באופן טבעי

בן כמעט 4: אמא, אולי תלמדי לקח ??

למה הוא התכוון?

אהבת - כששומעים את זה זה הרבה יותר ברור
הוא התכוון שאם אני עוד לא יודעת מה ללכת ללמוד, אז למה שאני לא אלך ללמוד לקח.
כנראה שמע בגן את המושג, וכששמע אותי אומרת שאני לא יודעת מה ללמוד זה התחבר לו(-:
מה שמצחיק זה שהאמת מדברת מהפה שלו.
הגיע הזמן שאני אלמד כבר לקח, לא?

הגיע הזמן שאני אלמד כבר לקח, לא?

לא יודעת. איזה לקח את צריכה ללמוד?
אני לא אוהבת את המושג הזה. מתחבר לי לטון לא נעים מהילדות 'עשית כך וכך אז לא תקבלי. זה ילמד אותך לקח'.
מקווה שבגן שלו אומרים את זה בהקשר יותר נעים.

אבל באמת חמוד !

ביקשתי מאיתי (בן שמונה וחצי) להפסיק לאכול עם הידיים ולהשתמש בסכין ובמזלג. (בבקשה לא לפתוח דיון למה לא עם הידיים (-;)
"אימא, לאכול עם סכין ומזלג זה מחוץ לאופי שלי". 0-:

לאכול עם סכין ומזלג זה מחוץ לאופי שלי
הילד זקוק בדחיפות לספר סעודה אצל המלכה

"אמא אמרה לשושנה:
'לא יפה לאכול בידיים'
'בסדר' אמרה שושנה
ועברה לאכול ברגליים"

• של סילברסטיין

אני והגמד תקועים בפקק ומשחקים משחקי ניחושים
אולי אתה זברה?
לא
אולי אתה ג'ירפה?
לא
אולי אתה כריש פטיש?
לא, אני לויתן מברגה!!!

_אולי אתה כריש פטיש?
לא, אני לויתן מברגה!!!_



ו-:-D גם לילד של בלה,
ולכל השאר....

הבת שלי באמצע פרוייקט משפחה בחוג העברית שלה.
בדף העבודה היא היתה צריכה לכתוב "אבא שלי בשבילי הוא..." ו"אמא שלי בשבילי היא...".

בקטע על אמא היא כתבה "אמא שלי היא גיבורה כי היא יכולה להוציא ילדים מהבטן שלה בקלות".
ואח"כ מחקה. היא לא רצתה שילדים אחרים בחוג יצחקו עליה וכתבה משהו אחר.
ובכל זאת זה חימם את הלב ובעיקר הצחיק.

אחרי ארוחה גדולה תלתן אומרת: אני הולכת להתפוצץ..

נחל (בן1.8, בשמחה גלוייה): בווום!!!

הילד זקוק בדחיפות לספר סעודה אצל המלכה
תודה על ההמלצה!!

: שאם מרביצים לך, אז תחזיר.
או כמו שאמר ילד אחד פעם:
הכל התחיל מזה שהוא החזיר לי.

איליי: אמא, מה הטעות בשדה?
אני: איזה טעות?
הוא: הטעות בשדה של העגלה עם הסוסה...

"עגלה עם סוסה בשדה טעות..."(תרוץ... כמובן)

"מישהו שומע אותי, בן אדם לשלוח עיתון להביא עיתון לאחר כך..."

הכל התחיל מזה שהוא החזיר לי.
בן אדם לשלוח עיתון להביא עיתון לאחר כך
מעולה!

הכל התחיל מזה שהוא החזיר לי.
חחחחחח זה אחד הטובים ששמעתי!

בן אדם לשלוח עיתון להביא עיתון לאחר כך..."
ענק!!
איתי שר פעם: "....והיה הנגר מאוד מצוין הוא בנה לעצמו רגל מעץ!" (על מנגינת 'ואמר הקברניט אין דבר אין דבר...'.)

