לבחור את הגן שלהם

[פיצה_והתוספות*]

_אז עכשיו אני מתלבטת איזה גן יהיה לה פחות רע... יותר טוב... הביתי הקטן של הידידה שלי או העירוני בו ילדים מסביבתה הטבעית?
אשמח לשמוע דעתכן/_
אני הייתי מנסה גם וגם. וגם מדברת איתה ומסבירה לה את שתי האופציות ושואלת לדעתה. תראי באיזה מהאופציות היא נהנת יותר ולכי עליה.

[נועה_בר*]

תראי באיזה מהאופציות היא נהנת יותר ולכי עליה.
וגם.. אם בכל זאת את בבית, תוכלי לאפשר לה גם ימים של בית.
השאלה כאן היא כמה את רוצה לשלוח אותה לגן? היא הרי תסתגל אחרי שאת תחליטי.

[חוה_ש*]

במשפחתון שלנו יש חמישה ילדים: בן שלוש, 2 בני שנתיים, בת שנה וחצי ועוד ילד שגילו לא ידוע כי עדיין לא נרשם וסביר שיהיה קטן יותר. אם אני מבינה נכון -בתך במידה ותרשמי אותה לגן של הידידה תהיה במצב דומה לזה של בן השלוש אצלנו. אני לא יכולה להגיד לך שאין במצב הזה קשיים כי יש ולא בטוח שזה מתאים לכל אחד, זה עדיין ניראה לי עדיף על גן של 35 ילדים.

[אמא_מו*]

אני הייתי מנסה גם וגם
פיצה
זה כל הקטע שניסינו! חמישה חודשים היא נהנתה מאוד בגן של הידידה אבל רק אתי - לא הסכימה שאלך!
ושואלת לדעתה
היא מאוד רוצה לגן אבל אתי ביחד.
כעת היא רוצה להיות עם חבריה בגן הגדול.
השאלה כאן היא כמה את רוצה לשלוח אותה לגן?
נועה
את כל כך צודקת
זו באמת בעיה אני רוצה אותה בבית! אבל כתבתי כבר על האילוצים... כשאישי אמר בשנה שעברה שהגיע הזמן לגן התעקשתי, אבל ברגע שתפסתי את עצמי במחשבה "אוי מתי היא כבר תרדם" כיוון שהייתי צריכה לסיים דחוף פרק העבודה וזה לא התאפשר אתה - אז הבנתי שעדיף גן. לא להרבה שעות לא כל יום, אבל. כך הגענו לגננת המדהימה שכעת אחרי כמעט חצי שנה היא ידידה טובה שלי.
חוה
אני חושבת בדיוק כמוך.
לכן כל ההתלבטות - בתי בוחרת חד משמעית בגן של 35 ילדים!!

עכשיו החבר שלה מהחצר הלך לגן הגדול והיא רצתה שנצטרף. ליווינו אותו והם נכנסו יד ביד ו...היא נשארה לשחק. ביקשתי מהגננת לקרוא לי מייד אם היא בוכה. והלכתי. ואני כאן. ושוב איני יכולה לעבוד, הפעם כי קשה לי. ואני יודעת ... אבל...

[נועה_בר*]

ברגע שתפסתי את עצמי במחשבה "אוי מתי היא כבר תרדם" כיוון שהייתי צריכה לסיים דחוף פרק העבודה וזה לא התאפשר אתה - אז הבנתי שעדיף גן.
בגלל מחשבה אחת לגיטימית שאת רוצה/צריכה להתפנות לעניינייך זו הסיבה לשלוח לגן???
לדעתי את בבילבול גדול עם הרצונות שלך, וזה עובר לילדה. היא נקרעת בין החברים שלה, לבין עיסוקים אחרים או מפגש איתם במקום אחר. גן הרי זה לא רק משחק עם חברים, ולשים על הכתפיים שלה החלטה כזו זה גדול עליה!
לפני שאת מתחילה עם הזיגזג עלייך להחליט. זה יעזור לביתך להסתגל, או לבית - איתך או עם עזרה אחרת ( כשאת לוקחת לעצמך זמן לגיטימי לעבודה ) , או להשתלב בגן - עם כל מה שכלול בגן.
בעצם, את שואלת אותנו באיזה גן לבחור אבל עוד לא החלטת עם גן או בית
אני מבינה את מצוקת הזמן, התחילה שנת לימודים וצריך אולי להירשם כדי לא להפסיד מקום, אבל אני מציאה לך ל ה א ט, לקחת אוויר ולנשום, להתחבר לרצון האמיתי שלך, ליכולות שלך, לצרכים שלך.
זה לא פשוט, אני יודעת, כי הילדה רוצה חברים ( בת כמה היא? ) ולהישאר איתם בבית דורש מאיתנו, ההורים, הרבה יוזמה, התארגנות ותזוזה שלא תמיד בכיוון "קל", ולבחירה כזו יש השלכות על החיים שלנו.
האם יש לכם גם חברים שנשארים בבית, מפגשים בסביבה הקרובה?
מאחלת לך בחירה שתהיי שלמה איתה.

