באופן טבעי

בלבוסטע,
היא כתבה שיש חמישה ילדים די גדולים, שמושפעים מבעלה ומזלזלים בה. היא דתיה ו/או חרדית, ופוחדת מנתק מהילדים.

אני צריכה לטבול הערב וכל כך לחוצה
בשנה האחרונה לנישואי לא טבלתי. לא הייתי מסוגלת. לא יכולתי שייגע בי. בדיעבד, אני מברכת על זה ומודה לעצמי על זה. לא יודעת מה נכון לך. תבדקי איתך.

אולי יועצת הלכה תוכל לפחות להקשיב? לתחושות של אחרי, לפגיעה? אפילו רק לתת לזה שם ומקום. כי כל כך מלמדים אותנו מגיל צעיר שאין דבר כזה לא לטבול, ולא משנה מה קורה במערכת היחסים.. ההכרה מאשת דת בעיני מאוד יכולה לחזק.

_תודה לכן
האם הטכניקות שעוזרות להיפגע פחות
גם עוזרות לו להשתנות ולהיות פחות אטום?_
כן. ולא.
אם את מיישמת אותן באופן עקבי, שזה נורא נורא קשה לכל אדם נורמטיבי, אז זה מכריח אותו לצאת מאזור הנוחות שלו. הוא יתחיל להגיב אחרת.
קשה לצפות איך אחרת. לרוב בשיפור נקודתי, זמני. לפעמים באלימות וזעם, כשזה מטלטל אותו מידי חזק.
אבל, בדרך כלל, אצל רובם, ברגע שאת מרפה - ומי יכול לא להרפות לפעמים, כי את לא מרגישה טוב, כי היה יום מבאס, וכאלה - חוזרות ההתנהגויות הקודמות, ואת רואה שמה שהיה קודם זה שינוי קוסמטי מאוד.
את תרגישי לבד האם השינוי הוא מהותי ועמוק או נורא נקודתי. ומבאס.
וגם, כמו סדרה הנדסית - תמיד נשאר הפער. ככל שאת משתמשת בטכניקות האלו יותר נכון, הן מכריחות אותו לזוז מהעמדות הרגילות שלו, אבל הן דורשות גם ממך ומעניקות לך את האפשרות להיות יותר מחוברת לעצמך, ואז.. הקצת שינוי שפעם היה נראה כמו חלום הופך להיות משהו מאוס, נורא קטן, מלווה בתחושה שאת ראוייה להרבה הרבה יותר טוב מזה.

_תודה לכן
אני כל כך מבינה את זה בשכל
אבל משהו בתוכי עוצר אותי
גם כשכבר דואגת לשמח את עצמי במה שאני אוהבת (ואני בהחלט עושה את זה.. וגם אוהבת את העבודה שלי)
כל הזמן מסתכלת אחורה לראות אם הוא מתייחס.. מגיב... אוהב וכו'
כל כך נואשת לתשומת לב שלו
מרגישה שכמה שיהיה לי טוב מדברים אחרים תמיד יש שם את הבור / חלל ריק שזקוק לאהבה שלו
הלוואי ויכולתי להיגמל מיזה
אני מבינה בשכל שזה רק גורם לי סבל, אבל לא מצליחה להשתחרר.._
זה כל כך כל כך טבעי. יש משהו מעגלי ביחסים כאלה. יש משהו שגורם לזה שככל שאת שם יותר זמן, כך מצד אחד את נחנקת וכבה ביחסים, ובמקביל באופן כאילו פרדוקסלי מתקשרת יותר ויותר, קשה יותר ויותר לצאת משם, כמו בוץ טובעני..


וכל הזמן יש לי את התקווה שישתנה ושהוא כן יכול, כי בחצי שנה הראשונה היה יותר טוב, והיה יותר חם וכו'
בעיני זה נהדר. זה אומר שכאשר בחרת בו היה שם משהו יותר טוב. זה אומר שבשביל להגיע אליך הוא היה צריך להוציא מעצמו יותר. כי כנראה זה סימן שאהבת את עצמך אז, מספיק בשביל שהוא יטרח.

לא יודעת איך להגיד את זה, אבל אם אחרי 14 שנה מה שנשאר זה חצי השנה הראשונה, אז.. לפעמים זה לא משנה אם הוא באמת לא יכול או שלא היתה לו מספיק מוטיבציה. את יודעת מה? זה גם לא משנה איך הוא יהיה עם אישה אחרת. בך הוא פגע. למה שתרצי להיות איתו? עם מישהו שאת לא בטוחה בקשר שלך עם הילדים שלך איתו? להיות איתו זה להסכים עם פגיעה. למה שתסכימי?

לדעתי - לאט. הכי חשוב זה הקצב. שיתאים לקצב הפנימי שלך. את רואה משהו - להסכים להמשיך לראות אותו. זה נורא קשה. ומאוד עוזר.

אני מבינה
זה נורא נורא קשה. )-:

תודה על ההבנה
עדיין לא חזר, לא יודעת אם לחכות או ללכת לישון..

פלונית יקרה
אנחנו איתך
לגבי טבילה יש איזו דמות תורנית שאת יכולה להתייעץ איתו/ה? או להכניס אותה לתמונה?
זה באמת מצב לא פשוט.
התלות.
השאלה איך נכון לך לעמוד יציבה. כמו לב שומע לא לטבול (מצטרפת להמלצה לדבר עם יועצת הלכה) או לטבול בשביל עצמך ולא לצפות. אולי יש אפשרות אחרת מולו לא יודעת.

מטפלת זוגית שאולי יכולה לעזור לך להבין היכן נמצאת, חגית אנקרי.
ברור לי שאת צריכה 100% אהבה עצמית 100% קבלה עצמית ו 0% ביקורת עצמית. כל הזמן לחזק את עצמך. נשמע שאת בכיוון הזה.
לגבי התנהלות מולו הייתי פונה לעזרה.

עוד דבר שאולי יתאים לך. לא פתרון מהשורש אבל יכול להקל.

התקן מירנה די מבטל את הצורך לטבול. צריך ליווי הלכתי למה להתייחס כי יש כתמים אבל אחרי כמה חודשים בד"כ אין וסת ולא צריך לטבול.

אז אמנם פה זה באופן טבעי אבל ההורמונים פחות משפיעים מאשר בגלולות ויש עוד שיקולים בחיים אז אולי תשקלי. אני ממליצה לנסות (תמיד אפשר להוציאו)

נסי לבדוק עם
אם הבנים
באשר תלכי
יד לאישה
אולי גם בת מלך רלוונטי

השם איתך, הוא בעדך
לא נולדת לסבול
תזכרי את זה

מה שממנו - ממנו
אבל מה שביידיך - ביידיך בלבד

נכון. צריך: להתייעץ. לחשוב. לבחון. להתלבט.
זה מסע. חיזוק עצמי זה שער מצויין להיכנס דרכו
כל השאר... יבוא בזמנו
3>

פעם קראתי בראיון את אמילי עמרוסי שהתגרשה והתחתנה בשנית. אמרה שכדאי להתגרש רק אם החיים לבד (בהנחה שאין נישואים שניים) נראים לך עדיפים מהחיים איתו.
רק את יכולה לענות על זה.

יהיה לך טוב בע"ה!!
איך בדיוק ? את לא צריכה לדעת הרגע.
אבל את בדרך לשם @} ♡

אני חושבת שחיים הדרושה עדיפים בהרבה על פני חיים עם בנזוג מתעלל או פוגעני.'
אני מעולם לא התחרטתי על הגירושין.
מסכימה עם למ, גם אני חושבת שנכון להתגרש כאשר החיים לבד עדיפים על פני הביחד עם הפרטנר.

