באופן טבעי

תודה, אישה במסע ענית על שאלה שמטרידה אותי. לא הבנתי איך התנועה הפמיניסטית שהשיגה כל כך הרבה, הפכה למילת גנאי.

לדעתי הדחייה שלך מהמילה היא בגלל שגברים מסויימים מאוד מאוד מאוד התאמצו שזה יקרה.

בדיוק! העניין גם בליבי. הולכת לקנות חולצת: That's what a feminist looks like יש כזה בעברית? (אני בלונדון.)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה שאת מתארת כאן הוא המקום שאליו הגיעה הפוליטיקה האמריקאית.
מארגני המצעד מתגאים לציין שהמצעד נערך בארבע מאות פלוס מקומות ברחבי העולם.
זאת לא שטות של האמריקאים, זה סחף את נשים בכל עולם.

על קצה-קצה המזלג, הפמיניזם שלי הוא נגזרת ישירה של הומניזם: ההכרה בכך שכל בני האדם נבארו בצלם (או התפתחו אבולוציונית בצלם, מה שתגידו), זכאים לאותו יחס של כבוד, הערכה, צדק, חסד, שוויון הזדמנויות ושיוויון לפני החוק.
למדתי החודש מילה חדשה. נראה לי שיש צורך לעשות סדר במילונים. פמינזם זה ממש לא המושג הנכון להשתמש להגדרה שלך.
egalitarianism - belief in the equality of all people, especially in political or economic life
וכן זוהי המהות של דעתי.

פמיניזם זה לא לצעוק על מחיר הטמפונים ושנאת גברים.
ספרי את זה למארגני המצעד, ולנואמות הנעלה.
פמיניזם זה שתוכלי ללכת ללמוד. שתוכלי למצוא עבודה. אם את רוצה. בשאיפה היא תהיה בשכר שווה.
מדוע אם יש לי ביקורת לגבי הדמוקרטיה מישהי מרגישה צורך לתת לי שיעור בסיסי באזרחות. עכשיו יש לי ביקורת לגבי הפמינזם, אז מרגישים צורך לתת לי אעל רגל אחת את עקרונות הפמינזם.
אני באמת נשמעת לכן כל כך תלושה מהמציאות שאתן מרגישות צורך להסביר לי כמה טוב לי בזכות הלוחמות מהעבר.
אני כן אני יודעת שבזכות התנועה הפמינסטית אני יכולה לפתוח חשבון בנק ועסק ולהיות עצמאית. מצד שני מסתבר שאנחנו לא צריכים גברים פרימיטיבים שובנסטים כדי להרגיש נוח עם בחירתנו, בשביל זה יש לנו היום את הפמינסטיות שאומרות לנו להיות עם הילדים ולטפל בבית כל היום מכונה אצלך "חופש אישי"?
חלק מהפמינזם רצה לקבל הכרה בחשיבות הקושי והסיפוק בגידול ילדים. והנה פמניטסית בת ימינו מזלזת באחיותיה כי הן לא מספיק קריריסטיות לטעמה.
<יש לי עוד הרבה על מה שנכתב פה בדף ואני עוד אגיע לכך>


הוא נבחר לכאורה כחוק, אבל כי הדבר שהכי קל לעשות, זה להסית בני אדם ולסחוף המונים בגלי ההסתה. בעצם לא הכי קל, כי צריך להיות חתיכת טיפוס כדי לעשות את זה.
ההפגנה הזאת היא לא רק נגדו, היא נגד כל מי שבחר בו. את בטוחה שיש רק חלאות בין הבוחרים בו? ממש לא. מדוע לזלזל ככה בדעתם, רק בגלל שזה לא מסתדר עם הדעה שלך.

לא ממש שמעתי נאומים, ומבחינתי מה שנאמר בהם הוא פרטים קטנים מאוד בתמונה הרבה יותר רחבה.
זה מה שהכי מציק לי בתגובות החיוביות שקראתי על הנושא. אין יחס לפרטים הקטנים אז על מה כן?
אז מיליוני נשים צעדו ברחובות, ואני אישה אז יאללה יחי הסולדיריות. מי צריך להקשיב באמת מה שנאמר שם.
אישית הגעיל אותי לראות שלטים שמאמינם שהאבר מין שלי נושך, ויש אף שהבטיחו שיש לו שיניים.
לבישת רעלה שהזדהות עם המוסלמיות. זה בכלל בילבל אותי. הפמינזם לא נכנס לאיסלם. האיסלם נכנס לפמינסטיות. אני מצטערת אבל לראות גבר שמניח את דגל ארה"ב על ראשו כרעלה זה כבר היה בדיחה לפרודיה מופרעת.
אתן בכלל מודעות שאחת המארגנות הראשיות של המפגן מאמינה ודוגלת בחוקי האסלם. כן אותן חוקים שובניסטים שכובלים את נושתהן בביתהן, ורוצחים אחיות ובנות בגלל פדיחות.

ואחרי כל זה, אולי תכתבי במה את כן מאמינה בהקשר הזה, במקום במה את לא ?
כי לפעמים קודם צריך לדעת ולהבין במה אני לא מאמינה, לפעמים זה עדיין לא מספיק בשביל להגיע למסקנה מה היא כן הדרך הנכונה, אבל זה הצעד הראשון.
יצא לי לראות נשים שמדברות על למה הן לא פמינסטיות, או על התהליך שהן עברו שגרם להן לעזוב את הרעיון הפמינסטי. אחד הדברים שמשכו את תשומת ליבי היה משהו שבחורה צעירה אמרה. שמאז שהיא שחררה את מושג הפמינזם מחייה היא הרבה יותר רגועה ומאושרת.
יש המון זעם וסתכול במסרים של פמיזנם ותכלס, לא בריא לחיות ככה. זה גם גורם לך להאשים אחרים בבעיות שלך, ולמצוא פתרונות שאין להם שום קשר למציאות.
כמו חופשת לידה של שנה (ובמקביל שמירה על מקום העבודה עד שלוש שנים).
בתור בעלת עסק אני יכולה להגיד לך שזה שיטה בטוחה למוטט עסקים קטנים. עסקים שמאוד חשובים לאיזון הכלכלי והחברתי.
עסקים שחלקם בבעלות של אמהות פמינסטיות.

גם בפמיניזם יש זרמים שונים, כמו ביהדות, כמו בהומניזם, כמו בכל דת\אידיאולוגיה\תנועה חברתית אחרת.
אולי מה שמפריע לך בהגדרה הוא שאת לא מכירה את הסוגים השונים? כי יש רבה פמיניסטיות שחושבות שראוי שכל אישה תחליט מה היא עושה בחייה, וזה יכול להיות מלגדל ילדים ועד קריירה תובענית, אם זה הציר שמטריד אותך.
אני באופן אישי חושבת שאי אשפר לטעון שאת לא פמיניסטית כך עוד את עושה משהו מהרשימה שפירטתי למעלה. אם את באמת ובתמים מאמינה בעליונות גברית על פני נשים, אז אכן את לא פמיניסטית.
מצד שני, זו סתם הגדרה. אני חושבת שההגדרה הזאת מקפיצה כל כך הרבה נשים כי לתחושתנו היא מבטלת את ההישגים שכבר התרחשו ופוגמים בהיתכנות של ההישגים הבאים.

עכשיו יש לי ביקורת לגבי הפמינזם, אז מרגישים צורך לתת לי אעל רגל אחת את עקרונות הפמינזם.
כי לי נראה (ואול זו בעיה בהסקת המסקנות שלי - את מוזמנת להסביר לי את הכשל) שאת מתעקשת על כשל לוגי ם פמיניזם כולל את המעצבנות ההן, אז המעצבנות ההן הן פמיניזם. ננסה במקומות אחרים - דמוקרטיה כוללת בתוכה אלימות, לכן דמוקרטיה היא אלימות. דת גורמת למלחמות וכוללת אנשים גזעניים שפוסקים שאסור להשכיר דירות לערבים, מכאן נובע שדת זה אלימות וגזענות.

עובד? לא.

פמיניזם זה הרבה זרמים. הזרם שאת מתייחסת אליו הוא חלק קטן מאוד מהפמיניזם. האמונה שנשים הן בנות אדם ושכולם שווים זה הבסיס של הפמיניזם. אם את לא מבינה את זה, אז את באמת צריכה שיעור בפמיניזם. ובהיסטוריה. בגלל המאמץ של הגברים המעצבנים שהזכרתי למעלה, קם זרם של פמיניזסטים שנרתעים מהמילה ואומרים "אני לא פמיניסטית אבל (עקרון פמיניסטי בסיסי). למשל, אני לא פמיניסטית אבל מאמינה בשיוויון.

אני בטוחה שבמקרה של דת את לא טוענת שהחרדים זה היהדות. אז כל מה שנשאר להניח שהסיבה לכשל הלוגי היא לא העדר לוגיקה, אלא רגשות

ולכן בעצם אני מכלה את זמני על טיעונים לוגיים על טענות רגשיות.

<הולכת לחפש טענות מסוג אחר. אני רק תלמידה בתחום הזה, אז אשמח לעצות>

יש כזה בעברית?
כן. הייתה פעם מכירה בפורום פמיניזם בתפוז ז"ל.

מדוע לזלזל ככה בדעתם, רק בגלל שזה לא מסתדר עם הדעה שלך.
ולמה לזלזל בדעות של מחבלים? כי הם רוצים לפגוע בי! טראמפ עושה כל מיני דברים שפוגעים באנשים בצורה הכי ישירה שיש. למשל, אחד מהאנשים שלו אמר שהוא בעד אפליית אנשים שמנים בקבלה לעבודה. אני אומנם לא שמנה, אבל זה לא "לא מסתדר עם הדעה". זה תחת הקטגוריה של "רוצה להרביץ לי", רק חלש יותר, ובקנה מידה גדול. אני לא מכבדת אנשים שרוצים לפגוע בי.


יש המון זעם וסתכול במסרים של פמיזנם
נסח מחדש: יש זרמים של פמיניזם שבמסרים שלהם יש המון זעם ותסכול. יש גם המון שלא - למשל, של הפמיניסטיות שכותבות כאן. אבל אני אנסה להפקיע מהן את הבעלות על המושג, ולתת אותו לקבוצה שאני הכי פחות אוהבת.

וזה מה שמעצבן אותי במה שאת כותבת. רק עכשיו הבנתי...

אני פמיניסטית. אני לא שייכת להן. למה את בעקשנות מנסה לומר שאני כמוהן? או רומזת שאני צריכה לוותר על המילה שהייתה במקור שלי ולתת אותה לקבוצת גברים מעצבנים ונשים מעצבנות כמוהם, כדי שלא תכני אותי בכינויי גנאי?

את משתפת פעולה עם הגברים המעצבנים הנ"ל, וזה מעצבן כמו שאמא שלי מעצבנן כשהיא מגינה על מטרידים מינית ואנסים תחת תירוצים שזה חלק מהעבודה של מזכירה, שהיא ידעה והסכימה לזה, שהיא אדם בוגר שיכל לסרב ולהתפטר, וכו'.

למה את עושה את זה? למה את משמיצה אותי ואת תפוח אדמה ואת תמרוש? למה הנשים העצבנות ההן הן סמכות יותר מאיתנו בשבילך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז את בטוחה שאת לא פמיניסטית?
כן בטוחה בכך (-:
אבל לדעתי את פמיניסטית כל אחד זכאי לדעה גם היא טעות מיסודה (-:
זאת דעתי. הפמניסטיות של העבר יצאו לרחובות כדי שאוכל להביע את דעתי ברבים. אז זאת דעתי. זאת עמדתי. אם בא לכן לקבל את זה או לא, אני לא פמניסטית.
למה אני לא פמינסטית, כי אני לא מתחברת לתלונות ולדרישות.

אני אתן דוגמא כדי להסביר את דברי.
בואו נאמר שאני בעלת עסק.
יש לי 5 עובדים. מכיוון שמתוכם יש כמה אמהות, זה נהיה 6 כי הייתי צריכה להוסיף מטפלת.
אחת נכנסת להריון. יוצאת לחופשה לידה. אני צריכה לשמור על מקום העבודה שלוש שנים לפי הדרישה שציטתי למעלה. היא חזרה אחרי שנתיים וחצי, אבל כעבור כמה חודשים שוב הריון ושוב חופשה. זאת עובדת אחת. נגיד בין החמישה יש עוד שתי עובדות שאני עוברת איתן אותו תהליך. יכול להווצר מצב שמתוך עשר שנים העובדת תעבוד אצלי פרקטית רק שלוש, בכל השאר היא בחופשות.
אז נשארתי עם שני הגברים, אבל גם להם נולדו ילדים, וגם הם מקבלים שנה חופשה, ונשארתי לבד לנהל עסק, בלי יכולת להעסיק כמו שצריך עזרה, כי אני צריכה להמתין להורים לסיים להנות לגדל את משפחתם בביתם.
ח חופשת לידה לאבות במקביל לאמהות, כך שכאשר נולד תינוק שני ההורים לא הולכים לעבודה במשך שנה: זה פתרון יפה מאוד לצרכים של האמהות בטיפול בתינוק. כשיש שני אנשים, המצב לא מגיע לטירוף של אמא אחת עייפה מיניקה אחרי לידה עם שניים או יותר תינוקות שכל אחד צורח ורוצה משהו אחר._
ומה איתי, בעלת העסק הפמינסטית קריריסטית אמא לילדים?
<אתן מודעות לכך שעצמאים משלמים ביטוח לאומי אך למקרה ונסגר להם העסק הם לא זכאים לדמי אבטלה (או שזה כבר השתנה?)? בו אין שובנזים או פמינזם כולם נדפקים בגלל חוק חסר הגיון>

תקראו את הדרישות של אמהות שדוגלות בחינוך ביתי ולקיחת אחריות אישית. הכל טוב ויפה עד שהפמינזם פתאום מתערב להם ואז פתאום המדינה היא האחראית העיקרית לילדנו.
_מי היא ה"מדינה"? זה הגוף שנבחר כדי לקדם את הצרכים של אזרחיה, לא יותר ולא פחות. המטרה של המדינה היא ליצור חברה של אנשים שיכולים לחיות טוב בתוכה, לקדם את יכולתה לספק שירותים טובים לחבריה.

לכן המדינה לוקחת מיסים מהאזרחים ומשתמשת בהם בהתאם לסדר העדיפויות שנקבע על ידה. יש קווי מדיניות שמתאימים לממוצע האוכלוסיה, למה שרוב האנשים בחרו כדרך חיים רצוייה, אלא שאנו חיים במדינה דמוקרטית שמאפשרת גם לבחור דרכי חיים אחרות. כמובן שכל זה האידאולוגיה של המדינה ולאו דווקא מה שיוצא בשטח, אבל זה בהחלט אומר שלמדינה יש אינטרס ואחריות לעזור לאמהות בגידול הילדים, בכל דרך שתאפשר לאותם ילדים לגדול טוב, להיות בריאים ולהיות אזרחים מועילים (יצרניים, עובדים, תורמים לרווחת סביבתם)._
לרוב אנשים שמעמיקים על נושא חינוך הביתי מגיעים גם להיסטוריה של הקמת בתי הספר.
בתי הספר לא הוקמו למעננו או התפתחות ילדנו. קודם כל הם הוקמו על מנת להכשיר אנשים למציאות כלכלית חדשה. מציאות כלכלית שדרשה יותר אנשים בעלי יכולת קריאה וכתיבה.
אבל פתאום בדף פמינסטי הכל נשכח. פתאום אין יותר אחריות אישית על חיינו, אלא דרישה מהחברה לעזור לנו לגדל את ילדנו.
אני לא דורשת מאף אחד שיסדר לי את חיי. אני לא חושבת שזאת הדרך הנכונה לחיות. בכל מקרה אני לא רוצה לחיות ככה.
מבחינתי זכויות לא ניתנות לי. או שלוקחים לי או שמחזירים לי אותן. מבחינה מהותית הזכויות שלי הם חלק מקיומי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תפוח אדמה ואישה במסע. שלחתי לפני שקראתי אתכן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם בפמיניזם יש זרמים שונים, כמו ביהדות, כמו בהומניזם, כמו בכל דת\אידיאולוגיה\תנועה חברתית אחרת.
נכון אבל את תבדקי לפני שאת מצטרפת לקבוצה לאיזה זרם היא שייכת?
לא ממש שמעתי נאומים, ומבחינתי מה שנאמר בהם הוא פרטים קטנים מאוד בתמונה הרבה יותר רחבה.
האם הקשבת לנאומים לפני שהחלטת שצעדה הזאת באמת מייצגת את דעותייך.
זה מה שהכי הקפיץ אותי עושים שיתוף בפייסבוק בלי באמת להקשיב לתוכן. אף אחת ממכן עדיין לא ענתה לי ישירות על מה שהלך שם במצעד.
מה היא דעתך לגבי לבישת הרעלות כאות סלודריות עם המוסלמיות?
מדוע הן החליטו להשתמש בצבע הוורוד כייצוג שהמון נשים סולדות מהצבע הזה דווקא בגלל שתמיד משייכים אותו לנשיות. פרט אווילי, אבל עדיין מעורר שאלה
אוי והתחפושת. למה כל כך הרבה הרגישו צורך להתחפש לאיבר מיננו.

אם את באמת ובתמים מאמינה בעליונות גברית על פני נשים, אז אכן את לא פמיניסטית.

איך התנועה הפמיניסטית שהשיגה כל כך הרבה, הפכה למילת גנאי.

את רואה. זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר.
תראי איזה עצבים, ורגשי נחיתות העלתי פה לאנשים לא השמצתי אף אחד. הצגתי את דעתי.
אני לא מגנה את הפמינסטיות. אני גם לא מקדמת שובניזם. זה הרעיון. זה לא לבן שחור.
הסברתי לפני כן שעברתי תהליך להבין שאני לא חייבת לכנות את עצמי כפמינסטית כדי להרחיק את עצמי ממושג השובניזם.
. לא אני לא שוביסטית. אני לא מאמינה בעליונות הגברית. לא אני לא פמינסטית ועדיין מאמינה בשייון בין המינים.

מדוע אין לי זכות לבקר את הפמינזם ולא להואשם שאני הופכת את זה למילת גנאי, ויותר גרוע
את משתפת פעולה עם הגברים המעצבנים הנ"ל,
הטענה האולטמטיבית. האישה המסכנה שאין לה דיעה משלה, לכן היא לא מקשיבה לנו הנשים הפמינסטיות, אלא לגברים מעצבנים.
מה לעשות שהנשים בעבר עשו כזאת עבודה נהדרת, ובזכותן נקודת ההשקפה כל כך נפתחה שאני יכולה למצוא נקודות לביקורת אצלן.

פמיניזם זה הרבה זרמים. הזרם שאת מתייחסת אליו הוא חלק קטן מאוד מהפמיניזם.
אישה במסע לפני שנמשיך, האם את יכולה להגיד לי איזה זרם מהפמינזם המצעד ייצג?
זה מה ששאלתי מהתחלה, אם יש פה מישהי שהרגישה הזדהות עם מה שהלך במצעד, שתספר לי למה?
איזה נאום עשה לך את זה?
איזה מסר הכי התחברת אליו?
אז היה מצעד. וקראו לו מצעד נשים. מה הבנתן מעבר לזה?

מצד שני, זו סתם הגדרה. אני חושבת שההגדרה הזאת מקפיצה כל כך הרבה נשים כי לתחושתנו היא מבטלת את ההישגים שכבר התרחשו ופוגמים בהיתכנות של ההישגים הבאים.
תפוח אדמה, אם את מתעניינת בדעה אחרת משלך של נשים צעירות , הקליקי ביו טיוב באנגלית "למה אני לא פמינסטית" או "למה אני אקס פמינסטית" והחדש "למה מצעד הנשים לא מייצג אותי"
כבוד לא דורשים מקבלים. מרוב שאתן צועקות על הבחורות הצעירות שהן לא מבינות אתן משיגות בדיוק את הדבר ההפוך.
אישה צעירה שנשארת בבית טוענת על פוסט פמינזם, קיבלה שטיפה בראש מהפמינסטיות הבוגרות כמה היא טועה, ואפילו יש צליל של דרישת הכרה ותודה וכמובן המון כבוד לדור הבוגר שהכין את השטח בשבילה. אם תקראי את הדף הזה מראשיתו תראי שהבחורה לא השתכנעה אלא פשוט נסה לנפשה מכאן.

