מודעות וסת

שלום מרב,

כרגע סיימתי מחזור אבל אשמח לקבל מידע עד המחזור הבא (בערך 18 לאוגוסט). 054-551342. בתור מכורה לטמפונים, ושונאת תחבושות אשמח לנסות את השיטה שתקטין את השימוש בטמפונים (אפילו שאני מקווה שעד אז יהיה לו רב פעמי).

אני מגיעה מפרדס חנה - אם מישהי רוצה טרמפ,
אשמח להתארגן... עוד לא ברור לי אם יש לי אוטו באותו יום או לא אבל אם כן אז הוא ממוזג, אם לא אשמח לארח לך חברה ברכבך הבלתי ממוזג...
אימייל בדף הבית שלי. תודה

בשמת א, אהווו הכנס הזה...איזו מתנה גדולה קיבלתי שם

...ממש עשה לי תפנית לכל החיים.
מדהים שהגילוי הזה שמלווה אותי מנערותי, כמה עוצמה הוא מקבל כשיש לו משנה תוקף.
מהשיחות עם נשים בימים האחרונים, אני ממש מרגישה שאנחנו נוגעות עוד רק בקצה קרחון.
תכף שולחת לך מייל.

אם פי 3, מסכימה ועדיין יש לי בעיה עם המילה הישירה.
אולי צריך להמציא מילה חדשה??
באחד מחיפושי אחר תמונה מתאימה ברשת, רשמתי "ווסת" וקיבלתי כל מיני תמונות של ווסתים, יענו המכשירים האלה שנועדו לווסת.
ואילו אצלינו, הווסת הוא לא מווסת בכלל, אם כבר מישהו כאן מווסת , זה דווקא הביוץ, לא ?

תבשיל קדרה, אני מוצאת שאני לומדת להתרגל אליה, אבל ממש גם מרגישה צורך במילה אחרת, עגולה, נשית יותר, מחברת יותר...נראה מה יהיה...

אם הבנים שמחה, ממש מדליק איך שאת כותבתתזה. מאחלת לך שיעור מהנה בווסת הבאה.

יעל בריסקר, סקרנית לשמוע אותך, תתקשרי ?

יולי פעלולי, תודה! וואו, שלוש שנים, המון ... שנאחל לך " בקרוב אצלך "?

שרה ק יקרה, בעיקרון אם קיימת האופציה לעצור בצד הדרך ולרוקן כמו שעוצרים לפיפי, אז זה יכול להיות אפשרי בנסיעה כזו,
אבל באופן כללי, הייתי מציעה שנתחיל בעדינות....לא ישר קרטה...גם ככה הדימום הרבה פעמים מבקש מאיתנו להוריד הילוך...אז בואי קודם כל נוריד הילוך, נאפשר תנאים מלאים ללמוד את ההקשבה העדינה הזו, ואחרי זה, מתוך הקשבה, שכל אחת תמתח את החבל כפי יכולתה...מי יודע איפה הקצה? השמיים הם הגבול, לא?

אממא, מיכל יקיר יו"ר העמותה ההומאופתית (PhD. RCHom)
אחוזת ראשונים , ראשון לציון נייד 050 -5551290
[email protected] , הרבה בריאות.

שירה לוריא, יופי, אם אדע משהו, אעדכן.

ש צברי, מקווה שאוכל לעזור, תצרי איתי קשר למייל, ונוכל לתאם הדרכה להמשך.

שליחה על ידי אממא* » 27 יולי 2004, 23:27

תודה.

הי מירב,
שמחתי מאוד לדבר איתך. היום לא יצא לי להתקשר, אז הנה פידבק כמובטח:
רוב היום ניסיתי פשוט להיות כמה שיותר מודעת לעובדה שאני במחזור. ניסיתי להקשיב לכל מה שקורה שם למטה (אגן, נרתיק). לא ניסיתי לשלוט בשום דבר, רק להקשיב. זה היה פשוט כיף, ולמרות שפיזית לא יכולתי "להוריד הילוך" (בזמן שהייתי בעבודה), הרי שמבחינת התחושה, הכל קצת האט את מהלכו.
עדיין לא הצלחתי ממש להתרוקן, אבל שיחות השלום (עם הגוף) כבר החלו. נדמה לי (לא בטוחה) שקצב הזרימה מואץ בזמן שאני בשירותים.
שוב תודה, ודיווחים נוספים יבואו במהרה.

כתבתי לך מייל

+מציעה טרמפ מאיזור יהוד.

אממא, בבקשה.

דנה ה, ממ.... תענוג! תודה.

יערה, קיבלתי ושלחתי.

ולכל מי שאישרה הגעה, שלחתי מפה, רק מה...זה קובץ גדול! 2 מגה...
מי שלא קיבלה, מוזמנת להתקשר אלי, ואתן הסבר טלפוני. 08-9403853, 050-8806087,
ובבקשה, אם לא הצלחתן לתפוס אותי, נסו שוב. תודה.

תודה, איזה כיף.

חשבתי - אם ניתן לשלוט ביציאות דם, בטח אפשר לשלוט גם ביציאות של הפרשות אחרות
(ישנן תקופות שהפשרשות רבות יותר מבדרך כלל). רק קשה יותר להתאמן עליהן!

סיפרתי לבן זוגי על כל זה והוא אמר: אולי אפשר ללמוד לשלוט ביציאת הזרע וכך להימנע מהריון? (-;

אם מישהי מעוניינת- מגיעה מכפ"ס ואשמח לטרמפיסטיות...

שליחה על ידי אסנת* » 28 יולי 2004, 18:03

לנשות האוהל האדום הוירטואלי השלום והברכה.

מה דעתכן על השימוש במילה ויסות זרימת דם הוסת ? הן פשוט נובעות אחת מתוך השניה.
רוצה לשתף אתכן בהתנסות שלי בזמן המחזור. מזה שנים רבות שאני לובשת שרוואלים ללא תחתונים מתוך רצון להרגיש מרחב נושם וחופשי בפלג
גופי התחתון ומבלי להרגיש שעלי להתבייש במשהו או לחילופין לארוז את עצמי באיזו אריזה מהודרת. שימוש בטמפונים לא בא בחשבון וכך נדרשתי
לפתרון יצירתי שיתמוך בצורך שלי. מצאתי שבאמצעות האצבע שלי יש באפשרותי לרוקן את הדם הנאגר בתחתיתו של הנרתיק, בזמן הרחצה או ביושבי על בית השימוש. זה מאד נוח לי, זמין ואולי תתפלאו, זה גם נעים לי. זה גופי המפריש במחזוריות את מתנת הבריאה ואני שמחה איתה ומקוה שיתמיד בכך עוד שנים רבות. אפשר לחזור על הפעולה בהתאם לצורך של כל אחת. לעיתים רחוקות אני מכתימה את מכנסי בגלל זרימה מוגברת או
שהחמצתי הזדמנות להתרוקנות. אתן מוזמנות לנסות.
מתחברת לאמירה על חוכמתו של הגוף שלנו לוסת או לשלוט בזרימת הדם. זה עבד בשבילי גם בזמן ההנקה עת מאסתי בכבלי החזיה.

סיפרתי לבן זוגי על כל זה והוא אמר: אולי אפשר ללמוד לשלוט ביציאת הזרע וכך להימנע מהריון? כן זה אפשרי. שמעתי שההודים בקמא סוטרה או הסינים התמחו בזה. אולי אפשר ללמוד את זה בספר על תורת מין מהתרבויות האלו?

טנטרה, נדמה לי.

מירב, מכל הבלאגן, לא הבנתי אם את מדריכה גם בדואל / טלפון, או שבינתיים רק למי שיכולה להגיע למפגש.
לא רוצה להעמיס, אבל מעוניינת בידע.

