ניחוח אדמה אחרי הגשם

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

חוזרת לעדכן. אשמח אם מישהי קוראת פה שתיתן סימן אפילו קטן שאדע שלא כותבת רק לעצמי, למרות שגם זה עוזר לי בכל אופן.
אז מצאתי עבודה , סוג של כמו שרציתי (בדיוק בהודעה למעלה כתוב עד 14...)
זו קלדנות - לסכם פרוטוקול, בוועדות מסויימות, לא אפרט שלא יזהו. זה רק פעמיים-שלוש בשבוע, וחלק מזה מהבית אפילו, בוועדות אונליין. זה נשמע לי ממש מתאים כרגע בתור התחלה וגם הנושא של הוועדות הוא מעניין (זה לא משפטי שאז לא הייתי שורדת את השעמום). עוד לא ממש התחלתי, רק הייתי בהתלמדות, וכבר קשה לי...
אכתוב פה על החששות שלי רק כדי לשחרר את זה קצת מעצמי, אבל אשמח גם לעצות אם יהיו לכן.
קודם כל להתארגן בבוקר ולנסוע, הוועדות מתקיימות כל פעם במיקום אחר בעיר ואצטרך להגיע באוטובוסים... שזה מלחיץ בפני עצמו, להגיע למקום שאני לא ממש מכירה ולהספיק בזמן, אני גם ככה תמיד לחוצה לא לאחר.
דבר שני בוועדות אונליין אני צריכה להפיק את הקישור מאיזה תוכנה שאני עוד לא ממש מכירה, בהתלמדות המצלמה שלי לא עבדה וזה היה מביך ולא נעים.

מעבר לזה ממש ממש קשה לי לקום בבקרים. אני חושבת שזה מעבר לעייפות הפיזית (יש עדיין התעוררויות בלילות של הילדה... אבל יחסית סביר והתחלתי ללכת לישון טיפה יותר מוקדם).
זה ממש חוסר רצון להתחיל את היום. ממש תחושה שאני לא מסוגלת להתמודד, שבא לי רק להישאר במיטה החמימה. זה גם פיזי כי באמת אני ישנונית בשלב הזה, אבל כשאני כן קמה ומתאוששת, אני בסדר. אני חושבת שזה שילוב של פיזי ונפשי.
תמיד היה לי קשה לקום בבקרים, אפילו כשכן עבדתי בעבודה שמאד אהבתי אבל אז הייתה לי כן מוטיבציה להגיע לעבודה, לפגוש את האנשים שאני אוהבת ואת המקום עצמו. אז עכשיו אני סופר חוששת איך אקום בבקרים, ועוד עכשיו חורף, ואצא מהבית ממש ממש מוקדם עם מיליון מרווחי ביטחון בשביל האוטובוסים והפקקים ולמצוא בדיוק איפה מתקיימת הוועדה, אני צריכה זמן...
אמאלה
פתאום מרגישה רגליים קרות ובכלל למה אני צריכה את העבודה הזו

כמעט התחלתי לימודים אבל ברגע האחרון החלטתי שזה לא מתאים, כי גיליתי על האופציה הזו מאוחר ממש והמכללה נמצאת רחוק, לא הייתי בטוחה שזה הכיוון. אבל כן חשבתי שהעבודה הגמישה הזו יכולה להשתלב טוב עם לימודים...
ועדיין מרגישה בקושי כוחות לעשות אפילו את זה. ובנזוגי היה רוצה שאני אכניס יותר משכורת כדי שנוכל לחשוב על משכנתא ודירה משלנו... אבל מרגישה שלא מסוגלת. ומתביישת ועצובה שהוא מפרנס (ולא קל לו בעבודה) ואני לא
 

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

אני עושה קצת יותר ממנו בבית ועם הילדים אבל שוב, גם פה הוא מאד משתתף ופעיל אז אני מרגישה הרבה פעמים שהחלוקה לא מספיק שווה ושהוא עובד יותר קשה בסה"כ. הוא גם הרבה לוקח את הילדים ונותן לי לנוח לבד בבית, ולאחרונה הוא ביקש גם שאשתדל לתת לו זמן לנוח לבד בבית אז עשיתי את זה כמה פעמים.
ועדיין למרות שיש לי יותר זמן פנוי אני מרגישה חוסר כח מוחלט, אני בקושי עושה דברים עם הילדים בבית (שלא לדבר על מחוץ לבית... הצלחתי איכשהו לארגן מפגש עם ילד מהגן לקטנה ומדי פעם יוצאת איתם לגינה).

