שמונה ימים בפארק הירדן 2004

מאמא אם לא יצא, אז אולי עוד יצא (בעתיד)..את יודעתתת - להדבק!!!
יערה אפשר פרטים על האוהלים? גודל, אופן בניה ופירוק
ואני כבר מזמינה מקום בטיפול!נשמע מגניב!

לפעמים במפגשים קורה לי שאני כל כך עסוקה בלהיות "בחוץ ", בלדבר, לספר, לשאול, ולעשות שאני שוכחת את עצמי .כמו שקרה לי בפעם הקודמת שלא שתיתי והתייבשתי.
אני מבטיחה לעצמי להשתדל הפעם להיות יותר "בלהיות". למרות שאני בטח אתרגש נורא!

נכון, "האחריות על ההיכרות היא על כתפינו בלבד" , ו "אף אחד לא חייב לנו כלום" , אבל -

אני מסכימה עם כל מילה של פלוני אלמוני ודבריו העצובים...חוץ מדבר אחד והוא התשלום - אנחנו כן שילמנו כל מיני ובכל זאת לא הקנה כלום...הספקנו להיות בשני ימי עיון ובשני אירועים לעידוד ההנקה ,יזמנו שיחות עם אנשים מסביב והחלפנו טלפונים וכתובות.
לאחר זמן שמשום מה לא פנו אלינו שלחנו אי מיילים והרמנו טלפונים לשאול לשלומם ולתהות מדוע לא יצרו קשר ,אז זה מה שקיבלנו -

"בדיוק עברנו דירה ואנחנו קצת עסוקים" (כמה זמן עוברים דירה? חודשיים??)
"אני? אני אף פעם לא יוצאת מהבית ,צריכה להיות סיבה ממש טובה להוציא אותי" (כאילו מה? אנחנו לא סיבה מספיקה? ושאר החברים שלך?)
"תתקשרו אלינו ונקבע משהו " (אתם לא יכולים להתקשר?)

אין פה האשמה של אף אחד ויכול להיות בהחלט שרוב האנשים ביישנים וצנועים ונבוכים לעשות צעד ראשון, אבל בטוחה שאין להם בעיה עם אילו שהם כבר מכירים ושייכים לקהילה ואז זה יוצר מצב בו יש קהילה ואי אפשר לחדור אליה ....קהילה סגורה...לא במכוון....באופן טבעי.....

חוץ מדבר אחד והוא התשלום - אנחנו כן שילמנו כל מיני ובכל זאת לא הקנה כלום...
מה זאת אומרת? הקנה את האפשרות לפגוש אנשים ששותפים לדרכך באופן מסודר ועקבי על פני השנה במשך כמה שנים כבר. אני לגמרי לא מסכימה שזאת רק האחריות שלנו ושאף אחד לא חייב לנו כלום. זה סותר לגמרי את הרעיון של קהילה, בעיקר כזאת.
אבל גם מזדהה מאד עם התשובה שקיבלת אני? אני אף פעם לא יוצאת מהבית ,צריכה להיות סיבה ממש טובה להוציא אותי" סיבה ממש טובה זו סיבת אין ברירה. רוב האמהות שאני מכירה לא מצליחות לשבור את שגרת הבית המחייבת ולהתנייע בספונטניות. יש איזה מחסום וזה נדחק לעדיפות אחרונה.
נוכחתי שהדרך היחידה שלי להצליח להזיז את עצמי מהבית זה להיות מחוייבת למפגשים שבועיים קבועים, ביום קבוע, במקום קבוע, אחרת זה פשוט לא מצליח והופך ל"תיק" לנסוע לפגוש אנשים גם אם האנשים מקסימים.

(כמה זמן עוברים דירה? חודשיים??) לא רוצה להיות קטנונית אבל השתקמות ממעבר דירה לוקחת לפחות חצי שנה. אבל זו לא הנקודה. הכאב שלך מובן ומוכר. האם התעניינת בהצטרפות למפגשים קבועים? זה די משנה את התמונה. גם שם יש בעיות דומות, ראי השתלבות במפגשי חינוך ביתי , אבל טיפה אורך רוח ונחישות וגם על הבעיות האלה אפשר לדלג.
בהצלחה

ל פלוני אלמונית, חייבת להודות ובכלל,
אם דבריי פגעו בכם בדרך כלשהי - זו לא הייתה הכוונה שלי ואני מתנצלת.