_מירב, מכל הבלאגן, לא הבנתי אם את מדריכה גם בדואל / טלפון, או שבינתיים רק למי שיכולה להגיע למפגש.
לא רוצה להעמיס, אבל מעוניינת בידע._
מירב, אם את העברת "סדנה מקוצרת" בדואל - אולי את רוצה/יכולה פשוט לכתוב כאן את הדברים?

אמא נוגי עזבי אותך מ "נקסין", נסי "מסוליד"

צ'טערת...אין לי רגע ...כרגע...
תבשיל קדרה, יש הבדל בין שיחת תדרוך אישית לבין כתיבה 'שחור על גבי טבעי' של הדברים...אחרי הסדנה, אארגן את החומר, שהכוונה היא שיתעצב גם מהמשובים של הנשים, ואז אפרסם הכל. קחו את המתנה שבהמתנה...
לשאר, אגיב בשמחה אחרי המפגש.
באהבה,
מירב.

קחו את המתנה שבהמתנה...
בשמחה גדולה

שליחה על ידי מיכל* » 30 יולי 2004, 10:00

הי מירב
זה נשמע פשוט מדהים ואפילו יותר מכך!!!
אני כרגע לא נמצאת בארצנו המהממת והייתי רוצה לדעת אם יש לך אפשרות לתת לי הדרכה במייל כדי שאוכל לנסות את השיטה כבר בווסת הקרוב.
האם זה בריא לאגור את הדם?
האם יש לכך אישור רפואי?
אני ממש מחכה לשמוע ממך!
שלחתי לך מייל ואני מחכה,
שבת שלום בינתיים
[email protected]

תודה רבה למירב על השיתוף, המפגש וההיכרות.
אספר חוויות כשיהיה רלוונטי (במהלך שבוע הבא...)

היה ממש נפלא!

_האם זה בריא לאגור את הדם?
האם יש לכך אישור רפואי?_
עוד לפני שמירב עונה, אני אגיד משהו, כי אני מרגישה שזה מטריד הרבה נשים ששומעות על זה:

הדגש במה שמירב מספרת לנו איננו ב"אגירה" של הדם (שאגב, קורית מעצמה בזמן הוסת כשאת ישנה - ואז כשאת זזה או קמה הכל מתחיל "לנזול"),
אלא דווקא בריקון שלו.
אם את לומדת "לשחרר" את הדם לשירותים כשצריך (ביום "כבד" אפילו כל חצי שעה, ביום של דימום מועט - כעבור כמה שעות), אז אחרי כל "התרוקנות" כזאת יש לך זמן "חופשי" עד שמצטבר מספיק דם שאפשר שוב ללכת לשירותים לשחרר.

שלום לכולן,
היה מדהים,מלמד מעצים וגם כל כך כיף לפגוש עוד נשים באותו ראש... זה עושה חם בלב,
וכאילו על פי הזמנה "קיבלתי" (מצטערת קצת קשה לי עם המונח הנכון "וסת"), בדיוק כשתחזרתי מהמפגש, (הקדים

) ולכן היום כל היום אני פועלת לפי מה הפנמתי, ואני מצליחה !!!!!!!!
אני עם תחבושת נקיה מ-ה-ב-ו-ק-ר.. אם לא הייתי מנסה לא הייתי מאמינה...כל היום אני שמה לב, שאני פשוט קשובה הרבה הרבה יותר לעמידה, לישיבה, ולתחושות , וזה עובד אני פשוט בשוק!!!!!!!!
נכון, היו כמה פעמים שהלכתי על "ריק" אבל בשאר הפעמים קלעתי בול ואיזו הרגשה טובה וסיפוק אדירים
כמו כן אני מצטרפת לבשמת לומדים לשחרר בשירותים מתי שצריך בדיוק כמו כשצריך , נו ללכת כשצריך

זהו , אלו הם רשמי כרגע נראה איך ילך בעבודה מחר.... @}

אוף. מהסיפורים - זה נראה לי מדהים!
כל הזמן מתקשר לי לבלי חיתולים.
מענין אם זה יהיה קל יותר לבנותינו הלא מחותלות.

זה בדיוק אותו דבר , לדעתי הבילתי מנוסה לפחות בקטע המחותל.....

אותה רמת קשב אבל לעצמך......

אכן היה נהדר! האוירה הנשים הכל! תודה למירב שארגנה ותודה לכולכן שבאתן והייתן.
פתאום יש סיבה לחכות ולצפות לווסת שתגיע.
אני מתחילה להתרגל למילה הזאת ואפילו לחבב אותה, תנו לה זמן, תנו לה צ'אנס.

_האם זה בריא לאגור את הדם?
האם יש לכך אישור רפואי?_
למה צריך אישור רפואי למשהו שמרגיש כ"כ נכון בגוף ובנפש?

נשמע נפלא, לגדל נשים בלי חיתולים ... מחכה לפרטים נוספים (ולוסת...)

המממ....
איזה תודה..
למירב המקסימה, ולבנות שהיה לי כלכך ומאד נעים לפגוש.

אה, והבטחתי-
מה]פורום נשים חדש[/po] כמו באופן, אבל נשי.

הי נשים יקרות,
ממש מרגש מה שקורה כאן. ומה שהיה ביום שישי...מלא בחכמה ויופי נשיים.
כל פעם אני נזכרת בדברים שנאמרו, והלב מתרחב.
זו זכות גדולה בשבילי לאפשר את תהליך ההזכרות הזה לידע שקיים בגופינו בפשטות.
הדרך הזו של הקשבה לגוף היא דרך שאני כל כך נהנית לצעוד בה.
מרגישה עכשיו כמו איכר כשהזרעים שזרע מתחילים לבצבץ (חיפושית, תענוג לשמוע, ממתינה באהבה לשמוע המשך בסוף מחר), סקרנית ונרגשת לבאות, צוהלת מכל התנסות שנעשתה, מכל דו שיח עם הגוף. אילו שיעורים מדהימים (ואדומים)!
לממתינות במתנה...כדי לכתוב את השיטה, מחכה לעוד משובים מתוך התנסויות של הנשים שתדרכתי.

><מתנצלת על הגיחה הקצרה, אוסיף תגובות מחר>

תודה לכן @} ולילה טוב zzz.

מה שהיה מרגש מבחינתי זה להכיר נשים אחרות דרך הפרזימה הזאת, של התייחסותנו לווסת.
כל כך הרבה דברים אפשר ללמוד על אישה מהסיפור שלה, על חייה, על הקשר שלה עם גופה, על ההתפתחות שלה.
והמפגש הזה הוא עוד נדבך בהתפתחות מבחינתי, ועוד שלב במהפכה השקטה (והאדומה) שלנו.
אז תודה לכולכן @}

ואוו, נשמע ממש מעניין, מרגש, שווה (למרות שיש לי דימום לא רב, ואני הולכת במחזור עם תחבושות יום-יום).
טוב, אני עדיין בצד הרחוק של המזרח, אבל בטח יתארגנו עוד סדנאות כאלו בהמשך (רק מהחברות שלי אני מארגנת סדנה בלי בעיה), כך שגם יהיה לי העונג.

בנוגע לשליטה בפליטת הזרע, זה אכן טנטרה. זו שיטה הודית והיא כוללת בתוכה עוד כמה דברים. דרך אגב יש חינם ברשת את הספר המלא של רפיק/תמיר קמחי "להזדיין בסבלנות" על טנטרה. אבל הסינים בהחלט מאמינים שפליטת זרע זו הוצאת אנרגיה מהגוף, ולכן מרגישים עייפים לאחר מכן, ושהתעלסות ללא פליטה, מאריכה את החיים ושומרת על האנרגיה בפנים.

