באופן טבעי

סיפור לידה של ידידה שלי, ישראלית שגרה ביפן

שרה קראתי את סיפור הלידה שלך וראיתי תמונות , אני מתרגשת עד דמעות , את אישה כל כך אמיצה . כל טוב לכם .

מכירים את המושג לסנדלר אין נעליים?

אז תשמעו מה שעשיתי לבעלי: בעלי משפץ בתים. כל הלקוחות מרוצים ממנו. הוא בא ומשפץ בנאמנות וביעילות, והעיקר לא יקרן. אבל לקוחה אחת לא מרוצה ממנו! נחשו מי, אישתו! אז יש לנו אסלה שמתנדנדת. יש לנו אזעקת של שריפות שנמצאת על מדף ומעלה אבק... תריסים שנפלו .. וכול מיני תיקונצ'יקים שהוא דוחה כבר שנה שלימה. מאמינים? שנה שלימה!
נמאס לי אז מה עשיתי: שלחתי אליו אימיל בשם בדוי שאני צריכה שיפוצים כאלו וכאלו. הוא כמובן שמח על הלקוח החדש. הוא קובע להפגש איתי במקום זה וזה, במגרש החניה לפני הבית שלנו. וקבענו שאלבש חולצת פסים כדי שיזהה אותי. הוא אומר לי שאזהה אותו באוטו אדום. הוא בא הביתה, חוטף ארוחת lunch ואז רץ לפגוש עם הלקוח. אני מהר שמה את החולצה עם הפסים, שמה משקפי שמש נעלי עקבים ונפגשתי איתו. ברגע הראשון לא זיהה אותי ואז...

עכשיו המסכן מתקן!

ג-ד-ו-ל
הרגת אותי מצחוק.

שרה שלום,
אני והבת שלי הסתכלנו בתמונות של שלום וציפי ובתי מוסרת לציפי שתהיה תינוקת חמודה
ושלום לובש חולצה משונה...

להתראות!

ושלום לובש חולצה משונה...
זאת חליפה שאמאשלי קנתה לשלום. אני לא אוהבת אותה, נראת שלומפרית, אבל לאמא אומרים תודה יפה ולא מתלוננים. שלום מאוהב בחולצה הזאת ולובש אותה כל הזמן. (לכביסות, אני צריכה לגנוב אותה שלא ישים לב) הוא מת על הליקופטרים. כל הזמן מחזיק הליקופטר צעצוע ביד ומדבר על הליקופטרים.

אתמול היא כל הזמן אמרה - "נכון ראיתי את שלום וציפי במחשב?"
הילדים שלך הותירו עליה רושם רציני...

איזה מחמאה... LOL בת כמה הבת שלך ואיך קוראים לה?

היא בת שלוש וחצי (ואח שלה בן שנה) ואת השם שלה אני לא אוהבת לכתוב באינטרנט...
אני כותבת - "בכורה" ואח שלה - "צוקי".

אהבתי מאוד את הרעיון שלך על האי-מייל, אולי אני אנסה את זה על הבעל שלי

גם הוא שיפוצניק בלי נעליים?

הוא לא שיפוצניק אבל את צריכה לראות את ערימת ה"דברים-שמחכים-בצד-לתיקון" שהוא אוגר.
ליד המחשב, לדוגמא, יש ערימת חיות מעץ. ג'ירפה בלי רגל, כלב חסר אוזן, לביאה בלי שתי רגליים ועוד...
כל פעם שמצטרפת חיה חדשה לערימה הוא אומר - "נו טוב, לפחות יש להם חברה חדשה..."
וככה הוא מושך את זה (ואת שאר התיקונים בבית) עד אין קץ.

אולי תעיפי אותם לכל הרוחות והוא ילמד מה זה 'דברים-שמחכים-בצד-לתיקון' מי צריך את כל השמעטעס כמו ג'ירפה בלי רגל?

שרה,
מה הסיפור של ד"ר שטראוס מירושלים?

המשרד הבריאות ניסו לתבוע אותו ולשלול את הרשיון שלו. היו לו בעיות עם ד"ר רחמילביץ'. רק אחרי משפט מתיש הוא הצליח לשמור על הרשיון שלו.

שרה, את מכירה את הדף מגרש משחקים ? זה דף מיוחד לכל מיני נסיונות בצ'יק צ'ק , למשל, תירגול אותיות גדולות וכדומה.

שרה, על פי כל מה שאני יודעת, לא ברור באלצהיימר מה הביצה ומה התרנגולת האם המתכות שספגו האנשים הובילו לאלצהיימר או שבגלל האלצהיימר יש הצטברות וריכוז של מתכות כבדות במוח.

לא היה אלצהיימר בשנים לפני שהיו כל כך הרבה מתכות כבדות. מה פתאום עכשיו יש מגיפת אלצהיימר?

תודה לך על הקישורים@}

שרה, אני גרה בקצה השני של המדינה, באריזונה, כך שמפגש יהיה קצת מסובך

בהחלט, שרה. אשמח מאד להכיר אותה.

שרה, תודה על הכתובת. כשיהיה לי יותר זמן לכתוב אכתוב על הלידת עכוז.

הי שרה,
אני בקושי באתר ורק עכשיו קראתי את סיפור הלידה ללא תמיכה המדהים שלך.
אני מלאת הערכה לדרך שעשית והסיפור שלך מחזק אותי בדרכי האישית והמקצועית.
המון המון תודה.

