באופן טבעי

לצערי, המצב אצלנו קצת שונה. כל דבר הכי קטן מסיט את תשומת ליבו. במנשא (יש לנו מנשא בד ארוך) בהליכה אין סיכוי שהוא ירדם וגם לא בעגלה. בהליכה על הידיים שעון על הכתף גם לא. מניסיון. זה הצליח עד גיל חודשיים שלושה.
מהיום שהוא נולד הוא צריך את המיטה שלו. גם בבתים של אחרים שהוא כבר מכיר ונמצא שם לפחות פעם בשבוע זה די סיוט להרדים אותו.
האמת היא, שיותר מפריע לי איך שהוא נראה - מאוד אומלל ועצוב כשהוא עייף (בפרט כשהוא מתחיל לבכות מעייפות וזה קורה די מהר), מאשר העובדה שהוא לא נרדם.

המממ... תינוק-אדמה, שזקוק ל"קן" שלו?
הייתי מתייעצת עם צפריר שפרון.

סליחה על הבורות, מה זה תינוק-אדמה?
את הרעיון הכללי הבנתי, אבל מעבר לזה....

מה עם לנסות להרדים אותו לפני סימני עייפות ברורים?
עוד הימור - הוא רוצה לרדת משלוש "שינות" (אפשר לומר כזה דבר? כנראה שלא... אני בעצמי צריכה עכשיו שינה אחת... (-; ) לשתיים, ושלב המעבר הזה קשה. אני מכירה את זה אצל הרבה תינוקות בסביבות גיל שנה, שעוברים מפעמיים ביום לפעם אחת.

אין מושג כזה תינוק אדמה.
התכוונתי: תינוק שיסוד האדמה בו חזק, למשל הצורך העז במקום שלו, הקבוע.
סתם ניחוש פרוע, בגלל זה סימן השאלה.
בניגוד למשל לתינוק שלא חשוב לו המקום, חשוב לו על או עם מי. זה אופי אחר.
סתם מעניין, איך כל תינוק הוא בן אדם שלם עם עולם שלם של העדפות ונטיות. פלא קטן!

תודה. אכן אבחנה מדויקת. בבית הוא פשוט מרגיש הכי נוח - מהלידה.

עד לפני חודש וחצי היתה ביתי (5 חד' ) נרדמת תוך כדי הנקה ועשתה זאת בשלווה ובנועם.
מאחר והחלה להפוך אותי ל 'מוצץ שלה' והדבר מכאיב לי, התחלתי ללמד אותה להרדם אחרת. היא לא להתלהבה מהשינוי (טוב אפשר להבין אותה), וכיום מצליחה להרדם ללא יניקה (וגם ללא מוצץ, בו אינה רוצה). היא נרדמת כאשר שמים לידה חיתול (אולי הריח של החלב על החיתול עושה את העבודה?) ובעזרת בובה אהובה. העניין הוא שתהליך ההליכה לישון החל להיות מלווה בבכי של כ 20 -10 דק' עד להרדמות. כאשר מישהו מאיתנו נמצא לידה היא בוכה עוד יותר ומסרבת להרדם.
נידנוד בעגלה (בעצת חברים) לא ממש עוזר, וגם על הידיים היא מסרבת להירדם (כאשר אני מחזיקה אותה היא בוכה עוד יותר ומחפשת להמשיך ולינוק)

חבל לי שההרדמות הרגועה של תחילת חייה אינה יכולה להמשך גם ללא ההנקה (וברור לי שההנקה היא שתרמה לעניין), ומצד שני אני לא מסוגלת לעמוד בכאב של ההרדמה תוך כדי יניקה.
זה תמיד רגע קשה כאשר ההנקה מסתיימת וצריך 'לנתק' אותה. אני אומרת שזמן ללכת לישון (היא כמובן היתה מעדיפה להמשיך עד להירדמות...), לוקחת אותה למיטה ושרה לה שיר ערש. היא מחייכת ושמחה עד לרגע שבו היא מתחילה להיות עייפה ומוכנה לשינה ואז בא הבכי הזה, הבכי שמולו שום דבר לא עוזר.
כעבור מספר דקות היא כבר ישנה בשלווה...

בסה"כ היא ילדה מאוד רגועה וחייכנית, ואני לא מרגישה שההרדמות משפיעה על אופיה, אבל יש בי את הצד הזה ששואל, האם זאת הדרך להירדם?, האם הרבה התינוקות נרדמים בבכי?

נאוה, אני לא בטוחה אם השיטה של הרופא הזה תעזור לך, אולי התינוקת שלך כבר גדולה מדי לזה, אבל שווה לנסות, ולמי שיש תינוקות קטנטנים - בטוח שעוזר:
הוא קורא לה "The 5 S's":

1. swaddling - אורזים את הילד בסדין או שמיכה דקה, כמו שעושים בביה"ח - מכירה את השיטה?
2. side/stomach - משכיבים את התינוק על זרוע ההורה, כשהתינוק על הצד/בטן, הראש נשען על כף יד ההורה;
3. swinging - מנענעים קלות, תוך מתן חופש תנועה קל לראש התינוק;
4. shushing - אומרים לו, לתוך האוזן, שה-שה-שה או וריאציה אחרת המקובלת אצלכם בבית;
5. sucking - זה הקטע שאני הכי פחות מתחברת אליו, ולמרבית התינוקות יעבדו גם ארבעה ואפילו פחות מן השלבים - נותנים לו למצוץ אצבע של ההורה, או מוצץ.

לטעמי, שילוב של הנקה ומנשא עושה את זה, אבל קטעי הווידאו שראיתי מיישום השיטה מרשימים בהחלט. יש גם קטע קצר כזה באתר (אני הייתי צריכה להוריד קוויק טיים בשביל זה ולבחור באופציה של low).

האם הרבה התינוקות נרדמים בבכי?
יש תינוקות כאלה, אבל אני מהמאמינים שיש גם דרך אחרת, וזה רק עניין של זמן למצוא אותה...

נאוה, אולי זה לא במקום, אבל, למה בעצם יש לך בעיה שהיא תרדם בהנקה? שואלת כדי להבין.
היום הייתי אצל חברה וראיתי שהיא מרדימה את התינוק עליה ומייד שמה אותו בערסל בחוץ (ישבנו בחוץ) ונענעה אותו עד שנרדם. זה היה לו ממש טוב והוא כבר רגיל לזה. אולי זו אופציה.

ורד, בחודשים הראשונים הרדמתי אותה בהנקה והיה נהדר (שתינו נהנינו...), אבל בשלב מסויים היא החלה להכאיב לי עם המציצות החזקות שלה, ולכן אני מחפשת דרך אחרת. הבעיה היא שהיא מחפשת להרדם בהנקה, וגם אם אני סתם מחזיקה אותה היא לא נרדמת אלא בוכה יותר ומחפשת לינוק.

מסעדה, אנסה את השיטה שלך (מה יש לנו להפסיד)

תודה

יכול להיות שהמציצות החזקות קשורות לשיניים.
אצלנו עכשיו יש תקופה של שינויים: מעבר פאזה להליכה, התארגנות חדשה בעולם, קצת יותר דיבורים, כמה שיניים שיוצאות.
אז יש הנקות של מציצות חזקות ויש גם סימוני שיניים ונשיכות של אטרף.
מה שעוזר לי זה לדעת שזו תקופה כזו (כבר היו כאלה בעבר, אמנם פחות אינטנסיביות, אבל היו) וגם לדבר ולהסביר לה על הכאבים אצלי, על אי הנעימות שאני חשה, על כך שאני מבינה שזה מכאיב ומתסכל בשבילה ושאני מוכנה בשמחה להיות איתה בכל השלבים הללו, אבל לא כשזה כואב לי.
ואני מוציאה לה את הפטמה מהפה, גם אם היא בדרך לישון ומכניסה שוב תו"כ בקשה שלא תכאיב לי.
תאמיני או לא... זה עובד בד"כ היא באמת מקשיבה (לפחות כך אני מרגישה) ומנסה לעשות מה שהיא יכולה.
סתם חולקת את דרכיי.

שיטות הרדמה לילדים הישנים מעט בצהריים.
חשש שהגננת משתמשת באמצעים נוספים להרדמה.

למרות שדנים רבות בשינה לא ראיתי עדיין בעיה כזו :
בני בן 4 חודשים פשוט לא רוצה לישון וזה לא משנה באיזה חדר/מיטה , על הידיים על הרגליים וכו ..
הוא מאושר ורגוע כשהוא משחק איתנו/לבד ונכנס ללחץ ולבכי כשמנסים להרדימו כשהוא עייף וזה מגיע למצב שאין לו (ולנו) כח להאבק ואז הוא נרגע ונרדם .
כשהוא ישן הוא ישן מצוין (קם לאכול פעם אחת בלילה ונרדם מיד אח"כ) כ 9-10 שעות .

מה עושים ????

פלוני רון - לא ברור לי מה הבעיה.
לפי תיאורך נשמע ככה:
כשהתינוק לא רוצה לישון - הוא לא נרדם.
כשהתינוק באמת רוצה לישון - הוא נרדם.
לא חבל על המאבק?
שיטות הרדמה לגיל הזה:

• להניק. מתישהו הוא יירדם בהנקה.
• לשים אותו במנשא ולעשות דברים. כשהוא ירצה לישון הוא יירדם לו.

פלוני רון אתה מציין שכשאתם מפסיקים לנסות להרדים אותו ולהיאבק בו,הוא נרדם,מכאן מוסר ההשכל,
שיש פה מאבק כוח מיותר?
נראה לי שהוא אוהב להירדם לבד "כשלא שמים לב".לכן פעילות שקטה (טלויזיה,מחשב,קריאה,שיחה בשניים,)
כשהתינוק אתכם/לידכם,תגרום לו לחוש בטחון.