והנה קישור לספר און-ליין של רפיק על טנטרה:
http://www.tantra.co.il/[po]lehizdayen 0[/po].asp

יולי פעלולי, נראה שבאמת יותר קשה להתאמן עליהן, אף כי מניחה שניתן באותה טכניקה. לא העמקתי בכך עדיין. מעניין.

אסנת, ויסות זרימת דם הוסת קצת קשה לי להסכים, (ושמחה על הניסיון, כי עוד אין שם סופי לסדנה), כי אין כאן ויסות, יש הקשבה ושחרור / ריקון.
יופי של פתרון יצירתי מצאת לך. חושבת שההליכה בלי התחתונים, מונעת את החיכוך שמעודד את יציאת ההפרשות (בעצם כל הזמן "מנגב" את מה שיוצא), וכך את חופשיה יותר. גם הטכניקה שאני מלמדת, מרוקנת את הדם מהנרתיק (דרך מנח הגוף ופעולת השרירים), ומאפשרת בכך את החופש אחר כך. זה נפלא בעיני השיתוף הזה, כך שכל אחת תוכל לבחון את הדרך הנכונה עבורה. תודה.

אם פי 3 יקרה, ולכל מי ששאלה לגבי תדרוך. בקרוב אפרסם מאמר המתאר בפירוט את השיטה. זה לוקח זמן (גם כי הילדים עכשיו בחופשה…), וגם כי אני רוצה לדייק בהסברים. מעבר לכך, את התדרוך הטלפוני נתתי כדי לקבל חיזוקים לדרך, ולהגיע למפגש כשכבר יש התנסויות מוצלחות, וזה כבר קרה.
מעבר לכך, אני פתוחה להצעות. אשמח לערוך סדנאות בכל מקום בארץ. תארגני קבוצה, מקום, אני אבוא. מתאים?

מיכל, שמחה על ההתענינות. לא קיבלתי ממך מייל.
האם זה בריא לאגור את הדם? האם יש לכך אישור רפואי? ראיתי שכבר ענו לך יפה. תודה למשיבות. לגבי התדרוך, בקרוב אפרסם הכל באופן מלא, ואשמח לענות על שאלות נוספות אם יהיו.

תודה למשתתפות על תגובותיכן החמות, שמחתי וצמחתי גם אני.

רונה בראון , סקרנית לשמוע התפתחויות. אודה לכל שיתוף.

בשמת א , חותמת על כל מילה. תודה.

חיפושית…קראתי שוב, ממש מרגשים הגילויים שלך, חשבתי עלייך היום, איך הסתדרת…אשמח מאוד לשמוע.

גילה חורש, ממש בלי חיתולים..וככל שעובר הזמן אני חושבת על עוד הקבלות…כשיש לנו גאזים ואנחנו לא רוצים שיהיו פדיחות- אנחנו לרוב יודעים מה לעשות…גם כשיש יציאה רכה ותוססת במיוחד (שלשול), אנחנו יודעים מה לעשות… ומה כאן? במה שונה הדימום הזה? מה, רק בגלל שלגברים אין אותו, אז אפשרנו לעצמנו ככה לשכוח את מה שאנחנו יודעות ??
נראה לי שאת מרוב המתנה ממש זוכה למתנה, כי נראה לי שגלגלי המוח שלך כבר תרים אחר ההזכרות הזו, וכי אפשר לזכות במשהו טוב מזה?

מיכל שץ, שמחה על הציפיה לווסת, הנה לך פיוס!

יערת דבש, תודה על הקישור, בית נשי וירטואלי נשמע נפלא (אני בשנים האחרונות "גדלתי" באחד כזה…)

ענת גיגר, גם אני התענינתי בפריזמה הזו, אני חושבת שזה חלק בלתי נפרד מהעניין. זו ההיסטוריה שממנה שאבנו את השקפתינו, לעיתים גם בלי לשים לב, והשיתוף הזה מנער, מעורר, מזכיר ומסביר כל כך הרבה דברים…

אפרת מ, במזרח…מממ…תהני! ואולי זה המקום לבדוק איך מתנהלות נשות האיזור עם הווסת שלהן? יש כפפה להרים? יכול להתאים? לא שיש לי מושג איך אפשר לדבר עם נשים זרות על כזה ענין…אבל אולי תזדמן לך דרך?? אגב, שאלתי את סבתא שלי, שגדלה בטריפולי, הייתי בטוחה ששם היתה להם איזו דרך מוצלחת…והיא להפתעתי סיפרה לי על חוט שנקשר על הבטו, וסמרטוט שעבר מצד לצד בין הרגלים (כמו לוחם סומו)…
וסדנה, נוכל לארגן בשמחה מתי ואיפה שיתאים לך ולחברותיך.

בוקר טוב,
אוקי אז היה יום פחות טוב, דווקא משום שהיתה זרימה פחותה ומכאן שרמת הקשב לי ירדה , סתם חבל, גם קשה לי לעקוב אחר זרימה שהיא מאוד מאוד צמיגית (סליחה מראש על התיאורים הפלסטיים), כי היא לא ממש "זורמת" אלא משהוא אחר, בכל אופן אני ממשיכה לנסות אני מאוד מאוד נהנית, מהגילויי ואפילו כשחזרנו מהמיסעדה (חגגנו אתמול..יום האהבה - יום לפני כולם איזה כיף..

) אז אישי אמר לי "נו הצלחת לישמור"??? צחקתי ואמרתי לו שאין ממש מה כי קצת הפסיק אפילו.. כלומר שום דבר לא מתרוקן...
אבל כאמור אני אמורה להמשיך גם היום נראה...
יום נעים לכולנו @}

היה אמרו לצאת פרח... @}

הי חיפושית, תודה על העידכון.
זה נהדר בעיני שעל אף התנאים, לא הנחת את האימון בצד, וגם אם הלך פחות טוב, עדיין זה היה במודעות שלך, הבחנת בצמיגיות ההפרשות... בזה שהלך פחות טוב...זה גם סוג של מודעות.
עם הזמן תגלי שדווקא יותר קל להתנהל עם הפרשות יותר צמיגיות- הן מחזיקות יותר מעמד בפנים, ונשאר רק לשחרר אותן בשירותים אחת לכמה שעות (תלוי בכמות הדם).
הימים הבאים, שבהם הזרימה מוחלשת הם ימים נהדרים לתרגול ההתחלתי. זה לא משהו שדורש השקעה מרובה, רק לזכור לתת את הזמן לריקון בשירותים. ואם מידי פעם כואבת הבטן התחתונה, זה סימן לבקר בשירותים...בהצלחה.

וזה היה אמור להיות אמור ולא אמרו...

@}

זכור לי שבעבר היו לי כאבי ווסת חזקים שבהם ישבתי על השירותים וניסיתי להתרוקן ממה שהציק לי. חשבתי שזה היה פיפי. אבל אפילו שהתרוקנתי יסודית, הכאבים האלו לא עברו עד ששכבתי במיטה ולקחתי כדור אדוויל (כן, אני!) ושכיבה קפואה במשך איזה 4 שעות של יסורים. הפד שלי היה רטוב מדם. אז ההתרוקנות בשירותים לא עזרה ולא הפסיקה את הכאבים.
מה מירב מציעה במקרה הזה?

האם יש מעוניינות בסדנא בירושלים?

