שזה מגעיל. בעבר אני חושבת שזה היה הרגל טוב - הוא מנע מאנשים, למשל, לשתות מי ביוב. היום אני חווה את זה בעיקר כמשהו שנועד לגרום לנו להרגיש קטנים, כדי שנפתור את ההרגשה באמצעות צריכה.

בניגוד לניצן ואחרות כאן, ההבנה הזו לא עוזרת לי ברמה הפרקטית. אני אישית לא מסוגלת לסבול את עצמי מזיעה בקיץ.

אבל כיוון שמפציצים אותנו מגיל צעיר במסרים אודות מגעילות ריחותינו והפרשותינו, ועוד מבהירים לנו ש"כולם מרגישים ככה", מובן למה כשמישהו מייצג עמדה אחרת הוא נתפס כמיתמם ו/או שקרן. אומר בכנות, גם אני מרגישה שלא יכול להיות שמה שניצן אמרה זה נכון, אבל זה לא אומר שההרגשה שלי נכונה, אלא רק שמה שניצן אומרת קורא תיגר על כל המערך התרבותי שלי בתחום ההיגיינה. כל מה שקורא תיגר על המערך התרבותי שבו גדלת נשמע מטומטם או מסוכן או שקרי. אגב, יכול להיות שהוא באמת מטומטם או מסוכן או שקרי, אבל אני חושבת ששווה תמיד לתת מקום למחשבה שאולי הוא לא. כאמור, לא חייבים להסיק מזה מסקנות אופרטיביות (כי הנה, אני ממש לא) אבל זה הופך את הדיון ליותר מעניין (לדעתי).

אגב, לא ברור לי מה כולכן רוצות מפ"א 1. זו פעם ראשונה שמישהו נכנס לאתר, נתקל בדעות שהוא לא מסכים אתן ומזדעזע? לא ברור לכן שעבור חלק ענק מהאוכלוסיה מה שאתן אומרות הוא סוג של חילול קודש? אז היא אמרה לכן "נו, באמת", אז מה? גם אני, בשנתיים הראשונות שלי באתר אמרתי "נו באמת" על רוב מה שקראתי בו (רק פחדתי לכתוב את זה).

זו פעם ראשונה שמישהו נכנס לאתר, נתקל בדעות שהוא לא מסכים אתן ומזדעזע?
זאת פעם ראשונה מאז שלוטשו הכללים של ביקורת משתתפים חדשים, הופקו לקחים ויושמו בשטח.

מסכימה עם עוברת אורח.
המריח הוא הוא המסריח.
אם יגידו למישהו 1000 פעם שהפות מסריח, ואז יגישו לו פות להריח, בזמן שכל מי שרואת את המחזה - מקיא,
הוא ילמד טוב-טוב שהפות מסריח, ובעם הבאה שיריח אותו בפרטיות - יקיא גם.

הריח של פות אינו מסריח בהגדרה.
הריח של פות הוא ריח של פות.

אם לי לקח שלוש קריאות כדי להבין שאת מסכימה איתי שתגובה לריחות זה עניין תרבותי (חוץ מריחות של דברים שמסוכנים לנו (קיא זו דוגמה טובה, גוויות מרקיבות גם, קקי שעמד ימים שלמים במים (ביוב) גם.) אז מה תחשוב מישהי שלא מסכימה איתי?

מה אמרתי שמאתגר אותך? שזה יכול להיות לא מסריח? שאם תחכי מספיק זמן, יכול להיות שגם את, כמוני, לא תצחיני מזיעה שלוש דקות אחרי מקלחת עם שבעה סבונים, טרפנטין ודיאודורנט? שאולי יש עוד נשים שלא מסבנות למשך זמן וגם אצלן אחרי סיבון יש ריח זיעה? (אני מאמינה ששמת לב, אגב, שבשום שלב, שום שלב לא קבעתי שזה ככה לאנושות. או לך. אז מה כל כך מאתגר בדבריי? תמרוש, לתשומת ליבך.)

אני לא מנסה לקרוא תגר על כלום, באמא שלי, רק אולי כבר קצת העייפתי מכך שכל התרבות וכל כך הרבה אנשים קוראים תגר עליי ועל עובדות חד משמעיות בחיי בלי לבדוק אותן לרגע אחד.

שחו בסבון, מ'כפת לי? יותר מזה, רחצו את תינוקותיכן בסבונים ובשלל ריחות "נעימים" ואל תאמינו לי שלידה שלי יש עוד ריח של תינוק כי היא לא מסתבנת ויונקת. מה אכפת לי?

באמת שלא אכפת לי מזה.
אכפת לי כשאפשר בקלות להסיק מהדברים של מאן דהוא, כי הוא קורא לי או לילדה שלי מטונפות, או שהוא "מוכיח" שאנחנו מסריחות רק מעצם היותנו בנות אנוש. אז אכפת לי. (לא כי אכפת לי מה מאן דהוא חושב, לא כי אני חושבת שזה עושה אותנו מטונפות, באמת שלא. בגלל שהוא לדעתי פוגע בתינוקות ובאמהות שהולכות במקום הזה בצעד מהוסס. שעוד מתלבטות אם לשטוף תינוק בן יומו בבלנאום הרמל או לא... יש יותר מדי קולות כאלה ומעט מדי קולות כמו שלי, אז אני לא מתביישת לדבר במקום הזה, אני לא אתן לו להרוס להן.)

קטקטית, בדיוק!

מה אמרתי שמאתגר אותך? שזה יכול להיות לא מסריח?
נו, ברור! אבל למה את מתגוננת? אולי במקום זה תציעי לי איך לנסח את דברי ככה שיהיה יותר קל להבין שאת מסכימה איתי שתגובה לריחות זה עניין תרבותי ?