יש לי תינוק בן 10 חודשים נרדם רק עם ציצי. כשאני נמצאת אין בעיה, אבל לפעמים אני רוצה לצאת קצת או שמישהו אחר ירדים אותו וזה לא הולך. בן זוגי מרדים אותו עליו ברגע שהוא מנסה להניח אותו הוא מתעורר ובוכה. לא משנה כמה זמן הוא כבר ישן עליו.
למישהו יש רעיון איך אפשר לשנות את המצב?

הבן שלי בן 11 חודשים עוד מעט וגם נרדם רק איתי. P-:
מנסיון של חברה שלי עם הרבה נסיונות ובכי. היא מצליחה. אני חושבת עם בקבוק חלב. פשוט הרגילה את התינוקת שלה ללכת לשון עם בקבוק חלב או מים עם פטל.

ללכת לשון עם בקבוק חלב או מים עם פטל.
שיטה בדוקה לפיתוח עששת הבקבוק.
בקיצור: כיום יש אזהרה חמורה נגד השיטה הזאת. לא ללכת לישון עם בקבוק, ואם כן, אז שיהיו בו אך ורק מים.

מה עם טיול בעגלה? אצלנו עובד אצל הסבים...

אצלנו לא מוכן כ"כ להיות בעגלה וגם אם כן זה כרוך בבכי ואני לא אוהבת את זה. לבקבוק עם מים הוא ממש סרב, סוכר פטל ודומיהם אני לא נותנת אף פעם.

כשאני לא נמצאת בעלי מרדים את הקטנה בעזרת מסאג', הוא שואל אותה רוצה מסאג'? והיא מיד נשכבת על הבטן ומתמסרת, אבל זה לקח קצת זמן והמון בכי עד שהוא מצא את הפתרון הזה. אבל היא מעל שנה.

אצלינו הגמילה מהנקת לילה הלכה ספונטאני. אולי הצורה שניהלתי את ההנקה עזרה לזה? הנקתי אותו בכל מקום, כשם שהיו לילות שהנקתי אותו בשכיבה לפני שהוא נרדם איתי, גם הנקתי אותו בישיבה על הכיסא ליד המחשב והמקלדת וכאשר הוא כמעט נרדם שמתי אותו במיטה אצל בעלי שהלך לישון לפני. בעלי היה משחק איתו.. כך זה היה מגיל אפס אז הוא היה רגיל לישון גם ללא הציצי. מגיל שנה הוא היה קם פעמיים להנקות לילה. מגיל 15 חודשים זה נהפך לפעם אחת. מגיל 18 חודשים כבר רוב הלילות ישן רצוף.

אצלינו יש ילד סרבן שינה מהיותו תינוק, היום הוא בן 5 וחצי ועדייין שונא לישון - הוא תמיד אומר לי לפני השינה: "אבל אמא, אני לא יודע לישון". אני מבינה אותו, למרות שאני תמיד ישנתי המון. בכל מקרה השיטות שלנו הן כאלה

1. סדר יום שמנקז לערב מספר פעילויות קבועות - ארוחת ערב, אמבטיה וסיפור.
2. אח"כ מסג' קל - ממש קל ומהיר, יותר שיאצו להרגעה.
3. אח"כ להכנס למיטה של אמא ואבא, אם כל הנ"ל נעשו במיטה שלו.
4. אבא "יושן" עם הילד, עד שהילד נרדם.
5. העברה של הילד (תלוי בגילו ובמוכנות שלו !) בחזרה למיטה שלו בעדינות.
6. הילד חוזר למיטה שלנו לפנות בוקר. בהתחלה הוא היה מגיע משעה 12 ואילך ומתכרבל לצידנו, אבל זה מאד מפריע לבעלי (הוא טוען שהוא קם כולו כואב משינה כזו משום שהילד נצמד אליו ולא נותן לו לזוז). אז התחלנו לומר לו שלמיטה של אמא ואבא באים רק כשיש אור של בוקר בחוץ, ולרוב זה עובד. לעיתים הוא מגיע למיטה שלנו באמצע הלילה בעקבות חלום רע אבל זה בסדר, במקרים מיוחדים אנחנו מוותרים. כשאבא בחו"ל הוא בא לישון איתי תמיד. כשאבא חוזר מחו"ל הילד מפנה את המקום. כלומר יש כללים אבל יש גם יוצא מן הכלל, וזה עובד כשהוא מרגיש שאנחנו מספיק גמישים אבל שיש גם גבולות.
7. אציין שהתינוק החדש שלנו ישן איתנו במיטה, כלומר הכנסתי ספה דו מושבית לחדש השינה שלי והצמדתי אותה לקיר אח"כ הכנסתי את מזרון התינוק והנחתי אותו על הספה כך שהספה והמיטה שלי באותו גובה, אח"כ הצמדתי את המיטה שלי לספה. כשאני מניקה אני "סוחבת" אלי את התינוק וכשהוא מסיים אני "דוחפת" אותו בעדינות בחזרה לספה. כך שהוא ישן לידי אבל לא תופש לי את המיטה שלי ואני ישנה שינה עמוקה וטובה גם במהלך ההנקה.
8. הדבר היחיד שאני לא מוותרת עליו עם הילדים זה ללכת לישון בשעה שמונה בערב מקסימום והבן הגדול שלי כבר יודע את זה וכל הטקסים שאנחנו מבצעים לפני השינה עוזרים לו להכנס ל"מוד" של ללכת לישון.

בעיקרון הדבר החשוב ביותר הוא לא לוותר כשצריך , אבל גם לוותר מעט כשצריך. והורה מספיק טוב יודע מתי לבצע וויתור ומתי לא. אני מנסה לתת לילדים את ההרגשה שאני קשובה להם ושהצרכים שלהם חשובים לי, אבל מצד שני שגם אני בן אדם שצריך קצת שקט ושאחרי השעה שמונה אני מצפה להיות בלי ילדים סביבי, למעט מקרים יוצאי דופן. הדברים האלה נוגעים כמובן לילד מגיל מסויים ומעלה ולא לתינוקות שהצרכים שלהם חשובים יותר מהצרכים שלי לתקופה מסויימת עד שהם עומדים על דעתם ומבינים מה אני רוצה מחייהם כשאני דורשת שילכו לישון בשעה מסויימת.

אנחנו כבר עברנו הכל: שיטת חמש הדקות (שאכן עבדה), המיטה המשפחתית, קלטת וידאו בחדרי הילדים, מנורת לילה, אבא "ישן" עם הילד, מנורת לילה דולקת בחדרי הילדים. הכל... והכי חשוב שבשמונה ורבע מקסימום הילדים במיטה!
אבל אני עדיין גמישה, לעתים באים הילדים למיטה שלנו בלילה, לפעמים אם הגדולה לא נרדמת - היא באה למיטה שלנו ואנחנו קצת מדברים על היום שעבר. הכל תלוי במצב רוח (גם של הילדים), במצב העייפות שלהם ושלנו, ביום בשבוע (חמישי ושישי עדיף כי אני לא עובדת למחרת).

שיטת חמש הדקות (שאכן עבדה),

הצד האפל של שיטת החמש דקות

מאז שחזרנו מסדנת "עוצמת הרכות" אנו מפעימים את מיתר כל לילה לפני השינה. נענועים עדינים בקצב פעימות הלב (בין 60 ל-120 לדקה) ואחרי 2-3 דקות (כשהיא עייפה) היא כבר נרדמת. היא כבר מחכה לטקס הקבוע.

אימצנו את השיטה גם עם טוּב הפעוטה והיא נרדמת מצויין בנענועים של העגלה, בדרך כלל למספר שעות. כנ"ל גם כשאנחנו עושים איתה טיול בחוץ, על מדרכה עם מרצפות משתלבות שמספקות את הנענועים הנדרשים. היתרון: אפשר להרדים אותה ככה גם באמצע היום, בכל זמן שהיא עייפה.
חסרון: אחד מאיתנו צריך להיות מספיק עירני כדי לנענע את העגלה בתנודות קבועות.

שאלה: שמענו שיש מכשיר שמנענע באופן אוטומטי את העגלה, ואז שנינו נוכל לישון בו זמנית. מי מכיר ומי יודע?

תודה

אמנון

שלום, אני מקווה שלא להכעיס כאן אמהות.
כשאני הייתי בת 15 נולד לי אח שלא אהב לישון בלילות. ההורים שלי אהבו את הקירבה הזו והיו לוקחים אותו איתם כמעט לכל מקום. כשכבר היו מקומות אליו הם לא היו לוקחים אותו אנחנו הבנות היינו נשארות איתו. הוא אהב להירדם רק עם נוכחות של מישהו בחדר! לא היה צורך במגע, רק שנהיה שם. אז היינו מנדנדים לו את המיטה בקלות וכל עוד הוא הרגיש את הנדנוד הזה הוא היה ישן. ברגע שזה הפסיק- הוא היה נעמד ומחפש אותנו (אפילו אחרי 40 דקות !) אם הייתי נרדמת תוך כדי הוא היה מעיר אותי . הנקודה שאני מנסה באורך רב להגיע אליה היא: אבא שלי חזר יום אחד עם מתנה מופלאה, מכשיר שמנענע את המיטה. מכשיר קטן לבן עם טיימר שמשדר פולסים כאלה שנותנים הרגשה של נענוע. תוך רבע שעה אחי (אז בן שנתיים) היה נרדם ואני הייתי יכולה לצאת מהחדר והוא המשיך לישון.
(כשהוא הגיע לגיל ארבע עברנו ל"נעים על הגב" עד שהוא נרדם - שיהיה ברור שהוא היה המלך בבית, שתי אחיות גדולות ושני הורים מפנקים).
היום 14 שנה אחרי- אבא שלי לא זוכר איך קראו למכשיר הזה ולחברה שלי יש בית קטנה שלא רוצה לישון לבד. (מה שנהדר עבור החברה כי היא לא ממש רוצה לעזוב את הבת שלה..)
תהיתי אם מישהי מכירה, שמעה או כדומה על מנת שאוכל לרכוש אותו עבורה.
תודה.