[אמא_מו*]

נעה
תודה
את צודקת.
עכשיו היא ישנה ליידי.בת כמה היא? היא עוד מעט בת שלוש.
בגלל מחשבה אחת לגיטימית
לא מחשבה אחת, אלא עובדה שאני חייבת לפרנס וכמעט לא מצליחה לעבוד כשאנחנו בייחד.
האם יש לכם גם חברים שנשארים בבית, מפגשים בסביבה הקרובה? לא בשכונה שלנו לא. כולם הולכים לגן. אני יודעת על מפגשים אליהם צריך לנסוע, היינו פעם. אבל בשכונה בה אנחנו גרים יש סביבת ילדים טבעית, כמו החצר המשותפת, וההפרדה מהסביבה הזאת נראית לי במשהו מאוד לא טבעי. אחרי הצהרים בתי יורדת לחצר, לעתים בלעדי, ומשחקת וחוזרת ברגע שרוצה בכך. היא מתרחקת ומתקרבת בקצב שלה, וזה נראה לי מאוד דומה למה שאני רואה אצל בעלי חיים או למסופר ב"עיקרון הרצף". ובבוקר כל הילדים בגן או בבית הספר. כל שאר הילדים בגן מגיל כמה חודשים, מקסימום שנה.
אני מרגישה שהכי טבעי להשאיר אותה בבית אם נעבור לאנשהו. אבל פה...
מאחלת לך בחירה
הראש שלי בחר מזמן. אבל הלב לא מקבל עדיין את בחירתו...

אני בודקת עם עצמי מה הסיבה.
ילדתי
אני רוצה שיהיה לך טוב
ולא משנה לי בבית או בגן ו ולא משנה לי אידיאולוגיה
כשאת מתרחקת ומתקרבת מרצונך טוב לי עם כל המרחק וכל הקרבה שביננו
אבל היום בגן כשהשער המסורג ננעל ואת בפנים ואני בחוץ
הרגשתי חיה חולה.
אני מנסה לבדוק עם עצמי מה הסיבה
ולא רואה
זה כל כך ברגש...

[אמא_מו*]

[נועה_בר*]

_אבל היום בגן כשהשער המסורג ננעל ואת בפנים ואני בחוץ
הרגשתי חיה חולה._
אוי, אני כ"כ מבינה אותך!

אני מנסה לבדוק עם עצמי מה הסיבה ולא רואה, זה כל כך ברגש...
אני רק יכולה להגיד לך מה שאני יודעת על עצמי...... אותי עזבו להרבה מאוד שעות, אני את זה לא אעשה לילדה שלי לעולם בלי שזה יהיה לגמרי מתאים לשתינו.

אם אין חברה במשך היום זה באמת לא פשוט, אולי יש כאלו שנמצאים עם הילדים בבית ומצליחים עם חברה רק בשעות אחה"צ, לא יודעת, אולי שווה להתייעץ בדפים הרלוונטיים.

בכל מקרה, אני מרגישה אותך נקרעת מבפנים, איך היה לילדה היום בגן?

[אמא_מו*]

אם אין חברה במשך היום זה באמת לא פשוט
דווקא זה פשוט
גם כי לא כל הזמן צריכים חברה, לדעתי
וגם כי אפשר להמשיך לעשות את אשר עשינו בשנה שעברה - הצטרפנו בייחד לגנון של הידידה או נפגשנו עם ילדי המשפחתונים בגן שעשועים.
הבעיה שגם במפגש אחרי הצהרים בחצר מי שלא בגן הוא קצת אאוטסיידר כי המון מתרחש ביניהם בגן...
אבל שוב, הסיבה העיקרית לגן זה עבודה שלי ולא בעיית החברה.
אותי עזבו להרבה מאוד שעות
אותי גם. עד גיל 3 הייתי בבית עם אימא אבל אחר כך היא חזרה לעבודה. הגן היה מ7 בבוקר עד 6 בערב. ובקיץ הגן עבר לבית קיט וגרנו 3 חודשים בכפר, ההורים באו פעם בחודש. אבל ההורים שלי באו פעם או אפילו פעמים בשבוע (אמי). גננות וחברים אמרו שהם מטורפים לנסוע למרחק כזה לבלות כל שעות החופש השבועי בנסיעות, לאחר העבודה... ואני לא הסכמתי להיפגש אתם כשבאו. זה מה שאמי מספרת. ואני - אני זוכרת טוב טוב כאילו זה היום קרה - איך הרגשתי שהיא באה. הרגשתי אותה מתקרבת בחלל ההיקום לגן הרגשתי כשנכנסה לשער הרגשתי כשחיכתה מחוץ לבניין עד שתורשה להיכנס...
אני מנסה להרגיע את עצמי ואומרת וואללה תעשי הפרדה. בתך זו לא את. את לא עוזבת אותה לכל כך הרבה שעות ובטח לא לימים. אבל...

איך היה לילדה היום בגן
היא נשארה ברצון, ושיחקה כל השעה שהייתה שם. אבל כשבאתי נצמדה אלי ויבבה וינקה הרבה.

[אמא_מו*]

אבל כשבאתי נצמדה אלי ויבבה וינקה הרבה.
כן, לפני כן היא אמרה שהיה כייף אבל עכשיו היא צריכה ציצי דחוף.

והבוקר היא הצהירה שהולכת לגן הגדול. נשארה בגן לשעתיים. כשבאתי היה כמו אתמול. לאחר מכן טיילנו וביקרנו אצל שתי ידידות שלי, אחת מהן הגננת מהגן הקטן. יש לה שוב קבוצה נפלאה, 5 מתוקים בגילאים שנתיים ומשהו - וחצי בעצם בגיל בתי. והיא מדהימה. אמת, אני בעצמי הייתי בשמחה נשארת בביתה. זהו גן זורם, חופשי, והכי נפלא שאפשר לדמיין.
בדרך הביתה עברנו לייד הגדר של הגן הגדול והילדים היו בחצר. בתי צעקה - אפרת! הדסי! ורצה אליהם ואמרה שרוצה להצטרף.עניתי לה שמחר. היא שרה מחר מחר נלך לגן. באנו הביתה והיא ישנה ממש הרבה, כמו אתמול, איזה שעתיים.
היא חד משמעי בוחרת בגן הגדול. ונראה לי התחלתי להבין מה הסיבה.

