גמילה ביתית ממתוקים
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
אבל לא מרגישה מכורה. יכולה גם בלי.
אז תתחילי בלהוריד את זה בקלות ובכיף. אם תראי שזה לא עושה שום אפקט על הגוף, החזירי את זה בקלות ובכיף.
מסוגלת?
התשובה לשאלתך היא - אכן כן. אחרי שמגיעים למצב שמרגישים מסופקים ומרגישים את תחושו הרעב השובע היטב, ומרגישים כשאוכלים דברים לא טובים לגוף, ומרגישים יותר טוב באופן כללי, מגיע הזמן שצריך להסתכל ברצינות על האיזון בין המרכיבים. לאכול יום ולילה פירות יבשים ואגוזים זה לא מאוזן ובהחלט יכול להכביד ולהשמין לאורך זמן. חשוב לאכול (בהנאה!) הרבה ירקות ופירות חיים כבסיס לתזונה. חשוב לאכול גם חלבונים מן החי (בשר, דגים. אבל חשוב לציין שחשובה מאד התזונה של מה שאוכלים (מרעה פתוח, אורגני למשל) וכן שאפשר גם בלי, אבל זה אומר להתייחס ביתר כבוד לאיזונים המופרים עקב כך.) להתחיל לנשנש מלפפונים אורגניים במקום תאנים מיובשות (הם כאלה טעימים, זה לא ייאמן!) לאכול הרבה עלים ירוקים (גם חסה ועלי כרוב, אבל אני מתכוונת כרגע להעשיר הכל בפטרוזיליה, כוסברה, מיזונה, חובייזה, סירפד ועוד ועוד..)
במילים אחרות, לא "לקצץ" (גישה מבעסת ומקצצת את המוטיבציה) אלא לדאוג להעשיר בהרבה טוב ובריא יותר, עתיר מינרלים וויטמינים.
אבל זה שיעור 201. אנחנו ב101 פה.
אז תתחילי בלהוריד את זה בקלות ובכיף. אם תראי שזה לא עושה שום אפקט על הגוף, החזירי את זה בקלות ובכיף.
מסוגלת?
התשובה לשאלתך היא - אכן כן. אחרי שמגיעים למצב שמרגישים מסופקים ומרגישים את תחושו הרעב השובע היטב, ומרגישים כשאוכלים דברים לא טובים לגוף, ומרגישים יותר טוב באופן כללי, מגיע הזמן שצריך להסתכל ברצינות על האיזון בין המרכיבים. לאכול יום ולילה פירות יבשים ואגוזים זה לא מאוזן ובהחלט יכול להכביד ולהשמין לאורך זמן. חשוב לאכול (בהנאה!) הרבה ירקות ופירות חיים כבסיס לתזונה. חשוב לאכול גם חלבונים מן החי (בשר, דגים. אבל חשוב לציין שחשובה מאד התזונה של מה שאוכלים (מרעה פתוח, אורגני למשל) וכן שאפשר גם בלי, אבל זה אומר להתייחס ביתר כבוד לאיזונים המופרים עקב כך.) להתחיל לנשנש מלפפונים אורגניים במקום תאנים מיובשות (הם כאלה טעימים, זה לא ייאמן!) לאכול הרבה עלים ירוקים (גם חסה ועלי כרוב, אבל אני מתכוונת כרגע להעשיר הכל בפטרוזיליה, כוסברה, מיזונה, חובייזה, סירפד ועוד ועוד..)
במילים אחרות, לא "לקצץ" (גישה מבעסת ומקצצת את המוטיבציה) אלא לדאוג להעשיר בהרבה טוב ובריא יותר, עתיר מינרלים וויטמינים.
אבל זה שיעור 201. אנחנו ב101 פה.
גמילה ביתית ממתוקים
להתחיל לנשנש מלפפונים אורגניים במקום תאנים מיובשות (הם כאלה טעימים, זה לא ייאמן!)
נכון! הרגע, הרגע ממש חיפשתי משהו מהיר לאכול (אני צריכה לצאת מהבית) איכשהו לקחתי מלפפון (אורגני) ו..וואו, זה כל כך טעים!
בדיוק חשבתי שזהו, במלפפונים אני מתעקשת מעכשיו לקנות אורגני (אני די מתנדנדת בין אורגני לרגיל לפי עונות, מבחר ובעיקר תקציב)
כי אפשר לאכול את זה כך סתם כחטיף, לא מתפשרת על זה יותר. היה לי ממש טעים (בעיקר כשטבלתי בטחינה...)
מדהים שבדיוק עכשיו כתבת את המשפט הזה, ממש כאילו היית בתוך הראש שלי הרגע...
נכון! הרגע, הרגע ממש חיפשתי משהו מהיר לאכול (אני צריכה לצאת מהבית) איכשהו לקחתי מלפפון (אורגני) ו..וואו, זה כל כך טעים!
בדיוק חשבתי שזהו, במלפפונים אני מתעקשת מעכשיו לקנות אורגני (אני די מתנדנדת בין אורגני לרגיל לפי עונות, מבחר ובעיקר תקציב)
כי אפשר לאכול את זה כך סתם כחטיף, לא מתפשרת על זה יותר. היה לי ממש טעים (בעיקר כשטבלתי בטחינה...)
מדהים שבדיוק עכשיו כתבת את המשפט הזה, ממש כאילו היית בתוך הראש שלי הרגע...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
גדול
<בטח לטבול בטחינה. בחיי שלא כתבתי את זה כדי שלא יתחילו לחשוב שיש לי מניות בקונצרן השומשום! >
<בטח לטבול בטחינה. בחיי שלא כתבתי את זה כדי שלא יתחילו לחשוב שיש לי מניות בקונצרן השומשום! >
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
גמילה ביתית ממתוקים
ניצן אמ
תודה, אבל לא הבנתי. קודם להגיע למצב שאוכלים רק לפי רעב ואח"כ לאכול פחות פירות יבשים וכו'..?
תודה, אבל לא הבנתי. קודם להגיע למצב שאוכלים רק לפי רעב ואח"כ לאכול פחות פירות יבשים וכו'..?
-
- הודעות: 59
- הצטרפות: 27 נובמבר 2008, 13:45
גמילה ביתית ממתוקים
רוצה לסכם את היום...
מתביישת בכמויות אך מזכירה לעצמי שאני בדויה בדף הזה ומדווחת:
סלט פירות, תבשיל שעועית מאש וירקות מבושלים, חצי קערה מרק כתום, חצי קערה בייגלה מקמח מלא, גזר, חצי קערה קורנפלקס מדגנים מלאים, 2 פיתות מחיטה מלאה עם אומלט ביצים (1.5) וירקות, קפה, 2 פרוסות עוגת תפוחים מקמח מלא.
[-:
תגידו, הנקה של ילד מעל גיל שנה (כמה פעמים ביום והרבה בלילה) עדיין שורפת קלוריות?
מתביישת בכמויות אך מזכירה לעצמי שאני בדויה בדף הזה ומדווחת:
סלט פירות, תבשיל שעועית מאש וירקות מבושלים, חצי קערה מרק כתום, חצי קערה בייגלה מקמח מלא, גזר, חצי קערה קורנפלקס מדגנים מלאים, 2 פיתות מחיטה מלאה עם אומלט ביצים (1.5) וירקות, קפה, 2 פרוסות עוגת תפוחים מקמח מלא.
[-:
תגידו, הנקה של ילד מעל גיל שנה (כמה פעמים ביום והרבה בלילה) עדיין שורפת קלוריות?
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
גמילה ביתית ממתוקים
מתביישת בכמויות
מה? על מה את מתביישת? זה מעט אוכל!
מה? על מה את מתביישת? זה מעט אוכל!
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
פ"א, לגבי הרעב והפירות היבשים... להיפך. להתחיל בלאכול מתי שיש איזשהו דחף לאכול (שזה לא אומר רעב אמיתי.) בלי לדפוק חשבון על קלוריות, רק להקפיד לא לאכול שום דבר שום דבר שמכורים אליו למשך תקופת הניקוי, ולהקפיד לאכול מזון טרי וחי ובריא ככל האפשר.
אני יכולה לפרט קצת יותר, נניח תפריטים או דוגמאות למזון שעדיף שיהווה בסיס לתזונה.
ג'מילה, גם לדעתי הגזמת... מה יש להתבייש בכמויות?! אין מה להתבייש בכלום. את עושה תהליך מצויין ובריא.
אני רוצה להגיד בכל זאת משו לעניין הכמויות.. אני חושבת שפשוט אסור להגביל כמות. זה מתכון לצרות ולרגרסיות ולכשלונות. לאכול מכל הלב. מה שצריך לאפס (אפילו לא להגביל, ממש לאפס) זה מזונות שהם פוטנציאל ל"פיצוץ תוך בטני" אני למשל, לא משנה אם אני אוכלת כמו ציפור חולה על הירואין, אם אני אוכלת גלוטן אני מתנפחת כמו בלון מלא מים. אבל אני יכולה לאכול כמויות אדירות של חומוס, ירקות, אפונה, בשר, דגים, פירות ועוד כיד הדמיון הטובה ואשכרה לרזות. ואני מדברת על אדירות. מה שכתבת זה בדיחה לידי. בחיי. אני יכולה לאכול 500גרם בשר בארחת ערב ולאכול עוד דברים מסביב... העניין פה הוא לא הקלוריות בכלל, אלא איך הגוף משתמש בזה, באיזו יעילות, כמה מזה הוא צורך בצורה אופטימאלית וכמה מזה הוא אוגר באטרף כאילו אין מחר...
אז אם את מתחברת לגישה כזו, שבה מעיפים קומפלט מהבית את הפיתות והעוגות והבייגלה, ומפציצים בכל השאר ואוכלים ממממש בלי הגבלה בכלל מבחינת כמויות, עד שיוצא מהאזניים, אז אני ממליצה. בחום. מכל הלב. מנסיון, וגם מהגיון.
מה שזה עושה, בעיקר, זה להחזיר את תחושת הרעב והשובע הפיזיים. כי את הרעב ההתמכרותי תרגישי לגמרי בשבועות הראשונים. את מכירה את "ואיפה האוכל"? שיש אחרי שאוכלים צלחת ענקית ומשביעה של מרק ואז סלט ואז סטייק, פשוט כי לא אכלנו את זה עם אורז או לחם או קוסקוס? זה לא רעב. זו התמכרות. את זה צולחים באמצעות השובע האמיתי שמגיעים אליו על ידי אכילה ללא הגבלה. (אני מסבירה ברור? )
כלומר בהתחלה מרגישים רק רעב אחד - התמכרותי, ורק שובע אחד - מופרך ומוגזם ומלא מדי כל הזמן... אח"כ מתחילים להרגיש שובע אמיתי, ורעב התמכרותי מוטרף... זה השלב הקשה. אח"כ מתחילים להרגיש רעב אמיתי והרעב ההתמכרותי מתחיל להתפוגג. אחרי כמה שבועות (או חודשים, תלוי כמה יסודיים היינו) מרגישים רעב אמיתי, ושובע אמיתי. לתחושתי האישית, זה גורם לירידת כמויות באופן טבעי. אבל זה מנסיון אישי, לא מבטיחה.
אני יכולה לפרט קצת יותר, נניח תפריטים או דוגמאות למזון שעדיף שיהווה בסיס לתזונה.
ג'מילה, גם לדעתי הגזמת... מה יש להתבייש בכמויות?! אין מה להתבייש בכלום. את עושה תהליך מצויין ובריא.
אני רוצה להגיד בכל זאת משו לעניין הכמויות.. אני חושבת שפשוט אסור להגביל כמות. זה מתכון לצרות ולרגרסיות ולכשלונות. לאכול מכל הלב. מה שצריך לאפס (אפילו לא להגביל, ממש לאפס) זה מזונות שהם פוטנציאל ל"פיצוץ תוך בטני" אני למשל, לא משנה אם אני אוכלת כמו ציפור חולה על הירואין, אם אני אוכלת גלוטן אני מתנפחת כמו בלון מלא מים. אבל אני יכולה לאכול כמויות אדירות של חומוס, ירקות, אפונה, בשר, דגים, פירות ועוד כיד הדמיון הטובה ואשכרה לרזות. ואני מדברת על אדירות. מה שכתבת זה בדיחה לידי. בחיי. אני יכולה לאכול 500גרם בשר בארחת ערב ולאכול עוד דברים מסביב... העניין פה הוא לא הקלוריות בכלל, אלא איך הגוף משתמש בזה, באיזו יעילות, כמה מזה הוא צורך בצורה אופטימאלית וכמה מזה הוא אוגר באטרף כאילו אין מחר...
אז אם את מתחברת לגישה כזו, שבה מעיפים קומפלט מהבית את הפיתות והעוגות והבייגלה, ומפציצים בכל השאר ואוכלים ממממש בלי הגבלה בכלל מבחינת כמויות, עד שיוצא מהאזניים, אז אני ממליצה. בחום. מכל הלב. מנסיון, וגם מהגיון.
מה שזה עושה, בעיקר, זה להחזיר את תחושת הרעב והשובע הפיזיים. כי את הרעב ההתמכרותי תרגישי לגמרי בשבועות הראשונים. את מכירה את "ואיפה האוכל"? שיש אחרי שאוכלים צלחת ענקית ומשביעה של מרק ואז סלט ואז סטייק, פשוט כי לא אכלנו את זה עם אורז או לחם או קוסקוס? זה לא רעב. זו התמכרות. את זה צולחים באמצעות השובע האמיתי שמגיעים אליו על ידי אכילה ללא הגבלה. (אני מסבירה ברור? )
כלומר בהתחלה מרגישים רק רעב אחד - התמכרותי, ורק שובע אחד - מופרך ומוגזם ומלא מדי כל הזמן... אח"כ מתחילים להרגיש שובע אמיתי, ורעב התמכרותי מוטרף... זה השלב הקשה. אח"כ מתחילים להרגיש רעב אמיתי והרעב ההתמכרותי מתחיל להתפוגג. אחרי כמה שבועות (או חודשים, תלוי כמה יסודיים היינו) מרגישים רעב אמיתי, ושובע אמיתי. לתחושתי האישית, זה גורם לירידת כמויות באופן טבעי. אבל זה מנסיון אישי, לא מבטיחה.
גמילה ביתית ממתוקים
וואו, ניצן כמה סבלנות יש לך להסביר שוב ושוב אותם נושאים ורעיונות (לכל המתקשים והאיטיים שבינינו (-:)
תודה!
זה ממש עוזר לי, אפילו שלרוב לא מצליחה ממש ליישם בפועל.
אני קוראת שוב ושוב את ההסברים שלך, ומרגישה שאני מפנימה ממש את ההגיון הזה.
אני מרגישה שזה שלב (אמנם התחלתי מאד...) בתהליך.
@}
תודה!
זה ממש עוזר לי, אפילו שלרוב לא מצליחה ממש ליישם בפועל.
אני קוראת שוב ושוב את ההסברים שלך, ומרגישה שאני מפנימה ממש את ההגיון הזה.
אני מרגישה שזה שלב (אמנם התחלתי מאד...) בתהליך.
@}
-
- הודעות: 59
- הצטרפות: 27 נובמבר 2008, 13:45
גמילה ביתית ממתוקים
וואו, ניצן כמה סבלנות יש לך
אני חושבת שפשוט אסור להגביל כמות. זה מתכון לצרות ולרגרסיות ולכשלונות. לאכול מכל הלב
כל כך נכון.
פעם הייתי בטיפול פסיכולוגי וסיפרתי למטפלת שלי כמה אני אוכלת ושאני רוצה להפסיק עם זה.
היא רק אמרה שוב שוב- עזבי, בתאבון, תאכלי ותהני.
ה- "בתאבון" שלה עזר לי יותר מכל שלל העצות לדיאטות שהכרתי...
אני חושבת שפשוט אסור להגביל כמות. זה מתכון לצרות ולרגרסיות ולכשלונות. לאכול מכל הלב
כל כך נכון.
פעם הייתי בטיפול פסיכולוגי וסיפרתי למטפלת שלי כמה אני אוכלת ושאני רוצה להפסיק עם זה.
היא רק אמרה שוב שוב- עזבי, בתאבון, תאכלי ותהני.
ה- "בתאבון" שלה עזר לי יותר מכל שלל העצות לדיאטות שהכרתי...
גמילה ביתית ממתוקים
מצטרפת להמלצתה של ניצן אמ לגבי התהליך,מניסיון - קודם להפציץ את הבית בירקות ופירות ואגוזים טעימים ולהוציא סוכרים ומאפים תעשייתיים ולאכול כמה ומתי שרק רוצים, אחרי שצולחים את הקושי הראשוני אפשר להתחיל להוריד קצת אגוזים ועתירי קלוריות אחרים (אני הורדתי את כמויות הקשיו האדירות שפשוט הצילו אותי בתקופה הראשונה ,הפכו לי את התקופה הראשונה לחוויה גסטרונומית),זו הדרך לעשות זה נכון,אחרת זה הופך להיות סתם דיאטת יויו של כל "כוסית סופרת קלוריות" מצויה.
ןכדי לא לצאת צבועה ,חייבת להודות בכנות,שלמרות שבתחילת התהליך זה עבד מעולה בשבילי בפעם הנוכחית אני עוד לא עשיתי את זה ולכן לא מצליחה הפעם "לעלות על הגל" (הבית שלי עדיין לא מלא באוכל בריא ומפתה ולא הוצאתי מהבית את כל משלוחי המנות שקיבלנו השבוע...היום אכלתי די הרבה שוקולד...סתם כי הוא היה שם מולי).
לבצע את מה שהמלצתי יהיה הצעד הבא.
ורק כדי לא להתייאש חייבת לספר ולהזכיר לעצמי בקול רם שהיום בצהריים הייתי רעבה ולא היה לי אוכל אז קניתי סלט ע-נ-ק וטרי עשיר ומורכב מאייזה 10 סוגי וצבעי ירקות וען גבינה בולגרית,קטניות,אגוזים,קורטונים מתובלים והיה פשוט טעים בטירוף,היה טעים אמיתי, טעים יותר ממתקים,יותר מקוראסון וגם עשה נעים בבטן .