בתי בת כמעט 5 חודשים. בלילה היא נירדמת בהנקה. כבר זמן מה שהיא מתעוררת בסביבות השעה 4 לפנות בוקר ורוצה לינוק. לדעתי הענין נובע יותר מהרגל מאשר מרעב מכייון שאין שינוי בשעה אם ינקה ונירדמה ב20:30 או ב 11:30. היא עדיין מתעוררת ב4:00. הרופא אמר שבגילה אין לה צורך באוכל בלילה והיא בהחלט יכולה לעבור לילה שלם (אפילו 10 שעות) ללא מזון. לאחרונה כשהיא מתעוררת שוב ב7:00 בבוקר בעלי ניגש, נותן לה מוצץ ומפעיל את המובייל והיא נירדמת שוב לעוד כשעתיים. לבקשתי, הוא ניסה לגשת אליה גם בהתעוררות של 4:00 ולהפעיל את אותו קסם שמחזיר אותה לישון, אך ללא הועיל, היא סתם מתעצבנת והבכי שלה מתגבר. רציתי לדעת אם למישהי יש רעיונות לגבי איך לעזור לה להרדם ללא ציץ בהתעוררות של 4:00. ניסיתי אני לתת מוצץ אבל היא לא "קונה" את התחליף.

רציתי לדעת אם למישהי יש רעיונות לגבי איך לעזור לה להרדם ללא ציץ בהתעוררות של 4:00. ניסיתי אני לתת מוצץ אבל היא לא "קונה" את התחליף.

ילדה חכמה (-:
אין לי רעיונות , אין לי ניסיון... אבל נישמע כ"כ מתבקש ושהיא יודעת בדיוק מה היא רוצה : ציץ ! למה לא ,בעצם?
(הילדה שלך כניראה נשנשנית גדולה יותר מהרופא..., הוא נישמע לי קצת מקובע )-: , לא?)

הבת שלי בת שנתיים פלוס ועוד מתעוררת בלילות. אם היא מתעוררת כנראה שהיא צריכה.
אולי אם היא תישן לצידך יהיה לך יותר קל להיניק לפנות בוקר בלי לקום מהמיטה?

בגיל 5 חודשים היא לא אמורה לישון לילה רצוף. הניסים האלה קורים רק לאחרות.. וזה בהחלט גיל הרבה יותר מדי צעיר בכדי לחנך אותה שלא לאכל בשעה זו אם היא רעבה. 20:30 או 23:30 עד 4:00 נשמע לי שנת לילה מפוארת עבור אם לילדה בגיל זה!

קחי בחשבון שהיא רגילה לקום ב 4:00 והעובדה שזו שעת הקימה הרגילה שלה לא אומרת שהיא לא היתה רעבה קודם, אלא שהיא היתה יותר עייפה מרעבה..

מצטרפת להמלצה לשים אותה לידך, וכך אפשר לקחת אותה תוך כדי שינה ולהרדם חזרה תוך כדי ההנקה, וזה פחות מעיק.

(אני נזכרת בהנקות כל שעתיים - זה היה הסטנדרט אצלי בגיל זה.)

מסכימה. גם אצלינו כל שעה וחצי זה היה.

הבת שלי ישנה לילה שלם (מעשר בלילה עד שש, +- כמה שעות) מגיל חודש עד עכשיו, חצי שנה. רק בחודש האחרון היא החלה ל"התעורר" לפעמים כדי לקבל כמה שלוקים. וזה גם בימים שהיא היתה צמודה לציצי כל היום כמעט, בלילה היא עושה הפסקה ארוכה.
משקל הלידה שלה הוכפל מזמן, אבל תמיד נראה לי מוזר שתינוקת בגילה נרדמת לכ"כ הרבה שעות. חודש ראשון שלה לא ישנו באותה המיטה, ובלילה הראשון שלנו הופרדנו ל 12 שעות.
אחרי שקראתי כל כך הרבה על הנקה לילית ועל הכלת בכי של תינוקות כל כך חיכיתי לפרקטיקה, והיא תינוקת כה רגועה ושקטה בלילה שאני בטוחה שזו באשמתי, ואם הייתי נצמדת אליה בלילה הראשון היא לא היתה כל כך אפתית (בשבועות הראשונים כשהיא היתה רק אוכלת וישנה בכלל הייתי בחרדה).

והיא תינוקת כה רגועה ושקטה בלילה שאני בטוחה שזו באשמתי
אמנם אמהות ורגשי אשמה הולכים הרבה יחד, אבל לא נראה לי שזו אשמתך...

זקוקה לעצות ,תובנות הארות וגם הערות , יש לי ילדה בת שנתיים עד עכשיו ינקה במרץ ואני הנקתי במרץ. מאז שנולדה ישנה ביחד איתנו ועדיין הייתה מתעוררת המון המון המון כל לילה. לפני חודש עברה לחדר אחר ביוזמה שלה ולא רוצה לישון איתנו יותר כמובן שהיא רוצה שהציצי ישן איתה בחדר -אני בהריון והתעייפתי וכואב לי הציצ והחלטנו על גמילת לילה יומיים ראשונים היו קשים ואחר כך היא קיבלה את זה שאבא איתה אבל עכשיו כבר שבועיים שהדרך היחידה שהיא מוכנה לישון זה עליו בעמידה היא נרדמת הוא שם אותה במיטה ומיד היא בוכה הוא לוקח אותה ושוב היא נרדמת -לאבא נשבר הגב והוא לא ישן היא מסכימה לישון רק רק רק על הידים תוך כדי הליכה מה עושים? יש למישהו כאן נסיון עם משהו כזה?

אין לי ניסיון עם משהו דומה, אבל אולי שווה להציע לה לחזור לישון אתכם במיטה? או במזרון שלה אבל בחדר שלכם?

אפרסקים - ניסינו זה קטע מדהים תמיד היה לנו את החדר משחקים והיא ממש ביקשה לעבור לשם ניסינו להציע לה לחזור והיא לא רוצה, העיקר ששנתיים אומרים לנו אוי ואוי הילדה תישן איתכם עד הצבא (הלוואי) ובסוף היא רוצה לעבור......... בקיצור אנחנו לא יודעים מה לעשות.

אבא יכול להרדים אותה בשכיבה לידה על המזרן?
בדיקה אם התינוקת ישנה שינה עמוקה אמיתית - מרימים בעדינות את היד שלה ונותנים לה ליפול (ליד ). אם הילדה נרתעת בבהלה - השינה שלה עדיין עמוקה. אם היד נופלת בכבדות ללא תנועה - השינה עמוקה ואפשר להניח אותה.
יש תיאוריה שאומרת שתינוק (או כל אדם) שנרדם במקום מסוים, מצפה להתעורר באותו מקום, ואם הוא מתעורר במקום אחר (במיטה שלה במקום בידיים של אבא) הוא יילחץ ושאר השינה שלו לא תהיה רגועה, כי מאיפה לו לדעת איפה הוא יתעורר אח"כ. אני לא מתחברת לזה, באופן אישי, אבל יש אנשים שכן, ולפי זה בונים את טקסי ההרדמה שלהם. שתדעי בהצלחה ותמשיכי לעדכן!

עדי - בנתיים ההרדמה היא על הציצי (איך ילדים נרדמים בלי ציצי????) כשהיא ישנה עליו היא ישנה ע-מ-ו-ק הידיים רפוייות אולי אני צריכה להפסיק להרדים אותה על הציצי ? ?.???

אולי אני צריכה להפסיק להרדים אותה על הציצי ? ?.???
אולי. אם את בשלה לזה
אפשר לדבר איתה. לנסות לנתק בעדינות בסוף ההנקה, לפני שהיא נרדמת (אבל לא ממש רגע לפני, זה נורא מעצבן...) ולהזכיר שעכשיו הולכים לישון עם ליטוף או חיבוק, בלי הנקה.

חסרת אונים לחלוטין אני כותבת עכשיו.
אנחנו בלינה משפחתית. הנקה. פעוט בן שנה ואחד עשר חודשים. בבית.
יונק כל הלילה. פשוט ככה.
לא יורד לי מהציצי. בשכיבה. בישיבה. יונק ויונק. וכבר אין לי כלום בציצי. אני תשושה.
מפחיד אותי לחשוב מה גורם לו לכזה צורך תלותי בלילה.
במשך היום הוא לא יונק הרבה.
משחק, מבסוט. עצמאי, סקרן ומתוק. הכל זורם וכייפי. אף אחד לא יכול לנחש מה עובר עלינו, אם לא העיגולים השחורים סביב העיניים..
אוווף. זה המחיר בעבור ילד שמח אוהב ואהוב?
יש כאן כמה דברים:

1. שעת השינה המאוחרת
2. ההתעוררויות האינסופיות
3. ההנקות הארוכות והנמרחות, שלא נגמרות.
4. ואחרי כל זה, תמיד מתעורר בבכי (קצרצר אמנם, אבל למה בבכי?)

כבר הייתי מעדיפה פשוט לא לישון בכלל. אף פעם.

עזרה!!!

ובבקר, כשכבר נמאס לי מהלהתעורר, להירדם וכו, יוצאת מהמיטה. ודוקא אז, הוא ישן , כמו עכשיו, ברציפות כבר 3 שעות.
יכול להיות שנוכחותנו מפריעה לו לישון?
יש כבר המון מתח סביב הנושא גם עם בן זוגי. המיואש.
וקשה קשה קשה
הורס את כל שמחת החיים
ונותן תחושה של כישלון.