עם זאת לפעמים באלימות נפשית נוצרת מן מעגליות של קושי מאוד גדול להיפרד. יש משהו בהכאבה החוזרת הזו שלפעמים יוצר באופן פרדוקסלי חיבור רגשי מאוד חזק.

תראי, הדבר הכי מטריד בעיני הוא שהוא משפיע על הקשר שלך עם הילדים. המשמעות של זה היא שלחיות איתו זה לחיות עם אויב באותו בית.

אני חושבת שהתהליכים של בניית החיים לוקחים את הזמן שלהם, זה לא פשוט להיפרד, אני חושבת שיש לנו את כל הזמן שבעולם לחשוב ככה ואז להיפך. מאחלת לך שתעשי כל דבר בקצב שנכון לך.

אמרתי לו 'ההתנהגות שלך מאוד פוגעת בי' אז אמר -אסור לך לדבר אלי ככה, אני יחליט מה מתאים לי לעשות, את יכולה להגיד רק מה את מרגישה, ואז יצא מהחדר
מה??
את אומרת לו בבירור מה את מרגישה, והוא תוקף אותך על זה ואומר לך שאסור לך להתבטא.
ויותר גרוע - מעמיד פנים שהוא כן נותן לך מרחב ביטוי: "את יכולה רק להגיד מה את מרגישה".
זו דריסה בריש גלי.
והעמדת הפנים שהגישה שלו היא לגיטימית, היא פשוט מגוחכת.

בנאדם נורמלי היה אומר "אני מצטער יקירה, אבל אני באמת לא מרגיש / רוצה / מסוגל להיכנס למיטה כרגע, אני יותר מדי עייף / מודאג / מעוצבן / משהו אחר וזקוק להליכה שלי. זה בסדר לבוא אחר כך ולהתחבק?"

אני מציעה לך להביא עוד סיטואציות כאלה, שנוכל להסתכל עליהן ביחד אתך ולהבין עם מה את מתמודדת ומה את מרגישה. שנוכל להזכיר לך את הקול השפוי, המכבד, האוהב.
הקול שנהיה כל כך לא מובן מאליו אחרי שנים עם אדם פוגעני.

אני ממש מתאפקת לא לבכות ולהישאר נינוחה במצב הזה
אני לא בטוחה שזה רעיון טוב, ההתאפקות הזאת.
אולי באמת לבכות מולו זה לא הרעיון הכי טוב, אבל גם להחניק את הרגש ולהישאר שם, במצב הזה, יש לזה השלכות שליליות.
לצאת מהמרחב שלו מיד כשזה קורה, ואז להרגיש את עצמך ולבכות את עצמך, אם צריך, אולי יהיה טוב יותר.

לא יודעת איך להגיד את זה, אבל אם אחרי 14 שנה מה שנשאר זה חצי השנה הראשונה, אז..
אז לדעתי, זה אומר שהוא עשה מאמץ קצר-טווח למצוא חן בעינייך, אמר את המילים הנכונות ושלף את ההתנהגויות הנכונות כדי שתתקשרי אליו, ואז, ברגע שנתת בו אמון, התחיל לגלות את פניו האמיתיים.

אילו היית אומרת "בחמש או עשר השנים הראשונות המצב היה הרבה יותר טוב", זה כבר משהו אחר. זה אומר שיש בסיס טוב לנישואין האלה, אבל משהו השתבש בדרך.
חצי שנה זו תקופת חיזור קצרצרה. זו לא הוכחה לכלום. הרבה גברים מרעילים משחקים נכון בחצי שנה הזאת, עושים מאמץ "להתנהג יפה" מבחוץ בלי באמת לרצות להיות כאלה, עד שהם מרגישים בטוחים בנישואין, ואז מגלים את טבעם האמיתי, היסודי, המתמשך.

יש קשיים שמתבטאים רק במערכת יחסים אינטימית.
יש אנשים עם קושי גורף, לא יודעים לתקשר. יש כאלה שיודעים לתקשר אבל במערכות יחסים אינטימיות הקירבה מאיימת עליהם ויוצאים חלקים אחרים.
זה אומר שבחרת לא את ההכי גרוע שיכול להיות. אבל כמו שאת מרגישה, לפעמים זה מכאיב יותר.

אני לא מכירה אותה.
היא מייסדת ומנהלת תהל, קו חם לפניות של נשים דתיות וחרדיות שסובלות מאלימות במשפחה.
מהיכרות קצרה מאוד עם הקו החם שלהם, התרשמתי שהם מתמקצעים יותר באלימות פיזית ומינית, הרבה פחות באלימות נפשית ומילולית.
הייתי מחפשת בכיוון אחר.
את רוצה דווקא מטפלת דתייה? או חרדית?
רוצה לומר אזור מגורים, רדיוס?

שתוכלי לבחור במי שהכי מרגישה לך נכון

את כולן אני מכירה באופן אישי, מעריכה סומכת עליהן מאוד מאוד.

אני חושבת שהכי נכון שתעשי לאט ותבחרי לאט את מה שנכון לך. לכל אחת מהן אפשר להתקשר, לקלוט קצת דרך הטלפון את טון הקול, ניואנסים, האם מרגיש לך שהיא מוצאת חן בעינייך.
מאמינה מאוד שטוב שיש יותר מאפשרות אחת לבחירה. זה מדייק את האפשרות לבחור לך מה שטוב ונכון לך

תודה לב שומע
איך אני מוחקת ?

ותודה גם תמרוש

בצד שמאל למעלה, של כל הודעה
יש אפשרות של מחק

זה בגלל שלא בחרת לך כינוי.

אוקיי

לב שומע - מחקתי, תראי אם יש עוד הודעות שחשוב לך שאמחק?

תודה רבה פרח. מחקתי כמה סתם מיותרות. זהו, הכל טוב. תודה

עוד משהו שרציתי לכתוב לפני כמה ימים:

אני שומעת מהרבה א.נשים על הדפוס של "בבית הוא מתנהג בצורה אחת ובחוץ לגמרי אחרת".
לפעמים זה באמת, כמו שלב כתבה, קשור ליכולת הרגשית של אנשים בסיטואציות שונות (אני מכירה גם מקרים הפוכים, של אנשים שחיי הנישואין שלהם מאוד טובים, אינטימיים ויציבים, אבל במעגלים חברתיים אחרים הם מאוד מתקשים, מרוחקים או לא יציבים).

ולפעמים זה חלק מהתעתוע, מנגנון שמסייע לבודד את האשה, לגרום לכך שהיא תירתע מלספר על הקשיים שלה כי אף אחד לא יאמין לה, ואאפילו לפקפק בחוויות שלה וברגשות שלה ("הרי כולם מעריכים אותו כל כך ורק אני לא, אולי זו אני שביקורתית מדי"), או לגרום לה להאמין שזו רק ההתנהגות שלה שיוצרת את המצב, ולקחת על עצמה את האשמה על ה"כישלון".

וזה לא ככה. ההבדל החד בהתנהגות בין הבית והחוץ הוא אמיתי לגמרי, והוא נוצר ברובו על ידי האדם שמתנהג ככה, ומשרת את הצורך שלו בשליטה.

חייבת להיגמל מזה
הי פרח,
בעיני התלות שלך מולו אינה חולנית. זו מציאות שיש לו מישקל רב ביצירה שלה.
הייתי מתחילה שינוי של מציאות כזו בלזהות רגעים קצרצרים שבהם יש לך שקט יחסי מספקות ושאלות.