נטע (2.7) שואל, סתם כך באמצע היום:
"איפה האמא והאבא של כל הילדים: אלון, ואורי, וסיגלית?"
(חידה...)

אלון, ואורי, וסיגלית
מחמישה בלונים?

בימים האחרונים כל הזמן מתנגן לי בראש:

בן אדם לשלוח עיתון להביא עיתון לאחר כך...

מחמישה בלונים?
10 נקודות מצ'רה (-:
(הילד ממאן להאמין שיש ילדים שמסתובבים בלי אמא או אבא שלהם...)

תמר (בת 4 וחצי) מצביעה על מתקן האומגה במגרש המשחקים: אמא, אני רוצה לאומגה 3!!!

_הכל התחיל מזה שהוא החזיר לי.
חחחחחח זה אחד הטובים ששמעתי! hilarious_

אדם: "אבא, מי שמצליח לעמוד הרבה זמן על הראש, או כל הלילה אז קוראים לו ראש ממשלה "?

בן ארבע מגולל מחוויותיו ומסכם: והיה לנו כיף
אמא: יופי, הכי חשוב שנהניתם
בן ארבע: לא! הכי חשוב זה ראש הממשלה!

מסקנה?
בני הארבע חמש מבינים טוב יותר מהפוליטיקאי המצוי.

רחלי, בת 4, ניגשת אלי עם בובה בעגלה: "התינוק שלכם מפריע לתינוקת שלי לישון!"
אני: "הוא רק תינוק - מה נעשה?"
רחלי (בקול מנומס ביותר): "אתם יכולים להרוג אותו, בבקשה?"

: "אתם יכולים להרוג אותו, בבקשה?"
חד וחלק, וגם פתרון לטווח ארוך

רחלי (בקול מנומס ביותר): "אתם יכולים להרוג אותו, בבקשה?"

הרגה אותי !

מסקרן מה ענית לה...

מסקרן מה ענית לה...
היא הסתובבה והלכה בלי לחכות לתשובה, למרבה השמחה...

רחלי (בקול מנומס ביותר): "אתם יכולים להרוג אותו, בבקשה?"
נשפכתי...

גם לי רחלי עשתה את הבוקר!!

הנה כמה חוכמות שלנו:

גל (כמעט בן 8), תלמיד כיתת ולדורף, לא נחשף לסרטים מעבר לדיסני או לתכנים מורכבים מצידנו:
אבא, חשבתי על זה שאומרים שלפני המפץ הגדול לא היה זמן וזה לא יכול להיות.
אבא: למה?
גל: אם לא היה זמן, אז איך הגיע הרגע שבו היה המפץ?

נעה (2 וחצי) מנסה לסובב רעשן שבור: אמא - הבטריה שלו נגמרה

עומר (עוד מעט 5) רואה את הדוורית בפעולה: למה היא מחלקת לכולם? מה, היא נדיבה?

והסיבה שנכנסתי לפה מיד על הבוקר כולי בהתרגשות - מוקדם מוקדם עומר נכנס לי למיטה ונצמד אלי:
אמא, אני אוהב אותך הכי הרבה בעולם, יותר מאלוהים, יותר מהאביב ויותר מארץ ישראל...

כך אני מתחילה את סוף השבוע - איזה כייף!!!!!

יואב, בן שנה ועשר, בא לדווח שעשה פיפי על הרצפה:
"פיפי! פיפי! צצצ! פפפפ..."

(את ה-"צצצ" וה-"פפפ..." הוא, כמובן, למד ממני)

גל: אם לא היה זמן, אז איך הגיע הרגע שבו היה המפץ?

וואו, חשיבה מדהימה !
(וגם השאר שלך נשמעים מקסימים... )

דרך אגב, גם אני חשבתי הרבה על השאלה הזאת.
מישהו יודע את התשובה?