אוקיי, למען הסר ספק -
כל מה שקורא תיגר על המערך התרבותי שבו גדלת נשמע מטומטם או מסוכן או שקרי.
כלומר כל משפט כזה, לא חשוב מי אמר אותו.
האם הוא באמת מטומטם או מסוכן או שקרי כמו שהוא נשמע? אי אפשר לדעת, אולי כן ואולי לא. מה שבטוח, לא כדאי להכריע בנושא רק על סמך הזעזוע הראשוני, שנובע, כאמור, מאתגור הפרדיגמה התרבותית.
ואני מצטערת לומר, אבל ברור ש יתכן שמה שניצן אומרת הוא מטומטם או מסוכן או שקרי, אבל יתכן גם שלא - האם יעלה על הדעת שאחרת? האם למי מאיתנו יש חסינות מלומר דברים מטומטמים? או מסוכנים? או שקריים?

בהתחלה הבנתי אותך הפוך לגמרי ממה שהתכוונת, ואני מתכוונת עד לנקודה שאלטר הדגישה.
דווקא זה היה ברור לי, אבל אני לא בטוחה שלאחרות יהיה ברור באותה המידה ולכן הבהרתך במקומה.
ואני בוודאי לא מתגוננת. אני מסבירה את עצמי, וקיויתי שאולי גם קצת אותך על הדרך

בקשר לחסינות וגו', אין לאף אחד, לא. אני אשמח למעט פרגון THOUGH. כי אני מאד משתדלת שגם דברים מטומטמים מסוכנים ושקריים שאני אומרת יהיו מנוסחים באופן כזה, שהטמטום בפוטנציה יהיה מיוחס רק לי.

אני אשמח למעט פרגון THOUGH.
אז קודם כל שיהיה ברור - קשה לי לדמיין פרגון גדול ממה שאמרתי. ברצינות. לערער על מערך התרבות שבו אנו חיים זה דבר חשוב, קשה ומעורר השראה. אם זה לא היה ברור, אז הנה אני אומרת את זה.

לגבי סוגיית "למי מיוחס הטמטום בפוטנציה", לצערי אין מנוס מכך שמי שמבטא את דעת החברה יתנסח בצורה הרבה יותר גורפת - אחרי הכל, חינכו אותנו ש"כולנו" חושבים ככה ושזה אפילו לא מה שאנחנו חושבים, אלא האמת שאין בלתה. כשאנשים אומרים את מה שהם חושבים שהיא האמת שאין בלתה, הם לא מעלים על דעתם שאולי היא מטומטמת, מסוכנת או שקרית.

כמו כן, אחת מטעויות הייחוס הבסיסיות היא שאם מישהו כותב "אני לא מסתבנת ולא מזיעה", חלק ניכר מקהל הקוראים מבין את זה כ"מי שלא מסתבן לא מזיע. הנה עובדה, תראו אותי". שימי לב - זו טעות, וודאי שזו טעות ושלא לזה התכוונת, אבל קחי בחשבון שהיא מאד נפוצה ושקשה להשתחרר ממנה.

מה שבעינייך "ריחות לא נעימים" בעיני מישהי אחרת זה הריח הכי אימהי ומתוק שהיא זוכרת מבית השחי של אמהּ מההנקות בינקותה.
זו אני. וגם שאר מה שכתבת, כולל איך שהריחות נהיים עדינים יותר ונעימים יותר כשמפסיקים להשתמש בסבון. אין, אין ריח יותר טוב ביקום כולו מריח הגוף של אמא שלי. אני יודעת שאף אחת לא תסכים איתי, אבל אתן טועות :-p

<רחל דור שני לנמנעים מדאורדורנטים. ומאושרת שגם לילדה שלה יהיה כזה ריח ארצי וחם שעוטף את ילדותה>

_אבל כל אחת פה תסכים איתי שיש דברים שלא נעים לה להריח מגופה שלה או של האחר: הבל פה לא טוב, בית שחי מזיע, פות אחרי יום של השתנות והפרשות (אני לא יודעת ממה נוצר הריח החריף אך הוא נוצר), ריח כפות רגליים בתוך נעליים ועוד.
אני בטוחה שרוב הבנות פה שמות משהו על בית השחי כדי שלא יהיה ריח.
אני מזמן טוענת שהגיע הזמן שהאבולוציה תבין שאין לנו צורך בשערות בגוף, הריח מיותר לנו בצורת חיינו וסתם אנחנו סובלים מזה._

הקדמה קצרה.
אני מאוד, מאוד, מאוד, מ א ו ד רגישה לריחות. בטירוף. יש לי (ולכל הנשים במשפחתי) חוש ריח קטלני של כלבי (כלבות (-:) גישוש בדואיות. אני יכולה לספר לך מה אכלת שעות לפני שפגשתי אותך (גם אם את לא מאלה שמלכלכים את החולצה). ועדיין-
אני מה זה לא מסכימה איתך! (-:
נעים לי מאוד להריח את עצמי, גם אחרי יום שלם של הזעה. לזיעה שלי יש בעיני ריח מתוק ותמים שאפילו קצת מזכיר לי את הריח של התינוק שלי (האמת יש מצב שאנחנו כל כך מעורבבים שלא ברור של מי הריח הזה). אני כן מודעת לכך שאולי הריח הזה לא מושך אחרים, והאמת היא שאחותי האיסטניסטית ביותר (אין כאלה דברים, זה ברמה של מחלת ניקיון אצלה) אישרה לי אחרי רחרוח צמוד שאני לא מסריחה. אז אני סבורה כי אני לא הוזה. אני כן מקפידה להתקלח פעם פעמיים ביום לפחות בקיץ (בלי סבון).

ישנם גברים רבים וטובים שיאמרו שהריח של האשה ככה נטורל בלי מקלחת הרבה יותר נעים מאחרי מקלחת (ואני לא מדברת על בית השחי (-:) ולא, אלה לא גברים מוזרים אלא פשוט כאלה שנמשכים לאשה ולא לשטיפה האינטימית שלה. אני חושבת שריח מסריח מהפות מעיד יותר על פטריה ופחות על אי מקלחת.

כפות רגלים בתוך נעליים... ברור, בגלל הנעליים! או בגלל דברים שדרכת עליהם! (כמו שבית שחי יכול להסריח אם את לובשת חולצה צמודה, בעיקר סינטטית, וכנ"ל תחתונים לא נושמים או תחתונית וכו'. זה התגובה של הבד או התחתונית לריח שלך, אבל זה לא הריח שלך!)