ןכדי לא לצאת צבועה ,חייבת להודות בכנות,שלמרות שבתחילת התהליך זה עבד מעולה בשבילי בפעם הנוכחית אני עוד לא עשיתי את זה ולכן לא מצליחה הפעם "לעלות על הגל" (הבית שלי עדיין לא מלא באוכל בריא ומפתה ולא הוצאתי מהבית את כל משלוחי המנות שקיבלנו השבוע...היום אכלתי די הרבה שוקולד...סתם כי הוא היה שם מולי).
לבצע את מה שהמלצתי יהיה הצעד הבא.
ורק כדי לא להתייאש חייבת לספר ולהזכיר לעצמי בקול רם שהיום בצהריים הייתי רעבה ולא היה לי אוכל אז קניתי סלט ע-נ-ק וטרי עשיר ומורכב מאייזה 10 סוגי וצבעי ירקות וען גבינה בולגרית,קטניות,אגוזים,קורטונים מתובלים והיה פשוט טעים בטירוף,היה טעים אמיתי, טעים יותר ממתקים,יותר מקוראסון וגם עשה נעים בבטן .
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
גמילה ביתית ממתוקים
לא משנה אם אני אוכלת כמו ציפור חולה על הירואין
איזה דימוי מבדר
ולענייננו, מסכימה מאד עם ניצן אמ על עניין הכמויות. ומוסיפה, בשנים האחרונות, תוך כדי תהליך איטי של שינוי תזונה, שכחתי לגמרי כמה קלוריות יש בדברים שאני אוכלת, כי הגעתי למסקנה שזה מידע מיותר לחלוטין מבחינתי. זה לא מעיד שום דבר על כמה המזון הזה ישביע אותי, יגרום לי להרגשה טובה (לעומת מזון שגורם לכמיהה לעוד ועוד בלי יכולת להפסיק), וגם אין לקלוריות שום קשר עם ההרזייה או ההשמנה שלי. כשאני אוכלת יותר סוכר אני נפוחה, כשאני לא אוכלת אותו הגוף שלי ממש מתכווץ. ככה. ולא משנה כמה תמרים או קשיו או סלט פירות (שכולם מתוקים מאד) אכלתי באותו יום....
איזה דימוי מבדר
ולענייננו, מסכימה מאד עם ניצן אמ על עניין הכמויות. ומוסיפה, בשנים האחרונות, תוך כדי תהליך איטי של שינוי תזונה, שכחתי לגמרי כמה קלוריות יש בדברים שאני אוכלת, כי הגעתי למסקנה שזה מידע מיותר לחלוטין מבחינתי. זה לא מעיד שום דבר על כמה המזון הזה ישביע אותי, יגרום לי להרגשה טובה (לעומת מזון שגורם לכמיהה לעוד ועוד בלי יכולת להפסיק), וגם אין לקלוריות שום קשר עם ההרזייה או ההשמנה שלי. כשאני אוכלת יותר סוכר אני נפוחה, כשאני לא אוכלת אותו הגוף שלי ממש מתכווץ. ככה. ולא משנה כמה תמרים או קשיו או סלט פירות (שכולם מתוקים מאד) אכלתי באותו יום....
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
גמילה ביתית ממתוקים
אני יכולה לפרט קצת יותר, נניח תפריטים או דוגמאות למזון שעדיף שיהווה בסיס לתזונה
אשמח לקרוא פירוט. ושוב, המון תודה ניצן, המקום הזה ואת עוזרים לי מאוד בתהליך הארוך ורצוף הקשיים והשמחות הזה.
אשמח לקרוא פירוט. ושוב, המון תודה ניצן, המקום הזה ואת עוזרים לי מאוד בתהליך הארוך ורצוף הקשיים והשמחות הזה.
-
- הודעות: 8
- הצטרפות: 10 מרץ 2009, 14:45
גמילה ביתית ממתוקים
מסכימה עם אמא ללי וניצן אמ.
אתמול קיבלתי משלוח מנות של מוצרים אורגניים טיבעיים וממתקים אורגניים, היה מיוחד ומרענן לקבל משלוח כזה ,מרגיש מכבד ואיכותי.
עם זאת, כל היום נישנשתי משלוחי מנות מהסוג הגרוע ביותר שקיים, כל מיני חטיפים מלוחים מטוגנים שעושים רעש חזק וממכר כשלועסים אותם (ציפסים למניהם...בעעע...) ושוקולד ,אפילו לא ממש איכותי,אפילו שכבר נהייה לי שורף בפה ובגרון מרוב מתיקות,קניתי מלא ירקות ופירות אבל אני לא מצליחה לעצור את הרכבת שדים הזאת ולעבור מכל התעשייתי הממכר הזה שלא רק יעשה לי רע בגוף בעתיד אלא עושה לי רע ממש תוך כדי שאני לועסת אותו לירקות ופירות בריאים וטעימים שיעשו טוב.
אני חושבת שרק כשאסיים את כל הרעל הזה שיש בבית (לא נשאר עוד הרבה) אוכל להרגע, אחה"צ אהיה בעוד ארוע שיחלקו בו משלוחי מנות והפעם אני מתכוונת פשוט לא לקחת אחד,היום זה לא יום שבו כדאי לי להעמיד את עצמי במבחן שבו אני נכשלת מאז הבוקר.
אתמול קיבלתי משלוח מנות של מוצרים אורגניים טיבעיים וממתקים אורגניים, היה מיוחד ומרענן לקבל משלוח כזה ,מרגיש מכבד ואיכותי.
עם זאת, כל היום נישנשתי משלוחי מנות מהסוג הגרוע ביותר שקיים, כל מיני חטיפים מלוחים מטוגנים שעושים רעש חזק וממכר כשלועסים אותם (ציפסים למניהם...בעעע...) ושוקולד ,אפילו לא ממש איכותי,אפילו שכבר נהייה לי שורף בפה ובגרון מרוב מתיקות,קניתי מלא ירקות ופירות אבל אני לא מצליחה לעצור את הרכבת שדים הזאת ולעבור מכל התעשייתי הממכר הזה שלא רק יעשה לי רע בגוף בעתיד אלא עושה לי רע ממש תוך כדי שאני לועסת אותו לירקות ופירות בריאים וטעימים שיעשו טוב.
אני חושבת שרק כשאסיים את כל הרעל הזה שיש בבית (לא נשאר עוד הרבה) אוכל להרגע, אחה"צ אהיה בעוד ארוע שיחלקו בו משלוחי מנות והפעם אני מתכוונת פשוט לא לקחת אחד,היום זה לא יום שבו כדאי לי להעמיד את עצמי במבחן שבו אני נכשלת מאז הבוקר.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
שיואו, הייתי בטוחה שכבר עניתי! מצטערת על ההתמהמהות אם כך!
כשאני אוכלת יותר סוכר אני נפוחה, כשאני לא אוכלת אותו הגוף שלי ממש מתכווץ. ככה. ולא משנה כמה תמרים או קשיו או סלט פירות (שכולם מתוקים מאד) אכלתי באותו יום....
זהו בדיוק.
יעלפו, את יודעת שאני בגישה של תזונה חיה רבה ככל האפשר, הרבה מאד סלטים וירוקים, פירות, אגוזים, וכן בשר ודגים.
מתנגדת מכל וכל למזון תעשייתי/מעובד (כולל סוכרים מזוקקים, מיצים מפוסטרים, קופסאות שימורים, וכל דבר שיוצר בתהליך תעשייתי ולא ביתי.)
מתנגדת קטגורית לכל מוצרי החלב (גם חלב של בע"ח אחר שלא מותאם למין האנושי, וגם מפוסטר ומעובד עד רעל ממש...)
חושבת שעדיף לא לצרוך הרבה ביצים, ואת אלה שכן - אורגניות בלבד, רכות מאד (לא מטוגנות אלא מבושלות) ולהתמקד בחלמון על פני החלבון.
מתנגדת קטגורית לכל סוגי הדגנים (אגב, כוסמת איננה דגן) ואם כבר לאכול מהם, אז מעט מאד, בבחירה סלקטיבית של אלה עם מיעוט גלוטן, ורצוי ללא עיבוד יתר (נניח, לחם איסיי מכוסמין אורגני , או מכוסמת)
חושבת שצריך למעט בקטניות מיובשות , קטניות חיות בתרמיליהן (למשל אפונה ושעועית ירוקות חיות) בכיף כמה שרוצים.
מבחינתי האישית האופטימום זה לאכול המון ירקות מדי יום, לצרוך יחסית הרבה עוף, דגים ובשר מוזן היטב (מרעה, ואורגני.) לאכול הרבה טחינה. למצוא את הבסיס התזונתי שמתאים לי באותה תקופה. (בשנה האחרונה היו לי כמה תקופות מובחנות ממש - תקופת העוף בטחינה (כל יום עוף, כל יום הר טחינה) תקופת הפטרוזיליה (כל יום ירדתי על ראש פטרוזיליה, בלי להגזים.) תקופת החומוס (הכנתי המון מוצרים מחומוס אורגני, ממרחים, פלאפל חי, קרקרים ועוד) וכך הלאה. ממש נהדר בעיניי. נהיה לי קשב לצרכים, אני נענית להם בלי חשבון (בלי לספור קלוריות, בלי "לאזן" בכוח המחשבה והאידאלים התזונתיים המערביים המגוחכים אלא רק בכוח הגוף.)
לנשנש. בלי הכרה. בכל פעם שמרגישים צורך לאכול - לאכול.
בגדול ממעטת באגוזים (כנראה רגישה קלות) ובפירות יבשים (לא אוהבת מתוק במיוחד)
מחמיצה ירקות בהנאה וזוללת מהם בהנאה גדולה יותר.
לא מקל שדוף, אבל מרגישה מאד טוב בגוף, ככה בגדול בשנתיים האחרונות (פחות או יותר מאז שנסענו לארה"ב, מאז שבתי הגיעה לגיל שנה והמוצקים תפסו חלק יותר משמעותי מהתזונה שלה, מאז שההנקה פחות מרכזית בתזונה שלה.)
עשינו המון שינויים קטנים כגדולים במהלך 8-9 השנים האחרונות. כל אחד לקח את הזמן והמקום שלו. - הפסקנו עם מזון תעשייתי, עברנו לאורגני, הורדנו סוכר לבן וקמח לבן לגמרי, הורדנו מוצרי חלב לגמרי, הורדנו קיטניות משמעותית, עברנו לבשר ולעוף אורגניים והעלינו כמויות שלהם (בתקופות חיים שונות, כמו הריון זה ממש הענות לדחף פיזי מובהק) הפסקנו לטגן, והאחרון אצלי (בערך הראשון אצלו...) - הורדת דגנים כליל. אני עוד אוכלת מבושל (ירקות) ומלקטת יותר ויותר (עלים ירוקים בעיקר, אבל גם פירות פה ושם.)
החטאים הקטנים והאהובים שלי -
אני מדי פעם מטגנת את הפלאפל הביתי האורגני שאני מכינה. אני מדי פעם אוכלת חומוס מוכן אורגני. אני מדי פעם אוכלת גבינת עזים אורגנית קשה, ממרעה. את תקופת הגמילה מדגנים עברתי בעזרת פריכיות כוסמת מלאות אורגניות (להרדוף יש מוצר דקיק גזרה.) אכלתי 4-5 ביום בערך. שזה כ75 קלוריות (אבל מי סופר? ) אני לא אוכלת אותן כבר כשבוע, ומתאימה את עצמי לאט לאט לתחליפים (פרוסות קולורבי, פרוסות לפת, גלגול בחסה, קרקרי דלעת מיובשים, ואני צריכה לחזור לקרקרי הפשתן כי הם באמת הכי קלים להכנה והכי מהירים..)
אני מקווה בכל ליבי שאוכל לשמור על זה, בינתיים אני מרגישה מאד בנוח, לא מאותגרת במיוחד. וזה אפילו חורף.
אפשר, כמובן, להמשיך ולפרט ברמת "אילו מאכלים התקנתי היום" אבל זה מאד אישי ומשתנה עם העונות ועם צרכי הגוף ועם המחזור החודשי ועוד ועוד...
כשאני אוכלת יותר סוכר אני נפוחה, כשאני לא אוכלת אותו הגוף שלי ממש מתכווץ. ככה. ולא משנה כמה תמרים או קשיו או סלט פירות (שכולם מתוקים מאד) אכלתי באותו יום....
זהו בדיוק.
יעלפו, את יודעת שאני בגישה של תזונה חיה רבה ככל האפשר, הרבה מאד סלטים וירוקים, פירות, אגוזים, וכן בשר ודגים.
מתנגדת מכל וכל למזון תעשייתי/מעובד (כולל סוכרים מזוקקים, מיצים מפוסטרים, קופסאות שימורים, וכל דבר שיוצר בתהליך תעשייתי ולא ביתי.)
מתנגדת קטגורית לכל מוצרי החלב (גם חלב של בע"ח אחר שלא מותאם למין האנושי, וגם מפוסטר ומעובד עד רעל ממש...)
חושבת שעדיף לא לצרוך הרבה ביצים, ואת אלה שכן - אורגניות בלבד, רכות מאד (לא מטוגנות אלא מבושלות) ולהתמקד בחלמון על פני החלבון.
מתנגדת קטגורית לכל סוגי הדגנים (אגב, כוסמת איננה דגן) ואם כבר לאכול מהם, אז מעט מאד, בבחירה סלקטיבית של אלה עם מיעוט גלוטן, ורצוי ללא עיבוד יתר (נניח, לחם איסיי מכוסמין אורגני , או מכוסמת)
חושבת שצריך למעט בקטניות מיובשות , קטניות חיות בתרמיליהן (למשל אפונה ושעועית ירוקות חיות) בכיף כמה שרוצים.
מבחינתי האישית האופטימום זה לאכול המון ירקות מדי יום, לצרוך יחסית הרבה עוף, דגים ובשר מוזן היטב (מרעה, ואורגני.) לאכול הרבה טחינה. למצוא את הבסיס התזונתי שמתאים לי באותה תקופה. (בשנה האחרונה היו לי כמה תקופות מובחנות ממש - תקופת העוף בטחינה (כל יום עוף, כל יום הר טחינה) תקופת הפטרוזיליה (כל יום ירדתי על ראש פטרוזיליה, בלי להגזים.) תקופת החומוס (הכנתי המון מוצרים מחומוס אורגני, ממרחים, פלאפל חי, קרקרים ועוד) וכך הלאה. ממש נהדר בעיניי. נהיה לי קשב לצרכים, אני נענית להם בלי חשבון (בלי לספור קלוריות, בלי "לאזן" בכוח המחשבה והאידאלים התזונתיים המערביים המגוחכים אלא רק בכוח הגוף.)
לנשנש. בלי הכרה. בכל פעם שמרגישים צורך לאכול - לאכול.
בגדול ממעטת באגוזים (כנראה רגישה קלות) ובפירות יבשים (לא אוהבת מתוק במיוחד)
מחמיצה ירקות בהנאה וזוללת מהם בהנאה גדולה יותר.
לא מקל שדוף, אבל מרגישה מאד טוב בגוף, ככה בגדול בשנתיים האחרונות (פחות או יותר מאז שנסענו לארה"ב, מאז שבתי הגיעה לגיל שנה והמוצקים תפסו חלק יותר משמעותי מהתזונה שלה, מאז שההנקה פחות מרכזית בתזונה שלה.)
עשינו המון שינויים קטנים כגדולים במהלך 8-9 השנים האחרונות. כל אחד לקח את הזמן והמקום שלו. - הפסקנו עם מזון תעשייתי, עברנו לאורגני, הורדנו סוכר לבן וקמח לבן לגמרי, הורדנו מוצרי חלב לגמרי, הורדנו קיטניות משמעותית, עברנו לבשר ולעוף אורגניים והעלינו כמויות שלהם (בתקופות חיים שונות, כמו הריון זה ממש הענות לדחף פיזי מובהק) הפסקנו לטגן, והאחרון אצלי (בערך הראשון אצלו...) - הורדת דגנים כליל. אני עוד אוכלת מבושל (ירקות) ומלקטת יותר ויותר (עלים ירוקים בעיקר, אבל גם פירות פה ושם.)
החטאים הקטנים והאהובים שלי -
אני מדי פעם מטגנת את הפלאפל הביתי האורגני שאני מכינה. אני מדי פעם אוכלת חומוס מוכן אורגני. אני מדי פעם אוכלת גבינת עזים אורגנית קשה, ממרעה. את תקופת הגמילה מדגנים עברתי בעזרת פריכיות כוסמת מלאות אורגניות (להרדוף יש מוצר דקיק גזרה.) אכלתי 4-5 ביום בערך. שזה כ75 קלוריות (אבל מי סופר? ) אני לא אוכלת אותן כבר כשבוע, ומתאימה את עצמי לאט לאט לתחליפים (פרוסות קולורבי, פרוסות לפת, גלגול בחסה, קרקרי דלעת מיובשים, ואני צריכה לחזור לקרקרי הפשתן כי הם באמת הכי קלים להכנה והכי מהירים..)
אני מקווה בכל ליבי שאוכל לשמור על זה, בינתיים אני מרגישה מאד בנוח, לא מאותגרת במיוחד. וזה אפילו חורף.
אפשר, כמובן, להמשיך ולפרט ברמת "אילו מאכלים התקנתי היום" אבל זה מאד אישי ומשתנה עם העונות ועם צרכי הגוף ועם המחזור החודשי ועוד ועוד...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
יוצא לי מין "אנסקולינג לגוף" הא?
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
אני חושבת שרק כשאסיים את כל הרעל הזה שיש בבית (לא נשאר עוד הרבה) אוכל להרגע
אני מכירה את זה!
אני חושבת שהבעיה שלי כרגע היא, שעברתי את השלב הראשון והקל-יחסית (לי) של להוסיף דברים טובים ולהחליף דברים רעים בטובים, ושכחתי לעבור לשלב הבא (טוב, אולי לא שכחתי... השתפנתי). ואז התחלתי קצת, ואז הייתי חולה והכל התקלקל לי קצת. עכשיו אני מתחילה שוב.
גמילה מאכילה רגשית
גמילה מאכילה טקסית
שינוי פנימי של הכמויות - יותר ירקות ופחות אגוזים ופירות מתוקים (למרות כל הדברים הנהדרים שנאמרים בשבחם. אני יודעת שזה עלוב ותפיסת שבי ומערבי ו... ריאקציונרי ו... אנטי-ציוני וכמובן הכי backlash, אבל אני רוצה להפסיק להשמין).
אני מכירה את זה!