אין - ילדים אלופים בשאלות פילוסופיות פיסיקליות.
למשל, מה קורה אם שני יצורים באותו הגודל טורפים אחד את השני באותו הזמן בדיוק, וכאלה.

מישהו יודע את התשובה?
הנה מה שאמר ל' על כך: ומן המדרש אל התוכן הרעיוני של הפסוק: מה תוכנן של 7 המלים "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" – האם זו אינפורמציה על אירוע בזמן מסויים מן הזמנים? אם כן – ראשית (צורת סמיכות!) של מה? ראשית הזמן? מיד אנו נתקלים כאן באחת הבעיות הגדולות, אולי הגדולה ביותר, שבהגות המטאפיסית: בעית הזמן ומושג ראשיתו של הזמן, או – במובן המקיף יותר – מושג ראשית המציאות. האם ניתן לשוות לה מובן בקטגוריות של החשיבה האנושית? כל הניסיונות הפילוסופיים להתמודד עמה, מימות עולם ועד היום, גוררים אנטינומיות.
עכ"ל מקור ועוד על הפסוק מפי ל' אפשר לראות כאן למשל.
זוהי אחת האנטינומיות המפורסמות של קאנט לדוגמה - הוא הוכיח דבר והיפוכו.

גנבו לנו את האוטו שמאוד אהבנו לפני שבוע.
עמית בת שלוש וחצי:
אני לא יכולה ללכת לישון כי אני מחכה שהגנבים יחזירו לנו את האוטו ואז הם גם יבקשו מאנחנו סליחה ואנחנו נסלח להם!
(אמן!)

חח נזכרתי בעוד משהו..
אני שואבת אבק.
עמית: אמא איך האריה שאב תות?

_אני שואבת אבק.
עמית: אמא איך האריה שאב תות?_

נפלא!

אני לא יכולה ללכת לישון כי אני מחכה שהגנבים יחזירו לנו את האוטו ואז הם גם יבקשו מאנחנו סליחה ואנחנו נסלח להם!

וואי, איזה מותק. איזה תום מדהים.

ובאמת אמן !

אמא איך האריה שאב תות?
גדול!

אני מכינה לבבות קטנים עם מילוי לבן כזה,של בובות,בת כמעט ארבע-
אמא,זה עשוי מעננים?

אמא איך האריה שאב תות?
מצויין! D-:

דניאל בן חמש וחצי, מדבר עם סבתא על הזיקנה.
סבתא שואלת אותו- מה בכלל זה אומר, אשה זקנה, והוא עונה לה:
"אחת שאין לה כל כך כוח לעשות איתנו כל מיני דברים, אבל יש לה הרבה כוח לאהוב..." נמסנו לשלולית

ומאוחר יותר, הוא מגלה שאחי הקטן לא "שומר שבת" (ההורים שלי דתיים, האחים/ גיסים- כלמיני)- אז הוא שואל את סבתא:
"מה הוא הקשיב לעצת אנטיוכוס? "

אחת שאין לה כל כך כוח לעשות איתנו כל מיני דברים, אבל יש לה הרבה כוח לאהוב..."
פשוט מקסים.

_סבתא שואלת אותו- מה בכלל זה אומר, אשה זקנה, והוא עונה לה:
"אחת שאין לה כל כך כוח לעשות איתנו כל מיני דברים, אבל יש לה הרבה כוח לאהוב..."_

גריינתי !

בוציק (3.8) מספר לאמא:
"סבתא ואני היינו היום בגן המנהיגים. יש שם פסלים של הרצל, וחיים ויצמן, ובן גוריון. פעם הם היו אנשים אבל עכשיו הם הפכו לפסלים"

הסבר קטן- בוציק התמכר לסרט YELLOW SUBMARINE - שם הblue meenies יורים באקדחים ורובים שהופכים את כולם לאבן/ פסל. הוא חושב שזה תפקידם של כלי ירי.