[סירופ_מייפל*]

הינה גם אני מחפשת גנים..
מצאתי כאן כמה שאלות ודברים שלא חשבתי עליהם לבד. תודה.

הינה אני מתחילה:

כמה זמן אפשר לחפש גן?. (זה ממש בלוג גן)
הפעוט שלי בן שנתיים וקצת. בשנה שעברה ניסיתי למצא קבוצת אמהות שאוכל להפגש איתן כל יום. זה לא ממש הלך.
נרשמנו למשפחתון באפריל ויצאנו אחרי יומיים. הגננת היתהההה ,נו למה לפרט.
בספטמבר האחרון הבובי היה במשפחתון אחר במשך שבועיים של סבל ובכי אין סופי. הגננת חשבה שהוא לא מתאים לגן והוא פשוט ישב בצד, ובכה לסירוגין, והיא מיצידה אמרה לו שאם הוא צריך אותה שיקרא לה או יבוא אליה. הוא לא רצה שהיא תיגע בו וכלום.
עכשיו אני כועסת מפני שהגננת אמרה לי שזה שהפעוט מדבר זה לא אומר שהוא בוגר לגן. אבל לשבת בצד שעה-שעה וחצי ולהיות לא שייך ושלא מנסים כמעט לשתף אותו ולא מאמינים בו שהוא יכול להשתתף...... זה יחס לילד לא בוגר? לילד בכלל.

אז אני מחפשת עוד גן, ועכשיו אני מבולבלת. עד עכשיו בדקתי גם גנים ומשפחתונים אנטרופוסופיים וגם לא אנטרופוסופיים. (שני המשפחתונים הקודמים היו אנטרופוסופיים פחות או יותר).
הבלבול שלי הוא כזה. (אולי עכשיו שאכתוב זה יסדר לי קצת ת'מחשבות).
ביקרתי בגן עם 20 ילדים, לא צמחוני, יש שלוש גננות, יחסית קרוב לבית. (ראיתי כמה כאלה אבל בגן הספיציפי הזה...)

עם שני הנתונים הראשונים אני לא יודעת איך בכלל הלכתי לבדוק אותו, ואת האחרים כמוהו. ייאוש ותקוה יחד.

והינה הנקודות החיוביות מהגן:
הגננת נראית לי מקסימה אמיתית. מישהיא שיכולה להתחבר טוב לבן שלי - זו תחושה טובה שמלווה אותי עד עכשיו, שבוע ועוד ביקורים בגנים אח"כ.
יש ילדים בני שנתיים עד שלוש וחצי והגדולים מתייחסים כל כך יפה לקטנים.
אני יכולה לקחת אותו לפני ארוחת הצוהוריים. - אני לא רוצה שהוא יאכל שם בשר וגם בכלל אוכל שאני מגדירה "לא בריא".
הגן יחסית קרוב לבית.
הבן שלי מאוד אוהב את המשחקים שם- פלסטיקים לרב. יש ארגז חול נקי, דשא... הגן בפנים גדול ונקי.
ממתקים יש רק ביומולדת ועוגות ביום שישי.

חסרונות: ראיתי בגן גם שני טנקים קטנים ועל זה אני צריכה לשאול מה המדיניות שם לגבי אקדחים וכאלו.
בכל זאת 20 ילדים, תמיד רציתי משפחתון. למרות שמהניסיון של שני המשפחתונים שהייתו אין יחס אישי בכלל במשפחתון.
ארוחת בוקר שאני לא הייתי נותנת אבל לא רעה כמו במקומות אחרים.
הוא לא יאכל ארוחת צוהוריים עם כולם.- מבחינה חברתית זה אולי פספוס.
התכנים בגן כמו בעוד ארבעה גנים "רגילים" שראיתי.- למשל ביום כיפור יש דגש על סליחה. אך ממה שאני ראיתי בגים הדגש דוקא היה על כעס. ילד או חתול או.. שכועסים על חברים ואח"כ משלימים. לפעמים בסיפור אין אפילו את הסיבה לכעס. אבל בגנים שהייתי הילדים צועקים בזמן המפגש "כעס,כעס, כעס, רוגז, רוגז, רוגז." למה לא "אני סולח\ת או סליחה סליחה סליחה".
אני לא חושבת שזה יעשה לבן שלי טראומה אבל אני לא אוהבת את הגישה הזו.
בגן אנטרופוסופי למשל זה לא אמור להיות ככה.

יש גן אנטרופוסופי שאני אוכל לראות רק בסוף החודש. גן עם 16 ילדים. מה שאני לא אוהבת שם זה שכל יום יש גננים אחרים. כלומר יש שלושה גננים סה"כ וכל יום באים שניים. זה נראה לי לא טוב לילדים. במיוחד עם הבן שלי יכנס עכשיו לגן ופתאום כל יום יהיו לו גננת וגנן אחרים.
וגם אני קצת מתחילה לחשוב שהבן שלי לא צריך להיות במקום רגוע עם צבעים שקטים. אולי הוא צריך מקום הומה עם פלסטיקים צבעוניים? טוב אני אלך לגן ואראה. אולי תחושת בטן תעזור.

תודה על ההקשבה.
אני עוד אעדכן...