אני חושבת שהבעיה שלי כרגע היא, שעברתי את השלב הראשון והקל-יחסית (לי) של להוסיף דברים טובים ולהחליף דברים רעים בטובים, ושכחתי לעבור לשלב הבא (טוב, אולי לא שכחתי... השתפנתי). ואז התחלתי קצת, ואז הייתי חולה והכל התקלקל לי קצת. עכשיו אני מתחילה שוב.
גמילה מאכילה רגשית
גמילה מאכילה טקסית
שינוי פנימי של הכמויות - יותר ירקות ופחות אגוזים ופירות מתוקים (למרות כל הדברים הנהדרים שנאמרים בשבחם. אני יודעת שזה עלוב ותפיסת שבי ומערבי ו... ריאקציונרי ו... אנטי-ציוני וכמובן הכי backlash, אבל אני רוצה להפסיק להשמין).
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
אני יודעת שזה עלוב ותפיסת שבי ומערבי ו... ריאקציונרי ו... אנטי-ציוני וכמובן הכי backlash, אבל אני רוצה להפסיק להשמין.
ברור שגם אבל קודם כל על הראש שלך... 20 שנה, אותו ראש טוב.
חוץ מזה ש"ריאקציונרי", "אנטי" ו"BACKLASH" לא עומד בתנאי הסול מינור.
אני מתחילה לפקפק באכילה רגשית. כקונספט, זאת אומרת. למרות ששנים הרגשתי ככה וניגשתי לזה ככה.
היום, אחרי ניקוי מאד רציני, אני פתאום לא צריכה פיצוי רגשי בדמות אוכל, אלא יותר בדמות, WELL, רגש.
רגע, לפני הסקילה... אני אסביר למה כוונתי.
נגיד שאנחנו מכורות לסיגריות (האנאלוגיה פשוט כל כך טובה...) ומעשנות תדיר באיזה קצב מסויים של X סיגריות ביום.
ואז מגיעה תקופה קשה ממש, ואנחנו מעלות את כמות הסיגריות. "כן, אני יודעת... אני פשוט ממש במתח, וזה מרגיע אותי..."
האם זה "עישון רגשי"? האם צריך לטפל בו על ספת הפסיכולוג? או שמא העובדה שאנחנו מכורות, מערערת אותנו רגשית מהר יותר, ועל אף שאנחנו מאוזנות בתוך ההתמכרות מתוך איזשהו רסן שאנחנו בכל זאת שמות לעצמנו, והיא (עובדת מכירותנו ) זו שגורמת לנו להחלש כל כך ולא להצליח להחזיק את עצמנו באיזון-מכור אפילו? וזה שאנחנו מכורות, ויענו "נרגעות" על ידי העישון (והאכילה) אבל בעצם כורות לעצמנו את בור הצורך הבלתי מסופק הזה יותר ויותר עמוק... אולי זו הסיבה ולא המסובב?
עכשיו, אני מפקפקת. אני לא אומרת שזה בטוח נכון. רק שאולי יש פה עוד שחרורים באופק, חוץ מאשר השחרור מהמאבקים בכמויות, ובהתמכרויות למתוקים, גם שחרור מההתמכרות לנחמה ולמרגוע לכאורה. והחלפתם באיזון וביציבות אורגניים גופניים בסיסיים. הניסיון האישי שלי הראה בהחלט התקדמויות בגזרת התזונה סביב התעסקות בגזרה הנפשית, אין ספק. אבל המהירות שבה זה קרה גם בכיוון ההפוך מעלה תהיות ומחשבות רציניות על הקשר בין הדברים, ומה קדם למה, הביצה או התרנגולת.
<גילוי שאין לו קשר לנאותות - גדלתי אצל אמא עירקית שלמדה ומכינה את כל האוכל הטריפוליטאי הכי מעולה בעולם בשביל שישמח בן זוגה שיחיה. לא צריך להסביר לי על ריחות הבישול והחום והנחמה והאהבה וכל מה שגלום באוכל. בקוסקוס ובמפרום, במרק קובה ובתבית. אני מכירה טוב. >
ברור שגם אבל קודם כל על הראש שלך... 20 שנה, אותו ראש טוב.
חוץ מזה ש"ריאקציונרי", "אנטי" ו"BACKLASH" לא עומד בתנאי הסול מינור.
אני מתחילה לפקפק באכילה רגשית. כקונספט, זאת אומרת. למרות ששנים הרגשתי ככה וניגשתי לזה ככה.
היום, אחרי ניקוי מאד רציני, אני פתאום לא צריכה פיצוי רגשי בדמות אוכל, אלא יותר בדמות, WELL, רגש.
רגע, לפני הסקילה... אני אסביר למה כוונתי.
נגיד שאנחנו מכורות לסיגריות (האנאלוגיה פשוט כל כך טובה...) ומעשנות תדיר באיזה קצב מסויים של X סיגריות ביום.
ואז מגיעה תקופה קשה ממש, ואנחנו מעלות את כמות הסיגריות. "כן, אני יודעת... אני פשוט ממש במתח, וזה מרגיע אותי..."
האם זה "עישון רגשי"? האם צריך לטפל בו על ספת הפסיכולוג? או שמא העובדה שאנחנו מכורות, מערערת אותנו רגשית מהר יותר, ועל אף שאנחנו מאוזנות בתוך ההתמכרות מתוך איזשהו רסן שאנחנו בכל זאת שמות לעצמנו, והיא (עובדת מכירותנו ) זו שגורמת לנו להחלש כל כך ולא להצליח להחזיק את עצמנו באיזון-מכור אפילו? וזה שאנחנו מכורות, ויענו "נרגעות" על ידי העישון (והאכילה) אבל בעצם כורות לעצמנו את בור הצורך הבלתי מסופק הזה יותר ויותר עמוק... אולי זו הסיבה ולא המסובב?
עכשיו, אני מפקפקת. אני לא אומרת שזה בטוח נכון. רק שאולי יש פה עוד שחרורים באופק, חוץ מאשר השחרור מהמאבקים בכמויות, ובהתמכרויות למתוקים, גם שחרור מההתמכרות לנחמה ולמרגוע לכאורה. והחלפתם באיזון וביציבות אורגניים גופניים בסיסיים. הניסיון האישי שלי הראה בהחלט התקדמויות בגזרת התזונה סביב התעסקות בגזרה הנפשית, אין ספק. אבל המהירות שבה זה קרה גם בכיוון ההפוך מעלה תהיות ומחשבות רציניות על הקשר בין הדברים, ומה קדם למה, הביצה או התרנגולת.
<גילוי שאין לו קשר לנאותות - גדלתי אצל אמא עירקית שלמדה ומכינה את כל האוכל הטריפוליטאי הכי מעולה בעולם בשביל שישמח בן זוגה שיחיה. לא צריך להסביר לי על ריחות הבישול והחום והנחמה והאהבה וכל מה שגלום באוכל. בקוסקוס ובמפרום, במרק קובה ובתבית. אני מכירה טוב. >
גמילה ביתית ממתוקים
מעניין, מה שכתבת ניצן אמ על אכילה ריגשית, אולי באמת ברגעים קשים ריגשית קשה יותר לשלוט בהתמכרות(כל התמכרות שהיא...).[
אני עדיין מנסה להכנס לתהליך, זה יותר קשה לי מאשר בפעם שעברה.
במשך יומיים אכלתי מלא שטויות של משלוחי מנות הרגשתי ממש כמו נרקומנית של מתוק.
כל הבוקר אני בקריז לעוד שוקולד, כל פעם שממש בא לי שאני מזכירה לעצמי שאם אקח ביס זה יעשה לי חשק עוד יותר עז לביס הבא ושאני סתם אתעייף מכל המחלמה הפנימית שזה יגרום.
אני מאמינה בזה כי חוויתי את זה על בשרי ובנתיים השיטה הזו עובדת עליי (5 שעות בנתיים).
אני עדיין מנסה להכנס לתהליך, זה יותר קשה לי מאשר בפעם שעברה.
במשך יומיים אכלתי מלא שטויות של משלוחי מנות הרגשתי ממש כמו נרקומנית של מתוק.
כל הבוקר אני בקריז לעוד שוקולד, כל פעם שממש בא לי שאני מזכירה לעצמי שאם אקח ביס זה יעשה לי חשק עוד יותר עז לביס הבא ושאני סתם אתעייף מכל המחלמה הפנימית שזה יגרום.
אני מאמינה בזה כי חוויתי את זה על בשרי ובנתיים השיטה הזו עובדת עליי (5 שעות בנתיים).
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
5 שעות בנתיים
מחזיקה לך אצבעות.
ניצן, מה שאת טוענת בעצם הוא שאילו הייתי משתחררת מההתמכרות, לא הייתי אוכלת אכילה רגשית? דרך אגב, אין רע בעיני בחיבור בין אוכל לרגש באופן כללי. הרע הוא לאכול מתוך עצבנות, לאכול כדי להעניש את עצמי או כדי לפצות את עצמי למרות שזה בכוח ואני בעצם לא רעבה, לאכול מתוך עצב. אולי הבעיה היא בחיבור בין אוכל לרגש שלילי.
ספציפית לעניין ההתמכרות, אני לא מרגישה שיש עוד משהו שאני יכולה לעשות כרגע כדי לשנות את זה. נפטרתי מהמון דברים, שחררתי אותם לגמרי ועד הסוף, ויתור על הדבר וויתור על הצורך בדבר. יש דברים אחרים שלא שחררתי עד כדי כך, ואולי זה יקרה פעם - לא כרגע.
מחזיקה לך אצבעות.
ניצן, מה שאת טוענת בעצם הוא שאילו הייתי משתחררת מההתמכרות, לא הייתי אוכלת אכילה רגשית? דרך אגב, אין רע בעיני בחיבור בין אוכל לרגש באופן כללי. הרע הוא לאכול מתוך עצבנות, לאכול כדי להעניש את עצמי או כדי לפצות את עצמי למרות שזה בכוח ואני בעצם לא רעבה, לאכול מתוך עצב. אולי הבעיה היא בחיבור בין אוכל לרגש שלילי.
ספציפית לעניין ההתמכרות, אני לא מרגישה שיש עוד משהו שאני יכולה לעשות כרגע כדי לשנות את זה. נפטרתי מהמון דברים, שחררתי אותם לגמרי ועד הסוף, ויתור על הדבר וויתור על הצורך בדבר. יש דברים אחרים שלא שחררתי עד כדי כך, ואולי זה יקרה פעם - לא כרגע.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
ניצן, מה שאת טוענת בעצם הוא שאילו הייתי משתחררת מההתמכרות, לא הייתי אוכלת אכילה רגשית? דרך אגב, אין רע בעיני בחיבור בין אוכל לרגש באופן כללי. הרע הוא לאכול מתוך עצבנות, לאכול כדי להעניש את עצמי או כדי לפצות את עצמי למרות שזה בכוח ואני בעצם לא רעבה, לאכול מתוך עצב. אולי הבעיה היא בחיבור בין אוכל לרגש שלילי.
אני טוענת שזה שווה לפחות סימן שאלה.
וכל מילה מן ההמשך. התהייה שאני מעלה היא האם הקשר הזה בין רגשו שליליים ובין אוכל הוא "רגשי" בלבד, או גם "נובע מהתמכרות".
יש דברים אחרים שלא שחררתי עד כדי כך, ואולי זה יקרה פעם - לא כרגע.
לגיטימי לגמרי
_כל הבוקר אני בקריז לעוד שוקולד, כל פעם שממש בא לי שאני מזכירה לעצמי שאם אקח ביס זה יעשה לי חשק עוד יותר עז לביס הבא ושאני סתם אתעייף מכל המחלמה הפנימית שזה יגרום.
אני מאמינה בזה כי חוויתי את זה על בשרי ובנתיים השיטה הזו עובדת עליי (5 שעות בנתיים)._
א, מחזיקה לך אצבעו שתחזיקי מעמד ותעברי את הרגעים הקשים. את מסוגלת!
אני טוענת שזה שווה לפחות סימן שאלה.
וכל מילה מן ההמשך. התהייה שאני מעלה היא האם הקשר הזה בין רגשו שליליים ובין אוכל הוא "רגשי" בלבד, או גם "נובע מהתמכרות".
יש דברים אחרים שלא שחררתי עד כדי כך, ואולי זה יקרה פעם - לא כרגע.
לגיטימי לגמרי
_כל הבוקר אני בקריז לעוד שוקולד, כל פעם שממש בא לי שאני מזכירה לעצמי שאם אקח ביס זה יעשה לי חשק עוד יותר עז לביס הבא ושאני סתם אתעייף מכל המחלמה הפנימית שזה יגרום.
אני מאמינה בזה כי חוויתי את זה על בשרי ובנתיים השיטה הזו עובדת עליי (5 שעות בנתיים)._
א, מחזיקה לך אצבעו שתחזיקי מעמד ותעברי את הרגעים הקשים. את מסוגלת!
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
גמילה ביתית ממתוקים
במשך יומיים אכלתי מלא שטויות של משלוחי מנות הרגשתי ממש כמו נרקומנית של מתוק.
אני בדיוק במצב הזה, וזה ממש מבעס. וגם הבת שלי
אמנם לא כמויות גדולות מאד, אבל זה נמצא בבית, אני יודעת שזה שם, ואני לא במצב מספיק יציב בשביל לדחות את זה. גם אני מתאפקת כל הערב, בסוף אני אגיע אל השוקולד. ואז הוא גם מפריע לי לישון אחר כך....
ברור לי שלפחות כרגע אסור שיהיה בבית בכלל. לפני חודשיים כבר הייתי במצב שהיו עוגיות בבית ויכולתי לא לגעת בהן בכלל... אבל זה באמת גלים של עליות וירידות. אני מקווה שאם תהיה תקופה ארוכה של יציבות זה יהפוך ליותר קל.
דרך אגב, זאת אחד הדברים שאני הכי חוששת מהם כשנחזור לגור בארץ למרות שבאופן כללי אני מתה לחזור. הרבה יותר מפגשים עם משפחה, עם אנשים אחרים ובתוכם פיתויים, הרבה פחות שליטה שלי (או לפחות צורך ביותר כוח רצון במצבים מסוימים) במה נכנס לגוף. וזה מסתבך פי אלף בהקשר של הבנות שלי...
אני בדיוק במצב הזה, וזה ממש מבעס. וגם הבת שלי
אמנם לא כמויות גדולות מאד, אבל זה נמצא בבית, אני יודעת שזה שם, ואני לא במצב מספיק יציב בשביל לדחות את זה. גם אני מתאפקת כל הערב, בסוף אני אגיע אל השוקולד. ואז הוא גם מפריע לי לישון אחר כך....
ברור לי שלפחות כרגע אסור שיהיה בבית בכלל. לפני חודשיים כבר הייתי במצב שהיו עוגיות בבית ויכולתי לא לגעת בהן בכלל... אבל זה באמת גלים של עליות וירידות. אני מקווה שאם תהיה תקופה ארוכה של יציבות זה יהפוך ליותר קל.
דרך אגב, זאת אחד הדברים שאני הכי חוששת מהם כשנחזור לגור בארץ למרות שבאופן כללי אני מתה לחזור. הרבה יותר מפגשים עם משפחה, עם אנשים אחרים ובתוכם פיתויים, הרבה פחות שליטה שלי (או לפחות צורך ביותר כוח רצון במצבים מסוימים) במה נכנס לגוף. וזה מסתבך פי אלף בהקשר של הבנות שלי...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
טוב, נגיד אתן מכורות להרואין (אני חייבת להקצין כבר, כי אתן לא קולטות! )
ופעם בשנה יש חג ההרואין, ושולחים לכן הבית שקים מהחומר.
אם אתן באמת מבינות את חומרת המצב - תשרפו את זה על המקום.
אם לא, אז תשתמשו, "בקטנה.. חאליקקק...", "נמרח את זה על מלא זמן", ועוד.
והנה כולכן מדברות על זה שזה מזיק לכן.
אני אומרת - לזרוק מהבית ויפה שעה אחת קודם. זה לא פינוק ולא כיף ולא נחמד ולא נעים ולא מרגיע.
בקשר לחזרה לארץ, אמא ללי, אנחנו חזרנו, והצגנו את הדברים בצורה ברורה, צד אחד הכי מפרגן לנו, צד שני חושב שהסתובב לנו השכל, אבל מכיוון שאנחנו לא נוגעים בשום דבר שאנחנו לא מאמינים שטוב לנו, גם שם יש יותר מאמצים והליכה לקראתנו (לא תמיד. לפעמים יש נפילות אללה יוסטור מצידם. לפחות לא מצידנו...) אני חושבת שזה בעיקר עניין של כבוד הדדי. אילו הייינו צמחונים והיו מגישים אך ורק בשר, היינו נפגעים מאד. אילו היינו דתיים והיו מגישים רק פירות ים וחזירים היינו מפסיקים לבוא. אז למה לכבד את זה שיש לנו רגישויות אחרות והחלטות אחרות זה כל כך מופרך ומרחיק לכת? בעיניי ברגע שאנחנו מכבדים את עצמנו עד כדי לא לגעת בזה ולצפות לכבוד מינימלי לבחירות שלנו, אז גם הסביבה מכבדת אותנו.
היתה תקופה בהתחלה שנורא ניסו "לפנק" אותנו בפיצות ובקוסקוס וכאלה. אחרי שראו שאנחנו באמת לא נוגעים, נפל האסימון.
ופעם בשנה יש חג ההרואין, ושולחים לכן הבית שקים מהחומר.
אם אתן באמת מבינות את חומרת המצב - תשרפו את זה על המקום.
אם לא, אז תשתמשו, "בקטנה.. חאליקקק...", "נמרח את זה על מלא זמן", ועוד.
והנה כולכן מדברות על זה שזה מזיק לכן.
אני אומרת - לזרוק מהבית ויפה שעה אחת קודם. זה לא פינוק ולא כיף ולא נחמד ולא נעים ולא מרגיע.