מדוע אם יש לי ביקורת לגבי הדמוקרטיה מישהי מרגישה צורך לתת לי שיעור בסיסי באזרחות. עכשיו יש לי ביקורת לגבי הפמינזם, אז מרגישים צורך לתת לי על רגל אחת את עקרונות הפמינזם.
שאלה טובה.
אולי באמת את יכולה להסביר, איך לדעתך אדם כמו טראמפ, יהיה הפתרון לבעיות בדמוקרטיה?
נעזוב את תעמולת הבחירות. תראי איך הוא מתייחס לבית המשפט שלא מסכים איתו, לעיתונאי (אוהד שלו), ששאל שאלה לגיטימית שלא מצאה חחן בעיניו.

אני לא קוראת את ראשית הדף כי הוא לא רלוונטי עבורי כרגע, לא לשיחה הזאת ולא למחשבות שלי על פמיניזם. אני חושבת שבאמת אנחנו מגדירות את המושג הזה באופן שונה. בעיני, פמיניזם הוא תנועה (או מושג, אידיאולוגיה, צורת מחשבה) שמטרתה השגת שיוויון בין המינים, וזהו. ברגע שאני בעד שיוויון בין המינים, ברגע שאני בעד חופש לעשות מה שאת רוצה ובעד החופש שגברים גם יוכלו לממש את עצמם בצורות שנחשבות לא גבריות (למשל לבחור להישאר בבית עם הילדים) אז אני פמיניסטית. כי זו המהות של התנועה הפמיניסטית בעיני.
לגבי המצעד, אני מודה שלא התעמקתי בו. באופן אישי, אני חוששת מטראמפ ומהבשורה שלו, כי העמדות שלו עומדות בניגוד חריף להרבה מהדברים שאני מאמינה בהם, ולא רק במישור המגדרי. יש לו הרבה אמירות שמפחידות אותי הרבה יותר, למשל כל העניין עם העובדות האלטרנטיביות והחדשות המזוייפות. אני לא אכחיש שהעמדות שלו לגבי הטרדות מיניות והפלות עומדות גם הן בסתירה למה שאני מאמינה בו.
(ואני לא מתעניינת לדעת למה נשים צעירות טוענות שהן לא פמיניסטיות. אני מכירה כמה כאלה באופן אישי ולא מסכימה איתן. רוב החברות שלי, שרובן אמהות בחינוך ביתי, הן פמיניסטיות לגמרי, גם בלי לשרוף חזיות ולשנוא גברים. דווקא חלק גדול מהאמהות העובדות שאני מכירה מגדירות את עצמן כלא פמיניסטיות. מעניין...)

כון אבל את תבדקי לפני שאת מצטרפת לקבוצה לאיזה זרם היא שייכת?
בזה את צודקת. זה הולך הפוך. קודם את מוצאת קבוצה שאת מתחברת אליה, ואז את מצטרפת. אם הקבוצה לא מוצאת חן בעינייך אז כנראה שתישארי בחוץ.

אם ילדה, אני לא ממשיכה כאן את השיחה, רק רציתי לומר כדי לא להיעלם.
היה נראה שאת סקרנית לגבי משהו, אז חשבתי לעזור בזה, ולא יותר. אין לי עניין בטונים המתנגחים.

אני אתן דוגמא כדי להסביר את דברי.
משום מה, את שוב מכלילה זרמים מסויימים של פמיניזם על כולם. אני מאוד ימין בכלכלה שלי, וממש נגד חוקים כמו זה שתיארת. זה לא מפריע לי להיות פמיניסטית. יש פמיניסטיות קפיטליסטיות - כמוני - ויש סוציאליסטיות. ואני יכולה לקשר לך לאתר ימני בעליל - תכלת - עם מאמר שקוראים לו פמיניזם עם שתי רגליים שמאליות (או ידיים, לא זוכרת), שיתאר את העמדה שלך.

רק שאפילו הוא מדבר על זרם מתוך הפמיניזם, ולא אומר שזה כל הפמיניזם שיש. הוא מדבר בעד זרם אחד של הפמיניזם ונגד אחר. את מדברת נגד כל הפמיניזם, בגלל זרם אחד שהרוב לא מסכימים איתו. למה? אלוהים יודעת. אני לא.

אני ממש לא אוהבת צבע ורוד, חושבת שהרעיון עם הרעלות הוא נוראי, והקטע עם איברי המין זה אפילו לא נוראי, זה פשוט טמטום טהור. ונחשי מה? זה לא פוגע בפמיניזם שלי. בכלל. בכלל. בכלל.

אבל את תבדקי לפני שאת מצטרפת לקבוצה לאיזה זרם היא שייכת?
בוודאי. מה שאת מבקרת זה בעיקר סוציאליזם. כלומר, שילוב מסויים של סוציאליזם ופמיניזם, אבל זה בעיקר סוציאליזם. אני לא סוציאליסטית. יש עודף סוציאליזם לדעתי, וזה נגרר גם לפמיניזם. (וגם הסוציאליזם מושפע לרעה מהרדיקליות הזו, שכוללת כל מיני דברים הזויים ממש, כמו שבשם החופש האקדמי נותנים לפרופסרית למדעי הכלום לכתוב שירים אך איך היא רוצה להרוג את האנשים הלבנים על האי שלה. הנה, אפשר לקרוא על זה בבלוג של אורבך - הינשוף

ואני מסכימה עם הביקורת שלו, ועם עוד כמ הפוסטים מצויינים בבלוג שלו.


לכן היא לא מקשיבה לנו הנשים הפמינסטיות
אה לא, אמרתי משתפת פעולה. שיתוף פעולה זה בן שווים. יש לך טענה עניינית? כי מה שאני טענתי, זה שיש אנשים שמנסים להטיל על המילה "פמיניסטית" מטען רגשי שלילי של אישה כועסת וממורמרת ועושה דברים הזויים. זו טענה עובדתית, ואני מניחה שאת מסכימה איתי (ואם לא, אשמח לשאול למה. עובדות זה דבר משותף לכולם, בניגוד לדעות). את עושה את אותו הדבר, ולכן אתם בעלי ברית בנושא הזה.

כמו שיש פמיניסטיות מעצבנות שרוצות לאסור על פורנו ולכן משתפות פעולה עם מפלגות דתיות. גם שם תגידי האישה המסכנה שאין לה דיעה משלה ?

לא טענתי את זה! את מבינה שאת מטילה על המילים שלי משמעות שלא הייתה בהן?

ואני אישית שונאת שונאת שונאת. את הקטע של תינוקות שנשבו על נשים עם דעות אחרות, כולל שוביניסטיות.

האם את יכולה להגיד לי איזה זרם מהפמינזם המצעד ייצג?
הפמיניזם הרדיקלי. אני קוראת לו ככה כי הוא הולך עם רדיקליות בעוד נושאים, כמו גזענות. אני יכולה לקשר לך לאתר שלו. הוא בא עם ההנחה שכל המאבקים קשורים ומתנהג באותה צורה בכל הנושאים. הוא כולל הנחות הזויות באותה מידה ואף יותר בנושאים אחרים. למשל קראתי שלושה מאמרים שונים על למה זה לא בסדר להשתמש במאכלים ואומנות מתרבויות אחרות ולמה זה גניבה תרבותית ולא בסדר (אבל כמובן שזה לא בסדר רק כשהתרבות ההגמונית עושה את זה למיעוטים. ההפך זה בסדר). לקשר לך את זה, או שתחסכי לעצמך נקודות שפיות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היה נראה שאת סקרנית לגבי משהו, אז חשבתי לעזור בזה, ולא יותר. אין לי עניין בטונים המתנגחים.
מדוע להתעסק בניסוח ולא בתוכן. אני סקרנית איך זה מסתדר לכן החיבור שנעשה בין הרעלה לאישה הפמינסטית המודרנית? לבינתיים אף אחת עוד לא נגעה בזה.
אני באמת נשמעת כזאת אגרסיבית? ואם כן אז מה? הפמניסטיות בעבר מספרות שגברים נהגו לכנות ככה כל אישה בעלת דעה, במיוחד אם היא לא תואמת את שלהם. למה זה מרגיש לי דומה?
מדוע להצביע על נקודות מוזרות במצעד זאת התנגחות. מהמעט שהצגתי בפניכם זה לא גרם לכן מספיק סימני שאלה וסקרנות לבדוק אם אתן באמת מזדהות עם מארגני המצעד. במיוחד לפני שאתן תומכות בו.
יש פה כמה נשים שמגנות על אירוע, שלאט לאט מתגלה עד כמה הן לא באמת התעניינו במה הלך שם בכלל, למה? אחרי כל כך הרבה שנים באתר, ציפיתי שהנשים פה הן מהזן שכן חוקרות ובודקות לפני שהן מסכימות עם הכלל.
בזה את צודקת. זה הולך הפוך. קודם את מוצאת קבוצה שאת מתחברת אליה, ואז את מצטרפת. אם הקבוצה לא מוצאת חן בעינייך אז כנראה שתישארי בחוץ.
וזה הנקודה הכי חשובה שאני מנסה להצביע לכן. זה לא רק פה, יש תחושה של הזדהות אוטמטית רק בגלל שהמילים נשים ופמניזם הושחלו למצעד.

אולי באמת את יכולה להסביר, איך לדעתך אדם כמו טראמפ, יהיה הפתרון לבעיות בדמוקרטיה?
לא צריך לשכנע אותי לגבי טראמפ. הקטע שאני לא באשליות לגבי אף אחד.
תראו את המהלכים של אובמה אחרי הבחירות.
חודשים האידינים ותומכיהם מוחים נגד צינור הנפט. חודשים התעלמו ואף התנקלו להם. מאיפה האקט הנדיבות המפתיע כשהוא יודע כבר מי לא תהיה ממשיכתו? הכל משחק. צוחקים לנו בפרצוף. אתן לא רואות את זה?
מי שמופתע שטראמפ החזיר את הפרויקט, פשוט לא מספיק מיודע לפרטים. מהרגע שאובמה חתם היה כמו מובן מאליו. השאלה החשובה היא למה אובמה עשה אקט פוליטי כזה מולכלך לפני שהוא יוצא מהבית הלבין.
כמו התרגיל שהוא עשה באו"ם לא הרבה אחר כך. הבן אדם היה בטירוף של עשיה רגע לפני היציאה
אם רוצים להיות ביקורתיים, צריכים להיות שיוויונים גם כאן. אז כן טראמפ רק מראה יותר יותר כמה הוא מופרע. אבל תכלס מי לא? תסתכלו מה קורה בישראל. איבדתי את הספירה אבל על כמה חקירות אנחנו עומדים היום על ראש ממשלה? והוא לא הראשון. לי לא נותר איזשהו אמון לאנשים שם למעלה. אף אחד עוד לא הראה לי הצדקה לכך.
הרעיון בגדול שהיו בחירות. הרוב בחר בו. לראות שלטים שמאשימים את האישה הלבנה בכך, לי אישית עשה צמרמורות.
מבחינתי אותן נשים טוענות בעקיפין שזכות ההצבעה של האישה שלא חושבת כמוה לא שווה.
אם כבר, אז אני חושבת שזאת היריקה לרעיון הפמינזם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אישה במסע אפשר להבין מתשובתי שלא הספקתי לקרוא אותך לפני ששלחתי.
אתפנה לענות מאוחר יותר

אבל תכלס מי לא?
אומנם לא ענית לי (וזה אכן היה ברור מתשובתך) אבל...

אם את זוכרת, אמרתי לך את זה כבר במקום אחר - זה עניין של רזולוציה. כולם גרועים, אבל יש מי שגרוע יותר, ויש מי שגרוע פחות. להתעלם מההבדל הזה זה כמו להתעלם בין שליטים גרועים ומעצבנים סתם, לדיקקטורים בסגנון מוסיליני וסטלין שרצחו מיליונים. נכון, כולם גרועים, אבל הדלתא בנזק פשוט עצומה!

<וכן, אובמה יוצא כזה קטן עם הנקמה הפחדנית והקטנונית שלו. אבל מה אכפת לי? הנשיא אמור להיות בסך הכל מי שיזיק כמה שפחות. לפחות הוא לא יוצר עובדות אלטרנטיביות ומסביר שזה זכותו להטריד מינית.>

מדוע להתעסק בניסוח ולא בתוכן.
יקרה, אני לא עובדת אצלך (-: ולא ברור לי מהיכן הדורשנות הזו. כן, את נשמעת לי אגרסיבית וגם ממהרת להסיק שאחרים לא חושבים באופן ביקורתי ושיש צורך להראות להם את האור. וכן, זה מפריע לי ולא בא לי להמשיך.
ובאיזה תוכן בדיוק אני אתעסק? לא הצעת פה שום תוכן, ההפך: את מבקשת שיציעו לך תוכן כדי שתוכלי למצוא מה הבעיה בו. אני בכללי מאוד בעד תהליכים כאלה של גיבוש דעה, ולכן מלכתחילה נטיתי להציע לך את מה שביקשת, אבל אני לא אעשה את זה אם זו לא חוויה חיובית גם בשבילי.
חוץ מזה, שהתגובות שלך גם ברמה העניינית מנותקות ממה שכתבתי. למשל שלאט לאט מתגלה עד כמה הן לא באמת התעניינו במה הלך שם בכלל, למה? - מה "מתגלה"? כתבתי לך בפירוש, על ההודעה הראשונה, שלא התעניינתי בפרטים וגם הסברתי למה.

לא אני לא פמינסטית ועדיין מאמינה בשייון בין המינים.
מזכיר את אלה שאומרים ״אני לא ציוני אבל לא מאמין שצריך לפרק את המדינה״.

הפמניסטיות בעבר מספרות שגברים נהגו לכנות ככה כל אישה בעלת דעה, במיוחד אם היא לא תואמת את שלהם. למה זה מרגיש לי דומה?
צודקת לגמרי. רק צריך להוריד את ה' הידיעה. לא כולן.
אני באמת נשמעת כזאת אגרסיבית?
לא בעיני.
שיש צורך להראות להם את האור.
cosi fan tutte
אני בכללי מאוד בעד תהליכים כאלה של גיבוש דעה,
גמאני. גם לי לא מסתדר החיבור שנעשה בין הרעלה לאישה הפמינסטית
וגם לא מסתדר לי שהפתרון הוא, מי שמשתין מהמקפצה.

אשה שאוהבת שיש לה חשבון בנק משלה, זכות חוקית לשכור או לקנות בית, להוציא רשיון נהיגה, לפרנס את עצמה, להצביע בבחירות, להבחר בבחירות, היא פמיניסטית.
אולי היא פמיניסטית שיש לה ביקורת וקושי עם פעולות של נשים אחרות שגם אוהבות את זה, אבל היא פמיניסטית.

יש הרבה חיבורים שאנשים עושים שלא מסתדרים לי.
רעלה ופמיניזם זה אחד מהם. זה עדיין לא סיבה בעיני להתנער מכל הפמיניזם, כי זה שיש נשים שחושבות שזה מגניב או משחרר לא אומר שאני חייבת להסכים או לחילופין ששאר הדברים הם לא נכונים. אני יכולה לראות איך זה יכול להגביל ואני גם יכולה לראות איך זה יכול לשחרר. הבעייה עם רעלה בעיני, וגם עם ״צניעות״ כמו שהיא מתבטאת ברוב זרמי היהדות המודרנית, היא שלרוב לאישה אין באמת בחירה.
זה מתנגש בעיני, כי אני לא מאמינה במקור סמכות עליון שמכתיב לכולנו מה נכון לעשות. אז בנושא הלבוש, זה נראה לי בעיקר מוסכמה חברתית של מה מקובל, ולא איזה צו אלוהי. כשאישה בוחרת לקבל עליה את המוסכמה של הכח העליון, היא יכולה לבחור לבהתלבש בהתאם לזה, אבל עקרונית גם לא (כמו שיש נשים דתיות שלובשות מכנסים, ויש כאלה). אבל הרבה פעמים, כשאישה נולדת למציאות חברתית מסויימת, אין לה באמת את האפשרות לבחור איך להתלבש. אני יכולה ללבוש חצאית ארוכה ושרוולים ארוכים אם בא לי, ולפעמים בא לי, אבל גם ביקיני כשאני הולכת לשחות, וגם את זה אני עושה, אם בא לי. וזה העניין שלי, לא של אף אחד אחר.
יש חברות שבהן זה בהחלט העניין של כל זכר בסביבה, וזה לא מקובל עלי.
כלומר, זו לא הרעלה לכשלעצמה, זה הסביבה החברתית שלא מאפשרת לאישה לבחור אחרת שמפריעה לי.

יופי שיש דף כזה, פוסטפמיניזם. כשיש פוסט אמת ועובדות אלטרנטיביות, צריך פוסט פמיניזם.
ואולי גם צריך פוסט לוגיקה.

כשאומרים לך שאם את אשה, אז את צריכה להיות פמיניסטית, זה כמו שאומרים לי שאם אני גבר, אז אני צריך ....
לא! אני לא צריך! אני לא צריך לעשות מה שגברים עושים, גם אם זה כל הגברים. ובכלל, אני לא צריך להיות כמו כולם. אני לא צריך!

אני מוריד את התחתונים ורואה לבד מה זה גבר, ולא צריך שיסבירו לי מה זה גבר. ואני לא צריך שיסבירו לי מה זה יהודי. ולא צריך שיסבירו לי מה זה ציוני. אני חי כאן ואוהב את תבנית נוף מולדתי, וכואב את כל הליקויים שבה.
אני צריך רק להיות אדם, וזה מי שאני. אני צריך להיות אני, ולעשות מה שאני מבין. גם לטעות וגם לתעות וגם לתהות.

כל אחד (ואחת) רשאי לחשוב מה שהוא רוצה לחשוב. ורק לא לעשות מה שלא צריך לעשות. (ויותר מדי בני אדם עושים).
מותר לי שיהיו לי דיעות פמיניסטיות, ושיהיו לי גם דיעות לא פמיניסטיות. ואין סתירה ביניהן, אפילו שאני גבר. מילא, אומרים לי מה לעשות, (ואני לא צריך לעשות מה שאומרים), אבל גם להגיד מה לחשוב? למה אתן מנסות להגיד לאם.ילדה שהיא צריכה לחשוב שהיא פמיניסטית?
לא, היא לא צריכה. ואני לא צריך לחשוב כמו שהיא חושבת, ואף אחד לא צריך. לא צריכים. רק בצפון קוריאה צריך. ובקרוב, אולי גם בצפון אמריקה.

ולסיום - חביב אדם שנברא בצלם, (למרות שאני לא מאמין שהוא נברא). דעלך סני, לחברך לַא תעביד. זוהי כל התורה כולה.
ההכרה בכך שכל בני האדם זכאים לאותו יחס של כבוד, הערכה, צדק, חסד, שוויון הזדמנויות ושיוויון לפני החוק. וגם זכות לדעה אישית וחשיבה שונה.
c'est tout
וסליחה שדחפתי עצמי לחדר הנשים.

היא לא צריכה לחשוב שהיא פמיניסטית, שתחשוב מה שבא לה.
אם היא אומרת דברים לא לגמרי נכונים על (כל) הפמיניסטיות (לדעתה), אז אלו שרואות את עצמן ככאלה יתקוממו, ובפרט שזה פורום ציבורי ולפחות על פניו נראה ששאלו לדעתן.
אם היא לא מעוניינת בדעות אחרות אז עדיף שתכתוב את זה. אז נסיים להגיב ונגמר הסיפור.

למה אתן מנסות להגיד לאם.ילדה שהיא צריכה לחשוב שהיא פמיניסטית?
לא, זה לא מה שאנחנו אומרות. זה חוסר הבנת הנקרא שלך אומר...

