איפה מדברים עם העורכות ארכיון 2015 2018

פלוני אלמונית (את יכולה לבחור כינוי אלמוני קצת יותר מזהה? אני לא בטוחה שאת אותה הפלונית ממקודם, וזה מקשה את הדיון)

אתחיל מכך שאני מכירה את ההיסטוריה של קוראת, וחושבת שהפרטים אכן קשורים לפה. אבל בעוד שאני מסכימה על העובדות, אני לא מסכימה עם הפרשנות, ובעיקר עם התיוג המיותר כל כך.

וקראת יוצאת לא נגד חוזרות בתשובה, אלא נגד הדת היהודית. זה אידיאולוגיה, לא אובססיה. היא ממש לא תמיד התחילה מעלבונות, אם כי עם הזמן והתשובות החוזרות על עצמן, היא אכן נוטה לשפוט לחומרה לשווא.

אני לא מסכימה עם קוראת. אני חושבת שלמחוק את הדף בלי דיון זה מעשה לא ראוי, ולמחוק אותו כהוא שוחזר ולהיכנס למאבקי עריכה זה מעשה אלים.

ואני עדיין תומכת בה. כי מה שאני רואה פה זה עליהום עליה. המון תיוג אישי. גם מהצד של קוראת - ההאשמה של מיכל ברדיפה אישית ממש לא הוגנת בעיניי. אבל קוראת אחת, ומתנגדות לה יש הרבה. וראי איך תייגת את ההתנהגות של קוראת כאובססיבית, אותה ככרודפת חוזרות בתשובה, אמרת שהיא נוהגת בדיוק באותה הדרך (מה שמעיד בעיקר עלייך, אני זוכרת התנהגויות שונות, כולל כמה שמוצלחות בהרבה מזו. למשל, לחכות לכך שחוזרת בתשובה תגיד משהו חשוך ושוביניסטי, ולהגיד לה שזה חשוך ושוביניסטי, ולהתחיל ויכוח או דיון. לדעתי זה עדיף בהרבה על מחיקה...).

אה, וגם תייגת אותי. כמו שמיכל מתנגדת למיכל אוטומטית (נו באמת...) גם אני מתברר תומכת בקוראת כמו שעון...
אני כותבת קבועה באתר. אילולא כתבת את מה שכתבת (אם את הפלונית אלמונית ממקודם) הייתי כותבת פה בכינוי הקבוע שלי. גם במריבות הקודמות השתתפתי, לעיתים לצד קוראת, לעיתים נגדה. תלוי מה ההקשר...
והתיוג הזה שלי (שהרי מה קל מלתייג? הרבה יותר קשה להתמודד עניינית עם טענות) הוא בדיוק כמו ההאשמה הלא הוגנת כלפי מיכל.

רק שאני אלמונית. אני אלמונית כי התיוגים שלך אלימים. וכי לא מתחשק לי על האלימות הזו. ועוד פחות מתחשק לי להתמודד עם פלוניים אלימים, כשידיי כבולות. כי לדעתי זה לא הוגן לקרוא למישהי ביריונית. פשוט לא הוגן. אז אני לא עושה את זה. אבל לך מותר.

ואולי, במקום להמשיך לתקוף כל מי שלא מסכימה איתך (וגם מי שכן. אני נגד המחיקות של קוראת) תחשבי על למה שקטה לא רוצה לכתוב פה. על למה אני העדפתי לכתוב כאלמונית. ואולי תעשי חשבון נפש בפעם הבאה, ותנסי לבחור פרשנות קצת יותר נדיבה.
כזו שמתארת מעשים במקום לתייג אותם.

זה כל כך קשה להגיד שקוראת מוחקת שוב ושוב ובניגוד להסכמה של שאר המתדיינות דף מסויים? אפשר אפילו להוסיף שזו התנהגות אלימה. את פשוט חייבת להוסיף שיש לה אובססיה, שהיא בריונית, שהיא רודפת נשים תמימות שלא מבינות מאיפה זה בא להן (כאילו שכל החוזרות בתמימה הן שיות תמימות ואף פעם לא היו אמירות שוביניסטיות ודכאניות שבגללן הכל התחיל?) ושהיא מתסיסה?

קוראת טועה. זה לא סיבה לתקוף אותה בצורה מגעילה שכזו. אני תומכת בקוראת, כי אחרי כל האגרסיביות, האלימות, והבריונות תחת כסות האלמוניות שהופנתה כאן כלפיה, אני חושבת שהיא צריכה וראויה לתמיכה הזו.
אני בעד שחזור הדף של ברכה, והמשך הדיון הענייני בנוגע למחיקתו (שהמחיקות של קוראת די הרסו, לצערי), כמו גם באופן כללי בנוגע לאתר השיתוף, והקשר שיש או אין לו לבאופן.

ההתקפות כלפי קוראת רק גורמות לחלוקה לשני מחנות והרדדה של השיח, שיש בו המון מקום לאלו שתומכות במחיקת הדף, אבל אחרי דיון והסכמה, אלו שנגד דפי חזרה בתשובה באופן כללי, או רק בבאופן אבל התרה ששלהן באתר השיתוף, אלו שבעד דפים כאלו אם יש בהן משהו באופני ורפלקסיבי, או קשר לקהילה, ועוד כל מיני גוונים.

גוונים אותם את בעקשנות מנסה למחוק, ולהפוך הכל לשחור ולבן. לא חבל?

הזמן לעצור את זה הוא עכשיו
ודרך לעשות את זה היא להיות אלימות כלפי קוראת?
לדעתי הדרך לעשות את זה היא פשוט להחליט שהעמוד נשאר עד סוף הדיון, ולהמשיך בדיון. התקפות על קוראת לא משרתות את המטרה הזו - בדיוק ההפך. הן משתיקות את הדיון ומגלות ממנו כל מי שלא מעוניינת להשתתף בדיון אלים - והוא אלים.

ואגב, לא חשבת במקרה שאולי האלמוניות שמגנות על קוראת עושות את זה, כי ממש כמוני, לא בא להן שאלימות תופנה כלפיהן?

אני השתתפתי בסיבובים קודמים בשמי האמיתי. לו הסיבוב הזה היה שומר על רמת אלימות נמוכה יותר הייתי עושה זאת גם עכשיו. כך שאת, במעשייך, הגדל את מי שאת מתייגת כאלמוניות שכותבות רק בשביל להגן על קוראת באחת. (אני אומנם כותבת באתר, אבל בשמי. ושקטה לא רוצה לכתוב בדף הזה. את חושבת שזה לא קשור אלייך בכלל?)

ויש לי איתה כאן בעיה נקודתית שהיא אך ורק התנהגותית.
בעיניי, להגיד על מישהי שיש לה אובססיה וכו' (כבר פירטתי בהודעות קודמות) זה בדיוק ההפך מבעיה נקודתית. זה לתייג את קוראת-האישה. והדרך לא לעשות את זה היא להתייחס להתנהגות, ולתאר אותה בצורה כמה שיותר תיאורית ואובייקטיבית, ובצורה כמה שפחות שיפוטית.
למשל, להימנע מהמילים "אובססיה" "ביריונית" וכו'.