בקשר לחזרה לארץ, אמא ללי, אנחנו חזרנו, והצגנו את הדברים בצורה ברורה, צד אחד הכי מפרגן לנו, צד שני חושב שהסתובב לנו השכל, אבל מכיוון שאנחנו לא נוגעים בשום דבר שאנחנו לא מאמינים שטוב לנו, גם שם יש יותר מאמצים והליכה לקראתנו (לא תמיד. לפעמים יש נפילות אללה יוסטור מצידם. לפחות לא מצידנו...) אני חושבת שזה בעיקר עניין של כבוד הדדי. אילו הייינו צמחונים והיו מגישים אך ורק בשר, היינו נפגעים מאד. אילו היינו דתיים והיו מגישים רק פירות ים וחזירים היינו מפסיקים לבוא. אז למה לכבד את זה שיש לנו רגישויות אחרות והחלטות אחרות זה כל כך מופרך ומרחיק לכת? בעיניי ברגע שאנחנו מכבדים את עצמנו עד כדי לא לגעת בזה ולצפות לכבוד מינימלי לבחירות שלנו, אז גם הסביבה מכבדת אותנו.
היתה תקופה בהתחלה שנורא ניסו "לפנק" אותנו בפיצות ובקוסקוס וכאלה. אחרי שראו שאנחנו באמת לא נוגעים, נפל האסימון.
גמילה ביתית ממתוקים
אני אומרת - לזרוק מהבית ויפה שעה אחת קודם. זה לא פינוק ולא כיף ולא נחמד ולא נעים ולא מרגיע.
מסכימה. בדיוק. לזרוק. כשאני עייפה, כואב לי הראש, או כל דבר אחר ועומדת לי עוגיה פריכה מלאה סוכר מול העיניים, אני לא שמה אפילו לב שאני נוגסת בה. אבל אם היא לא תהיה שם, ואפילו אחפש פחמימה, אוכל איזה קרקר כוסמין או פריכית אורז מלא בלי מלח ובלי סוכר. קרקר כוסמין ופריכית זה לא מזון נפלא, אבל זה ללא תוספות של סוכר או קפאין, ואותי זה לא מפיל לסחרור.
כל השאר, לזרוק.
מסכימה עם ההשוואה להירואין. לא צריך לבחון את כוח הרצון ולחיות עם ממתקים בבית. זה ממש לא שווה את זה.
מסכימה. בדיוק. לזרוק. כשאני עייפה, כואב לי הראש, או כל דבר אחר ועומדת לי עוגיה פריכה מלאה סוכר מול העיניים, אני לא שמה אפילו לב שאני נוגסת בה. אבל אם היא לא תהיה שם, ואפילו אחפש פחמימה, אוכל איזה קרקר כוסמין או פריכית אורז מלא בלי מלח ובלי סוכר. קרקר כוסמין ופריכית זה לא מזון נפלא, אבל זה ללא תוספות של סוכר או קפאין, ואותי זה לא מפיל לסחרור.
כל השאר, לזרוק.
מסכימה עם ההשוואה להירואין. לא צריך לבחון את כוח הרצון ולחיות עם ממתקים בבית. זה ממש לא שווה את זה.
גמילה ביתית ממתוקים
רוצה לחדד את הדוגמה של ניצן אמ עם ההרואין ,גם למכורים (לסמים,אלכוהול והימורים) יש ארועים מסויימים בשנה שהם מועדים לפורענות ובכל שנה במשך כל שנות הניקיון שלהם עליהם ממש "להחזיק שריר" עד שיעבור הארוע. בפורים,למשל, האלכוהול ומשחקי ההימורים הביתיים מאוד נפוצים והם ממש סופרים את הדקות עד שהחג הזה יעבור בשלום.
אני חושבת שאני הולכת להצטרף אליה ,לא להרואין - להחזקת שריר
אתמול בסוף הצלחתי לא לאכול שוקולד אבל אכלתי חלווה, המזל עם חלווה שזה נהיה מתוק מידיי ואחרי כמה ביסים ואז יש רצון להפסיק,מה שבטח לא היה קורא לי עם שוקולד.
בשאר היום אכלתי בייתי ובריא וטעים.אבל - בליילה יצאנו לאכול בפיצה,אכלתי 2 משולשים ועוד עם תוספת של בולגרית ונשנשתי מלא זייתים שחורים מלוחים ושתיתי כוס יין ,היה לי קשה להרדם וקמתי לפנות בוקר צמאה ועם טעם מחריד בפה (למרות שציחצחתי שיניים) ,ממש טעם וריח של ריקבון...אני כותבת את זה כדי להזכיר לעצמי את זה לפעם הבאה.
ועוד משהו - אני רוצה להכנס להריון אבל לא מנסה להכינס להריון בגלל ההתמכרות הפעילה שלי . כי אני מאוד רוצה שהפעם זו תהיה בת , אני הולכת לעשות כל מה שאפשר כדי שזו תהיה בת כי זה אולי ההריון האחרון שלי, הדבר היחיד שמרתיע אותי הוא החשש שלא אצליח לעמוד בדיאטה בקפדנות, אני ממש אתבאס על עצמי אם לא אזכה לחוות את החוויה של אימהות לבת רק בגלל תאווה לשוקולד,בנקודה הזו אני מרגישה מאוד חזק את ההתמכרות,מבינה עד כמה אני חסרת אונים, עד כמה ההתמכרות חזקה ממני
אני חושבת שאני הולכת להצטרף אליה ,לא להרואין - להחזקת שריר
אתמול בסוף הצלחתי לא לאכול שוקולד אבל אכלתי חלווה, המזל עם חלווה שזה נהיה מתוק מידיי ואחרי כמה ביסים ואז יש רצון להפסיק,מה שבטח לא היה קורא לי עם שוקולד.
בשאר היום אכלתי בייתי ובריא וטעים.אבל - בליילה יצאנו לאכול בפיצה,אכלתי 2 משולשים ועוד עם תוספת של בולגרית ונשנשתי מלא זייתים שחורים מלוחים ושתיתי כוס יין ,היה לי קשה להרדם וקמתי לפנות בוקר צמאה ועם טעם מחריד בפה (למרות שציחצחתי שיניים) ,ממש טעם וריח של ריקבון...אני כותבת את זה כדי להזכיר לעצמי את זה לפעם הבאה.
ועוד משהו - אני רוצה להכנס להריון אבל לא מנסה להכינס להריון בגלל ההתמכרות הפעילה שלי . כי אני מאוד רוצה שהפעם זו תהיה בת , אני הולכת לעשות כל מה שאפשר כדי שזו תהיה בת כי זה אולי ההריון האחרון שלי, הדבר היחיד שמרתיע אותי הוא החשש שלא אצליח לעמוד בדיאטה בקפדנות, אני ממש אתבאס על עצמי אם לא אזכה לחוות את החוויה של אימהות לבת רק בגלל תאווה לשוקולד,בנקודה הזו אני מרגישה מאוד חזק את ההתמכרות,מבינה עד כמה אני חסרת אונים, עד כמה ההתמכרות חזקה ממני
-
- הודעות: 899
- הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
- דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*
גמילה ביתית ממתוקים
גמילה מאכילה טקסית
אלטר, את מוכנה לפרט את זה בשבילי?
ותודה שאתן כותבות |גזר
אלטר, את מוכנה לפרט את זה בשבילי?
ותודה שאתן כותבות |גזר
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
המזל עם חלווה שזה נהיה מתוק מידיי ואחרי כמה ביסים ואז יש רצון להפסיק,מה שבטח לא היה קורא לי עם שוקולד.
לדעתי זה לא בגלל שחלווה היא מתוקה מדי. זה בגלל שהיא בבסיסה בריאות, ולא חומרים ממכרים. בפעם הבאה, אני ממליצה בחום להכין חלווה ביתית מתמרים/אגאבה/דבש ומטחינה אורגנית מעולה.
בקשר להריון - בהריון עם בתי, הקפדתי עד גבול מסויים, בשליש השלישי של ההריון, התמכרותי לגלוטן יצאה לחלוטין מפרופורציות, ועליתי תשעה קילוגרמים בחודשיים ושבוע! לא הצלחתי להפסיק. החור ההתמכרותי הזה בפירוש בפירוש מתגבר עם עלייה של כל מיני הורמונים בגוף. ועם הבור שנוצר בהנקה מלאה, לי לקח שנה שלמה לחזור לחוש שובע. במהלך השנה הזאת אכלתי בצורה פרועה ולא מבוקרת הרבה מאד חיטה, אורז ושאר דגנים. בסביבות גיל שנה שלה, שב איזה איזון הורמונלי שלא כולל תינוק זעיר, והתחלתי להשתלט על התזונה שלי (גם עברנו לארה"ב, מעבר שגם מאד שינה את הרגלינו ועזר לי מאד, בן זוגי התחיל לאכול רק חי, ובתי שממילא אכלה כך מלידה, הגבירה כמויות. אז היתה לי סביבה מאד תומכת.) אני חושבת שממש קריטי להיות באיזון וללא התמכרות לפני כניסה להריון, וחושבת שאת עושה דבר מאד נבון ומתוך מודעות גבוהה. יישר כוח! עכשיו רק נותר למנף את הרצון בהריון בריא לטובת הרצון להזין את עצמך באופן בריא ולהתנקות. ממש כמו להפסיק לעשן כדי לא להזיק לתינוק בהריון. פשוט לתזונה אין יחסי ציבור מספיק טובים, בעוד שלגבי עישון טחנו לנו מספיק במוח שזה ממש סכנת נפשות לעובר.
2750831348]+אבוריג'ינים בתזונה שטבעית להם c44f5a3223 o[/po].jpg
Aborigines]+מצד ימין, חוץ מהימנית העליונה, אבוריג'ינים שעברו לשמורות ולתזונה יותר מערבית Full[/po].jpg
תמונות של ווסטון פרייס.
<הקשר בין תזונה ובין ניוון הפנים והגוף>
לדעתי זה לא בגלל שחלווה היא מתוקה מדי. זה בגלל שהיא בבסיסה בריאות, ולא חומרים ממכרים. בפעם הבאה, אני ממליצה בחום להכין חלווה ביתית מתמרים/אגאבה/דבש ומטחינה אורגנית מעולה.
בקשר להריון - בהריון עם בתי, הקפדתי עד גבול מסויים, בשליש השלישי של ההריון, התמכרותי לגלוטן יצאה לחלוטין מפרופורציות, ועליתי תשעה קילוגרמים בחודשיים ושבוע! לא הצלחתי להפסיק. החור ההתמכרותי הזה בפירוש בפירוש מתגבר עם עלייה של כל מיני הורמונים בגוף. ועם הבור שנוצר בהנקה מלאה, לי לקח שנה שלמה לחזור לחוש שובע. במהלך השנה הזאת אכלתי בצורה פרועה ולא מבוקרת הרבה מאד חיטה, אורז ושאר דגנים. בסביבות גיל שנה שלה, שב איזה איזון הורמונלי שלא כולל תינוק זעיר, והתחלתי להשתלט על התזונה שלי (גם עברנו לארה"ב, מעבר שגם מאד שינה את הרגלינו ועזר לי מאד, בן זוגי התחיל לאכול רק חי, ובתי שממילא אכלה כך מלידה, הגבירה כמויות. אז היתה לי סביבה מאד תומכת.) אני חושבת שממש קריטי להיות באיזון וללא התמכרות לפני כניסה להריון, וחושבת שאת עושה דבר מאד נבון ומתוך מודעות גבוהה. יישר כוח! עכשיו רק נותר למנף את הרצון בהריון בריא לטובת הרצון להזין את עצמך באופן בריא ולהתנקות. ממש כמו להפסיק לעשן כדי לא להזיק לתינוק בהריון. פשוט לתזונה אין יחסי ציבור מספיק טובים, בעוד שלגבי עישון טחנו לנו מספיק במוח שזה ממש סכנת נפשות לעובר.
2750831348]+אבוריג'ינים בתזונה שטבעית להם c44f5a3223 o[/po].jpg
Aborigines]+מצד ימין, חוץ מהימנית העליונה, אבוריג'ינים שעברו לשמורות ולתזונה יותר מערבית Full[/po].jpg
תמונות של ווסטון פרייס.
<הקשר בין תזונה ובין ניוון הפנים והגוף>
גמילה ביתית ממתוקים
אני אומרת - לזרוק מהבית ויפה שעה אחת קודם. זה לא פינוק ולא כיף ולא נחמד ולא נעים ולא מרגיע.
לבית שלי לא הגיעו השנה משלוחי מנות משום סוג והצלחתי לא לקנות שום דבר הרסני, כך שפורים עבר בשקט יחסי (חוץ מפגישה עם חברה אחת שעלתה בשלוש קוביות שוקלוד ובליסת שקית קטנה של צ'יטוס!! מבייש ממש...).
אבל אתמול הגעתי לעבודה, על הבוקר ישיבה, כולן מוציאות את כל השאריות של משלוחי המנות שהן לא רוצות לאכול לבד בבית כדי לא להשמין וכך במשך שלוש שעות הישיבה ישבו להם מיני שוקולדים, עוגיות וופלים מול הפרצוף שלי וחיכו לההאכל.
לא, לא הצלחתי לעצור את עצמי, לא להחזיק שריר ולא נעליים. טחנתי שוקולד כאילו אין מחר. וכל היום אחר כך פשוט שנאתי את עצמי על זה שאין לי כוח רצון מול שוקולד. כל ההחלטות, כל ההבנות, כל ההגיון, שום דבר לא משנה כשיושב מולי שוקולד, אני פשוט כל כך חלשת אופי זה לא יאמן.
וכמובן שזה המשיך אחר כך כל היום. אתמול היתה הפעם הראשונה בחיי ששתיתי שלוש פעמים קפה הפוך! (קפוצ'ינו) שברתי שיא אישי, כמובן שבלילה הבטן שלי היתה נפוחה מרוב כל החלב הזה. היו עוד כל מיני זוועות כאלה אתמול ורציתי לחזור ולכתוב הכל כאן אבל זה כל כך תסכל וביאס אותי שלא היו לי כוחות להתמודד עם זה ולכתוב כאן, העדפתי להדחיק.
אני יודעת שיש להכל פתרונות ושאפשר להביא מהבית אוכל בריא, אבל יש סיטואציות שכל הפתרונות האלה נראים (לי) כל כך רחוקים וקשים ליישום. איך באמצע ישיבה אני מוציאה כלי עם ירקות בזמן שכולם אוכלים שוקולד. מדמיינת את זה, כן זה אפשרי, פשוט כל כך לא מציאותי מבחינתי עדיין, כל כך רחוק, וכשיגמרו הירקות, מה, אני לא אתפתה לשוקולד?
אוף, איזה תסכול. סליחה על האורך וכל הבלה בלה בלה.
(שונאת את פורים, הממתקים פשוט מסמר אחרון מבחינתי כדי להחרים את החג הזה לגמרי, הוא לא עושה לי טוב...)
( וגם מבינה, שוב, שעקב אכילס שלי הוא בזמן הפגישות של עם העולם, עבודה, חברים, שם הנקודה החלשה שלי ויכול להיות שבעצם זו לא בעיה תזונתית אלא בעיה חברתית).
(וגם, מזדהה מאד עם
אני יודעת שזה עלוב ותפיסת שבי ומערבי ו... ריאקציונרי ו... אנטי-ציוני וכמובן הכי backlash, אבל אני רוצה להפסיק להשמין )
לבית שלי לא הגיעו השנה משלוחי מנות משום סוג והצלחתי לא לקנות שום דבר הרסני, כך שפורים עבר בשקט יחסי (חוץ מפגישה עם חברה אחת שעלתה בשלוש קוביות שוקלוד ובליסת שקית קטנה של צ'יטוס!! מבייש ממש...).
אבל אתמול הגעתי לעבודה, על הבוקר ישיבה, כולן מוציאות את כל השאריות של משלוחי המנות שהן לא רוצות לאכול לבד בבית כדי לא להשמין וכך במשך שלוש שעות הישיבה ישבו להם מיני שוקולדים, עוגיות וופלים מול הפרצוף שלי וחיכו לההאכל.
לא, לא הצלחתי לעצור את עצמי, לא להחזיק שריר ולא נעליים. טחנתי שוקולד כאילו אין מחר. וכל היום אחר כך פשוט שנאתי את עצמי על זה שאין לי כוח רצון מול שוקולד. כל ההחלטות, כל ההבנות, כל ההגיון, שום דבר לא משנה כשיושב מולי שוקולד, אני פשוט כל כך חלשת אופי זה לא יאמן.
וכמובן שזה המשיך אחר כך כל היום. אתמול היתה הפעם הראשונה בחיי ששתיתי שלוש פעמים קפה הפוך! (קפוצ'ינו) שברתי שיא אישי, כמובן שבלילה הבטן שלי היתה נפוחה מרוב כל החלב הזה. היו עוד כל מיני זוועות כאלה אתמול ורציתי לחזור ולכתוב הכל כאן אבל זה כל כך תסכל וביאס אותי שלא היו לי כוחות להתמודד עם זה ולכתוב כאן, העדפתי להדחיק.
אני יודעת שיש להכל פתרונות ושאפשר להביא מהבית אוכל בריא, אבל יש סיטואציות שכל הפתרונות האלה נראים (לי) כל כך רחוקים וקשים ליישום. איך באמצע ישיבה אני מוציאה כלי עם ירקות בזמן שכולם אוכלים שוקולד. מדמיינת את זה, כן זה אפשרי, פשוט כל כך לא מציאותי מבחינתי עדיין, כל כך רחוק, וכשיגמרו הירקות, מה, אני לא אתפתה לשוקולד?
אוף, איזה תסכול. סליחה על האורך וכל הבלה בלה בלה.
(שונאת את פורים, הממתקים פשוט מסמר אחרון מבחינתי כדי להחרים את החג הזה לגמרי, הוא לא עושה לי טוב...)
( וגם מבינה, שוב, שעקב אכילס שלי הוא בזמן הפגישות של עם העולם, עבודה, חברים, שם הנקודה החלשה שלי ויכול להיות שבעצם זו לא בעיה תזונתית אלא בעיה חברתית).
(וגם, מזדהה מאד עם
אני יודעת שזה עלוב ותפיסת שבי ומערבי ו... ריאקציונרי ו... אנטי-ציוני וכמובן הכי backlash, אבל אני רוצה להפסיק להשמין )
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
וכל היום אחר כך פשוט שנאתי את עצמי על זה שאין לי כוח רצון מול שוקולד.
אוף. אוף אוף אוף. איך יהיה לך?! הגוף שלך מכור לחומר הזה! בחייך, עשי לי טובה אישית ואל תשנאי את עצמך!!!
פעם אני הייתי ככה עם בורקסים בישיבות. אני מקווה שזה יעודד אותך לשמוע שהיום אני יכולה לשבת בשלווה גמורה מול הר בורקסים ושזה לא ממש יזיז לי.