לא יודעת לגבי רוב הבנות, אני לרוב לא שמה דאודורנט.
הריח כל כך לא מיותר! כשאני מצוננת אני כל כך סובלת שאני לא יכולה להריח את יקירי! כל כך מבאס אותי לא להריח את התינוק שלי ואת האיש שלי (ולא, אני לא מדברת על האפטרשייב!)

אם מתקלחים לפי הצורך (אצלי זה יכול להגיע לארבע חמש מקלחות בימים חמים ופעילים במיוחד, אבל לא כדרך קבע) למה שנהיה מסריחים? (טוב, אני מודה שאני לא אוכלת חילבה, ומנסה, שתלטנית שכמותי, למנוע את התענוג גם מהאיש)

_דברי גברת פלפלת:
את עניין הריח אפשר לומר גם על הצוואר, הרגליים, הבטן, בית השחי, וכל איבר אחר בגוף.
נו באמת, זו לא התממות?? בצוואר יש ריח כפי שיש בפות??_
תשמעי, פלונית, הריח שיש לצוואר של תינוק שמנמן ומלא קפלים (אח.. תענוג לאם החצי פולניה שאני) הוא די פחות או יותר אחד הריחות המריחים שיש (נפלא בעיני, בעיקר בלי מקלחת) ומזכיר מאוד ריח של פמושקה של ילדה (הרי כל העניין הוא הקפלים וההזעה, כבר הסכמנו שהוא לא מפריש אלא אם יש בעיה). לא ריח של צ'יז, אבל בהחלט ריח חזק ודומיננטי ונהדר. אני יכולה לנחש שהרבה אנשים יחשבו אותו למסריח.

שאלה הכי רצינית ועניינית לכל הלא רוחצות -
שני הבנים שלי פרצו לפני כחצי שעה הביתה מהתרוצצות ממושכת בחוץ. לשניהם כפות רגליים שחורות משחור, ושערו הארוך הגולש והמהמם של הבכור כולו דביק מזיעה. מה הייתן עושות במקומי?

מים.

אמנם סקפטית, אבל מבטיחה לנסות בפעם הבאה.

טוב, טוב, אני אפרט (בהנחה שאלה הבנים שלי, כן? שאלת מה אנחנו (כלומר מבחינתי, אני) הייתי עושה במקומך, לא מה אני חושבת שאת צריכה לעשות.)

אם חשוב לי שכפות הרגליים שלו לא ילכלכו את הבית, אני יכולה למשל, להגיד לו "ממש לא מתאים לי שתסתובב בבית עם רגליים מטונפות כי זה עושה לי עבודה. לך לנקות אותן. (או "בוא אני אנקה לך אותן" תלוי בגיל.)"
אם לא רוצה מקלחת אפשר עם מטלית לחה רטובה במעט מים. אם רוצה מקלחת, מים מספיקים.
בקשר לזיעה בראש אפשר להגיד: "אתה יודע, אתה נורא מזיע בראש, זה יכול נורא לגרד לך אח"כ. אפשר לנקות את זה צ'יק צ'ק במעט מים באמבטיה או בכיור." אם אומר לא - זכותו. זה הגוף שלו, לא שלי.

עוברת,
לא זכור לי שהיתה פה מישהי בדף הזה שאמרה שהיא לא רוחצת לעולם את הילדים שלה. רק לעיתים יותר רחוקות, או בלי סבון.
כשהילדה שלי שיחקה באפר של המדורה עם החבר שלה (פעוטות סביב גיל שנתיים) רחצנו גם רחצנו, אם כי גם בפעם הזאת לא זכור לי אם היה צורך בסבון או לא.

אני כן שמה סבון (טבעי) בכפות הרגליים במצב כזה (וגם בטוסיק אחרי קקי). בשיער- מים.

אני התייאשתי מלבקש מהגדולה לנקות את הרגליים, אני מסתפקת בלהזכיר לה להוריד אותן מהרהיטים...

בסכנה שאני הולכת לחטוף פה מכל האיסטניסיות - סבון בטוסיק זה לא פחות גרוע מסבון בפות.

אני התייאשתי מלבקש מהגדולה לנקות את הרגליים, אני מסתפקת בלהזכיר לה להוריד אותן מהרהיטים...
ואת הפות?

מיכל, סבון מכינים עם אפר של מדורה

אני מסתפקת בלהזכיר לה להוריד אותן מהרהיטים
כולל המיטה שלה? סליחה, כולל המיטה המשפחתית?

_ריחניים ונעימים בעיניי זה עם ריחות הגוף הטבעיים שלהם
יענו ריח של קקה (שהוא לגמרי טבעי) הוא ריח טוב... כך גם ריח של זיעה, ריח הבל פה בבוקר, ועוד ועוד.._
קראתי את זה ופשוט התחלתי להבין שיש אנשים שבאמת חושבים אחרת ממני!
(-:
הריח של הקקי של הילדים שלי הוא ריח טוב בעיני. ממש טוב.
כך גם ריח הזיעה שלהם, ריח הבל הפה שלהם, וכל ריח אחר שאת יכולה לחשוב עליו.
אין ריח בבעלי או בילדי שמרגיש לי "מסריח" אי פעם.
נהפוך הוא, אני אוהבת להסניף אותם, עמוקות. בעלי ואני התמכרנו לריח הזיעה של הילדים, וזה אחד הדברים שבגללם היינו מתאכזבים אחרי הרחצה. הריח נעלם )-:
אח, הכמיהה לשמר את הריח הזה המתוק הבלתי ניתן לתיאור, עוד קצת. להסניף אותו כל הלילה אם אפשר. ומעולם לא נגע שום סבון בצואר של הילדים שלי (אלא אם הושפרץ לשם בטעות באיזה משחק שלהם).
פעם בילינו, האיש ואני, שיחה שלמה בניסיון לחשוב, איך אפשר לשמור את הריח הזה, שנוכל להסניף מתי שאנחנו רוצים, כי הם גדלים והריח הזה עובר )-:

לגבי הרעיון שהפות מסריח, רציתי להביא את גישתו של האיש שלי, אבל החלטתי לצנזר. בכל זאת, אינטרנט P-:

לי כבר מזמן היה רעיון לייצר בושם בריח תינוקות. הרי גבר שילבש בושם כזה, איזו אישה תעמוד בפניו??
השאלה איך לייצר את הבושם הזה? (מזכיר קצת את הבדיחה על השמן תינוקות

)

טוב, לא הייתי חותמת לגבי הריח של הקקי, אבל בכל היתר- מסכימה איתך בשמת.