[גלית_ועמרי*]

סירופ מייפל למה שלא תתארגני עם שתיים שלוש אמהות בגינה הציבורית, לא חייבים קבוצה גדולה וזה גם לא חייב להיות על בסיס יומיומי
נשמע שהילד שלך לא ממש מתלהב מרעיון הגן
עמרי היה איתי בבית עד גיל שלוש וחצי, היינו נפגשות, קבוצת אמהות פעם בשבוע למעין חוג מוסיקה משותף, ובשאר הימים על בסיס מזדמן בגינה או בספריה הציבורית
רק בגיל 3 וחצי הכנסתי אותו לגן פצפון - גנן וגננת עם 13 ילדים בגילאי 3 עד 5 וזה היה מוצלח מבחינת קלות הקליטה בגן ומבחינת השקט הנפשי שלי
קשה למצוא גנים כאלה (שלנו נסגר לצערי ועברנו לגן עירוני אבל זה כבר סיפור אחר) אבל שווה לחפש, ייקח כמה זמן שייקח, כי 5 השעות האלה כל יום מאוד משפיעות על הילד. ולדעתי הדבר הכי קריטי זה מספר קטן של ילדים בגן.

[סירופ_מייפל*]

בשנה שעברה ניסיתי למצא קבוצת אמהות, שתיים שלוש אמהות, שיחד נבנה משהו מוצק, כמעט יום יומי שבמשך הזמן תהיה אפשרותלכל אחת לצאת לשעתיים פעמיים בשבוע. לצערי זה לא הלך.
הבעיה שאני באמת לא מוצאת אמהות שרוצות משהו קבוע ואני ממש רוצה קביעות.
עוד בעיה, אני רוצה שהקטן יהיה במסגרת כדי לעשות דברים שאני לא יכולה לעשות שהוא איתי. להתחיל לעבוד מהבית- או משהו כזה.

לגבי מספר ילדים. הפעוט שלי היה בשני משפחתונים עם 5 ילדים ובשני המקומות- שהגננות היו מאוד שונות, ממש לא היה יחס אישי. במשפחתון הראשון לכל הילדים ובשני הבן שלי הכי סבל מחוסר יחס. ביקרתי בגנים של 16 ו20 ילדים והייתי די המומהמאיך שהילדים שמחים ובאים ככה לחיבוקים עם הגננת באמצע משחק, או מבקשים לספר משהו שקרה להם בבית בזמן "מפגש".
מה שמצאת לבן שלך נשמע באמת אידיאלי, 13 ילדים עם שני גננים. אני לא מוצאת כאלו באזור שלי. (מבשרת ציון)
נראה איך יהיה הביקור בגן האנטרופוסופי ביום שני. הם לסירוגין גנן או גננת ותמיד יש סייעת. מקסימום יהיו 16 ילדים.
תחזיקי לי אצבעות
תודה

[סירופ_מייפל*]

אז איך זה ממשיך מלפני שתי הודעות
הייתי בגן האנטרופוסופי ובקיצור אני לא רוצה שאושרי יהיה שם.
עכשיו נשאר הגן ה'רגיל'. אני די בטוחה שאושרי יכול להנות וללמוד שם ולהתחבר עם ילדים.
יש לי בעייה להפריד בין מה שאני רוצה לבין מה שאפשרי לבין האפשרויות שיהיו טובות לאושרי.
אז הגן הזה עם 20 ילדים (יש מקום לעוד שניים). 3 גננות. שתיים ממש מקסימות השלישית נראית ממש בסדר אך היא קצת ברקע. הבעיה (חוץ מיזה שהוא לא יאכל שם צוהוריים אלא ילך ב12:00), שאני אצטרך להתמודד עם זה שאני לא אוכל לראות עם אושרי את ההצגות ולהחליט אם אני מוכנה שהוא יראה הצגות מהסוג שמביאים לגן. כי הן יכולות להיות מזעזעות לדעתי אך אושרי עדיין יכול להינות מהן מאוד (אז רגע אני אמא שלו בשביל להחליט מה למנוע בשלב זה? ועד כמה?), איך המדריכה לריטמיקה ואיך המדריכים לטבע??? (כן זה גן עם אלף העשרות מבחוץ, תמיד חשבתי שגגנים לגיל זה אמורים לעשו הכל לבד).
ומה זה אומר לגבי העתיד?
בקיצור בלבלת, בגלל זה כל הסוגריים.
טוב נחליט היום מחר...

[אמא_של_ליה*]

סירופ,
אני מתפרצת לדיון-לא-לי (ליה בת שנתיים וחודשיים, בבית לעת עתה) כדי לנסות לענות על שאלותייך האחרונות.
עבדתי פעם שנה בגן בהרצליה. סוג של רגיל. קוראים לזה "זרימת הפעילות", נדמה לי.
הגנן היה איש מקסים, ועד היום כל פעם שאני מגיעה לצומת משמעותי אני מנסה לחשוב מה הוא היה עושה במצב כזה,
היינו ארבעה אנשים בצוות, ואני יכולה להעיד שבשנה ההיא הוא גם בחר צוות לא רע, הבנתי שאחר כך היו כמה פלופים.
הילדים היו מאושרים, עברו חוויות נפלאות בכל יום, ומישהו תמיד היה קשוב לצרכים שלהם (לא כמו אמא, אבל כמעט)

• בעניין החוגים - אם את סומכת על הדרך של הגננות, נראה לי שאת יכולה להניח שגם הבחירות שלהן (חוגים, הצגות) יהיו לרוחך.

בגן ההוא היתה מישהי שבאה פעם בשבוע והעבירה חוג של מוזיקה+ריקודים+יצירה. היא היתה מהממת. הלוואי שהייתי יכולה להיות בחוג שלה.