אני אומרת שלפמיניזם יש הגדרה. מי שעומדת בהגדרה - פמיניסטית. ושההגדרה של אם ילדה לפמיניזם שגויה בעליל. כמו שאם אם ילדה תגדיר את עצמה כגבר (קרי: זכר אנושי), היא לא תהפוך לכזה.

להפך, ף אחד לא אמרה לאם ילדה מה לחשוב. מאיפה הצורך להמציא מתקפות שלא היו? כדי שתהיה סיבה לגיטימית לתקוף בחזזרה?

למה לזלזל בדעות של מחבלים?
אז לא לזלזל במי שצועקת לפוצץ את הבית הלבן. אני לא מבינה משהו?
את הקטע של תינוקות שנשבו על נשים עם דעות אחרות, כולל שוביניסטיות.
? לא הבנתי בכלל את המשפט.
אני ממש לא אוהבת צבע ורוד, חושבת שהרעיון עם הרעלות הוא נוראי, והקטע עם איברי המין זה אפילו לא נוראי, זה פשוט טמטום טהור. ונחשי מה? זה לא פוגע בפמיניזם שלי. בכלל. בכלל. בכלל.
לא אמרתי שזה צריך לפגוע בפמינטסיות שלך. אבל זה לא מה ששאלתי. שאלתי האם את מרגישות הזדהות עם הנשים במצעד הספיציפי הזה? אני לא. וכמו שציינתי זה גם לא מה שגרם לי לא לשייך את עצמי לפמסטיות.
מה שכן זה עצבן הרבה נשים שהיה ניסיון ליצג את כלל הנשים שבעצם מה שהיה שם זה מפגן של דמוקרטים ליברלים שהתבאסו שהרפובליקנים ניצחו.
היה פה שימוש במונח פמינזם ויצוג נשים במקום מאוד לא נכון. כן, יש פמינסטיות שממש התעצבנו בגלל זה.

חוץ מזה, שהתגובות שלך גם ברמה העניינית מנותקות ממה שכתבתי. למשל שלאט לאט מתגלה עד כמה הן לא באמת התעניינו במה הלך שם בכלל, למה? - מה "מתגלה"? כתבתי לך בפירוש, על ההודעה הראשונה, שלא התעניינתי בפרטים וגם הסברתי למה.
מצטערת. היה פה שימוש לא נכון בציטוטים. השתמשתי במשפט שלך, כדי להראות לאחרות מה אפשר היה להבין מהן רק במהלך הכתיבה.
את באמת היחידה שטענה מראש שאת לא מתעניינת בפרטים. ולמרות שאת לא מעוניינת בדיון, אני דווקא כן התעקש לגעת בנקודה הזאת.
זה מה שהבנתי ממה שראיתי, ואת באת והבהרת שזה באמת כך. להמון נשים לא חשוב הפרטים. כל עוד זאת צעדה של נשים הן בעד.
אבל הפרטים הקטנים הם מאוד מאוד חשובים. יש הטוענים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, לא?
לא כל מה שנצעק בשם הפמינזם כטוב לנשים, באמת יהיה טוב להן ולחברה.
כמו הדוגמא שנתתי לגבי שמירת העבודה שלוש שנים לנשים. אז אם נשים לב לפרטים הקטנים נראה שזה אחלה חוק לשכירה הפמינסטית אבל דופק את המעסיקה הפמינסטית באותה מידה.
ביקורת נקודתית על נשים שצועקות בשם הנשים והפמינסטיות, היא לא יריקה בפרצוף למושג ולמאבק הפמיניסטי. זה פשוט חוסר רצון ללכת בלי מחשבה עם העדר, רק בגלל שהעדר מורכב בעיקרו בנשים. ואולי זה נשמע לכן אגריסיבי אבל מההבנה שלי המצעד הזה היה דוגמא קלאסית לעדר שצועד בלי להשקיע מחשבה בדיוק בשביל מה ולמה.
וכן יש מגמה שכזאת. אלפי נשים הריעו למופרעת שחולמת לפוצץ את הבית הלבן. לבוא בשם הדמוקרטיה לפוצץ את אחד הסמלים של הדמוקרטיה האמריקאית.
אם לא הייתי פותחת את הפוסט הראשון עם התוספת שאני לא משייכת את עצמי כפמינסטית. נגיד והייתי כותבת שלום אחיותי הפמינסטיות. ראיתי את המצעד בוושינגטון וקיבלתי חלחלה. אני חושבת שנשים פמינסטיות צריכות להתעורר ולצאת במחאה נגד פמינסטיות שרוצות לפוצץ את הבית הלבן. זה היה נשמע לכן יותר טוב?

אשה שאוהבת שיש לה חשבון בנק משלה, זכות חוקית לשכור או לקנות בית, להוציא רשיון נהיגה, לפרנס את עצמה, להצביע בבחירות, להבחר בבחירות, היא פמיניסטית.
לא יודעת, אבל לא מצליחה למצוא חיבור לרעיון הזה שמעצם זה שיש לי חשבון בנק אני פמינסטית.
האם זה אולי מין צורך לא לשחרר את העבר? אולי מפחד שהמאבק ישכח?
חוסר הרצון שלי לשייך או לכנות את עצמי פמינסטית, זה חלק מרעיון עקרוני שלא לקתלג את עצמי ולשייך את עצמי לקבוצה באופן אוטומטי.
וכמה דברים שאישה במסע כתבה (לא רק בדף הזה) חידדו לי את ההבנה. יש קפיטליזם כזה וכזה וכזה, ופמינזם כזה וכזה וכזה, כל כך הרבה פרטים קטנים. אם אני מחליטה על דרך אחת זה חוסם אותי לפתוח את המחשבה שהחיים, המציאות מתנגשות עם התאוריה. (חוץ מזה שעד שאצליח להגיע להבנה של כל הפרטים הקטנים של כל התאוריות לא ישארו לי זמן לממש אותם)
אני לא קפיטליטית ולא סוציליסטית ולא ימנית ולא שמאלית ולא ליברלית ולא שמרנית. או אפשר להגיד שיש לי מכל אלה, זה פשוט תלוי במצב של הרגע. כל מקרה לגופו.
וזה מחזיר אותי לחשבון בנק. בנראה לפי התאוריה אני לא באמת פמינסטית. כי הייתה תקופה שלא היה לי חשבון בנק ורק ואני לא ממשת את זכות הבחירה. העניין הוא שזה לא מתוך חוסר פמינזם. זה לא בא מתוך הנשיות שלי, זה מתוך הגיון פוליטי שלא קשור למגדר.
חוץ מזה שאת האמונות והרעיונות שלי, רוב הפמינסטי היה רואה כמופרע ולא היה רוצה שום קשר אלי D-: .

אם היא לא מעוניינת בדעות אחרות אז עדיף שתכתוב את זה. אז נסיים להגיב ונגמר הסיפור.
מי אמר שלא רוצים לשמוע דעות אחרות? אם לא הייתי רוצה לשמוע הייתי כותבת במחברת והיא יודעת טוב מאוד לסתום את הפה (-:

אם היא אומרת דברים לא לגמרי נכונים על (כל) הפמיניסטיות (לדעתה)
בבקשה, שום דבר שאני אומרת זה לא הכללה. ההפך בגלל זה אני כן נכנסת לפרטים הקטנים. אני לא כתבתי שפמינסטיות זה שטות. כתבתי שלבקש מבעל עסק לחכות שלוש או ארבע שנים עם עבודה ליולדת זאת שטות. יש הבדל גדול.
כשאני אומרת לילדה שלי שהיא מנדנת לי עכשיו, זה שונה מלהגיד לה שהיא נודניקית.
זה שאני לא מתחברת למושג הפמינזם לא מזלזל בכאלה שכן. מדוע צריך לעשות את הקישור הזה?

אני לא מבינה משהו?
למה את חושבת שאני לא מזלזלת בה? אני מזלזלת בה.

זה שאני לא מתחברת למושג הפמינזם לא מזלזל בכאלה שכן. מדוע צריך לעשות את הקישור הזה?
כי טענת שפמיניזם זה כל מיני נשים מעצבנות, שבהן את מזלזלת.

לו היית אומרת, יש תת קבוצה של פמיניסטיות שהן ככה וככה, זה לא היה קורה.

כי טענת שפמיניזם זה כל מיני נשים מעצבנות, שבהן את מזלזלת.
אם זה מה שהבנת מדברי, אז לא זאת הייתה כוונתם.
אני מרגישה שאני כל הזמן כותבת על הפרטים הקטנים, אבל לוקחים אותם כהאשמה באופן כללי.
כשאני כותבת שלבקש ממעסיק שלוש שנים המתנה זה לדעתי מגוחך. זה אומר שהרעיון הספציפי הזה בעיני מגוחך. זה לא מבטל את זכות הבחירה שלנו. זה לא מבטל את החופש שלנו בעולם הכלכלי. זה מבטל את כל הרעיון הפמינסטי.
אותו הדבר לגבי המצעד המדובר. הוא היה מגוחך. כן זאת דעתי. הנאומים שם היו על גבול חסרי אמירה עד חסרי הגיון. האם אמירה זאת מבטלת את כל הנאומים והכתבים של הפמינסטיות של ההיום והעבר?
בגלל זה בשבילי חשובים הפרטים הקטנים יותר מהסיסמאות הכלליות שמבטיחות לי עולמות.

לו היית אומרת, יש תת קבוצה של פמיניסטיות שהן ככה וככה, זה לא היה קורה.
התת קבוצות שלך שאת רואה, הם הקטלוג שלך. לא נראה לי שהנשים במצעד היו מסכימים עם הקטלוג שלהם על ידך.
הפמיניזם הרדיקלי. אני קוראת לו ככה כי הוא הולך עם רדיקליות בעוד נושאים
הן באו כנשים פמינסטיות בלי תוספת לכך.
אני מבקרת נשים שעושות לייק בפייסבוק לאירוע בלי לבדוק לשניה מה באמת נאמר שם, אני מבקרת נשים ששואגות (לדעתן בשם כל הנשים) לשמע המשפט לפוצץ את הבית הלבן. אם מישהו לוקח את זה לזלזול בכל מי שמגדירה את עצמה בפמינסטית, כמו שאוהבים להגיד בו, זה כבר העניין שלה.

אני צריך רק להיות אדם, וזה מי שאני. אני צריך להיות אני, ולעשות מה שאני מבין. גם לטעות וגם לתעות וגם לתהות.
גם אני, ועדיף לנסות כמה שיותר להנות על הדרך @}

זה מבטל את כל הרעיון הפמינסטי.
D-: אין מה להגיד טעות אדירה.
כמובן שאמור להיות לא אחרי ה-זה .

לא נראה לי שהנשים במצעד היו
היו מיליונים על מיליונים של נשים במצעדים. למה מקשה אחת?

לא נראה לי שהנשים במצעד היו מסכימים עם הקטלוג שלהם על ידך.
אני לא מכירה נשים שחושבות שהן המייצגות היחידות של הפמיניזם, ושאומרות - פמיניזם זה מה שאני חושבת ורק מה שאני חושבת. יש לא מעט פמיניסטיות רדיקליות שמגדירות את עצמן ככה, אבל לא זו הנקודה.
הנקודה היא שהן אומרות אני פמיניסטית ולכן אני X. הן לא אומרות שמי שפמיניסטית חייבת להיות X, או שמי ש-Y לא פמיניסטית.


אני מרגישה שהתחלת מהכללה, שהתחלת את הכתיבה פה בצורה מאוד לוחנית וששה אלי קרב, שבאה להאשים שהפמיניסטיות הן ככה וככה. ואחרי זה התחלת להכנס לפרטים והתמתנת, ולאט לאט להתחלת להודות שבעצם האשמות בההתחלה היו לא נכונות ומוגזמות. זה הרושם שלי, ולא רק אני חשבתי שיש בכתיבה שלך משהו לוחמני.

חוץ מזה, יש איזו מידה של הכללתיות מובנית שאת לא שמה לב אליה, ואני לא מצליחה להסביר לך.

_אשה שאוהבת שיש לה חשבון בנק משלה, זכות חוקית לשכור או לקנות בית, להוציא רשיון נהיגה, לפרנס את עצמה, להצביע בבחירות, להבחר בבחירות, היא פמיניסטית.
לא יודעת, אבל לא מצליחה למצוא חיבור לרעיון הזה שמעצם זה שיש לי חשבון בנק אני פמינסטית.
האם זה אולי מין צורך לא לשחרר את העבר? אולי מפחד שהמאבק ישכח?_

לגמרי! ואני אענה לך כמו שאני עונה לאמא שלי שאומרת שהפמיניזם הכניס אותנו לצרות: אז את רוצה לחזור להיות רכוש של גבר? כי אם כן, יש הרבה מאוד גברים וחברות בעולם שישמחו לעזור לך. אם אנחנו לא נזכור את העבר נצתרך לחזור עליו. ואנחנו רחוקות מאוד מעולם שלא צריך פמיניזם, מאוד. תראי מה קורה לנשים אמריקאיות וזו רק דוגמה קטנה. יש להן סיבה לזעום עם מה שקורה בארצות הברית ויש שם פחד גדול ממנהיגים כמו טרמפ ואני מסכימה איתן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היו מיליונים על מיליונים של נשים במצעדים. למה מקשה אחת?
בשביל לענות לך אני פשוט אצטרך לחזור שוב על דברי.
אני חושבת שהייתי ברורה בעמדתי שלא מעניין אותי מה מינה של הצועדות אני קודם כל מקשיבה ל מארגנים ולנואמים שהם בחרו ליצג אותם לפני שאני מחליטה מה דעתי על האגנדה שלהן.
וכן לדעתי אם את לוקחת חלק מהפגנה או צעדה, עצם הנוכחות שלך שם היא הזדהות עם המארגנים והנואמים. אחרת למה להיות שם?
יש ספר נהדר "לקרוא את לוליטה בטהרן". עדות ממקור ראשון של אישה שהשתתפה במהפכה שהתהפכה עליה. פמינסטית שרצתה שינוי בשלטון בגלל שחיתות, וקיבלה שלטון מוסלמי שמחק לה לגמרי את זכויותיה. אני זהירה. זה הכל. רוצה לדעת את הפרטים לפני שאני מראה הזדהות.
עוד דבר, אין לי שום צורך לצעוק לעולם שמגיע לי זכויות, שתכלס החוק כבר מספק לי. אני אתעכב על זכויות שעדיין לא הוחזרו לי.
פעם נשים היו רכוש של גבר , לשמחתי אני לא חיה במציאות הזאת. כן, אני אכבד את הנשים שנאבקו למען המציאות הזאת, ואספר עליהן לילדי, כמו שאר דברים אחרים חשובים לדעתי בהסיטוריה. אבל זאת לא המציאות שלי, אז אני ממשיכה הלאה.

תראי מה קורה לנשים אמריקאיות וזו רק דוגמה קטנה.
מה קורה להן? באמת ספרי לי. הן יכולות לבחור. יש סטודנטיות באותה כמות של סטודנטים. הן יכולות להפיל, גם אם זה לא מתאים לנשיא. הן יכולות לנהל חברת ענק כמו יהו. הן יכולות לרוץ לנשיאות, אבל גם בזכות השיוויון זה לא מבטיח אוטומטי את בחירתן. כמעט שכחתי, לוקחים להן מיסים על טמפונים.

ויש שם פחד גדול ממנהיגים כמו טרמפ
אובמה, בערב לפני חג מולד, העביר חוק ביטחוני שפוגע חופש תקשורתי. (שוב לא מצאתי על זה מילה בעברית). המון אמריקאים, גברים ונשים דואגים מכך שבתקופת אובמה עברו כמה חוקים שפגעו בזכויות האזרח. הכוונה היא לגברים נשים כאחד.
צריך זכוכית מגדלת כדי למצוא פוליטקאי בגבוה לא מושחת. בוש (האבא, או הבן), אובמה, טראמפ, קילנטון. אני לא מאמינה לאף אחד מהם, לא משנה מהו מינם, או צבע עורם.
חוקי זכויות האזרח באמריקה עברו שינויים אדירים מאז 2001 . רפובליקנים ודמוקרטים העבירו חוקים שמחסירים להרבה אמריקאים שינה.
הפחד שאתן מציגות לי מטראמפ, רבים חווים אותו שנים. בשבילם טראמפ הוא רק אחד מרשימה ארוכה.


יצא לכן לראות את הנאום של מריל סטריפ באחד מטקסי הפרסים של הוליווד. זה הגיע לכל רשתות החדשות והחברתיות. היא מאוד מזועזעת מטראמפ והיא רצתה שכל העולם ידע על כך. הייתי לוקחת אותה יותר ברצינות אם לא מראש היה לי בחילה מהאישה הזאת שמעריצה וסוגדת לבמאי שברח מארצות הברית כדי לא לשבת בכלא על אונס קטינה. (חיפוש מהיר על רומן פולנסקי ומשפט אונס יספק לכם הרבה חומר על כך). או וופי גולברט עוד פמינסטית ידועה שבתוכנית בה היא משתתפת אמרה להגנת אותו במאי שזה לא היה "אונס, אונס" (אין לי לינק, אבל ראיתי את התוכנית). תגידו לי אתן, איך אפשר להגדיר אחרת משכב עם ילדה? מאוד קשה לי עם צביעות. אם אונס ילדים מקבל כבוד ואפילו אוסקר ואף אחד לא זועק על כך, אז למה להיות מופתעות שגבר עם דיבור מלוכלך הגיע לנשיאות. העולם מעוות, ולפעמים גורמים לנו להתעסק בטפל ואנחנו לא לראות את התמונה הגדולה.

שתכלס החוק כבר מספק לי
כמו הזכות לא להאנס? כי בעיני זו זכות בסיס שמסופקת רק בתיאוריה. תחשבי מה היה קורה לו היו מתייחסים לאונס כמו לטרור. על מקרה טרור שבו נהרגים פחות מעשה אנשים כולם מדברים כל הזמן. על הרבה יותר מקרי אונס? יוק. לא מעניין אף אחד.

אני ממש לא חושבת שהמאבק הזה הסתיים. אנחנו לא קרובות אפילו, לדעתי. ולכן נשיא שמספר בגאווה שיש לו זכות להטריד מינית - זה מפחיד. כי הוא הופך את החוקים נגד הטרדמה מינית ואונס לאות ריקה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כמו הזכות לא להאנס? כי בעיני זו זכות בסיס שמסופקת רק בתיאוריה.
אני לא מבינה לאן את חותרת.
יש לי זכות גם לא להרצח, יש חוקים, יש עונשים, עדיין זה קורה לא מעט. וכן החיים לרוב ממשיכים כהרגלם חוץ מלקרובי הקורבנות.
חוץ מזה שאונס ילדים שכיח כמעט כמו של ילדות, האם נשכח אותם בגלל מיניותם? אונס היא בעיה חברתית כללית לא רק של הנשים. רב הגברים לא מריעים כשהם שומעים שגבר אנס אישה. רובם רואים אותו מעוות בדיוק כמוך. הם גם היו רוצים להוקיע את האנסים יחד עם הרוצחים.