לגבי הרעיון שהפות מסריח, רציתי להביא את גישתו של האיש שלי, אבל החלטתי לצנזר
דף מוצנע!
כמו שמישהו אמר פעם למישהי
"אם הייתי רוצה לאכול קרם גוף הייתי לוקח בקבוק קרם דוף ולוגם ממנו. אני אוהב לאכול ***, לא קרם"

קראתי את זה ופשוט התחלתי להבין שיש אנשים שבאמת חושבים אחרת ממני!
פיייי.... לקח לך זמן!

כולל המיטה שלה? סליחה, כולל המיטה המשפחתית?
היא כבר 11 שנים לא ישנה איתנו במיטה...
והמיטה שלה זו האחריות שלה.

מיכל, סבון מכינים עם אפר של מדורה
וואללה, זכרתי שזה טוב לעור. האמת שמי שרחץ אותם היתה האמא השניה, אז אני לא זוכרת בדיוק אם ובמה היא השתמשה (והיא איסטניסטית אמיתית)

עכשיו אני.
מה זה טמבל?
טובי, מחמדי, בעלי לעתיד.
לא?

אפר מדורה זה לא כזה טוב לעור. זה חומר בסיסי מאד. זה לא מזיק כמו בורקס או חומרים אחרים שמשתמשים בהם להכנת סבונים מודרנים, אבל זה לא חומר כזה טוב. כשמכינים סבון, צריך לחכות לא מעט זמן כדי שהחומרים יתרכבו ויפסיקו להיות מסוכנים... (כן, אני רוצה למרוח את זה על העור שלי.

)

רק רציתי לציין שיש לנו סבון בבית. זה בר סבון, יש בו שני רכיבים בלבד - גליצרין ושמן קוקוס. הוא נטול ריח. האיש (שצריך להיות ייצוגי ולפגוש אנשים נורא חשובים בחליפות) משתמש בו גם לגוף וגם לראש.
יש לנו גם סבון אקולוגי לכלים וסבון נוזלי אורגני לידיים במטבח וליד השירותים.
חומרי ניקוי - די עברנו לחומץ ושמן אתרי למון גראס (אנימניאקיתאםאנישוכחת)
זהו בעצם.

אני חושבת.

הלמון גראס זה בשביל הריח או שיש לו תפקיד נוסף?

יותר בשביל לבטל את ריח החומץ. שמה טיפה אחת על בקבוק של חצי חומץ שקוף חצי מים.
יש גם משחת שיניים מלוחה. שכחתי.

חייבת לשאול - אתן לא משתמשות בסבון גם במקומות האינטימיים שלכן? הבנתי נכון? אף פעם?? גם לא אחרי ישיבה מתמשכת בשירותים?
לא מפריע לכן הריח?
כי הם גדלים והריח הזה עובר כן, וזאת בדיוק הסיבה שריחות של זיעה קקי ופה בבוקר אצל בן\בת הזוג, ממש לא מושכים אותי בלשון המעטה.
ונראה לי שגם אצל ילדיי לכשיתבגרו, הריחות האלו לא יהיו בדיוק ריח הבושם המועדף עלי.
לי אישית הסבון של ניצן נשמע פיתרון טוב, כי הוא ימחוק את הריחות הלא נעימים (נכון?) מבלי להוסיף ריח מלאכותי חדש.
עדיין נשאר הבל הפה שלי אישית מפריע.
כמובן שכל הריחות האלה אצל תינוקות ופעוטות יונקים הם כן נעימים וממכרים.

טוב, לא הייתי חותמת לגבי הריח של הקקי. תלוי כמובן בתזונה שלהם...

נו, אני לא מתאפקת לאמר לכולכן,שאני לא כזאת רחוקה מכן, אבל רחוקה . אז ככה בשביל להזכיר לכם שיש אנשים שונים מכם....
אני פריקית של חומרים טבעיים שנוגעים בעור עוד הרבה לפני שבאופן טבעי נראה לי נולדו...
אני לא מסבנת בתוך הפיפי אף פעם- רק מיים, בטוסיק קצת (לא בפנים, בפנים).
הרחתי בכל מיני סיטואציות פותות, בתי שחי, פה ורגליים ומה אומר לכן? לפות יש ריח!! סוג של מסריח!!!
הריח של הפות שלי ושל ילדתי מזמן מסויים אחרי המקלחת מתחיל לקבל ריח... ואנחנו ממש לא היחידות. יכול להיות שחוש הריח שלנו שונה!!! (מזכירה לכן: לא משתמשת בסבון בתוך הפות), אם אני לא מלבישה לילדתי האהובה תחתונים מסריחים לה המכנסיים, אז מעדיפה תחתונים להחליף כל יום ולא לכבס כל כך הרבה.
בית השחי הרבה פעמים לא מקבל כלום, במיוחד בימי החורף ובעיקר כשנמצאים בבית ועדיין נהיה ריח. בסוף כל יום אני שמה חולצתי בסל כביסה.
אנסה לא לשים סבון בזמן מקלחת לראות אם אתן צודקות.
משתמשת בסבון מאוד טבעי ואפילו נטול ריח!!
לא אוהבת להסניף ריחות של : קקה, פיפי. ילדיי עוד קטנים כך שאין ריח בבית שחי ונדמה לי שזה פונקציה של השיער. לא?
ריחות בצוואר? לא ידעתי ומסתדרת מצויין בלעדיהם.
אולי אמכור לכם אבל קצת מהריחות "הטובים" שלנו בבקבוק.
תוכלו לשים כל בוקר ולהרגיש חדשות!!