_עובדת על עצמי לא להיות שם ולצאת מהמעגל, להתחזק ולהיות בעמדה נפשית חזקה- שיכולה להגיד לו -אם ככה אתה ממשיך אני לא פה, מגיע לי משהו הרבה יותר טוב.
מתפללת שאצליח להתחזק להגיע לעמדה הנפשית הזו כמה שיותר מהר_
יקירה, אין לי ספק שתצליחי להגיע לזה.
את כבר בדרך.
אבל השינוי הזה הוא הדרגתי.
את תגיעי בקרוב לרמה מסוימת, שבה תוכלי להרגיש את עצמך יותר, לזהות יותר מה טוב לך ולמה את זקוקה ברגע נתון, ואת תחגגי את זה.
ואז תגיעי לשלב נוסף, יותר אוהב, יותר חזק, ותחגגי גם אותו.
ואז את השלב הבא.
והבא.
ובשלב 5 תסתכלי אחורה לשלב 2, ולא תאמיני איך יכולת אי פעם לחשוב שאת מסתפקת בזה
זה בסדר
כל שלב ראוי להערכה ולהוקרה שלך.
גם המקום שבו את נמצאת עכשיו: המקום שבו את יכולה להגיד, אחרי שנים של סבל: אני רוצה משהו טוב יותר ואני יודעת לאיזה כיוון אני צריכה ללכת.
אני קוראת אותך בהשתאות ובהערכה.
ויודעת שאת בדרך הנכונה @}

פרח,
אני לא הייתי בדיוק במקום הזה, אבל הייתי במקומות אחרים של פגיעות ועבודה עצמית, וגם תמכתי בנשים אחרות במצב דומה. אז יכולה לענות "בערך". אולי זה יעזור.

_היא אומרת שאם עושים את העבודה אז קורה אחד משניים: או שתביני שאת ראויה למשהו הרבה יותר שווה ותעופי משם, או שהוא יעשה שינוי
הלוואי והאופציה השנייה תקרה.. הלוואי.._
רוצה להיות פרקליט השטן ולהגיד לך: עזבי. אל תקווי שהוא ישתנה.
עכשיו, אני יודעת שלהשתחרר מהאמונה והתקווה שהוא ישתנה, זה כשלעצמו פרוייקט. זה לוקח זמן, וגם הרבה שברון לב ואבל.
אבל סטטיסטית, הסיכוי שאת תשתני לטובה (ואז תחליטי מה לעשות עם עצמך והנישואין - אני לא דוחקת בך לשום כיוון) גדול פי מאה, פי כמה מאות, מהסיכוי שהוא ישתנה.
כי ככה זה לרוב.
את - רוצה להשתנות, רוצה לגדול, רוצה לצמוח וליצור לך מקום טוב יותר בחיים. את באת לכאן להתייעץ ואת מחפשת מטפלת טובה.
האם הוא נקט בצעדים דומים? או שהוא מעדיף לשמר את המעמד הנוכחי שלו וגם, על הדרך, לקטר על זה שהוא מקריב ומסכן?
אם ראית אותו נאבק בעצמו, אבל בכנות, מנסה להשתפר, בוחן את עצמו בעין כנה, ביקורתית ולא רק ברמה של שינויים קוסמטיים ולטוווח הקצר - יש תקווה.
אם לא - עזבי. תתרכזי בעצמך, תתמקדי בעצמך, תתחילי, אם את רוצה, לרפא פצעים ישנים (זה עוזר מאוד) ובהמשך את תוכלי להיגמל מהתקווה הזאת.

זה ממש קשה לי, לא יודעת למה זה דורש ממני אנרגיות לא רגילות
ברור שזה קשה! את נוגעת בדפוס עמוק ומושרש שלך, ומנסה לשנות אותו. זו משימה נהדרת וכבירה. וכן - זה דורש הרבה מאמץ.

אשמח לטיפים איך להתמקד בעצמי ולא להסתכל אחורה לראות אם הוא מתייחס או מגיע
לי יש עצה שאולי יכולה לעזור.
כל פעם שאת מרגישה את הפיתוי להסתכל עליו ולחכות ליחס ממנו - תעצרי על המקום, תגידי "אופס, טעיתי" (כן, אפילו בקול רם!) ותפני במקום זה לבורא עולם.
או לשכינה.

צריך לזכור שהרגש הבסיסי שמניע אותך הוא נכון וראוי: את רוצה להיות נאהבת, לקבל יחס טוב ואוהב ממקור חזק וטוב ומשמעותי לך.
פייר, מגיע לך. לגמרי.
אבל האופן שבו הרגש הזה מתבטא הוא החטאה. פספוס. בפועל, את פונה לכתובת הלא-נכונה. לאדם שלא ראוי לאמון התמים הזה שלך, ושלא יכול לתת לך את מה שאת זקוקה לו.
אז עצה ראשונה: תפני את הצורך הזה, את הרגש הזה, למי שבאמת יכול להיענות לו. כל יום, בכל שעה שהיא.

כשאני הייתי פעם במצב דומה, של לחפש את היחס והאהבה במקום הלא-נכון, עזר לי מאוד לשיר את "אדון הסליחות".
כמעט כל היגד שם היה משהו שהייתי צריכה לשמוע, אלמנט שהייתי זקוקה לו: טוב ומיטיב לבריות, דורש צדקות, שומע תחינות, עונה בעת צרות... הכל.
והפזמון גם היה מאוד חשוב: "חטאנו לפניך, רחם עלינו".
מה פירוש? אני הרי לא חטאתי ולא פשעתי בשום דרך.
אבל כן החטאתי את המטרה. הסתכלתי למקום הלא-נכון.
(אני מאוד אוהבת איך בעברית "חטא" ו"החטאה" באים מאותו שורש. לדעתי, הרבה חטאים הם בסך הכל סוגים שונים - לפעמים קטסטרופליים - של אי-דיוק).
אז כל פעם ששרתי את הניגון הזה, התפללתי לאלוקים ואמרתי "בבקשה תעזור לי להתכוונן מחדש, לכיוון הנכון. תעזור לי לבקש את הדבר הנכון מהמקור הנכון, לא מהאדם הלא-נכון. תעזור לי לתקן את ההחטאה, את הפספוס, ותן לי את מה שאני זקוקה לו".
זה עזר

כל פעם שאת מרגישה את הפיתוי להסתכל עליו ולחכות ליחס ממנו - תעצרי על המקום, ותפני במקום זה לבורא עולם.
אני רוצה להדגיש את המילים "כל פעם". לא באופן נוקשה ומחמיר, אלא באופן שמכיר בעובדה שצריך המון חזרות, המון שינון.
שלוש, ארבע, חמש או שישים פעם ביום. כמה שצריך.
תרגול רגשי-רוחני.

יש סיפור מתוך "שער החסידות", שקראתי מצוטט בספר "לדרוש אלוהים". אולי רלוונטי לכאן:
תלמידו של המגיד ממזריטש, בכל פעם שהיה עומד בתפילה, חשב על אשת שכנו. הוא ניסה להתעלם מההרהורים האסורים, אבל דמות אותה אשה המשיכה לתבוע אותו. האשה שבה והופיעה בפניו בכל פעם שניסה להתרכז בתפילה. הוא הלך להתייעץ ברבי.
אמר לו המגיד: "כך יש לנהוג בהסתכלות. אם תסתכל על אשה יפה, יחשוב במחשבתו: מנין לה זה היופי? הלא אילו היתה מתה לא היה לה עוד יופי זה, רק היתה תכלית הכיעור. אם כן, מנין לה זה? על כורחך בא זה מכוח אלוקי המתפשט בה. זה נותן לה כוח האדמומיות ויפי הפנים. נמצא, שורש היופי הוא כוח אלוקי"
יופיה של האשה, אומר המגיד, הוא דעת השם, מה שאנחנו חווים כבא מאלוקים. רמז לשלמות הנמצאת מעבר להשגתנו.
"ומה לי להימשך אחרי החלק?" שואל המגיד "טוב לי להידבק בשורש ועיקר כל העולם".
@}

תודה רבה תמרוש

תמרוש, את מדהימה.