שרה ק , כמה דברים. אחד, את אומרת שחשבת שזה פיפי, מה שגורם לי לחשוב שלא היית מכוונת להתרוקנות מהדבר האמיתי, ולא יודעת מה עשית בשביל להתרוקן. שתיים, את מתארת מצב של שכיבה קפואה, בואי ניזכר רגע בלידה, הרי אלו אותם איברים... קפואה, זה אומר מצב של סטרס, שמעלה רמת כאב, ולא מאפשר להרפות = לשחרר ולתת לתהליך הטבעי של הגוף לפעול ללא הפרעה. אולי אם תקחי את ההקבלה הזו ללידה, תמצאי שאת יודעת מה לעשות. במאמר אפרט איך להתרוקן טוב. שילוב של הרפיה, תנועה והתרוקנות טובה יכולים לסייע מאוד בהקלת הכאבים. פירוט בקרוב. בינתים, מציעה שתיקחי את ההקשבה הנפלאה שיש לך עם גופך, והחילי אותה גם כאן.

ליאת טאוב , מה דעתך שנקבע תאריך, ונשים תוכלנה להרשם? תשלחי לי מייל?

כמו ליאת, רק בצפון הקרוב (חיפה, קריות, נהריה, משהו בכיוון) - יש מעונינות? (עוד אין מקום, אבל נארגן משהו אם תהיה קבוצה). מירב, כמה זה קבוצה (מינימום ומקסימום)?

מעונינת, מעונינת!

ליאת, מירב, כן. מעונינת מאד בירושלים.

קבוצה זה בין 10-14, אם למישהי יש מקום (סלון עם שטיח זה נהדר), אז אפשר לקבוע תאריך ולפרסם.

מירב, קיבלת את המייל שלי?
אני מוכנה לנדב סלון (קטן ואינטימי) וכיבוד.
מה עם נוכחות של פעוטות במפגש? יש בעיה עם זה?

הי ליאת, כן, עניתי לך מקודם. עדיין לא קיבלת?
לצערי, נראה לי קצת בעיתי עם פעוטות...
זה אינטימי...ומבקש להרגשתי פניות מלאה. יש אפשרות להתארגן על סידור?
נמשיך במייל ?

מירב, תתחדשי על השם החדש לדף...

מירב, לא קיבלתי את המייל שלך.

שני שני תודה מתוקה

ליאת טאוב , שלחתי שוב עכשיו.

מירב שרמן, יש סיכוי שאבוא לארץ בזמן החגים, אז אולי נפגש פנים אל פנים עם עוד בנות של 'באופן טבעי'? אנחנו חושבים ברצינות שאולי יום אחד נעבור לארץ וארצה להכיר מקומות שהרבה מקהילת באופן טבעי גרה

(אבל אם לא אבוא לארץ ארצה ללמוד אונליין מתי שיתאים לך, ואז אלמד בנות בארה"ב בהדרכתך)

שרה ק , נפלא! אשמח מאוד להפגש איתך.
ובקשר ללימוד אונליין, נהיה בקשר במייל ונראה איך לעשות את זה. בשמחה.

שרה ק , אין לי את המייל שלך. את יכולה ליצור קשר ?

ברכותיי לדף החדש...

אני עדיין מחכה למאמר! או שזה הלימוד אונליין שהבטחת לשרה? בכל מקרה- ד"ש.

אולי סדנה בפארק הירדן?

הי סיס, תודה על הברכות.
המאמר...מהרגע שיהודית שריג אישרה את מה שידעתי בגופי, מרוב התרגשות ישר כבר רציתי שהכל יקרה כאן ועכשיו.
נו, ואני שכל הזמן חיה הריון ולידה, הבנתי רק אתמול (בזכות חברה יקרה...) שגם המאמר הזה מבקש הריון...
היה מפגש אחד...פידבקים נפלאים מגיעים...אני לומדת עוד...אם תציצי למעלה, תראי את הבטן המבצבצת של ההריון הזה...זה יקח את הזמן...רוצה לגדל את ההריון הזה באהבה.
כתבתי לשרה בקשר ללימוד אונליין, נהיה בקשר במייל כי ברור לי שבגלל המרחק הגיאוגרפי נצטרך לחפש פתרון יצירתי כלשהו, כשבכל מקרה זה יהיה מול תמורה.
באופן כללי, מאחר והתדרוך הראשוני הוא אחד לכולם, והמאמר טרם נכתב, הרי שאין לי כרגע חומר ראשוני לתת לתדרוך במייל. כשיהיה, אפרסם אותו לכל, וגם כאן כמובן.
את התדרוך במייל אני נותנת בעקרון למי שהיתה בסדנה וזקוקה לתדרוך אישי נוסף.
את מוזמנת בשמחה ליצור איתי קשר למייל כדי שנראה מה יכול להתאים לך.

ובהזדמנות זו רוצה לציין: המפגש הראשון והתדרוכים במייל/בטלפון שנתתי עד כה למי שביקשה היו ללא תשלום,
משום שבדרך זו איפשרתי לעצמי לקבל משובים לשיטתי, וללמוד מהם.
בשלב זה, הסדנאות הן כבר בתשלום, וכאן אני ממשיכה לענות חופשי לכל שאלה.

תבשיל קדרה , על אף שברגע הראשון זה נשמע הכי מדליק שאפשר, לא מרגיש לי נכון לערבב שמחה בששון, מה גם שזה אומר סדנה בשבת ...
אם אגיע (מקווה) זה יהיה בסוף שבוע, ואשמח פשוט להכיר את הקהילה ולהנות מהטבע ומהביחד.
תודה על ההצעה, אשמח למצוא דרך להפגש.

בקשה מהחפשנים והחפשניות (באדיבות בילבי) שביניכם:
אני מחפשת בנרות תמונות נותנות השראה, שמראות את היופי שבנשיות בזמן הווסת. או שאני לא יודעת לחפש, או שהרשת ממש דלה בתמונות כאלה (שתי האופציות נראות לי כרגע סבירות...).
יש גם תמונה מקסימה אחת שהורדתי, ועכשיו לא יודעת מאיפה...יש לי אותה (אוכל לשלוח במייל) לכן גם יודעת את הגודל וגם משפט שתרגמתי מאותו מקום..., ומחפשת את המקור, כדי שאוכל לשים אותה כאן.
אשמח לכל עזרה.

לאחר שנים (30.12.07)...מצאתי אותה שוב

הנה היא:

מירב, שוב לא קיבלתי את המייל שלך.

אה, לאן נעלמה התמונה של "הרחם"????

איזה יפה הציור למעלה,
יש לך הרבה כאלה, הא?
מאיפה??

כן, תוחזר תמונת הרחם!בדיוק הראיתי אותה לבתי והסברתי לה, והנה נעלמה.

ליאת טאוב , מאחר וכבר דיברנו, אני מרשה לעצמי "להתעלם" מההודעה למעלה.
חיפושית ו בשמת א , מחזירה בשמחה את הרחם.
העלתי את התמונה למעלה, לצד הסבר של יהודית שריג...

ו יערת דבש , תודה.
איכשהו החגיגה הויזואלית משמעותית לי מאוד. מצאתי את זה כאן :
http://www.menstruation.com.au
בצד שמאל למטה , לינק מהכותרת "Greeting Cards by Tara Curtis"
וכן, מצרפת משם עוד בשמחה, עם הטקסט שלהן:
--- התמונות עברו למעלה ---
אין אף מילה על ווסת בתיאורים הקסומים האלו, אבל זה פשוט שם ...להנאתכן

שלום שלום, והתמונה האחרונה פשוט מקסימה יפייפיה וקסומה.. @}

תודה @}

הנה עוד (נעשיתי חפשנית...