שרה, סליחה על האיחור בתגובה. בדף שלי כתבתי סוף-סוף את סיפור הלידה של אור (לידת עכוז).
לגבי מיכל: כתבתי לה אי-מייל די מזמן אבל עוד לא שמעתי ממנה בחזרה. אנסה שוב בקרוב.

http://forums.ort.org.il/files/30/2037022/3041639.jpg]ציפי[/img] על הבטן מתאמנת בהרמת ראש (בת 4 חודשים)
ציפי (בת 5.5 חודשים)

לא היה אלצהיימר בשנים לפני שהיו כל כך הרבה מתכות כבדות
לא מבינה כלום בנושא, בכל זאת, לפני שלושים שנה דיברו על סניליות, אני זוכרת אנשים עם תופעות דומות להחשיד.

אלמונית, שלושים שנה זה כלום. התחילו להשתמש בכספית בשיניים בערך לפני 150 שנה וזה יוצא מתאים בהיסטוריה של אלצהיימר
גם כן היה מקצוע שמי שעסק בו נהייה משוגע
מקצוע הכובענים
הכובען המשוגע מעליסה בארץ הפלאות

הי
(יוצא שפעם בחודש אני רושמת שורה באתר...)
אשמח להפגש אתכם כשאתם בארץ. באיזה גיל הילדים שלך?
לייה היא בת שלוש וארבעה חודשים ורחל היא בת שנה ועשרה חודשים.
לשאלתך - אני מדריכת הכנה ללידה. וגן עוסקת בתיאטרון רחוב (קבוצת בלבלו).

את יכולה לשלוח לי "במייל" mailto:[email protected] את הסיפורים ואני אחליף אותם. אפשר להשאיר את התגובות.

הי שרה, גיליתי שאלה עתיקה ממך:
איך יש לך אומץ להחליט לא לחסן ב כ ל ל? כל הכבוד לך! איפה את גרה בארץ?
תשובה: אני גרה בשוהם.
יש עוד כמה באתר שלא מחסנים, אני חושבת. אני לא יודעת אם זה אומץ. החיסונים מפחידים אותי יותר כרגע. חשבתי שאת לא מתלהבת מחיסונים, אז חיסנת בכ"ז?

אז למה את מתפעלת אם גם את אותו דבר? גם את אמיצה ללכת נגד הזרם וכו', נכון?

וממה שראיתי את גם קראת הרבה יותר ממני בכל העניינים.

בשמת, לא?
רק באתר אני מוצאת אנשים כלבבי.

האמת, יש לי פחדים גדולים. עכשיו הגדולה שלי מאוד משתעלת וחולה ואני בטוחה שגם הקטנה תידבק, רק שנה ו-4 חודשים, וזה אולי שעלת ואני ממש רואה בדמיוני את הקטנה סובלת כמו הגדולה, אולי אפילו יותר (מקווה לפחות) והלוואי שיכולתי למנוע ממנה את זה - אבל לחסן אותה נגד שעלת מבחינתי זה ממש לא בא בחשבון (מה גם שהגדולה כן מחוסנת נגד זה ונראה לי שיש לה בעיות עצבים של חריקת שיניים בלילה מזה).
אבל תפיסת העולם שהתעצבה לי היא שהכל בידי שמיים והכל לטובה.

וואו, הילדים שלך מ-ת-ו-ק-י-ם!!!!
וגם קראתי את הזמנת התיקונים

תודה,את מרגיעה אותי. ניסיתי לתת לגדולה חלב שלי אבל היא כל הזמן אומרת איכס!!!!! ואני מזכירה לה שאכלה מזה כמעט עד גיל 5 (רק לפני שנתיים פלוס) אבל היא לא מוכנה בשום אופן. נכון, אנחנו מנהלים עכשיו מלחמה בסוכר ודגנים - ומכיוון שהיא רוצה להבריא היא משתפת פעולה שאני מברכת ממש.

שאמא גאה כמוני לא תראה? אני אנסה לקשר אבל לא בטוח שזה יצליח לי. אני יכולה לעשות קישור ל-desktop שלי?

קראתי את סיפור הלידה של ציפי - אתם מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!!!!!! מה זה? מאיפה כל הידע והאומץ האלה? ומתי כתבת את הכל, כל הפרטים הקטנים והחשובים האלה??? ממה את עשויה?

הי שרה, תודה תודה תודה@}
אכן, פניתי היום לצפריר. בינתיים יש שיפור והיא אפילו מבקשת לאכול כל מיני דברים. ערבבתי לה בסלט הפירות קצת מהחלב שלי. לפני חודשיים גם נתתי לסבתי בקבוק עם חלב שלי כי הרגשתי שזה יעזור לה.
הרופאה ההומיאופטית איבחנה ברונכיט ומכיוון שיש שיפור זה כנראה לא שעלת. אבל היא נורא סובלת. אנחנו יודעים שזה מהג'אנק הרב שהיא אכלה. נהייתה רזה פחד.