תודה

מקסים

מה שלומך, פרח יקרה?

פרח יקרה,
את תמיד יכולה למחוק תגובות שלך. את בוחרת!
את יכולה אולי לנעול את הטלפון על ידי טביעת אצבע, ולשים קוד כניסה לחשבון שלך במחשב.
יש לך זכות לפרטיות. מותר לך שיהיו לך דעות משלך.
שבת שלום!

מחזקת אותך. יכול להיות שהתגובות שלו מחריפות כי את מתחזקת ומתחילה לראות את המציאות של מי שהוא, וזה מפחיד אותו מאד. אני מאמינה בך שתמצאי את הדרך שלך שיהיה לך טוב, מגיע לך.

זה משגע. בוודאי. לכן קוראים לדף הזה מלים הורגות. זה לא מטאפורה. זה כפשוטו.
העצה שבדרך כלל עובדת הכי טוב: לא להתווכח איתו אף פעם על היה או לא היה. פשוט לצאת מהסיטואציה.
לתעד. תיעוד. תיעוד. תיעוד. בשביל עצמך. מחברת שאת רושמת לעצמך דברים. זה נותן תחושה של אחיזה במציאות. אני זוכרת שפתק שכתבתי פעם לפני המון שנים הציל אותי ממש. ואז זה היה סתם בשביל לפרוק. לא חשבתי על תיעוד.
מטפלים או ייעוצים - מעכשיו את לא הולכת יחד עם אדם לא אמין שמוציא אותך שקרנית לשום ייעוץ ששם אותך במקום שוויוני ולא שיפוטי מולו. פשוט לא הולכת.
וכן. זה נורא. קשה. בלתי. אפשרי.

עוד נקודה חשובה - לרשום תאריכים בתיעוד, כשאת יכולה וזוכרת. עוזר מאוד מאוד אחר כך.

יש גם את קבוצת הפייסבוק לקבל אהבה אחרת. ממליצה לנסות. זה עוזר להרגיש פחות לבד. אמנם רוב האנשים שם הם בשלב שאחרי היציאה ממערכת יחסים כזאת. אבל את שומעת המון המון סיפורים שונים ומגוונים וכולם גזלייט בבסיס.

אה, זה קל:
לא מגיבה, לא מתווכחת, לא מסבירה למה אני צודקת והוא לא
אין טעם, אנרגיה מבוזבזת

מתעדת לעצמי, כדי שלא אשתגע, וחוזרת לזה להתחזק

לאורך הדף הזה למעלה (ממש ממליצה לקרוא אותו שוב ושוב כמה פעמים, כל פעם אסימון אחר ייפול לך), בשמת ועוד נשים טובות שכבר לא כאן באתר, מדגישה (מדגישות) כמה טיפולים אצל מטפלים שלא מכירים דפוסי התעללות "שקופים" נוראיים והרסניים ממש.

לטבול אם הוא לא איתך?
למה?
אלא אם כן את אוהבת לטבול (הייתה תקופה שאהבתי, למען עצמי) בלי קשר לאם יש או אין יחסי אישות

מישהי סיפרה שבהתחלה היא סרבה לראות במה שהיא עוברת התעללות או פגיעה
אח"כ היא הייתה מוכנה לתת לזה שם
ולאט לאט היא הבינה שכל פעם שהוא עושה לה גזלייטינג זה שווה ערך לאגרוף או סטירה
והרי ברור לה שהיא לא תישאר עם מישהו שמכה אותה מכות פיזיות, נכון?
אז היא הייתה נותת לעצמה את החירות לדמיין סטירה, אגרוף בבטן, דחיפה, בכל פעם שהוא רמס אותה, הפסיק לדבר איתה במשך שבוע, השתמש ב-"משתיקי קול" כאלה ואחרים, ולדמיין את הסימנים הכחולים עליה
הרי אין הבדל, מלבד הסימנים הכחולים, בין מה שאת עוברת, ובין מה שאישה שבן הזוג האלים-פיזית שלה עוברת
זה עניין של שליטה

לב שומע ו אי ננה,
הנחתן פה מילים של זהב. תודה.

פרח יקרה,
אני שולחת לך חיבוק גדול.
עכשיו לפני ערב החג, ורגע לפני תחילת השנה החדשה, יהיו כמה ימים שלא תוכלי להכנס לפה בשביל להתייעץ ולהתעודד. מה יוכל לעזור לך לעבור את החג כמה שיותר בשמחה ובשלווה?

אני רוצה להציע שתכיני לעצמך פתקים של מסרים מחזקים שתוכלי לחזור ולקרוא אם יעלה הצורך או הרצון מלפניך.

הנה דוגמאות למשפטים, ובעיקר כדאי לך לכתוב כל מסר שיחזק אותך שנובע מתוכך. יצירתיות ואהבה הם שם המשחק.

אני טובה.
אני זוכרת נכון.
יש לי לב טוב.
אני ראויה לחיים טובים, להערכה, לאהבה.
מותר לי להתפתח, מותר לי לשנות.
מותר לי להתרחק מפגיעות.
אני סומכת על עצמי יותר ויותר.
השכינה מובילה אותי בדרך הנכונה בשביל לגלות את האור שלי בעולם.
יש אור שמנצנץ בקצה המנהרה, ואני הולכת לכיוונו.
זאת שנה של צמיחה והתעוררות!
אני מקיפה את עצמי בעוד ועוד תומכים שעוזרים לי לצאת מהבוץ.
השכינה איתי. היא עוזרת לי לפרום את הפלונטר.
זיהיתי נכון. זאת היתה פגיעה. התחושות שלי נכונות. אני שפויה. אני מבינה נכוחה את המצב.
…..

יקרה, צעד צעד. זאת עומדת להיות שנה של לידה שלך. את תלדי מתוכך אשה נהדרת שכולה נמצאת כבר בתוכך. תני לה לבקוע לאור העולם!

שנה טובה ומתוקה!
שנה טובה למתוקה!

ועוד משהו. אולי זאת הזדמנות לשתף מישהי מהסביבה הרחוקה או הקרובה שלך, אולי מישהי מחברות העבר שמהן נותקת? לחזור ולרקום את הרשת החברתית שלך. אני קוראת לרשת החברים ׳משפחת הלב׳. זה מה שמציל אותי מהתרסקות במצבים קשים. ממליצה בחום למצוא במקביל לכתיבה פה מישהי (או מישהו) שאת ממש יכולה לדבר איתה, שיכולה לחבק אותך, להקשיב לך. חשוב שהאדם הזה יהיה מישהו תומך ומחזק. לא ביקורתי. מכיל. יש לך בעברך או בסביבתך הפיזית מישהי כזאת שאפשר לדבר איתה?

__שאלתי לפני כמה שנים רב אם אני צריכה לטבול כי בעלי לא נמצא איתי, אז אמר שאבוא איתו, הוא הסכים להגיע ואמרתי אצל הרב, בעלי אמר שזה לא נכון ובוודאי נמצא איתי ואמר את זה בצורה כ"כ משכנעת שזה היה נשמע שאני השקרנית פה, אז הרב אמר לי אז תלכי לטבול
וזה כל הזמן קורה גם בכל הייעוצים שהיינו, תמיד הוציא אותי הלא בסדר
זה נורא וזה אמיתי לגמרי.
ינחם אותך במשהו לדעת שאת לא לבד?
חברה שלי הלכה עם בעלה לתשעה(!!!) אנשי מקצוע שונים, וכל אחד ואחת מהן - נפלו בפח.
גם אלה שהתחילו בגישה טובה, גם אלה שהבינו וראו, בהתחלה, איזה טיפוס הוא ובאיזו מצוקה היא - במוקדם או במאוחר נפלו ברשתו, נכנסו למשחק שלו והתחילו לרחם עליו ולדרוש ממנה דברים, באופן שהשאיר אותה פגועה ומבודדת.
והיא אמרה לי פעם: איך זה שאני, אשה נבונה ורגישה ודעתנית, כל פעם במצבים האלה מאבדת את הקול, מרגישה טיפשה ומתייחסים אלי כאל טיפשה?
זה קשה מאוד, וזה אמיתי לגמרי, וזה קורה המון.
אסור אסור אסור במצב כזה ללכת לאף אחד שלא מתמחה-מקצוען במצבים של אלימות ודיכוי ומניפולציות ביחסים.
ואם אין ברירה, אז קודם לשלוח להם מאמר בנושא גזלייטינג...