• נדמה לי שאת יכולה לקבל מהקטנצ'יק אינפורמציה (גם בדרכים לא מילוליות) לגבי החוגים השונים ולהבין מה עושה לו טוב.

• אולי הדבר הכי חשוב הוא להבהיר לגננות, בדרך נעימה, שהנוכחות שלו בגן לא אמורה לחייב אותו, מבחינתך,

להשתתף בכל פעילות. שכמו שאת רואה את זה, אם לא בא לו על ריתמיקה היום אז לא יקרה אסון אם הוא "יבריז" ויעשה משהו אחר במקום.

• במקביל להעביר לו את האחריות בעניין זכות הבחירה. לאפשר לו את החרות הזאת גם כשהוא לא במחיצתך.

מקווה שעזרתי במשהו. זאת החלטה שנראית לי מאוד מורכבת מאיפה שאני עומדת. @}

[סירופ_מייפל*]

אמא _של ליה, עזרת לי מאוד. אני באמת לא פוחדת שיתנו לו מרחב עשייה ושהוא לא יהיה חייב לעשות פעילויות שאמורות להיות כיף. אני כן רואה איך הגננות מחייבות ילדים לשבת בזמן הארוחה וזה מסתדר לי. גם אם מישהוא לא רוצה לאכול אני די בטוחה שהן ילמדו אותו לחכות עם כולם. אבל בחוגים אני בטוחה שהן יהיו גמישות.
יש לי פרפרים בבטן, היום התחלנו גן חדש. את הגן הגדול. היום עבר בהצלחה, אני חושבת. היינו שם שעתיים וחצי והקטן די נהנה, וכמובן היה צמוד.
נראה איך יהיה מחר, אני אמורה לעזוב אחרי כ20 דקות. לקצת זמן.
מעניין למה יש לי הרגשה שזה יהיה קשה לשנינו.
הלב, הלב.

[פלוני_אלמוני*]

באופן לייט
כתבתי עבור מישהי את הדברים הבאים - תובנות על בחירת גן, לא לפי סדר חשיבות, אני יודעת שיש איזה דף - איך לבחור גן או משהו כזה אבל בא לי שהרשימה הזו תהיה פה לפחות בנתים.

חשוב עקרונית - לראות מה הגננות עושות עם ילדים אחרים ולא מה הן אומרות לך או איך הן מתנהגות עם הבת שלך (בזמן השיווק...)
איך הילדים? רגועים? שמחים? מטופלים ? נענים לבכי שלהם? מחבקים אותם? (אצלנו מאוד מחבקים וזה מעניק המון נקודות לגן למרות מגרעות וחוסר מושלמותו )


שווה לשקול גן רב שכבתי או רב גילאי, כזה שהילד ילך אליו עד גן חובה / טרום חובה כדי שלא יהיו לו הרבה מעברים.
האם מאפשרים תקופת הסתגלות ארוכה או שאחרי 3 ימים "מגרשים" אותך. (כי זה קשה לשאר הילדים / לילד שלך)
איך הם מתיחסים לביקורים לא צפויים של ההורים בגן, לדעתי גן שלא מרשה את זה הוא גן חשוד.
3ב איך מתיחסים לימי חופשה שאת נותנת לילדה שלך, לימים שבהם "אני מוציאה את הילדה מוקדם" (אני למשל כל זמן שמתאפשר לי ל מעדיפה שהיא תהיה איתי ולא בגן. בהתחלה היו כל מיני הערות "את משגעת אותה" לטעמי בולשיט גמור - אם כל כך קשה לילד שיש יום רווח אז מה בדבר שבת?) האם יש אפשרות לגינון חלקי על משקל ביות חלקי (רק כמה ימים בשבוע בתשלום מופחת)

נוקשות / גמישות של שעות הגעה / עזיבה - אנחנו למשל מביאים אותה מאוחר לגן - גן שנותנים בו א. בוקר ב 9-9:15 זה גן שיאפשר לך להתארגן בבוקר לאט אם הם מאכילים ב 8 זה יוצר לחץ מערכתי להגיע בזמן.
אוכל - מה נותנים, האם נותנים ממתקים ואם כן אילו ובאיזו תדירות. האם מוכנים ל"שגעונות" שלך (אני למשל לא מסכימה שיתנו לה לחם עם שוקולד או חמאת בוטנים, ובאופן כללי למיטב ידיעתי מקפידים על זה למעט פאשלה אחת)
ימי הולדת האם ואיך חוגגים - אני מעדיפה גנים שבהם הגננת קובעת איך יראה יומולדת ככה אין מין תהליך של "מאבדים את הצפון" וכל אמא מנסה להראות שהיא יותר משוכללת מהאחרות ואז נוצרת מין תחרות מטורפת ולא סבירה (זה מתחיל הרבה! יותר מוקדם ממה שאת חושבת).
פעילות בגן - זה אמנם פחות מהותי בעיני (הבת שלי מתפתחת בזכות עצמה ואני תופסת את תפקידי לספק לה סביבה שמאפשרת למידה וכו' אבל יש גנים שמדגישים את ההשקעה שלהם בהתפתחות הילד) אצלנו למשל הגננת מאוד הדגישה את זה שהיא "מפעילה" ואני חשבתי שזה לא חשוב. בדיעבד היו דברים שהפריעו לי כי היתה לה מוטיבציה "להראות תוצאות" שהביטוי שלה היה בלחץ על הילדה (להשחיל חרוזים על חוט לפני שזה עניין אותה ולפני שהיתה מסוגלת ולפני שנהנתה מזה)
סדר יום - אני נטיתי לטובת "הזורמים" - אהבתי את זה בגן אבל עכשיו אני לא בטוחה... עכשיו הזרימה מתבררת כסוג של בלגן, למשל בצהריים אין "שעת השכבה" מסודרת וכל ילד נרדם (או לא...) בשעה נוחה לו, המשמעות של זה היא שהצהריים הם סוג של בלאגן עם הרבה בכי (כולם או "עייפים" או "הרגע קמו", הבכי מפריע לישנים לישון. גם התנועה ההורית (באים לקחת את הילדים בכל שעה בין 12:30 ו 15:00). כמובן שגיליתי את זה רק עכשיו כשיש ימים שבהם היא נשארת בגן אחרי 1300.
חוגים - האם יש ואם הם שווים משהו (אצלנו הם לא שווים אבל אני לא רבה איתה ) יש אינפלציה מטורפת של חוגים לגני ילדים ויש סביב זה תעשיה שלמה וגם חילוקי דעות של הורים - תבדקי שהחוגים מוצאים חן בעיניך (בגן שלנו למשל היה חוג ליטוף חיות שהורים התנגדו לו)
9 איך מטפלים באלימות של ילדים - כל הילדים מרביצים! נושכים, מושכים בשערות, דוחפים וכו'. השאלה היא איך הגננות מטפלות בזה.
10 עונשים האם נותנות, אילו עונשים, האם מדווחות לאמא כשמענישות? אני לא מוכנה שיענישו את הילדה שלי. !