ולכן נשיא שמספר בגאווה שיש לו זכות להטריד מינית - זה מפחיד.
בשביל לא לחזור על עצמי פשוט אצטט את עצמי.
אם אונס ילדים מקבל כבוד ואפילו אוסקר ואף אחד לא זועק על כך, אז למה להיות מופתעות שגבר עם דיבור מלוכלך הגיע לנשיאות. העולם מעוות, ולפעמים גורמים לנו להתעסק בטפל ואנחנו לא לראות את התמונה הגדולה.
אני לא מופתעת שהוא נבחר. אני לא מופתעת שאפילו טיפוס כמוהו יכול להבחר.. הדמוקרטיות (כי זה מה שתכלס מה שהיה שם, דמוקרטיות מאוכזבות שהמועמדת שלהן נכשלה) שצעדו בוושינגטון הן היו מופתעות. משם תכלס בא כל הזעם. הן כועסות על כל העולם שהוא נבחר, אם צריך הן יאשימו את אחיותהן הפמינסטיות בגלל צבע עורן הלבן.
כשאני ראיתי את אותן שחקניות נאורות נואמות בזעם על במת המצעד, חשבתי לעצמי איך היו מגיבות להצעת עבודת מהבמאי הדגול פולנסקי (יצא לי לראות תשובה של שחקנית (לא מוכרת מבחינתי) על השאלה, היכולת שלה לעבוד עם מורשה במשכב עם קטינה הוא שהיא מפרידה בין החיים המקצועיים לחיים הפרטיים של הבן אדם. אז אולי גם לא קשה לה להפריד בין דיבורו של בן אדם במלתחות לבין תפקידו הנשיאותי? או מצד שני זה מה שהיה עוזר לה לקבל נשיאה שטוענת שמה שהיא חושבת בפרטיות, ומה שהיא מציגה לנו בפומבי הם ממש לא אותו הדבר).
טראמפ הוא חרא של בן אדם כי הוא נוגע בגרופיות. ופולנסקי, בן אדם שרוב חייב בורח מגזר דינו, הוא מושא לכבוד בהוליווד הליברלית. ומבחינת מישל אובמה ביונסה היא אחלה דמות מודל לבנותיה המתבגרות. וקלינטון, טוב קליטון קשה להאמין למילה שלה, מרוב שקרים שהוכחו לאורך הקרירה הפוליטית שלה, מה זה משנה מה היא אומרת לנו שהיא מאמינה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חוץ מזה, יש איזו מידה של הכללתיות מובנית שאת לא שמה לב אליה, ואני לא מצליחה להסביר לך.
כי אלי היא פשוט לא שם. ואת מניחה משהו שלא קיים. זאת גם אפשרות.
ולא רק אני חשבתי שיש בכתיבה שלך משהו לוחמני.
אם זה נכון, אולי זה פשוט תגובה מתבקשת ללהצהרה כל כך לוחמנית שקוראת לפוצץ את הבית הלבן.

עדיין זה קורה לא מעט
לא אותן פרופורציות. אפילו לא קרוב. מדברים על אחת משלוש. גם אם ניקח סטטיסטיקות שמרניות יותר של אחת מעשר- כל אדם עשירי שאת מכירה נרצח?

אם אונס ילדים מקבל כבוד ואפילו אוסקר ואף אחד לא זועק על כך
לא אכפת לי מהאוסקר. אני לא יודעת מי זוכה באוסקר, ובכלל לא מתעניינת בזה. מי שזוכה באוסקר לא מחוקק חוקים. אני לא מבינה איך אפשר בכלל להשוות בין זוכה באוסקר לנשיא. מה הקשר ביניהם?
<ואם כבר, למה את חושבת שזכייה בפרס כלשהו אמורה להיות קשורה לערכים המוסריים של הזוכה? זה אמור להיות פרס שניתן על הצטיינות עם קרטריונים אובייקטיביים. במרוץ זוכה מי שרץ הכי מהר, גם אם הוא רוצח המונים>


רב הגברים לא מריעים כשהם שומעים שגבר אנס אישה. רובם רואים אותו מעוות בדיוק כמוך.
אה... לא. רובם עסוקים בלהצדיק למה זו אשמתה, ולמה היא לא בסדר. גם רוב הנשים, אגב. החל מאמא שלי...

כי אלי היא פשוט לא שם. ואת מניחה משהו שלא קיים. זאת גם אפשרות.
כן, רק שאני לא היחידה. אם שלוש נשים אומרות לך שאת שיכורה...

אולי זה פשוט תגובה מתבקשת ללהצהרה כל כך לוחמנית שקוראת לפוצץ את הבית הלבן.
כן, רק שאף חת בדף הזה לא קראה לפוצץ את הדף הלבן... ואת התוקפנות שלך הפנית כלפינו. ובכך פחות או יותר הרסת את האפשרות לדיון נורמלי. תסתכלי בעצמך איזה תגובות קיבלת - זה כי אנשים לא אוהבים שתוקפים אותם על משהו שהם בכלל לא אמרו...

אם.ילדה, אולי תפתרי לי את חוסר ההבנה:

האם לדעתך לנשים צריכות להיות אותן זכויות חוקיות כמו לגברים?
<> כן
<> לא
<> מה זה קשור לפמיניזם?
<> בכלל התכוונתי לדבר על משהו אחר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם לדעתך לנשים צריכות להיות אותן זכויות חוקיות כמו לגברים?
נו באמת מה את מצפה שאני אכתוב כתשובה - יחי השובינזם ויאללה תסתמו את הפה ותחזרו למטבח.
ביקורת על נשים לא בהכרח הופכת אותן לרכוש של גברים.
אז יש לי ביקורת על נשים וזה לא הופך אותי לשובינסטית. יש לי גם ביקורת על לא מעט יהודים זה גם לא הופך אותי לאנטישמית.
הביקורת שלי לא מסתיימת רק על מעשיי הנשים. יש לי שיוויון זכויות גם בעינייני ביקורת. נשים מעצם היותם נשים לא באמת עושות לי את זה.

מזכיר את אלה שאומרים ״אני לא ציוני אבל לא מאמין שצריך לפרק את המדינה״.
בואי אכיר לך סגנון מחשבה שונה, והרבה יותר קיצוני.
החברה הציונית שגידלה אותי, עיצבה את דעתי כחילונית. ספר התנ"ך היה משהו שממש לא מאמינים בו, אז תכלס מה באמת מקשר אותי לאדמת ישראל.
חילונים שמבקשים אדמה הובטחה למישהו על ידי קול מסתורי לפני אלפי שנים. וכל זה נכתב בספר ישן, בו אני ומורי והורי בכלל לא מאמינים.
אז אמנם בהסטוריה של משפחתי יש רדיפות בגלל יהדותם, ובזכות הציונות הם מצאו אדמה בטוחה. מצד שני בזכות הציונות החילונית אין שום לי זיכה ליהדות וכתוצאת מכך גם לאדמה הישראלית.
הרבה דברים שלימדו אותי בילדות עברו אצלי ביקורת חוזרת מהצד הבוגר שלי, והתוצאה היא התפכחות. סוציאליזם, ציונות, פמיניזם.
ולמרות כל התאור הזה, יש לי המון כבוד למפעל הציוני. הם עשו משהו מדהים, אבל התוצאות לא משהו. אני מודעת לסכנות בעולם, וכן יש אנשים בעולם שיש להם סטיגמה לא טובה על היהדות והמפעל הציוני. זה עניין שלהם, אבל ההיסטוריה מלמדת שזה יכול להשפיע עלי. עדיין אני לא באמת יכולה לראות את עצמי יהודיה, למרות ההיסטוריה של משפחתי. אין לי צורך אישי בדת היהודית והמסורת שלה. אני חיה טוב מאוד בלי לציין כל שנה את יציאת מצריים.
אז אני אישה, מאוד מעריכה איפה היא נמצאת, מודעת להיסטוריה ואיפה נשים היו בעבר. מודעת שיש המון נשים שעדיין נמצאות במצב זוועה.
אני ישראלית, ומודעת לסכנה של האנטישמיות בעולם.
עדיין אני מסרבת לקבוע את מהלך חיי מתוך פחד. ובתור ואישה ועוד ישראלית הייתי צריכה לשחרר המון פחדים שהוחדרו רק בגלל שני הקטלוגים האלו.

אם שלוש נשים אומרות לך שאת שיכורה...
עוד לא הבנת שגודל וכמות לא משפיעים עלי, רק התוכן (-:
והאמת חשבתי קצת על הקטע שאני כל הזמן מואשמת בלוחמנות, לא נעים להגיד אבל זה בדיוק המשב שאני מקבלת מאנשים שהאידאוגיה ותאוריה יותר חשובה להם מהמציאות שמתנופפת להם בפנים. למדתי בזמן האחרון שבליברליות יש המון שמרנות (ניתקלתי בזה גם פה באתר). אנחנו מקבלים את כולם בלי קשר למינם, העדפה המינית, או האלוהים אליו הם סוגדים. כולם שווי זכויות עד שזה מגיע למצב שהם חושבים כמונו. שיעשו מה שהם רוצים, עד שזה נוגע לבחירה עצמאית של מועמד לנשיאות.
זה מה שראיתי בהפגנה, וזה מה שאני מרגישה כאן.
אני באתי לפה לדבר על המצעד. תכלס, טעות שלי הייתה לכתוב שאני לא פמינסטית כי מאותו הרגע הפרטים נעלמו. אתן כן מתעקשות איתי שאני טועה לגבי עצמי. איזה כבוד אתן מציגות לבת אדם, לבטל ככה את דעתה על עצמה? אם אני כותבת שאלו המסקנות שלי לגבי עצמי. ואני לא אוהבת ולא מוכנה להגדיר את עצמי כפמינסטית, מבחינתי זה לא פמינסטי בדיוק להתווכח איתי על כך על העובדות כן, על מי שאני לא.
למרות שהשקעתי מחשבה ונשים בהסטוריה נלחמו שתהיה לי זכות לדעה עצמאית ואף להביע אותה בחברה, אתן לא באמת מוכנות לקבל אותה.

_האם לדעתך לנשים צריכות להיות אותן זכויות חוקיות כמו לגברים?
נו באמת מה את מצפה שאני אכתוב כתשובה_
אם.ילדה, מההיכרות הווירטואלית שלי עם יונת, אני יודעת שכשהיא שואלת, היא שואלת.
והיא מצפה לתשובה עניינית לשאלה עניינית.
למה לירות?

אני באתי לפה לדבר על המצעד. תכלס, טעות שלי הייתה לכתוב שאני לא פמינסטית כי מאותו הרגע הפרטים נעלמו
לי, בכל אופן, היה קשה להבין על מה באמת את רוצה לדבר בפוסט הראשון, מה העיקר ומה הטפל, ולאן את בעצם חותרת.

מה קורה להן? באמת ספרי לי. הן יכולות לבחור. יש סטודנטיות באותה כמות של סטודנטים. הן יכולות להפיל, גם אם זה לא מתאים לנשיא. הן יכולות לנהל חברת ענק כמו יהו. הן יכולות לרוץ לנשיאות, אבל גם בזכות השיוויון זה לא מבטיח אוטומטי את בחירתן. כמעט שכחתי, לוקחים להן מיסים על טמפונים.

שמחה ששאלת.

מצמצמים להן את האפשרות להפיל כל שנה. תקראי קצת על Planned Parenthood
אונס בקמפוסים של אוניברסיטאות לא מדווח ויש שם בעיה חמורה מאוד.
נשים מרוויחות בן 54-77 סנט לכל דולר שגבר מרוויח
ייצוג פוליטי נמוך במיוחד לנשים במדינה דמוקרטית
וכמובן אלימות נגד נשים

מה דעתך? הן לא צריכות להיות מודאגות?

אה כן יש סטונטיות אבל מה עם פרופסוריות ומנהלות מחלקות באוניברסיטה - יש הרבה הרבה פחות. כמה נשים מנכליות של חברות בינלאומיות בהשוואה למספר גברים?

אני לא מבינה למה החלטת שמצב הנשים בעולם בסדר. אני מרצה באוניברסיטה וקראתי מחקר שעשו אל חוות דעת של סטודנטים על המרצים שלהם. מסתבר שסטונטים נותנים חוות דעת גרועות יותר למרצות מאשר למרצים. זה לא מקומם אותך? זה בהחלט מקומם אותי.

לב (פלונית לשעבר)

אין שום לי זיכה ליהדות וכתוצאת מכך גם לאדמה הישראלית.
יש פה כשל לוגי. לא רק שאין לי זיקה ליהדות, אלא הדת שאין לי היא פאגאנית ולכן סותרת את היהדות ממש. אבל יש לי זיקהה לאדמה.
זיקה ליהדות היא סיבה אפשרית אחת לזיקה לאדמה, אחת מיני רבות. הקונספט של אדמת אבותינו או אדמה מקודשת היה קיים הרבה הרבה הרבה לפני היהדות, והדוגמא הראשונה שאני זכרת בה בהקשר הזה באה ממש לא מצד יהודי.


מאנשים שהאידאוגיה ותאוריה יותר חשובה להם מהמציאות שמתנופפת להם בפנים.
אבל אידיאולוגית, לא הייתה בינינו נקודת אי הסכמה אחת. אנחנו לא מסכימות רק על מילה אחת - פמיניזם. בכל שאלה קונקרטית שהעלית או שהעליתי הייתה לנו אותה דעה. אין לנו אי הסכמה אידיאולוגית.

ומה בנוגע לתגובה שלך ליונת? את פרשת שאלה בתור... משהו אחר. בעיני, זה סוג של לוחמנות.

<ואגב, על דוגמאות לאפליה - מבחן עם שם של בן יקבל עשר נקודות יותר מאשר מבחן עם שם של בת. זה נראה לך הוגן? אצלנו, בפתוחה ובמתמטיקה, אפשר להתחמק מזה בקלות כי השם רשום בקטן ולא באמת מסתכלים וזוכרים אותו, והניסוחים הם בלשון רבים. אבל בספרות זה ממש לא יעבוד...>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה דעתך? הן לא צריכות להיות מודאגות?
שאלה לי אליך פלונית. אכן העלת נקודות מאוד חשובות, אך האם זו אשמתו של הנשיא שנמצא בשלטון 24 שעות, או אנו אמורות לבדוק את ההוא שהיה לו מספיק זמן לעשות שינויים.
אתן זוכרות - 24 שעות מול 8 שנים.
את אומרת ש נשים מרוויחות בן 54-77 סנט לכל דולר שגבר מרוויח_ את שטוענת ש _מצמצמים להן את האפשרות להפיל כל שנה. כל שנה
אם זה כך, את לא חושבת שהיה צריך קודם להתלונן לשלטון היוצא.
לאובמה היו 8 שנים. קלינטון לקחה גם כן חלק מהשלטון.
24 שעות מול 8 שנים. 8 שנים לוקחים מס על טמפונים, 24 שעות בשלטון והוא אשם בזה.

והאמת לגבי כל המחקרים שאתן מעלות פה לגבי יחס לסטונדים ומבחנים. קודם כל איפה טראמפ בכל העניין? מזכירה שוב 24 שעות
כל הבעיות שאתן מעלות הן לא התחילו מאז שקלינטון הפסידה, הם היו שהיא הייתה חלק מהשלטון.
לגבי המשכורות, מצטערת אבל מהנסיון שלי למדתי שאני לא יכולה לקחת מחקרים יותר מדי ברצינות. זה לא מחוסר כבוד, זה פשוט מחוסר תועלת. על מנת לקחת אותם רציני אני צריכה יותר מדי לחקור אם המחקר בכללל אמין. ברוב המקרים (במיוחד במקרים פסכולוגים) אני מעדיפה להשקיע על תצפיות אישיות. (כשלמדתי שהיו אנשים שהרגישו צורך להתעלל בגורי כדי להוכיח לנו כגורי אדם זקוקים למגע ואהבה, הבנתי שאנשים יותר מדי מחפשים תשובות במדע. האם אנחנו באמת צריכים מחקרים, במקום לראות את הדבר המתוק הזה שלפנהם ולהבין זאת לבד).
אז אומרים שנשים מרוויחות פחות מגברים. אני שנים כבר לא שכירה, אז לא יודעת. מה שכן, ניתקלתי בכאלה הטוענות שהסטיסטיקות שבידהן מראות שיש יותר שיוויון.
אישה במסע, זוכרת את הלינק על איך אפשר לגרום לסטיסטיקה להראות יותר גרועה ממה שקורה באמת, הכל תלוי בקרטריונים (נושא רשימת המתים השנתי של משרד הבטחון).
מהי המציאות שאתן מכירות? האם אתן יכולות להעיד על עצמכן שאתן מקבלות פחות מגב בדיוק על אותה משרה? ואם כן, אין על כך עילה לתביעה מבחינה חוקית?
כשאני חושבת על סביבתי, אז בשניה עולים לי כמה זוגות שאני מכירה שהנשים מרוויחות יותר.

אה כן יש סטונטיות אבל מה עם פרופסוריות ומנהלות מחלקות באוניברסיטה - יש הרבה הרבה פחות. כמה נשים מנכליות של חברות בינלאומיות בהשוואה למספר גברים?
אם כן היום האחוז התאזן מבחינת הסטודנטים, אז הנה עברנו דרך הכרחית בשביל לאייש עם אותם אחוזים בהמשך הדרך עד פרופסוריות. דווקא המציאות מראה שיפור יותר ויותר בנושא הזה.
זה הקטע. שמצד אחד אנחנו חושבות שהעולם מנוהל יותר מדי בסגנון הגברי, מצד שני אנחנו מודדות את מצבנו בדרך גברית.
לי יש את הדרך שלי למדוד את ערכי. ואני יכולה להבטיח לכם שהערך האמיתי שלי (ושלכן) לא נמדד בכסף.

היה קשה להבין על מה באמת את רוצה לדבר בפוסט הראשון,
שאלתי אם מישהי כן הזדהתה עם המצעד, אם היא הרגישה שזה היה דבר, נחוץ ויעיל, ואם כן שתסביר לי למה. כי אני מוצאת רק סיבות מדוע השימוש במגדר מיני במצעד היה ממש מיותר, אם לא אגלוש ואומר מסוכן.
שאלתי מה דעתכן?
אין ספק קיבלתי (-:

והיא מצפה לתשובה עניינית לשאלה עניינית.
לי זה לא מרגיש ככה. לשאול אותי אם אני חושבת
האם לדעתך לנשים צריכות להיות אותן זכויות חוקיות כמו לגברים?
מבחינתי זה לא שאלה עינינית. האם באמת השאלה הזאת חיונית מבחינתכן? תכלס. האם באמת יש צורך לשאול אותי שאלה כזאת?
אתן באמת זקוקות לשמוע ממני את ה-כן?
כי אם אתן בספקות לגבי זה אחרי כל מה שכתבתי, אז באמת לא נותר להגיד דבר. ואני אומרת את זה עם הכי עדינות שיש (-:

זה סוג של לוחמנות.
אז סבבה הבנתי את הרמז, לא נעים לכן סגנון הכתיבה שלי, אז אומר לכן תודה ואמשיך הלאה.
@}

אם.ילדה, את כותבת הרבה דברים אבל אני לא מצליחה לחבר אותם. אז בבקשה תעזרי לי:
תנסחי כאילו אני ילדה בת 5, ותסבירי לי -- מה הטענה שלך?

(למקרה של ספק, אני שואלת בשיא הכנות. אני די בטוחה שאני לא מבינה מה את טוענת.)

אין לי מושג לגבי המצעד הזה ספציפית, אישית אני נמנעת ממצעדים והפגנות, גם מהופעות המוניות אגב, המון צפוף לא עושה לי את זה.
לגבי הקריאות האלימות במצעד, אני מודה שאני מקבלת באהדה ואפילו בשמחה אוירה לוחמנית כשהיא באה מהצד המדוכא השקט והמרצה בד"כ,
ובכללי אני לא נגד חיכוחים כאלו ואחרים, זה חלק מתהליך התפתחות וזה המצב.

אבל כן, אני מתוסכלת כשאשה הופכת את הביטוי "פמיניזם" למקום שלה למחות.
כשכל אורח החיים שלנו היום כנשים מסתמך ומתאפשר בזכות פמיניסטיות והוא לא מובן מאליו
האם כולן נחמדות וחכמות וצודקות תמיד, ברור שלא.
האם גם בלי שיהיו נשים שיצאו לרחובות למחות העניינים ימשיכו להשתפר מבחינת מצבן של נשים בחברה? לא יודעת, אבל בינתיים לאף אחד אין תשובות באמת טובות, אז נראה לי צדקני להתלונן על דרכי פעולה של נשים אחרות, גם אם הן לא דרכי ויש לי רתיעה מהן.

פמיניזם זה לא לקחת כמובן מאליו התנהלות חברתית מגדרית מקובלת, כל אחת מוצאת את התשובות האידיאולוגיות והמעשיות שלה, העיקר שהיא מחפשת ומשתדלת לא להפריע לאחרות לעשות אותו הדבר...