הדרך הכי בטוחה לקבל היא לתת בלי לצפות לתמורה (זה לא כזה אבסורדי כמו שזה נשמע).
אם נפתח את הלב וניתן אהבה, בלי לצפות לתמורה, כמו שאוהבים תינוק - נקבל אהבה בחזרה.

מאחלת לכולנו להינות מהמפגש בפארק הירדן ובכלל - בעולם ובחיים - והרבה אהבה

אין פה האשמה של אף אחד ויכול להיות בהחלט שרוב האנשים ביישנים וצנועים ונבוכים לעשות צעד ראשון, אבל בטוחה שאין להם בעיה עם אילו שהם כבר מכירים ושייכים לקהילה ואז זה יוצר מצב בו יש קהילה ואי אפשר לחדור אליה ....קהילה סגורה...לא במכוון....באופן טבעי.....
אוףףףף, זה כ"כ לא נכון, אני יחסית "חדשה" בקהילה הזאת, וכל פעם מופתעת מחדש שיש אנשים שחושבים שהייתי פה תמיד. בשלב מסויים החלטתי שאני שייכת (בהצעתו של צפריר שפרון) והתחלתי לכתוב באתר וללכת למפגשים באופן די אקראי למען האמת, כי אנחנו לא מחנכים בבית. לאט לאט אני מכירה יותר ויותר פרצופים, מרגישה יותר ויותר שייכת, ולא נותנת למבוכה ולביישנות (ומאלה יש בשפע) להכריע אותי. אני חושבת שהכתיבה באתר אכן עושה איזהשהוא הבדל, יש תחושה של הכרות כשנפגשים פעם ראשונה וזה עוזר לשבור את הקרח.
מאחלת לכולנו להינות מהמפגש בפארק הירדן ובכלל - בעולם ובחיים - והרבה אהבה
מצטרפת

עוד לא שמעתי על מישהו באתר הזה שלא היו לו חדרות אימתניות או בישנות-על לפני מפגש כזה. אצלי, זה דווקא היה משום שאני כותבת פה ויודעים עלי כבר דברים יותרמדי אישיים, והפחד מהפער בין הוירטואלי לממשי..

ההבדל הוא בין האנשים שמוכנים לתת לעצמם לחוות את המפגש, עם כל מה שיעלה בו, ובין אלה ש- או מוותרים, או באים ומאשימים את האחרים בקושי שלהם.
כן, זה קשה, קשה מאד... פעם ראשונה.. שניה.. תנו לכם את הזמן והקרדיט להרגיש יותר טוב עם הזמן. כי בטוח שבהמשך כבר יהיה יותר נוח.
לי אישית המפגש עם אנשים כמוכם עושה פלאים. הלא זה בדיוק מה שחיפשנו, לא?

אין פה האשמה של אף אחד ויכול להיות בהחלט שרוב האנשים ביישנים וצנועים ונבוכים לעשות צעד ראשון, אבל בטוחה שאין להם בעיה עם אילו שהם כבר מכירים ושייכים לקהילה ואז זה יוצר מצב בו יש קהילה ואי אפשר לחדור אליה

בואו נגיד שאני די "שייכת רשמית לקהילה", טוב?

אז וידוי:
למיכל דנקנר לקח לא פחות משנתיים להביא אותי סוף סוף למפגשי החינוך הביתי שרציתי להצטרף אליהם ושנמצאים במרחק עשר דקות נסיעה (מלאת צרחות ובכי של הקטן) מהבית.
חברה טובה אחרת מחכה לביקור ממני כבר, טוב, שנה ומשהו (וחצי?), והיא עוד בתקופה מאוד קשה ואני באמת רוצה לתמוך בה.
חברה שלישית חיכתה שלוש שנים שאבקר אותה בבנימינה. נחשו מה? ביקרתי בסוף - אחרי שהיא כבר עזבה את הבית!!!!