ואשמח לעוד...):
--- התמונות עברו למעלה ---

שלום לכולן,
יופי של תמונות...
הבטחתי לשתף - אז הנה זה בא.
ראשית, סיפור מהווסת האחרונה (עוד טרם הפגישה אצל מירב). כיוון שאני עוקבת אחרי המחזוריות שלי אני יודעת מתי אמורה הווסת להגיע (+/- יום ללא מדידת חום, על היום עם מדידת חום). באותו מחזור ידעתי שהווסת אמורה להגיע בסביבות יום שבת/ראשון (לא מדדתי חום באותו מחזור). ביום שישי בלילה מצלצל הטלפון ואני רצה ללידה. לידת בית נפלאה. התיק היה מוכן בארון וממש לפני שיצאתי דחפתי אליו את ה"קיפר" למקרה ש...
תוך כדי לידה, אני נעה וזזה עם היולדת, רוקדות ריקודי בטן וכאלו, בשלב מסויים עבדנו קצת עם דמיון מודרך, מתחברות עם פתיחת צוואר הרחם...
אני - "הכל נפתח... צוואר הרחם כמו פרח שנפתח (סתם בקיצור, לא מילה במילה כמובן), הכל זורם... הכל יוצא החוצה..." - פתאום, אני מרגישה שגם אצלי הכל נפתח, הכל יוצא החוצה... בהפוגה אני נכנסת לשירותים ומגלה שאני מדממת.... לא כמו שלפעמים ווסת מתחיל עם כתמים, עם נוזל וורדרד, אלא דימום יפה, אמיתי, משמעותי.... נחמד, נכון?

ולווסת האחרונה. נורא רציתי להיות מאוד אקטיבית בנסיון שלי לממש את מה שלמדתי ממירב. הווסת התחילה ביום ה' בבקר, הסתדרתי מצויין עם תחבושת אחת שלא הוכתמה כלל (הרבה מאוד ביקורים בשירותים, חלקם לא לגמרי מוצלחים וכולם הרבה יותר ארוכים מהרגיל). אחה"צ יצאתי ללידה והקיפר נכנס לפעולה. בלילה היה מצויין ולמרות שהלכתי לישון מאוחר, התעוררתי די מוקדם עם צורך לרוקן. לא הכתמתי כלל את התחבושת והריקון היה טוב ויעיל.

למחרת כבר פחות מוצלח. חליתי ושכבתי רוב היום. כשהיה לי כוח להיות קשובה זה הלך מצויין, כשוויתרתי על הקשב זה הלך פחות טוב.

מסקנות -
ראשית - כמובן, זה דורש קשב לגוף. עוד דרך נהדרת "לגרום" לנו להקשיב לעצמנו. אני שמחה שידעתי מתי זה מתאים לי ומתי "לוותר".
שנית - אולי זה נכון רק לשלבי הלימוד הראשוני, אבל בפועל, נדרשו בימי הדימום הראשונים, ביקורים תכופים וארוכים משהו בשירותים.
שלישית - אני חושבת שתרגילי כיווץ והרפיה, במיוחד בדרך לריקון, מועילים וטובים.
ואחרונה - נשארת בדעתי שכל "לחיצה" אינה כדאית, בעיניי הנכון הוא לשחרר (בראש ובגוף, ולבשמת - כן, גם עם הפה) ולכווץ לרגע אם מרגישים שעומד לצאת ורוצים למנוע "פספוס".

אני מרגישה שאני לומדת איך לגדל את רונה בלי חיתולים. נהדר!!!
תודה מירב.

הי רונה,
שמחה מאוד לקרוא את המשוב שלך, איזו למידה...מעשיר מאוד. תודה.
אהבתי מאוד את תיאור הפרח שנפתח, ומה שזה עשה אצלך. מדהים החיבור הזה בין הגוף לדמיון.
ובכלל, ללוות לידה בווסת זו נראית לי אומנות בפני עצמה.

לגבי הווסת האחרונה,
התעוררתי די מוקדם עם צורך לרוקן מתנה נפלאה יש לך ההקשבה הזו, להכיר את הצורך לרוקן.
ובאשר למסקנותיך,
ראשית -...עוד דרך נהדרת "לגרום" לנו להקשיב לעצמנו. הללויה ואמן.
אני שמחה שידעתי מתי זה מתאים לי ומתי "לוותר" נראה לי ממש חיוני ללמידה, שמחה שעשית כך.
אולי זה נכון רק לשלבי הלימוד הראשוני, אבל בפועל, נדרשו בימי הדימום הראשונים, ביקורים תכופים וארוכים משהו בשירותים. זה נכון... הלמידה דורשת זמן, הקשבה, סבלנות, התנסות, אי הצלחות....למידה. וכשהגוף לומד...אח"כ הוא פשוט יודע. כמו שילד לומד ללכת...
חשוב לזכור את התהליך, שזו דרך לעבור בשלבים, אחד, אחד. לכן בתהליך, בדיוק כמו שעשית, יש להקדיש "זמן למידה" בו יש פניות להקשבה, לתת לגוף את הזמן ללמוד...אח"כ זה נהיה פשוט.
שלישית - אני חושבת שתרגילי כיווץ והרפיה, במיוחד בדרך לריקון, מועילים וטובים תודה, מאמצת בשמחה, ואתן את זה כאופציה ואשמח ללמוד מתוך תגובות לכך.
ואחרונה - נשארת בדעתי שכל "לחיצה" אינה כדאית לקחתי את זה מאוד, את הענין הזה, נמצא כרגע בבדיקה , מה הפעולה המדויקת שנעשית, והאם היא נכונה. ה"לחיצות" הן ענין רגיש, וחשיבות שמירת רצפת האגן ברורה וידועה, רק הדרך...עוד צריכה להתבהר. מבטיחה לעדכן.

מאחלת לך הנאה שלמה מ לגדל את רונה בלי חיתולים
בשמחה, והמון תודה.

איזה יופי, איזה דף מעשיר ומשמח!

מירב יקרה,
הציורים מקסימים!
אין לי מה לכתוב, רק שאני מחכה בכליון עיניים לוסת הבאה... (עוד שבועיים). מי היה מאמין?

הרגע קיבלתי את הוסת, ואני בדרך לעבודה... (כ"כ רציתי להיות בבית.. לפחות ביום הראשון- כדי להתנסות...).
מקווה שאוכל להצליח גם כך...
ושוב תודה על הדף המרהיב

מירב יקרה, המיל שלי הוא [email protected]

שמחה לחגוג איתכן את חגיגת הנשיות הזו.
שני שני יקרה , שולחת לך ברכות להתנסות מוצלחת.
שרה יקרה, שלחתי לך שניים. קיבלת?

הוספתי למעלה ציטוט מדברי יהודית שריג.

מירב,
האם קיבלת את המייל שלי?

כן מירי יקרה, התרגשתי מאוד ...עוד מעט אגיב במייל.

מירב, הדף מקסים@}

מירב, הדף פשוט מקסים, אני נהנית כל הזמן רק להסתכל בתמונות , הן יפיפיות בעיני,
שפוט כיף להכנס לדף הזה הוא כ"כ נשי בעיני אבל נשיות כזו רכה נעימה זורמת.... טוב לפחות לדעתי..
רציתי להוסיף לגבי הוסת האחרונה זה היה בסופו של דבר תהליך קצר מאוד בערך שלושה ימים כולל הימים המועטים, אבל לראשונה הייתי מואד קשובה לכל מה שקורה ,תודות למה שלמדתי, ואכן הקשב הוא גדול יותר..

<אני לא מוסיפה "נראה מה יהיה בפעם הבאה", כי בשאיפה שלא תגיע...>

טוב. זה אמנם רק היום הראשון (והוא אפילו עוד לא נגמר)- אבל אני כבר לא יכולה להתאפק- מוכרחה לשתף אתכן...

בתור הקדמה- אני משתמשת בטמפונים מגיל 12-13 בערך. ועד היום... נדמה לי שהיום היתה הוסת הראשונה מזה כמה שנים שלא הייתי עם טמפון בפנים... וזאת היתה הקלה הרבה יותר גדולה ממה שחשבתי...