מהי המציאות שאתן מכירות?
המציאות שאני מכירה היא שמורים מתייחסים אחרת לתלמידות ולתלמידים. אותי ללא מפתיע שבמחקר שבו שולחים את אותו המבחן לבדיקה עד כדי שינוי מין, מתקבל הפרש גדול כל כך בציון.

ואני יודעת מספיק סטטיסטיקה כדי שמה שבדקתי יהיה אמין בעיניי. ההפרש בשכר מצטמצם מאוד (לעשרה אחוזים או פחות) אם בודקים עובדים שעובדים באותה משרה - אותו מקצוע ואותה כמות שעות.

אבל הקטע עם השמות במבחנים משפיע.

ובנוגע לנשיא - מישהי אמרה שהוא אשם בכל? לזה התכוונתי תחת לוחמנות - אני מנסה לדבר איתך. באמת מנסה! אבל את ממציאה טענות שאף אחת לא אמרה, ומתווכחת איתן. זה מסבך את החיים.

אף אחת לא אמרה שטראמפ אשם בהכל. אבל הוא צעד בכיוון הלא נכון ביחס להילארי. עדיף להטריד ולאנוס ולהתבייש בזה, כי זה לא בסדר, מאשר להתגאות בזה. זה לא ברור?


אתן באמת זקוקות לשמוע ממני את ה-כן?
את היית צריכה שאני אגיד לפחות שלוש פעמים שאני נגד המצעד ההוא והנשים ההן כדי שתפסיקי לחשוב שאני בצד שלהן.

הבעיה היא לא בסגנון הכתיבה. הבעיה היא שמרוב כעס את תוקפת נשים על דברים שלא עשו, עונה על טענות שהן לא טענו, מפרשת לא נכון מה שכותבים לך, ולא מבינה מה שכן כותבים לך. זה מקשה מאוד על השיחה.

אז למה אני כותבת? כנראה כי אני אוהבת לכתוב. וגם כי בדרך כלל זו אני שמתנהגת ככה, ורק בדיעבד רואה שזה מה שהיה. אולי אני אלמד מתישהו לזהות את זה בזמן, ולא בדיעבד...

_ובנוגע לנשיא - מישהי אמרה שהוא אשם בכל? לזה התכוונתי תחת לוחמנות - אני מנסה לדבר איתך. באמת מנסה! אבל את ממציאה טענות שאף אחת לא אמרה, ומתווכחת איתן. זה מסבך את החיים.

אף אחת לא אמרה שטראמפ אשם בהכל. אבל הוא צעד בכיוון הלא נכון ביחס להילארי. עדיף להטריד ולאנוס ולהתבייש בזה, כי זה לא בסדר, מאשר להתגאות בזה_

זו התשובה שלי בדיוק אם.ילדה. (שוב פעם אישה מנסחת לי את המחשבות! תודה ) אגב אני לא מתלהבת מהילרי בכלל, אבל היא יותר טובה מטראמפ.

יש כל כך הרבה חרה בחיים ואת בוחרת לבזבז אותם בלתקוף נשים ולהגן על מטריד מינית וטוענת שאין מקום לפמיניזים כי הכל בסדר ואת בעלת עסק. זה מאוד מוזר בעיני.

גם הפמיניסטיות הראשונות עשו דברים לא חוקיים שאני לא מסכימה איתם אבל בזכותם אני ואת לא רכוש.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מתוך המון כבוד אליך ולאתר אחרי שנים של גלישה פה, אנסה לענות לך.
אבל האמת בשביל להחזיר את הכבוד לדיון, אולי כדאי להסיר את הספק ואת השאלה הבאמת לא נחוצה האם לדעתך לנשים צריכות להיות אותן זכויות חוקיות כמו לגברים?
תנסי להסתכל מהצד שלי, זה לא נעים. אז מה אם יש לי דעות לא תאומות לרוחכן, נראה לי אפשר לתת לי קצת יותר קרדיט מזה. אם לא, למה בכלל לטרוח לענות לי?

מה הטענה שלך?
בואי נעזוב את הפמנזים. יותר מזה בואי נגיד שאני פמינטית, הרי החיים שלי עומדים בקרטריונרים (-: , על מנת אולי להקל עלכן לא להכנס למהות הכללית של המושג, ונוכל כן להתמקד בפרטים הקטנים.
מה קרה שם במצעד?
טענות מעורפלות. שלטים חסרי הגיון. כובעים ורודים מוזרים. נאומים חסרי משמעות שמהללים את המין הנשי סתם רק בגלל שהוא נשי.
את מכירה את זה שאת מרגישה מובכת בשביל מישהו. אז זה מה שקרה לי שראיתי את הנואמת ששאגה בהסיטריה מדוע לוקחים מיסים על טמפונים. (שניה אחפש לך… אשלי ווד. אני מצטערת, אני לא לוקחת יותר סיכון לחבר לפה לינקים כי משום מה זה מוחק לי את כל התשובה). הופעה היסטרית חסרת הגיון. (בסך הכל שבע דקות, אם הנושא מעניין אתכן). זאת אישה שבאה במצעד נשים. לא נשים פמינסטיות. לא נשים פמינטסיות רדיקליות. הן החליטו לקרוא לזה מצעד נשים.
רק מילה אחת עלתה לי תוך צפיה - פאדיחה. אולי אתן חושבות שזה נחוץ, אני שהיא עשתה גם המון נזק.
המצעד הזה בא עם המון זעם ופילוג. לא אני לא רוצה שזה ייצג אותי. וכן זה הרתיח עוד המון נשים. הן הרגישו שזה לא יצוג נשי זה יצוג פוליטי של הליברלים. יש הבדל גדול.
התחושה שלי הייתה שנשים שהיו שם, או ששיתפו את הארוע ברשתות החברתיות כאות הזדהות, לא באמת התעמקו מה בדיוק המצעד בא לייצג. הן שמעו מצעד נשים, אז הן מיד הראו סולידריות.
באתי לכאן לשאול את דעתכן וקיבלתי עימות לדברי. נשים קיבלו את המצעד הזה בשלוות נפש בלי לדעת מה נאמר שם בכלל.
הנה דוגמא. אף אחת לא אמרה שטראמפ אשם בהכל.
אני מדברת שוב ושוב על טענות המצעד נגד טראמפ. זה היה הבסיס לכל המצעד הזה. אני לא דיברתי על הנשים באופן כללי, דיברתי על הנשים והנאומים במצעד, ועל ההזדהות העיוורת .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואני יודעת מספיק סטטיסטיקה כדי שמה שבדקתי יהיה אמין בעיניי. ההפרש בשכר מצטמצם מאוד (לעשרה אחוזים או פחות) אם בודקים עובדים שעובדים באותה משרה - אותו מקצוע ואותה כמות שעות.
שאלתי על נסיון אישי. האם את מקבלת פחות כסף מגבר באותה משרה? האם את מכירה מישהי כזאת?

את היית צריכה שאני אגיד לפחות שלוש פעמים שאני נגד המצעד ההוא והנשים ההן כדי שתפסיקי לחשוב שאני בצד שלהן.
את לא היחידה שאני עונה לה.

אני מדברת שוב ושוב על טענות המצעד נגד טראמפ.
ואני שוב ושוב מנסה להסביר לך שאלו שטענו את זה לא נמצאות כאן!
אין פה אף אחד שרוצה לשרוף את הבית הלבן. אין! אני יכולה להבטיח לך את זה.

ואלו שבעד המצעד לא מסכימות איתך בנוגע למה לדעתן המסר המרכזי שלו. כמו שבזמן מחאת הדיור היו כאלו שאמרו שזו מחאה שמאלנית, והיו שאמרו שהעיקר בה הוא הכלכלה. והיו כאלו שחשבו שיש לה גוון שמאלני, אבל החלק הכלכלי יותר חשוב.

במציאות אחרת, הייתי יכולה להסביר למה לדעתי חשוב לתמוך במצעדים גם אם הם כוללים דברים שאני לא מסכימה איתן, ואת היית יכולה לא להסכים ולהגיד שלדעתך הנזק מהנואמות ההן עולה על התועלת של המצעד. היה יכול להיות דיון אינטיליגנטי. אבל הוא לא קורה.

יכול להיות, רק אולי, שאם כל ך הרבה נשים לא מצליחות להבין מה את רוצה, את צריכה להתנסח בצורה ברורה יותר?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יכול להיות, רק אולי, שאם כל ך הרבה נשים לא מצליחות להבין מה את רוצה, את צריכה להתנסח בצורה ברורה יותר?
באתי להמשיך את תשובתי אבל בשביל מה אם אני עד כדי כך לא מובנת.
< אישה במסע את דואגת לציין שאני לוחמנית, אז רק אציין שמהצד שלי את מאוד אגרסיבית ומוציא כל חשק לנסות להמשיך בדיון >.

אני מודה שאני מקבלת באהדה ואפילו בשמחה אוירה לוחמנית
דלית ב, משהו קטן רק למען סקרנותי האישית אם לא אכפת לך
אני מקבלת פה שוב ושוב מסר שאני לוחמנית ושזה בכלל לא נעים לקוראות ולא גורם לשמחה לאף אחת פה. האם את שותפה לדעה הזו? האם אני נשמעת לוחמנית? ואם כן האם זה הפריע לך?

אני אכתוב במלים שלי מה הבנתי, תקנו אותי אם אני טועה:

אם.ילדה: מצעד הנשים באמריקה לא מייצג אותי, אני לא חלק מהפמיניזם אם ככה הוא נראה.
שאר הכותבות: אנחנו פמיניסטיות, ונראה לנו שגם את.

הצלחתי?

אם כן, יכול להיות שהציטוטים הספציפיים שהבאת מהמצעד אינם חלק מהפמיניזם כפי ששאר הכותבות כאן מתייחסות אליו?
אישית, לא הצלחתי להתעניין מספיק במצעד בשביל לעקוב אחרי מה שאמרו שם. אבל אני חושבת שאני כבר יודעת מקודם מה זה פמיניזם, ושהמצעד לא אמור לשנות את ההבנה שלי.

הויכוח מוכרע בסופו של דבר באופן טבעי. על ידי רוב (דמוקרטי או דורסני).
והרוב יהיה לצד אלה שמוכנים שיהיו להם יותר ילדים.

סקרנותך האישית חשובה לי
לא אני לא שותפה, דיברתי על האוירה הלוחמנית במצעד, הקריאה לשרוף את הבית הלבן, לצעוק על סבסוד טמפונים וכולי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כבר שכמה שאני אנסה אתן תמיד תצליחו למשוך אותי לעוד. (-:
יונת אנחנו מתחילות להיות על אותו הגל

ושהמצעד לא אמור לשנות את ההבנה שלי.
המצעד לא אמור לשנות את ההבנה שלך. המצעד לא שינה את דעתי או ההבנה שלי לגבי הפמיניזם. הוא חידד, אבל זה לא היה נקודת מפנה בחיי, אם ככה יצא הרושם מדברי.
המצעד הזה השתמש במגדר נשים, והמון חושבות שזה לא היה לעניין.
הקטע שאי אפשר לזלזל במצעד הזה. הוא סחף מאות אלפי נשים. לא רק בארה"ב. לכמות כאן יש משמעות. לא נעים, אבל נשים שצעדו כעדר בלי באמת להקשיב.
המצעד המחאה הזה גרם להרבה נשים רצון למחות נגדו.
את האמת, המצעד הזה יצר זעם גם בתוכי. ראיתי קטעים יחד עם הבן זוג, לשנינו יש את אותה הדעה על העניין אבל לא זה לא הזיז יותר והוא המשיך הלאה. אותי זה ממש הצליח להרגיז. אני אישה ונמאס לי שמשתמשים במגדר שלי בכוללניות שכזאת. הגיע הזמן להיות יותר ספציפיות. מצד שני אפשר להבין אותן, עובדה שזה הצליח להן. לא צריך להתעמק מספיק לכתוב מצעד נשים ואלפי נשים הזדהות רק בגלל זה.
אני מתעניינת בפוליטיקה, אז אני מסתכלת על זה מהצד הזה. לפי דעתי הנשים האלו עשו נזק עצום לתדמית הפוליטית של הפמיניזם.
אין ספק שדרך אחת זה להתעלם מהן כסתם מטורפות, אבל הכמות של הנשים, וחוסר ההתעמקות במסרים שהלך שם, נראה לי שצריך לעורר דאגות.
לפחות לעורר דיאלוג אצל נשים שכן מראות התעניינות בפרטים.

סקרנותך האישית חשובה לי
האמת יותר מהכל תודה על החיוך. זה כל כך חשוב בדיונים כאלו. אז קבלי אחד חזרה (-: וגם @}
הקריאה לשרוף את הבית הלבן
כן כמעט באתי לצעוק שצריך לשים את המדונה בחדר עם שירים של ליידי גאגא בפול ווליום, אבל אני יותר מדי רחמנית. איך זה בתור לוחמניות (-:

שאר הכותבות: אנחנו פמיניסטיות, ונראה לנו שגם את.
פה אתן כבר כמה ימים מאתגרות את מחשבתי. לא אם אני פמינסטית, בזה אין לכן סיכוי (-:. הנסיון שלכן להתעקש איתי על זה רק מוכיח לי כמה נוח לי במקומי. מה שכן, זה איתגר אותי לנסח לעצמי את התשובה במילים.
איך אני מסבירה לכן, למה אני לא רואה את עצמי פמינסטית?
<בשביל לחסוך לדעתי ושאר תאורים, אז כל העניין הוא מאוד אישי. זה פשוט מה שמתאים לי ולאישיותי. (בדיוק כמו שאני אומרת לאנשים על הבחירה שלי בחינוך ביתי. אני לא אומרת שזאת הדרך הנכונה. זאת פשוט הדרך הכי נכונה בשבילי)>.

לראות את המציאות דרך עדשות פמינסטיות גורם לי לפספס את התמונה הגדולה. זה גורם לי להסתכל רק מצד אחד וזה בשבילי פספוס גדול.
כמו הדוגמא שנתתי לגבי חופשת הלידה. אם אני אסתכל רק על היולדות מהצד הפמינסטי שלי, אז אני אזרום עם הדרישה של לחכות עם מקום עבודה, אבל אם אני רוצה לראות את התמונה הגדולה, ואיך דרישות כאלו למשל ישפיעו על עסקים קטנים ומכך על כל הכלכלה ומכך על החופש הבחירה של כולם (רק עסקים גדולים שיכולים להרשות לעצמם, מצמצם אפשריות למקומות עבודה ותעסוקה עצמאית לאנשים).

אתן חוזרות שוב ושוב על כך שיש לי חשבון בנק וזה הופך אותי לפמינסטית.
ניסיתן פעם לחיות בלי חשבון בנק? יש לי שוויון עם הגברים. גם אני יכולה היום לנהל חשבון בנק. זה נכון. אבל בעצם, האם באמת יש לי חופש בחירה פה?
האם אתן באמת יכולות לנהל את חייכן רק עם מזומן?
אז אתן פותחות חשבון ומרגישות טוב עם עצמכן והפמינזם שלכן. ואני תקופה ארוכה הצלחתי לחיות בלי חשבון בנק לפני שכורח המציאות גרם לי לפתוח בכל זאת, והרגשתי השגיות להצליח לחיות תקופה בלי (זה אולי נשמע משהו תמוה, אבל כמישהי שמגיל צעיר לא הייתה מוכנה להכנס למרוץ העכברים, זה פרט חשוב ומעניין).

היה לי קל לראות את זה על עצמי, כשראיתי את זה על אחרות. אפקט המראה הכה מדובר.
אז ראיתי נשים שלמען השיוויון עם בן הזוג ויתרו על הנקה. עניין שלהם, אין ספק. עדיין יש לי דעה על הנושא.
אם בשם הפמינזם והשיוויון בזוגיות התינוק קיבל את הטיפול שלא הכי טוב מבחינתו, אז יש איזה עיוות בראיה הזאת.
איזה כיף שכל אחת יכולה לעשות מה שבא לה, כך שיהיה להן ולמשפחתן לבריאות. כל מה שהן רוצות שהמדינה תדאג להן לפתרון לפעוטות, מגיל הכי צעיר שניתן, במחיר מסובסד וזה מה שהם צריכות בשביל להרגיש טוב עם עצמן. מכירה כמה נשים שאמרו לי שהן לא יכלו לחכות שתגמר חופשת הלידה לחזור לעבודה. הרגשתי שחלק מהן היו ממש מתבאסות אם היו מאריכים להן אותן.
אז באמת שכל אחת ואחד יעשו מה שבה להם, אבל דברים כאלו גרמו לי להסתכל על עצמי ועל התנהגותי בשם השיוויון והפמיניזם.

על קצה-קצה המזלג, הפמיניזם שלי הוא נגזרת ישירה של הומניזם: ההכרה בכך שכל בני האדם נבארו בצלם (או התפתחו אבולוציונית בצלם, מה שתגידו), זכאים לאותו יחס של כבוד, הערכה, צדק, חסד, שוויון הזדמנויות ושיוויון לפני החוק.
אז לכל אחד יש את הדרך חיים שלו. דרך הסתכלות שלו עליהם. וכמה שנדסקס על זה בסוף כולנו מקבלים אחרת הגדרות.
אז מבחינת חלק מכן חופש לכולם זה חלק בלתי נפרד מהפמינזם.ולחלק הפמינזם הוא נגזר מהומינזם.
אני זוכרת שקראתי על כך שהיה התלבטות בקרב חלק מהנשים האמרקאיות בשנות החמישים והשישים, האם לחבר את המאבק של השחורים עם שלהן. אין לי בכלל דעה על זה. כי מעבר לעניין מוסרי המאמבקים האלו הם פוליטים.
לפעמים השגים פוליטים אישיים גרמו להתעלמות מכוונת מהאחר.
לכן זכויות של כולם הוא חלק מהפמיניזם שלכן. אני לא אומרת שאתן טועות מבחינה עקרונית. מי אני שאחליט בשבילכן (מה שאתן מנסות לעשות בשבילי (-: )
אני קודם כל רואה את זה לא נכון אישית לי, מעבר לזה אני גם מאמינה שזה לא דרך נכונה כמאבק פוליטי.
להתרכז רק בזכויות של צד אחד יכול להפר איזון שגם ככה יותר מדי זמן מופר. לא היה שיוויון שנים בין המינים. היום עם הצטמצמות אדירה בנושא הזה לא יהיה זה חכם יותר להשקיע את המרץ לשפר את המצב של כולם.

מתחילה להיות קצת יותר מובנת?

אם אני אסתכל רק על היולדות מהצד הפמינסטי שלי, אז אני אזרום עם הדרישה של לחכות עם מקום עבודה
לא. זה פשוט שגוי בעליל. כלומר, הבעיה היא בעדשות הפמיניסטיות שלך - לעדשות הפמיניסטיות שלי אין שום בעיה עם העניין. אבל את מטילה את התפיסה המוגבלת שלך על הפמיניזם, ומסרבת להרחיב אותה גם כשאומרים לך שזה אפשרי.

את יכולה לספר מה שנכון לך. רק שבעיניי בעייתי שמה שנכון לך זה לקרוא "פמיניזם" לחלק קטן מהזרם, ואז לפסול את כולו בגלל זה. אולי זה טוב לך, לדעתי זו התנהגות לא הוגנת. כמו לומר שלך יש בעיה עם האסלם כי יש לך בעיה עם להיות מחבלת. זו כביכול אמירה עלייך, אבל מה תחשוב מוסלמית שעוברת באזור, והיא במקרה (או שלא) לא מחבלת?

אם.ילדה, באמת שאני מתאמצת להבין, אבל אז את באה עם משהו כזה:
אני זוכרת שקראתי על כך שהיה התלבטות בקרב חלק מהנשים האמרקאיות בשנות החמישים והשישים, האם לחבר את המאבק של השחורים עם שלהן. אין לי בכלל דעה על זה.
אז למה כתבת את זה? זה נורא מבלבל.
את כותבת הרבה טקסט, ואני לא מצליחה לחבר אותו לטענה ברורה.
את יכולה לנסח בקיצור בבקשה?
להגיד משהו בסגנון: אני טוענת ש. התימוכין הם א, ב, ו-ג.
בבקשה, בקיצור, בשביל להתחשב במתקשים.
תודה!