אגיד דברים שאני כן עושה טוב לאיזון... אני כן מבשלת יחסית רב הימים, כל ערב במיטה אומרת לשני הילדים 3 דברים שאני גאה בכל אחד מהם (ראיתי שהם ממש נדלקו על זה ומאד מצפים לזה בערב)
משתדלת להתעניין בסרטונים שהבן הגדול מצלם עם חברים שלו, הם ממציאים כל פעם "סדרה"... קצת קשה לי כי זה די מטופש אבל אני מנסה לצפות ולמצוא בזה עניין.
משתדלת לשמור על שגרות של פלייליידי בוקר וערב. (זו ממש הצלה גם בתקופות שאני לא עושה כמעט כלום מעבר לזה).
שומרת על קשר (בעיקר בוואצאפ) עם חברות טובות, מקשיבה ומייעצת להן.
הצלחתי לעשות לאחרונה התקרבות קטנה להורים שלי.
מעריכה מאד את חמותי ומשתדלת להראות לה את זה כמה שאני יכולה.
מסרקת את הילדה כל כמה ימים לבדיקת כינים (זה דווקא כיף כי אני לא מוצאת כינים ואני מאד אוהבת לשחק עם השיער שלה)
דואגת שיהיו בגדים וכביסה (בזה בן זוגי לא נוגע)

[פלונית]

מזל טוב על העבודה החדשה!
נראה לי טבעי שיש קשיים כי זו התחלה... מקווה שיהיה יותר קל בהמשך 

כתבת לפני כן שאת לא בטוחה במה את רוצה לעבוד. אז נראה לי מעולה שאת מתחילה משהו חלקי של פעמיים שלוש בשבוע, כך שתוכלי לראות אם זה מתאים לך, ומקווה שזה ישאיר לך מספיק זמן לשאר הדברים, זה חשוב...

לגבי המיקום של הוועדות שכל הזמן משתנה, אם הבנתי נכון ממה שכתבת זה נשמע שעוד מעט תכירי יותר טוב את שכונות העיר, אז נשמע לי שהקטע הזה אמור להיות קל יותר בהמשך... 

לגבי המצלמה שלא עבדה אולי יש לך אפשרות לנסות אותה לפני הפגישות עצמן אם את צריכה אותה?

ובכלל למה אני צריכה את העבודה הזו
אולי כדי לבדוק אם זה מתאים לך ואם את נהנית מזה?

אני מרגישה הרבה פעמים שהחלוקה לא מספיק שווה ושהוא עובד יותר קשה בסה"כ.
אם את כרגע מרגישה חוסר כח מוחלט והוא לא, הגיוני שיהיו דברים שלא תוכלי לעשות דברים באותה מידה כמוהו. בכל מקרה, לא נראה לי הגיוני לצפות שהחלוקה תהיה תמיד בדיוק 50-50, כי לכל אחד יש כמות אחרת של כוחות וגם סוג אחר של כוחות, וכל אחד טוב בדברים אחרים. אני חושבת שחלוקה הוגנת היא חלוקה שבה כל אחד עושה מה שהוא יכול 
 

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

פלונית, תודה ואיזה כיף שכתבת לי !
תודה על העידוד. את צודקת שהעבודה הזו היא התנסות. ואני אכיר את השכונות ואת התחבורה הציבורית יותר טוב. ובאמת יש גם חלק משמעותי מהבית שזה נוח. אני אמורה לקבל מחשב מהעבודה , דווקא ניסיתי את המצלמה מראש עם זום ועם גוגל מיט ופשוט בתוכנה הספציפית שהייתה בוועדה היא לא עבדה. אמא שלי אמרה לי "נו בטח שהיו לך בעיות טכניות, זה הכל בגלל מרקורי בנסיגה..."
אז אולי באמת זה מה שהיה כי אני כן עשיתי את כל ההכנות האפשריות (מרימה לעצמי שאני אחראית ואמינה...)

ולגבי החלוקת עבודה, גם בן זוגי בכוחות מדולדלים אבל שנינו תומכים אחד בשנייה כמה שאפשר. אני כן הרבה פעמים נותנת לו לישון בבוקר ומארגנת את הילדים לבד כשאני מסוגלת לזה.
לפעמים אני מרגישה שגם אני וגם הוא מאד דומים בבעיות ובקשיים שלנו, ולכן קשה לנו להוציא את עצמנו מהמצב המדוכדך-עייף הזה