מה אני רוצה להגיד?
שתאמינו לאנשים!
שתבינו את המגבלות של כולנו!
שגם אנחנו בני אדם, שבסך הכל מתמודדים עם הקשיים שלנו, ולא מייצגים אף אחד חוץ מאיתנו, ולא הוגן להוסיף לנו גם ציפיות שנדאג נוסף לכל הדאגות שלנו גם שאולי יש מישהו שם שמחכה לביקור שלנו במקום פשוט להרים טלפון: אתם בבית? אפשר לבוא אליכם?

>אה, וענת גביש, ההתנשאות שלך ממש מקוממת. שמתי לב שכבר שנה לפחות לא הזמנת אותי לביתכם, בעצם נדמה לי שהזמנתם רק את אבא שלי, ואני מסיקה מזה שאני לא מקובלת בעינייך ואת לא מעוניינת בידידות איתי ונעלבתי מאוד באופן אישי מהסנוביות של אושיית קהילה כמוך< P-:

קיבלתי את ברכת הדרך מהחצי השני. יייששש!!! א ב ל, הוא יישאר איתנו רק יום אחד,גג יומיים, ואז אני נשארת עם שני גוריי. האם יש עוד אמהות שמתכננות להגיע ללא בן הזוג? האם זה לא יהיה קשה מדי? כל כך רציתי להגיע ועכשיו שיש לי את האפשרות התחלתי לפחד. אז מה אתם אומרים?כדאי להגיע לבד עם שני גורים?

האם יש עוד אמהות שמתכננות להגיע ללא בן הזוג?
מה, יש כאלה שמגיעות עם בן הזוג?

מה, יש כאלה שמגיעות עם בן הזוג?

ואח"כ אתן שואלות: איפה הגברים ? ועוד כהנה שאלות.

אז תחליטו, האם אתן רוצות שנצטרף ?

כדאי להגיע לבד עם שני גורים?
גלית, למדי מ תבשיל קדרה כמה טריקים על איך שמים את התינוקות שלך בידיים של אחרים והולכים להתקלח.

ואח"כ אתן שואלות: איפה הגברים ? ועוד כהנה שאלות. ממש לא אנחנו שאלנו, פלוני (-: (זה היה יורם).

האם יש עוד אמהות שמתכננות להגיע ללא בן הזוג?
יש כאלה שמתכננים להגיע בלי ילדים.. (מיאמר שהם שעוזרים הכי הרבה להתמודד עם קשיי היכרות? כולם, לא?)

ואח"כ אתן שואלות: איפה הגברים ? להזכירך, זה גבר היה ששאל את השאלה.

ואח"כ אתן שואלות: איפה הגברים

בנות זאת היתה בדיקה נא לא להתנפל.

אז הגידו, לבוא או לא לבוא ? זאת השאלה.

C U ?

פלוני/גברי יקירי.
אתה מוזמן.
אנחנו באים בהרכב מלא: אמא, אבא, ילדים (8,4)

אז הגידו, לבוא או לא לבוא ? זאת השאלה.
ברור שכן.

אנונימי

גלית,
אלעד אמור להביא אותנו בששי בבוקר (צהרים יותר סביר), ולעזוב במוצ"ש. אם לא יישבר לו קודם לכן.
בחמישי, הוא אמור לבוא לקחת אותנו חזרה הביתה - או שנתארגן על מונית גדולה או מיניבוס או משהו כזה.
(מישהי ביררה ומונית עם 10 נוסעים עולה 650 ש"ח => 200 ש"ח לאמא + 2 גורים).
טליהש "מכרה" את הרעיון לעוד משפחות, והיו כאלה שהמציאו אותו בעצמם עוד קודם.
נראה לי שהרוב יהיו במצבנו. הרוב קובע!

< מזכיר לי: אלפי זבובים לא יכולים לטעות: אכול חרא! >

אכן. גם אנחנו מגיעים עם הגבר, ונשארים אחר כך בלי (הי, ליאת, תגידי לאלעד שלא יישבר לו קודם, הרי אני בונה עליכם לטרמפ במוצ"ש (-; ).

נראה לי שהרוב יהיו במצבנו
אזתחזרו באוטובוס.