אולי זאת הזדמנות לשתף מישהי מהסביבה הרחוקה או הקרובה שלך, אולי מישהי מחברות העבר שמהן נותקת? לחזור ולרקום את הרשת החברתית שלך. אני קוראת לרשת החברים ׳משפחת הלב׳. זה מה שמציל אותי מהתרסקות במצבים קשים. ממליצה בחום למצוא במקביל לכתיבה פה מישהי (או מישהו) שאת ממש יכולה לדבר איתה, שיכולה לחבק אותך, להקשיב לך.
מסכימה מאוד. נסי לחשוב על זה.
גם תומכת בהצעה לאבטח את הגלישה שלך פה. האתר הזה קטן ואינטימי אבל הוא פתוח לכל, וקל לגלות דרך המכשירים שלך איפה גלשת ומה עשית.
מאוד ממליצה לנעול את הטלפון בזיהוי אצבע או תמונת פנים, את המחשב בסיסמה דרקונית שרק את תוכלי לנחש, למחוק (עכשיו, היום) את היסטוריית הגלישה שלך מהדפדפן, והחל מעכשיו, לגלוש תמיד בחלון incognito. לפתוח חלון אינקוגניטו ברגע שנכנסים לאינטרנט זה דבר פשוט, הרגל שקל לפתח ולשמור עליו. זה בסך הכל עוד "קליק". וככה לא נשמרת היסטוריית הגלישה שלך.

יש לך את הזכות הבסיסית לדבר עם אנשים שאת רוצה לדבר אתם ולקבל תמיכה בלי שאף אחד ייזקוף את זה לחובתך. זכותך למצוא מקום מוגן ואנשים שתומכים בך ומבינים אותך.
אבל במצבים רבים בחיים, את צריכה לקחת או ליצור לעצמך את הזכות הזאת - היא לא באה לבד.

תודה יקרות! אתן מדהימות! ונותנות לי הרבה כוח!
שיהיה שנה טובה הרבה יותר!

לב שומע תוכלי לפרט על הפתק שהציל אותך? באיזה מובן?

יוליקו הרעיון של פתקים מעודדים מקסים, חושבת לאמץ. אפילו כתזכורת.
בכלל ההמלצות שלכם נהדרות.

פרח את מותק אמיתית מגיע לך טוב ובשפע. שנה טובה ואוהבת

סליחה, אבל לא. לא נכון לי.

אני כותבת ממש קצר.

אני חושבת שאת לא במצב לדרוש ממנו משהו כזה. דברים יותר בסיסיים (לטעמי) הוא לא משנה. חשוב לדעת שפורנוגרפיה זו התמכרות, ואדם לא נגמל בגלל אולטימטום ברוב המקרים, וגם כשכן, זה ממקום עמוק של הבנת הנזק שההתמכרות גורמת לו עצמו והמחיר האישי שישלם ושל מה שיאבד אם לא ישנה. לא נראה שהאיש נמצא במצב של חשש לאבד משהו, או לתפקד לפי מה שאת מורה לו. מצד שני את יכולה לתעד את הטלפון שלו עם המידע הפורנוגרפי, כי אולי זה יעזור לך בהמשך להיפרד ממנו, אם יום אחד תבחרי בזה.

פרח יקרה,
לפי תחושתי ממה שאת כותבת פה את שוב מעבירה את המרכז אליו. הרי מהרבה מאוד בחינות ברור שהוא בוגד בך ומפר את החוזה שביניכם: הוא משקר לך ולאחרים לגבי מה שקורה ביניכם. הוא מעלים מידע. הוא מקטין אותך. הוא מסרב לקיים יחסי אישות וגם מסדר שתמשיכי להתכונן לקראתם. הוא מסכסך בינך לבין ילדיך. הוא מפריד אותך ממקורות תמיכה (חברים ומשפחה).
אם הכל היה נפלא והיית מגלה שהוא אלכוהוליסט, או קלפטומן, או מכור לפורנוגרפיה, אז היה שווה למצוא איך לטפל בהתמכרות ולעזור לו. היה הרבה מה לאבד. כרגע אם תאיימי הוא יתעלם, ישקר יותר טוב ויעלים עדויות.

אני חושבת שעדיף לך להמשיך בקו הפעולה הקודם, שהוא לדאוג לעצמך, לחזק את עצמך, למצוא מה טוב לך ולהכניס עוד מהטוב הזה לחייך. לעשות את השנה הזאת לשנה טובה ומיטיבה!

וגם חשוב מאוד לאסוף כל חומר אפשרי עליו. זאת כי בקרב החברה החרדית לפעמים נוטים לטובת הגבר. צלמי את הטלפון והמסך עם הפורנוגרפיה, וכנסי להיסטוריה של הגלישה וצלמי גם אותה.

וכל מידע שאת אוספת מן הראוי שישמר בדרך שהוא לא יכול לעלות עליה.

יקרה,
אני שולחת לך חיבוק גדול.

לפי תחושתי ממה שתיארת, הוא בוגד בך כבר שנים בלי קשר לנשים. הוא בוגד בחלקים הכי פנימיים והכי עדינים שלך, מקטין ומוחק, הורג את נימי הנימים הכי עדינות הכי בעומק, עוד יותר עמוק מאשר ברמת איברי ההולדה החיצוניים.
זה כואב כואב כואב כל יום. והגילויים הנוכחיים כואבים כואבים.

איך אנחנו כאן יכולות לעזור לך? מה את מבקשת מאיתנו?

אני מוסיפה עוד מחשבה שלי:
זה מרגיש שהשכינה פשוט עוזרת לך למצוא את הדרך החוצה מתוך הכלא שלך. הנה את מקבלת עזרה מלמעלה בהבנת המציאות כפי שהיא. ככה יותר קל לבחור את הדרך שיותר מתאימה לך: דרך חיים ודרך פעולה.
מה שחשוב כרגע זה לתעד, ולכן לשוב לא לשתף אותו בכלל בידע שלך. ידע הוא כח. אם תבחרי להתגרש המידע הזה יעזור לך לצאת יותר בקלות. אם תבחרי להשאר לפחות תדעי מה המצב לאשורו.
אפשרי לעצמך את הזמן שנחוץ לך על מנת למצוא מקורות מידע, להכיר את החוק, למצוא מקורות מידע משפטי, תעסוקתי, להבין מי ומה יכול לעזור לך.
מצאי לך איפה לבכות ולדבר ולהוציא מה שכואב בלי לשתף אותו כרגע. המציאות היא שהוא לא שותף אמיתי לחיים, לא בן זוג. הבעיה היא שלפי החוק היהודי הוא הבעלים שלך ואת רכושו, אז הכח לשחרר אותך הוא בידיו.