אוף. אוף אוף אוף. איך יהיה לך?! הגוף שלך מכור לחומר הזה! בחייך, עשי לי טובה אישית ואל תשנאי את עצמך!!!
פעם אני הייתי ככה עם בורקסים בישיבות. אני מקווה שזה יעודד אותך לשמוע שהיום אני יכולה לשבת בשלווה גמורה מול הר בורקסים ושזה לא ממש יזיז לי.
גמילה ביתית ממתוקים
תודה, ניצן, זה בהחלט מעודד לשמוע.
(היום אני אופטימית יותר ומגייסת כוחות להמשך התהליך).
(היום אני אופטימית יותר ומגייסת כוחות להמשך התהליך).
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
גמילה ביתית ממתוקים
אני כל כך שמחה על הדף הזה....
יול, באמת שאין לך מה לכעוס על עצמך או להרגיש רע. אם לא נמצאים באיזון פשוט אין סיכוי, לא משנה כמה ננסה להתאפק (יש סיפור מעולה בדיוק על זה באחד הספרים המעולים של צפרדי וקרפד, למי שמכירה).
אני בסך הכל כל כך שמחה שאני עוברת את התהליך הזה, על הכל הנפילות שבו. למרות שעכשיו אני במצב לא מדהים, אני עדיין זוכרת, אפילו בגוף ברמה מסוימת, כמה זה מרגיש טוב ובריא להיות משוחררת מהקרייבינג התמידי והאינסופי הזה. ואני יודעת שזה שוב יגיע, גם אם כרגע אני לא מסוגלת לזרוק מהבית את הממתקים. וגם זה עוד יגיע יום אחד....
ובקשר לחזרה לארץ, אני חושבת שאם אני אהיה ברורה עם עצמי וכלפי חוץ זה באמת יהיה אפשרי, אבל יש לי עוד עבודה לעשות כדי להגיע לשם. איך שהוא החיבור של משפחה ומתוק הולך חזק ביחד.... (אולי טוב שיש לנו כאן עוד לפחות כמה חודשים ).
יול, באמת שאין לך מה לכעוס על עצמך או להרגיש רע. אם לא נמצאים באיזון פשוט אין סיכוי, לא משנה כמה ננסה להתאפק (יש סיפור מעולה בדיוק על זה באחד הספרים המעולים של צפרדי וקרפד, למי שמכירה).
אני בסך הכל כל כך שמחה שאני עוברת את התהליך הזה, על הכל הנפילות שבו. למרות שעכשיו אני במצב לא מדהים, אני עדיין זוכרת, אפילו בגוף ברמה מסוימת, כמה זה מרגיש טוב ובריא להיות משוחררת מהקרייבינג התמידי והאינסופי הזה. ואני יודעת שזה שוב יגיע, גם אם כרגע אני לא מסוגלת לזרוק מהבית את הממתקים. וגם זה עוד יגיע יום אחד....
ובקשר לחזרה לארץ, אני חושבת שאם אני אהיה ברורה עם עצמי וכלפי חוץ זה באמת יהיה אפשרי, אבל יש לי עוד עבודה לעשות כדי להגיע לשם. איך שהוא החיבור של משפחה ומתוק הולך חזק ביחד.... (אולי טוב שיש לנו כאן עוד לפחות כמה חודשים ).
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
אני חושבת שאם אני אהיה ברורה עם עצמי וכלפי חוץ זה באמת יהיה אפשרי, אבל יש לי עוד עבודה לעשות כדי להגיע לשם. איך שהוא החיבור של משפחה ומתוק הולך חזק ביחד.... (אולי טוב שיש לנו כאן עוד לפחות כמה חודשים happy ).
זו נראית לי משימה ראויה לחודשים שנותרו. להתנקות ולהתמקד מאד תפישתית ועקרונית. אם כבר לחטוא, אז רק בדלת אמות. נניח - להחליט שאפילו אם א מרשה לעצמך סיגריה פה ושם, זה אף פעם לא בארוע משפחתי/חברתי.
זו נראית לי משימה ראויה לחודשים שנותרו. להתנקות ולהתמקד מאד תפישתית ועקרונית. אם כבר לחטוא, אז רק בדלת אמות. נניח - להחליט שאפילו אם א מרשה לעצמך סיגריה פה ושם, זה אף פעם לא בארוע משפחתי/חברתי.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
גמילה ביתית ממתוקים
_אני חושבת שרק כשאסיים את כל הרעל הזה שיש בבית (לא נשאר עוד הרבה) אוכל להרגע
אני מכירה את זה!_
גם אני.
אבל מאז שקראתי פעם באיזה ספר מין משפט שאמר: "למה את חושבת שאת צריכה להיות פח זבל לאוכל גרוע? את לא פח זבל. כבדי את הגוף שלך. תזרקי אוכל זבל לפח ולא לגוף המקודש שלך" אני ממש זוכרת את זה כל פעם.
זה לא תמיד פועל, כי לפעמים ממש בא לי על הזבל (-: אבל אני זוכרת את זה.
הגוף שלי לא פח זבל.
על הבוקר ישיבה, כולן מוציאות את כל השאריות של משלוחי המנות שהן לא רוצות לאכול לבד בבית כדי לא להשמין וכך במשך שלוש שעות הישיבה ישבו להם מיני שוקולדים, עוגיות וופלים מול הפרצוף שלי וחיכו לההאכל.
זוית קצת שונה:
תגידי, מה יקרה אם בפעם הבאה שזה יקרה לך, תפתחי את הפה שלך ותגידי, בחייאת, חברות, בבקשה תחביאו את זה ממני, אתן שמות פה הרואין לנרקומנית בקריז! רחמים עלי! זה עושה לי כל כך רע אבל אני לא עומדת בפני זה!
הן לא יכניסו חזרה?
שכל אחת שרוצה תיקח לעצמה משהו תוך שתי דקות ואת מה שנשאר כולן יחביאו? בשתי דקות האלה את תצליחי לא לקחת כלום, ואחרי זה שום דבר לא יישב לך מול הפרצוף "תאכלי אותי, תאכלי אותי".
אני מכירה את זה!_
גם אני.
אבל מאז שקראתי פעם באיזה ספר מין משפט שאמר: "למה את חושבת שאת צריכה להיות פח זבל לאוכל גרוע? את לא פח זבל. כבדי את הגוף שלך. תזרקי אוכל זבל לפח ולא לגוף המקודש שלך" אני ממש זוכרת את זה כל פעם.
זה לא תמיד פועל, כי לפעמים ממש בא לי על הזבל (-: אבל אני זוכרת את זה.
הגוף שלי לא פח זבל.
על הבוקר ישיבה, כולן מוציאות את כל השאריות של משלוחי המנות שהן לא רוצות לאכול לבד בבית כדי לא להשמין וכך במשך שלוש שעות הישיבה ישבו להם מיני שוקולדים, עוגיות וופלים מול הפרצוף שלי וחיכו לההאכל.
זוית קצת שונה:
תגידי, מה יקרה אם בפעם הבאה שזה יקרה לך, תפתחי את הפה שלך ותגידי, בחייאת, חברות, בבקשה תחביאו את זה ממני, אתן שמות פה הרואין לנרקומנית בקריז! רחמים עלי! זה עושה לי כל כך רע אבל אני לא עומדת בפני זה!
הן לא יכניסו חזרה?
שכל אחת שרוצה תיקח לעצמה משהו תוך שתי דקות ואת מה שנשאר כולן יחביאו? בשתי דקות האלה את תצליחי לא לקחת כלום, ואחרי זה שום דבר לא יישב לך מול הפרצוף "תאכלי אותי, תאכלי אותי".
גמילה ביתית ממתוקים
תפתחי את הפה שלך ותגידי, בחייאת, חברות, בבקשה תחביאו את זה ממני
בגללל זה אמרתי שיכול להיות שהבעיה שלי היא בכלל בעיה חברתית ולא בעיה תזונתית... אני עדיין בשלב ה'לא נעים לי'.
לא נעים לי שבגללי כולן יצטרכו לשנות מהרגלן לנשנש במשך ישיבה ארוכה,
אין לי כוח לכל השאלות שישאלו אותי ברגע שאגיד דבר כזה
אין לי חשק להיות במרכז תשומת הלב ולהשמע 'מוזרה'.
סך הכל מדובר על קולגות שלי מהעבודה, לא חברים או משפחה, אני לא מרגישה איתן הכי נוח בעולם.
אבל זו בהחלט אפשרות שאני בוחנת, למצוא את הניסוח המתאים ולהגיד משהו, סך הכל כולן מקטרות על זה (יותר בגלל ההשמנה פחות בגלל ההרכב התזונתי) יכול להיות שאני בעצם אעשה טובה לכולן בזה שאני אאלץ אותן לשנות את ההרגל הזה של נשנוש מתמשך לאורך כל הישיבה.
בגללל זה אמרתי שיכול להיות שהבעיה שלי היא בכלל בעיה חברתית ולא בעיה תזונתית... אני עדיין בשלב ה'לא נעים לי'.
לא נעים לי שבגללי כולן יצטרכו לשנות מהרגלן לנשנש במשך ישיבה ארוכה,
אין לי כוח לכל השאלות שישאלו אותי ברגע שאגיד דבר כזה
אין לי חשק להיות במרכז תשומת הלב ולהשמע 'מוזרה'.
סך הכל מדובר על קולגות שלי מהעבודה, לא חברים או משפחה, אני לא מרגישה איתן הכי נוח בעולם.
אבל זו בהחלט אפשרות שאני בוחנת, למצוא את הניסוח המתאים ולהגיד משהו, סך הכל כולן מקטרות על זה (יותר בגלל ההשמנה פחות בגלל ההרכב התזונתי) יכול להיות שאני בעצם אעשה טובה לכולן בזה שאני אאלץ אותן לשנות את ההרגל הזה של נשנוש מתמשך לאורך כל הישיבה.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
_אין לי כוח לכל השאלות שישאלו אותי ברגע שאגיד דבר כזה
אין לי חשק להיות במרכז תשומת הלב ולהשמע 'מוזרה'._
הן יגידו לך תודה.
יתפתח דיון על זה שבעצם כולן סובלות כמוך.
תעברו לזיתים, לירקות חתוכים, לאגוזים ולפירות יבשים.
למה את כזאת פסימית? כמעט כולן באותה הסירה.
אין לי חשק להיות במרכז תשומת הלב ולהשמע 'מוזרה'._
הן יגידו לך תודה.
יתפתח דיון על זה שבעצם כולן סובלות כמוך.
תעברו לזיתים, לירקות חתוכים, לאגוזים ולפירות יבשים.
למה את כזאת פסימית? כמעט כולן באותה הסירה.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
גמילה ביתית ממתוקים
_הן יגידו לך תודה.
יתפתח דיון על זה שבעצם כולן סובלות כמוך.
תעברו לזיתים, לירקות חתוכים, לאגוזים ולפירו יבשים.
למה את כזאת פסימית? כמעט כולן באותה הסירה._
גם לדעתי כולן יזדהו איתך.
יתפתח דיון על זה שבעצם כולן סובלות כמוך.
תעברו לזיתים, לירקות חתוכים, לאגוזים ולפירו יבשים.
למה את כזאת פסימית? כמעט כולן באותה הסירה._
גם לדעתי כולן יזדהו איתך.
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
גמילה ביתית ממתוקים
לא נעים לי שבגללי כולן יצטרכו לשנות מהרגלן לנשנש במשך ישיבה ארוכה,
בחייך, את הרי תעשי להן טובה גדולה! תחשבי שהן היו יושבות ומעשנות בחדר סגור כל שעות הישיבה: הרי אפילו מעשנות כבדות היו מודות למי שהיה עושה לזה סוף, לא?
בחייך, את הרי תעשי להן טובה גדולה! תחשבי שהן היו יושבות ומעשנות בחדר סגור כל שעות הישיבה: הרי אפילו מעשנות כבדות היו מודות למי שהיה עושה לזה סוף, לא?
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
גמילה ביתית ממתוקים
לא שאני לא מסכימה איתך שהקטע החברתי קשה. הוא בהחלט קשה. אולי את לא יכולה לדבר בישיבה עצמה לפני כולן, אלא צריכה לנסות לדבר קודם עם אחת או שתיים שאת מרגישה איתן יותר בנוח, שאת חושבת שיגלו יותר הבנה.
אין ספק שהעולם סביבנו תופס שוקולד (ומתוקים אחרים, אבל לשוקולד יש מעמד מיוחד) כנחמה, וקשה מאוד-מאוד להילחם בזה. ראיתי את זה עכשיו, בימים שאני מרותקת לבית מסיבות בריאותיות: כל מי שבא לבקר אותי הביא שוקולד! או לפחות איזו עוגה או "צ'ופר" אחר. ואני מתפתה לאכול, כמובן. וזה בא על חשבון מה שאני צריכה לאכול כדי להחלים, כמובן. ומדובר בחברות שיודעות שאני מתאמצת לא להכניס את הדברים האלה הביתה. הן פשוט רוצות לפנק אותי, מכל הלב, באמת. אז אני מתפנקת, והילדים שלי מתפנקים, ואבא שלהם מתפנק... ובתוך כל זה יש פורים על משלוחי המנות שלו, ויום הולדת לילד שמחייב עוגת שוקולד... ועבודת גמילה של חודשים כמעט שיורדת לטמיון.
מזלי שרק כמעט. כי אני בסדר. הגל הזה יעבור ואני אתנקה.
הקושי האמיתי שלי הוא מול הילדים. הילדים והכמיהה למתוק... אבל זה כבר לדף אחר. (-:.
אין ספק שהעולם סביבנו תופס שוקולד (ומתוקים אחרים, אבל לשוקולד יש מעמד מיוחד) כנחמה, וקשה מאוד-מאוד להילחם בזה. ראיתי את זה עכשיו, בימים שאני מרותקת לבית מסיבות בריאותיות: כל מי שבא לבקר אותי הביא שוקולד! או לפחות איזו עוגה או "צ'ופר" אחר. ואני מתפתה לאכול, כמובן. וזה בא על חשבון מה שאני צריכה לאכול כדי להחלים, כמובן. ומדובר בחברות שיודעות שאני מתאמצת לא להכניס את הדברים האלה הביתה. הן פשוט רוצות לפנק אותי, מכל הלב, באמת. אז אני מתפנקת, והילדים שלי מתפנקים, ואבא שלהם מתפנק... ובתוך כל זה יש פורים על משלוחי המנות שלו, ויום הולדת לילד שמחייב עוגת שוקולד... ועבודת גמילה של חודשים כמעט שיורדת לטמיון.
מזלי שרק כמעט. כי אני בסדר. הגל הזה יעבור ואני אתנקה.
הקושי האמיתי שלי הוא מול הילדים. הילדים והכמיהה למתוק... אבל זה כבר לדף אחר. (-:.
גמילה ביתית ממתוקים
אתן כמובן צודקות, אני יודעת!
בכל זאת קשה לי להביא את עצמי לעשות את זה.
ממש לא כולן רואות את זה כעישון סיגריות, התמכרות, או עשיית נזק ממשי לגוף.
אני לא יכולה להגיד את זה, זה יהיה כאילו צנחתי מהמאדים הרגע. לא רלוונטי להן.
אני כן יכולה להגיד הרבה על כך שאף אחת מאיתנו לא רוצה להשמין, שהכיבוד הזה הוא רק משמין ולא משביע או מזין ושאולי נחשוב על לשנות אותו למשהו עם קצת פחות קלוריות (ושעל הדרך יהיה גם מזין יותר).
אין ספק שזה המקום שבו אני צריכה להיות אסרטיבית יותר, לבטא את עמדתי בקול רם וברור, לא להתפשר על רצונותי מול רצונות של אחרים.
כל מיני דברים כאלה שבכלל לא קשורים לתזונה אלא לצדדים אחרים באופי שלי שעליהם אני צריכה לעבוד.
האוכל בישיבות הוא מקום מצוין להתאמן על כל אלה ואני בהחלט מקווה להתחיל בכך.
תודה על החיזוקים ועל זה שבזכותכן פתאום נראה לי ריאלי באמת להגיד דבר כזה, שאני אגיד דבר כזה. היום בבוקר עוד לא יכולתי לדמיין את זה בכלל (אני אדווח על התוצאות אחרי הישיבה הבאה (-:).
בכל זאת קשה לי להביא את עצמי לעשות את זה.
ממש לא כולן רואות את זה כעישון סיגריות, התמכרות, או עשיית נזק ממשי לגוף.
אני לא יכולה להגיד את זה, זה יהיה כאילו צנחתי מהמאדים הרגע. לא רלוונטי להן.
אני כן יכולה להגיד הרבה על כך שאף אחת מאיתנו לא רוצה להשמין, שהכיבוד הזה הוא רק משמין ולא משביע או מזין ושאולי נחשוב על לשנות אותו למשהו עם קצת פחות קלוריות (ושעל הדרך יהיה גם מזין יותר).
אין ספק שזה המקום שבו אני צריכה להיות אסרטיבית יותר, לבטא את עמדתי בקול רם וברור, לא להתפשר על רצונותי מול רצונות של אחרים.
כל מיני דברים כאלה שבכלל לא קשורים לתזונה אלא לצדדים אחרים באופי שלי שעליהם אני צריכה לעבוד.
האוכל בישיבות הוא מקום מצוין להתאמן על כל אלה ואני בהחלט מקווה להתחיל בכך.
תודה על החיזוקים ועל זה שבזכותכן פתאום נראה לי ריאלי באמת להגיד דבר כזה, שאני אגיד דבר כזה. היום בבוקר עוד לא יכולתי לדמיין את זה בכלל (אני אדווח על התוצאות אחרי הישיבה הבאה (-:).
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
עזבי את ההסברים. את רק צריכה להגיד שזה קשה לך. האמיני לי שלכולן זה קשה. שינוי התפישה שלך יעזור לך, את לא צריכה להסביר. רק להגיד שקשה לך.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
גמילה ביתית ממתוקים
_ממש לא כולן רואות את זה כעישון סיגריות, התמכרות, או עשיית נזק ממשי לגוף.
אני לא יכולה להגיד את זה, זה יהיה כאילו צנחתי מהמאדים הרגע. לא רלוונטי להן.