ניצו-אם
_אני התייאשתי מלבקש מהגדולה לנקות את הרגליים, אני מסתפקת בלהזכיר לה להוריד אותן מהרהיטים...
ואת הפות?_

אני לא כזו רגישה וצחקתי איתך אבל אל תהיי אחר כך כזו עדינונת ותבזבזי כל כך הרבה אנרגיה בידיים בשביל להסביר לי על דרך ארץ!!

כעיקרון ריחות גוף חמוצים או חריפים (או רעים באופן כללי) מעידים על מחלה. גם באשת הפה.
אחת הבעיות עם העיוות התרבותי בנוגע לריח שאיבדנו את היכולת הזאת להבחין מתי משהו השתבש כי הריח לא נעים.

חייבת לשאול - אתן לא משתמשות בסבון גם במקומות האינטימיים שלכן? הבנתי נכון? אף פעם??
זה ממש לא בריא ולא מומלץ. מים צריכים להספיק בהחלט (אם שוטפים מיד אז בכלל לא צריכה להיות שום בעית ריח). המקומות האלה מפרישים ריר שמגן עליהם מפני זיהום חיידקי, הסבון מסיר את הריר וחושף אותך לסכנת זיהום.

ונגלוש להסבר סמי-מדעי: כל המקומות שמייצרים הרבה זעה או ריח אחר שנועד למשוך את המין השני לא מסריחים כל עוד הפלורה הטבעית במקום מאוזנת. כשפוגעים בפלורה (רוצחים את החיידקים והפטריות שאמורות להיות שם עם סבון), מתיישבים שם כל מיני אורחים לא קרואים שגורמים לחמצון של הזיעה ויחד עם מה שהם בעצם מפרישים נוצר ריח לא טוב, בתוספת חוסר אוורור (בגדים לא מתאימים) מתקבל שישו ושימחו שיוצר רושם שהדרך היחידה להפטר ממנו זה עם עוד סבון.
בגלל זה ניצן אמרה שיש ריח פחות מוצלח אחרי שהיא מסתבנת (נכון אמרת?) ואמרה פה מישהי שחולצות צמודות וסינטטיות מחמירות את הבעיה.

ונראה לי שגם אצל ילדיי לכשיתבגרו, הריחות האלו לא יהיו בדיוק ריח הבושם המועדף עלי.
הילדה שלי כבר בת 11. זה באמת כבר לא ריח של ילד יונק, זה ריח אחר, אבל גם הוא נעים לי מאוד. אני אוהבת להסניף אותה מאז שנולדה וכנראה זה לא עומד להשתנות בקרוב (-:
רגע, הולכת להסניף ילדים (-:

ילדיי עוד קטנים כך שאין ריח בבית שחי ונדמה לי שזה פונקציה של השיער. לא?
לא. התבגרות מינית, לגמרי. (מניסיון וגם מידע)

שלום סקרנית,

אני לא שוטפת את הפות בסבון כבר כמה שנים, הבנת נכון. בואי נגיד את זה בקול רם וברור לרגע -
אני ובתי נשטפות היטב ורק במים. לי יש ריח זיעה רק מצד ימין ומגיל עשרים וחמש בערך. לפני כן הייתי מהנבלות האלה שלא מריחות.
כשאני כן מריחה, זה אללה יוסתור. שלא תביני ממני שיש פה רק ריחות שושנים או ורדים או לולו של שאנל... אבל מים זה מספיק. אפילו לא יומיומית (תלוי באקלים כמובן) זיעה כעקרון היא לא מסריחה. חיידקים מסריחים. אז אם יש איזשהי בעיה (למשל פטריה, או תזונה לקויה או מה שלא יהיה) הריחות יהיו יותר חזקים. הזיעה מנקה את הגוף ומצננת אותו, היא אמורה להיות מעטה בימים שאינם חמים ואין בהם הרבה פעילות. בכלל, זיעה של פעילות גופנית היא ממש ריח טוב בעיניי ומריחה אחרת לגמרי מזיעה של חוסר פעילות.

זה שהריחות האלה לא מושכים רבים מאיתנו באופן שגדלנו, ועם תרבות שמקדישה ארטילריית פרסום כבדה מאד כדי לספר לנו שאנחנו מסריחים, זו לא הפתעה בעיניי.

פ"א, זה כבר נהיה סוג של ספורט לדבר איתך. אני מקווה שאת נהנית מזה כמוני

או-אה, אני לא ממש עדינונת, ממש לא התיימרתי להיות, ותודה על הניתוח. ניסיתי ועודי מנסה שוב ושוב להשית את תשומת ליבך לאופן שבו את מטיחה את פרשנותך באנשים מבלי לבדוק קודם אם משהו מהדברים שאת אומרת בכלל רלבנטי עבורם, אם הבנת את דבריהם נכון או לא, ועוד.
בקשר לפות ולרהיטים, זו היתה בדיחה שנכתבה ברוח טובה ולמען האמת חשבתי שתצחיק אותך. מתנצלת אם לא.

חוזרת שוב לנקודה שעלתה פה, ואולי כדאי לקחת לתשומת הלב - לפני הבשלות המינית לפות בריא לא אמור להיות ריח שונה מהותית משל שאר הגוף. ריח (ובפרט ריח לא נעים) יכול להעיד על רגישות לחומרים (למשל בבגדים או בסבון הכביסה) או על פטריה ועוד.

לי היו בעיות עור רגיש בגיל ההתבגרות והמלצת רופאי העור היתה חד משמעית -
לעבור לבגדי כותנה בלבד, לסבן רק מתחת לבית השחי ואם יש צורך באיזור פי הטבעת, רק בסבונים טבעיים רצוי בלי ריח, ובשום אופן לא להשתמש באל-סבון. זה רופאי עור, לא ניצן מבאופן. (אגב, שללו פטריות ושללו הכל. עור רגיש. זו היתה האבחנה...) באורח פלא, השינוי עזר בצורה קטגורית.

השינוי עזר בצורה קטגורית.
שו?