אני רוצה לציין שמבחינתי האישית (התיאורטית עד כה), עצם המעשה המיני לא מפריע לי כיום. בעבר חשבתי שאם אגלה שהאיש שלי שוכב עם אחרות זה יהווה עילה מידית לפרידה. כיום מבחינתי זה יהווה עילה לבירור עמוק בינינו איך לנהל את יחסינו בצורה מיטבית בכדי שכל אחת ואחד מאיתנו יקבל אפשרות יותר מדוייקת לחיים טובים. אנחנו אוהבים ומדברים, אז גילוי כזה יוביל אותי להבנה שיקירי זקוק ליותר ריגוש, ציד, שינוי, ואפשר יהיה לחפש איך ליצר בינינו תחושות כאלו. לברר איך לתקשר יותר לעומק צרכים ורצונות. אבל עד כה לא הייתי במצב, אז זה נשאר איתי כמחשבה.

אצלכם הוא לא מדבר, לא משתף, לא חושב או פועל לטובתך, ולא חי איתך בזוגיות למעשה. זו את שמשתדלת באופן חד צדדי כבר שנים.

אני חשה שלמצבים קשים יש פוטנציאל מערער גדול, שמוציא מאיזון, אז קודם כל כדאי למצוא איך קצת לרכך ולעדן. כל דבר שינעים לך דרך החושים יכול לעזור. גם להבין שאת פצועה כרגע (חץ בלב? חץ באגו?), ושדרוש לך זמן החלמה.
מצד שני יציאה מאיזון פותחת פתח לחיפוש איזון חדש, שעם תהליכי מודעות אישית יהיה כנראה מצב הרבה יותר נכון ומתאים לך.

שבת שלום, אשה יקרה.

לא הייתי מספר לרב שלו שאת יודעת שבוגד. הוא ידליף לו, כמעט בוודאות.

אני חושבת עלייך. מאחלת לך כוחות ותמיכה כמו שמגיעה לך.

מציעה לך למצוא אולי תרוץ שיאפשר לך לבכות בנוכחותו מבלי שידע שזו הסיבה.

ברור ששמת לב לכמה דברים , הרי סיפרת שהמצב לא תקין, וברור גם למה לא חשבת על הכיוון הזה: זה לא חלק מהעולם שלך! גם לא היית חושבת שהוא מרגל עבור מדינה זרה, או סוחר נשק, או סוחר סמים, נכון? כי זה לא מה שאדם נורמטיבי עושה.

יקרה, אני מצטרפת לכל מה שכתבו כאן לפני.
שולחת לך חיבוק גדול. זה באמת הלם.
גם בעיני להיות פוגעני ולהרעיל רגשית ולעשות גזלייט זה הרבה הרבה יותר חמור מבגידה.
אבל.. פחות משנה מה בעיני מי שמחוץ לך.
אני מבינה שאת כנראה ראית אותו כמכלול מסויים, נוקשה ופוגעני בסוג מסויים של אינטראקציות שמציב אותו מול החסרונות של עצמו. אבל גם בעל ערכים, עקרונות, אדם שלא יעלה על הדעת שייפול לתהומות כאלה. ו... וואו.

מצטרפת בחום לאלה שמציעות לך לתעד הכל ולא להגיד לו כלום. להסתיר מפניו שאת יודעת. זה נכון. ככה נכון לפעול כדי להגן עצמך. וכדי ליצור לך מרווח זמן מספיק לתכנן את הצעדים שלך.

ברמה הרגשית - זה באמת הלם. שולחת לך חיבוק עצוב ומצטרפת למציעות לנסות לעטוף את עצמך בכל דרך. פיזית, רגשית. פשוט לעשות לך טוב.

לאט לאט תנשמי לתוך זה ותדעי מה את רוצה לעשות עם זה.

אגב, אני לא יכולה שלא לחשוב על כמה טוב שהוא לא הדביק אותך בשום מחלה. טוב מאוד שהוא התרחק! שיישאר שם. ): ): ):.

חיבוק.

מצטרפת למחזקות ולמחבקות. את ברגע משבר נורא כעת. תני לעצמך להיות, להרגיש, לברוח מלהרגיש, מה שאת צריכה.
אל תעשי מולו שום דבר שיש לו השלכות עתידיות, הזמן לזה יגיע ואת תהיי חזקה ומוכנה. בינתיים רק לתעד ולטפל בעצמך. העצה של בעלבוסטע נשמעת לי טובה מאד, למצוא תירוץ שיסביר את השינוי בהתנהגות שלך.

כתבתי, ונמחק.
אכתוב שוב.

במקומך הייתי תוהה מדוע ולמה הוא מציע גישור עכשיו. האם שיתפת אותו במידע שמצאת? האם הוא חושד? מה הוא מנסה להשיג בגישור הזה?

לדעתי הוא מנסה לזכות בנקודות חיוביות במטרה לצאת הוגן כלפי מתבונן חיצוני (רב הקהילה? חברי הקהילה?), או לבלבל אותך כאילו הוא משתנה לטובה, או לצבור קלפים חיוביים שיוכל לשלוף במקרה שתרצי לעזוב.

כדאי לך להתייעץ לפני כל צעד כזה עם מישהו שמבין. כתבו לך במעלה הדף כמה מקומות שאפשר לפנות אליהם.

מהי המטרה המוצהרת של גישור זה? האם זו הכנה לגירושין? האם זו כוונה לכאורה לפתור את הבעיות הזוגיות שלכם? חשוב שתדעי מה הוא רוצה ומה הוא מתכנן, שלא תופתעי ושלא תיכנסי תסבוכת בגלל שאת נשמה טובה שמאמינה לכל דבר (וזה כי את אדם נורמטיבי!).

נשים שמבינות יותר ממני במערכות של יחסים מתעללים כתבו פה שוב ושוב במהלך השנים עובדה ראשונה במעלה לגבי טיפולים, גישורים ועוד: האדם המטפל חייב להיות מומחה ומנוסה בעינייני יחסים מתעללים, אחרת הוא מסונוור מנופת הצופים שהמתעלל יודע לפזר כלפי חוץ, ומפספס לחלוטין את המצב. זה התעתוע. האדם שסובל הקטנה ומחיקה בחיי היומיום (את!) מקבל לכן מנה נוספת של מחיקה והקטנה גם מהמתעלל וגם מהמטפל/ מגשר. דין וחשבון ממטפל/ מגשר לא מיומן כזה עלול להשפיע לרעה על התיק שלך בבית המשפט, ולא פחות חשוב, לדחוף אותך אחורה בתהליך האישי שלך של התאוששות וצמיחה אחרי שנים של דיכוי.

כלומר עולה השאלה האם האדם שהומלץ על ידי בעלך קיבל הכשרה מקצועית מתאימה להתמודדות נכונה עם גישור במקרה של בעל מתעלל, והאם הוא גם מיומן. האם יש לו ניסיון מעשי.

אולי אפשר שתציעי את מגשר שמקובל עליך. אולי יוכלו פה להמליץ לך על אדם כזה.

ועוד שאלה מאוד חשובה - מה גרם לו להציע את זה עכשיו? מה באינטראקציה ביניכם גרם לו להציע את זה עכשיו? האם הוא יודע שאת יודעת, על הבגידות? משהו אחר?
מרגישה רצון להשלים את התמונה - מה גרם להצעה שלו.

וגם - הוא מעניין, מאתגר, האיש הזה. זאת מרגישה לי הצעה של מישהו שעשה שיעורי בית. כי המרכז עצמו מרגיש לי מקום עם הרבה פוטנציאל. רק השאלה האם זה פוטנציאל שמתאים למה שאת צריכה עכשיו.

יולי, שמעתי בשנים האחרונות נשים שדווקא מטפל זוגי עזר להן לצאת החוצה מהזוגיות. אני חושבת ומרגישה לאור הסיפורים שזה ממש לאו דווקא הכשרה ספציפית של המטפל, אלא באופן כללי מטפל שהוא מאוד אנושי, קשוב, עם כנות, שלא נעול על קונספט שכופה את עצמו על המטופלים.
אני נמנעתי מסוג כזה של תהליכים בצמתים שונים בחיי מאותם חששות - שהמגשר יעניק לגיטימציה לפוגע. אבל נוכחתי לראות שזה לא תמיד ככה. יש בזה הרבה ניסוי וטעייה.