אני חושבת שלמחוק את הדף בלי דיון זה מעשה לא ראוי, ולמחוק אותו כהוא שוחזר ולהיכנס למאבקי עריכה זה מעשה אלים.
אז איזו תגובה מתאימה למעשים כאלה?
כי לי זה נשמע שלמרות ההתנהגות האלימה של קוראת, כולנו מצופות בעינייך להמשיך לנהוג בה בנימוס והתחשבות מרביים, כאילו שהיא לא שמה פס עלינו רגע קודם?
לדעתי מי שמצפצף על כולם, ולוקח לעצמו זכויות יתר בלי להתייעץ ולדון עם אחרים, לא יכול לצפות להגנה מאותה קבוצה ממש שעליה הוא ציפצף.
ההתנהגות הזו הכעיסה הרבה אנשים, והתגובות שלהם הן לא האישיו פה. האישיו הוא מה שהתחיל את זה.

_הדבר הבא שיקרה הוא שתטעני תכף לרדיפה אישית כלפייך ( כבר התחלת עם מיכל) ורגע אחרי זה תבוא לכאן פלונית לרגע להגן עליך ולתמוך בך, שהרי זה כל תפקידה באתר, ואת תהיי הקורבן הצודק והמסכן של כל הבלאגן שפתחת ותאיימי בעזיבת האתר.

יעלילה, בדברי הבלע האלה, האישיים, את תומכת?_

אני לא תומכת ולא לא תומכת.
אני לא רואה בזה דברי בלע אישיים. מבחינתי זו התנבאות מסוימת שאני מזדהה אתה בדיוק. כי אני מפרשת את ההתחשויות האלה בדיוק אותו דבר.
לכתוב אותה זה להסיט את המהלך הזה ממסלולו.
ואני שמחה שהוא הוסט ממסלולו כי באמת שכבר מאסתי בחזרתיות של הדבר הזה.

גם אני מתברר תומכת בקוראת כמו שעון...
הכוונה לא הייתה אלייך אלא לדמות אחרת שמופיעה באופן קבוע - פלונית לרגע

פלונית זמנית, את צודקת בחלק גדול מהדוגמאות שהבאת. אבל אני לא מסכימה עם הטון הכללי שבפועל שולל את התגובה שלי. אם את רוצה לתמוך בקוראת ולהכיל את ההתנהגות שלה - תבורכי. זה באמת ראוי. אני לא רוצה לא את זה ולא את זה וחושבת שזה גם בסדר גמור לא להכיל ברכות גדולה את ההתנהגות הזו.
יחד עם זאת שמעתי אותך ואני מניחה לדברים כמו שהם ומקווה שיתמשך מכאן דיון ענייני בנושא.
אני מצטערת על חלקי בהפיכת הדיון לאלים בעינייך או בעיניי אחרות ולא אוסיף לכך עוד.
מאחר שממילא כתבת ואני מסכימה איתך (לא עם הכל אבל עם הרוב וזה מספיק), אני רוצה שדבריי יישארו כאן בדיוק כמו שהם. עם הביקורת שלך.
מותר להתרגז ולא תמיד חייבים לנהוג ברכות, חמלה, דיוק וללא תיוג. קוראת לא הרוויחה ביושר את הדבר הזה מהצד שלי ואני שלמה עם איך שכתבתי אבל לא אוסיף על זה.

אגב, הראשונה שהואשמה באובססיביות היא אני ולא קוראת. עורכת כלשהי הביאה את המילה הזו לכאן ולא נראה שאז זה הפריע לך.
ועוד אגב אחד - אני לא כותבת כאן בשמי כי אני חווה את קוראת כאלימה. את לא כותבת כאן בשמך כי את חווה אותי כאלימה. אלו בדיוק המעגלים שנמאס לי מהם, גם אם לא אני מתחילה אותם אבל בכל זאת אני חלק מהם. תודה שהראית לי את עצמי כמו שאני.

אלמונית

גם אני מתברר תומכת בקוראת כמו שעון...
מצטערת על האשמות השווא. סליחה @} הייתי צריכה ללחוץ על הקישור לדף של פלונית לרגע ולשאול אם אני לא בטוחה (גם אם נראה לי הגיוני מאוד שאני, הפלונית הזמנית, היא הפלונית לרגע)

ולהכיל את ההתנהגות שלה
אני לא רוצה להכיל. באופן כללי אני די אלרגית לכל ה"הכלה" הזו. אני חושבת שחלק גדול מהמילים מילים מילים האלו מכסים על חוסר החלטיות וחוסר יכולת להציב גבול, ומראות על חוסר החלטיות.
קוראת טועה. הסכמנו עם זה. מה עושים עכשיו? בעיניי, מציבים גבול. מחשזרים את הדף. הוחלט-בוצע. וממשיכים הלאה. להתעכב על הנושא זה להעצים אותו, לתת לו מהאנרגיה שלנו. בשביל מה?

אני חושבת שדווקא עודף ההכלה המעצבנת הזו גורם לחלק מהדברים פה. כמו אמא שהילד שלה אומר "אין לי כוח" לבקשות פעוטות של אמא שלו (למשל, להרים משהו שהוא בעצמו הפיל). היא אומרת "אוף" בלב בפעם הראשונה, אבל לא מעירה לילד, כי היא רוצה להיות אמא מכילה. ואז זה קורה שוב. ושוב. ובפעם הרביעית היא כבר צועקת עליו. זה לא היה קורה לו היא הייתה אומרת לילד שזה לא מקובל עליה, ודורשת ממנו שירים את מה שנפל (ועומדת לידו ומחכה, ועושה את המטלה ביחד איתו). ובמקום להיות מכילה וחומלת כל כך הייתה מביעה את הרגשות האמיתיים שלה.

כך גם עם קוראת. במקום לדבר עליה אפשר לכתוב לה שההתנהגות שלה לא ראויה ואלימה, שבאפן אתר קהילתי, ושלא ראוי ואלים לכפות את רצונה על הקהילה. אבל מרוב הכלתיות ונימוס מדומה לא עושים את זה. אז יוצא בצורה אלימה יותר. תוצאה ישירה של חוק שימור האנרגיה.

אלמונית, בדקי עכשיו וראיתי שהואשמת באובססיה. מודה, אני מתייחסת לזה בפחות חומרה. מבחינתי גם עורכת וגם את הן שתי אלמויות, והיחס לאלמוניות שונה מלכותבות קבועות. ומתקפה על אלמונית פחות חמורה בעיניי ממתקפה על כותבת קבועה. לכן, אגב, גם מתקפה עליי כשאני אלמונית פחות חמורה בעיניי מאשר מתקפה עליי בתור כותבת קבועה.

אבל תכלס, לדעתי הדבר הנכון הוא להיות the better man ולא לרדת לרמה הזו. זו גם כן אחת מהסיבות שעברתי לאלמוניות - כי גם אני ירדתי מעט לרמה הזו, והיו בהודעה שלי ציניות ותיוגים שלא ראויים בעיניי.