אוי פלונית, נשמע קשה מאוד.
גם הילד שלנו היה מהמתעוררים הרבה (הוא בן שנתיים וחצי כמעט) ועכשיו, ממש בחודשים האחרונים (טפו טפו טפו) מתעורר פעם או פעמיים בלילה (ואני עדיין לא מאמינה שזה הגיע). גם הילד שלנו היה מתעורר בבכי.
אולי קר או חם לו?
אולי אפשר שהוא יישן על המזרון הנפרד? (אצלנו זה מזרון בודד + מזרון זוגי וקוקי שלנו ישן על המזרון היחיד גם שהוא מרגיש פחות תזוזות.

שולחת לך חיבוק

פלונית יקרה אני יודעת בדיוק על מה את מדברת גם שושה הייתה כל הלילה על הציצי וגם כל היום (באותו הגיל) והחלטתי בלב כבד ובחשש להפסיק לתת לה ציצי בלילה כבר הייתי זומבי ועצבנית וחסרת חלב אז החלטנו שאני מרדימה אותה ואז כשהיא מתעוררת רק אבא ניגש אליה ולא זה לא לקח שלושה ימים זה לקח שבועיים מטורפים (ושכחתי להזכיר שגם היא מקבלת ציצי כשיש אור) עכשיו היא עדיין מתעוררת אחרי חודש אבל רק 3 פעמיים נו כן בשבילנו זה רק והיא יודעת שיש ציצ לפני השנה ואחר-כך בבוקר ובאמצע יש אבא ואני חזרתי להיות אדם מתפקד אחרי שנתיים ללא שינה.........בהצלחה

תודה תות שדה ולוטי! תות כשראיתי את החיבוק ממך הבנתי כמה בעצם זה מה שהייתי צריכה.. קשה לי לבקש את זה מהסביבה כי הרבה פעמים מרגישה שבעצם מאשימים אותי במצב וחושבים שזה בחירה שלי, כי אני לא רוצה לגמול אותו. ויש את ההנחה הזו - בחרת - אל תתלונני! ואולי הם צודקים אבל יש לי קושי נורא גדול לחשוב על לגמול אותו מהנקות לילה דוקא כשהוא כנראה כל כך זקוק להן

האמת היא שבסופ"ש בן זוגי מאפשר לי קצת השלמות שינה, אז אני קצת חוזרת לשפיות. אבל זה עדיין לא הגיוני בעליל, המצב הזה..
אתמול בלילה, חשבתי באמת שזה ענייני חום וקור, אבל מה שלא ניסיתי, הוא התעורר כל חצי שעה - שעה גג. מה שכן, קיצרנו שנת צהריים והוא הלך לישון הרבה יותר מוקדם. מודה שנהניתי מלפחות איזושהיא תחושת שליטה, בכל חוסר האונים הזה..
בכל אופן אשמח לעוד התייחסויות, השערות. לפעמים אני חושבת שחינוך ללא גבולות, בלילה, הוא אולי מתכון ללילות בלי שינה.

פלונית, זה נשמע מאוד קשה ומתיש!

רציתי לשאול, כמה זמן זה כבר נמשך?
זה משהו מהתקופה האחרונה?
איך היה בעבר?

לפעמים אני חושבת שחינוך ללא גבולות, בלילה, הוא אולי מתכון ללילות בלי שינה.
אולי משהו מציק לו?
יש כמה דפים שיכולים לעזור: הנקה כל שעה למשל. ויש עוד אחד מהימים האחרונים אני רק לא מצליחה לזכור איזה. (אם מישהו זוכר...).

זקוקה לעזרה בעניין שינה: הבן שלי כמעט בן 8 חודשים וישן איתנו במיטה (עדיין יונק מלא ).שנת הלילה שלו התחילה בסביבות 18:00-19:00 והסתיימה בערך ב-06:00.בדרך היה נרדם בהנקה ביום ובלילה.לפני כחודש בערך ניסינו להעביר אותו למיטה שלו שנמצאת בחדר שלנו.היום בפועל הרבה פעמים הוא ישן בתחילת הלילה במיטה שלו ובהתעוררות הראשונה עובר אלינו. ויש כמה בעיות:1.הוא לא נרדם לבד, גם כמעט ולא נרדם בהנקה, הרבה פעמים מסיימים את היום בהרדמה על הידיים של אבא בבכי היסטרי.למרות שהוא נורא עייף כבר ב-18:00 קשה מאוד להרדים אותו לפעמים עד 20:00.הוא נרדם ושוב מתעורר בבכי נוראי עד שאחרי הרבה זמן הוא כבר מותש ונכנס לשינת לילה חזקה יותר.

1. השינה שלו חלשה מאוד.אם נרדם אצלנו במיטה, מתעורר כשאני יוצאת ממנה, או כשמעבירים אותו למיטה שלו הוא מתעורר ומתחיל סיפור ההרדמה מחדש.
2. במשך היום גם מאוד מאוד קשה להרדים אותו גם כשהוא כבר גמור מעייפות והראש נופל לו.אני שוכבת איתו במיטה, מנסה להרדים על הציצי והוא מתחיל להתגלגל במיטה, לזחול, לטפס ולשפשף עיניים מעייפות.פשוט לא מצליח להירגע ולנוח.לפעמים כדי לישון חצי שעה לוקח לו שעתיים של ציצי/ גילגולים וכו'.
3. הסדר יום שלנו היום נראה כך:בסביבות 06:30 הוא מתעורר ויונק, אחרי שעה בערך שוב עייף. נרדם בהנקה או בניענוע על הידיים של אבא - יכול לקחת גם שעה.אחרי כ-40 בד"כ הוא קם ושוב ער לשעה ומתחיל להיות עייף- כאן אני לא תמיד מצליחה שוב להרדים אותו והוא יכול לסחוב עם העייפות הזאת עד אחה"צ.מרוב עייפות הוא בקושי מסוגל לאכול (התחלנו מוצקים ואין לו כוח לזה-פשוט תמיד עייף מידי או לא רעב- כי כל ניסיונות ההרדמה הם על הציצי).
4. אם כבר נרדם ביום, זה בד"כ במיטה שלנו על הציצי והוא לא נותן לי לזוז ממנו - ישר מתעורר, כך שאני ממש כבולה אליו גם בזמן עירות וגם בשינה.

ניסיתי להרדים על כדור פיזיו- לא הולך, הוא שונא להיות בעגלה, לא נרדם כמעט מחוץ לבית וכבד למנשא.הוא לא לוקח מוצץ.
אשמח לכל רעיון איך עוזרים לתינוק להירדם/ ללמוד להירדם בעצמו.זה פשוט הופך להיות קשה מיום למיום וקשה לי לראות אותו כ"כ עייף וסובל.

וכבד למנשא
איזה מנשא?
אולי שווה לנסות מנשא שמתאים למשקל שלו. שלי שוקל כמעט 8 קילו ואני מרדימה אותו במנשא מקדם (ראי מנשא מסורתי) מאד בקלות. בגילו את יכולה גם להרדים אותו על הגב שלך (במשך היום) ואז תהיי פנויה לעבודות הבית או למחשב בזמן שהוא ישן, וגם המשקל יהיה הרבה פחות משמעותי.

יש לי את התינוכיס ועוד מנשא יותר מאסיבי שהוא יושב על הצד- הוא שוקל 8.5 ק"ג ויחסית ארוך, כבר לא כ"כ אוהב להיות במנשא, בטח לא כשאנחנו בבית- בבית אוהב לזחול חופשי ומאושר...לטפס , להיעמד לרדוף אחרי החתולה...
לפני 3 חודשים עוד היה נרדם לפעמים ביום במנשא , לפעמים בבית לפעמים בחוץ- עכשיו - אין לו סבלנות להיות כבול אלינו לצערי.
מנשא גם לא היה פותר את בעיית השינה בלילה כי ברגע שהיינו רוצים להעביר למיטה היה מתעורר.

כבר לא כ"כ אוהב להיות במנשא, בטח לא כשאנחנו בבית- בבית אוהב לזחול חופשי ומאושר...לטפס , להיעמד לרדוף אחרי החתולה...
אבל מצד שני גם שעתיים של ניסיונות הרדמה במיטה זה לא פיקניק... (נשמע שעלייך זה מעיק, בטח גם לו זה לא קל).
היתרון העיקרי במנשא מבחינת הירדמות, הוא שחרור הלחץ לשני הצדדים. אמא (או אבא) עוסקת בענייניה, ולתינוק קל פשוט לשים ראש על אמא ולנמנם לחצי שעה - אולי הוא באמת לא צריך יותר מזה, אבל ייתכן שהלחץ מסביב להרדים/להירדם פשוט לא מאפשר את הרגיעה המתאימה (וזו לא ביקורת עליכם, כולנו היינו במצב הזה...)

לגבי העברה למיטה - האם יש לכם בעיה עקרונית או מעשית, שימשיך לישון את כל הלילה איתכם?

לילה לא שקט, אהלן וברוכה הבאה

אני לא בטוחה אם הבנתי נכון, האם כל הקשיים שאת מתארת התחילו אחרי מה שכתבת כאן:
לפני כחודש בערך ניסינו להעביר אותו למיטה שלו שנמצאת בחדר שלנו ?

אם כן, אז השערה (אם אפשר ):
אולי הבן שלכן משדר לכם משהו? אולי הוא מנסה לומר בדרכו שהוא רוצה להמשיך לישון אתכם במיטתכם?
אולי הוא חושש להישאר לבד במיטה החדשה שלו ולכן הוא נלחם בעייפות שלו?
אולי זה מסביר את ההתעוררות הנוספת שלו אחר כך?