אני גם חושבת שאין כזה דבר הכשרה מקצועית מתאימה לגישור עם בעל מתעלל. גישור חייב להתחיל מנקודת פתיחה שוויונית, שמכבדת את שני הצדדים במידה שווה. עכשיו - יש גישות בגישור שמכניסות גם פרמטרים של צדק, של הוגנות. כלומר שהמגשר לא יציע פתרון לא הוגן גם אם הוא אולי יהיה מוסכם על שני הצדדים. יש גישות שבהן החתירה היא לפתרון מוסכם וסיום הסכסוך גם על חשבון הוגנות.
יש מגשרים שמסוגלים לזהות דינמיקה של התעללות ויש כאלה שלא. יש כאלה שיעשו משהו עם הזיהוי הזה, יש כאלה שלא. בכללי זה נשמע לי מוקדם מידי להגיע עכשיו למגשר עם רצון להתגרש. מרגיש לי שנכון שיהיה קודם יותר בטחון בהחלטה. ברצון.
אבל לגמרי שווה לנסות להבין למה הוא מתכוון בהצעה הזו. בקיצור - לשאול עוד שאלות, השאלות שאת שאלת, כדי לנסות לדייק את השביל.

לב יקרה,

אני לא מקצועית בתחום. אין לי ניסיון אישי או מקצועי כזה. כמעט כל הידע שלי מגיע מדפים שונים באתר הזה. זו ההמלצה הגורפת של נשים שייעצו פה במשך שנים. הן הדגישו את הסכנה בתהליך שמונחה על ידי אדם שלא התמחה בתחום הזה ספציפית (יחסים מתעללים), גם אם הוא מומחה ומנוסה בעזרה לזוגות עם בעיות מגוונות.

לא סתם פרח לבד במערכה: האיש יודע לדבר ולהציג את עצמו באופן חיובי, והיא נשארת חסרת מילים או מתפרצת בכאב. כך היא משאירה רושם פחות טוב. מטפל מקצועי יקלוט את התעתוע שמטפל פחות מקצועי יפספס.

יולי יקרה, מכבדת אותך. חשוב היה לי לומר שאני לא מסכימה עם האג'נדה הזו באתר. אני חושבת שהיא נכונה בכללי אבל לא מספיק מדוייקת. ו.. אם לא שוכנעתי אותך, נמשיך שתינו לתמוך כל אחת מהמקום שלה (-:

פרח יקרה, אני לא מכירה. כשאהיה פנוייה אנסה לגגל עליהם.

אולי אפשר ללמוד מהשבת: עוצרים את המרוצה של ימי החול ומפנים זמן לעולם הפנימי, למעגל הקרוב. אולי כדאי לך לעצור רגע, לברר מה מתאים, מי מתאים, לפני שצוללים לתהליך הגישור.

את חייבת בבקשה ממך לשמור את כל התיעודים.
הוא מבין משהו ולכן הציע את זה עכשיו.

הוא צריך טיפול פסיכיאטרי זוגי.
הוא שיקר הרבה שנים.
הוא רמס לא רק ערכים זוגיים אלא גם את האמונה שלו ושלכם בדת.
הוא פגע ושיקר גם בכל הנשים האחרות.


סליחה יקירה, לפני שאת הולכת לגישור ומספרת שם את כל מה שגיליתי הורסת לעצמך את הסיכוי לצאת מהסיפור הזה עם כמה שפחות נזקים - אני מבקשת ממך ללכת לעטרכת דין.

את יכולה להסכים לגישור אחרי החגים. בינתיים תיפגשי עם עורכת דין לענייני משפחה שראתה מקרים כאלה ולא כמוך שאת המומה ועלולה לעשות טעויות.

אני לא הייתי במצבך אבל כן הייתי במצב שבו רציתי כל כך להאמין שהצד השני רק יתחבר לטוב שבו שהוא רק יתעשת שהוא רק יחליט ללכת בדרך הנכונה (כאמור בדברים אחרים) ודברים יתנהלו אחרת. ומה שקרה זה ששום כלום בזמן הזה הוא ניצל את האמונה שלי בטוב - וריסק לי את החיים. אני מתמודדת ואתמודד עם הנזקים שהוא יצר בכל התקופה שהייתי תמימה לחשוב שישתנה.

אני ממש מבקשת ממך אל תלכי בדרך של טעויות רק כי בכל ליבך את רוצה שכל הסיוט הזה ייעלם ויהיה לצידך בעל טוב ונאמן. זה לא יקרה בעקבות גישור ולא יקרה בעקבות טיפול פסיכולוגי. זה אולי יקרה אחרי הרבה שנים של טיפול פסיכיאטרי עם כדורים, וקבוצת תמיכה למכורים ולא בטוח שהוא יתמיד ויעמוד בזה ולא בטוח אחרי זה שזה ייגמר.

תשני כיוון חשיבה. תסתכלי על המעשים שלו ולא על דיבורים.

את עכשיו לא רואה בו יותר שותף ובעל נאמן כי הוא בוגד שפעל בסתר. בדיוק להיפך. לכי לעורכת דין. תשמרי על מה שאת יודעת קרוב אלייך. אל תלכי לשום מגשר עד שמקבלים ממנה יעוץ ותכתבי גם פה.

את לא היחידה שנמצאת בבור עמוק, יש כאן נשים חכמות שמייעצות לך מליבו ומנסיונן. תקחי את זה אלייך את לא לבד

יותר ויותר אני משתכנעת שיש לו בעיה נפשית. אולי אפילו מחלה.
הוא צריך טיפול ותרופות.
אחר מאד מאד את ההזדמנות לגישור.
ואם גישור לגירושין אז תביאי את מישהי מטעמך. (לא גבר)
בהצלחה!

עוקבת לפי מה השתכנעת שיש לו בעיה נפשית ואולי אף מחלה?

שמעתי בשנים האחרונות נשים שדווקא מטפל זוגי עזר להן לצאת החוצה מהזוגיות. אני חושבת ומרגישה לאור הסיפורים שזה ממש לאו דווקא הכשרה ספציפית של המטפל, אלא באופן כללי מטפל שהוא מאוד אנושי, קשוב, עם כנות, שלא נעול על קונספט שכופה את עצמו על המטופלים.
לב שומע, מאוד משמח לשמוע את זה.
אני חושבת שהגישה שלך מאוזנת היטב, בבחינת "כבדהו וחשדהו".
שווה לזכור שהרבה מהדיונים בנושאים האלה נערכו לפני 10 שנים ויותר, ויכול להיות שהשדה המקצועי השתפר קצת מאז

מסכימה אתך על בררנות בריאה ועל הצורך במטפל קשוב מאוד, מכבד ופתוח.
עדיין, אני חושבת שיש חשיבות ללימודים והשתלמויות בנושאים רגישים, שמאפשרים למטפלים טובים בפוטנציה להיות עוד יותר מדויקים.
אבל זה יכול להיות משהו יחסית קטן שהבנאדם ליקט על הדרך - יום השתלמות, או כמה שיחות עם קולגה מנוסה. זה לא בהכרח מותנה בתעודה העיקרית שלה/שלו, ולא בהכרח משהו שהם יזכירו או יבליטו ברזומה.

תודה תמרוש. מסכימה איתך.

ממה שהבנתי ממקרה של חבר שהתגרש, מאוד חשוב לא לעזוב את הבית לפני שנחתם הסכם. אם אין ברירה לכי לישון בחדר של הילדים. מי שעוזב את הבית, עלולה להמנע ממנו החזרה אליו, וכן יכולות להתקבל החלטות שמשמעותן הכספית ניכרת. חשוב לך לא להחשב לאשה מורדת.