באחד מהדפים על שמאל וימין היה קישור למאמר על דינמיקה של הסלמה אצל בעלי חיים. נראה לי שהקישור כבר לא עובד, ובלאו הכי אני לא זוכרת איפה הקישור. אבל אני זוכרת את תוכן המאמר. אם יש שני בעלי חיים בקונפליקט, אם גורמים לאחד מבעלי החיים להפסיק עם התגובות האלימות (על ידי השפעה כימית כלשהי) גם הצד השני מפסיק. כדי להפסיק קונפליקט ברוב המקרים מספיק צד אחד.
צד אחד שיעשה את המעשה הקשה אבל הנכון ולא יגיב לאלימות באלימות (למען הסר ספק, לשחזר את הדף שקוראת מחקה זה לא אלימות בעיניי).
אוסיף למען האיזון שגם התגובות של עורכת לא ראויות בעיניי, וגם הן מתייגות ואלימות. נקודת האור היחידה בהן הן שהן קצרות יותר.
הסיבה שלא כתבתי להן היא בעצם אותה הסיבה שלא כתבתי לקוראת - זה חסר תועלת בעיניי. כשאני קוראת את מה שאת רושמת אני רואה פתיחות ופוטנציאל לדו שיח. איתן נכנעתי מראש, אני לא חושבת שהן יקשיבו לי או שיש לי סיכוי לדו שיח איתן.
אנא, ראי זאת כמחמאה @}

אני לא חווה רק אותך כאלימה, אלא את כל השיח ככזה. הניסיון שלי עם אלימות מראה ששני הצדדים בטוחים שהצד השני התחיל. כי לשני הצדדים יש הגדרות שונות לאלימות. פרקטית, זה אומר שאם אני רוצה אסטרטגיה יציבה למניעת אלימות - ואני רוצה - היא חייבת לכלול תגובה לא אלימה לאלימות. חייבת! אחת שוב נכנסים למעגל בו כל אחת מגיבה לאלימות באלימות, וזה לא נגמר.

לפעמים הצלחתי לעשות את זה (פחות פעמים משהייתי רוצה - זה קשה, ודורש ממני להסתכן בפגיעה) וזה עבד. כמו קסם!

בעיקרון, גם קוראת או עורכת (או ברכה, אבל היא חדשה, לא ממש מבינה מה הולך פה, ובכלל לא מבאופן) יכלו להפסיק את המעגל. אבל לא נראה לי שזה יקרה, לכן אני מבקשת ממך - אם את רואה אלימות, התנגדי לה בצורה לא אלימה. לא בצורה אלימה.

והקריאה הזו, כמובן, מכוונת לא רק כלפייך. את אומנם כתבת באלמוניות, אבל כתבת, גם אם בסגנון שאני ממש לא אוהבת, מילים שאני מסכימה עם התוכן שלהן. ואמרת בקול רם מה שרבות חשבו בליבן.

והכי חשוב - התגובה שלך אצילית בעיניי @}

עורכת ותיקה

אז איזו תגובה מתאימה למעשים כאלה?
לשחזר את הדף, להמשיך את הדיון, ולהתעלם מההתנהגויות האלימות של קוראת. אם היא תוסיף תוכן בעל ערך לדיון (האשמה של ברכה בדכאניות לא נחשבת לתוכן בעל ערך בהקשר זה. היא גם פשוט שגויה. בהחלט אפשרי שהיא תכתוב בעתיד משהו כזה, אבל היא עדין לא כתבה, וכל מה שנותר הוא לשאול - הגם קוראת בנביאים?) להתייחס לתוכן.
מה עושים עם ילד (או מבוגר) שקורה בשמות ומקלל? ומה עושים עם טרול? כשאפשר, מתעלמים.
התעלמות זו לא תגובה של שיא הנימוס, אבל היא גם לא כוללת קריאה בשמות. והיא שומרת על האנרגיה של המשתתפות לדברים חשובים יותר.

כך גם עם קוראת. במקום לדבר עליה אפשר לכתוב לה
כתבו לה אבל היא פשוט מתעלמת מהנושא. כאילו המחיקות לא היו מעולם, וכשהדיון מוסט לכל מיני עניינים אחרים, אז באמת כדאי להתעלם, כי זה אכן ייעלם.

ולהתעלם מההתנהגויות האלימות
זה לא תמיד פתרון. להמשיך לשחזר את הדף דורש זמן ואנרגיה. במקרה הזה גם היו מחיקות בתוך הדף, כך שהיה צריך לשחזר באופן מורכז יותר. הכל תוך כדי דיון שמתקיים בלייב על הדף.
דברים כאלו צריך למנוע. הכי טוב זה בדיאלוג, אבל אם הצד השני לא מוכן לדיאלוג, אז מבחינתי שם זה כבר המקום להרתעה, וכן, גם לכוח.

ואני חושבת שהדברים שכתבה האלמונית חשובים, ומידת הכוח שבהם היא פרופורציונלית ולא מוגזמת.
אני לא יודעת אם בהכרח קראת לא מודעת לדפוסים האלה, אולי כן ואולי לא, אבל טוב שיונח באופן גלוי על השולחן שאחרים רואים אותם היטב.

אז מבחינתי שם זה כבר המקום להרתעה, וכן, גם לכוח.
ואיזה כוח בדיוק יש לך? הכוח לקלל את קוראת? אם את רוצה להפעיל כוח אחר, את יכולה לנסות לבקש או לשכנע את יונת, אבל היא לרוב לא עושה דברים כאלו, גם במצבים קיצוניים בהרבה.
בבאופן אין כוח, וההרתעה היחידה שיש פה במקרים כאלו היא חוסר הרצון להכינס לוויכוח מלא באלימות מילולית

או שיש לך דרך למנוע את המחיקות שאני לא יודעת עליה?

עכשיו שהגעתי אחרי כל הבלגן פה וההבנה ההדדית, מותר לנסות לסכם?
נראה אם מסכימים איתי:

יש מקרים שבהם כל עורכת מתנדבת יכולה למחוק דף וכולם יסכימו. אני חושבת שיש עליהם הסכמה (פרסומת שיווקית גלויה, תוכן לא-קשור-בבירור, וכדומה).
בכל מקרה שיש ספק - אין למחוק דף בלי דיון. רצוי לבוא לדף הזה ולהעלות את השאלה לדיון. כמו שאני, לדוגמא, לא מעבירה דפים לאתר השיתוף על דעת עצמי - אני מעלה את העניין לדיון ואם יש הסכמה הוא מועבר.
במקרים רבים מאוד, ההתנהלות הטובה ביותר מול תוכן לא ראוי ולא מתאים היא - שתיקה. טרולים ייתייאשו ויסתלקו. אנשים שמחפשים לשתף במשהו שהקהילה לא חושבת שרלבנטי פה - יועברו לאתר התמיכה והשיתוף. ואם גם שם הם לא רלבנטיים לאף אחד - פשוט לא ייצא מהם כלום. כל פעם שיש מבצע עריכה גדול באתר מתגלות פה המון גוויות-דפים שנפתחו ולא המריאו. אני לא רואה בזה בעייה, להיפך.