אני כן יכולה להגיד הרבה על כך שאף אחת מאיתנו לא רוצה להשמין, שהכיבוד הזה הוא רק משמין ולא משביע או מזין ושאולי נחשוב על לשנות אותו למשהו עם קצת פחות קלוריות (ושעל הדרך יהיה גם מזין יותר)._
למה להכביר מלים?
למה להסביר?
למה לנאום נאומים מיותרים?
אם תקראי את הטקסט שחיברתי לך תראי שאין בו שמץ של הסבר. לא כתבתי שם "משמין" ולא כתבתי "רע מבחינה תזונתית" ולא שום דבר! לא צריך להתחייב על שום סיבה! רק להגיד שאת לא יכולה לעמוד בפני זה אבל זה ממש רע לך.
תאמיני לי, כולן כולן יסכימו ויזדהו. כל אחת מהסיבות שלה. במקום לדבר, תקשיבי לסיבות שלהן... (-:
אה, הנה ניצן כתבה אותו דבר. אז אני מחזקת (-:
אני לא יכולה להגיד את זה, זה יהיה כאילו צנחתי מהמאדים הרגע. לא רלוונטי להן.
אני כן יכולה להגיד הרבה על כך שאף אחת מאיתנו לא רוצה להשמין, שהכיבוד הזה הוא רק משמין ולא משביע או מזין ושאולי נחשוב על לשנות אותו למשהו עם קצת פחות קלוריות (ושעל הדרך יהיה גם מזין יותר)._
למה להכביר מלים?
למה להסביר?
למה לנאום נאומים מיותרים?
אם תקראי את הטקסט שחיברתי לך תראי שאין בו שמץ של הסבר. לא כתבתי שם "משמין" ולא כתבתי "רע מבחינה תזונתית" ולא שום דבר! לא צריך להתחייב על שום סיבה! רק להגיד שאת לא יכולה לעמוד בפני זה אבל זה ממש רע לך.
תאמיני לי, כולן כולן יסכימו ויזדהו. כל אחת מהסיבות שלה. במקום לדבר, תקשיבי לסיבות שלהן... (-:
אה, הנה ניצן כתבה אותו דבר. אז אני מחזקת (-:
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
_גמילה מאכילה טקסית
אלטר, את מוכנה לפרט את זה בשבילי?_
בטח. כמה דוגמאות שעולות בדעתי כרגע: אני אוכלת כי צהרים, גם אם אני לא רעבה (ואני לא רעבה כי אני אוכלת כל שעה-שעתיים, אז מה ני צריכה ארוחת צהרים כטקס?). אני אוכלת כי הבטחתי לעצמי קודם שאני אכין לי משהו כשהילדים ילכו לישון. והילדים הלכו לישון, ואני מגלה שאני בעצם לא רעבה, אבל הבטחתי לי! והבטחות צריך לקיים! בכלל, כשהילדים הולכים לישון פתאום יש לי הזדמנות לאכול בשקט בלי שיציקו לי, זה זמן מועד לזלילה.
שונאת את פורים, הממתקים פשוט מסמר אחרון מבחינתי כדי להחרים את החג הזה לגמרי, הוא לא עושה לי טוב.
אהה! זה חג מאוס ונורא! תודה שכתבת את זה, לפעמים נדמה לי שאני היחידה בעולם.
אלטר, את מוכנה לפרט את זה בשבילי?_
בטח. כמה דוגמאות שעולות בדעתי כרגע: אני אוכלת כי צהרים, גם אם אני לא רעבה (ואני לא רעבה כי אני אוכלת כל שעה-שעתיים, אז מה ני צריכה ארוחת צהרים כטקס?). אני אוכלת כי הבטחתי לעצמי קודם שאני אכין לי משהו כשהילדים ילכו לישון. והילדים הלכו לישון, ואני מגלה שאני בעצם לא רעבה, אבל הבטחתי לי! והבטחות צריך לקיים! בכלל, כשהילדים הולכים לישון פתאום יש לי הזדמנות לאכול בשקט בלי שיציקו לי, זה זמן מועד לזלילה.
שונאת את פורים, הממתקים פשוט מסמר אחרון מבחינתי כדי להחרים את החג הזה לגמרי, הוא לא עושה לי טוב.
אהה! זה חג מאוס ונורא! תודה שכתבת את זה, לפעמים נדמה לי שאני היחידה בעולם.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
לפעמים נדמה לי שאני היחידה בעולם.
נו, גם אני נגד התחפושות המזעזעות והאיפור בחומרים מחרידים (בוודאי ובוודאי מתחת לגיל מסויים.) אבל במיוחד שונאת את ההקשר הלכאורה הכרחי לממתקים.
צריך לבלות את ליל כל הקדושים בארה"ב כדי להבין כמה הכל נובע מאותם מקומות (זה ממש אותו החג בוריאציות קלות ממש) כלומר לקחו מנהגים והדביקו אותם לתרבות, לא להיפך. אין בתחפושות ובממתקים שום דבר יהודי. שם, מסיבות יעני של "בטיחות" אוסרים על הילדים לקחת תפוחים או כל מוצר ביתי, והם חייבים להשמר מהרעלות זדוניות ולקחת רק דברים בעטיפות סגורות. לא רחוק היום שגם פה זה יהיה ככה.
נו, גם אני נגד התחפושות המזעזעות והאיפור בחומרים מחרידים (בוודאי ובוודאי מתחת לגיל מסויים.) אבל במיוחד שונאת את ההקשר הלכאורה הכרחי לממתקים.
צריך לבלות את ליל כל הקדושים בארה"ב כדי להבין כמה הכל נובע מאותם מקומות (זה ממש אותו החג בוריאציות קלות ממש) כלומר לקחו מנהגים והדביקו אותם לתרבות, לא להיפך. אין בתחפושות ובממתקים שום דבר יהודי. שם, מסיבות יעני של "בטיחות" אוסרים על הילדים לקחת תפוחים או כל מוצר ביתי, והם חייבים להשמר מהרעלות זדוניות ולקחת רק דברים בעטיפות סגורות. לא רחוק היום שגם פה זה יהיה ככה.
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
גמילה ביתית ממתוקים
יול, יש רעיון שאולי יעבוד: אל תדברי בכלל על עקרונות, התמכרויות וכאלה. אולי תגידי משהו בסגנון "אני תמיד מרגישה כזאת כבדה אחרי הישיבות שלנו, מכל הממתקים/ג'אנק/שטויות (בחרי את המילה שנראית לך הכי נכונה עבורן) שאנחנו אוכלות, אולי נתחיל להביא כיבוד אחר? נגיד ירקות חתוכים, פירות יבשים ואגוזים? אם כבר אני חייבת לאכול מה שיש לי מול העינים, עדיף מלפפון ומשמש מיובש על שוקולד".
ככה את לא חושפת את עצמך בפני מי שאת לא מרגישה מאוד קרובה אליו, לא יתייחסו אליך כאילו צנחת ממאדים, וסביר להניח שהדברים ייפלו על אוזניים כרויות. רוב האנשים הרי אוהבים לאכול מקלות של ירקות ואגוזים.
אפשרות נוספת, היא שיום אחד פשוט תביאי איתך ירקות חתוכים, תניחי על השולחן, ותאמרי משפט דומה ("נמאס לי לבלוס ממתקים בישיבות שלנו ולהרגיש אחר כך בחילה כל היום, אז החלטתי לגוון במשהו שיורד יותר בקלות. בכלל, אולי נעשה מזה מנהג?"
ככה את לא חושפת את עצמך בפני מי שאת לא מרגישה מאוד קרובה אליו, לא יתייחסו אליך כאילו צנחת ממאדים, וסביר להניח שהדברים ייפלו על אוזניים כרויות. רוב האנשים הרי אוהבים לאכול מקלות של ירקות ואגוזים.
אפשרות נוספת, היא שיום אחד פשוט תביאי איתך ירקות חתוכים, תניחי על השולחן, ותאמרי משפט דומה ("נמאס לי לבלוס ממתקים בישיבות שלנו ולהרגיש אחר כך בחילה כל היום, אז החלטתי לגוון במשהו שיורד יותר בקלות. בכלל, אולי נעשה מזה מנהג?"
גמילה ביתית ממתוקים
אהה! זה חג מאוס ונורא! תודה שכתבת את זה, לפעמים נדמה לי שאני היחידה בעולם.
אהה בהחלט! גם אני חשבתי שאני יחידה בעולם, מגילות ((-:) אני יכולה לכתוב על החג הזה וכמה הוא בעייתי מבחינה מהותית, ערכית, חברתית וכן, גם תזונתית.
איזה כיף לגלות שאני לא היחידה.
אין בתחפושות ובממתקים שום דבר יהודי
זה בסדר גם בסיפור החג עצמו אין כמעט קשר לדברים 'יהודיים'
אהה בהחלט! גם אני חשבתי שאני יחידה בעולם, מגילות ((-:) אני יכולה לכתוב על החג הזה וכמה הוא בעייתי מבחינה מהותית, ערכית, חברתית וכן, גם תזונתית.
איזה כיף לגלות שאני לא היחידה.
אין בתחפושות ובממתקים שום דבר יהודי
זה בסדר גם בסיפור החג עצמו אין כמעט קשר לדברים 'יהודיים'
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
_אין בתחפושות ובממתקים שום דבר יהודי
זה בסדר גם בסיפור החג עצמו אין כמעט קשר לדברים 'יהודיים'_
אני מתכוונת שזה מין "חג" אוניברסלי, שאפילו אין סיבה דתית ראויה לקיים אותו...
כלומר, אני באופן אישי לא יכולה לחשוב על כל מוטיבציה, אפילו לא דתית.
מסורות יש יפהפיות, אז למה דווקא זו כ"כ חשובה? ואנחנו בחינוך חופשי, אז אפשר להתחפש מתי שרוצים, לא צריך תירוץ או אסמכתא חיצונית לשם כך
<באופן כללי מוזר לי שאנשים נוטים להצמד לתאריכים כדי להרשות לעצמם דברים או לכפות על עצמם דברים אחרים...>
זה בסדר גם בסיפור החג עצמו אין כמעט קשר לדברים 'יהודיים'_
אני מתכוונת שזה מין "חג" אוניברסלי, שאפילו אין סיבה דתית ראויה לקיים אותו...
כלומר, אני באופן אישי לא יכולה לחשוב על כל מוטיבציה, אפילו לא דתית.
מסורות יש יפהפיות, אז למה דווקא זו כ"כ חשובה? ואנחנו בחינוך חופשי, אז אפשר להתחפש מתי שרוצים, לא צריך תירוץ או אסמכתא חיצונית לשם כך
<באופן כללי מוזר לי שאנשים נוטים להצמד לתאריכים כדי להרשות לעצמם דברים או לכפות על עצמם דברים אחרים...>
גמילה ביתית ממתוקים
"אני תמיד מרגישה כזאת כבדה אחרי הישיבות שלנו, מכל הממתקים/ג'אנק/שטויות (בחרי את המילה שנראית לך הכי נכונה עבורן) שאנחנו אוכלות, אולי נתחיל להביא כיבוד אחר? נגיד ירקות חתוכים, פירות יבשים ואגוזים? אם כבר אני חייבת לאכול מה שיש לי מול העינים, עדיף מלפפון ומשמש מיובש על שוקולד".
מיצי, משהו כזה בדיוק התכוונתי להגיד, תודה על הניסוח המשובח@}
מיצי, משהו כזה בדיוק התכוונתי להגיד, תודה על הניסוח המשובח@}
גמילה ביתית ממתוקים
_אני מתכוונת שזה מין "חג" אוניברסלי, שאפילו אין סיבה דתית ראויה לקיים אותו...
כלומר, אני באופן אישי לא יכולה לחשוב על כל מוטיבציה, אפילו לא דתית.
מסורות יש יפהפיות, אז למה דווקא זו כ"כ חשובה?_
ממש כך!
כלומר, אני באופן אישי לא יכולה לחשוב על כל מוטיבציה, אפילו לא דתית.
מסורות יש יפהפיות, אז למה דווקא זו כ"כ חשובה?_
ממש כך!
גמילה ביתית ממתוקים
באתי לסכם שבוע ראשון נטול שוקולד...
ובכן, היום הראשון (שבת שעברה) עבר בקלות יחסית לדעתי בעיקר בגלל שיצאנו לטיול והייתי כל-כך עסוקה שלא שמתי לב שבא לי שוקולד.
היום השני היה סיוט... שומדבר לא הצליח לי בעבודה, פתחו סתימה בביוב ליד המשרד שלי וכשעברתי חטפתי "מקלחת" של שפריץ ענק מהביוב
על כל הבגדים והרגשתי שעוד שנייה אני פורצת בבכי.
כשפגשתי חברה היא שאלה לשלומי ושטף של מילים ותלונות יצא ממני, אז היא אמרה לי - "נו, בטח את עצבנית בגלל השוקולד" ומה היה מצחיק?
בכלל לא חשבתי על זה שאני על הקצה בגלל השוקולד...
ביקשתי לצאת מוקדם מהעבודה (זה היה עדיף לכולם ) והלכתי הביתה לשבת בשקט...
ואז התחשק לי שוקולד, או משהו מתוק אחר ברמה של שוקולד. מצאתי חלווה אורגנית בבית (אני מתנחמת שלפחות הסוכר היה אורגני) ואכלתי
למרות שבאותו הרגע זה הרגיש יותר מדי מתוק. כמו שקרה ל- א.
אחרי החלווה הייתי מסוגלת סופסופ לחשוב ולהתרכז והגעתי למסקנה שזה ממש דבילי לאכול חלווה כי מבחינתי זה שווה לתחושות של אחרי שוקולד.
בימים האלו פירות ופירות יבשים לא הצליחו לספק את הצורך במתוק.
ואיזה כאבי ראש היו לי ביומיים אחרי...
השיא של השבוע - הכנתי עוגות שוקולד ללא גלוטן עם רוטב שוקולד בנינוח תפוז לשוק אוכל שהיה בקיבוץ (כל הכסף שנאסף מועבר להוסטל של נערים במצוקה),
הריח של השוקולד היה משכר ומפתה רק לטבול את האצבע ולטעום...
הצלחתי לא לטעום ואפילו לא ללקק את הטיפות שגלשו מהתבנית!!!
אני מתחילה שבוע שני בלי שוקולד ומאוד גאה בעצמי! @}
המטרה שלי לא לאכול שוקולד 30 יום ולדעת שאני מסוגלת לשלוט בשוקולד ולא הוא בי!
ובכן, היום הראשון (שבת שעברה) עבר בקלות יחסית לדעתי בעיקר בגלל שיצאנו לטיול והייתי כל-כך עסוקה שלא שמתי לב שבא לי שוקולד.
היום השני היה סיוט... שומדבר לא הצליח לי בעבודה, פתחו סתימה בביוב ליד המשרד שלי וכשעברתי חטפתי "מקלחת" של שפריץ ענק מהביוב
על כל הבגדים והרגשתי שעוד שנייה אני פורצת בבכי.
כשפגשתי חברה היא שאלה לשלומי ושטף של מילים ותלונות יצא ממני, אז היא אמרה לי - "נו, בטח את עצבנית בגלל השוקולד" ומה היה מצחיק?
בכלל לא חשבתי על זה שאני על הקצה בגלל השוקולד...
ביקשתי לצאת מוקדם מהעבודה (זה היה עדיף לכולם ) והלכתי הביתה לשבת בשקט...
ואז התחשק לי שוקולד, או משהו מתוק אחר ברמה של שוקולד. מצאתי חלווה אורגנית בבית (אני מתנחמת שלפחות הסוכר היה אורגני) ואכלתי
למרות שבאותו הרגע זה הרגיש יותר מדי מתוק. כמו שקרה ל- א.
אחרי החלווה הייתי מסוגלת סופסופ לחשוב ולהתרכז והגעתי למסקנה שזה ממש דבילי לאכול חלווה כי מבחינתי זה שווה לתחושות של אחרי שוקולד.
בימים האלו פירות ופירות יבשים לא הצליחו לספק את הצורך במתוק.
ואיזה כאבי ראש היו לי ביומיים אחרי...
השיא של השבוע - הכנתי עוגות שוקולד ללא גלוטן עם רוטב שוקולד בנינוח תפוז לשוק אוכל שהיה בקיבוץ (כל הכסף שנאסף מועבר להוסטל של נערים במצוקה),
הריח של השוקולד היה משכר ומפתה רק לטבול את האצבע ולטעום...
הצלחתי לא לטעום ואפילו לא ללקק את הטיפות שגלשו מהתבנית!!!
אני מתחילה שבוע שני בלי שוקולד ומאוד גאה בעצמי! @}
המטרה שלי לא לאכול שוקולד 30 יום ולדעת שאני מסוגלת לשלוט בשוקולד ולא הוא בי!
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
נהדר!!
קודם כל, שימי לב לכך שאת ממש עוברת תהליך גמילה! כאבי הראש הם סימפטום של ניקוי (הסינפסות שלך מורגלות לקבל כימיקלים מסויימים מבחוץ במקום לייצר אותם בעצמן. זה יוצר שורה של חוסר איזונים שהגוף מטפל בהם עכשיו!) את ממש מבריאה! העצבנות גם. חוסר איזון ברמת הנוירוטרנסמיטורים במוח. עד כדי כך. את מכורה לחומרים פעילים שפועלים ישירות על המוח.
אני חושבת שלהכין עוגת שוקולד זה פשוט יותר מדי כרגע. אמנם הצלחת הפעם, כי את במקום של נחישות מאד גדולה. אבל לאורך זמן זה יכול ממש להזיק. זאת כי אחרי שעוברים את הניקוי הראשוני (זה עם הסימפטומים הקשים יותר) מתחילים שלב ארוך יותר של ניקוי מלא ועמוק. הנחישות מדלדלת, הראש חושב "זה ממש קל!" ולא נותנים את הדעת כבר לטבילה אחת של האצבע... "מה זה כבר יכול לעשות?" ובכן, זה יכול להתחיל כדור שלג אדיר. כי בתקופה הזאת יש רגישות יתר לחומרים האלה.
אז כל הכבוד שהצלחת לשמור על עצמך! אבל בפעם הבאה הכיני עוגיות טחינה, באמאשלך... אנחנו באמת באמת רוצים שתצליחי פה!