שאלות מכיוון אחר:
בכל זאת לפני איזה חודש זז שעון קיץ וזה יכול להזיז את שעת השינה, האם אתם מתחילים להרדים רק כשהוא מראה סימנים של עייפות ולא סתם כי הגיעה השעה שאתם רגילים?
האם יכול להיות שאתם מרדימים לפני שהוא עייף - אבל באמת עייף (לא שפוך)?

השינה שלו חלשה מאוד.אם נרדם אצלנו במיטה, מתעורר כשאני יוצאת ממנה
האם זה התחיל לאחרונה גם כן או שזה תמיד היה?
אם זה משהו מהעת האחרונה, זה מחזק עוד את הכיוון של החשש שלו להיפרד מכם בלילה, ואת הגעגוע המתוק והאמיתי אליכם שהוא חש...

או כשמעבירים אותו למיטה שלו הוא מתעורר ומתחיל סיפור ההרדמה מחדש.
עוד סיבה טובה להישאר כולם לישון יחד, לא? (במקום לעבוד קשה, פשוט לישון! )

מה שמוביל לשאלה של קומה ג':
האם יש לכם בעיה עקרונית או מעשית, שימשיך לישון את כל הלילה איתכם?
אם יש איזה קושי, אולי יש דרך לפתור אותו...?

ייתכן, שיש לזה גם השפעה על השינה ביום.
אגב, מה עם הרדמה בהנקה בישיבה (כשאת מול המחשב למשל) ואחרי איזה 20 דקות (מרגע שנרדם) לקום ולהעביר למיטה? (במקום לשכב כל הזמן הזה במיטה ולהתייבש, לפחות תוכלי לגלוש בבאופן תוך כדי )

ענייני מנשאים,
המנשא שאורית מדברת עליו, נדמה לי שהוא מאוד קל ולא מעיר בהעברה למיטה.

כבר לא כ"כ אוהב להיות במנשא
יכול להיות שהמנשאי/ים הספציפיים האלה שיש אצלך לא מתאימים. לשניכם. שהרי גם לך כבד. אני נושאת את בתי עלי (ולעיתים היא גם נרדמת כך) והיא שוקלת כמעט 12 ק"ג ובת יותר משנתיים.
את התנוכיס אני לא אוהבת והוא באמת כבר לא נוח במשקלים האלה.

ממליצה לך לבדוק את מנשא ארגו (או דומיו) שנמצאים בדף מנשא ילקוט.

בטח לא כשאנחנו בבית- בבית אוהב לזחול חופשי ומאושר...לטפס , להיעמד לרדוף אחרי החתולה...
את יכולה לנסות לשים אותו במנשא רק כשנראה לך שהוא עייף. במקום להרדים על הידיים או בהנקה (אם זה לא הולך), להרדים במנשא.

הוא לא נרדם לבד
זה בסדר. הוא נורמלי. גם שאר 98% מהתינוקות בעולם לא נרדמים לבד. הוא בחברה טובה.

המלצות קריאה שיוכלו לעזור:
שינה של תינוקות
הרדמת תינוקות
התלבטויות מיטה משפחתית
ובכלל שווה לשוטט ב- מדור מיטה משפחתית.

מקווה שמשהו מכל זה עוזר. @}

מצטרפת לאורלי, בכל מילה, ובעיקר בקשר למנשא, לי יש את ה יאמו, והבן שלי (בן 10 חודשים) שמח להימצא בו רוב הזמן, ויש פעמים שהוא מסמן לי שהוא רוצה לרדת ואני מורידה.
לרוב אם הוא .באמת עייף , אין לו בעיה להירדם מקדימה במנשא , כשאני יושבת על כדור פיזיו מול המחשב אפילו.

בכל מקרה, ממליצה לך בחום לקרוא את הספר "לישון בלי לבכות" (קומ"ג כתבתי נכון הפעם ) .
קניתי את הספר כי מה שאת מתארת זהה לחלוטין למה שהיה אצלנו , ואפשר להגיד עדיין.
כמה דברים שעזרו לי מאוד:

• לשמור על שיגרה קבוע בערב, למרות שאני בן אדם שלא מסוגל לחיות בשיגרה קבועה הבנתי שלבן שלי זה עושה רק טוב.

כל ערב מתחיל בהורדת הטורים כבר בסביבות 18.30 ,המשחקים הופכים שקטים יותר, האורות עמומים יותר. אח"כ אמבטיה משותפת ארוכה ומפנקת, עיסוי, ספר (אני מקריאה והוא תולש כל דף שסיימנו, ואח"כ אבא מדביק עם דבק) ואז אנחנו (כולל אבא) שוכבים במיטה, אין ניסיונות הרדמה, פשוט מסתלבטים במיטה, עם טלוויזיה (כן, אני מהחוטאים), יש ימים שהקטן ישר שם ראש ונרדם, יש ימים שהוא ממשיך לזחול לרדת ולעלות על מזרון (לימדתי אותו מאוד מוקדם לרדת לבד עם הטוסיק קודם), וזה לא מפריע לנו, כי שוב , אנחנו לא עוסקים בהרדמות.

עוד דבר שעוזר לי, זה לסדר לו טיפה את היום, הוא ישן בבוקר, ובצהריים בסביבות 14 או 15. בצהריים לפעמים אני צריכה להתעקש, וזה אומר לשכב לידו גם שעה, אבל אני לא מוותרת כי אחרת הלך לנו כל הערב והוא לא יפסיק לקטר. אבל היום לרוב הוא לבד נרדם בלי בעיה. אלא אם אני מפספסת את הסימנים הראשונים לעייפות, אתמול זה קרה לנו למשל, והוא לא ישן כל היום. וגם, לא נורא, בלי לחץ.

לי יש שיר קבוע, שאני שרה לו מהיום שנולד, זה מרגיע אותו מיד. וגם מילות מפתח, הסופרת מציע שכל פעם שהוא רגוע תגידי לו מילות מפתח כמו למשל , שששש... לישון... לילה טוב. לא משנה מה, העיקר שתגידי את זה זמן מה כשהוא רגוע, ורק אח"כ כשהוא מתקשה להירגע לפני שינה.לטענתה הטעות שהורים עושים בנושא הזה היא להגיד את המילים כל פעם שהתינוק בוכה ואז הוא קושר אותן לבכי.

והכי עזר לי זה להפנים, שכרגע החיים הם כאלה, לבן שלי אין שיגרת הירדמות בשעה קבוע ובדרך זהה, יום זה ככה ויום ככה, אם אני מארחת זה אחרי 21 עם כל העייפות, ואם אני מתארחת אז זה עד 20 גג. כרגע, כי אחרת קשה לו להירגע אח"כ.
אני מבינה את הצורך, בזמן אישי, בערב שקט, במיטה שלך עם בעלך לפחות בתחילת הערב, גם בעלי עם כל האהבה לילד ולשינה המשותפת שואלת אותי "עד מתי הקונדום הזה ימשיך לישון בינינו?" ואני מבינה אותו, אני אהיה עיוורת אם אני לא אתחשב בו.
אבל זו המציאות שלנו כרגע, ויותר קל לקבל אותה באהבה ולראות איך משפרים דברים בעדינות בתוך הסיטואציה...

בהצלחה , היי חזקה . @}

לגבי העברה למיטה - האם יש לכם בעיה עקרונית או מעשית, שימשיך לישון את כל הלילה איתכם?
קומה ג' על עמודים- זה לא פותר את בעיית ההרדמה- הוא עדיין לא נרדם , גם לא במיטה שלנו, לא בשכיבה , על הנקה, רק אחרי שהוא גמור מבכי.העברנו אותו כי לנו כבר צפוף וראיתי שלפעמים הוא ישן טוב יותר במיטה שלו.כל תזוזה שלנו העירה אותו.אז עכשיו בד"כ מרדימים אותו והוא ישן במיטה שלו, וכשהוא מתעורר הוא ישן איתנו.בעייה נוספת שהיתה היא שהמיטה שלנו יחסית גבוהה והוא כבר נפל פעמיים אי אפשר להשאיר אותו לבד ולי נימאס כבר כל לילה ללכת לישון איתו ולשמור שלא יתגלגל מהמיטה.

הי אורלי, תודה על הברכות, באמת פעם ראשונה שאני כותבת ונחמד לקרוא תגובות
_אולי הבן שלכן משדר לכם משהו? אולי הוא מנסה לומר בדרכו שהוא רוצה להמשיך לישון אתכם במיטתכם?
אולי הוא חושש להישאר לבד במיטה החדשה שלו ולכן הוא נלחם בעייפות שלו?
אולי זה מסביר את ההתעוררות הנוספת שלו אחר כך?_ לא בטוחה שיש קשר, כי גם כשאנחנו משאירים אותו במיטה שלנו הוא נורא בוכה .אנחנו לא נורא קשים עם ההעברה למיטה וגם לא מרדימים אותו שם.מעבירים אותו רק כשהוא ישן חזק ואז נראה שהוא ישן שם מצויין...

לעניין שעת ההרדמה- מנסים כשהוא מראה סימנים ברורים של עייפות ולא לפי שעון.

השינה שלו חלשה מאוד.אם נרדם אצלנו במיטה, מתעורר כשאני יוצאת ממנה זה היה כמעט תמיד.מלידה הוא ישן עלי, או על הידיים או במיטה ואני לא עזבתי אותו, לא ההנחתי אותו בשום מקום- עריסה וכו'.כ"כ שמרתי על השינה שלו שאני כבר חושבת שאולי כבר גרמתי לו נזק בכך שהוא לא יודע ולא מרגיש בטוח להיות לבד כשהוא ישן.