הבנתי מחברות שמישהי שמסתתרת מאחרוי "פלונית אלמונית" כלשהי פתחה בסקירה כפייתית של עברה של קוראת בבאופן (ואף מגמתית), האשימה אותה באלימות כשהיא בעצמה מדברת באופן מרושע, וגם כללה אותי בסיפור (כולל משפט פרנואידי).
אז רפרפתי ואכן כך הוא הדבר.
רק כדי לסבר את אוזנייך ושלא תצאי שקרנית, פלונית אלמונית: גם אני רוצה שבאופן טבעי לא יהפוך לבמה לדברים אחרים, וגם אני רואה כמו רבות אחרות בעברה של קוראת את מעשיה כבלתי מתחסדים, כאמיצים וכנחוצים מאוד בתוך החושך שבו אנחנו נמצאים. הלוואי שהיו פה עוד כאלה שבאומץ ובניק שלהן ימחקו דף שפוגע בחלקה הזו, באופן טבעי. פעם אחרונה קוראת חשפה מהר מאוד את הגזענות הבוטה של פותחת דף החזרה בתשובה. כשאל דנטה ורון ג ואחרים כבר לא פה, זה מאוד מרענן לראות פעולה שמציבה את הגבול ואומרת "לחושך אין מקום פה".
כשעכשיו פסלו את הספר של רביניאן מלהילמד לבגרות בספרות, רק בגלל שמכיל סיפור אהבה בין יהודית לערבי, אז אני מציעה שישאלו את ברכה אם היא חושבת שזה נכון.
אני יכולה לתאר לי מה התשובה.

דף שפוגע בחלקה הזו, באופן טבעי
אבל הוא לא בבאופן. הוא באתר השיתוף. יש הבדל.

אבל הוא לא בבאופן. הוא באתר השיתוף. יש הבדל.
זו גם דעתי.

ואגב:
אילו הדף היה נפתח במקורו בבאופן - אני הייתי מצביעה לחלוטין בעד מחיקתו המוחלטת, ולא מציעה העברה.

<מודה שנדהמתי לגלות שיש אנשים שיכולים לתאר מה כותבת אחרת באתר עושה משנת 2010 בתגובותיה, ועוד מסוגלים להרצות על זה הרצאה סדורה עם מראי מקום??? 0-: זה שירותי ביון או משהו? 0-: אנשים, זה מעורר צמרמורת>

כשעכשיו פסלו את הספר של רביניאן מלהילמד לבגרות בספרות, רק בגלל שמכיל סיפור אהבה בין יהודית לערבי
מזעזע, אבל לא נראה לי שאחראים לכך דפים בבאופן או באתר השיתוף.
האם יש משהו שאפשר לעשות בקהילת באופן טבעי או באתר באופן טבעי, שיכול להשפיע בנושא זה?
לדעתי זו תוצאה של:

פוליטיקה
איוש משרד החינוך (= פוליטיקה?)
העובדה שזה מתקבל ללא מרד מורים מעידה משהו על מצב המורים במדינת ישראל? על איכות המורים במדינת ישראל? על רמתם המוסרית והאינטלקטואלית?

לא קראתי מעולם ספר של דורית רביניאן (לא חוכמה, אני קוראת בעיקר ספרי עיון) אבל אולי אחד הדברים שכדאי לעשות הוא, להפיץ את הסיפור הנ"ל ובמיוחד ללמד אותו בקרב משפחות החינוך הביתי? או להתנדב לעשות עליו פעולות בתנועות הנוער ולדבר עם בני נוער עליו, על צנזורה, על פוליטיקה ועל מדיניות משרד החינוך של מדינת ישראל? כמו שעושים עם סרטים שצונזרו - מפיצים אותם בתפוצה ציבורית רחבה וחתרנית כך שהצנזורה מקבלת בומרנג לפנים.

<מודה שנדהמתי לגלות שיש אנשים שיכולים לתאר מה כותבת אחרת באתר עושה משנת 2010 בתגובותיה, ועוד מסוגלים להרצות על זה הרצאה סדורה עם מראי מקום??? זה שירותי ביון או משהו? אנשים, זה מעורר צמרמורת>

אכן מעורר צמרמורת. זה מה שגרם לי לתחושת החוסר מוגנות בפעם הקודמת.

מפיצים אותם בתפוצה ציבורית רחבה וחתרנית כך שהצנזורה מקבלת בומרנג לפנים
זה מה שקורה כבר עכשיו. אני כבר יודעת על תיכון מסויים שחילק את הספר לתלמידיו עם האמירה שהם לא יכולים ללמד את הספר, אבל הם יכולים להודיע לתלמידים על קיומו.

תודה לפלונית לרגע, לפלונית זמנית, לאישה במסע, לשקטה, לבשמת ולאחרות.

לפני הכול. אני לא היחידה שמחקתי את הדף. שנית, אני כן הפסקתי כשעלתה התרעומת. שלישית, כן התחלתי בזה שכתבתי שאני מתנגדת לדף.

רביעית, אנחנו כעת במלחמת תרבות של התפשטות הולכת וגדלה של דיכוי דתי ומיסיונריות מול המעט שנשאר לחופש אישי. זה קורה עכשיו בבתי ספר יסודיים, תיכונים, בצבא (עכשיו התגלה תקציב עצום להחזרה בתשובה של חיילים), והמון ברשת. הדפים ברשת דומים מאוד זה לזה ומתלבשים על פלטפורמות מקבילות לאלה של באופן בצורה כמעט זהה.
זה ממש לא מקרה של כותבת באתר שמספרת על המקרה שלה.
אני לא חושבת שצריך להיות מכילים לדפים שבבסיס שלהם עומדת אידיאולוגיה דכאנית ושוביניסטית, שבסופו של דבר תשתיק ותדכא נשים כמונו. צריך באומץ למחוק ולהראות שאין לזה מקום ולמנוע מכל נערה שהיא להיחשף לתכנים כאלה בבאופן. צריך להראות שיש כאלה שעומדים בפרץ של הדיכוי, ההדרה וההשתקה, כפיית הלבוש, איסור לנשים להתלבש כרצונן, שליטה על השבת ועוד.
בפעם הקודמת שנזפו בי תוך זמן קצרצר נחשפה הגזענות הדכאנית הבוטה של הכותבת.

נורא קל להיות נחמדה ומכילה. לחטוף על הראש זה לא קל. אני עומדת בזה.
לעומת זאת, המעקב האובססיבי האישי של הפלונית המסתתרת, שזוכרת דברים שלי משש השנים האחרונות די מטריד.

גם אני זוכרת דברים שלך משש השנים האחרונות. מה לעשות, יש לי זכרון טוב מאוד ודרך ההתנהלות שלך מאוד עקבית.