אני מבקשת טרמפ לבכורתי שמתעקשת לא להפסיד לימודים, ורוצה להצטרף אלינו ביום שישי ולחזור במוצש. אם יש משהו מהכיוון שלנו, ומקום פנוי, היא תהיה מאושרת.
אנחנו גרים בעין איילה, שזה ליד צומת פרדיס.

איך אפשר באוטובוס עם כל הציוד?
התכונתי - אוטובוס מאורגן, במקום חמישה מיניבוסים.

לא פתחו פה פעם דף על טרמפים והסעות לפארק? או שזה היה בשנה שעברה?

אנחנו כנראה מחפשים טרמפ למפרנס אחד במוצש לפרדס חנה (הוא עוד לא יודע מזה

)

אנחנו כנראה מחפשים טרמפ למפרנס אחד במוצש לפרדס חנה
יש דף, ויש רשימה הולכת וגדלה של מפרנסים...

תגידו, עם כל המפרנסים האלה שחוזרים במוצ"ש הביתה , יהיו לנו מכוניות לצאת לקנות אוכל?
איפה הדף הזה, עם הטרמפים?

יהיו לנו מכוניות לצאת לקנות אוכל?

לחילופין אפשר לצאת לצוד .

מחפשים טרמפים בשביל שהמכונית תישאר אצל מי שנשאר, לא?

שמעתי היום רעיון גדול: להזמין ירקן מהשוק של חצור שיעשה דוכן פירות וירקות באחד הימים. מה דעתכם?

ושמעתי עוד רעיון גדול : לבנות תיבת קירור רטובה. במקום מקרר. לא בדיוק לשמור בשר, אבל כן פירות וירקות וביצים. למישהו יש נסיון?

להזמין ירקן מהשוק של חצור שיעשה דוכן פירות וירקות באחד הימים. מה דעתכם?
נשמע מצוין.

לבנות תיבת קירור רטובה
שמעתי את הטריק הבא: לחתוך אבטיח לשניים, והוא יקרר את עצמו בהתאדות. כשרוצים לאכול, מורידים ממנו שכבה עדינה, וזהו.
התלהבתי מהמינימליזם.
לגבי תיבת קירור רטובה - נשמע לי מדליק לאללה. אני חושבת שאנסה. צריך ארגז, נכון? אולי אשאל סלסלה מהילדים (-:
אני חשבתי שאפשר לנצל את המים הקפואים של הירדן. צריך רק לחשוב איך.

אגב, אם מסתדרים ככה, אפשר גם להזמין אישימקרח שימכור, ולהשאר חודשיים.

אתם שמים לב שהמפגש הולך ונעשה דומה לחלום ליל קיץ שלי, נכון?
(עם מוכרי המזון שבאים לפארק, וניהול מזון בלי מקרר, וכן הלאה).

אתם שמים לב שהמפגש הולך ונעשה דומה לחלום ליל קיץ שלי, נכון?
כן! בדיוק היום דיברנו על זה!

לבנות תיבת קירור רטובה
אולי פשוט לחפור בור עמוק באדמה ?
די קריר שם למטה...

לבנות תיבת קירור רטובה
אני זוכרת שבאחד מטיולי בית-ספר לכפר הנופש של אלי אביבי באכזיב, ביקרנו בחושות שלו והיתה שם דרך לקרר את הגבינות במן תליה מהתקרה. אני לא זוכרת פרטים, אבל זה עבד. זה מזכיר למישהו משהו?

אני חשבתי שאפשר לנצל את המים הקפואים של הירדן. צריך רק לחשוב איך.

שמים את הירקות בשקית בד במים וקושרים אותה לעץ בשפת הנחל.

אנונימי

אני מאד בעד ירקן שיגיע אלינו.
מוצאת את עצמי מוטרדת מדי בגין אוכל

איפה, איפה (_לעזאזל) הדף של הטרמפים?

שמים את הירקות בשקית בד במים וקושרים אותה לעץ בשפת הנחל
חשבתי על סל רשת.
האם הירקות לא יתקלקלו מזה שהם בתוך מים?

הסעות לפארק הירדן 2004

עקב חוויות הבוקר........

אני מציעה שכ-ל הילדים שמגיעים לפארק הירדן יעברו חפיף נגד כינים ביום שלפני הגעתם.
ככה נחסוך לעצמנו הדבקויות.