הי שרה, אני רואה שקראת את סיפור הלידה שלי.
התיישבתי גם לקרוא אותו, התרגשתי שוב. תודה לך @}
הגדולה שלי מרגישה כבר הרבה יותר טוב, אין לה חום והיא אוכלת ושמחה.
תודה לך על הכל @}

@}

הי שרה

תהיתי אם תוכלי לעזור.
חברה טובה של חברה שלי חלתה בסרטן. מדובר בסיפור קשה של בחורה שיש לה ילד, וכעת בהריון עם הילד השני גילו לה בחודש שביעי קריש דם בריאה. עשו לה קיסרי, הילד בפגיה, והוציאו לה את הקריש דם בניתוח. שלחו לביופסיה והתברר שמדובר בגידול סרטני. עוד ניתוח, כרתו לה את הריאה. עכשיו מתברר שנותרו עוד תאים סרטניים על הגדם וכעת מתלבטים אם לנתח ולחתוך עוד (לא בטוח אם יש עוד מה לחתוך אלא אם מורידים גם את הריאה השנייה...) או לחילופין לעשות טיפולים כימותרפיים. יש סבירות גבוהה שהאישה ובעלה ישמחו לשמוע על דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם המצב. נאמר להם שהסרטן שיש לה הוא נדיר מאוד מסוגו, וכי ידוע רק על עוד אדם אחד בעולם עם סרטן כזה. ממה שידוע לי שם הסרטן הוא: neo mio saracoma או neo miyo saracoma.
ראיתי ביותר מדף אחד כאן שיש לך מידע על טיפולים כאלה לסרטן. יש משהו או מישהו שתוכלי להפנות אותם אליו? רעיונות?
תודה.

שרה,
תודה! @}
העברתי את האינפו הלאה.
מקווה לטוב.

אין לי שום מידע חדש. מדובר בחברה של חברה, ואין לי קשר ישיר אליה.
כשאני אשמע משהו אשמח לעדכן אותך.

אני כל כך מקווה שהיא עושה עבודה אישית ולא מתייאשת מהחיים שלה!
גמני.

חשוב לדעת שבין הדברים ההכי קריטים לטיפול בסרטן זה להתמקד בניקוי ממתכות כבידות

שרה,
רציתי להודות לך על המידע הנוסף הזה שכתבת אצלי. המידע הועבר ליעדו.
תודה. @}

הי שרה, טוב לשמוע ממך @}
העברנו את חדר השינה לחדר אחר. לילה מחוייך

אני טבעונית בדר"כ ואוכלים אצלינו רק אורגני. גם במולסה של מורגה אני משתמשת. אבל חיות אני לא אוכלת.
אתמול לקחתי כמוסת ברזל עדין והרגשתי אותה טוב והיום - פתאום הגיע לי מחזור אחרי שנה ו-4 חודשים!
קראתי שבאספסת יש הרבה ברזל אז אני אוכל גם משמשים וגם אספסת ושקדים.

שרה, רציתי להאיר תשומת לבך לדף שפתח א ברגר : רפי רוזן ז''ל. אולי תרצי לבקר שם ולקרוא. טיפול בסרטן אלטרנטיבי - מערבי, וגישות מתונות (בשונה מגישתך (-: שהצגת ב-מעצבן לראות מסביב).

שרה היקרה. אני לא כועסת. זכותך לחשוב כרצונך, ואני מכירה את דעותייך.
אני פותחת לך כאן פתח לכתוב את כל מה שאת חושבת על הנושא. בעד ונגד גרימת לידה בהריון עודף
אני בחרתי אחרת, ואני שמחה על החלטתי. אי אפשר להקיש מהסיפור שלי שגרימת לידה באופן גורף היא דבר טוב, (או לא).

שרה. אין לי שום דבר נגדך, יש לי פשוט תחושה שהרבה מאוד פעמים את מאוד מתלהמת.
מאוד מרשימה פתיחותך לכל מיני דברים אלטרנטיביים, אבל את כל כך קיצונית בדרכך עד שאת פשוט דוחה לחלוטין כל דבר אחר, יש לך נטייה להאשים כל מה שנוגד את דעתך בתככנות וניסיון להפחיד. האמת היא בדרך כלל באמצע, למדתי זאת על בשרי. אין לי שום כוונה לשנות את דעותייך, אבל ראיתי כיצד את מנסה לגרור את אנג'ליק לויכוח בנושא שהיא לא חפצה בו וזו בטח לא היתה כוונתה כשכתבה את סיפור הלידה שלה. היא ניסתה בעדינות לגרום לך להניח לנושא אבל גם כשהתנצלת זה היה תוך כדי אמירת:
אם הבנתי נכון, האם את מתכוונת שהמתנה היתה שלמדת לא להלחם נגד מה שקורה בחיים, כלומר לתת לתינוק להוולד בזמן שלו בלי זירוז? ובכלל לבטוח בטבע ובגופינו ולא להסתמך על דברים חיצוניים כמו הרופאים... תתקני אותי אם לא הבנתי נכון.
זאת אומרת גם כשהתנצלת רצית לוודא שאנג'ליק "ראתה את האור" לפי דרכך.
אין לי בעיה עם הדעות שלך, כן יש לי קושי עם הדרך בה את מביעה אותם ונדמה לי שזו לא הפעם הראשונה שאני מעירה על כך.
בדרך כלל אני שותקת, עד שלפעמים משהו מצליח להוציא אותי משלוותי, במקרה הזה הצלחת.
אני מתנצלת באם אני פוגעת בך, אנחנו יכולות להסכים שלא להסכים ולא להגיב יותר אחת לדברי השניה, אין לי שום בעיה עם כך.