בבקר- מצאתי את עצמי הולכת לשירותים כל 10 דקות-רבע שעה בערך... זה המון- אבל ברור לי שזה רק עד שאלמד את השיטה טוב יותר... כיוון שאלה שירותים ציבוריים (בעבודה. כלומר- אני ממילא לא יושבת שם)- נצלתי את ההזדמנות להתבונן ממש בדם (הרבה פחות דם ממה שחשבתי... זה ממלא טמפונים שלמים???)... וגיליתי שתנועות של ריקוד (נענוע האגן)- עוזרות לי להתרוקן...

אבל אח"כ התחלתי להרגיש רע ממש (לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגשתי רע כ"כ בגלל המחזור!)- והלכתי הביתה... הנסיעה הביתה לא הלכה טוב כ"כ... בתחנת הרכבת הכנסתי טמפון (שהוצא מיד כשהגעתי הביתה- בשמחה גדולה).
החלטתי שדי לי- ושמתי תחבושת. אני חולה, ואין לי אנרגיות...

כשקמתי מהשינה- ניסיתי מחדש- אבל אם הרבה פחות לחץ מאשר בבקר. לפעמים הייתי בשירותים כל חצי שעה. לפעמים כל שעה וחצי. להפתעתי- לא הכתמתי בכלל... (כשניסיתי לרוקן בצורה צפופה יותר- גיליתי להפתעתי ששום דבר לא יצא. פשוט לא היה מה....).

מחר יום חדש. ואני עדיין מלאת התלהבות וסקרנות...

והכי נחמד... בעוד אני מדממת להנאתי, נזכרתי בדימוי שהיה לי למחזור, כשהייתי קטנה (כלומר- עד שקיבלתי את המחזור הראשון שלי):
למרות שידעתי על התחבושות והטמפונים, דמיינתי את המחזור כ... דם שמטפטף לתוך האסלה... (זוכרת שבמשך כמה שנים הסתכלתי על האסלה בכל פעם שביקרתי בשירותים... לראות אם יצא דם...).
הזכרון הזה חימם לי את הבטן ואת המצברוח... אני יכולה גם ככה!

מירב שרמן יקרה, האימיל שלך הגיע אלי בכתב חרטומים

לוטם מרווני וחיפושית תודה

מעבר לחגיגת הנשיות, האופציה של הוספת תמונות לדיון חדשה ונעימה לי.

ועוד לחיפושית, טוב לשמוע, את חושבת שיש קשר בין הווסת הקצרה לתרגול השיטה, או שזה דבר שקורה לך מידי פעם? מאחלת לך סיבות טובות לאי ווסת

שני שני ... תענוג, מתחילה מהסוף, מהציפיה לדם הווסת בשירותים...אחחח.איך ידעת כבר אז...שמחה שזכית להתקרב למה שכבר ידעת...
חוגגת איתך את ההקלה מהוצאת הטמפון (כך נפל לי האסימון הראשון לשיטה...),
תודה על תנועות האגן בשירותים, את מרחיבה לנו את היריעה מתוך הקשבה פשוטה לגוף.
הצחקת אותי עם ה זה ממלא טמפונים שלמים??? ...אני חושדת שהרבה פעמים דברים נתפסים כגדולים יותר ממה שהם באמת כשלא מסתכלים להם בעיניים...
התחלתי להרגיש רע ממש -מתנה! תראי איך הגוף שלך הדריך אותך לעשות בדיוק את הדבר הנכון עבורך.
מדהימה אותי החכמה של הגוף שלנו- הנה נתת לגוף ביטוי (מודעות ווסת), והנה כבר יש לו מה להגיד לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגשתי רע כ"כ בגלל המחזור!_ ומחייב אותך להקשיב לו- _והלכתי הביתה...
והנה דברים מסתדרים...פיוס עם הגוף... אפשר ללכת לשירותים בתדירות סבירה יותר, וגם משתמע, אם אני לא טועה, שהרגשת טוב יותר בבית.
תודה על דבריך, יש כאן שיעור גדול, אשמח לשמוע על הימים הבאים.

שרה , נפגש במייל...

משתפת אתכן בהתנסות הראשונה שלי:
קודם כל, המשפט המתבקש הוא - מה, זהו? זה באמת כל כך פשוט? לא יכול להיות!
ביום שני היה היום הראשון של המחזור. במהלך היום במשרד, זה ממש לא היה בעיה, ולהיפך - זה היה ממש כיף. דאגתי ללכת לשירותים פעם בשעה -שעה וחצי. היתה לי פעם אחת שחייגתי למישהו בטלפון, ולפני שהוא ענה הרגשתי גל של דם. ניתקתי והלכתי לשירותים. לא הכתמתי בשום שלב, חוץ מאשר טיפונת בבוקר.
לגבי הריקון - אני עדיין לא מצליחה לשלוט שם בעניינים, גם לא בתנועה של השרירים דוקא כלפי מטה (אלא פשוט לחיצות של הנרתיק) ובטח שלא בהפרדה בין הפתחים השונים. אני פותחת הכל, מה שיוצא יוצא. הבנתי שכרגע אין לי מה להשקיע בזה יותר מדי מאמץ.
באופן מפתיע זה שלא הייתי עם טמפון דוקא לא הקל עלי את הלחץ. ביחד עם ההתכווצויות של הרחם תמיד ביום הראשון של המחזור יש לי לחץ מאוד חזק בנרתיק. כאילו מישהו הכניס לי לשם את המקל שרופאים בודקים איתו את הגרון ומנסה לפתוח אותו. תמיד הייתי בטוחה שזה בגלל הואקום שהטמפון יוצר ביחד עם ההתכווצויות של הרחם, אבל זה היה ככה גם הפעם.

השלב בו נעשה לי מסובך היה כשלקחתי את איתי מהגן. כשהיינו בבית היה לי קשה להרפות ולהתרוקן בשירותים, כשבמקביל הוא קופץ על המיטה שלנו ואני מפחדת שיפול וגם כשקראתי לו לבוא אלי לשירותים הוא כמובן דיבר איתי והיה לי קשה להתרכז.
לפני שירדנו לגינה אמרתי לעצמי שאני צריכה לשים טמפון, אבל שכחתי. אוף, זה היה מעצבן, במיוחד לאור המודעות שפיתחתי במהלך היום. אני מרגישה את הגל של הדם יורד, יודעת שעכשיו הזמן ללכת לשירותים, אבל לא יכולה. ואז תחושת הרטיבות המעליבה הזו (שלפחות נעלמת אחרי מס' דקות בגלל האיכות הטובה של אולוויז...).

בלילה לא היתה בעיה, הכתמה אחת קטנטונת.
למחרת אפילו יותר פשוט.

היום אני ביום הרביעי, וכבר מאתמול אי אפשר לקרוא לזה ממש מחזור. טיפה הפרשה ורדרדה. פתאום שמתי לב להפרדה מאוד ברורה בין הזמן של דימום ממשי (כיומיים), לבין נקיון של שאריות שיוצאות ביחד עם ההפרשה הרגילה. נראה לי בפירוש שהמחזור שלי קצר יותר ביום הפעם. מעניין אם זה חד פעמי או יקרה גם בפעם הבאה.

לא יכולה שלא לחשוב את זה שמהפכות גדולות מקורן בשינוי קטן בחשיבה שיוצר הבדל עצום.