בסדר?

<הבן של בקי שוב שיחק עם ילד שאמא חוזרת כל יום בשבע בערב מהעבודה>

לחילופין אפשר לצאת לצוד .
נשאר ציד באזור פארק הירדן?
כדי להגיע למקומות רחוקים יותר, יהיה צורך ברכב...

נשאר ציד באזור פארק הירדן?

אני אבדוק עם יהושוע, כמו שעשה לנו את נס הדגים לא רחוק משם אולי הוא ימצא לנו צידה.

אנחנו מחפשים מישהוא שיגור אצלינו בבית,
על מנת לטפל בכלבות\תרנגולות\חתול בזמן הזה,
יש אפשרות גם לבוא לאיזה שעה כל יום,

מישהוא מכיר?
אנחנו בכפר מישר (ישובי גדרות)

חן חן

אולי הוא ימצא לנו צידה.
ממש בתוך שטח פארק הירדן מתנשא תל בית-צידה.

בית-צידה.

אז סבא בר-רב-אשי הוא גם ציד!

לחתוך אבטיח לשניים, והוא יקרר את עצמו בהתאדות.
מניסיון, לא משהו, גם אחרי שמורידים שכבה האבטיח יוצא מסטיק. ולא ממש קר, רק קצת פחות חם.
_אני מציעה שכ-ל הילדים שמגיעים לפארק הירדן יעברו חפיף נגד כינים ביום שלפני הגעתם.
ככה נחסוך לעצמנו הדבקויות._
תומכת בבקי, מציעה גם להביא שמן רוזמרין ולמרוח כל יום בבוקר על הראש למנוע הדבקות.

אני מציעה שכ-ל הילדים שמגיעים לפארק הירדן יעברו חפיף נגד כינים

אני אביא את מרסס ה DDT האישי שלי.
ניתן להרשם לטיפול מוקדם

אז סבא בר-רב-אשי הוא גם ציד!
צייד -- לא כל כך. אבל לַקָט נלהב ומיומן.

אנונימי

אבטיח שלם במים הקרים נשמר מצין ויוצא קר וטעים.
ירקות אחרים - אין לי מושג. אפשר אולי לשים בקופסאות פלסטיק סגורות בתוך המים, אם נראה שלא מצליח.
אבל לא אמרתם שתזמינו ירקן???

לבנות תיבת קירור רטובה
לא האמנתי שזה יקרה איפעם, אבל הנה ממש אני שולפת מהזכרון את המקרר שבנינו במשימת 'מחנאות' בשנת ברמצוה.
מדפים קטנים שבנינו מסנאדות קטנות על חצובה מסנאדות יותר גדולות. מעל ומסביב למבנה היה תלוי בד יוטה שדאגנו שיהיה רטוב כל הזמן. על המדפים שמנו את האוכל וההתאדות של המים מהבד קיררה.
אולי ההתאמה לפארק תהיה ארגז גדול עומד עם פתח כלפי הצד על כסא מכוסה בסדין רטוב כל הזמן.....רק אם אין לכם סנאדות וחבלים כמובן..

רק אם אין לכם סנאדות וחבלים כמובן..
הזוגי מת, מת לבנות איזה ארמון מסנדות...

ואני מתה, מתה להקים אוהל משמיכות וכפתורי-אבנים עם קשר מוט כמו פעם בצופים.

אוהל משמיכות וכפתורי-אבנים עם קשר מוט כמו פעם בצופים
אפשר לעשות מין אוהל גדול גדול לכולם עם שמיכות, ככה לשבת במשך היום...

אנו נצאכבר מחר אם אתם רוצים שנשמור לכם מקום הרשמו כאן

אפשר לעשות מין אוהל גדול גדול לכולם עם שמיכות, ככה לשבת במשך היום...
מרימים רשת צל. יותר טוב מאוהל, כי יש רוח.

לבנות תיבת קירור רטובה
אדמה טובה תיארה לי טיפי-קירור שבנתה פעם. אני חושבת על לנסות את זה. צריך לחשוב איך להתאים.