אם מסלקים את כל הגורמים המסרטנים או שחשודים כמסרטנים .... מתים

שרה יקרה , אני נהנה מהדיאלוג איתך .
הנושא לא ממש עקרוני אבל יש לי מה להגיד בנושא הזה.
אני מסכים כי אורח חיים הוא הגורם העיקרי לתחלואה הזו וגם גנטיקה וגורל.
כל אחד הוא בריא עד שמודיעים לו אחרת ואז הוא מחליט מה לעשות ואיך
או שמופעלת עליו השפעה של אחרים.
אבל כאשר המחלה התפשטה כבר זה סיפור אחר ולא תמיד אפשר לעשות
שינויים כה דרסטיים.
ורק לשתף אותך (גרנו פעם בניו ג'רסי - קליפסייד פארק) כי אני מרגיש קרוב
שבטיפול הכימוטרפי הראשון אמרתי לאחות שעדיף להתחבר ישר למורפיום
כי זה במילא מה שיהיה אז העיקר העיקרי הוא לחסוך את הסבל ולא להאריך את החיים!
זה מנקודת המבט של אלו שנשארים.
אני זוכר את החודשים האחרונים של אימי ז"ל שנפטרה אף היא מסרטן
ובביה"ח הסבירו לי שאני אחד עם "טרואמה".
כשיצאתי החוצה לעשן סיגריה וחזרתי (מסריח ואחרי לילה קשה) שאלה אותי האחות
איך זה שאני מסוגל להמשיך לעשן .
אמרתי לה שלא תדאג, בי לא תזכו לטפל.
היא שאלה מה תעשה אם חס וחלילה....
עניתי תשובה מחוכמת ואני מאוהב בתשובה הזו.
קצת לא נעים לי לפרט אבל אם תהיה הענות מצידך לקבל דיאלוג בשפה ישירה
אשמח להמשיך.

_עניתי תשובה מחוכמת ואני מאוהב בתשובה הזו.
קצת לא נעים לי לפרט אבל אם תהיה הענות מצידך לקבל דיאלוג בשפה ישירה
אשמח להמשיך._
מה אמרת? מתארת לעצמי שאמרת שתתן לעצמך למות לפני שתסכים בכלל לכימותראפיה

. צודק ההה

מה היתה התשובה המחוכמת שלך? <סקרנית!!>

לגבי שינויים דרסטיים בזמן קצר, יש את סם ביסר שמבטיח שהתערובת פלפל חריף שלו יכולה להציל חולי סרטן שכבר רגל אחת בקבר ושעות ספורות לפני שהם עוברים לעולם האמת...

רציתי לומר לך תודה על התמיכה שפיזרת בדפיי השונים. זה מעודד לדעת שאנשים חושבים עלי ומקוים בשבילי, זה בהחלט עוזר לי לעבור את התקופה הקשה הזו. אז תודה!!!!

שרה ק יקרה
מה שאמרתי שהייתי עושה זה כדלקמן:

מוכר את האוטו או מגייס סכום של כמה עשרות אלפי שקלים.
שוכר סוויטה הכי מפוארת בבית מלון לשבוע ימים עד שבועיים.
מזמין אלי את מי שאני צריך (מעט).
בכסף שנשאר אני מזמין 3-4 נערות ליווי הכי קלאסה שיש פלוס

חצי ק"ג קוקאין או משהו דומה (אני לא ממש מבין בזה).

טס לשמיים עם חיוך.P-:

אשוב, זה מזכיר לי, וסליחה שאני מתפרצת לשיחה אישית בדף בית פרטי, אבל משום מה זה מזכיר לי את מה שצפריר כתב פעם:
אדם ראוי לו למות בריא

אשוב, הרסת אותי!! צ'מע זה מזכיר לי סיפור אמיתי, שהיתה אשה אחת חולת סרטן שהרופאים 'נתנו' לה איזה 6 חודשים לחיות אז היא אמרה נו, עוד חצי שנה אני מתה? אז יאללה לנצל את הזמן שנשאר לי. לטיול אחרון בעולם הזה! היא יצאה לטיול באירופה, טיילה בהודו, טיילה וטפסה על הרים, יצאה לקרקס. חזרה אחרי שנה. והסרטן? אין!

הי שרה,
כבר כמה זמן אני רוצה לכתוב לך, אבל זה כנראה לא היה הזמן המתאים...
ראיתי שגם את לקויית שמיעה, וגם אני כך, אני מבינה שגם הבעל שלך לא ממש שומע טוב, וכך גם בעלי...
והילדים - שומעים..
ויש את הנושא הזה של הורים לקויי שמיעה לילדים שומעים, שהייתי רוצה לדבר איתך עליו. האם זה מתאים לך? אם כן, אנחנו יכולות לפתוח דף בנושא הזה.
אני כל הזמן רואה איך את בחזית הידע בנושאי החינוך הביתי, בריאות חלופית, וכל הלידה ללא מסייעים, (סיפור הלידה של ציפי מדהים ומפחיד ביחד...), ואני מרגישה שזה יכול להיות מאד מעניין ומאתגר לחשוב על נושאי החינוך לנוכח השמיעה.
אחד הנושאים שמטרידים אותי זה שאני מרגישה שאני גדלתי בבית להורים שומעים (אני וגם אחי לא שומעים טוב, הוא לגמרי חרש), והיינו הילדים היחידים, וראינו מודל חינוכי שמתאים לילדים שלא שומעים, שמאד מאד משקיעים בהקניית שפה ובהעברת מידע על מה שקורה מסביב. וזה לא בדיוק המודל שמתאים לילדים שומעים... סתם מחשבה ראשונית.
אשמח לשמוע ממך.

יופי לשמוע ממך!
קודם כל נשמח מאד להיפגש!!
אנחנו אגב לא דתיים באורח חיינו.
כרגע אני בעבודה ואין לי את פרטי ה- MSN אבל זה רעיון טוב, וגם אפשר לפתוח את לקויי שמיעה באופן טבעי - מצא חן בעיני שם הדף הזה...
אז אני פותחת, ומתחילים!