יש לתלתן (4.5) תפילות שאותן היא "מקריאה" בקול מתוך טקסט דמיוני בפאתוס של טקס הדלקת המשואות.

הטרייה מהיום:

השם! שמור על עם ישראל! גם אתה ישראלי!

שהופכים את כולם לאבן/ פסל. הוא חושב שזה תפקידם של כלי ירי
הוא לא טועה

פעם הם היו אנשים אבל עכשיו הם הפכו לפסלים
שורה מצויינת לשיר של הדג נחש...

בוציק (עדיין 3.8):
"אני מרגיש שאני לא חי"
אבא ואמא: ???
"זה אומר שגם אתם לא קיימים. אנחנו לא קיימים"
אבא ואמא: ???
מנסה לברר מאיפה לקח את הרעיון, ולמה הוא מתכוון. קצת לא נותנת לו את הקרדיט על המחשבה כעצמאית לגמרי ,(משהו כן זיהיתי מתכנית טלוויזיה שהוא אוהב, אבל לא עד כדי כך) ולא בגלל שאני לא מאמינה שהוא מסוגל, אלא שזה קצת מבהיל אותי לדעת שהוא אכן כפי שתמיד חשדתי...
מה גם שאני קוראת שוב את "מר אל כאן אנה" שקראתי לאחרונה בערך בגיל 12 (לפי זה שזוכרת בבירור שלא הבנתי את כל הפרק שמתייחס למין. לא הכרתי את המילה מעבר להיותה "סוג" וזה לא התחבר לתוכן של הפרק. כבר אמרתי שגדלתי בבית פוריטני?), ויכולת רוחנית/ הגותית שכזו בגיל צעיר כל כך לא אמורה להפתיע אותי.
ןלא להאמין- המרגיעון : "האחדות היא אחת, וככל שנפרק אותה לפרטים, כך נשמור על אשליית קיומנו."

כמה התגעגעתי לדף הזה!

האפרוח, בן שלוש, נגמל לפני שבועיים מהנקה בתהליך מאודדד הדרגתי. עדיין מבקש לינוק מדי פעם. ומעשה שהיה כך היה:

אפרוח: 'אמא, אני רוצה נונו' (ציצי)
אמא: 'אין לי כבר חלבי.'
אפרוח: (מתלבט אם לבכות.) 'טוב, אז אני לא אשחק איתך יותר'.

---

ארוחת צהריים.
אפרוח: 'אני רוצה לאכול בסלון'
אמא: 'אוכלים ליד שולחן האוכל. לא בסלון. בפעם הקודמת כל השטיח התמלא בביצה'
אפרוח: 'אמא, תלכי לישון ואני אקח את האוכל לסלון'
אמא: 'אוכלים רק בשולחן. אני מצטערת'
אפרוח: 'אמא, את לא יפה!!!'

מתחיל לרדת גשם, אז שירה בת 3 קופצת מהתרגשות, מוחאת כפיים וקוראת: כל הכבוד לה'! כל הכבוד לה'!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קטני בן שנתיים הצביע על כוננית המשחקים שלו וביקש "פסטה פולינה"...רק אחרי עשר דקות הבנתי שזה בעצם פלסטלינה.....

ילדתי קוראת במשחק לאחד מבני הדודים: "אדוני היקר". אחייני בן החמש מתפקע מצחוק. "אדוני היקר! ככה גם קוראים אצלנו בגן". ולאחר שהות קלה: "ככה אומרים כשמוצאים מישהו מהמפגש"
<לא הכי מתאים לדף, אבל מתאים כאן באתר>

מה הקטע עם 2010? לא אזלה זה מכבר?
הילדים נתקעו עם חוכמות של 2010?

אני בעד חוכמות עכשוויות!!!

צוויל

אני בעד חוכמות עכשוויות!!!
יאללה שינוי שם דף

חוץ מזה כאן אוהבים להיות פאסה

זה דף ארכיוני. חוכמות חדשות מקומן ב-חוכמות של ילדים.