לגבי אבטיח - מטפל האייפק שלנו, טוען שבכלל לא בריא לאכול קר (בכלל, לאו דווקא אבטיח), ובמיוחד לא לבעלי קיבה רגישה / חלשה. זו המצאה של עשרות השנים האחרונות... ודורש מהגוף מאמץ חימום (ולא משנה כמה חם בחוץ).
(ואל תביאו לי את הטיעון של "זה טעים". כאן זה "באופן טבעי", לא באופן טעים.... (-; )

להזמין ירקן מהשוק של חצור שיעשה דוכן פירות וירקות באחד הימים. מה דעתכם?
גם אני מאוד מאוד בעד. מדובר בתוצרת אורגנית?

אם פי 3, מתאפקת בכל הכח לא להגיב על ואל תביאו לי את הטיעון של "זה טעים". כאן זה "באופן טבעי", לא באופן טעים?.... )
בינתיים מצליחה

מוצאת את עצמי מאד נמשכת, וקצת חוששת.
מאותם שכבר הועלו כאן. (לא מכירה אף אחד..... ואז משכנעת את עצמי שגם הכרות וירטואלית היא הכרות (-:
ואחרים (-יהיה לילדים כייף? ומזכירה לעצמי שברוב המקרים הם מרגישים הרבה יותר נוח ממני, ויוצרים חברים בקלות כה רבה.....)
אח"כ נזכרת שזה בעצם לא כל-כך רלוונטי (

), בגלל הנסיעה לתאילנד. (ב- 9/9) אז אולי רק ליום אחד, בשביל להכיר גם בפיזי, וגם ליצור לעצמי תחושת שייכות?
נראה מה יגידו באסיפה משפחתית......

לחוששים מלהגיע למקום מלא באנשים שנראים כאילו כולם מכירים את כולם:
אני מתנדבת לעזור לכל מי שיבקש עזרה מכל סוג שהוא: להחליף מיילים/טלפונים לפני ההגעה לפארק, להקים אוהלים אחד ליד השני, להכיר את האנשים שאני מכירה - לא עולה לי כרגע עוד משהו.
כל מי שמעוניין - בדף שלי יש את המייל וכולם מוזמנים!

@}

טל, בואי!!

ודורש מהגוף מאמץ חימום (ולא משנה כמה חם בחוץ).
כרמית, כשהגוף מתאמץ לקרר את עצמו, בריא מאד לאכול או לשתות משהו קר שסופג חלק מהחום.

כאן זה "באופן טבעי", לא באופן טעים??.... )
נכון מאד. ו באופן טבעי לגמרי אני מעדיפה מה שטעים לי על מה שבריא לי.

אמא שלי הסבירה לי איך עושים כזה מקרר:
צריך כלוב רשת עם מדף באמצע. מכסים אותו בבד (יוטה) ולתחתית שלו מחברים מגש. את כל הקונסטרוקציה תולים מהעץ. המגש מלא מים והבד נשאר רטוב כי הוא "שותה" מים מהמגש. הכלוב מתנועע ברוח מתחת לעץ ומתקרר, וככה גם נכנסות פחות נמלים.

להרים את כל המקרר - זה רעיון!

המקרר שבניתי והצליח לשמור פירות וירקות במשך חמישה ימים ומוצרי חלב למשך יום, באוגוסט, ביער אחיהוד היה מורכב משלוש סנדות קצרות יחסית, מחוברות לצורת חצובה (או טיפי) עם חבל. כל הקונסטרוקציה

עטופה ביוטה, ובראש החצובה מונחת קופסת שימורים ענקית עם שלושה חורים קטנים. בתוך החורים תקועים זרדים המכוונים אל יריעות היוטה. הפחית מלאה מים ומטפטפת כל היום על היוטה ושומרת אותה רטובה. בפנים היה לח וקריר וחשוך. הדבר שהכי חשוב לשמור עליו - שנפח הפְּנים לא יהיה גדול מדי יחסית לשטח היוטה. וגם כמות המאוחסנים צריכה להיות סבירה.

"תתקרב, קורקבן, תתקרב," אמרה תנינה, "הרי כבר ראינו שמקרוב זה המרחק הכי דומה למדויק."

שנפח הפְּנים לא יהיה גדול מדי יחסית לשטח היוטה
כלומר - עדיף מבנה כוכבי.