ובשום אופן לא להשתמש באל-סבון.
מישהי יכולה להסביר במה גרוע אל סבון מסבון רגיל?

אני נראית לך רופא עור?

זה מה שאמרו לי אז.
אולי מישהי אחרת יודעת. מבחינתי מה שהורג חיידקים, הורג חיידקים טובים, והורג אותי, רק לאט.

קטקטית, מה לא ברור? אימצתי את המלצות רופאיי, והרגישויות והגרד והסבל פחתו בצורה דרמטית.
המילה קטגורית
?
אני משתמשת בזה בצורה מאד מאד מאד חופשית (הרבה יותר מדי חופשית

) אבל העקרון שאני מתכוונת אליו זה - באופן חד משמעי, בצורת הסקה ברורה וללא הסבר אחר, באופן מוחלט... ככה בערך, על רגל אחת.
ויש גם סילוגיזם קטגורי

הרחתי בכל מיני סיטואציות פותות, בתי שחי, פה ורגליים ומה אומר לכן? לפות יש ריח!! סוג של מסריח!!!

שימי לב שמי שטוענות שזה לא מסריח אלו בדיוק הבנות הלא מתבסמות/מסתבנות/מתדארנטתיות
זה לא אומר שלמי שעומד לידן לא מסריח באף

עוד לא קראתי אף דעה של מישהי ששכנתה לא מתקלחת והיא מדווחת על אושר גדול מהניחוחות הטבעיים

הוא שאמרתי
אני לא כזו רגישה וצחקתי איתך

רק רציתי לציין שיש לנו סבון בבית. זה בר סבון, יש בו שני רכיבים בלבד - גליצרין ושמן קוקוס. הוא נטול ריח. האיש (שצריך להיות ייצוגי ולפגוש אנשים נורא חשובים בחליפות) משתמש בו גם לגוף וגם לראש.
מצטערת, ניצן, פה איבדתי אותך - מי שפוגש אנשים אחרים (מה זה משנה חשובים או לא?) כן צריך להשתמש בסבון?

זיעה כעקרון היא לא מסריחה. חיידקים מסריחים. אז אם יש איזשהי בעיה (למשל פטריה, או תזונה לקויה או מה שלא יהיה) הריחות יהיו יותר חזקים.
גם כאן אני צריכה הבהרה - תזונה מיינסטרימית רגילה היא מבחינתך תזונה לקויה ?

רקר אם הוא מרגיש צורך, והוא מרגיש צורך... הוא יותר חושש מהאפשרות שהוא יהיה ריחני.
גם אני פוגשת אנשים יומיומית, ולפעמים לא ישר אחרי המקלחת, ולפעמים אני גם מסריחה ((שלא לומר דברים גרועים מאלה:-)). זה יותר פונקציה של כמה זמן עבר מאז התקלחתי במים, מה עשיתי בין לבין, ומה אכלתי מאשר של כמה סבון ודיאודורנט אני צורכת. בינינו, הריחות ה"נעימים" האלה נועדו למסך את הריחות ולא למנוע או להעלים אותם.

תלוי איזו תזונה מיינסטרימית. יש המון.

ויש גם סילוגיזם קטגורי.
לא תודה, הספיק לי האד הומינם טוקואקוה

חייבת לשאול - אתן לא משתמשות בסבון גם במקומות האינטימיים שלכן? הבנתי נכון? אף פעם??

אם הכוונה היא לפות, ככל שתסבני יותר, כך תהרגי יותר בקטריות טובות (שמקנות לפות ריח חמצמץ) ותהיי חשופה יותר לפטריות (שמקנות לפות ריח של שואה גרעינית).
הפות מפריש (אה!! בסוף הוא כן מפריש!!) חומר חלקלק (מי שרוצה שאחסוך ממנה שתסבן את העיניים ולא תקרא את הפוסט הזה) שנקרא חלב (HELEV) והוא מגן על הפות בפני מגע עם שתן והפרשות אחרות. כשמסבנות את האיזור - הורסות את ההגנה הטבעית של הגוף. הדרך הבטוחה ביותר לזמן פטריה היא להשתמש בשטיפה האינטימית. שאלו את רופא הנשים הקרוב לביתכן.

סליחה על הירידה לפרטים, אבל האם מסבנות את האזור_ זה אותו הדבר כמו _שטיפה אינטימית ?
(או במילים אחרות: מה זה לכל הרוחות "שטיפה אינטימית"?)

שטיפה אינטימית זה כינוי לקבוצת מוצרים שהיא בעצם... סוג של סבון רדיואקטיבי נגד ריח בכו... יש איזה קשקוש שיווקי על איזון החומציות בנרתיק (יש מי שאשכרה שוטפת עם זה בתוך הנרתיק?! אותי זה מזעזע ברמות...) ו... מה שקטקטית אמרה. רק הרס חורבן וריחות מזעזעים.
מנסיון.

<גם אני הייתי רווקה תל אביבית.>

אוקיי, אז טוב שלא ידעתי בכלל מה זה. עכשיו מה קורה עם סיבון פשוט של האזור? גם גורם לזוועות, חורבן, מגפות ותרבות לקחנית או שמותר מדאורייתא?

<תגידי, ניצן, יכול להיות שכל זה רק ניסוי פסיכולוגי שמטרתו לבדוק עד כמה אתר אינטרנט יכול לשבש דעתו של אדם?>
<מישהי עושה את זה בשביל הדוקטורט ואני הנבדקת-הלא-מודעת?>
<פרופ' מילגרם, גש בבקשה לועדת הלסינקי!>

הדרך הבטוחה ביותר לזמן פטריה היא להשתמש בשטיפה האינטימית. שאלו את רופא הנשים הקרוב לביתכן.