_או כשמעבירים אותו למיטה שלו הוא מתעורר ומתחיל סיפור ההרדמה מחדש צודקת- סיבה להשאיר במיטה, אבל אני מרגישה שזה לא ממש נכון, כי שוב ברגע שאנחנו זזים הוא מתעורר, ואנחנו לא יכולים ללכת לישון איתו מ-19:00 בערב כל יום...חוץ מזה כבר צפוף לנו וכמו שכתבתי הוא לא תמיד ישן כ"כ טוב איתנו והוא הרבה פעמים מתעורר בגלל תזוזות שלנו.

לי אין בעיה עקרונית שישן איתנו, העניין שזה לא פותר תאת עניין ההרדמה- עדיין קשה מאוד מאוד להרדים אותו ועדיין צריך להיות לידו , גם ביום!אני מוצאת את עצמי שוכבת שעות על גבי שעות בתנוחות לא נוחות במיטה, עם הציצי בפה שלו, לא יכולה לזוז/ לנשום...לא נראה לי שזה בריא ונכון לשני הצדדים.

לצערי הוא כבר לא נרדם בהנקה בישיבה- מסתובב אחרוה, בודק את השטח, ממש קשה לו לסנן גירויים והוא גם ארוך ולא נכנס טוב לכיסא מחשב במאונך....אני מצליחה רק בשכיבה, לכך התרגלנו ...

אני אבדוק את ההמלצות האחרות שלך, שוב תודה על הכל

בעייה נוספת שהיתה היא שהמיטה שלנו יחסית גבוהה והוא כבר נפל פעמיים
מניחים בצד "שלו" מגן מיטה מפלסטיק. אני משתמשת באחד כזה כבר המון זמן, למרות שהוא מאוד נמוך (עובר את קצה המזרון רק ב-10-15 ס"מ), תינוקי מתייחס אליו כאל מחסום בלתי עביר, גם מתוך שינה.
אם רוצים להיות בטוחים עוד יותר, אפשר להניח גם שמיכה מקופלת למרגלות המיטה.

שאני כבר חושבת שאולי כבר גרמתי לו נזק בכך שהוא לא יודע ולא מרגיש בטוח להיות לבד כשהוא ישן.
חביבתי, זה לא קשור אלייך זה מראה שהוא תינוק נורמלי. תינוקות מתוכנתים לבדוק כל פעם אם יש לידם גוף חמים ומעניק ביטחון של מבוגר, ורצוי כמובן אמא. הם יודעים שאחרת לא ישרדו (והם לא יודעים שהם לא במערה בלב שדה שורץ חיות, אלא במיטת תינוקות עם תו תקן ולידה בייבי סנס... מאיפה להם לדעת את זה?). ובנוסף, מגע פיזי וחום של גוף אנושי הם תנאים קריטיים להתפתחות הרגשית, הפיזית והקוגניטיבית של תינוקות בשנותיהם הראשונות.
מה שמעלה על דעתי עוד עצה טכנית - כשאת משאירה אותו לבד במיטה (המשפחתית?), להקיף אותו בכריות, צמוד צמוד.

לילה,
ראי גם התעוררות באמצע הלילה (יש שם דיאלוג מהימים האחרונים, אולי משהו שם יעזור).

מעבירים אותו רק כשהוא ישן חזק ואז נראה שהוא ישן שם מצויין...
ייתכן שעדיין הוא מרגיש שהוא לא במיטה שלכם.
הרי כשהוא מתעורר הוא מגלה שהוא במקום אחר מהמיטה שלכם.

תראי, גם כשהם ישנים הם מרגישים.
ואת הריח שלכם על המצעים - או את חסרונו - הוא וודאי מרגיש.

כ"כ שמרתי על השינה שלו שאני כבר חושבת שאולי כבר גרמתי לו נזק בכך שהוא לא יודע ולא מרגיש בטוח להיות לבד כשהוא ישן.
הבת שלי ישנה עלי צהריים עד גיל שנה.
את הערבים היא היתה מתחילה לבד במיטה שלנו (החל מגיל חצי שנה) והיינו מצטרפים אליה אחר כך. עד אותו גיל היא היתה ישנה עלי במנשא עד שהייתי הולכת לישון. אני רציתי להמשיך עם זה, אבל היא דווקא לא...

לעניין הצפיפות, תוסיפו מזרון!
כך יהיה מקום לכולם, התזוזות שלכם פחות יפריעו ותוכלו לישון בנוחות.

לגבי נפילות - יש את בטיחות במיטה משפחתית.
או לשים את המיטה ליד הקיר, או לשים איזשהו מעקה בטחון, או לבחור באופצייה החביבה עלי: מזרונים על הרצפה. מומלץ בחום!

תראי, אולי זה קשור למיטה שלו ולהעברה אלי, ואולי לא - כך או כך שווה לדעתי לנסות לתקופה, אחרי ששפרתם את מה שצריך במיטה שלכם.
נראה לי שתהיה לזה השפעה מרגיעה על כל המערכת.

מעבר לזה,
זו תקופה, וגם זה יעבור. כל פעם יש איזושהי פאזה חדשה ועד שמתרגלים אליה, היא כבר משתנה.
רוצה לומר, זה לא יהיה ככה תמיד.

אגב, ייתכן גם שהוא עובר כאבי בקיעת שיניים שמשפיעים עליו ועל העירות שלו.
מחשבה.

אה, קומה ג' כבר כתבה.

תינוקות מתוכנתים לבדוק כל פעם אם יש לידם גוף חמים ומעניק ביטחון של מבוגר, ורצוי כמובן אמא. הם יודעים שאחרת לא ישרדו


להקיף אותו בכריות, צמוד צמוד
זה דווקא לא בטיחותי. סכנת חנק.

והצעה נוספת -
אולי בגלל כל ההעברות כל העניין הוקצן.

מציעה להרדים אותו במנשא, להשאיר אותו עליך עד שאת תלכי לישון, בינתיים את חופשייה יחסית להסתובב, וכשתלכי לישון להעביר אותו למיטה שלכם. ככה אם הוא התעורר, את מניקה אותו ונרדמת יחד איתו לשנת הלילה שלך.
@}

מציעה להרדים אותו במנשא, להשאיר אותו עליך עד שאת תלכי לישון, בינתיים את חופשייה יחסית להסתובב, וכשתלכי לישון להעביר אותו למיטה שלכם. ככה אם הוא התעורר, את מניקה אותו ונרדמת יחד איתו לשנת הלילה שלך
גם אני עושה כך לפעמים.

לגבי המנשאים שציינת, אני התייאשתי מהתינוכיס כבר בסביבות ה-5 קילו, ומנשא צד במשקל הזה זה באמת כבד.
במנשא שלי המשקל הרבה פחות משמעותי ומתנוחה קדמית קל מאד להעביר למיטה בלי להעיר.

לאמא חדשהעוד דבר שעוזר לי, זה לסדר לו טיפה את היום, הוא ישן בבוקר, ובצהריים בסביבות 14 או 15. בצהריים לפעמים אני צריכה להתעקש, וזה אומר לשכב לידו גם שעה, אבל אני לא מוותרת איך בדיוק את נרדימה? רק שוכבת לידו? כי במקרה שלי הוא כל הזמן מטפס, זוחל על המיטה ומנסה לרדת ממנה (המיטה לא צמודת קרקע..יכול ליפול ממנה)

תודה לכולכן על העצות.ננסה ליישם ונקווה לטוב!אני שמחה למצוא מקום שבו אפשר לקבל עצות אחרות ותומכות יותר מאשר "נסי את ה-5 דקות...".זה מבחינתי מפלט אחרון וגם לא בטוח שבכלל איישם אותו.שבת שלום.

תוספת,

והוא גם ארוך ולא נכנס טוב לכיסא מחשב במאונך
אנחנו הורדנו את הידיות בכסא, במיוחד בשביל זה.

במקרה שלי הוא כל הזמן מטפס, זוחל על המיטה ומנסה לרדת ממנה
לילה,
מה שאת יכולה לנסות:
בכל פעם שאת מתחילה להרדים והוא עוזב את ההנקה והולך לשחק - עזבי. שחררי. לכי למחשב לבאופן , תבלי. ברגע שהוא שוב יסמן, תחזרי שוב להניק.
אל תייבשי את עצמך במיטה בעודך ממתינה לו. אם יש לו משהו יותר חשוב כרגע לעשות - אחלה. גם לך יש!

-5 דקות...".זה מבחינתי מפלט אחרון וגם לא בטוח שבכלל איישם אותו
יופי, נשמע שאת כבר מכירה את הצד האפל של שיטת החמש דקות ואין צורך להציג לך אותו.

בהצלחה, ועדכני איך הולך!
@}

מכירה את הצד האפל של 5 הדקות ומעדיפה לא להיכנס לזה בכלל.אני מרגישה שזה לא נכון לתת לו לבכות ולהירדם סגול מבכי ומותש.היום לקח לנו המון זמן להרדים אותו בשכיבה במיטה שלנו, אבל הוא נרדם ללא בכי!
לגבי ה-5 דקות בדיוק אמרתי לבעלי שאני מרגישה שאנשים לוחצים עלינו לעשות את זה כדי להרגיש אולי טוב עם עצמם שהם עשו את זה לילדים ולכאורה אם כולם עושים אז אולי זה מוציא אותם בסדר...זה נראה לי עוד אופנה חולפת שיטות אחרות שהיו נהוגות פעם (לא להרים על נידיים וכו'...), ואולי עוד כמה שנים יבינו שיש דרך אחרת. ואם כבר באווירה פילוסופית חשבתי על עניין הקושי שבפרידה בעת ההליכה לישון- הבן שלי נולד בסוף שבוע 42 בלידת ואקום ארוכה וקשה.לא נראה לי שזה סתם שקשה לו להיפרד- זה משהו שטבוע בו ואולי גם בי...מבטן ולידה.תודה על התמיכה, מקווה לעדכן בקרוב על השתפרות בעניין השינה.