"תתקרב, קורקבן, תתקרב," אמרה תנינה, "הרי כבר ראינו שמקרוב זה המרחק הכי דומה למדויק." (-:
(מאיפה זה?)

(מאיפה זה?) מספר מלא במשפטים חכמים של לילה טוב. משהו עם תנינה.

תנינה מציצה בצלחות של אחרים, של נורית זרחי.
"כי איך נדע מה שיודעים
ואיך נחקור מה שחוקרים
אם לא נטעם, אם לא נציץ
בצלחות של אחרים?"

אולי ננסה לבשל ב תנור שמש ?

ועוד שאלה..
זו הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים.
איך השירותים והמקלחות שם ? (נקי? מקלחות משותפות?)

אני כנראה מגיעה לבד , בלי בן הזוג, עם ילד ובטן לקראת הלידה.
איך אסתדר? אין לי אפילו אוהל... איך ? אני לא מכירה אף אחד.
יש עוד שבאות בלי בן זוג?

רונה, לכמה זמן את מתכננת להגיע? עם להישאר לישון או בלי?
את מוזמנת "להידבק" אלינו ונכיר לך את אלה שאנחנו מכירים

וכן, יהיו לא מעט בלי בני זוג.

אמא אדמה -
איך השירותים והמקלחות שם ? (נקי? מקלחות משותפות?) למקלחת לא התמזל מזלי להגיע, אז אני לא יודעת. שירותים - מה אני אגיד לך, אם יש לך משקפיים, עדיף שתורידי אותם לפני הכניסה ואז הכל ייראה יותר טוב (אם את מבינה למה אני מתכוונת

)

יש עוד שבאות בלי בן זוג?
כמו שנאמר פה בעבר - מה, יש כאלה שבאות עם בן הזוג?

אני מנחשת שבסופש יהיו בני זוג וביום ראשון הרבה מהם ילכו (לפרנס וכאלה)

רונה, נראה לי שכדאי לך לגייס בני משפחה אחרים -- הורים, אחים וכו'.

שירותים - מה אני אגיד לך, אם יש לך משקפיים, עדיף שתורידי אותם לפני הכניסה ואז הכל ייראה יותר טוב
קראתי איפשהו שיש שירותים חדשים ונקיים. אבל אולי זה לא כ"כ מעודכן

יונת, אין את מי לגייס..ועוד לישון באוהל, הצחקת אותי. אצלנו במשפחה אם אין תנאים של חמישה כוכבים וארוחות מוגשות לא יוצאים מהבית.

זאת הסיבה שבעלי לא מצטרף.
אני צריכה לחשוב על זה. השהייה לא מפחידה אותי אלא ההתארגנות, הקמת אוהל וכו'. אם היו שם מבנים מוכנים או סתם חושות הכל היה נראה אחרת.

בהתחלה, הם די נקיים. ככל שחולף הזמן, הם פחות ופחות.... אם אני זוכרת נכון, בשנה שעברה המקלחות היו נעולות. אבל יש מים זורמים להתקלח בהם (אם הם לא יהיו כתומים כמו בשנה שעברה, בפעם השניה שבאנו. אבל זה היה בעקבות גשם וחלף תוך כמה שעות).
רונה - אם את מתכוונת לישון, כדאי שיהיה אוהל. אמנם אפשר לישון גם תחת כיפת השמיים, אבל לי לפחות נראה עדיף שתהיה גם אופצייה לשינה אוהלית.
ומחשבה - אחד הקשיים שלי, הוא ההתארגנות עם הכנת האוכל, כשיש פעוט. זו גם אחת ההתלבטויות שלי אם להביא גם את הבכורים או לא - לא רואה איך אני מכינה אוכל לכולנו תוך כדי השגחה על הגמד השובב. אני מניחה שאני לא היחידה במצב הזה - לרבות מאיתנו יש פעוטים, ורבות יהיו ללא האבות בשטח. בואו נחשוב (מראש!) איך מתארגנים ביחד, איך מסתדרים עם אש... וכדומה.