אני חושבת שלמחוק דפים שלא מוצאים חן בעינייך זה לא אומץ, זאת פחדנות. פחדנות להסתכל למציאות כמו שהיא בעיניים. חשוב לך להציג אלטרנטיבה שפויה? תציגי אלטרנטיבה שפויה. לכי לדף ודברי את האמת שלך. אל תצנזרי, זה לא אמור להיות בסט הערכים החילוני ליברלי שאת מתיימרת לייצג.

דרך ההתנהלות שלך מאוד עקבית.
מעניין, משום שאני לא חושבת שיש רבות כמוני שהתנצלו, שחזרו בהן, שהקשיבו כמו שאני הקשבתי. אני לא זוכרת שאת שינית את דעתך בנוגע למעשה שלך. עם כל חיבתי לך ולמה שאת כותבת פה (והיא רבה) גם את יודעת טוב מאוד לתקוף ולכסח בהצטרפות ללינץ' קטן.

אני חושבת שלמחוק דפים שלא מוצאים חן בעינייך זה לא אומץ, זאת פחדנות.
זאת דמגוגיה. אני לא מוחקת דפים על פי טעם אישי. קראי שוב מה שכתבתי.

פחדנות להסתכל למציאות כמו שהיא בעיניים. חשוב לך להציג אלטרנטיבה שפויה? תציגי אלטרנטיבה שפויה.
אלטרנטיבה שפויה היא ליצור מרחבים שבהם אין מקום להטפות דכאניות. אני מבינה שאת רוצה לקבוע מה זאת אלטרנטיבה שפויה, ושאציית למה שאת קובעת ככזאת.. מה שאת עושה לא יותר תוקפני ממה שאני עושה.

אל תצנזרי, זה לא אמור להיות בסט הערכים החילוני ליברלי שאת מתיימרת לייצג.
מיכל, את כנראה לא מבינה מה זאת צנזורה. צנזורה זאת פעולה שלטונית, או של בעלי כוח ציבורי, על פרטים. למחוק דפים באתר פרטי זאת לא צנזורה. וליצור מרחבים שבהם לא תיכנס הטפה חשוכה ושוביניסטית וגזענית זה בדיוק מייצג את הליברליזם (שכנראה גם אותו את לא מבינה ולא מצויה בהיסטוריה שלו, אם זה מה שאת טוענת).
אם הייתי אשת ציבור, לא הייתי משתיקה אף אחד (חוץ מהסתה לרצח). בתוך מרחב פרטי, בוודאי שחובה מוסרית להראות שדכאנות היא מוקעת.

שימי לב שוב שאת רוצה שאציית למה שאת חושבת שזו ליברליות ולדרכי האלטרנטיבה שלך. וכשאני לא עושה את זה את מכסחת ותוקפת. אל תשלי את עצמך, המעשים שלך לא יותר עדינים ואנושיים מלמחוק דף של החזרה בתשובה.

ברור שהם יותר עדינים ופחות תוקפניים. כי למרות שאני "מכסחת" (ואני כועסת בהחלט וכותבת בכעס), אני מדברת איתך. אני דנה. אנחנו דנות. יש לנו דרך לצאת מהכעס, אנחנו יכולות להגיע להסכמה, הנתיב נשאר פתוח.

ומכיוון שהוא נשאר פתוח, אני יכולה לשאול אותך; למה מחקת את הדף שלה? לא נקף בך ליבך שאת מוחקת ככה, בלי להגיד,אפילו, מילים של מישהו אחר? לא חשבת שזה מנוגד לאופי הקהילתי דמוקרטי של באופן? ולא תהית בעצם אם זה לא חורג מתחום האחריות שלך?

וגם אני התנצלתי פה אלף פעם. נראה לי שכל מי שמכיר אותי פה כבר יודע שאני חמומת מוח ומתנצלת לא פעם ולא פעמיים על מילים נמהרות שכתבתי.

תודה לך מיכל בז על כתיבתך, את כותבת גם את שעל ליבי.

קור את, אני מסייגת את דברי בכך שלא הסתכלתי בדף ההוא (וגם אין לי כוונה להסתכל P-: ) - האם עכשיו, בדיעבד, את מסכימה שכאשר מופיע באתר השיתוף דף "בעייתי", המעשה הראוי הוא לבוא להתייעץ לגביו?

גם אני זוכרת דברים שלך משש השנים האחרונות
זה כי גם אני נגד החזרה בתשובה אז השתתפתי בדפים האלו. ואת אכן נוהגת בצורה מסויימת. מה שכן - ההצגה של האלמוני את הדברים הייתה מגמתית, ובברור עברה דרך מסננת מסויימת. אני זוכרת שאת ממש לא תמיד מתחילה מעלבונות...
(ויש לי מה להגיד על זה שהכריחו אותי, בפקודה, להשתתף ביום שהכיל בעצם ניסיונות החזרה בתשובה. פיכסה! ואיך שדרשו מכולם לבוא להכנסת ספר תורה לבית כנסת. גם ללא יהודים! שלא לדבר על זה שחצי מהבסיס שלי אתאיסטים. והיה סיפור עם מי שפרסם פרודיה לפקודה הזו. אני לא יודעת איך הסיפור נגמר)

ואני אישית חושבת שחבל לטרוח על האתר ההוא.

האם עכשיו, בדיעבד, את מסכימה שכאשר מופיע באתר השיתוף דף "בעייתי", המעשה הראוי הוא לבוא להתייעץ לגביו?

הי בשמת. באופן כללי, אני מסכימה שהדרך הטובה ביותר היא להתייעץ לפני שמוחקים דף. אך לא דין מחיקה אחת כאחרת.
לאחרונה הרוח בבאופן היא להיות קצת פחות מכילים בנוגע לדפים פרזיטיים. בנוסף, ההטפה באתר היא אסורה באופן רשמי. ולבסוף, הדף של ברכה הוא דף פרזיטי על באופן ודף כמעט רשמי של החזרה בתשובה, שהיא גל סוער בישראל (שימי לב לסיפור של אישה במסע הערה מעל). כל יום שהוא פה ושמישהי נחשפת אליו הוא יום שאנחנו תורמים לדכאנות הזאת.

אני מבקשת לראות את המחיקה בתוך ההקשר הזה. תשאלי את זאת שעוקבת אחרי באובססיביות, אפילו היא לא תצליח למצוא דפים שמחקתי. זה לא איזה נוהג קבוע שלי. זה מקרה די מיוחד.

אני חושבת שבמלחמת תרבות ההכלה היא תמיכה בדכאנות.

וגם אני התנצלתי פה אלף פעם. נראה לי שכל מי שמכיר אותי פה כבר יודע שאני חמומת מוח ומתנצלת לא פעם ולא פעמיים על מילים נמהרות שכתבתי.

אני מאמינה לך ולוקחת את דברי בחזרה בהקשר זה. אני בניגוד לפלוני אלמונית לא מנהלת מעקב אחרי כותבות פה, כך שלא ראוי שאכתוב משהו אם אני לא זוכרת אותו במאה אחוז.

ההטפה באתר היא אסורה באופן רשמי
לא, היא לא.