לא כל רופאי הנשים מודעים לזה, או אולי מודעים אבל לא מספקים את המידע.
יוצא לי לא מעט לפגוש נשים שסובלות מבעיות של פטריות וזיהומים (כחלק מהעבודה שלי), שמספרות לי שניסו את כל סוגי הטיפולים האפשריים, ושהן מאוד מאוד סובלות. אני תמיד אומרת לזרוק את כל התכשירים- תחתוניות, שטיפות וסבונים, לקנות תחתוני כותנה, ולנסות לאוורר מדי פעם (הייתי קצת בשוק מכמות הנשים שישנות עם תחתונים), היו כבר כמה שחזרו אלי אחרי תקופה ופניהן זורחות מאושר, והן תמהות מדוע רופא הנשים לא הזכיר את האופציה הזו כחלק מאפשרויות הטיפול.

מצטערת, ניצן, פה איבדתי אותך - מי שפוגש אנשים אחרים (מה זה משנה חשובים או לא?) כן צריך להשתמש בסבון?

אני בד"כ לא שמה כלום בבית השחי, אלא אם אני יוצאת לעבודה. אז אני מתקלחת, רוחצת עם סבון וולדה לתינוקות ואם אני צריכה ללכת בקיץ ברגל ולנסוע באוטובוס לעבודה אז גם שמה סודה לשתיה. חשוב לי לא להיות עם ריח כ"כ בולט כשאני נמצאת קרוב לאנשים (שוב- רק בעבודה). לא משנה שאני חושבת שזה לא ריח רע, זו מבחינתי התחשבות מינימלית בסביבה. בגלל שאני מאוד סובלת מריחות מסוימים, בעיקר סיגריות או אנשים שעישנו מתישהו בעשור האחרון, חשוב לי לא לעורר את אותה תחושה אצל אנשים שבאים לפגוש אותי לא מתוך בחירה. המחיר שזה דורש ממני הוא מינימלי.

לי כבר מזמן היה רעיון לייצר בושם בריח תינוקות.
ולי יש תאוריה, שכל סבוני התינוקות מנסים לעשות בדיוק את זה. אז נכון, זה קצת עקום: הבה נשמיד את ריחם הטבעי של תינוקות ונקנה להם ריח מתוק וטבעי של תינוקות.

עוברת אורח{{}}, גלגלת אותי מצחוק מחדש בכל שורה של ההודעה האחרונה שלך.

אלטר אגו -

יש לי סיפור בשבילכן:
מישהי נכנסה אלי בענייני עבודה והביאה איתה שקית. שאלתי: מה זה? היא ענתה שאלו כל מיני לחמניות מיוחדות שנשארו במאפיה ביום שישי והיא הביאה לי. אמרתי יפה תודה.
היום הוצאתי בשמחה שלוש מיוחדות כאלה ושמתי בתנור, מחכה שיצאו חמות ורכות. מניחה על השולחן לארוחת ערב ואז...ואז עולה באפי ריח בושם. כל הלחמניות עם ריח של קרם גוף. איכס!!!!

אוי, באסה!

כל הלחמניות עם ריח של קרם גוף. איכס!!!!
איכס! אצלנו הלחמנית רק בריח פות!

אני לא רוצה לחשוב אילו ממרחים מוכרים אצלכם שם..

ומי שמתקלח יותר מפעם בשבוע, בטח לא מתקבל לעבודה

להמשיך בדרך הצפויה הזו? או שזה הספיק לכולנו? (-:

הרפואה הסינית גורסת שכדאי להתקלח בבוקר, מפני שהגוף נפטר מרעלים במהלך השינה. לא יודעת לגבי השימוש בסבון, מדובר בשטיפת הגוף במים זורמים.
מדברי המאסטרים שלי בארץ ובאנגליה- מים זה בסדר גמור, הסבון לוקח איתו את הצ'י.
הקיצר, קיבלתי המלצה חמה להשתמש בסבון רק בבתי שחי ומבושים וכמה שפחות על שאר הגוף.
זה פחות או יותר מה שאנחנו עושים עם הילדים (אלא אם כן הם דאגו טוב טוב למרוח את עצמם בהרבה לכלוך אותו יום).

אבל אנחנו "דוסים", שוטפים ידיים אחרי כל ביקור בשירותים ונוטלים ידיים לפני ארוחה, אני מרגישה הרבה פחות מזניחה מהרבה אמהות שמקרצפות ת'ילדים שלהן כל ערב.

אני אחרי שתי מקלחות ללא סבון. מחכה לשינויים בריח הזיעה.
אדווח אל תוצאות הניסוי בהמשך.

טוב, רק שיהיה ברור. זה לא לוקח יומיים. מדובר בשיקום של החיידקיה הטבעית של העור. לי אין מושג כמה זמן עבר, רק שזמן מה אחרי שהפסקתי כליל להשתמש (מתישהו אחרי הולדת בתי) פתאום התחלתי להבחין בשינויים לרעה בריחות הגוף בעקבות שימוש בסבון או בתחבושת ח"פ (אמנם אורגנית, אבל בכל זאת, קרה פעם ב...) או בשמפו (אבל זה באמת רק למיליטנטיות שביניכן

)
למי שסובלת מריח חריף לנקות בבמקלחת עם הרבה מים עם היד וללבוש בגדי כותנה. שימו לב איזה בית שחי יותר ריחני אצלכן.

אגב, אני בהלם אמיתי שזה מה שקורה בעקבות הדף הזה. כולו אמרנו שאנחנו לא מקלחות את הילדים בסבון ותראו מה נהיה! אפילו פ"א1 מנסה! גדול מהחיים!
אחחח... אתן מדליקות לגמרי...

אפשר לפתוח דף מקלחת ללא סבון?

אוי אני אמא מזניחה
ביתי הגדולה נהגה לאכול שבלולים (מהענקיים) כשהיתה בסביבות גיל שנה והנה אתמול בני היקר מטפס לו על הארגז החול, צד שבלול אחד כזה, באותה אלגנטיות דוחף אצבע מעוקלת פנימה ומלקק בחדווה את הנוזל הזה שהשבלול מפריש לצורך מגננה (צהוב נזלת דלקתית משהו). ואני? אני עמדתי שם מרחוק ומלמלתי "אוי, פיצי, זה ממש דוחה מה שאתה עושה שם..." (לשבלול שלום, הוא לא באמת אכל אותו). אגב, אותה טכניקת אכילה לשני השובבים.
לא הייתי מנסה אבל נראה לפחות לפי הקולות שהוא עשה שזה ממש שווה (קולות כאלו מקבלים בעיקר מנגו או מלון שהם האהובים עליו בכל מאכלי תבל).
ויש כמה תרבויות שזה נחשב ממש אנינות טעם כמובן...