מירי יקרה,
קראתי את הדברים שלך קודם במייל, ומרוב התרגשות, עזבתי את המחשב...הייתי צריכה זמן לעכל.
בשבילי זה קסם, להעביר משהו כל כך פרטי שלי, ולראות אותו נח בשלום בפרטיותן של אחרות.
רוצה להתיחס לכל משפט שכתבת, כי הכל כל כך מקסים בעיני.
מה, זהו? זה באמת כל כך פשוט? לא יכול להיות!"... ככה חשבתי, ולא עשיתי מזה ביג דיל, חשבתי שלכל אחת יש נגישות לזה, רק כשראיתי יותר מדי הרמות גבה, ועוד מצד דולות...אז הבנתי איזו דרך יש לעשות כדי להעלות את זה למודעות.
והיום אני לומדת להבין איזו דרך זו... והמשובים האלה, הכל כך חיובים, מעודדים אותי מאוד להמשיך, במיוחד כשאני שמה את הדגש עבורי של "פיוס והקשבה לגוף", זה מקודש בעיני.

נפלא שבמעבר הישיר מטמפונים למודעות, כבר יכולת לחוש בגל הדם, עוד בטרם יצא.
מאוד שמחה שפעם בשעה שעה וחצי ביום הראשון זה הספיק. זה אומר גם הרבה על הבטחון שיש לך בגופך.
ההוראה להפתח נהדרת, ודי בה כדי לאפשר ריקון טוב. הלמידה של הפעולה שניתן בנוסף לעשות בנרתיק כדי לסייע בריקון הדם צריכה להעשות באופן מסודר (בהנחיה אישית), כדי להיות בטוחה ששרירי רצפת האגן עובדים נכון.
מזכירה לך גם את הנשימות ואת הידים על הבטן.
לגבי הלחץ בנרתיק שהרגשת, ממה ששמתי לב, תנוחות "אגירה" שאינן מותחות ופותחות את הנרתיק, מקלות על הכאב. טוב, נשאר לבדוק את זה בווסת הבא...
אהבתי את "הרטיבות המעליבה", זה בעיני בסיס לשינוי, כי כשמקבלים דברים כ"זה בסדר" אז זה גם נשאר ככה...אם אני מפרשת את דברייך נכון, הידיעה שאת אדם עצמאי, ויש לך אפשרות לקחת אחריות על גופך ולרוקן בשירותים, היא זו שהופכת את המצב ה"נורמאלי" הזה לרטיבות מעליבה...אשרייך!!
התרוקנות שמלווה ביציאה אחרת כנראה רוכבת על הגל של עבודת השרירים והפתיחה באיזור.
סחתיין על הלילה, ועל השעתיים !!!
נפלא.
נראה לי שאכן עולה הסיכוי ששיטה זו מקצרת ימי ווסת...מענין.

לא יכולה שלא לחשוב את זה שמהפכות גדולות מקורן בשינוי קטן בחשיבה שיוצר הבדל עצום. ...מצטרפת אליך מאוד, גם אני נדהמת מהפער בין הלמידה הקטנה שאיפשרתי לכן, לבין הישום המהיר והפשוט של השיטה. אחחח....הקלות הבלתי נסבלת... מודה ליקום המופלא הזה.
...ולך על דבריך המרגשים.

ליקטתי את התגובות המרגשות שלכן לדף התנסויות במודעות ווסת לפי שיטת מירב שרמן .

הסדנאות הבאות:
ביום שישי ה 20.8 בבוקר, בנס-ציונה.
ביום ראשון ה 22.8 בערב, באבן-יהודה.

לפרטים נוספים: [email protected] או 08-9493853, 050-8806087 (להשאיר הודעה).
באנה בברכה.

מירב יקרה, האם קיבלת את התגובה שלי במיל, שעדיין הופיע ככתב חרטומים?
יש לי רעיון, תוכלי לכתוב לי תגובה בקישור ששם כתבתי אליך, ולשלוח אלי באימיל קישור. מובן?

מה עם בעלת רחם אחורי?

מירי,
מקסים לקרוא!!!! @}

זהו. נגמר הדימום...
לא האמנתי שאי-פעם אגיד את זה בהקשר של הווסת: מה?-לא-יכול-להיות!-זה-היה-קצר-מידי!-כ"כ-נהניתי-מה-עכשיו-לחכות-חודש?????
קודם כל, המשפט המתבקש הוא - מה, זהו? זה באמת כל כך פשוט? לא יכול להיות! נו, כן, בדיוק!!!

היום השני של המחזור המשיך בכיוון הנינוח (הייתי בבית... וגם- כבר ידעתי שאני יכולה!)... גם הגוף שלי הוסיף לנינוחות הזאת- כשהלכתי לשירותים בתדירות גבוהה מידי (למשל: כל חצי שעה.. אולי אפילו כל שעה.... אבל זה זמן תחושתי- כי לא באמת בדקתי בשעון)- פשוט לא היה מה לרוקן... זה היה גם סימן בשבילי שאני מקשיבה לגוף ומטיבה איתו- ולא גורמת לו שום נזק- כשהיה מה לרוקן- הגוף נענה לי בלי בעייה. כשלא- אז פשוט לא...
ביום השלישי- חזרתי לעבודה... ושוב- דרך של שעה וחצי היתה יותר מידי בשבילי (אני מניחה שגם לקפיצות של האוטובוס יש משמעות...)... הייתי עם מגן תחתון שהוכתם מעט, אבל היי! זה רק מגן תחתון, והוא עדיין נקי ברובו!
מהצהריים- נדמה לי שכבר לא נחשב דימום, אלא "שאריות"... (הדימום אכן היה קצר- באופן משמעותי. יומיים וחצי במקום שלשה וחצי-ארבעה בד"כ... אבל זמן ה"שאריות" היה מעט ארוך מהרגיל.. אולי כיוון שכבר לא ממש הקפדתי להתרוקן בצורה אקטיבית בימים האלה... מה שיצא כשהייתי בשירותים- יצא. ומה שלא- יחכה לפעם הבאה...).

לסיכומו של מחזור:
ההסברים בסדנא נשמעו לי פשוטים ממש. יותר מידי פשוטים. ברמה של "בטח יש פה איזה טריק שברור לכולן ורק אני לא עולה עליו!". התמלאתי בסקרנות ובציפייה...
בסדנא הקפדתי לרשום- בעיקר את ה"טריקים" שדיברת עליהם... אבל עברו שבועיים, וכשהופיע הדימום- לא היה מולי הפנקס... אז ניסיתי להתרוקן- מתוך מה שזכרתי (את העקרון כן... את הטריקים- לא...), ומתוך מה שאמר לי הגוף (עזר לי הזכרון של התנועה שעשית במפגש- דווקא תנועה עם הפה- שהזכירה לי הקאה... היא כוונה אותי לשלוח את הגוף קדימה.... אח"כ ראיתי כאן שזה גם מה שיהודית שריג ממליצה עליו...)... וזה היה כ"כ פשוט! הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי שזה יהיה, הרבה יותר פשוט ממה שקלטתי בסדנא.....
תהיתי, למשל, אם אדע מתי "מספיק" להפעם, התרוקנתי ואפשר להמשיך הלאה (אני זוכרת שעוד כמה העלו את אותה התהייה). בפועל- זאת בכלל לא היתה בעייה. פשוט ידעתי!
תהיתי גם אם אדע, אחרי שנים של טמפונים, להרגיש את הזרימה... (רגע, הדם- כאילו- זורם החוצה? הוא לא פשוט נספג בטמפון עוד לפני שהוא יודע איך קוראים לו?). בפועל- היו לי כמה נסיונות-סרק, אבל אפילו לא פספוס אחד... (מלבד האוטובוסים. אבל זה לא נחשב. ידעתי! שאני צריכה להתרוקן, אבל לא יכולתי...).
וגם- לא ידעתי עד כמה אוכל להתמיד בזה... הרגשתי שזה דורש רמת קשב גבוהה מאד- כל הזמן.... זה היה בערך נכון בשעות הראשונות... אבל מרגע לרגע זה הפך לפשוט יותר... גם באמצע כל דבר אחר- ידעתי- שזה הזמן לקום וללכת להתרוקן.... (וכשרציתי עוד רגע למה שעשיתי- שיניתי מעט את התנוחה... והצלחתי!).