וואלה איזה טפשי! מה עם לנסות לא לספר לגבר שאשתו יולדת ולבדוק אם גם אז כואב לו?
הרגת אותי מצחוק

בכלל, אני אוהבת מאוד את הדברים שאת כותבת כאן, ואת איך שאת כותבת @}

הי,
מבינה כמה דברים בקריאה בכף יד, אבל לא בסגנון של איזה קו אומר מה.

מה עם לפנות את הבית של שרון, ולשבור אותו עם דחפורים? זה היה אדמה של ערבים, ומשפחת שרון גירשו את הערבים משם!
הי שרה...
הייתי שמחה לו היית כותבת אריאל שרון או משהו כזה (אני מניחה שלא דיברת עליי

)

שרה יקירה,
כבר הרבה זמן לא ראיתי הודעות ממך בפורום לידה ואני מקווה שהכל בסדר איתך ועם משפחתך. אני לא יודעת אם עקבת אחרי הסקנדל שהיה בפורום לידה ביוני ועל הסילוק/עזיבה של בנות רבות מהפורום. הקיצר, אחרי מעבר עקום קצת לפורום אחר, שגם בו השתיקו את האפשרות לדבר על מה שהיה בפורום לידה, קמו כמה בנות, תפסו יוזמה, והקימו קומונה בתפוז שמטרתה הראשונית היתה לאפשר לבנות לשחרר את המועקות שנשארו על ליבן מהסקנדל. הקומונה התפתחה מזה ונוצר 'מעגל אמהות' זהו מקום בו ניתן לדבר חופשי בלי צנזורה ובלי קטילות אנונימיות. שמך הוזכר שם לאחרונה בהקשר לחשיפה באינטרנט, ועלה במחשבתי שאולי את לא יודעת לאן 'נעלמנו' ואת זה זאת עדיין במחשבות. אז אם בא לך לקפוץ ולהגיד שלום, הנה הכתובת:
http://www.tapuz.co.il/Communa/userComm ... naId=11129

טלילה

הי שרה יקרה, טוב לראות אותך, מה שלומך?
תודה על ההצעה לגבי התרגום, טרם הגיע הזמן (עדין אין חומר מלא בעברית...), אשמח מאוד לפגוש אותך בארץ. יש התכווננות לתאריך כבר? לגבי הדרכה אצלכם, בעקרון בשמחה כמובן, יהיה בהמשך קורס שיכשיר מדריכות ונצטרך לבדוק איך לעשות את זה איתך. ברכות

היי
תודה על ההצעה
הלואי שיכולתי להענות לה
אני גרה באיטליה...
נוכל להפגש כאן באתר בכל אופן
הרבה אהבה
מאמא בהלם

הי שרה,
תודה רבה על הקישור לבלוג שלך. זה נראה מאוד מעניין ונשמע מאוד מבטיח.
אני אעביר הלאה את הדברים.
למה התכוונת כשכתבת
הצלחתי לרפא מישהי מסרטן?
התכוונת לאמא הזאת שהחלה את הדיאטה לפני הניתוח?

שוב תודה! @}

תמונות מעודכנות של הילדים

http://forums.ort.org.il/files/30/2336447/6032941.jpg]שלום[/img] וציפי בקניות עם הבנזוג
http://forums.ort.org.il/files/30/2336449/2934385.jpg]שלום[/img] אוכל סופגניה מצופה בסוכר וסוכריות צבעוניות (לא בריא בכלל:-))
ציפי

בלי עין הרע
איך שהם גדלו.
מקסימים. ציפי יפיפיה ושלום כבר ממש גדול.

תמשיכו להנות מהם.

תודה

חייבת לשתף: שלום צייר בגן סיפור מצוייר בן 2 תמונות, (והגננת הוסיפה כיתוב הסבר מה ששלום אמר) להתפוצץ מצחוק על הדמיון המפותח שלו:
http://forums.ort.org.il/files/30/2343742/2173719.jpg][/img]
אוטו התנגש בפרת משה רבינו....
"ואז הפרת משה רבינו נראתה כך! תמונה

דבר אחד בטוח שהילד יודע שלהתנגש עם מכונית זה דבר מסוכן, ואמנם הוא נמנע מלעבור את הכביש לבד

הי שרה,

רציתי לכתוב לך כאן כבר מזמן, שאת תורמת רבות לפורום בכיפה וחבל שיש לפעמים כל מני תגובות לא סבירות ולא נעימות כלפייך.

תמשיכי.

שם אני גלית22

שלום שרה
אני מבקשת שתכנסי לדף RH שלילי מה עושים?
אני מעריכה את דעתך.
תודה.

שלום שרה,
קראתי בכל מיני דפים את מה שאת כותבת - דברים מאלפים ומחכימים שמעולם לא ראיתי בשום מקום אחר ואני מעריכה אותך נורא על זה שאת כותבת אותם פה. תודה! סקרנית, איך את יודעת את כל הדברים האלו?