באותה אלגנטיות דוחף אצבע מעוקלת פנימה ומלקק בחדווה את הנוזל הזה שהשבלול מפריש לצורך מגננה. אוי, ילדת, איחחחססססס.
<למיצי יש גבולות קולינריים שמרניים במיוחד>
<לפחות בכל הנוגע לחרקים ורמשים. צדפות היא דווקא אוהבת, כך שאין ספק שמדובר בהתניה תרבותית>
<ובכל זאת: איחחססס! D-:>

ויש כמה תרבויות שזה נחשב ממש אנינות טעם כמובן אוי מיצי את אמא מזניחה

טוב, רק שיהיה ברור. זה לא לוקח יומיים
בין שבועיים לששה צריך להתחיל לראות הבדל.
גמני בעקבות הדף הזה החלטתי לנסות לא להשתמש באבן המינרלית לפחות שבועיים רצוף. עד כה החזקתי מעמד לדעתי משהו כמו שבוע, בעיקר פה בחום הזה. אני חושבת שבחוף ובחורף באמת לא שמתי כלום חודשים ארוכים. נראה מה יהיה. בנתיים אין ריחות.

בינתיים אין ריחות.

אדם לא מריח את עצמו. הדרך היחידה היא לשאול אדם אחר (רצוי מספיק קרוב וכן שלא יהסס לומר את האמת).
הכרתי אנשים מסריחים מאוד שהסתובבו בעולם בלי לדעת את זה, ואפחד לא רצה להגיד להם פן ייעלבו.
ממש ברמה של שואה גרעינית , שאת ממש חושבת "אין מצב שהם לא יודעים!", אבל הם לא.

אנחנו הפסקנו להשתמש בסבון ושמפו באחד החורפים, אני חושבת שזה לקח איזה 3 חודשים עד שהכל התאזן ממש. לא רק ריחות, גם כל מיני ג'יפה בשיער ועל הרגליים... היו תופעות מעניינות. עבר. השיער נראה נהדר (אני כן משתמשת בחומץ תפוחים, ומשתדלת לסרק הרבה). תיחקרתי אנשים קרובים ואין ריח. מה שכן, אני חושדת שבביקורים בישראל המצב פחות טוב, הגוף שלי כבר התרגל לאקלים הצפון אירופאי...

_כל הלחמניות עם ריח של קרם גוף. איכס!!!!
איכס! אצלנו הלחמנית רק בריח פות!_

קטקטית, התעלית על עצמך!!!

וכנראה שהריח הנורא לא היה ריח של קרם גוף אלא של הבושם שלה (היא נגעה עם הידיים המסריחות מבושם בלחמניות או משהו כזה) או אולי של חומרי ריח סינטטיים שנדבקו בשקית שבה שמה את הלחמניות. באמת איכס. ריח מגעיל ורעיל. ובאסוציאציה, איזה באסה זה להיכנס למעלית - בייחוד אלו הקטנות - אחרי שהייתה שם מישהי שהתבשמה ברעל מסריח. איכס! הריחות הסינתטיים האלה מריחים לי כבר כמו עשן סיגריות: רעל מסריח ודוחה.

קראתי את כל הדף, לפעמים צחקתי, לפעמים הרהרתי.
היה כיף ומעורר מחשבה.

וכנראה שהריח הנורא לא היה ריח של קרם גוף אלא של הבושם שלה

בפעם הבאה שאצטרך בלשית ריחות, אדע למי לפנות.

סליחה, למה כניראה זה לא ריח קרם גוף??

אדם לא מריח את עצמו.
את צוחקת עלי?

זה גורם לי לחשוב... האיש והילדון מאוד נהנים להסניף אותי, ואני אישית חושבת שיש לי ריח נהדר.
מתקלחת כל יום, בלי סבון, בלי דיאורדורנט, בשמים,קרמים וכו', שמפו טבעי אורגני בערך פעמיים בשבוע.
אתמול סבתא שלי אמרה לי שיש לי ריח חמוץ ולא טוב

עד כדי כך שהיא פשוט השפריצה עליי בושם בלי שרציתי.
לא יודעת איך לקחת את זה.
מצד אחד טוב לי לא למרוח על עצמי כלמיני כימיקלים.
מצד שני לא נעים לי שאנשים יסבלו לידי.
מה נעשה?

יש כל מיני שמנים נעימים וטובים עם ריח עדין - כמו שמן לבנדר ועוד רבים וטובים. שמים מעט מעט כמו בושם ועושה תחושה טובה וריחניות נעימה.
לגבי השיער, נדמה לי יותר בעייתי, אולי גם ניתן לשים שמן, אבל בטח עושה את השיער שמנוני מידי.
כמובן שמאוד חשוב לא להשאיר את הכביסה במכונה אחרת הבגדים מקבלים ריח מבאס!! חמוץ, סגור.

עכשיו כשאני חושבת על זה, שגרת ההיגיינה שרשמתי למעלה מיושמת כבר יותר משנה, ורק עכשיו היא העירה לי.
ובאמת אכלנו ממש רע בחודש האחרון, כולל החגים ובערך 10 או יותר שמחות משפחתיות במרווח של 3 שבועות (!).

בשבילי הריח של האיש שלי, גם מיוזע ומאובק, ואפילו עם "ריח של מילואים", הוא נפלא. אבל רק בשבילי, כי הוא חלק מהשבט שלי. לשכנים ולאנשים זרים ולעמיתים לעבודה ולחברים אפילו קרובים, אין כל הנאה מהסנפתו. אז כשהוא איתי אין לו לחץ מיוחד להתקלח מייד אם הוא עייף, וזה אך טבעי, אבל עם המעגל הפחות קרוב הוא רץ להתקלח, להתגלח וכן, גם להתמרח.
וכך גם אני.