_אתן חוזרות שוב ושוב על כך שיש לי חשבון בנק וזה הופך אותי לפמינסטית.
ניסיתן פעם לחיות בלי חשבון בנק?_
לפני שהיה מותר לנשים לפתוח חשבון בנק, היה אסור להן. הן חיו על חשבון אבא ואחר-כך על חשבון הבעל. אני חושבת שלזה התכוונו הכותבות, שזה בזכות מאבק של פמיניסטיות שכל-כך ברור לך שאת רשאית לפתוח חשבון בנק (או לא, אבל תלוי הרצון שלך בלבד).

אז למה כתבת את זה? זה נורא מבלבל.
מצטערת אני כותבת מול כמה קולות. מאוד קשה לי לפקס
התכוונתי שאין לי דעה לגבי מה היה נכון פוליטי אז, לתקופה ההיא. אני לא מתיימרת לדעת. ציינתי רק שבתנועות פוליטיות השגים עומדים בראש. משהו כמו, ניתן לאישה הלבנה יותר זכויות וכוח, ואז היא תוכל לעזור לאחותה השחורה. (היו פמינסיטיות שבאמת לא האמינו בשיוויון הזה, אבל זה כבר עניין אחר)
לפני כן כתבתי שאני לא פמינסטית כי אני מסרבת להתרכז רק בזכויות הנשים. מעבר לעניינים מוסרים ועקרוניים, אני חושבת שזה נכון פוליטית. אני מתעסקת במודע עם הזכויות של כולם למען חברה טובה יותר לכולם. אני מאמינה שזאת דרך יותר נכונה להוביל אותנו לחברה חופשית ושיוויונית באמת.
עדיין אתן מתעקשות להגדיר אותי. אתן לא קולטות, אבל אתן מנסות לבטל את איך שאני רואה את עצמי, בגלל זה אני חושבת שקשה לי כל כך לנסח אותי.
אנחנו פמיניסטיות, ונראה לנו שגם את.
זה לא קל לסכם על רגל אחת מסקנות אישיות שבאו אחרי שנים של מחשבה עצמאית. בגלל זה אני מנסה עם הפרטים הקטנים ליצור את התמונה הגדולה.
אז אנסה שוב.
לפני שהיה מותר לנשים לפתוח חשבון בנק, היה אסור להן. הן חיו על חשבון אבא ואחר-כך על חשבון הבעל
לפתוח חשבון בנק זאת לא אמורה להיות המהות מבחינתנו. זהו אמצעי. אמצעי להגיע לעצמאות כלכלית. זאת אומרת שאם אנחנו רוצות להיות עצמאויות ולא לחיות על חשבון אף אחד, אנחנו צריכות להיות יכולות לעבוד, לפתוח עסק, לפתוח חשבון בנק, לקנות בית, לחתום על חוזי שכריות וכו. כל אלו הם אמצעים להגיע לעצמאות כלכלית. עצמאות כלכלית היא השאיפה שכולנו רוצים. גברים ונשים. אז השגנו שיוויון זכויות. גם אנחנו יכולות לקנות בית ולפתוח עסק, וכן גם לפתוח חשבון בנק.
אין לי מושג בדיוק מתי חל המהפך הזה, אבל היה זה לפני שנולדתי. אז דאגו ללמד אותי היסטוריה, ואני יודעת בדיוק שהשיוויון הזה לא בא מובן מאליו. לא באמת צריך להזכיר לי כל פעם שזה הגיע בזכות מאבק של פמינסטיות.
עכשיו שוב אשאל אתכן, האם היום אתן יכולות להחליט שאתן לא רוצות חשבון בנק ולחיות רק עם מזומן?
קיבלתי שיוויון זכויות לגבר. גם אני וגם בן זוגי יכולים לפתוח חשבון בנק. אנחנו שווים. הקטע הוא שיהיה לנו הרבה יותר קשה להסתדר כלכלית, אם נבחר לא לפתוח חשבון. פה אין ספק שאנחנו שווים.
בנק הוא מוסד פרטי, לא ממשלתי. הממשלה דאגה שאוכל לפתוח חשבון בנק בממסד פרטי, אבל מדוע היא יוצרת מצב שאני חייבת לפתוח חשבון בממסד פרטי?
אולי אתן פשוט חושבות שאני מגזימה, אבל אני חושבת שזה פרט מאוד חשוב.
אז אישית אני מצליחה לראות יותר טוב את התמונה הגדולה רק כשאני לא מרכזת בסיפור של הצד הנשי בכלכלה.
לי אישית הראיה הפמינסטית לא מועילה כדי להבין מה באמת חשוב וטוב לי.
מדוע אתן לא יכולות לקבל את זה? לא להסכים איתי זה מובן ביותר, אבל לא לקבל אותי כמו שאני, זה קצת מוזר. אין ספק גם שזה מאוד קשה להתנסח בבהירות מול גישה כזו (-:

עדיין אתן מתעקשות להגדיר אותי.
לא, אני מתעקשת שיש הגדרות אובייקטיביות. כמו שאם תגידי שהשיער שלך סגול, זה לא יהפוך אותו לכזה? אז אותו הדבר עם פמיניזם. את יכולה להגיד שאת לא רוצה להגדיר את צבע השיער שלך. אבל הוא עדיין קיים...

זהו אמצעי. אמצעי להגיע לעצמאות כלכלית.
לא. מה הקשר? בשביל עצמאות כלכלית צריך לצאת לעבוד. חשבון בנק זה עצמאות, חירות, שיוויון. עצם היות האישה במעמד חוקי של בגיר(ה) ולא של "קטינה" תחת אפוטרוסות של מישהו. כמו בימינו אנשים שמוחלט שהם לא שפויים ולכן מישהו אחר צריך להחליט בשבילם.

אותי אישית הזכות לא לפתוח חשבון בנק לא מעניין, כי היא קיימת - וחייתי תקופת מה בלי חשבון בנק. זה היה לא נוח לפעמים, אבל אף אחד לא בא לשים אותי בכלא על הפרת חוק.

הממשלה לא יצרה את המצב הזה. החברה יצרה את המצב הזה - כי רוב מוחלט מהאנשים רוצים שיהיה בנק ושיהיה להם חשבון בו, לכן שאר המוסדות הסתדרו סביב המציאות הזו. ממשלה לא תוכל לשנות את זה גם אם היא תחוקק חוק. בשביל לשנות את זה את צריכה לשכנע את האנשים, ואני ממש לא אהיה בצד שלך במאבק הזה.

בנקים זה טוב. אגב, עם כמות הרגלוציהוחסמי הכניסה זה מפוקפק מאוד לומר שבנק זה מוסד פרטי ולא ממשלתי, אבל זה כבר סיפור אחר...

אז את אומרת שפמיניזם הוא הסתכלות צרה מדי?
שזו טעות להפריד זכויות של אנשים מסוימים (למשל נשים) מזכויות אדם באופן כללי?
או משהו אחר?

_עכשיו שוב אשאל אתכן, האם היום אתן יכולות להחליט שאתן לא רוצות חשבון בנק ולחיות רק עם מזומן?
קיבלתי שיוויון זכויות לגבר. גם אני וגם בן זוגי יכולים לפתוח חשבון בנק. אנחנו שווים. הקטע הוא שיהיה לנו הרבה יותר קשה להסתדר כלכלית, אם נבחר לא לפתוח חשבון. פה אין ספק שאנחנו שווים._

אבל כשאישה לא יכלה לפתוח חשבון בנק, לבעלה כן היה חשבון. וכדי להשתמש בכסף שהיה בו, היא הייתה צריכה לבקש את רשותו.
כלומר גם אז סביר להניח שלא כל ההתנהלות הייתה עם מזומן, אבל היום - אם אישה רוצה לקנות משהו באשראי, היא הולכת לחנות, משתמשת באשראי שלה וקונה. בעבר, היא הייתה צריכה ללכת לבעלה, לבקש ממנו את הכסף, ורק אז הלכה וקנתה. מה שנתן לו את הכוח להגיד "לא, את לא קונה את זה". ולה לא היה אפשרות לעקוף את ההחלטה שלו.
כשלאישה אפשרות לצאת לעבודה ולהחזיק חשבון בנק משלה, זה אומר "הכסף גם שלך, מותר לך להשתמש בו לפי ראות עינייך".
אז גם היום החשבון שלי ושל בעלי משותף, ואם אני חושבת לקנות משהו בסכום גדול אבוא ואתייעץ איתו לפני.
אבל ההבדל מאוד משמעותי - גם אם הוא יגיד לא, אני עדיין יכולה להחליט שאני רוצה וללכת לקנות, ולו אין אפשרות להחליט בשבילי (כמובן שסביר שהייתי דנה איתו בעניין, והיינו מגיעים לאיזו הסכמה, אבל זה נוגע ליחסים של שיוויון וקירבה, בעולם בו הוא "מעליי" זה לא היה מרגיש ככה).
ובעבר, כשלאישה לא היה חשבון בנק, גם לא היה לה מזומן (חוץ ממה שבעלה הביא לה..). כלומר, לא מדובר פה על בנק מול מזומן, אלא על היכולת של האישה לבחור בחירות חופשיות ועצמאיות, מול התלות שלה בהחלטות של אדם אחר בשבילה.

אני מכירה משפחות מסורתיות, שחיות בראש של פעם, ובהן יש דברים שהגבר מחליט. גם על עניינים שלחלוטין קשורים לחייה של אישתו, ולדעתי בכלל לו אמורה להיות לו מילה בעניין (כי זה לא משהו ביחסים ביניהם, אלא דברים שהיא עושה עבור עצמה). לא יכולה לתאר כמה זה משגע אותי ומרתיח אותי לראות את זה...
סיטואציות כאלה גורמות לי להרגיש פמיניסטית.
כי ייתכן שאני אבחר לחיות חיים דומים לשלהן (להישאר בבית, לא לצאת לעבוד, להיות אחראית על בישולים/נקיונות/כביסות וכו'). אבל זה יהיה כל כך שונה.
כי אם אחליט שזה לא מתאים לי, שאני רוצה לשנות, שלא טוב לי ככה, שאני רוצה לנהל את הבית בצורה אחרת, אוכל לעשות זאת.
והן כאילו לא יכולות, למרות שבפועל, מבחינה חוקית, מותר להן הכל. הן מרגישות שהוא מחליט, שהן לא יכולות להתנגד להחלטות שלו (ואין שם אלימות, לא פיזית ולא מילולית. פשוט הוא אומר "לא", והיא רבה ומתווכחת, אבל בסוף עושה מה שהוא מחליט...)

בעבר, היא הייתה צריכה ללכת לבעלה, לבקש ממנו את הכסף
לא תמיד. יש חברות בהן הבעל היה נותן את כל הכסף לאישה, והיא הייתה קובעת. זו הייתה מוסכמה מאוד חזקה, חזקה מכל חוק. אבל לא בכל מקום.

אני לא נגד סימביוזה, אני נגד תלות. דווקא בחברה שלנו המצב של אישה שרוצה להיות תלויה כלכלית בגבר שלה גרוע יותר מפעם - כי אין את כל ההגנות שהיו פעם, כזו הייתה הנורמה. אין דרך חוקית להסכם כזה, שבו האישה מוותרת על יכולת ההשתכרות והגבר מחוייב לה כלכלית בצורה סבירה, גם במקרה של גירושים.

מהצד השני, הסדרים כאלו יכולים ליצור המון בעיות וחוסר הוגנות כלפי הגברים. ובכל מקרה הם לא יתקיימו. כי הכוח שלהם נובע לא מחוק, אלא ממסורת.

<אם הדיון נטול את העומק שאני רוצה, אני פשוט אכניס אותו>

לראות את המציאות דרך עדשות פמינסטיות גורם לי לפספס את התמונה הגדולה. זה גורם לי להסתכל רק מצד אחד וזה בשבילי פספוס גדול.
אני רוצה לראות את התמונה הגדולה, ואיך דרישות כאלו למשל ישפיעו על עסקים קטנים ומכך על כל הכלכלה ומכך על החופש הבחירה של כולם
_אז ראיתי נשים שלמען השיוויון עם בן הזוג ויתרו על הנקה. עניין שלהם, אין ספק. עדיין יש לי דעה על הנושא.
אם בשם הפמינזם והשיוויון בזוגיות התינוק קיבל את הטיפול שלא הכי טוב מבחינתו, אז יש איזה עיוות בראיה הזאת._

אם.ילדה, כאן אני אתך לחלוטין.
אני חוזרת ואומרת שאני כן פמיניסטית, ויש (הרבה) פמיניסטיות שאני מסכימה אתן על הרבה נושאים, וסה"כ מרגישה שאנחנו חולקות את אותה אג'נדה, ופמיניסטיות אחרות שגורמות לי לרצות לתקוע את הראש ברצפה ולמלמל "אוי ווי".

ואני מאוד מתחברת למה שאת אומרת על הראייה הרחבה יותר.
בעיני הדיון, כמו גם הניסיון לעשות משהו (אקטיביזם חברתי), נהיה מאוד מעניין ומעמיק כשמתחילים לראות את אותה בעיה מזוויות שונות.
ואומרים, "אה, יש בעיה כזאת, בואו נפתור אותה ככה".
ואז מישהו, בדרך כלל מהצד הביקורתי-המעצבן של הסקאלה בא ואומר "אבל רגע, אם נעשה ככה, מה יהיה עם X?"
וכולם מתבאסים ונתקעים, לפחות זמנית, כי באמת יש את X. וצריך לחשוב עליו.
אני אוהבת את הרגעים האלה, הם מתסכלים ומאתגרים וקשים רגשית, אבל הם גם חשובים כל כך, ומפרים אותי. מסוגלים לקדם אותנו הלאה. לפתרונות של Win-win-win-win, כמו שתומס פרידמן אוהב לתאר אותם. (ייחוס: הספר "חם, שטוח וצפוף". חומר טוב). שלא יהיה רק win אחד בתמונה, כי פתרון שפותר את הבעיה של צד אחד בלבד פשוט ייפול, או יזיק לצדדים אחרים.

ולשאלתך המקורית: אני לא ראיתי את המצעד, אז מנועה לחלוטין מלהגיב עליו
אבל ממה שאת מספרת - לא משהו...

דבר אחרון: לטענתך על הממשל הקודם, קראתי לא מזמן כתבת דעה בעתון שאמרה פחות או יותר אותו דבר, באופן די משכנע: שמה שממשל אובמה עשה לא היה הרבה יותר טוב, מכל מיני בחינות, ממה שטראמפ אומר.
אני אישית קטונתי מלהביע דעה על זה, לא מספיק מיודעת ומעורבת, אבל לפחות תדעי לך שאת בחברה טובה

אישה במסע,

_הבעיה היא לא בסגנון הכתיבה. הבעיה היא שמרוב כעס את תוקפת נשים על דברים שלא עשו, עונה על טענות שהן לא טענו, מפרשת לא נכון מה שכותבים לך, ולא מבינה מה שכן כותבים לך. זה מקשה מאוד על השיחה.
אז למה אני כותבת? כנראה כי אני אוהבת לכתוב. וגם כי בדרך כלל זו אני שמתנהגת ככה, ורק בדיעבד רואה שזה מה שהיה. אולי אני אלמד מתישהו לזהות את זה בזמן, ולא בדיעבד..._
את ענקית! צחקתי וחייכתי והתרגשתי.

אם הדיון נטול את העומק שאני רוצה, אני פשוט אכניס אותו
|Y||Y|

נ.ב. יש איזשהו סיכוי לשכנע אותך לשקול לשנות את הניק שלך ל אשה במסע?
(לא קשור לדף, אז אולי עדיף שתעני לי בדפבית)
@}

אז את אומרת שפמיניזם הוא הסתכלות צרה מדי?
בשבילי. מדוע קשה לכן להבין שיש אפשרות להיות עם דעה מוצקה מה נכון בחיים, עם מודעות מאוד חזקה שהנכון הזה הוא הנכון רק בשבילי.
אני לא יכולה לטעון דבר לגבכן. מה טוב לכן. בשבילי זה לא היה בריא. הגעתי למסקנה שזה מה שטוב ונכון לי.
כמו שמישהי כתבה למעלה מיליוני נשים, לא מקשה אחת.
אני אשה (בשבילך תמרוש (-: השמטתי את הי'), את אשה, עדיין זה לא הופך אותנו למקשה אחת.
ככל שאני מרגישה פה עקשנות לגבי הנקודה הזאת, זה רק מקבע ומשכנע אותי בנכונות דעתי.

אבל ממה שאת מספרת - לא משהו...
אני כל הזמן חוזרת על הקטע של הטמפונים, אבל האמת זה לא בגלל הנקודה עצמה, אלא דרך ההגשה. אי אפשר לתאר במילים את ההצגה שהתלוותה אלהם. שחקנית דרמה אמיתית. בא למישהי מכן לראות דקה שתיים, ולראות אם היא יכולה להגיד לי שאני מגזימה שאני אומרת שזה היה מראה מביך ביותר.

אבל לפחות תדעי לך שאת בחברה טובה
ברור שאני יודעת. כל מי שמסכים עם דעתי הוא חברה טובה (-: .

בעיני הדיון, כמו גם הניסיון לעשות משהו (אקטיביזם חברתי), נהיה מאוד מעניין ומעמיק כשמתחילים לראות את אותה בעיה מזוויות שונות.
קטע חזק אני עוברת בזמן האחרון. אני מוצאת את עצמי מסכימה יותר ויותר עם … תחזיקו חזק … שמרנים.
אני. המרדנית בנשמתי.
פמינזם, ליברלים, דברים חיובים, ובמראה ראשוני מרגישים מאוד פתוחים מחשבתית. אני כבר לא חושבת ככה.
קיבלתי הכי הרבה זבנג עם נושא הטרנסג'נדרים. חשבתי שאני ליברלית. באמת מאמינה שכל אחד חופשי לעשות מה שבא לו. אבל שהורים מתחילים לתת הומונים לילדים בין שש שבע "בשם הליברליות" והפתיחות, משהו בבפנים שלי מרגיש ששוב התמונה הגדולה מטושטשת בגלל עודף ליברליות.

חייבת לספר לכן משהו שבעיני היה דיי מצחיק. הרבה פעמים נשמעו תלונות של נשים שבעלהן מתיחסים לעצמם כבייביסיטר כשהם מבלים עם הילדים.
אז הנה נשאלתי אם אני עושה ביביסיטר על ידי בחור צעיר רווק, שראה אותי מטיילת עם ילדי. מבחינתו יש שיוויון וכולנו עושים בייביסיטר על הילדים.

אישה במסע הדעות שלנו פשוט מנוגדות מהיסוד.
בנקים זה טוב.
את כותבת את זה כמובן מאליו. אני לעומת זאת שואלת למי? לטייקונים כמו פישמן (ראי שערורית בנק הפועלים) אז כן, לי הם ממש לא.
כמו כן לגבי טיבם מה שלא תכתבי לא ישנה לי, הנסיון שלי אומר שבנקים כמו שהם מתנהלים זה דבר רע.
זה מפוקפק מאוד לומר שבנק זה מוסד פרטי ולא ממשלתי, אבל זה כבר סיפור אחר...
לא זה לא סיפור אחר. זה משהו מאוד חשוב. בנק הוא מוסד פרטי. אני חושבת שהציטוט שלך מתאים לכאן כמו שאם תגידי שהשיער שלך סגול, זה לא יהפוך אותו לכזה? . בנקים הם עסקים פרטיים. אם את באמת מאמינה בזה אנא תמצאי לי מקורות. מקום שמוכיח שבנק הפועלים או דיסקונט או כל אחד אחר היא מוסד ממשלתי.
אפילו בנק ישראל לא רק שלא מצליח לפקח עליהם הם מפקחים עליו. אולי לא רשמית אבל זה מה שקורה בפועל. (ראי מה קרה למעורבים בהסתבכות של בנק ליאומי עם רשויות המס האמריקאי)

חשבון בנק זה עצמאות, חירות, שיוויון.
חשבון בנק בלי יכולת למלא אותו הוא רק הוצאה מיותר.
חשבון בנק ריק לא יתן לי עצמאות ולא חירות.
בגלל זה בשבילי חשבון בנק הוא אמצעי. מקום לשמור בו את כספי. כספת גדולה ששומרת על מזומני מגנבים.