תרופות - האם את מסכימה שיתנו לה או שאת רוצה שיקראו לך? (אני למשל לא מסכימה בשום אופן שיתנו לה)
מה המדיניות עם ילדים חולים ועד כמה מקפידים האם מרשות להביא ילד חולה לגן - אני לא מביאה את ביתי כשהיא חולה אבל יש הורים ש"מעגלים" בגלל העבודה.
13 בטיחות - האם המבנה בטוח? מדרגות, שטיחים רופפים, מעקות איפה שצריך, משחקים בתוך מגירות ולא בגובה "משיכה" שילד יכול להפיל לעצמו על הראש, חוטים שניתן למשוך האם יש לילדים גישה לדברים שיכולים לפגוע בהם (כלי מטבח, שקיות נילון, חבלים, סירים חמים) וכל מה שבטוח לילדים. עוד נקודה חשובה !! השגחה על הילדים בזמן שישנים בהרבה גנים מזייפים שם וזו בעיה (חלד שמתעורר לבדו בחדר יכול לעשות לעצמו נזקים) . האם הצוות עבר הדרכה בהחיאה? בע"ר לילידם? האם יש להם מס' הטל' של מד"א גדול וזמין ליד מכשיר הטלפון?

14 גמילה מחיתולים ... מתישהו זה מגיע שווה לשאול על זה מראש לברר איך הן עושות ומה מידת שת"פ שלהן (אצלנו למשל הגננת "מתחילה עם גמילה באביב" ומה עם הילד בשל דווקא בחורף" ישאר עוד 3 חודשים עם חיתול? )
15 לגבי נוכחות הצוות - מאוד חשוב! אצלנו כאילו יש 4 מטפלות על הילדים אבל אחרי (הרבה אחרי) שהכנסתי אותה לשם התברר שבצהריים עוזבות 2 מה 4, והשלישית נשארת רק בחלק מהימים ואז באה איזו בחורה צעירה "תורנית צהריים" הבחורה הזו ספציפית היא פלגמטית לגמרי וממש לא מישהי שהייתי נותנת לה לטפל בילדה. כאמור עד כה לא ידעתי מה הולך שם בצהריים כי לא היינו שם, עכשיו כשאני יודעת אני עוצמת ע' בכוח כי בחודשים הללו אין לי הרבה ברירה ויוצא שהיא בגן עד 1400 ולפעמים אפילו עד 1600.

החלפת חיתולים - האם מחליפים "לפי שעון" או לפי צורך, מסתבר שיש גנים שמחליפים לכל הילדים בשעות קבועות (לפני / אחרי אוכל, לפני / אחרי שינה וכו') אני לא יודעת מה קורה שם אם הילד צריך החלפה בשעות אחרות... אצלנו אין דבר כזה שילד יסתובב עם חיתול שדורש החלפה.
אכילה עצמאית - האם ומתי מתחילים להושיב את הילדים סביב לשולחן (עם מטפלת) ומגישים להם אוכל לצלחת - בגן שלנו זה קורה מאוחר מידי וככה, בנתים הילדה שלי אוכלת לבד (ומלוכלך...) בבית אבל בגן מאכילים אותה.
תשלומים - גם כן חשוב - אם את משלמת עד 1300 מה קורה אם את צריכה מפעם לפעם להשאיר עד 1600 תשלומים נוספים אחרים (האם יש וכמה)
ביטוח!!! האם יש ומה מכסה.
חופשות - מתי יש חופשות, בקיץ - מה בקשר ל"קיטנה" יש גנים שבהם משלמים עבור מחצית אוגוסט חודש מלא ועל הקיטנה בנפרד (יש גנים שגובים יותר תשלום חודשי אבל רק על 11 חודשים)
אגב, אם היית רק חלק מהשנה וגובים גם על אוגוסט את זכאית לשלם רק חלק מהחודש (התשלום בעיקרון הוגן - זה עבור חופשה לגננות) השאלה היא איזה חלק מזה את משלמת.