שרה יקרה שלום,
הבת שלי בת כמעט 6.
לפני שנה רופא השיניים עשה לה סתימה לבנה עמוקה מאוד בשן טוחנת.
שבוע שעבר סבלה פתאום מכאב בשן ולמחרת בבוקר קמה עם לחי נפוחה.
הרופא רשם לה אנטיביוטיקה, נתתי לה והנפיחות ירדה.
אתמול היינו אצלו והוא עשה לה סתימת שורש. קדח בשן, מרח איזה חומר, סתם זמנית ואמר לבוא עוד עשרה ימים לסתימה קבועה.
בהתחלה הוא בדק לה אם עדיין השן חיה. הוא נגע לה בשן עם איזה חומר קר והיא הרגישה את זה. הוא צילם לה את השן וראה ששורש אחד מתוך שלושה שורשים גרם לנפיחות.
הוא אמר שצריך לעשות את סתימת השורש.
התקשרתי לשני רופאים טבעיים פה בארץ (ד"ר ירדן וד"ר חייט) ושניהם אמרו שטיפול שורש אצל ילדים הוא לא בעייתי ואני יכולה להיות רגועה. ד"ר ירדן אמר שאין ברירה ושצריך לעשות טיפול שורש אם המצב הגיע לכדי נפיחות.
למרות הכל אני לא רגועה בכלל.
אני קראתי שאת כותבת שהשן יכולה לתקן את עצמה ושגוף מת בתוך הפה יכול לגרום למחלות.
מה לעשות? האם לדעתך אני יכולה להיות רגועה?
אני מאוד אודה לשמוע את חוות דעתך הדחופה בנושא.
תודה, גלי

הייתי שואלת אם אפשר לנסות להציל את השן, לשים משהו הומיאופאתי נגד דלקות ולעשות סתימה לבנה רכה. אם זה מצליח, יופי. אם לא מצליח והדלקות חוזרות אז לעשות טיפול שורש. עם חומר שנקרא biocallex.
לא מצב אידיאלי אבל עדיף על הטיפולי שורש הקונוונציונאלים. הבעיה עם הטיפולי שורש שזה עלול לגרום לרקב באזור בלי שמרגישים ולא רואים בצילום. המזל שהיא בת שש, שזאת שן חלב ולא שן קבועה.
כדאי לך לגגל על הספר tooth truth בamazon.com שם הם מסבירים את הבעיות בטיפולי שורש ומה אפשר לעשות במקום
וגם לגגל ע להספר good teeth birth to death ושם תוכלי ללמוד איך למנוע בעיות בשיניים בעתיד, לביתך וגם בשבילך במיוחד כאשר יבואו השיניים הקבועות.

טוב, זה מאוחר מידי לצערי, לגבי השן הזאת לפחות.
הרופא שם לה שם חומר בשם קוסטינאום למשך עשרה ימים. היום זה כבר היום החמישי.
ניסיתי לדבר עם ד"ר ירדן גולדשטיין. הוא אמר שהוא לא משתמש בחומר הזה. גם כשהתקשרתי אליו עם הלחי הנפוחה הוא רק אמר בטלפון שצריך לעשות טיפול שורש ושאין מנוס. הוא ממש לא ניסה לדבר על החומרים האחרים שבהם הוא משתמש או לשכנע לכיוון רפואת השיניים הביולוגית, למרות שפניתי אליו והסברתי לו שאני מחפשת את הדרך האלטרנטיבית לפתרון הבעיה.
בקיצור, קשה למצוא מישהו טבעי שיתשף פעולה.
כנראה שבכל זאת כל רופאי השיניים, גם האלטרנטיביים, כמו כל הרופאים, מחפים אחד על השני.
הלוואי ולא הייתי מסכימה לטיפול השורש ואומרת לרופא שננסה לשים איזה חומר חיטוי ולראות אם הדלקת חוזרת.
עכשיו הקוסטינאום עובד לה שם חזק ובאגרסיביות כדי להמית את השורש לקראת הסתימה הקבועה.
תודה לך בכל אופן, אעדכן בהמשך.

קראתי קצת על השלכות טיפולי השורש ואני שוקלת לבקש מהרופא שיעקור לבת שלי את השן.
הבעיה היא שצריך לעשות שומר מקום לשן שתבוא אחר-כך. מה דעתך?
אני אנסה להשיג את הספר tooth truth.

הוי

לא מוצא חן בעיני הרעיון 'להמית את השורש' אני חושבת שלא כל כך נורא סתימה עם biocalex כי במילא השן תנשור בשנים הקרובות.. אני ממליצה בחום גם על הספר good teeth birth to death כי זה על מניעת בעיות בעתיד

זאת סתימת שורש - ממתים את השורש שעדיין חי. אם הוא מת הוא לא כואב.
אצל הבת שלי שורש אחד מתוך שלושה שורשים היה פגוע.
כל הרופאים שהתייעצתי איתם אמרו שאי אפשר להציל שורש אחד.

הי שרה,
נשמע לי שאת הבן אדם הנכון לשאול אותו:

האם כספית כתוצאה מהתפוררות סתימות יכולה לגרום לדלקות חניכיים? לנסיגת חניכיים?
האם זה מסוכן להוציא את הסתימות לאמא שהילד שלה עוד יונק? (האם זה מסוכן לילד, שמא זה יעבור בחלב)

(אשמח אם תעני לי כאן).

התשובה היא כן לכל אחת מהשאלות

אבל זה בסדר להוציא סתימות כספית גם אם את מניקה תינוק יחסית גדול כמו בן 10 חודשים שכבר אוכל אוכל נוסף והמערכת החיסון של התינוק חזקה קצת יותר. אבל אם זה מצב חירום כמו שקרה לי ששן אחת התפוצצה לי בפה ושפכה כספית, טיפלתי בשן הזאת מייד אפילו שהייתי בתחילת ההריון השני. (אמנם היו לי בעיות עם השיליה ותינוקת קטנה יחסית ולידה מוקדמת. לילדה יש טונוס שרירים נמוך והיא זקוקה לפיזיוטרפיה עד היום הזה.)
אם את מוציאה סתימות והילד גדול יחסית, אפשר לקנות כדורי alpha lipoic acid ולתת מזה רבע כדור ליום לערבב באוכל כדי שהגוף של הילד יתפטר מהמתכות הרעילות. לתת לו מזה כל עוד שאת מניקה. אם מדובר בבן שנתיים לתת חצי כדור מזה ליום.