@}
קודם כל, שימי לב לכך שאת ממש עוברת תהליך גמילה! כאבי הראש הם סימפטום של ניקוי (הסינפסות שלך מורגלות לקבל כימיקלים מסויימים מבחוץ במקום לייצר אותם בעצמן. זה יוצר שורה של חוסר איזונים שהגוף מטפל בהם עכשיו!) את ממש מבריאה! העצבנות גם. חוסר איזון ברמת הנוירוטרנסמיטורים במוח. עד כדי כך. את מכורה לחומרים פעילים שפועלים ישירות על המוח.
אני חושבת שלהכין עוגת שוקולד זה פשוט יותר מדי כרגע. אמנם הצלחת הפעם, כי את במקום של נחישות מאד גדולה. אבל לאורך זמן זה יכול ממש להזיק. זאת כי אחרי שעוברים את הניקוי הראשוני (זה עם הסימפטומים הקשים יותר) מתחילים שלב ארוך יותר של ניקוי מלא ועמוק. הנחישות מדלדלת, הראש חושב "זה ממש קל!" ולא נותנים את הדעת כבר לטבילה אחת של האצבע... "מה זה כבר יכול לעשות?" ובכן, זה יכול להתחיל כדור שלג אדיר. כי בתקופה הזאת יש רגישות יתר לחומרים האלה.
אז כל הכבוד שהצלחת לשמור על עצמך! אבל בפעם הבאה הכיני עוגיות טחינה, באמאשלך... אנחנו באמת באמת רוצים שתצליחי פה!
@}
גמילה ביתית ממתוקים
בפעם הבאה הכיני עוגיות טחינה
עוגיות טחינה?!? זה לא שווה כמו עוגת שוקולד....
שכחתי לכתוב ששמתי לב לעוד משהו -
יש לי פחות לופ של אוכל (כאילו רעבה-משהו מתוק-משהו מלוח לאיזון המתוק-משהו מתוק כי נורא מלוח),
אני מוצאת את עצמי יותר שבעה למשך יותר זמן.
מצד שני צריכה לשים לב לאכול משהו כל שעתיים-שלוש, אחרת מגיעה לתחושת רעב כל-כך חזקה שלא מבחינה
מה אני אוכלת ונכנסת ללופ אדיר.
עוגיות טחינה?!? זה לא שווה כמו עוגת שוקולד....
שכחתי לכתוב ששמתי לב לעוד משהו -
יש לי פחות לופ של אוכל (כאילו רעבה-משהו מתוק-משהו מלוח לאיזון המתוק-משהו מתוק כי נורא מלוח),
אני מוצאת את עצמי יותר שבעה למשך יותר זמן.
מצד שני צריכה לשים לב לאכול משהו כל שעתיים-שלוש, אחרת מגיעה לתחושת רעב כל-כך חזקה שלא מבחינה
מה אני אוכלת ונכנסת ללופ אדיר.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
עוגיות טחינה?!? זה לא שווה כמו עוגת שוקולד....
רק תסתכלי על המשפט הזה, ותגידי לי אם בעוד שלושים יום תהיי גמולה או לא?
רק תסתכלי על המשפט הזה, ותגידי לי אם בעוד שלושים יום תהיי גמולה או לא?
-
- הודעות: 59
- הצטרפות: 27 נובמבר 2008, 13:45
גמילה ביתית ממתוקים
אחרי שאני כותבת פה באים לי כמה ימים טובים ואח"כ נפילה ומגיעים ימים נוראיים... (ואפילו לא ראש השנה... (-; )
בבקשה, בואו נמשיך עם הדף- זה כל כך עוזר לי, משרה עלי שלווה ואורך רוח.
אז לקראת מחר (היום זהו- ציחצחתי כבר שיניים.. זה טיפ נהדר לעצלנים כמוני- אחרי שאני מצחצחת כלום לא שובר אותי!! P-: )
אז מחר.. מתכוונת לאכול הרבה פירות וירקות מכל הסוגים, מתכוונת לעשות לעצמי טוב!
מתחייבת להגיע לכאן לדווח.
לילה טוב
בבקשה, בואו נמשיך עם הדף- זה כל כך עוזר לי, משרה עלי שלווה ואורך רוח.
אז לקראת מחר (היום זהו- ציחצחתי כבר שיניים.. זה טיפ נהדר לעצלנים כמוני- אחרי שאני מצחצחת כלום לא שובר אותי!! P-: )
אז מחר.. מתכוונת לאכול הרבה פירות וירקות מכל הסוגים, מתכוונת לעשות לעצמי טוב!
מתחייבת להגיע לכאן לדווח.
לילה טוב
גמילה ביתית ממתוקים
בבקשה, בואו נמשיך עם הדף
מצטרפת לבקשה.
זה כל כך עוזר לי, משרה עלי שלווה ואורך רוח.
נכון! גם לי זה כל כך עוזר, ועלי זה משרה בעיקר מוטיבציה...
ציחצחתי כבר שיניים.. זה טיפ נהדר לעצלנים כמוני- אחרי שאני מצחצחת כלום לא שובר אותי!!
וואו בהחלט, גם אני ככה. עד כדי כך שכשגיליתי שיש אנשים שיכולים מדי פעם לאכול משהו קטן אחרי שהם צחצחו שיניים זה ממש זעזע אותי. אצלי כל כך מופנם שלא אוכלים אחרי צחצוח שיניים שפשוט לא עלה על דעתי שיש אפשרות כזו בכלל...
מתחייבת להגיע לכאן לדווח.
מתחייבת להגיע לכאן לקרוא את הדיווח.
אה כן, ומתחייבת גם להתנהג יפה לגוף שלי, לא לשתות יותר מדי קפה (המצב עם הקפה כל כך מזעזע בימים האחרונים שאני לא עובדת על עצמי שאצליח בלי קפה בכלל, אולי אנסה להגביל את עצמי לאחד כל היום.) לאכול הרבה הרבה הרבה ירקות, ואם במקרה זה יגיע לכדי לחם, אז רק לחם מקמח מלא!
מצטרפת לבקשה.
זה כל כך עוזר לי, משרה עלי שלווה ואורך רוח.
נכון! גם לי זה כל כך עוזר, ועלי זה משרה בעיקר מוטיבציה...
ציחצחתי כבר שיניים.. זה טיפ נהדר לעצלנים כמוני- אחרי שאני מצחצחת כלום לא שובר אותי!!
וואו בהחלט, גם אני ככה. עד כדי כך שכשגיליתי שיש אנשים שיכולים מדי פעם לאכול משהו קטן אחרי שהם צחצחו שיניים זה ממש זעזע אותי. אצלי כל כך מופנם שלא אוכלים אחרי צחצוח שיניים שפשוט לא עלה על דעתי שיש אפשרות כזו בכלל...
מתחייבת להגיע לכאן לדווח.
מתחייבת להגיע לכאן לקרוא את הדיווח.
אה כן, ומתחייבת גם להתנהג יפה לגוף שלי, לא לשתות יותר מדי קפה (המצב עם הקפה כל כך מזעזע בימים האחרונים שאני לא עובדת על עצמי שאצליח בלי קפה בכלל, אולי אנסה להגביל את עצמי לאחד כל היום.) לאכול הרבה הרבה הרבה ירקות, ואם במקרה זה יגיע לכדי לחם, אז רק לחם מקמח מלא!
-
- הודעות: 899
- הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
- דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*
גמילה ביתית ממתוקים
אכילה טקסית
אני חשבתי שההיפך, כלומר, הפנמתי את מה שקבעו בהרבה דיאטות (ואני אומרת דיאטות במובן של תכנית אכילה יותר טובה ושונה מהמוכר):
לקיים ארוחות מסודרות, להכין את האוכל יפה, צלחת וסכו"ם, שולחן וכיסא ולללעוס 30 פעם.
שאלו כללי אכילה טובים.
אני למשל אם התמלאתי אחרה"צ, בארוחת ערב עם המשפחה, אוכל רק סלט. ואני מרגישה די מגוחכת בעיני עצמי - מנקרת כציפור שזה עתה טרפה היפופוטם (לפחות בהרגשה)
אני חשבתי שההיפך, כלומר, הפנמתי את מה שקבעו בהרבה דיאטות (ואני אומרת דיאטות במובן של תכנית אכילה יותר טובה ושונה מהמוכר):
לקיים ארוחות מסודרות, להכין את האוכל יפה, צלחת וסכו"ם, שולחן וכיסא ולללעוס 30 פעם.
שאלו כללי אכילה טובים.
אני למשל אם התמלאתי אחרה"צ, בארוחת ערב עם המשפחה, אוכל רק סלט. ואני מרגישה די מגוחכת בעיני עצמי - מנקרת כציפור שזה עתה טרפה היפופוטם (לפחות בהרגשה)
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
אני לא דוגלת ב{{}}ארוחות מסודרות במובן הזה. אם אני לא רעבה, למה להכריח את עצמי לאכול? הגוף שלי אומר שהוא לא זקוק לזה כרגע, אז למה?
להכין את האוכל יפה, צלחת וסכו"ם, שולחן וכיסא ולללעוס 30 פעם בהחלט. אני אומרת: אוכל ששוה לאכול, הוא אוכל שמגיע לו יחס טוב.
להכין את האוכל יפה, צלחת וסכו"ם, שולחן וכיסא ולללעוס 30 פעם בהחלט. אני אומרת: אוכל ששוה לאכול, הוא אוכל שמגיע לו יחס טוב.
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
גמילה ביתית ממתוקים
מדווחת על ארבעה ימים נקיים מסוכר, היום הבוקר החמישי. אני אופטימית החשק כבר מאד ירד ויש תחושה של חזרה למסלול.
ואני מרגישה די מגוחכת בעיני עצמי - מנקרת כציפור שזה עתה טרפה היפופוטם
זה דווקא מעולה. כי את מגיבה לכמה שאכלת ואוכלת פחות בהתאם, כלומר נשמרת תחושת איזון בסיסית. כשאני במצב של קריז היפופוטם בבטן רק רוצה עוד אחד שיארח לו לחברה שם בפנים
ואני מרגישה די מגוחכת בעיני עצמי - מנקרת כציפור שזה עתה טרפה היפופוטם
זה דווקא מעולה. כי את מגיבה לכמה שאכלת ואוכלת פחות בהתאם, כלומר נשמרת תחושת איזון בסיסית. כשאני במצב של קריז היפופוטם בבטן רק רוצה עוד אחד שיארח לו לחברה שם בפנים
גמילה ביתית ממתוקים
מדווחת על ארבעה ימים נקיים מסוכר, היום הבוקר החמישי. אני אופטימית החשק כבר מאד ירד ויש תחושה של חזרה למסלול.
וואו.
מרשים ומרגש, המשיכי לדווח.
(אני אמשיך לקרוא ולקנא (-:)
וואו.
מרשים ומרגש, המשיכי לדווח.
(אני אמשיך לקרוא ולקנא (-:)
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
גמילה ביתית ממתוקים
ניצן, את מכינה עוגיות טחינה? איך?
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
אני כותבת לכן פה מעיצומו של בולמוס ביתי באופן טבעי.
מסקנה (כאילו שלא ידעתי את זה): לא לנסות לרזות.
לא לנסות לרזות. לא לנסות לרזות. לא לנסות לרזות. לא לנסות לרזות.
מסקנה (כאילו שלא ידעתי את זה): לא לנסות לרזות.
לא לנסות לרזות. לא לנסות לרזות. לא לנסות לרזות. לא לנסות לרזות.
גמילה ביתית ממתוקים
היי,בנות
בהצלחה לכולן בתהליך.
אין לי שום דבר חדש או חכם לכתוב אבל אני קוראת אתכם.
אני עדייןו "על הגדר" חצי בתהליך וחצי לא,אבל עצם הישיבה על הגדר מאפשרת לי להגיד לא לדברים שהייתי אומרת להם כן...אעדכן כשיהיה לי מה לעדכן...
בהצלחה לכולן בתהליך.
אין לי שום דבר חדש או חכם לכתוב אבל אני קוראת אתכם.
אני עדייןו "על הגדר" חצי בתהליך וחצי לא,אבל עצם הישיבה על הגדר מאפשרת לי להגיד לא לדברים שהייתי אומרת להם כן...אעדכן כשיהיה לי מה לעדכן...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
ניצן, את מכינה עוגיות טחינה? איך?
אני לא. אני סתם חושבת שהן עדיפות פי מיליון על שוקולד...
אני מכינה כדורי תמרים עם שברי בננה-צ'יפס, אני מכינה שומשומיות עם אגאבה, קוקוסיות עוגיות טחינה עוד טרם המצאתי להנאתי. אבל זה מאתגר. נסי גם ונעדכן פה מתכונים?
אני לא. אני סתם חושבת שהן עדיפות פי מיליון על שוקולד...
אני מכינה כדורי תמרים עם שברי בננה-צ'יפס, אני מכינה שומשומיות עם אגאבה, קוקוסיות עוגיות טחינה עוד טרם המצאתי להנאתי. אבל זה מאתגר. נסי גם ונעדכן פה מתכונים?
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
גם אני חושבת שעוגיות טחינה יותר שוות משוקולד.
כתבתי איך אני עושה אותן בדף תחליפים ביתיים למזון מוכן שילדים אוהבים (או בקירוב), ודרוש מקצה שיפורים (למרות שגם ככה זה אחלה מבחינתי), אז אשמח לשמוע רעיונות.
כתבתי איך אני עושה אותן בדף תחליפים ביתיים למזון מוכן שילדים אוהבים (או בקירוב), ודרוש מקצה שיפורים (למרות שגם ככה זה אחלה מבחינתי), אז אשמח לשמוע רעיונות.
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
או בקירוב
(או שם שמזכיר אותו מעט אסוציטיבית)
גרסאות ביתיות לאוכל מוכן שילדים אוהבים (2009-02-16T14:56:22)
(או שם שמזכיר אותו מעט אסוציטיבית)
גרסאות ביתיות לאוכל מוכן שילדים אוהבים (2009-02-16T14:56:22)
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
עכשיו רק להחליף את הסוכר באגאבה, את הקמח בקשיו או משהו אחר (יעלפו, השראה!) ולייבש על פני לאפות, ויש לנו ווינר.
אגב, אם עושים עם שומשום מושרה במקום עם טחינה וטוחנים בבלנדר מקבלים טעמים ואיכויות טחינתיות ומרקם יותר נוח לעיבוד ופחות נוזלי. אז אולי גם זה יכול להיות כיוון.
אגב, אם עושים עם שומשום מושרה במקום עם טחינה וטוחנים בבלנדר מקבלים טעמים ואיכויות טחינתיות ומרקם יותר נוח לעיבוד ופחות נוזלי. אז אולי גם זה יכול להיות כיוון.
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
אין לי שום ניסיון בייבוש אוכל. זה לא יתפורר?
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
זה עשוי. לא ניסיתי עדיין עם טחינה כדי להגיד בודאות.
רגע, בעצם, למה שמשהו יתפורר בייבוש אם הוא לא מתפורר באפייה?
<מחקתי פה דיון בכימיה עם עצמי >
רגע, בעצם, למה שמשהו יתפורר בייבוש אם הוא לא מתפורר באפייה?
<מחקתי פה דיון בכימיה עם עצמי >
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
אה... "לא מתפורר באפייה" זה... זה לא מתפורר באפייה. זה מתפורר כשנוגעים בזה אחר-כך. לפעמים אני מספיקה להביא את זה עד לפה. זו טכניקה שמפתחים. אבל את יודעת, עם אגאבה במקום סוכר זה בטח לא יתפורר.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
אני אוהבת דברים שמתפוררים בפה. <עוד לא התגברתי על געגוע ישן למעמולים אמיתיים כמו שצריך. אולי אפשר לעשות משהו עם טחינה >
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
גם אני! ואם הם מגיעים לפה כבר בצורה של פרורים, לא נורא, בבטן הכל מתערבב.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
גמילה ביתית ממתוקים
בננה צ'יפס זה לא מטוגן ומלא בסוכר?
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
לא האורגני. לא מתוק בכלל ומיובש למיטב ידיעתי. בשורה התחתונה, צריך לעשות בבית.
<בינתיים השתפרנו בטירוף בחמוצים ובכבושים בקרוב נתאחד עם המייבש ונפצח בסדרת למידה רצינית גם בנושא הזה.>
<בינתיים השתפרנו בטירוף בחמוצים ובכבושים בקרוב נתאחד עם המייבש ונפצח בסדרת למידה רצינית גם בנושא הזה.>
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
גמילה ביתית ממתוקים
לינק חביב, אם כי לא לגמרי רלוונטי-
http://www.mouse.co.il/CM.[po]articles item[/po],582,209,34209,.aspx
http://www.mouse.co.il/CM.[po]articles item[/po],582,209,34209,.aspx
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
חמוד.
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
רציתי לספר שהגעתי למסקנה חדשה - שהבעיה שלי כרגע היא כבר לא התמכרות, אלא פשוט חוסר איזון. עכשיו אני צריכה למצוא מה מהדברים שהפחתתי הוא משהו שאני בכל זאת צריכה.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
גמילה ביתית ממתוקים
איך עושים בבית בננה צ'יפס?
גמילה ביתית ממתוקים
רוצה לדווח על התקדמות משמחת.
היום שוב היתה ישיבה ארוכה.
אחרי התסכול של שבוע שעבר והתמיכה כאן החלטתי לעשות מעשה.
אתמול במייל שגם ככה כתבתי לכל משתתפות הישיבה כתבתי: 'אולי לא תביאו הפעם שוקולדים ומתוק באופן כללי? אני לא יכולה לעמוד בפני זה! ואחר כך מתחרטת שבוע שאכלתי... אני אשתדל להביא משהו נורמלי יותר, אולי פירות יבשים או פירות?
ואכן אף אחת לא הביאה כלום היום (אולי הן נעלבו?) אני הבאתי תפוחי עץ מיובשים, קרקרים מחיטה מלאה וגבינת סימפוניה 5%.
כולן אמרו לי תודה והכל חוסל די מהר!
נכון אפשר עוד להשתפר, להחליף את הגבינה בטחינה, להביא ירקות וכו'.
אבל גם יש הרבה מגבלות טכניות כגון סחיבת כל האוכל לעיר אחרת בתחבורה ציבורית, השקעת הזמן (שאין לי בבוקר) לפני הישיבה וכאלה.
אבל בגדול הייתי מרוצה מאד!
תודה לכולכן, זה קרה רק בזכות התמיכה וההצעות שנתתן לי פה בשבוע שעבר.
@}
היום שוב היתה ישיבה ארוכה.