טלויזיה לא פחות חשוב, ברוב הגנים רואים TV, יש גנים שרואים בהם הרבה טלויזיה, יש גנים שבהם רואים TV בזמן האוכל (איום ונורא בעיני) חשוב לגבש עמדת בעניין ולבחור גן ש"חושב כמוך".

חשוב - תחושה של אמון בגננות, יחד עם זה לזכור שהרבה פעמים הן חושבות שתפקידן "להרגיע" אותנו גם ע"ח אמירת אמת (לא מספרות שלילד קשה כדי שלא יהיה לך קשה) לקרוא את זה:
http://www.haayal.co.il/[po]story 2628[/po]
כי רון ג ניסח את הנק' הזו הרבה יותר טוב ממני.
אצלנו לקח הרבה זמן עד שהבינו שלא מעניין אותי אם היא "אכלה הכל מהצלחת" אבל מעניין אותי אם היא שיחקה, איך היה המצברוח שלה, אם היא הרביצה / קיבלה מכות (כן, לשניהם ) אם היה לה קשה, במה היא שיחקה וכו'. (כל יום הייתי שואלת איך היה? ענו לי אכלה כך וכך, עשתה קקה כך וכך - ואני התעקשתי בשאלות האחרות - עכשיו כבר יודעים שאני "האמא המוזרה" .

לבחור גן שמתאים לך - בסה"כ את לא תשני אותם גם אם יגידו לך שבשבילך יעשו שינוי (ואני אומרת את זה למרות שבגן שלנו הפסיקו לתת עוגיה בחצר - נוהג לא ברור (אכלו ב 9 יאכלו ב 12:00 למה ב 10:30 צריך לתת עוגיה?).

לזכור שבגן שלך את תראי יותר פגמים מאשר בגנים אחרים אחרי שהילדה שלך תהיה בגן הזה את תראי את כ הדברים שפיספסת ואת כל הפגמים.

לזכור שהילדה שלך הולכת להידבק בהרבה מחלות כי ככה זה בגן
לזכור שההתחלה קשה מאוד לאמהות (וגם לילדים הרבה פעמים).

לדעת שתעשי פשרות וויתורים על עקרונות ודברים שחשובים לך, זה מובנה לעצם ההחלטה למסור את הילד שלך לידיים של אחרים.


אני למשל מרשה לתת לה אוכל זוועתי בימי הולדת וביום שישי - מחלקים במבה, עוגה, וופלים - אני מעדיפה שהיא תקבל מה שכולם מקבלים ולא תפתח תסביכי חריגות וחסכי "כולם קיבלו חוץ ממני" (מצד שני גם אצל הדוד שלה אני בולעת את הלשון ורואה אותה אוכלת במבה יחד עם הבנידודים)
אני יודעת שלעיתים מנחמים שם ילדים באמצעות אוכל.
אני יודעת שמכוונים אותה לעשיה הרבה יותר מידי לטעמי מה אכפת לכם אם היא לא מדביקה חנוכה עכשיו (אמא שלה מכפרת על זה בכך שמרשה לה להשמיד את היצירות לפי רצונה ברגע שיוצאים מהגן )
אני מתפלצת במסיבות של הגן (חגים, סופשנה" מהצורך להוכיח להורים שיש השגים (את יודעת 10 שירים + כוראוגרפיה ב 8 דקות). כשהבת שלי לא משתפת עם זה פעולה בזמן המסיבה אני איתה לא לוחצת.

אני משלימה (?) עם זה שזה ... לא מושלם
ומפנטזת על להוציא אותה מהגן חזרה הביתה (לא סביר שזה ייקרה, גם לא נהגר לאוסטרליה )
מוסיפה בעריכה מתוך תגובות ושיחות שבאו אח"כ:
חוה ש
הוסיפה


הזמן הכי טוב לבדוק את הגן - כשהולכים לבדוק גן ורוצים לדעת איך הוא מתנהל באמת (נוקשה, זורם, מובנה, קשוב...) מומלץ מאוד להגיע בשעה של ארוחה ולשבת ולראות איך היא מתנהלת זה בדרך כלל נותן מדד טוב על שאר ההתנהלות של הגן והגננות גם בשאר התחומים והשעות.
כמה צוות באמת יש - העניין הוא שגם כשיש 4 מטפלות ממש בפועל אז למעשה אחת עסוקה בהחלפות, אחת מכינה את הפעילות הבאה, אחת מחסלת את הפעילות הקודמת ובעצם רוב היום הקבוצה הגדולה נמצאת עם מטפלת אחת או שתיים כך שזה באמת כאילו.

בשמת, הוסיפה מנסיונה:
בתי הלכה (לפי בקשתה) לגן בגיל 4, ואני בהחלט בדקתי שאפשר להביא ולקחת מתי שרוצים, לקחת ימי חופש בלי שום בעיה (הגננת מאוד אהבה גן מופחת ילדים!), והכי: אמרתי לה שאנחנו בחינוך ביתי, וזו הילדה שביקשה ללכת לגן, ככה שמותר לה לא להשתתף בשום דבר שהיא לא רוצה.
אני זוכרת שבחגים ובמסיבות היא בחרה הרבה פעמים, בשנה הראשונה, לשבת בצד ולא להשתתף, ואני גיביתי אותה לגמרי. זכותה ליהנות מצפייה באחרים. הגננת, בזכות העמדה הברורה שלי, מעולם לא לחצה עליה. היה ברור, שהיא רשאית לבחור מה שהיא רוצה. הסבתות, לעומתי, היו קצת לחוצות מזה.
קרוטונית ו י' עלו על רעיון לסטרטאפ - גן שמאפשר נוכחות חלקית (בתשלום לפי ימים / שעות)