איך אני יכולה לדעת שאכן יש לי סתימות מתפוררות?
האם יש דרך לבדוק את זה?
(אמנם יש לי נסיגת חניכיים ודלקת חניכיים)

במצב רגיל הסתימה מתמוססת במשך הזמן ושולחת אדים. לא רואים את זה מבחוץ. החשיפה למתכות האלו מפריעה למערכת החיסון להגן על החניכיים מזיהומים. גם הצטברות אבנית שגם נגרמת בגלל משחת שיניים גורמת לנסיגת חניכיים. לקרוא את הקישור על הספר good teeth birth to death
נותן טיפים איך להמנע מזה.
לגבי מה שקרה לי, השן ממש נשברה והכספית נשפכה מפוררת בפה שלי.

הי שרה
אני מאוד נהניתי לקרוא סיפורי הלידות שלך
ולומדת מהם המון
אני לא קוראת אנגלית לכן אין לי הרבה מאיפה ללמוד...
יש לי שאלה אליך: איך הצלחת להכין את בעלך? כלומר עשית לו הכנה מיוחדת כלשהי שיסכים ללידה ללא מיילדת? ומה עם הטענות ההלכתיות עם הנידה וכו? זה שני הטיעונים שבעלי טוען נגד לידה לבד, הבטיחות והצד ההלכתי שעדיף שלא יגע בי בזמן יציאת תינוק... ביננו נראה לי הוא סתם פוחד. הוא כבר הסכים ללידת בית עם מיילדת אבל מכל מיני סיבות הרבה יותר מציאותי בשבילי ללדת לבד או אתו... אז אם יש לך טיפ...

הראתי לו באינטרנט סיפורי לידה לבד מול לידות בית חולים שכללו תמונות. היה הרבה מה להשוות. הפשטות של הלידות ללא מיילדת היתה בולטת מול הלידות המסובכות של הבתי חולים וגם לידות בית עם מיילדת.
כל הנושא של הלידה תמיד הקסים אותו. בהריון הראשון בעלי חשש מלידה לבד והוא אמר שאין לנו נסיון אז לידה ראשונה בבית חולים. אמרתי לו שהלידה הראשונה מאד משפיעה על העתיד המיילדותי כי בלידה הראשונה יש יותר סיכון ללידות קיסריות או סיבוכים כי הלידות איטיות בדרך כלל ונותן מדי הרבה זמן לצוות הבית חולים להתערב. בכל אופן כאשר ילדתי בבית החולים בעלי ראה במו עיניו איך שמתערבים לי ושההתערבות שלהם גרמה לי לדימום רציני. והוא הצטער מאד על סיבלי והחליט שבלידות הבאות יניח לי ללדת בבית לבד. ואז הוא ראה כמה זה היה פשוט ואיך שנראתי כל כך טוב אחרי הלידות ולא חיוורת כסיד וחלשה מאיבוד דם.

לפי ההלכה אם אין אף אחד מותר לבעל לעזור לאשתו רק בדברים החשובים ביותר. אבל אני אישית לא הרגשתי בנוח שבעלי יגע ויעזור לי כי רציתי להיות לבד. חשבתי לקחת חברה שתעזור לי. בהתחלה החברה התלהבה מהרעיון לעזור לי. בסך הכל רציתי שהיא תביא לי אוכל ושתיה ממה שאבקש, או תיתן עיסוי בגב וכדומה אבל את הלידה עצמה תמיד רציתי לשמור לעצמי. לא נוח לי שמישהו אחר יגע בתינוק ברגע כל כך רגיש ואינטימי. אבל ככל שההריון התקדם והייתי ממש ענקית החברה התחילה לפחד ולספר לי סיפורים על לידות שהסתבכו. היא ספרה לי שחברה שלה אמרה לה שזה נורא מסוכן והיא נלחצה מאד ואמרה שבכל זאת יהיה בטוח יותר אם אביא מיילדת. אז לא רציתי אותה על ידי. אז פשוט לא קראתי לחברה כאשר הצירים התחילו. בעלי הביא לי שתיה ואוכל והניח את זה ליידי כדי לא לעבור על הלכות נידה. בחרתי ללדת שלא בנוכחותו גם בשביל לא להכשיל אותו בלראות אברים מוצנעים כאשר אני נידה. אם את רוצה את בעלך לידך תוכלי פשוט ללבוש חולצת טריקו ארוכה כדי שתוכלי לכסות בעת הלידה. או ללדת בתוך המים והדופן של האמבטיה יסתיר את מה שצריך.
גם במקרה אם לא תוכלי לתפוס בעצמך את התינוק תמיד תוכלי לבקש מבעלך להביא מגבת להניח אותה בין רגליך ולתת לתינוק להחליק בעצמו על המגבת (במידה ואת באמבטיה או על רצפה הקשה) אם לבעלך מאד לא נוח התפקיד הזה תקחי איתך מראש מגבת שתוכלי להניח אותה בעצמך בבוא הזמן. ובעלך יסתפק רק בתפקיד הבאת האוכל והשתיה

שרה תודה
בעלי עבר דרך דומה בלידה הראשונה בבית החולים, והוא מסכים שלא כדאי להגיע לשם. מה שהוא מבקש זה שתהיה מיילדת בבית. אבל המיילדות לא תמיד יותר רגועות מהחברה שלך.