אבל אף אחד לא בא לשים אותי בכלא על הפרת חוק.
ברור שלא יכניסו אותי לכלא. אם היו עושים דבר כזה הם היו מוציאים את כולם לרחובות. לא נראה לי שמנהיגים הם יותר חכמים מזה.
עושים את זה עדין. מערימים קשיים. מנסיון אני יודעת. בפעם הראשונה שזה קרה לי (לא בישראל) היה שרציתי לעשות ביטוח רכב ובריאות ובשביל זה הייתי חייבת חשבון. זה לא נגמר שם, אבל זו רק דוגמא. מציבים לך מחסום בירוקרטי שמחייב אותך לפתוח חשבון בנק.

_קטע חזק אני עוברת בזמן האחרון. אני מוצאת את עצמי מסכימה יותר ויותר עם … תחזיקו חזק … שמרנים.
אני. המרדנית בנשמתי._
גם אני. כלומר, מאז שאני ליברטריאנית זה אומר שבחצי מהדברים אני מסכימה עם הליברלים, אבל עם החצי השני - עם השמרנים. ובעיני זה מתקשר מאוד לבאופן. לדברים יש סיבה, ולשינויים קיצונים יש מחיר. לפעמים זה משתלם, הרבה פעמים לא.


את כותבת את זה כמובן מאליו.
לא, אני כותבת את זה כתקציר של כמה מאות שנות היסטוריה. התקציר מובן למי שמכיר את הרקע. אני יכולה לקשר. אבל בקיצור - בנקים טובים לאנשים. אנשים רגילים, כמוני וכמוך. את זה אני אומרת כי אני קראתי מה היה לפני שהיו בנקים - אנשים לא יכלו לקנות דירות, למשל. בנקים מאפשרים לאנשים רגילים (קרי: לא עשירים) לרכוש דירות ולהקים עסקים. לאנשים קשה יותר לחיות בלי בנקים.
את לא זוכרת מה היה לפני הבנקים (וגם אני לא, כי הם קיימים מאות שנים). אבל במקרה שלך את פשוט לא רואה כמה העולם שיש היום תלוי בבנקים. דיברת על עסקים קטנים? לפתוח עסק קטן בלי בנקים ובלי הון קטן, זה בלתי אפשרי.

בנק זה לא אמצעי לשמירת כספים. מי שחושבת שזו המטרה של בנק פשוט טועה.

אם את באמת מאמינה בזה אנא תמצאי לי מקורות. מקום שמוכיח שבנק הפועלים או דיסקונט או כל אחד אחר היא מוסד ממשלתי.
השאלה היא מה זה "פרטי" - כי מה ששלי פרטי, אני יכולה לעשות איתו מה שבא לי. ועל בנקים יש כמות עצומה של רגולציה. רגולציה ממשלתית. מה מידת ההתערבות שנחוצה כדי שמשהו יפסיק להיות פרטי ויהיה ציבורי? בנקים הם לא ממשלתיים אבל גם פרטיים הם לא. הם באמצע.


אם היו עושים דבר כזה הם היו מוציאים את כולם לרחובות
וזה, זה בדיוק מה שטוב בעידן שלנו, מה שלא היה פעם. אנשים מעריכים חירות.


מציבים לך מחסום בירוקרטי שמחייב אותך לפתוח חשבון בנק.
מי זה האלו שרצית לעשות אצלם ביטוח? כי אם זו חברה פרטית, אז לדעתי זכותם. ממש ממש ממש זכותם. כמו שזכותה של חנות לא לקבל תשלום ביורו. זכותם לעשות מה שנוח להם. כי הם אנשים פרטיים. הם לא "מערימים קשיים". מבחינתם, לטפל גם במזומן זה קשיים, אז הם נמנעים מליצור לעצמם קשיים.
ולמה הקשיים האלו? כי את במיעוט. מיעוט שמוכנים לוותר עליו. לא נעים להיות במיעוט? תנסי לשכנע את השאר להצטרף אלייך. אבל את תגידי שמישהו מחייב אותך. כמו שזה שמישהו פותח עסק שמקבל רק ביטקוין לא מחייב אותך לקנות ביטקוין.

זו הבחירה החופשית שלך. אף אחד לא חייב לספק לך ביטוח (ואם מחייבים אותך בחוק לעשות ביטוח ואי אפשר בלי חשבון בנק, אז זה באמת לא בסדר). את רוצה לקנות משהו ממישהו, והתנאים שלו לא מתאימים לך. הוא לא כופה עלייך דבר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שזו טעות להפריד זכויות של אנשים מסוימים (למשל נשים) מזכויות אדם באופן כללי?
כן, לדעתי זאת טעות. התוצאות בשטח, לדעתי, מראות שכן הסתכלות רק על צד אחד יצר חוסר איזון פשוט אחר. כי פתרון שפותר את הבעיה של צד אחד בלבד פשוט ייפול, או יזיק לצדדים אחרים. יש הרבה דוגמאות לכך. הגברים עשו את זה לנשים לאורך שנים.
אני קודם כל רואה את עצמי כפרט. לא באמת מרגישה שיכות לאף חברה. אולי בגלל זה קל לי לא באמת להרגיש שייכות למגדר. עדיין החברה רואה אותי כישראלי, כאשה. אני רואה את עצמי כפרט מהמין האנושי. לא שייכת למשהו מסוים מעבר לכך

התוצאות בשטח, לדעתי, מראות שלא להסתכל במיוחד על זכויות של קבוצות מפלות יגרום להמשך האפליה שלהם. צריך גם וגם, לדעתי. רק שאת ההסתכלות על זכויות אדם באופן כללי תמיד יש. רק שרוב האנשים נוטים להגן על הזכויות שחשובות להם, ולקרוא לזה "זכויות אדם".

תיהנו מהדיון, אני פורשת @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אישה במסע כמו שכתבתי הראיה שלנו פשוט שונה לגמרי. פשוט כל פעם מתגלה יותר עד כמה (-:

אני כותבת את זה כתקציר של כמה מאות שנות היסטוריה. התקציר מובן למי שמכיר את הרקע.
אפילו הרקע שאת מכירה שונה משלי. בערך כל מה שכתבת אני רואה הפוך.

כי מה ששלי פרטי, אני יכולה לעשות איתו מה שבא לי.
ממש לא. עדיין יש חוקים. יש תנאים מינימלים שאת מחויבת לעובדים (אחד מהם שיוויון בשכר בין המינים והגזעים). יש הגבלי שעות. יש בדיקות בטיחותיות.
על כולם יש ביקורת בסופו של דבר, זה לא הופך את כל העסקים לממשלתיים.

על בנקים יש כמות עצומה של רגולציה. רגולציה ממשלתית.
על הנייר. רק על הנייר. המציאות היא אחרת לגמרי. נתתי לך למעלה שתי דוגמאות נהדרות איזו בדיוק רגולציה זו.
החדשות הכלכליות מלאות בסיפורים ונפלאות של לחיצות ידיים והעלמות עין.

זו הבחירה החופשית שלך. אף אחד לא חייב לספק לך ביטוח (ואם מחייבים אותך בחוק לעשות ביטוח ואי אפשר בלי חשבון בנק, אז זה באמת לא בסדר). את רוצה לקנות משהו ממישהו, והתנאים שלו לא מתאימים לך. הוא לא כופה עלייך דבר.
אף אחד לא כופה עליי דבר. לא להקים עסק, לא ללמוד, לא לקנות אוטו. לא לעזוב את בית ההורים, אם כבר להיות חסכוניים,.
אף אחד לא מחייב אותי לעשות ביטוח, אבל זה צעד כלכלי נכון, למקרה ואתנגש במכונית אחרת.
אף אחד לא כופה עליי להיות עצמאית. זה רצון שלי. מצד אחד יש לי עקרונות, מצד שני אני רוצה לחיות ולחוות, ובשביל זה צריך כסף.
ההתפתחות הכלכלית שלי הובילה אותי לחוסר ברירה והייתי צריכה לפתוח חשבון בנק.
אמנם זה לא ממש מעוגן בחוק, זה קורה בהקיפין. מונופול של תאגידים. עדיין הדרך הכלכלית אותה הממשלה מגבה מובילה אותי שוב ושוב למבוי סתום, כדי לעבור אותו אני צריכה חשבון בנק.
לקראת סוף שנה שעברה הייתה שערוריה בהודו. הממשלה במהלך מפתיע החליטה להגביל באופן מאוד אגרסיבי את השימוש במזומנים. באירופה מדברים על אותו הדבר כדי להלחם בטרור.
מה שאני מדברת עליו זאת לא תאוריות נבואיות, אלו דברים שמדווחים בדפי החדשות.
רבים וטובים טוענים שזה צעד מאוד מסוכן לחופש שלנו. אני מסכימה איתם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תמרוש תודה שהיית פה ונתת להרגיש טיפה מובנה @}

מונופול של תאגידים
קרטל

מודה, אין לי כוח להכנס לכל זה לעומק. בטח שלא בדף הזה. רק אגיד שההיסטוריה שדיברתי עליה, זה היסטוריית היווצרות הבנקים. הרבה הרבה הרבה לפני התאגידים. עוד לא שמעתי אף היסטוריה אלטרנטיבית.

שהורים מתחילים לתת הורמונים לילדים בין שש שבע "בשם הליברליות" והפתיחות, משהו בבפנים שלי מרגיש ששוב התמונה הגדולה מטושטשת בגלל עודף ליברליות.
לגמרי

אני יודעת עבר הרבה זמן, אבל הנושא עוד בעצמותי. (-:
לא חזרתי לדיון בגלל עומס בחיי, אבל היו כמה וכמה מקרים שהדף עלה במחשבתי. שתי כותרות שנתקלתי בהם לפני שבוע כבר שלחו אותי לכתוב פה.
האמת התחלתי לכתוב ואז רפרפתי על הדיון, ועזבתי את זה לכמה ימים. אני לא יודעת עד כמה זה מתאים לאתר בימים אלו. מצד שני יש פה יחוד בצורת הדיון, שאם להוציא את אשר על ליבי, אז זה פה.
זה היה קטע חזק כמה היה חשוב לנשים להתעקש איתי שאני טועה הגדרת העצמי שלי. או עקרונית יותר נכון בחוסר הרצון להגדיר את עצמי כפמניסטית.
אני אומרת שלפמיניזם יש הגדרה. מי שעומדת בהגדרה - פמיניסטית. ושההגדרה של אם ילדה לפמיניזם שגויה בעליל. כמו שאם אם ילדה תגדיר את עצמה כגבר (קרי: זכר אנושי), היא לא תהפוך לכזה.
בגלל אני לשני חוזרת למקום מאוד מוקדם מהדיון.
אני חושבת שיש משהו מאוד עקרוני במשפט הזה. את מציבה את הפמינזם מול עובדה ביולוגית. פמיניזם זאת אידאולוגיה, דעה, מאבק פוליטי. לא מובן איך אפשר להציב את זה כדומה למין הביולוגי. הקישור הזה בין שני הדברים, מסביר אולי למה ניסו פה לבטל את דעתי. לא לסתור, לא לא לקבל, פשוט לבטל. במילים אחרות נאמר לי, עזבי, את לא יודעת מי את בכלל.
זה ממש לא מובן להתעקש ככה עם בת אדם על דעתה בגלל זה היה קשה לי בכלל למצוא תשובה בשבילכן.

יש לי הפרדה בין המושג פמניזם לבין נשים שמגדירות את עצמן כפמניסטיות. כשאני מבקרת דברים שנעשים בשם הפמניזם זה לא אומר שאני יוצאת נגד פמנסטיות. בטח לא נגד כולן. אני חושבת שמנצלים ומוזילים את המושג בפוליטיקה באופן מאוד מסוכן. כמו לבחור את הדמות וונדר וומן כשגרירת הנשים ב 2016 . היו נשים שלקחו חלק מההחלטה, והיו נשים שקמו והפנו את גבם באולם כאות מחאה על הבחירה. מאמינה ששני הצדדים מורכב מנשים שיגדירו את עצמן פמניסטיות, שאלת המפתח היא איזה צד נמצא בעמדות המפתח בממסד ובשלטון? במקרה הזה הצד שבוחר בדמות קומיקס.
אני קוראת הרבה פוליטיקה. עוד לא מצאתי מטרה פמינסטית שאני באמת מתחברת אליה. או שאני לא מסכימה עם הגישה לבעיה, או שאני לא מסכימה שיש בכלל בעיה, או שהיא לא קשורה אלי ולתרבות שלי, ובמקרים כאלו אני חושבת שלבוא מבחוץ לקהילה סגורה ולחשוב שיודעים יותר טוב מהם מה הבעיה שלהם ומה הפתרון שלהם זאת יומרה שיכולה להיות מסוכנת, אז אני לא נוגעת שם.
אני חושבת שהייצוג של הפמיניזם בפוליטיקה של החברה המודרנית כיום, הוא תכלס מהווה סכנה לחברה. סכנה לכלכלה, סכנה לחופש הפרט.
קודם כל לדעתי המון מאבקים דווקא מנציחים את הדמות של האישה החלשה שצריכה שהממסד יגן עליה מפני הגברים. נשים לא מספיק יודעות לטפל בעצמנו להגן על עצמנו אז מרחיבים את החוקים למענן.
דבר שני ומאוד חשוב הוא שמרוב הסתכלות על הצד הנשי שוכחים לגמרי את הצדדים האחרים של החיים. של הילדים, של הגברים, וסתם הגיון טבעי של הדברים. יצאו עכשיו עם המלצה לרופאי ילדים אמרקאים לא להגיד יותר שהנקה זה דבר טבעי. הסיבה השניה לטענה היא שזה פוגע בשיוויון בין ההורים. גם שהגבר מאכיל תינוק זה טבעי, ובכך שאנחנו שאנחנו אומרים שהנקה זה טבעי אנחנו שוללים זאת. (הסיבה הראשונה להמלצה היא הסכנה שבעקבות העלת המושג טבעי, אנשים גם לא יחסנו ויעדיפו את הטבעי. לא אנסה להסביר איך שתי החוקרות הגיעו למסקנה הזאת, אבל הן דוקטוריות בארגון משפיע אז הנה לנו).
ותכלס יש יותר מדי יציאות פמינסטיות שכבר נשמעות יותר סטירות של עצמן.
שתי דוגמאות עכשיו מהשטח:
כותרת ראשונה:
Sarrah le Marquand: It should be illegal to be a stay at home mum.
כותרת שניה:
BEyond pro-choice: the solution to white supremacy is white abortion
הליברליות של היום, השמאל של היום, שהפמיניזם הוא רק חלק ממנו, גרם לאנשים למצוא הגיון במקומות הכי הזויים שיש. זה מדהים לקרוא את הפלפולים וההצדקות להגיון שלהן.


אפשר לפתור את זה במחי יד כמטורפות שלא צריך להתייחס אלהן. אבל זה לא יעזור הן שם.
זה קורה. השינויים קורים בקצב מטורף. והתמונה שאני רואה מאוד עגומה. למשל ממה שלמדתי עד היום, הבנתי שאני אצטרך ללמד את בני להזהר מאונס באותה מידה כמו בתי, כי הסטיסטיקות לא טובות בשני המגדרים, אבל הייתי מופתעת ממנו שמעבר לכך יש שאני אצטרך ללמד אותו להזהר כמו אש מלהאשם באונס. לא עוד מספיק ללמד ש"לא זה לא". בימינו אפילו כן יכול להפוך מאוחר יותר ללא וזה יהיה קביל מספיק להגשת תלונה. מרחיבים הגדרות בלי להבין שזה בסוף יפגע בבנים שלנו וכתוצאה מכך גם הבנות. זה כרגע הדבר שהכי משגע אותי

עוד לא מצאתי מטרה פמינסטית שאני באמת מתחברת אליה.
חופשת לידה? תמיכה בהנקה? פנסיה לנשים בחינוך ביתי? מניעת אונס? מניעת אפליה בעבודה?

את לא מתחברת לזה?

למילה "פמיניזם" יש משמעות. תחליפי אותה לרגע, ב... שולחן. האמירה שאת לא פמיניסטית דומה בעיני לאמירה שאת שולחן. זה לא עובדה ביולוגית, זה שימוש שגוי בשפה העברית. בעיני, בתור מי שמאמינה שיש מציאות שם בחוץ, הזכות שלך להגדיר את עצמך בלא פמיניסטית זהה לזכות שלך להגדיר את עצמך כשולחן.

אותי אישית מעצבן שאת לוקחת את הקצה של הקצה של הפמיניזם, ומייחסת את המילה רק להן. בעיני זה כמו להגיד שנשים באופניות אלו רק נשים שמעדיפות שהילד שלהן ירעב ולא יאכל פורמולה.


זה כרגע הדבר שהכי משגע אותי
זה מבורות. גם אם הוא יאנוס מישהיח רוב הסיכויים שלא יעשו לו כלום... חבל שאת מקשיבה למיתוסים שאנשים עם אג'נדות מפוקפקות מפיצים.

וזו בעצם דעתי. פמיניזם איים על הגברים בפוליטיקה, ולכן הם ניהלו מסע תעמולה כדי לקחת מהמילה "פמיניזם" את המשמעות שלה ולגרום לאנשים לחשוב שפמיניזם זה משהו שלא קיים במציאות. ונשים כמות מאמינות בזה, במקום לראות שזו תעמולה, שכל מטרתה לצבור כוח פוליטי ולמנוע ערער של הסדר הקיים. עצוב

יש פמיניזם שמאלני ויש פמיניזם ימני. אבל את לא מבקרת את הפמיניזם השמאלני (ויש לי הרבה דברים רעים לומר עליו). כי פמיניזם שמאלני (שזה רק זרם אחד מיני רבים בפמיניזם) הוא מבחינתך "הפמיניזם". את באמת לא רואה את זה?

זה כמו לבקר את "היהדות" ואז כשאומרים לך שזה רק חסידות גור, שהיא תת קבוצה של תת הקבוצה של היהדות האורתודוקסית שהיא תת קבוצה של היהדות (שכוללת חילונים, רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים, וכנראה עוד קבוצות), להביא כל מיני תרוצים.

לקרוא לחסידות גור "היהדות" זה בעייתי. וזה בדיוק מה שאת עושה.

את מוזמנת לבקר דברים שנעשים בשם הפמיניזם, אבל למה לעזאזל את מתעקשת לגזול ממני את המילה "פמיניזם" ולהתעקש שפמיניזם זה לא מה שאני ועוד נשים כמו בשמת וקוראת וכמוך עושות, אלא מה שעושה תת קבוצה קיצונית וקטנה?

למה את מתעקשת לבקר את "היהדות" כשאת מבקרת בעצם את מה שעושה חסידות גור?

וואו אישה. איזה יופי. קצר (בשבילך קצרצר...) מתומצת וקולע כך כך.

• קולע כל כך

לו הייתי כותבת את זה שוב, הייתי משאירה רק את האנלוגיה של מישהי שתוקפת את היהדות וכל הדוגמאות של ההתנהגות הן דברים שחסידות גור עושה (וסליחה שנטפלתי אליה. אני לא מכירה הרבה חסידויות חרדיות, ולא מזמן קראתי כתבה על חסידות גור אז נזכרתי בה).

<ותודה לעודד לבנה שכמה וכמה דברים שהוא רשם בדיוק בסגנון הזה הרשימו אותי מאוד. במיוחד האנלוגיה עם השיחה בין התפוז לאדם, בה התפוז מתפלא שה<מילה מומתאת כלשהי. קולנפורקסים, נניח> אוכלים זה את זה, ולא מצליח להבין שאנשים שבכלל לא חושבים על עצמם בתור קולנפורקסים >

תודה רבה לך על המחמאות @}

אישה במסע נראה לי שהעיוורון מעוור אותך. את בטוחה שאת רואה אבל את לא.