אם יש לך מחשבות כאלה, אולי זה באמת משהו עמוק שלו, ואת רוצה להעזר בהומאופאתיה (או גישה הוליסטית אחרת אליה את מתחברת).

והוא גם ארוך ולא נכנס טוב לכיסא מחשב במאונך
כדור פיזיו! כסא מצויין למחשב (ולגב) גם בלי קשר להרדמות, ובכלל הרהיט/פריט החשוב ביותר בבית (לפחות בבית שלי) . המרדים האולטימטיבי.

אם יש לך מחשבות כאלה, אולי זה באמת משהו עמוק שלו, ואת רוצה להעזר בהומאופאתיה
תבשיל- את יכולה לפרט יותר מה בדיוק עושים?איך אפשר לעזור לו בהומאופתיה?

יש ימים שאני שוכבת על ידו, והוא מטפס וזוחל ויורד מהמיטה ועולה חזרה (אצלנו זה מזרון ענק על הריצפה). ובסוף מתעייף שם את הראש על הבטן שלי ונרדם. כל עוד אני שוכבת במיטה רגועה רואה סרט או קוראת ספר עם אור עדין הוא תמיד יחזור אליי גם אחרי שישחק עוד קצת ועוד קצת... יש ימים שאני רואה שיותר קשה לו אז אני מחבקת אותו ועוצמת עיניים זה עוזר לו לפעמים להירגע.
ואם הוא ממש בגירוי יתר ועייף מאוד אז אני שמה במנשא בנשיאה קדמית והולכת בחדר שרה לו שיר לוחשת באוזן מחבקת סביב הגוף, בד"כ ככה ירדמו רב תינוקות העולם (לפי אמונתי) , המטרה שלי כרגע היא לסדר לו קצת את היום, ולעזור לו לישון שנת צהריים לא חשוב באיזו שעה העיקר שידע שזה בסדר לישון כשאתה עייף ושום דבר מיוחד לא מתרחש בלעדייך.
לכן, אני עושה כל מה שיעזור לו בשביל להירדם כשהוא עייף, בלילה זה בד"כ יותר קל, למרות שאתמול למשל נרדם ב- 23, אבל בינתיים ראינו סרט אני ובעלי כך שזה ממש לא משנה לי. טוב לי ככה שהילד יכול להיות עצמאי בסביבה שלנו.

ואם יש ימים קשים כמו ימי שיניים, או מה שזה לא יהיה כמה טיפות "רסקיו" תמיד מצילות לי את החיים.

שבת נפלא @}

שלום לכולן
אלה, בתי בת ה-6 חודשים היא תינוקת שמאד אוהבת לישון גם בלילה וגם במשך היום.
בתחילה סברתי שטוב לתינוק לשכב במיטה ולהצליח להירדם לבד. ואכן אלה יכלה לשכב
לה במיטה לאחר שיר ערש, עם מוצץ בפה, לשחק עם הארנב והדובי ולהירדם. בזמן האחרון
שמעתי מכמה מקומות מסביבי שראוי לה לאם להישאר עם התינוק עד שהוא נרדם. אז אכן
נשארתי עם אלה עד שנרדמה ולשתינו היה כיף, אבל יש עדיין לילות שהיא פשוט שוכבת לה במיטה
לאחר שאותתה על עייפות מסויימת, מעסיקה את עצמה בלי טרוניות ונרדמת לבדה.
ולי כמובן רגשי אשם שפעם הפקרתי אותה, ושאלות האם יש נזק בכך שהיא מצליחה להרדים את עצמה.
נוסף על כך עלתה אצלי השאלה מתי היא השעה הנכונה לתינוק ללכת לישון והאם יש כזו? האם אין
לכל תינוק שעון פנימי משלו? כילדה אני זוכרת שהיו הרבה פעמים שהוריי הניחו לי להישאר ערה עד
מאוחר, כמובן שאיני זוכרת אם כך היה כשהייתי תינוקת, אבל אשאל אותם. אני לא חושבת שהדבר הזיק לי באופן מיוחד,
למרות שעכשיו כשאני חושבת על כך, אני אדם שמאד אוהב להיות פעיל בשעות הלילה.
תודה

האם יש נזק בכך שהיא מצליחה להרדים את עצמה
נניח שהיית מניחה אותה במיטה והולכת והיא היתה בוכה ומתלוננת.
אני משערת שהיית מיד לוקחת אותה ומנחמת אותה ועוזרת לה להרדם.
במלים אחרות, היית מאמינה שאם היא משדרת מצוקה- זה מעיד על מצוקה אמיתית.
אם כך, מדוע את לא מאמינה שאם היא משדרת רוגע ובטחון, זה מעיד על רוגע ובטחון אמיתיים?

אם היית "מאלפת" אותה להרדם לבד, ע"י התעלמות מבכיה עד שתתיאש ותפסיק לבכות, אז אפשר היה לדבר על נזק. אני מבינה שלא בכך מדובר. יש לך ילדה רגועה ובטוחה בעצמה, ולדעתי את יכולה לטפוח לעצמך על הכתף משום שאין ספק שיש לך חלק בכך.

חייבת לכן עידכון- קודם כל תודה לכל העונות, היה לי כיף לקרוא את התגובות שלכן.קיבלתי החלטה שזהו- אני נרגעת וטפו טפו טפו יתכן שגם הבן שלי טיפה נרגע.כבר כמה ימים שלא קל אומנם להרדים אותו, אבל הוא לפחות נרדם בלי בכי כשאני או בעלי שוכבים לידו. היום לראשונה מזה 8 חודשים, הצלחתי להרדים אותו ולהעביר אותו למיטה בלי שהוא יתעורר.לקח לי אומנם כמעט שעה, אבל לא היה בכי.עדיי ןקשה לי לראות אותו מסטול מעייפות, עם עיניים חצי עצומות, מטפס עלי, זוחל ומפיל את הראש.אני מקווה שהוא ילמד בהדרגה להירדם מהר יותר ובקלות יחסית.החלטנו להמשיך במתכונת שח הרדמה במיטה שלנו- העברה לשלו ובהנקה ראשונה בלילה- חזרה למיטה המשותפת.תודה לכן.

שלום לילה
מה שאת מתארת דומה מאד למה שהיה ועדיין די יש אצלנו.עניין ההרדמה הפך בשלב מסויים להיות סיוט עבור כולנו. מה שכן כדאי לבדוק זה לגבי שעת ההרדמה. אצלנו היא היתה נרדמת בסביבות 19 - ומגיל 0 אמבטיה, ציצי ולישון. נראה לי שמה שקרה זה שהיתה לה 'התניה' להיות עייפה אחרי המקלחת, אבל היא כבר לא היתה עייפה באמת, ואז מצד אחד נראתה מסטולית (גם האורות הסגורים וכו תרמו לעניין) אבל לא יכלה להרפות, אלא המשיכה לשחק ולטייל. עד שאמרתי - אוקיי. רוצה לשחק אז תשחקי, וקצת הדלקתי את האור והחלטתי שאנסה להרדים אותה רק שהיא תבקש. וואלה. הרבה פעמים היא פשוט רוצה עוד לשחק אחרי האמבטיה, כנראה גם לא רוצה להפסיד את כל ה'אקשן' ולהפרד מהעולם ללילה, ושעת השינה עברה בהדרגה לסביבות 21, אבל הרבה יותר בקלות.
ועוד אני מצטרפת לכל מי שהמליצה פה על מנשא. היאמו שינה לנו את החיים. היא מתה עליו, ונרדמת עליו תוך 5-10 דקות.

כל עוד אני שוכבת במיטה רגועה רואה סרט או קוראת ספר עם אור עדין הוא תמיד יחזור אליי גם אחרי שישחק עוד קצת ועוד קצת
אמא חדשה - ואז הוא לא חוטף לך את הספר ומנסה לקרוא/ע אותו, דוחף לך אצבעות לעיניים ולאזניים וכאלו?
ולגבי סרט - את מצליחה להתרכז בסרט? כלומר, אולי זו בעיה כללית אצלי אבל גם כשהיא משחקת לבד אני תמיד צריכה להיות עם עין אחת עליה. לא מצליחה לעשות את הבית מוגן עד כדי כך שלא אצטרך להשגיח.
אורלי - השאלה הזו מופנית גם אלייך (עזבי. שחררי. לכי למחשב לבאופן ,)

פאולה: נראה לי שכמה שפחות תקראי ספרי הדרכה יהיה יותר טוב
הבת שלך אוהבת לישון, נרדמת לבד, רגועה ובטוחה... מצטרפת לדבריה של אורית. לפחות מהנסיון (הקטן) שלי אני יכולה להגיד שתינוקות אומרים כשרע להם. קשה לפספס את זה (חוץ ממקרים קיצוניים)
ולי כמובן רגשי אשם זה כנראה כי את אמא D-:

אני תמיד צריכה להיות עם עין אחת עליה
אני תמיד עם אוזן אחת עליה.

בתקופות שהיא היתה קטנה יותר, בכל פעם שהיתה מתקרבת למגירות המטבח הלא בטוחות שלנו, הייתי מצטרפת אליה פיזית. אני בחרתי לא לנעול את המגירות, אלא לתת לה ללמוד אותן, אבל את זה היא עשתה כשאני בסביבה. ברגע שהיא היתה חוזרת לעניינים שגרתיים, הייתי אני חוזרת לבאופן.
אולי חלק מהעניין היה שהמחשב תמיד מוקם אצלנו במרכז הבית ולא בחדר נפרד.