חשוב להתיעץ עם עורך דין על הצעדים שאת נוקטת, וחשוב לשמור במקום בטוח את הצילומים של מסך הטלפון שלו, תיעוד שיחות פוגעניות עם תאריכים. יתכן שלא תזדקקי להם, אבל אם כן, חשוב שישאר לך התיעוד.
במקרה שתחליטי על גירושין, אם הבנתי נכון, עדיף לך לפנות לבית דין לענייני משפחה לפתיחת תיק. לבעלך עדיף יהיה להקדים אותך ולפתוח תיק ברבנות. ממה שהבנתי לרוב הרבנות נוטה לטובת הגבר, ובית הדין לענייני משפחה נטה בעבר לפחות לטובת האשה.

האם יש למישהי מידע יותר מעודכן?

עורכת דין. היום יש שינויים דווקא הרבני פחות אוהד אבות כאלה.
בכל מקרה כדאי להקליט את הפגישה עם המגשר

ואת חייבת עורכת דין לשבת אצלה מישהי מומלצת לא בזול ולא מישהי מעמותה.

מישהי כזו תבהיר לך היטב מה את יכולה לעשות שלא יפגע בך.

הנה יוליקו כתבה משהו שבכלל לא ידענו. תארי לך מה עוד יש.

העניין של לא להיחשב אישה מורדת לא רלבנטי בכלל כיום. ובטח לא כשהוא בגד.
אפשר להעביר את המזרן באופן קבוע לפינה אחרת בבית. אני עשיתי זאת שנה שלמה.

לדעתי דווקא לא דחוף להתייעץ עם עורך דין. לא יהיה לו הרבה לתרום בשלב הזה.

אני חושבת שהדבר הכי חשוב כרגע הוא עמוד שדרה רגשי. להרגיש בעלות על התהליך ועל ההחלטות. שזה יהיה שלך. אני בעדך. אני חושבת שאת מקשיבה לעצמך, ושזה יותר חשוב כרגע מכל דבר אחר. כן, גם פרקטית, אחרי הרבה שנים של ניסיון, אני חושבת שגם פרקטית זה המפתח הכי טוב והכי יעיל ליציאה החוצה.

חובה להתייעץ עם עורכ/ת דין לפני כל גישור. לבוא עם מידע ברור על הזכויות שלך.
גישור זה דבר מסוכן אם המגשר לא מבין בהתעללות. אפילו אם מדברים רק על הכסף והסדרי ראייה.

"העניין של לא להיחשב אישה מורדת לא רלבנטי בכלל כיום. ובטח לא כשהוא בגד."
זה ממש לא נכון - בבית הדין הרבני זה רלבנטי מאוד ויכול להכריע את התיק.
לא לתת עצות לא מוסמכות. זה מסוכן ומזיק.
בנסיבות המתוארות של בגידות ארוכות שנים והסתרות ומעילות באמון - הכי דחוף זה להתייעץ עם עורכת דין טובה ובתשלום מלא.

חשוב לציין שהפן הכספי של הגירושין חשוב מאוד, ולא רק מבחינת יכולת ההשתכרות העתידית שלך, שנראית נמוכה כרגע. זה חשוב בשביל להבטיח את עתידם של ילדיך. ללא כסף לא יהיה לך מקום שבו יוכלו לגור איתך, ולא תוכלי לשלם על לימודיהם, ועוד. בעלך יוכל להתחתן שוב ויוכלו להוולד לו עוד ילדים. הוא יוכל לבחור לא להשקיע כסף בילדים המשותפים שלכם. דמי המזונות וכל סכום אחר מהרכוש המשותף שלכם יוכל לעזור לך לדאוג לילדים.

אני יודעת אחרת. ואחרי הרבה שיחות עם עורכי דין וניסיון חיים. פרח, מרגישה שהכי נכון לשתוק פה כרגע כי את שותקת, עוברת את המסע הפנימי שלך, את העיבוד שלך. אשתדל להמשיך לעקוב

איך אני יכולה להיות איתכם בקשר בפרטי? בצורה אנונימית?

פרח יקרה, אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך עד הסוף: עם מי את שואלת האם ניתן להיות בקשר בפרטי?

את רוצה לשתף מה היה שם, מה לא נראה לך, ומה את רוצה בשבילך שיקרה?

אם את לוקחת בחשבון לפי הכיוון של המגשר שהאיש עצמו בחר, ומכך את מבינה שהאיש מעוניין להפרד במהירות, כלומר לא מעוניין להשתנות, או להשקיע בתהליך מודעות אישית, או בשיפור הזוגיות איתך, בתנאים האלה מה הכיוון האידאלי והאופטימלי בשבילך?

אוי פרח, זה נשמע שהכל קורה כל כך מהר! את צריכה הרבה כוחות כדי להשאר יציבה בסערה הזאת.
אני מאמינה בך וסומכת עלייך שתדעי מה נכון. אם את רוצה להיות בקשר עם מישהו בפרטי, את צריכה לבקש ספציפית ואז יתנו לך כתובת מייל, אם זה יתאים.
את לא חייבת להיענות לרצון של בעלך להליך המהיר הזה, מה גם שיש סיכוי שיש לו סיבה לעשות את זה כל כך מהר, ולך יש קלפים אחרים שיכולים לשחק לטובתך אם תצטרכי. כך אני חושבת, אבל אין לי ניסיון ואני לא מכירה את התחום.
שולחת לך חיבוק גדול.

אם משהו לא נראה לך, כנראה שאת צודקת. אני סומכת מאוד על תחושות הבטן שלך.

מרגישה שאני לא יכולה לעזור יותר מזה, כי יותר מידי חתיכות מהפאזל נסתרות מעיני.

חיבוק.

ממליצה לחפש מידע - ב 30.9 עומד להתקיים פאנל רבנים ומומחים ייחודי בנושא טהרה ואינטימיות במערכת יחסים שאינה מייטיבה/אלימה. עם דגש על נשים נפגעות. בפאנל ישתתפו הרב שמואל אליהו, הרב אברהם שרמן, הרב יהושוע שפירא, הרב יעקב אריאל ועוד רבנים, וגם ד"ר מולי גרוסמן כמומחה בטיפול בנפגעים ופוגעים. הפאנל מיועד קודם כל לנשים שסובלות ממערכת יחסים כזו ואחר כך גם לרבניות, מדריכות כלה, מטפלות וכו'. מרכזת את זה טלי זיו-חלון טל' 054-4918799. פעם ראשונה שאני רואה עיסוק של רבנים בנושא הזה. האמת די נדהמתי. את כבר לא שם, מדברים איתך על גירושין, לא על לא לטבול, אבל אני חושבת שיכול להיות מאוד משמעותי לצפות בזה, זה יתקיים בזום, נדרשת הרשמה, וזה גם יכול לתת זווית מעניינת על המגשר שבעלך כנראה - ככה את מרגישה ואני סומכת על התחושות שלך - גייס לטובתו.

איך אני יכולה להיות איתכם בקשר בפרטי? בצורה אנונימית?
את יכולה לפתוח כתובת אימייל חדשה באיזה שם בדוי שמתחשק לך, לא לשמור אותה במיילים של הטלפון, ולנעול אותה עם סיסמה דרקונית. ב-YAHOO מאוד קל לעשות את זה.
את יכולה לפנות אלי במייל - יש כתובת מייל זמינה בדף הבית שלי (תמרוש רוש), ואם מישהי רוצה להיות בקשר ישיר אתך, אשמח לקשר ביניכן.
אני עצמי, יש לי יכולת מענה מוגבלת, ובמייל לפעמים לוקח לי שבוע-שבועיים לענות @}