הראתי לו באינטרנט סיפורי לידה
לקרוא זה לא ישפיע עליו כפי שאני מכירה אותו. מה שאני מחפשת - סרטים על לידה ללא מיילדת שנוכל לראות בייחד
אולי את יודעת איך אפשר להשיג בארץ או באנטרנט? שמעתי על Psam&Zoya על לידת התאומים לבד אבל ממה שחיפשתי באינטרנט מצאתי רק אפשרות לקנות בכרטיס אשראי והבעיה שאין לנו...

סליחה על ההתפרצות..
אם תצטרפי לקבוצת היאהו של cbirth תוכלי לבקש מקימברלי לשלוח לך את קלטת הוידאו של הלידות העצמיות. את צריכה לשלוח אליה קלטת ריקה + מעטפה מבויילת או , כפי שאני עשיתי, מתנה סמלית (היא אוהבת patch work אז שלחתי לה מבחר בדים יפניים). פרטים נוספים תוכלי למצוא דרך ה files בקבוצה.
אפשרות נוספת היא להתקשר ללורה שיינלי ( 4881- 444 - 303) ולברר איתה אם תוכלי לשלוח לה המחאה בנקאית ולקנות ממנה דיוידים (אני ממליצה על Psam&Zoya ועל A clear road to birth).
בהצלחה

וואו, שרה,
בינתיים קראתי רק את סיפור הלידה הראשונה שלך - והתאהבתי.
איזה אנרגיות היו לך להילחם כמו נמרה על מה שחשוב לך תוך התמודדות עם כאבים שרק מי שילדה יודעת מה הם. וה"מלחמה" השניה על ההנקה...

אני כבר מתפללת לאנרגיות ולכוחות כמו שלך בלידה הבאה שלי.

והילדים - מתוקים, מקסימים, יפהפיים!

שבת נהדרת ותודה רבה רבה על השיתופים.
דגנית

הי שרה-
אני שוקלת ללדת לבד בבית (עם בעלי) ורוצה להתייעץ ולדבר עם מישהי. אשמח מאוד לשמוע ממך. אני בדף אישי סיגל ניצן או ב: 046485666/0528695244

הי שרה,

אני מאוד שמחה "לשמוע" ממך

עצוב ומקומם מאוד מה שאת מתארת על החרשים - מצד שני , לצערי, החברה שלנו מאוד לא סובלנית כלפי אנשים מוגבלים (עם מגבלה מכל סוג שהוא - אני מכירה את זה מקרוב - 2 אנשים יקרים לי סובלים המון בגלל חוסר הסובלנות הזו).
כל הכבוד לידידתך - צריך המון כוחות להתווכח בשלב כל כך כואב (פיסית) בחיים. אני אישית ,בלידת בתי, לא יכולתי להזיז רגל, בטח לא להוציא הגה מהפה (טוב, אני בכלל דוגמא טובה לאיך אסור ללדת). אז אני כנראה אשלח את בעלי לשעורי פיתוח קול - Just in case

...

כרגע, עד כמה שידוע לי אני לא בהיריון, אבל בגלל טראומת הלידה הקודמת שלי... אני לא מפסיקה לחשוב עליה ולתכנן את הבאה...

אם כך... אני בבעיה, כי אני כן שומעת

מכאן... שאצטרך לקנות אטמי אזניים

פתחתי בלוג בתפוז. סתם, רציתי לשתף. http://blog.tapuz.co.il/saragubits

הי שרה,
אשמח להיות בקשר, אם כי לא מאד פעילה באתר ולא במסנג'ר.
אולי הכי מתאים יהיה מייל.
תוכלי לרשום אצלי את המייל שלך?
שבוע טוב וחג שמח,
תמרול ה

שלחתי לך מייל.
מחקתי את ההודעה שלך.
חגשמח

הי שרה,
שלחתי לך תשובה לפני כמה ימים, לדעתי.
האם לא קיבלת או שמדובר במייל חדש?
אחפש את המייל בבית ואשלח שוב.
תמר

איפה גרת באוהל?
מתוך דף הבית שלי:
בעבר חייתי עם בעלי בדום (תמונות להמחשה - לא של הדום שלנו כי אין לי בדיגיטלי: הנה וגם זה ו זה ו זה ו אחרון)_ [הקישורים לא עברו בהעתקה, את יכולה להיכנס לדף שלי ולראות אותם] _ללא חשמל בתוך פרדס מבודד, גידלנו המון חיות ואחלה גינה. אלה היו 4 שנים מהיפות בחיי, ובהן למדתי הרבה על היחס ההפוך בין איכות חיים ל רמת חיים, על פשטות מרצון, ג'נקי אדה ועוד. [בדף ג'נקי אדה סיפרתי על זה עוד קצת]
האם עשית תרגולים בשיטת בייטס?
לא. כל מה שעשיתי, כמו שכתבתי ב שיפור הראייה, היה להקיף עצמי בהרבה אור שמש ומרחב, ולמעט באור חשמל ובדברים שחוסמים את הנוף. וכמובן, לא הרכבתי את המשקפיים.
האם את מכירה מישהו עם מספרים גבוהים שהצליח באימוני ראיה להגיע לראיה מושלמת?
לא.
מצטערת שלא יכולתי לעזור יותר.
@}

הי שרה,
מה שלומך את?
כמו שאת רואה, הכל בסדר בדף ואין מה לדאוג...
אני בימים קצת מוטרפים, אז מקצרת כאן באתר, כותבת טיפונת ממש.
שולחת לך חיבוק, משום מה מרגישה שזה מה שצריך אצלך בדיוק עכשיו.
ושיהיה יום טוב.