אחרי התסכול של שבוע שעבר והתמיכה כאן החלטתי לעשות מעשה.
אתמול במייל שגם ככה כתבתי לכל משתתפות הישיבה כתבתי: 'אולי לא תביאו הפעם שוקולדים ומתוק באופן כללי? אני לא יכולה לעמוד בפני זה! ואחר כך מתחרטת שבוע שאכלתי... אני אשתדל להביא משהו נורמלי יותר, אולי פירות יבשים או פירות?
ואכן אף אחת לא הביאה כלום היום (אולי הן נעלבו?) אני הבאתי תפוחי עץ מיובשים, קרקרים מחיטה מלאה וגבינת סימפוניה 5%.
כולן אמרו לי תודה והכל חוסל די מהר!
נכון אפשר עוד להשתפר, להחליף את הגבינה בטחינה, להביא ירקות וכו'.
אבל גם יש הרבה מגבלות טכניות כגון סחיבת כל האוכל לעיר אחרת בתחבורה ציבורית, השקעת הזמן (שאין לי בבוקר) לפני הישיבה וכאלה.
אבל בגדול הייתי מרוצה מאד!
תודה לכולכן, זה קרה רק בזכות התמיכה וההצעות שנתתן לי פה בשבוע שעבר.
@}
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
גמילה ביתית ממתוקים
התקדמות משמחת
כל הכבוד!! שמחה איתך...
כל הכבוד!! שמחה איתך...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
איך עושים בבית בננה צ'יפס?
בחיי שאין לי מושג. אם נצליח לעשות משו, נעדכן.
_התקדמות משמחת
כל הכבוד!! שמחה איתך..._
גם.
בחיי שאין לי מושג. אם נצליח לעשות משו, נעדכן.
_התקדמות משמחת
כל הכבוד!! שמחה איתך..._
גם.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
גמילה ביתית ממתוקים
עוד לינק, מה דעתכן?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1073404.html
וגם- ספרו- מה חדש איתכן? איך אתן מתקדמות בדרך?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1073404.html
וגם- ספרו- מה חדש איתכן? איך אתן מתקדמות בדרך?
-
- הודעות: 899
- הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
- דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*
גמילה ביתית ממתוקים
אני מוסיפה לפינתי הקבועה "גיליתי את אמריקה": אם אני מפסיקה לאכול קמח, יש תחושה נעימה יותר בשיניים. גם לטווח רחוק אני חושבת שקמח לסוגיו נשאר ומזיק יותר מסוכר, ריבה וכאלה.
אולי בגלל המינונים, או הנמיסות. אני יודעת שכבר עלו על זה. חשוב לי לציין את ההרגשה הנקייה שיש לי בין השיניים והטעם הנייטרלי, הלא-חמוץ. פשוט נעים בפה.
אולי בגלל המינונים, או הנמיסות. אני יודעת שכבר עלו על זה. חשוב לי לציין את ההרגשה הנקייה שיש לי בין השיניים והטעם הנייטרלי, הלא-חמוץ. פשוט נעים בפה.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
אני מוסיפה לפינתי הקבועה "גיליתי את אמריקה": אם אני מפסיקה לאכול קמח, יש תחושה נעימה יותר בשיניים.
תני לזה מספיק זמן, ותוכלי להפסיק לצחצח.
תני לזה מספיק זמן, ותוכלי להפסיק לצחצח.
-
- הודעות: 899
- הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
- דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*
גמילה ביתית ממתוקים
להפסיק בכלל או רק עם משחה?
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
גמילה ביתית ממתוקים
מה דעתכן?
מה שנקרא: זה טריפה וזה נבלה...
הרי זה לא באמת מאוד משנה: אם אוכלים מזון מעובד וממתקים - מה זה משנה במה הם מומתקים?
אם אוכלים מזין, טרי, מבושל בבית, אורגני וכו' - אני נוטה להוסיף לרשימה הזאת, במקרה הצורך, סוכר קנים חום אורגני ולא ממתיק אחר. כבר הבנתי שעדיף סטיביה, אגאבה או מולסה. בשבילי זאת קפיצת מדרגה קשה מדי. בעיקר בגלל המחיר ובגלל המשפחה (זוגי יתפלץ אם במקום סוכר אציע לו להמתיק את הקפה של הבוקר באיזה דבר-ביזאר. הוא כבר לא קונה סוכר לבן, וזה הישג מספיק בינתיים, מבחינתי). כשממילא אפסיק לגמרי לשתות קפה ולהמתיק את התה, אולי אפנק את עצמי בממתיק לגמרי לא מזיק (אבל מה אמתיק אז?).
הצעה של משורר:
"במה להמתיק ימים אם לא בשירים." (נ' זך).
מה שנקרא: זה טריפה וזה נבלה...
הרי זה לא באמת מאוד משנה: אם אוכלים מזון מעובד וממתקים - מה זה משנה במה הם מומתקים?
אם אוכלים מזין, טרי, מבושל בבית, אורגני וכו' - אני נוטה להוסיף לרשימה הזאת, במקרה הצורך, סוכר קנים חום אורגני ולא ממתיק אחר. כבר הבנתי שעדיף סטיביה, אגאבה או מולסה. בשבילי זאת קפיצת מדרגה קשה מדי. בעיקר בגלל המחיר ובגלל המשפחה (זוגי יתפלץ אם במקום סוכר אציע לו להמתיק את הקפה של הבוקר באיזה דבר-ביזאר. הוא כבר לא קונה סוכר לבן, וזה הישג מספיק בינתיים, מבחינתי). כשממילא אפסיק לגמרי לשתות קפה ולהמתיק את התה, אולי אפנק את עצמי בממתיק לגמרי לא מזיק (אבל מה אמתיק אז?).
הצעה של משורר:
"במה להמתיק ימים אם לא בשירים." (נ' זך).
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
גמילה ביתית ממתוקים
אני משתמשת בדמררה. הפסקתי להמתיק קפה ותה, אני משתמשת בו בעיקר בבישול (לקרמל את הבצל) ולעיתים רחוקות כשאופים עוגה או עוגיות. אני גם משתמשת מעט (הורדתי בהדרגה, אני לא מרגישה שחסר), ככה שגם את ההבדל במחיר אני לא מרגישה במיוחד, אז אולי באמת לעבור לאגבה? לבצק של לחם אני מוסיפה כף דבש, אבל באפייה האחרונה ניסיתי להחליף את הדבש באגבה ואני לא מרגישה הבדל. מעניין איך אגבה מקרמל בצל...
מה חדש איתכן? איך אתן מתקדמות בדרך?
אני מחפשת את האיזון החדש שלי, מרגישה יותר טוב, לפחות רגשית, פחות מסובכת, יותר מסופקת ושבעה.
מה חדש איתכן? איך אתן מתקדמות בדרך?
אני מחפשת את האיזון החדש שלי, מרגישה יותר טוב, לפחות רגשית, פחות מסובכת, יותר מסופקת ושבעה.
גמילה ביתית ממתוקים
גם אני מחפשת מחדש את האיזון שלי ולא כל כך מוצאת.לא ריגשית ולא פיזית.
היום אני מרגישה נפוחה ודביקה כי אכלתי יותר מידיי בצקים, אני מרגישה כמו בצק, מגעיל לי.
אבל - אני אוכלת פחות מתוקים וכבר כמה ימים לא נוגעת בשוקולד וקפה.
אתמול הכנתי עוגת אפרסמון, יצא נחמד,זה מתוק שלא עושה חשק לעוד ועוד מתוק (דומה בטעמו לעוגת גזר).
אני יודעת שאם אוכל יותר ירקות ירוקים טריים ארגיש הרב יותר טוב בגוף,אבל אני מתקמצנת על הזמן שזה לוקח (יש לי מעט מידיי זמן פנוי לעצמי "מעדיפה" לחמם פיצה קפואה במקרוגל ולאכול תוך כדי כתיבה במחשב...וכדומה).
היום אני מרגישה נפוחה ודביקה כי אכלתי יותר מידיי בצקים, אני מרגישה כמו בצק, מגעיל לי.
אבל - אני אוכלת פחות מתוקים וכבר כמה ימים לא נוגעת בשוקולד וקפה.
אתמול הכנתי עוגת אפרסמון, יצא נחמד,זה מתוק שלא עושה חשק לעוד ועוד מתוק (דומה בטעמו לעוגת גזר).
אני יודעת שאם אוכל יותר ירקות ירוקים טריים ארגיש הרב יותר טוב בגוף,אבל אני מתקמצנת על הזמן שזה לוקח (יש לי מעט מידיי זמן פנוי לעצמי "מעדיפה" לחמם פיצה קפואה במקרוגל ולאכול תוך כדי כתיבה במחשב...וכדומה).
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
ממליצה בחום לעבור לאגאבה. ממליצה בחום לא לחמם אותו הוא מאד טעים לדעתי, ומעניק סיפוק ברמת הטעם עם אפשרות להגמל מהתלויות הפיזיות בסוכר או בדבש או בתמרים.
טוב, אצלנו -
בכל הקשור למתוק, אנחנו כבר "אחרי"
אוכלים פירות רבים, ואחרי תקופה ארוכה של חוסר שימוש מוחלט, חזרנו לאחרונה לפירות יבשים (יענו משדרגים את סלט הפירות בחופן צימוקים, ושתי תאנים מיובשות קצוצות. ככה.)
מדי פעם מכינים כדורי תמרים.
לא משתמשים בסוכר כלל, לא באגאבה (סתם כי לא מצאנו בארץ RAW ORGANIC עדיין) בוודאי לא בממתיקים מלאכותיים.
א, אחרי המתוק, (שזה צעד ענק ועצום ורב!) אני ממש מפצירה להעיף את הדגנים האלה, בפרט ובמיוחד את עתירי הגלוטן. זה פשוט דבר נורא... לרוב המוחלט של האנשים.
בצקים. פיצות. פיתות. לחם. פסטה. לא יכולים לחשוב על להעביר את היום בלעדיהם. <לי זה זועק התמכרות... ממש זועק...> מי שכבר לא ממש מכורה למתוק, זה הדבר הבא.
עיקר השארתי לסוף -
אני אוכלת פחות מתוקים וכבר כמה ימים לא נוגעת בשוקולד וקפה.
את עושה לגופך. אין אין אין טוב מזה. אנחנו פה מאחורייך מעודדים!
<ניקורט תזונתי -
אני כבר מזמן רוצה לדבר על זה, כי אנחנו חגות סביב זה.
אז אגאבה במקום סוכר - לא ממכר באותה המידה, עוזר לעבור את הקריז, והרבה יותר קל להשתחרר ממנו בהמשך עם רוצים.
כנ"ל כוסמת במקום דגנים כמו חיטה, אורז.
כנ"ל דלועים במקום תפודים ובטטות.
אפשר להמשיך.>
טוב, אצלנו -
בכל הקשור למתוק, אנחנו כבר "אחרי"
אוכלים פירות רבים, ואחרי תקופה ארוכה של חוסר שימוש מוחלט, חזרנו לאחרונה לפירות יבשים (יענו משדרגים את סלט הפירות בחופן צימוקים, ושתי תאנים מיובשות קצוצות. ככה.)
מדי פעם מכינים כדורי תמרים.
לא משתמשים בסוכר כלל, לא באגאבה (סתם כי לא מצאנו בארץ RAW ORGANIC עדיין) בוודאי לא בממתיקים מלאכותיים.
א, אחרי המתוק, (שזה צעד ענק ועצום ורב!) אני ממש מפצירה להעיף את הדגנים האלה, בפרט ובמיוחד את עתירי הגלוטן. זה פשוט דבר נורא... לרוב המוחלט של האנשים.
בצקים. פיצות. פיתות. לחם. פסטה. לא יכולים לחשוב על להעביר את היום בלעדיהם. <לי זה זועק התמכרות... ממש זועק...> מי שכבר לא ממש מכורה למתוק, זה הדבר הבא.
עיקר השארתי לסוף -
אני אוכלת פחות מתוקים וכבר כמה ימים לא נוגעת בשוקולד וקפה.
את עושה לגופך. אין אין אין טוב מזה. אנחנו פה מאחורייך מעודדים!
<ניקורט תזונתי -
אני כבר מזמן רוצה לדבר על זה, כי אנחנו חגות סביב זה.
אז אגאבה במקום סוכר - לא ממכר באותה המידה, עוזר לעבור את הקריז, והרבה יותר קל להשתחרר ממנו בהמשך עם רוצים.
כנ"ל כוסמת במקום דגנים כמו חיטה, אורז.
כנ"ל דלועים במקום תפודים ובטטות.
אפשר להמשיך.>
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
גמילה ביתית ממתוקים
עם רוצים.
בדיוק. עם רוצים.
בדיוק. עם רוצים.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
גמילה ביתית ממתוקים
הרבה זמן שלא כתבתי "ממש", בעיקר בגלל שלא רציתי לעשות לעצמי ג'ינקס נוסח- אני אכתוב כמה טוב, והכל יתפרק. אבל הנה, קצת התפרקות ואפשר לכתוב ללא חשש
כבר חודש (ושלושה ימים, אבל מי סופרת) שאני נטולת סוכר וקמח. חכו עם מחיאות הכפיים- לא עשיתי את זה קולד טרקי, ופעם בשבוע אני אוכלת דבר אחד שכולל סוכר ודבר אחד שכולל קמח (לדוגמא, פעם בשבוע פרוזן יוגורט עם מקופלת, פעם בשבוע לזניה מקמח מלא).
פתאום, משום מקום, אחרי החלווה שהייתה פריט הסוכר של השבוע שעבר (אבל בחיי שאני לגמרי לא בטוחה שזה קשור בכלל, רק מציינת, למקרה שאתן יודעות משהו שאני לא), התפרצה דלקת/פטריה אי שם באיברי האינטמי. מלא זמן שזה לא קרה, וזה מבאס. מבאס להקפיד על התזונה ושהגוף יגיב ברשעות. אם יש לכן תובנות כלשהן, אשמח לשמוע.
ובכל זאת, אחרי הכל ולמרות הכל- חודש נטול (כמעט לחלוטין, וביחס לחודשים הקודמים זה שינוי דרסטי ודרמטי בהחלט) סוכר וקמח!
כבר חודש (ושלושה ימים, אבל מי סופרת) שאני נטולת סוכר וקמח. חכו עם מחיאות הכפיים- לא עשיתי את זה קולד טרקי, ופעם בשבוע אני אוכלת דבר אחד שכולל סוכר ודבר אחד שכולל קמח (לדוגמא, פעם בשבוע פרוזן יוגורט עם מקופלת, פעם בשבוע לזניה מקמח מלא).
פתאום, משום מקום, אחרי החלווה שהייתה פריט הסוכר של השבוע שעבר (אבל בחיי שאני לגמרי לא בטוחה שזה קשור בכלל, רק מציינת, למקרה שאתן יודעות משהו שאני לא), התפרצה דלקת/פטריה אי שם באיברי האינטמי. מלא זמן שזה לא קרה, וזה מבאס. מבאס להקפיד על התזונה ושהגוף יגיב ברשעות. אם יש לכן תובנות כלשהן, אשמח לשמוע.
ובכל זאת, אחרי הכל ולמרות הכל- חודש נטול (כמעט לחלוטין, וביחס לחודשים הקודמים זה שינוי דרסטי ודרמטי בהחלט) סוכר וקמח!
גמילה ביתית ממתוקים
אני גם רוצה לעדכן אחרי 18 ימים ללא שוקולד -
אחרי השבוע הראשון הרבה יותר קל לי ואני כמעט ולא חושבת על שוקולד בכלל...
שמתי לב שגם כשבא לי משהו מתוק ואני לוקחת מג'הול או אננס מיובש, אני לא מרגישה "חוסר סיפוק" כמו בימים הראשונים.
הביוץ עבר בשלום ולא היה לי craving למתוק !!
בימים רגילים בזמן ביוץ הייתי מסוגלת לאכול לפחות חצי טבלת שוקולד. אוי לי...
וגם לא היתה קנדידה החודש, לאחר שבתקופה האחרונה במשך חצי שנה היתה מופיעה לי קנדידה כשבוע לאחר הביוץ.
הבעל גם אמר לי שעור הפנים שלי נראה הרבה יותר טוב
יכול להיות שיש השפעה כזאת מהירה?
סלט הפירות
זה הפינוק של ימי שישי ושבת בבוקר!
הבעל מכין לי קערה גדולה עם תפוחים, תפוזים, תותים, קיווי (מה שיש בבית - לא הכל ביחד...) ומוסיף צימוקים או תאנים מיובשות
ואני חוגגת
ביום שבת מצטרפות לסלט פירות גם שתי הבנות (לבן זה יותר מדי מעורבב..) ונחמד לגוון את א.הבוקר של שבת במקום פנקיקיים.
<הפנקיק מקמח כוסמין ויש סירופ אגבאה או מייפל אורגני בשבילי וסירופ שוקולד בשביל הילדים והבעל >
אחרי השבוע הראשון הרבה יותר קל לי ואני כמעט ולא חושבת על שוקולד בכלל...
שמתי לב שגם כשבא לי משהו מתוק ואני לוקחת מג'הול או אננס מיובש, אני לא מרגישה "חוסר סיפוק" כמו בימים הראשונים.
הביוץ עבר בשלום ולא היה לי craving למתוק !!
בימים רגילים בזמן ביוץ הייתי מסוגלת לאכול לפחות חצי טבלת שוקולד. אוי לי...
וגם לא היתה קנדידה החודש, לאחר שבתקופה האחרונה במשך חצי שנה היתה מופיעה לי קנדידה כשבוע לאחר הביוץ.
הבעל גם אמר לי שעור הפנים שלי נראה הרבה יותר טוב
יכול להיות שיש השפעה כזאת מהירה?
סלט הפירות
זה הפינוק של ימי שישי ושבת בבוקר!
הבעל מכין לי קערה גדולה עם תפוחים, תפוזים, תותים, קיווי (מה שיש בבית - לא הכל ביחד...) ומוסיף צימוקים או תאנים מיובשות
ואני חוגגת
ביום שבת מצטרפות לסלט פירות גם שתי הבנות (לבן זה יותר מדי מעורבב..) ונחמד לגוון את א.הבוקר של שבת במקום פנקיקיים.
<הפנקיק מקמח כוסמין ויש סירופ אגבאה או מייפל אורגני בשבילי וסירופ שוקולד בשביל הילדים והבעל >