_בתקופות שהיא היתה קטנה יותר, בכל פעם שהיתה מתקרבת למגירות המטבח הלא בטוחות שלנו, הייתי מצטרפת אליה פיזית. אני בחרתי לא לנעול את המגירות, אלא לתת לה ללמוד אותן, אבל את זה היא עשתה כשאני בסביבה. ברגע שהיא היתה חוזרת לעניינים שגרתיים, הייתי אני חוזרת לבאופן.
אולי חלק מהעניין היה שהמחשב תמיד מוקם אצלנו במרכז הבית ולא בחדר נפרד._

מילה במילה!
וגם, החדר שינה אצלנו דווקא החדר הכי בטוח בבית, מזרון על הריצפה, שטיח, ארון ענק שאת הדלתות שלו אני בקושי מצליחה לפתוח, וטלויזיה על זרוע, ככה שאני כן מרוכזת בסרט מספיק כדי לעקוב אחרי העלילה גם אם אני מפספסת שורה פה ושם. ובקשר לספר, אם הוא עסוק בעינייניו אז הוא לא מציק לי כשהוא מגיע ומתחיל לדחוף אצבעות, אז אני מניחה את הספר ומקדישה לו את התשומת לב שלשמה הוא הגיע. לפעמים זה השלב שהוא נשכב לידי ולוחש סיפורים " אייייייייייייה ... אווווווווווווו.....נה נה נה.." ולפעמים אחרי תידלוק הוא ממשיך לשחק עוד.
אתמול בכלל , בעלי האכיל אותו מעדן ב- 19 בערב , באמצע האוכל הוא שם עליו ראש ונירדם.

בקיצור, אין משהו קבוע וגם אם רוב הלילות דומים תמיד יהיו שינויים. @}

באמצע האוכל הוא שם עליו ראש ונירדם.
אוי, אני נהיית ירוקה מקנאה
עכשו היתה שבוע חולה אז זה לא נחשב, אבל בגדול יש מגמת שיפור. מקווה שבקרוב גם אני אוכל לדווח על דברים מוזרים שכאלו...
ושאלה שלא קשורה לדף - חוטפת וירוסים הרבה - רגישה מאד במעיים. אני אוספת המלצות לגבי טיפול אלטרנטיבי לחיזוק מערכות. מכירות מישהו טוב בתל אביב?

ירח- שאנסה להרדים אותה רק שהיא תבקש.לי נראה שהוא "מבקש" כשהוא מסטול והראש כבר נופל- הוא עדיין לא ממש ורבלי...
לפעמים אני מצליחה ולפעמים לא ממש ואז מתחיל הסיוט שלי.הבעיה הגדולה כמו שכבר כתבתי זה שהוא נהיה היפר ומתחיל לזחול ולעמוד על המיטה ולצערי החדר שלנו לא ממש בטיחותי. בעלי אומנם ניכנע ללינה משותפת בעל כורחו אבל לא מסכים שנרד למזרון.המיטה שלנו יחסית גבוהה ואני לא יכולה להשאיר שם את הבן שלי לבד וגם לא לקרוא ספר בנחת- הוא יקרע את הדפים וכו'.אני כבר די אבודה עם הסיפור הזה כי שוב אני חוזרת לבלות שעות על גבי שעות במיטה המשותפת כשומרת ראש.

לילה לא שקט,
לא שמצבי הרבה יותר טוב (וגם לא לקרוא ספר בנחת- הוא יקרע את הדפים וכו'), אבל בלילות כאלו שאחרי שעייפה ויונקת...נכנסת לאקטיביות, אם בעלי בבית אני פשוט מבקשת שיחליף אותי. ואז הוא שוכב קצת לידה, ומתמודד בדרכו, ואני הולכת לחדר אחר נשכבת ושמה את השמיכה על הראש (בעיקרון כדי לנוח, אבל בעיקר כדי לא להעיר הערות כמו - היא עייפה...תנסה להרדים אותה לא לעורר אותה...). בדרך כלל היא לא נרדמת אצלו, אבל היא מגיעה למצב שהיא כבר בשלה לישון, ואז מתחילה לייבב לו. בשלב הזה נשאר לי רק לתת ציצי והיא נרדמת.

לי נראה שהוא "מבקש" כשהוא מסטול והראש כבר נופל
לילה,
נשמע לי שאולי את מרדימה אותו אחרי השעה "המתאימה".
למה אני מתכוונת?
כשהם עייפים ומבקשים, הם מתחילים לעשות כל מיני תנועות אופייניות כדי לאותת לנו - "אני עייף!":
גירוד בעיניים, גירוד באוזניים - כל ילד והדרך שלו.
נסי לעקוב ולראות מתי הוא עושה את זה, ולהרדים אותו אז!

הרדמה אחרי חלון ההזדמנויות הזה, כשהילד כבר מסטול, לרוב לוקחת (באופן פרדוקסלי) יותר זמן.

<ממהרת, מקצרת>

ומה תגידו על זה...ביומיים האחרונים אמא שלי כאן.אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים מצידי להרדים את הפושע הסורר ביום ובלילה- הוא שוב מטפס וכו'- אני קוראת לה, היא נשכבת לידו והוא נרדם תוך 10 דקות מקסימום לבד במיטה שלנו. בפעם אחת הוא די בכה 2-3 דקות (אבל גם איתי הוא לפעמים בוכה).מה קורה כאן? מניפולציות על אמא בגיל 8 חודשים?יש דבר כזה?אני יכולה לשכב לידו שעה והוא ימשיך להתגלגל לטפס לחזור לציצי וכו'

אם הוא לא קשור מאוד לאמא שלך, אולי זו "תסמונת המטפלת" - איתך יש לו מה להרוויח מעוד זמן ערות (משותף), איתה - פחות. ולכן הוא לא "מתעקש להישאר ער" כשהוא לידה.
אפשר לקרוא לזה מניפולציות. אני לא חושבת שילדים מתכננים לרמות או להערים עלינו. הוא בסך הכל עושה מה שטוב ונכון בעיניו, ואי אפשר להאשים אותו

זה רק נותן לי תקווה שאולי כשיגיע יום ויכנס למסגרת, הוא לא יסבול שם בגלל עניין השינה...
ואגב - גם אני לא מאמינה שיש מניפולציות בגיל כזה...

קניתי את הספר הנפלא "לישון בלי לבכות" ואני בשלבים של גיבוש תוכנית לשיפור המצב העגום שלנו.מישהי הצליחה ליישם את "שיטת ההתנתקות" שהיא מדברת עליה?(ניתוק הפיטמה וסגירת הפה" מישהי בכלל הגיעה לתוצאות מההמלצות שבספר? הכל נראה טוב ויפה, אך "טוב מידי" וקשה להאמין שזה עובד.

התפרסמה היום בהארץ כתבה על מחקר שבודק את יעילותן של שיטות הרדמה שונות.
המדד היחידי להצלחה הוא האם התינוקות למדו להירדם לבד או לא
ועוד יש שם מומחה שמסביר שלמרות שזה לא כיף גדול להורים לשמוע את התינוק בוכה, הסבל משתלם.
אין אפשרות להוסיף תגובות לצערי
שייבכה עד שיירדם?

הילדה בת 10 חודשים. נרדמת רק במנשא או על הציצי.
לאחרונה גמלה את עצמה ביום (בלילה עדיין יונקת לא מעט)
כך שבמשך היום - נרדמת רק במנשא ואם מניחים אותה מתעוררת.
אנא ספרו - יש איך לחשוף אותה לדרכי הרדמה חדשות???
היא לא מבינה כל כך מה זה "ללכת לישון". אם אני מנסה להשכיב אותה
(ולישון יחד איתה צהריים, שאיפת חיי בימים אלה) - היא תקום, תזחל וכו',
אפילו אם היא מתה מעייפות. לא מקשרת בין הירגעות ושינה.
הייתי רוצה לעזור לה להירדם בעוד דרכים בעיקר כי

1. כבר די נשבר לי הגב
2. עזרת הסבתות בעניין תתקבל בברכה (כיום רק אבא או אמא יכולים להרדים)
3. רוצה לישון איתה בצהריים - לו יהי לו יהי אנא לו יהי - והייתי שמחה לעשות זאת בלי ציצי

יש רעיונות?
תודה

אנחנו הרדמנו בעגלה, דווקא עבד די בסדר
אח"כ היינו מעבירים למיטה.

בהצלחה

אני עם אותה השאלה בדיוק, אבל רוצה להציע משהו שהצליח לי פעם אחת ויחידה - שנת צהריים לבת ולאם בלי הנקה: היא שוכבת לך על הבטן (כלומר "בטן לבטן" כשאת שכובה על הגב) ואת מלטפת לה את הראש, הגב או הטוסיק. אפשר לישון ככה את כל השנ"צ, או לחילופין אם את רוצה לקום לפניה, את מגלגלת אותה מעליךבעדינות. לצערי, כמו שאמרתי, אצלינו הצהריים הקסום ההוא לא הצליח לחזור על עצמו.

הצהריים הקסום נשמע מה זה טוב...

תודה על ההצעות.
בעגלה היא מתחילה לקטר איך שהיא מתעייפת או נמאס לה.
נרדמה פעם אחת - אצל אבא (כמובן...).
אנסה בטן לבטן אבל קשה לי להאמין - היא ישר מסתערת על הציצי.

אמרת שהיא עצמה נגמלה לבד מיניקה ביום.
ספרי אם הצליח, מעניין, כי אני מחפשת פיתרון לאותה בעיה בדיוק.

אצלנו לא ישן צהריים בכלל עד גיל שנה, אחר כך עבר פתאום לישון פעמיים. היום (בן שנה ו- 9) ישן פעם אחת, ארוכה אם אני איתו, וקצרה אם אני נוטשת באמצע.