בר עדש
הציע נקודות חשובה (אני מקווה שלא חוטאת לנוסח המצויין שניסחת)
גן הוא לא מקום טבעי לילדים, ולכן צריך ליצור את ההסתגלות באופן מלאכותי.
יש לקחת בחשבון איך הילד שלכם עם הגעה מאוחרת לגן ועם חזרה לגן אחרי ימי חופשה יזומים. יש לילדים שקשה להם להשתלב כאשר הם מגיעים מאוחר ויש ילדים שאחרי יום חופשה מאוד קשה להם "לחזור לגן" (אני מניחה שיהיו אלו הילדים שגם יום א' קשה להם (?))
השיחה איתך חידדה לי את הנקודה שבאמת ככל שכולם יותר קרובים לאיזה "קו" "מדיניות" הגן מתנהל הכי טוב לטובת הכלל (כ"א עושה ויתור מעצמו אבל הסה"כ מוויחים) לדוג' - כאשר יש גמישות מוחלטת בשעות הגעה / פיזור זה מפריע לריתמוס של הגן.
צריך שהגננת "תמשמע" את ההורים - למשל בשעות הגעה / מה מביאים לחגיגות וכו' - צריך לזכור שכאשר מקפידים איתכם מקפידים גם עם הורים אחרים (למשל לא להביא ילד חולה לגן) - פה אני חייבת להסתייג - שצריך להיות כללים עם גמישות - גננת נוקשה מידי היתה מפריעה לי.

הכי טוב אם שאר ההורים בראש שלכם (למשל רוצים שלא יהיה בגן אוכל רע) - אבל כמו שאמרתי לך אין לי מושג איך אתה מגלה את זה מראש.

[יעלי*]

בכורתי המקסימה עתידה להיכנס לגן חובה בשנה הקרובה. מדובר בגן קיבוצי- אנחנו עוברים לאזור שזו האופציה היחידה....התשלום על הגן כולל צהרון- כלומר עד 16:00. אני מעוניינת להוציא אותה הביתה כבר ב -12:30, כלומר לפני ארוחת צהריים. האם אני מחוייבת לשלם את התשלום המלא על הגן? הלא מדובר בגן חובה- מה תאמרו? אשמח לשלל עצות, תודה יעלי

[פלונית*]

מנסיוני הקיבוצי... הייתי אומרת שאפשר לשנות גם דברים שהם מאוד מקובעים אבל צריך סבלנות ואורך רוח.
הרבה פעמים אם מבינים שיש חשש בקיבוץ משינוי שהוא חשש גדול יותר מבמקומות אחרים, אפשר לנסות להסביר יותר בנחת למה זה חשוב לך ולנסות באמת להגיע לעמק השווה.
החשש אינו רק לוגיסטי אלא גם מערכתי ורגשי של שינוי כפוי.
לכן הייתי ממליצה לך לשוחח על כך תוך הבנה של הצד השני, וכך גם בתקווה שתקבלי יותר הבנה לצד שלך.

אני חושבת חוצמזה שמבחינה חוקית אין אפשרות להכריח אותך להיות בגן עד 16:00, אבל המקום של הילדה "תופס" מקום של מישהו אחר שכן משלם את הסכום המלא ואז זה "הפסד". אני כותבת במרכאות כי איני מאמינה בטיעון זה אבל נראה לי שהוא יעול לעלות בשיחה.
שווה אולי לשאול גם במועצה האזורית מישהו מקצועי שיכול להגיד מה הפרוצדורה במקרים כאלה.

בהצלחה!

[אמא_נמש*]

למה מי רוצה לשים את הילד שלו בגן "סביר"?

[ההולכת_באתרים*]

למה מי רוצה לשים את הילד שלו בגן "סביר"?
הכוונה לדעתי היא שגנים באופן כללי זה לא משהו וזו ברירת מחדל. הכותבת מבקשת את הרע במיעוטו.

[אמא_נמש*]

_למה מי רוצה לשים את הילד שלו בגן "סביר"?
הכוונה לדעתי היא שגנים באופן כללי זה לא משהו וזו ברירת מחדל. הכותבת מבקשת את הרע במיעוטו._

ולי נשמע כמו מקום רגשי מאד נמוך לבוא ממנו ולמצוא גן, בכל זאת מדובר בילד שלך
ונראה לי שבמקום גדול כמו רמת גן אפשר למצוא גן טוב ואפילו נחמד מאד ויש כאלה, אולי לא הרבה אבל יש.
אם מבקשים המלצה לגן אז משהו בניסוח לא מסתדר לי.

[אמא_נמש*]

או הנה, גן נחמד.
אבל למה נמחקה ההודעה של הפלונית השואלת?

[עורכת*]

לפי כללי האתר, אין לפרסם מודעות, אלא בדפים המיועדים לכך. דף זה הוא דף דיון. דפי מודעות הגנים נמחקו מהאתר.
נא לכבד את הכללים, תודה.

[חלוקית_נחל*]

המעוניינים בהמלצות גנים מוזמנים לקומונת גן באופני בתפוז @}

[לילך*]

בוקר טוב לכולם.
מקווה שאני בדף הנכון.אחרי שלוש שנים בחינוך ביתי ומפגשים בין חברים,אנחנו עוברים דירה לאחוזה בחיפה,ומחפשת המלצות לגן עירוני באיזור.
זה כבר מיד לאחרי החגים. לכן אם יש כאן אמא מאיזור אחוזה חיפה שיודעת משהו על גן מומלץ באיזור ,מאוד מאוד אודה.