הרוח בבאופן
האתר ההוא זה לא באופן. זה משהו אחר לגמרי וכך הוא צריך להישאר.

האם אני היחידה שמוצאת את באופן משעמם הרבה יותר מאז שהעבירו את דפי התמיכה והשיתוף? נהיה פה כל כך שקט... זה החורף? איפה כולם בעצם?

האם אני היחידה שמוצאת את באופן משעמם הרבה יותר מאז שהעבירו את דפי התמיכה והשיתוף?
יצא לי להיכנס לשם כמה פעמים ולא מצאתי שם ולו דף אחד שאני רוצה לכתוב בו, ואני לא נכנסת לשם.
אני שמחה שהדפים לא פה, ואני מרגישה בנוח יותר פה. אגב, אני יכולה לחשוב על לפחות דף אחד שהוא סוג-של דף תמיכה, אבל כזה שכולל תהליך מעמיק - ואני שמחה שהוא פה, ויש יותר מקום לדפים כאלו פה.

איפה כולם? יושבים מכורבלים מתח לשמיכת פוך ושותים שוקו (סליחה, רסק ירוק)?

גם לי לא מעניין שם. אבל גם לא פה.
אולי זו אני.

נראה לי שהגיע הזמן שוב לחפש לי ספר טוב.

או לכתוב משהו מעניין.

או לכתוב משהו מעניין.

יש לי פנטזיה כזאת שבקרוב, כשאפסיק לעבוד, זה יקרה ויהיה לי זמן לכתוב. אבל האמת שאני לא מצליחה לכתוב דברים מעניינים כי היכולת שלי לכתוב היא מאוד מצומצמת עד שאני מעדיפה אפילו לא להתחיל.

לגמרי מבינה.

לי דווקא יותר מעניין פה לאחרונה.

מה דעתכן על הדף בת 42 בהריון 4 ?

מחקתי הודעת נאצה.

_לדעתי זו תוצאה של: [חיתוך]
העובדה שזה מתקבל ללא מרד מורים מעידה משהו על מצב המורים במדינת ישראל? על איכות המורים במדינת ישראל? על רמתם המוסרית והאינטלקטואלית?_
על המצב, כן. לדעתי, זה מעיד בעיקר על הלחץ שהמורים נמצאים בו, ועל כך שפשוט אין להם שום משאבים להרים את הראש ולעשות משהו שהוא מעבר לחובות המיידיות שלהם.

ועכשיו לנושא הדף

יש לי בקשה כללית מכל העורכות: אפשר בבקשה, לא לייצר קו תוחם צהוב (כמו שעשיתי למעלה) בראשית הדף?
כשקוים כאלה נעשים בתחילת דף, באותה רמה עם המלבן הצהוב שמשמאל (עם מי פעיל עכשיו ודפים מומלצים וכל זה), הם מקפיצים את כל הטקסט למטה, עד אל מתחת למלבן, וזה יוצר רושם ראשוני של דף ריק.
מאוד מעיק, בעיני, וגם עלול להטעות גולשים חדשים ולגרום להם לחשוב שאין כלום בדף.

רק עכשיו תיקנתי את המלצות מנשאים ואת האם להתערב לטובת ילד זר, שסבלו מפתיח כזה.

אם יש משהו בראש הדף שרוצים להדגיש, אפשר להשתמש בכוכביות, סימני קריאה צהובים וכאלה.

התכוונתי מתי להתערב לטובת ילד זר

עכשיו הבנתי מדוע זה קורה

גם אני זוכרת דברים שלך משש השנים האחרונות. מה לעשות, יש לי זכרון טוב מאוד ודרך ההתנהלות שלך מאוד עקבית.
מיכל בז, מנסיוני כדאי להצטנע קצת עם המחשבה שיש לי זכרון טוב מאד. הזכרון שלנו הוא תעתוע ויש הרבה מחקרים בזמן האחרון על כך.
מצד שני, אני מסכימה איתך מכל הלב לגבי:
חשוב לך להציג אלטרנטיבה שפויה? תציגי אלטרנטיבה שפויה. לכי לדף ודברי את האמת שלך. אל תצנזרי, זה לא אמור להיות בסט הערכים החילוני ליברלי שאת מתיימרת לייצג.
באתר "רוטר" שאני, בעוונותי, קוראת בו רבות כדי להבין את הלך הרוח של הצד השני- יש כמה משתתפים שמאלנים שכותבים שם כבר שנים את דעותיהם ופרשנותם ואף אחד לא זורק אותם משם. הם אמנם מקבלים תגובות מכוערות לעיתים קרובות (קללות, אד-הומינם) אבל זה לא מרתיע אותם. ככה יוצא גם לקוראי "רוטר" להיחשף לדרך ההסתכלות של שמאלנים.

נדמה לי או שקטע מהדף נעלם לאנשהו?

שואלת את העורכות, באיזה דף כדאי לכתוב על התמודדות עם תגובות לא פרופורציאונליות?

בתפוז הייתה לגולשת חתימה, על כך שגם לבני אדם יש מזג אוויר, ועל זה שטוב לרוב מזג האוויר הזה הוא בהיר עד מעונן חלקית.

חשבתי את זה כשמישהו צעק עלי חמש דקות בגלל ששמתי קרטון ריק של ביצים ועוד כמה דברים עליו במקום לא נכון לדעתו (זה היה מקום הקבוע, אבל קראו שינויים בגללם הוא משתמש עכשיו במקום הזה. לדברין שפעם היו מונחים שם אין עדיין מקום חדש).
התייחסות עניינית - איפה לשים את זה בפעם הבאה? לא עוזרת. לענות בשלווה, או לצעוק חזרה גם כן לא עוזר.
ומצד שני, מה זה "עוזר" בכלל?
ואולי העניין הוא לא במה להגיד אלא מה להרגיש (אני כל זמן הזה חשבתי לעצמי על חוסר הפרופרוציות המוחלט, על בזבוז זמן, ועל זה שאחרי כל הצעקות לא הוצעה ולו הצעה הגיונית אחת למקום אחר לשים בו את הדברים)

בקיצור, רציתי לשאול את חכמות השבט מה היא התגובה החכמה במקרה כזה, ואני לא רוצה לפתוח דף חדש.

הדף יעסוק בתגובות לא פרופורציאנליות שכאלו, ואולי גם בקשר למצב רגשי כללי (אפשר היה לשמוע בהליכה שלו שהוא עצבני)

אישה במסע, ממש לא הבנתי את הפוסט הזה. את יכולה להסביר למה את מתייחסת? ומה בדיוק את רוצה לפתוח?

יש הודעה שאני רוצה לכתוב, אבל היא לא מתאימה ממש לאף דף, והיא נוגעת בעקיפים לכמה דפים. היא לא בנושא ליבה, ובלאו הכי היא לא נראית לי שווה דף נפרד, אז אני מחפשת איפה לכתוב אותה. בעיקרון היא דומה לשאות שעולות בכל אחד מהדפים על התמודדות עם חמות-סבא-סבתא-אמא-חברה לא תומכים, אבל אני מנסה לשים דברים במקומם.
יש איזשהו מקום שמתאים לשאלה של תגובות לא פורפורציאונליות לשטויות, התמודדות איתן, סיבות לקיומן וכו'?