והכי חשוב- פשוט נהניתי! היה תענוג! מסע ההכרות הזה עם הגוף, עם הווסת... והעובדה שהצלחתי כל-כך מהר (למרות שלקחתי בחשבון שבפעמים הראשונות ודאי יהיו לי פספוסים...)....
אני יודעת שיצא ארוך ממש... פשוט לא יכולתי להתאפק... וזה עוד הרבה יותר קצר ממה שיכול היה להיות- לולא הייתי מסתובבת בעולם כבר שלשה שבועות (מאז הסדנא. ומיוחד כמובן בשבוע האחרון...)- ומספרת לכל מי שאני רואה על נפלאות הווסת ונפלאות השיטה...

אני יודעת שאמרנו שנפגש שוב- בעוד 3 חודשים בערך (נדמה לי שזה היה מתוך ההנחה של כולן- שיקחו כמה חודשים ללמוד...)- אבל מבחינתי, ממש רוצה כבר להפגש שוב ולשמוע את הנסיונות של כולן בקול רם... (טוב, אני מניחה שכבר אפשר היה להבין שאני גרועה בלחכות....).

מירב, שולחת לך חיבוק ענק, וגם למירי (הסיפור שלך מאד ריגש אותי), ורונה, וכל הנשים ששתפו פה....

מירב,
האם פרסמת את הסדנא בירושלים באיזה מקום?

יו, אם יש בירושלים, אני בפנים! (מנסה כל דבר שאולי יקצר את המחזור הארוך:-()

ליאת טאוב - את זאת שהטיחה עוגה בפניו של איזה ח"כ לפני כמה שנים?

קוראת, הסיפור המלא בדף כאב לב סופני.

אז אולי כל מי שרוצה סדנא בירושלים תודיע לי ונתאגן.
אפשר דרך דף הבית או דרך המייל, שמופיע שם.

שרה ק , קיבלתי, בקרוב אשלח.

ציפי ג , רחם אחורי הוא רחם בעל נטיה אחורה (לכיוון הגב, החלחולת).
מוסיפה ציטוט מדברי ד"ר שקי-תמיר (מחלקת נשים ויולדות הדסה הר הצופים
המרכז לבריאות האישה ע"ש פטרישיה וראסל פליישמן, הדסה) "...רחם קדמי או אחורי הינם תיאור של נטיית הרחם קדימה לכוון כיס השתן ועצם החיק או אחורה לכוון החלחולת. כמו תאור צבע עיניים, אין בקביעה זו שיפוטיות." ( הובא כציטוט מתוך תשובתו http://www.iaawh.co.il/article/?id=787f ... bd3e780ce3).
אז מאחר ואין כאן מצב פתולוגי, אני מתבוננת יחד איתך באיור, ומנסה לנתח את המצב.
לפי שני מצבי הקצה כפי שהוגדרו בדבריה של יהודית שריג, ניתן לראות שבמצב ה"התרוקנות" אין שום בעיה, כי פתח הנרתיק הוא כלפי מטה, ומאפשר את יציאת הדם.
יתכן אף כי ה"התרוקנות" תהיה אף טובה יותר, משום שרחם אחורי במצב "התרוקנות" הוא יותר אנכי לקרקע, ויוכל לנצל טוב יותר את כוח הכבידה.
במצב ה"אגירה", הנרתיק ישכב על החלחולת, ו..גם הרחם ישכב בהמשך לנרתיק.
ז"א בכל מקרה מצב ה"אגירה" לא יעודד דם לצאת החוצה.
ההבדל היחיד, כפי הנראה, הוא שיתכן וצוואר הרחם לא יאטם ע"י הדופן האחורי של הנרתיק (תלוי במידת הנטיה אחורה), ויותר טיפות דם תוכלנה לזלוג מהרחם לנרתיק.
אם נזכור שהדגש בשיטה זו הוא על התרוקנות, הרי שבחלק העיקרי של השיטה אין הבדל מהותי לנטיית הרחם. לגבי מצב ה"אגירה" יתכן ויהיה הבדל כלשהו, אך זה מאוד אינדיוידואלי, ותלוי גם במבנה האשה, ובזוית הנטיה של הרחם (זו המוצגת כאן היא הקיצונית ביותר, יש שלבי ביניים).
מאחר ואין עדין מחקר בנושא, ומתוך מה שכתבתי כאן, נראה כי קיימים סיכויים גבוהים להצלחה בשיטה עם רחם אחורי, ורק מתוך התנסות ניתן לדעת באמת.

שני שני , אילו תאורי חדוות-ווסת !!! תענוג.
המילים שלך כאן כל כך שמחות, שממש רואה אותך מהלכת באויר.
ואני נראה לי שמתוך גילויי חדוות הווסת שלי והגעגוע (נו, אחת לשלושה חודשים...), יצרתי את השיטה...
זמן תחושתי אהבתי... קראת במילים למה שעשיתי בלי לשים לב.
סחתיין על הנסיעה באוטובוס

מאוד מעניינים הדיווחים החוזרים האלה על קיצור ימי מחזור. יש לי רק הנחה לגבי זה, וגם היא פשטנית למדי.
אהבתי את הטריקים שנשכחו, שהגוף ידע להזכיר, ושמחה שהיה פשוט יותר ממה שחשבת. קטע.
מאוד מחבר האופן שבו הצגת את ה"לפני ואחרי", כל החששות שלך...חשוב לי מאוד לשמוע. תודה.
רגע, הדם- כאילו- זורם החוצה? הוא לא פשוט נספג בטמפון עוד לפני שהוא יודע איך קוראים לו? D-:
וגם- לא ידעתי עד כמה אוכל להתמיד בזה... הרגשתי שזה דורש רמת קשב גבוהה מאד- כל הזמן.... זה היה בערך נכון בשעות הראשונות... אבל מרגע לרגע זה הפך לפשוט יותר... גם באמצע כל דבר אחר- ידעתי- שזה הזמן לקום וללכת להתרוקן.... (וכשרציתי עוד רגע למה שעשיתי- שיניתי מעט את התנוחה... והצלחתי!). תודה ואמן על כל מילה.
שניני, ת'שמעי, נראה שעשית איזו קפיצה בזמן, מבינה שמרגיש לך היסטוריה הלפני ואחרי הזה... ואם תבדקי תראי שחלפו רק שבועיים...
גמני אשמח להפגש קודם,איפשהו בתחילת ספטמבר (שכולן תהינה בשאיפה אחרי התנסות אחת).

תודה, ומחבקת וחוגגת איתך, ועם כולכן.

ליאת טאוב, נכון, עדיין לא פרסמתי...אני ממתינה לפרסומים נוספים שיצאו בימים הקרובים באתרים נוספים, ואז נוכל לקבוע מקום וזמן. בינתיים אם יש עוד נשים מירושלים שמעונינות בסדנה – תנו קריאה.

חבצלת השרון , בשמחה.
רק חייבת קצת לסייג, לטובת כל מי שקוראת כאן.
השיטה לא נועדה לקצר ימי ווסת, זה כנראה קורה מאליו (עוד לא נבדק מחקרית), מתוך הקשבה לתהליך הטבעי של הגוף, וזרימה ביחד עם המקצב שלו.
לא מאמינה בקיצורי דרך, או זירוז תהליכים, וחשוב שזו לא תהיה מטרת השיטה. יחד עם זאת, שמחה כמובן לשמוע מעוד ועוד נשים שמתנסות בשיטה זו, שכ"תוצר לוואי" מספר ימי הווסת מתקצר.