חופשת לידה? תמיכה בהנקה? פנסיה לנשים בחינוך ביתי? מניעת אונס? מניעת אפליה בעבודה?

אני לא מכירה גבר אחד שפוי שהוא נגד:
חופשת לידה,
תמיכה בהנקה.
פנסיה לנשים בחינוך ביתי - מגוחך. כל מי שלא עובד, אין לו פנסיה. נשים וגברים כאחד. ואם רוצים פנסיה לנשים בחינוך ביתי אז זה אומר שמשלם המיסים יממן מכיסו משהו שאנשים אחרים (גברים ונשים) עובדים בשבילו ומפרישים עבורו כסף מדי חודש - נראה לך? את בעד זה?

מניעת אונס - גברים שפויים ונורמאלים הם בעד? בעלי נגד. אני יודעת. הרוב המכריע נגד. חוץ מזה אין מה להאבק שיחוקקו חוק כזה כי יש חוק נגד אונס ואפילו נגד הטרדות

מניעת אפליה - את צודקת בעניין הזה. אבל יש אפליה ותמיד תהייה. חוק לא מונע אפליה. הרי אפליה היא תמיד נגד שלא דומה לי. זו יכולה להיות אפליה של גבר שיעדיף לקדם גבר ולא אישה אבל גם של אישה שתעדיף לקדם אישה או יהודי שיעדיף לקדם יהודי ולא ערבי (ושוב להפך).

טענות כאלו גורמות נזק לנשים הרבה יותר מהנזק שלכאורה גברים גורמים להן

אני לא מכירה גבר אחד שפוי שהוא נגד:
את לא מכירה אף אחד שלא תומך בהנקה? את מוזמנת לדף נוק אאוט לטרור ההנקה

הייתי אולי נכנסת לדיון על שאר הנקודות, לו היית מתייחסת בכלל לטענה המרכזית שלי - ממנה התעלמת באלגנטיות - ולו היית מפגינה נימוס מינמלי כלפי אנשים שלא מסכימים איתך. בלי לכנות אותם לא שפויים, לא נורמאליים, ואת הטענות מגוחכות. לא ממש מעורר רצון לדיון...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חופשת לידה?
נושא חשוב וטעון לשיפור, אין ספק. לדעתי לגשת אליו מהפמיניזם זאת טעות. זה לא קשור רק לזכויות האישה. זה קשור, אולי אפילו יותר, לזכויות התינוק.

תמיכה בהנקה?
שוב נושא מאוד חשוב, אבל מה זה קשור להמון פרטים מעבר לזכויות האישה.
חוץ מזה שכרגע יש כל כך הרבה בלבול בנשים שכולן נגד כולן, חוץ מאלה שלא אכפת להן בכלל מה אחרת עושה.
הרעיון הכללי כל אחת רוצה שיעזבו אותן עם בחירתן.
אין ספק שיש המון דיסאינפורמציה. נשים מקבלות המלצות מרופאים ואחיות שהן הבטחה להפסקת ייצור. בארץ הבנתי שמציקים למניקות בחוצות. אבל שוב זה לא קשור לזכויות האישה, זה קשור למהלכים גרועים שנעשים בעולם הרפואה, שבגללם נשים ותינוקות לא מקבלים את הטיפול והיעוץ הכי נכון.
אבל יש גם עוד צד. נשים שזה מעניין להן את הת… (-: הן לא רוצות להניק. והן לא רוצות שיציקו להן בנושא. והן מאוד פמניסטיות, אז לא לגעת להן בנושא הזה.
כל אחת ובחירתה.

פנסיה לנשים בחינוך ביתי? (למה רק בחינוך ביתי? זה לא לכל מי שבחרה לא לעבוד?)
תלוי בפרטים. איך נגשים לפתרון הבעיה.
אם אני מאמינה שצריך לצמצם את שרותי הרווחה, יהיה לי אולי פתרון שיש סיכוי שהרבה פמנסטיות שתומכות יותר בצד הסוצילסטית יחשבו כפטריארכי.
עם פנסיה יש בעיות בכל השכבות, לכן לדעתי לגשת לבעיה הזאת רק מצד קטן לא באמת יעשה שינוי קיצוני בחיי הנשים בבית. צריך להסתכל מה מצב הפנסיה של כל האוכלוסיה. גם ככה מצב הפנסיה של העובדים לא מי יודע מה בארץ (בלשון המעטה). היא לא באמת יעילה, אז השינוי שצריך לבוא מהיסוד. אם אני מאמינה שיש בכלל צורך לשנות בכלל את התוכנית הקיימת, להאבק להשיג פנסיה שלא שווה הרבה לא שווה את האנרגיה.

מניעת אונס?
חוץ מזה אין מה להאבק שיחוקקו חוק כזה כי יש חוק נגד אונס ואפילו נגד הטרדות
מניעה - אז קודם כל חוכמת רחוב, וידיעה באיזושהי תורת לחימה. וזה תקף לאישה ולגבר. אנחנו צריכים לדעת להגן על עצמנו, לא רק נגד אונס.

מניעת אפליה,
זו יכולה להיות אפליה של גבר שיעדיף לקדם גבר ולא אישה אבל גם של אישה שתעדיף לקדם אישה או יהודי שיעדיף לקדם יהודי ולא ערבי (ושוב להפך).
זה טבע האדם. ויטמין p זה היה נקרא בצבא.

יש פמיניזם שמאלני ויש פמיניזם ימני. אבל את לא מבקרת את הפמיניזם השמאלני
אבל זה בדיוק מה שכתבתי
הליברליות של היום, השמאל של היום,
וכרגע הפמינזם של השמאל הוא הקול הרועם יותר במקומות המשפיעים.

למילה "פמיניזם" יש משמעות. תחליפי אותה לרגע, ב... שולחן. האמירה שאת לא פמיניסטית דומה בעיני לאמירה שאת שולחן. זה לא עובדה ביולוגית, זה שימוש שגוי בשפה העברית. בעיני, בתור מי שמאמינה שיש מציאות שם בחוץ, הזכות שלך להגדיר את עצמך בלא פמיניסטית זהה לזכות שלך להגדיר את עצמך כשולחן.
לא ידעתי אם לענות לך או לא. עדיף שלא. רק רוצה לבקש שתצאי מזה, אני לא שולחן. (-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש פמיניזם שמאלני ויש פמיניזם ימני. אבל את לא מבקרת את הפמיניזם השמאלני
מרחיבה בקטנה לגבי זה.
מה שקורה היום בעולם הוא שכן, השמאל המיינסטרים הלך לכיוון רדיקלי. באופן כללי לא רק מהצד הפמנסטי.
אז כן אני רואה בפמיניזם השמאלני כיום כמאוד רדיקלי. וכמובן לא רק לי יש ביקורת על מה שקורה שם. המון נשים מתעוררות ומבינות שהנשים בשלטון עושות רק נזק בשבילן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את לא מכירה אף אחד שלא תומך בהנקה?
בהנקה עצמה לא. מי יכולה להתנגד. הרי אנחנו שייכים למשפחת היונקים.
יכול להיות שיש מיעוט שמתנגד ויש גם נשים שמתנגדות אבל אני לא רואה את זה כסוגיה פמיניסטית. זה מימוש זכות הבחירה.
אישה יכולה להתנגד להנקה ולבחור בתחליפים. מותר לה. גם גבר יכול להתנגד להנקה.

להתנגד להנקה משיקולים פמיניסטיים זה כשהגברים מונעים מנשים להניק.
וכן יש דיון ער אבל לא פמיניסטי לטעמי לגבי השאלה היכן עובר הגבול לגבי הנקה בציבור.
דיון זה הוא לטעמי לא פמיניסטי כי הגבול בין המצדדים ובין המתנגדים אינו קשור לנשים או גברים.
הוא קשור לשאלה היכן עובר הגבול בין החופש של האחד והחופש של השני.

לשיטתך, כדי לתמוך בסוגייה כזאת, הייתי משווה עכשיו הנקה בציבור לעישון. הייתי טוענת שכמו שאסרו על פלוני לעשן בציבור כי זה מפריע לאלמוני צריך לאסור על פלונית להניק בציבור כי זה מפריע לאלמונית. או למשל, בשם השיוויון היות וגברים לא יכולים להניק הייתי אוסרת גם על נשים להניק.

לא כל מה שנראה לכאורה הגיוני, הוא אכן כזה.

השמאל המיינסטרים הלך לכיוון רדיקלי
תגידי, באיזו ארץ את חיה? אני מתכוונת, פיזית. כי בארצות הברית זה כנראה נכון, אבל בישראל?

אבל זה בדיוק מה שכתבתי
לא. את לא כתבת שאת נגד הזרם השמאלני בפמיניזם (ולכן תומכת בפמיניזם ימני). לדף קוראים פוסט פמיניזם.


אבל מה זה קשור להמון פרטים מעבר לזכויות האישה.
מי אמר שפמיניזם זה רק זכויות האישה?

שוב, אני מסכימה איתך כנראה בכל ההתנגדויות הקונקרטיות. אבל מה שאת עושה מבחינתי זה כמו לפתוח דף על פוסט-יהדות בגלל חסידות גור.

ועוד נקודה - מאבקים שלדעתך לא שווים הרבה אנרגיה, יכולים להציל חיים של אנשים, וגם עשו את זה. בעיני, זה שווה את זה, גם אם זה לא השינוי המערכתי הגדול (שלא באמת ריאלי להשיג).


<ולמי אכפת מהתקשורת? כשהומו ביקש לרדת מהטיסה כדי לא לשבת ליד הבת של טראמפ, כותרת בעיתון בישראל כתבה - למה הבת של טראמפ דאגה שיגרשו הומו מהטיסה. כשהאמת היא שהוא דרש לשבת במקום אחר והשתולל עד שהורידו אותו מהטיסה. תקשורת זה עיוות המציאות בהתאם לאינטרנסים של בעלי כלי התקשורת. יש דרכים יותר מוצלחות ללמוד על המציאות>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

באיזו ארץ את חיה?
זה באמת לא משנה לדיון. אני מתעניינת בפוליטיקה העולמית. מה שקורה בארה"ב, באירופה, באו"ם, בישראל. כמו שכבר ציינתי העדפה שלי היא להסתכל על התמונה הגדולה דרך הרבה פרטים קטנים מגוונים.

לא. את לא כתבת שאת נגד הזרם השמאלני בפמיניזם (ולכן תומכת בפמיניזם ימני). לדף קוראים פוסט פמיניזם.
הזרם השמאלני המיינסטרים בפמיניזם קיבל גוון מאוד רדיקלי. גם מה הייצוג היום פשל וסט פמיניזם במקומות מפתח באירגונים ומוסדות הוא דיי רדקלי. כרגע אין הפרדה מבחינתי. הליברלים נהיו רדיקלים.
וגם לא מובן למה צריך להסיק שאני תומכת בפמיניזם ימני, בגלל שיש לי ביקורת לשמאל. אף צד לא חסין לביקורת שלי.

מי אמר שפמיניזם זה רק זכויות האישה?
מילון אקוספורד מהמחשב שלי:

the advocacy of women's rights on the grounds of political, social, and economic equality to men.

את צריכה עוד דוגמאות או מספיק אחת?
אם יש לך הגדרה אחרת, אני תמיד פתוחה לשמוע?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשם השיוויון היות וגברים לא יכולים להניק הייתי אוסרת גם על נשים להניק.
טוב לא אוסרים להניק, אבל עכשיו יש כאלו שטוענות שזה לא נכון לכנות הנקה כדבר טבעי, כי זה פוגע במעמד האכלה השוויונית.
לשם כך הם היו כמובן צריכות לשנות את ההגדרה של מה זה טבעי. מכשול שקל לעבור שעסוקים בפלפולי מילים.

אם בא לכן לראות הופעה מדהימה של פמינסטית רשמו בגוגל
tucker carlson breastfeeding is not natural
לזה אפשר רק להוסיף (-:

הזרם השמאלני המיינסטרים בפמיניזם קיבל גוון מאוד רדיקלי.
לא סתם שאלתי על הארץ שלך. מה שאת אומרת מנותק לחלוטין מהמציאות שלי בישראל. אבל ממש. זה כמו שתגידי לי שאי אפשר לצאת מהבית בחצאית בלי שיזרקו עלי אבנים, ואני רק אתמול עשיתי את זה. והיום אעשה את זה. וגם שלשום. וכל החודשים האחרונים...

וגם לא מובן למה צריך להסיק שאני תומכת בפמיניזם ימני,
לא הסקתי את זה. אמרתי שזו הייתה המסקנה ההגיונית. כלומר, לו היית מתייחסת למה התיאור הכי מתאים לאידיאולוגיה שלך, במקום לזה שהמילה "פמיניזם" נושאת אצלך גוון רגשי שלילי.

את צריכה עוד דוגמאות או מספיק אחת?
כן, צריכה. ומומלץ מפמיניסטית. ההגדרה הראשונה שחשבתי עליה היא "הרעיון הרדיקלי שגם נשים הן בנות אדם". השניה היא ההנחה שלגברים ונשים מגיעות זכויות שוות.

למה החלטת שזכויות שוות זה רק זכויות האישה?

העדפה שלי היא להסתכל על התמונה הגדולה דרך הרבה פרטים קטנים מגוונים.
ההעדפה שלך היא לתחזק את הטיית האישור שלך על ידי מציאת הפרטים שתומכים בעמדה שלך, והתעלמות מאלו שלא. כך שהתמונה הגדולה שאת רואה היא בעצם חצי מהתמונה, והמסקנה שלך ממנה שגויה. וזה די בלתי נמנע, אם את קודם בוחרת להרכיב תמונה מפרטים קטנים, ואחר כך בוחרת להתעלם מהבדלים ולא לראות את ההפרדה.

התוצאה היא שאת באה עם ביקורת שבמידה רבה נכונה לארה"ב, אבל לחלוטין לא רלוונטית בישראל. כמו לבקר את ישראל על זה שבונים פה בתים בלי מטבחים. ואז מפלאת למה את מקבלת רק תגובות שליליות. כנראה כי נשים לא אוהבות כשמערערים ומבטלים את תחושת המציאות שלהן...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההעדפה שלך היא לתחזק את הטיית האישור שלך על ידי מציאת הפרטים שתומכים בעמדה שלך, והתעלמות מאלו שלא.
תראי אני לא ניסיתי להמציא ולהגדיר מחדש את המושג פמינזם.


התוצאה היא שאת באה עם ביקורת שבמידה רבה נכונה לארה"ב, אבל לחלוטין לא רלוונטית בישראל.
כששאלת לגבי הפנסיות של נשים בבית, עניתי על מצב הפנסיה של ישראל, כי ידעתי שעל זה את מדברת.

חופשת לידה, דעתי לא תשתנה לגבי שום מדינה. חופשת לידה והנקות לא קשורות לזכויות האישה.

לו היית מתייחסת למה התיאור הכי מתאים לאידיאולוגיה שלך, במקום לזה שהמילה "פמיניזם" נושאת אצלך גוון רגשי שלילי.
אבל את עסוקה מדי לקטלג אותי לתאר אותי, ולהסביר את רגשותי, על מנת להבין את המהות של מה שאני אומרת על עצמי. את משייכת את זה משום לעצמך כל הזמן. אז זכותך לפרש את דברי כרצונך אבל אין לי גוון רגשי שלילי לפמיניזם, יש לי ביקורת עיניינית.

אני מסכימה איתך כנראה בכל ההתנגדויות הקונקרטיות.
זה כל העניין. תמשיכי להביא נקודות קונקרטיות ותראי לאיפה זה יקח את הדיון. ואל תנסי לקחת מהפמינזם את הגדרתו המקורית, כי זה כמו לזלזל במהותו. זה מה שהוא.

כנראה כי נשים לא אוהבות כשמערערים ומבטלים את תחושת המציאות שלהן...
אנשים באופן כללי. כולנו חוטאים בזאת. יש יותר יש פחות, אבל זה שם

תראי אני לא ניסיתי להמציא ולהגדיר מחדש את המושג פמינזם.
לא, אבל את מדברת על "הפמיניזם" ומתכוונת לזרם צר מאוד בפמיניזם. זה כמו לדבר על "היהדות" ולבקר את הנישואים בשידוך במקובלים שם. ואת אכן לא המצאת מחדש את המושג "יהדות".

חופשת לידה והנקות לא קשורות לזכויות האישה.
:-O

על מנת להבין את המהות של מה שאני אומרת על עצמי
לי נראה שהבנתי אותך לא רע. בינתיים לא אמרת שום דבר ששינה את דעתי. את יודעת, אפשר גם להבין אותך, וגם לא להסכים איתך. לא כל שמי שמבינה אותך תסכים.

תמשיכי להביא נקודות קונקרטיות ותראי לאיפה זה יקח את הדיון.
הנקודה הקונקרטית זה שאת מוחקת את הפמיניזם שלי.

ואל תנסי לקחת מהפמינזם את הגדרתו המקורית,
הגדרתו המקורית זה שיוויון זכויות בין גברים לנשים. לא ברור לי מה יש לך נגד ההגדרה הזו.

מתוך וויקיפדיה...

הגדרה
המושג פוסט-פמיניזם הופיע לראשונה בשנת 1919 בסמוך לאישור זכות הבחירה לנשים בסנאט בארצות הברית. קבוצת סופרות ועיתונאיות בגריניץ' ווילג' הוציאה לאור כתב עת ובו הכריזה על אג'נדה חדשה של סטנדרטים בתחומי מוסר, כלכלה, חברה ופוליטיקה ללא קשר למין (המונח 'מגדר' עדיין לא היה בשימוש). הן הבטיחו להיות פרו-נשים מבלי שתהיינה אנטי-גברים, וכינו את עצמן פוסט-פמיניסטיות.

פוסט-פמיניזם במדיה הפופולרית
גישה הטוענת שהפמיניזם השיג את מטרותיו, סיים את תפקידו ההיסטורי, ועתה לאחר שהתערה בתרבות המיינסטרים, בחברה ובפוליטיקה, שוב אינו נָחוּץ. השיח הפוסט-פמיניסטי בגישה זו מקבל העצמה נשית כערך, אך אינו רואה צורך בשימוש נוסף בפמיניזם. מקובל לראות גישה זו כמאפיינת את המדיה ואת השיח הפופולרי. ולקשר אליה דור של נשים צעירות אשר נטען שהן נהנו מההשגים של התנועה לשחרור האישה (גישה להשכלה, תעסוקה, זכויות משפטיות ועוד) אך אינן מזהות עצמן כפמיניסטיות.

קוראת בעניין. מוסיפה רק שלדעתי פלפולי הסמנטיקה, המרתקים כשלעצמם, קשורים קשר קלוש בלבד למציאות. ובמציאות:
(מציאות=התרחשויות שקורות בקנה מידה נרחב על בסיס יומיומי) נשים מופלות בשכר על עבודה זהה, מודרות מחלקים נרחבים של המרחב הפוליטי והציבורי, מהוות מטרה להטרדה מינית גילוי עריות ואונס, מוסללות ללקיחת אחריות בלעדית על עבודות הבית והטיפול בילדים, נשפטות בעיקר על סמך המראה החיצוני שלהן, נלקחת מהן זכות הבחירה על גופן (הפלות ועוד).
כל זאת אינו אומר שגברים אינם סובלים מחלק מהתופעות הנ"ל. אבל כתופעות חברתיות ובהתייחס למספרים הגדולים-אלו בפירוש תופעות "נשיות". ויותר מכך-הרבה מאד גברים, בהם כאלו מוכרים ואהובים עליי אישית (ואני הכי במחוזות "השמאל לבן" שאתן יכולות לדמיין) לא מבינים מה לא בסדר עם חלקן הגדול. כלומר-בוודאי שאיש לא יאמר שהוא בעד אונס. אבל "מה היא עושה עניין הוא כולה ליטף לה את הישבן" על גרסאותיו השונות הוא בהחלט הלך חשיבה נפוץ. ורלוונטי לכל הנושאים שעלו פה ועוד, ממש לא רק בהקשר המיני.