תמיד אפשר להתחיל מדף הבית שלך.

בדף הבית שלך.

אה, הבנתי

אז מסכימה עם יונת ועם מצ'רה.

תגידו, מה דעתכן, נשבר לי הלב בקשתעזרה דף למחיקה? לדעתי למחיקה ולא להעברה לאתר השיתוף והתמיכה.

רק ריפרפתי אבל, למה בעצם לא להעביר? אם אבין מה העניין אוכל לחזור לדף ואז להביע דעה.

אין לי מה להסביר. לדעתי אפשר למחוק. לדעתך אפשר להעביר. עד כאן דעה אחת לכל כיוון. נראה שצריך עוד חוות דעת (-:

לדעתי אפשר וכדאי למחוק.

האם הדף בכי מתוך שינה מאז כניסה לגן מצדיק דף משלו? אולי אפשר להעביר ל אמהות שואלות אמהות?

לדעתך אפשר להעביר
לא (-: . אין לי דעה מגובשת על הדף. אם תרגישי שיש לך איזשהו הסבר לתת, אני אולי אגבש דעה, פשוט כי זה המקסימום שאני יכולה להתעמק בזה כרגע. אחרת, אני נמנעת.

יולי, למה להעביר את בכי מתוך שינה מאז כניסה לגן?
זו כותרת מדויקת, שמאפשרת למצוא את הדף בקלות.
והנושא רלוונטי וקשור ואתר.
בקיצור, לא הייתי משנה דבר בדף הזה.

הדף המלצות על מתקשרים לא נמחק משום מה, או שמישהי החייתה אותו. לטיפולכן (לא יודעת איך).

סוגיה שניה:
מאוד מבלבל שיש דף אחד "איפה כאן מדברים עם העורכות" שהוא הדף הפעיל, ודף דיונים על עריכות שהוא דף היסטורי. אולי לדיונים על עריכות נוסיף משהו כמו "דף היסטורי"? או לא יודעת מה?

והאמת, שמבאס השם המבלבל איפה כאן מדברים עם העורכות במקום איפה כאן מדברים עם העורכות, שהיה כל כך כל כך לעניין S-: (סתם דעתי הפרטית)

אני מנסה להתמודד עם גברת חגית מדף המתקשרים. נראה כמה רחוק זה יגיע.
בפעם הבאה שהיא תפרסם אני ממקלטת אותו ומוחקת אותו שם.

לעניין הדף כאן, אפשר לשנות את הקודם ל - ההיסטוריה של דיוני העריכות. פיצלנו בגלל הכובד בעיקרון.
וגם אני מעדיפה כאן את "איפה כאן מדברים עם העורכות" אבל דעתי אז לא התקבלה והועדף משהו נטול מגדר, כי באמת המוני גברים עסוקים כאן בעריכות ובדיונים עליהן

שרק לא ייעלבו ויברחו לנו...

גם אני מעדיפה את איפה כאן מדברים עם העורכות{{}}, ודי מבאס אותי שרגשותיהם של הגברים ההיפוטטיים הועדפו על פני הרגשות שלי.

גם אני.

יונת, תודה. הבנתי.

שליחה על ידי מבינה* » 01 מרץ 2016, 16:00

_גם אני מעדיפה את איפה כאן מדברים עם העורכות

ובעד שינוי השם של דיונים על עריכות. אבל הוא לא הדף שפוצל - יש גם את ארכיון דיוני עריכות (נדמה לי)

שליחה על ידי מבינה* » 01 מרץ 2016, 16:00

אולי דיוני עריכה הארכיון

רגע, האם מסתמן פה רוב להחלפת שם הדף הזה ל-איפה כאן מדברים עם העורכות ? מי התנגדו להצעה הזאת ולאן הן נעלמו?

ראיתי את התגובה לחגית, גם אני סקרנית לראות מה יהיה איתה P-: מנסיוני, עקשנות כזאת להכניס פרסומת בניק אנונימי היא... פרסומת P-:

אין לי דיעה מגובשת.
אינטואיטיבית גם לי מרגיש שאיפה כאן מדברים עם העורכות היתה בו איזו בהירות שהיתה אהובה עלי.
רק להגיד זווית אחרת: נדמה לי שאיפה כאן מדברים עם העורכות יכול להתפרש כמזמין אדם שהוא לא עורך למקום שיש בו איזשהן עורכות לבקש מהן דברים או להעיר או להביע את דעתו.
מעמדה בסיסית של אדם מול סמכות - כלומר אני כאן לא לוקח אחריות, אני באתי להגיד איזו הערה או בקשה ויכולי הכל יתקנו.
ודיוני עריכה מזמין סוג לגמרי אחר של אנשים להיכנס. כאלה שרוצים להעלות נקודה לדיון.

יכול להתפרש כמזמין אדם שהוא לא עורך למקום שיש בו איזשהן עורכות לבקש מהן דברים או להעיר או להביע את דעתו
נכון, מסכימה. יש בזה איזושהי נימה של "תלונה על העורכות" או "תלונה לטיפולן של העורכות".

כדי לפתור את הבעיה הזאת, אולי אפשר לחשוב על כותרת טיפה יותר נייטראלית, בסגנון: איפה כאן מדברים על עריכות

עקשנות כזאת להכניס פרסומת בניק אנונימי היא... פרסומת
גם בלי העקשנות זו היתה פרסומת בריח חזק של פרסומת. אלו ניסוחים מאוד מאוד מוכרים כאן מהעבר.

רק להגיד זווית אחרת: נדמה לי שאיפה כאן מדברים עם העורכות יכול להתפרש כמזמין אדם שהוא לא עורך למקום שיש בו איזשהן עורכות לבקש מהן דברים או להעיר או להביע את דעתו.
השם הזה היה כאן שנים, ולדעתי הדינמיקה של הדיונים מראה שזה לא מה שקורה, אלא אם מישהי זוכרת אחרת ממני.

מי התנגדו להצעה הזאת ולאן הן נעלמו?
למיטב זכרוני השם שנבחר פשוט היה ההעדפה של יונת והיו אולי עוד שתיים שתמכו בזה, אבל לא היתה התנגדות אמיתית למשהו אחר. אם ליונת אין התנגדות מהותית אז אפשר להחליף אם יש לזה רוב. מבחינתי זה כמעט להחזיר עטרה ליושנה

לא ממש משנה לי לכאן או לכאן.

זווית מעניין מאוד!
אבל אני חושבת שלדף הזה עם ההיסטוריה שלו יש תפקיד מסויים, והתפקיד הזה הוא החלק המשמעותי ביותר, אם לא היחידי, שמשפיע על אופיו.
לרוב מי שבאה לפה לכתוב היא:
מישהי קבועה מבאופן שרוצה לשאול שאלה את העורכות (וכבר יודעת שכל אחת יכולה לערוך)
עורכת שמעבירה לפה וויכוח שהתחיל בדף כלשהו

הדף הזה לרוב לא באמת עוסק בדיונים, אלא בפתרון של סוגיות קטנות, או בוויכוחים על סוגיות עריכה גדולות יותר. לפחות זו דעתי.

לא היה רוב. הייתה ההצעה של צילי לשינוי שם, שלוש-ארבע נשים שהיו בעד איפה כאן מדברים עם העורכות, ושתיים שהיו נגד. אבל מי ששינתה את שם הדף הייתה אחת מאלו שהיו נגד. מי שעושה היא זו שקובעת...

שליחה על ידי מצ'רה* » 10 מרץ 2016, 10:43

תגידו, למה הדף על נאות סמדר מתאים לאתר?

לדעתי מזמן היה צריך להתעופף מפה. אני רואה בו ניסיון לייצר הרחבה של קואליציות פנימיות.
יש בו חלקים שהם פשוט שיתוף של כאב ורצון לקבל תמיכה.
אבל חלק הארי שלו הוא פשוט ניסיון לערב אחרים לא קשורים במשהו שלא נוגע אליהם.
זה דף אנרגיה רעה רעה רעה מבחינתי ואני לא מצליחה למצוא בו שום ערך.

תגידו, למה הדף על נאות סמדר מתאים לאתר?
בשביל צרכנות מודעת. יש פה באתר הרבה קריאה לבחור בצרכנות מוסרית. לקנות מוצרי חלב שלא כללו התעללות בעלי חיים, למשל.
בטרם הדף הזה הנחתי שנאות סמדר זו הבחירה המוסרית. יש כאלו שגם עכשיו יניחו זאת - לשאלה מה לתעדף, סבל של בעלי חיים, של איכולים לבחור, או סבל של בני אדם, שבמידה מסויימת יכולים לבחור, אין תשובה יחידה.

זה דף שלדעתי ראוי שישאר פה. מה שכן - יש המון חלקים בו שהייתי שמחה למחוק. ואולי אני באמת אמחק, אבל יש לי רשימה ארוכה של דברים לעשות לפני כן.

אני מכירה מעט מאוד מוצרים "נקיים" מכל פגיעה, שבאופן הוא המקום לפרסם אותם בהקשר צרכני, ובכל מקרה - זו לא המטרה של הדף על נאות סמדר.
זה דף לסגירת חשבונות במקום לא מתאים, תוך ניצול העובדה שחלק מהמעורבים סביר שיקראו פה ותוך הפרת פרטיות של אנשים שלא יכלו או פשוט לא רצו להגן על עצמם כאן.
אני לא מכירה את הסיפור בכלל ואין לי עמדה בנושא.
אבל זה שניתן להפיק תועלת צרכנית מהסיפור המגעיל הזה (של הפרסום כאן) זו ממש לא סיבה מספקת להחזיק כאן את הדף הזה.
כלל לא ברור מה שם אמת, מה שם אובייקטיבי, מה שם נכתב ממניע של רצון לשנות דברים ומה פשוט מכפיש ופוגע.
למה הקהילה כאן צריכה לקחת חלק בזה ולתת לזה מקום?

אני ממש בעד למחוק אותו בשלמותו.

הוא גם לא פעיל כבר, או שאני טועה? כלומר הוא נפתח בסערת נפש של מישהו/י ואז כתבו בו (כשהבנתי שזה דף סגירת חשבונות התעלמתי ממנו) ועכשיו הוא שקט המון זמן. אז לדעתי אפשר פשוט למחוק. ממש אין צורך לשמור דברים כאלה באתר.

שליחה על ידי מצ'רה* » 10 מרץ 2016, 18:00

בשביל צרכנות מודעת. יש פה באתר הרבה קריאה לבחור בצרכנות מוסרית
אז אני חוזרת על ההצעה שלי משם, מזמן: להעביר את הדיון העקרוני הקצר שהתלקח שם ל אצל מי להשאיר את הכסף שלי
ולמחוק את שאר הדף.
בשמת, הוא היה פעיל אתמול באותה רוח שבה הא מדי פעם מתעורר לכמה זמן.

אה... אכן לא עוקבת P-:

_להעביר את הדיון העקרוני הקצר שהתלקח שם ל אורגני ללא מוסר
מסכימה לגמרי. תרצי לעשות את זה בעצמך, מצ'רה?

איזה רעיון מצויין! אני זוכרת שכבר רציתי פעם להעביר משם את התוכן שיש (ואם אפשר לדף עם שם אינדיקטיבי יותר, ופחות מושך אש). דחיתי את זה לאיזשהו יום בו גם אעלה לדיון בדף ייחודי את כל הנושא של צרכנות מודעת. כל מיני איזכורים של הנושא מופיעים במקומות רבים ושונים, אבל עוד לא מצאתי דך שכל הנושא שלו זה קנייה ואי קנייה בעסקים לפי המוסריות שלהם, וחבל.

שליחה על ידי מצ'רה* » 13 מרץ 2016, 10:50

העתקתי לסוף של אצל מי להשאיר את הכסף שלי. ערכתי החוצה כמה הודעות שלא קשורות לדיון הצרכני.

עבודה ממש יפה, מצ'רה...
תודה רבה

יש איזה התנגדויות למחיקת הדף של נאות סמדר אחרי העריכה היפה שמצ'רה עשתה?

לי לא.

אני נגד. אבל זה לא סיבה לשחזר את הדף, אלא לערוך את אצל מי להשאיר את הכסף שלי

לערוך את אצל מי להשאיר את הכסף שלי
אפשר להתחיל בלתת לו שם חדש. אולי - איפה להשאיר את הכסף שלי
או - שיקולים צרכניים (יבשושי קצת)

לי אישית יותר קל לערוך דפים שהשם שלהם מדויק לי

אני ממש ממש ממש בעד לשנות את שם הדף. הוא עצבן אותי עוד בפעם הראשונה. לצערי, אני נטולת יכולות שינוי שם.
איפה להשאיר את הכסף שלי מוצא חן בעיני. שיקולים צרכניים לא משקף שאלו שיקולי מוסר. אבל גם שיקוליי מוסר בצרכנות יבשושי.

עשיתי עריכה מאסיבית ביותר ושיניתי את השם של הדף.

שליחה על ידי שקטה* » 22 מרץ 2016, 00:52

לדעתי השם החדש לא משקף את נושא הדף. כשקראתי אותו חשבתי שאתן מדברות בדף על בנקים או השקעות, לא על צרכנות מוסרית. אולי באמת צרכנות מוסרית ? או צרכנות ומוסר ? מצטערת אם גם זה נקרא לכן יבשושי, אישית אני מעדיפה משהו קצת יותר יבשושי אבל ברור מאשר שם דף מעורפל. אולי כי אני בחורה יבשושית.

אישית אני מעדיפה משהו קצת יותר יבשושי אבל ברור מאשר שם דף מעורפל

צרכנות מוסרית? ? או צרכנות ומוסר?

למה ייסורי בגידה לא עובר לאתר השיתוף והתמיכה?