ומחשבה - אחד הקשיים שלי, הוא ההתארגנות עם הכנת האוכל, כשיש פעוט
ממילא יותר נעים לאכול בחברותא. אם מתארגנים כמה משפחות/אמהות יחד, ניתן להתחלק בתפקידים - בישול, ירידה עם הגדולים למים, השגחה על ה"תינוקיה" וכיו"ב.
> הכי כיף כשהגדולים מעסיקים את הקטנים. לפעמים אפילו 5 דקות רצוף

<

צר לי להיות מחרבת שמחות, אבל בטן ובפעוט זה לא קל אפילו אם יש עוד מישהו שידאג לאוהל ולאוכל, ועל אחת כמה וכמה כשאין. ועוד יותר למי שבכלל לא רגיל לשהיה בחוץ. רונה, אולי כדאי לשקול ביקור בלי לינה?

גילה - הבעיה היא שהגדולים (שלי) עוד לא מספיק גדולים כדי שאפשר יהיה לסמוך עליהם כשהם שומרים על הקטנים. הם יכולים לשחק איתם, אבל אם משהו יעניין אותם, הם ינטשו בלי מחשבה על כך שהקטן עומד על שפת מים סוערים / ליד הכביש / ... (אני לא מאשימה, זה בהחלט סביר בגילם, אבל אומר שהם יכולים להעסיק רק תוך השגחה).
אז אפשר להצטרף אלייך?

כאמור, כרמית: לפעמים אפילו 5 דקות רצוף.

אז אפשר להצטרף אלייך?
בטח! קבענו.

בהתחלה, הם די נקיים. ככל שחולף הזמן, הם פחות ופחות.... אם אני זוכרת נכון, בשנה שעברה המקלחות היו נעולות. אבל יש מים זורמים להתקלח בהם (אם הם לא יהיו כתומים כמו בשנה שעברה, בפעם השניה שבאנו. אבל זה היה בעקבות גשם וחלף תוך כמה שעות).

זה לא חלק מהשירות שאנחנו אמורים לקבל תמורת ה45 ש' ללילה?
שירותים נקיים ומקלחות לא נעולות?
כשאלו היו התנאים בשנה שעברה לא התרעמתם? ולמה חוזרים לאותו המקום אם זאת התמורה לכסף?
בשביל לפשתן מאחורי השיחים אפשר ללכת למקום בחינם.

<רק לי זה מפריע העניין הזה?>

בשביל לפשתן מאחורי השיחים אפשר ללכת למקום בחינם

נשארו חופים ללא תשלום מסביב לכנרת ?

אני משערת שלא יהיו עוד רבים בפארק חוץ מאיתנו. כך שהשירותים והמקלחות יהיו שלנו בלבד.
אפשר שאנחנו עצמנו נידאג לנקיון (אם הנהלת האתר לא עושה זאת)
מה הבעיה לארגן חומרי ניקוי, מברשת ומגב ולעשות תורנות ניקוי?
הרי כולנו נרוויח מכך.

סליחה שאני חוזרת לנושא ישן:
בשביל פיתות על סאג' צריך רק להביא קמח? או שיש עוד רכיבים סודיים?

עוגיה, אנחנו בישראל )-: וככה זה נראה.
התשלום, אני מניחה, הוא על הזכות להקים אוהל ולישון שם בלילה ועל עצם השימוש במים ובשירותים. נקיון? שירותים של בני אדם? מפתח למקלחות? מה, אנחנו בחוץ לארץ?
האמת, שבפעם קודמת רני כשר הצליח להשיג את המפתח למקלחות. אולי גם הפעם?

בשביל פיתות על סאג' צריך רק להביא קמח? או שיש עוד רכיבים סודיים?
שמן, מלח, (אפשר גם - סוכר, שמרים), קערה. כדאי: זעתר, שמן זית.

וממרח שוקולד גם

בהתחלה, הם די נקיים. ככל שחולף הזמן, הם פחות ופחות....

אפשר גם ישר בנחל, זה יחסוך את הצנרת בדרך לכינרת:-D:-D:-D

לארגן חומרי ניקוי, מברשת ומגב ולעשות תורנות ניקוי
בקי, רעיון מצוין. אני בעד!

שנה שעברה דווקא ניקו את השירותים כל בוקר. אבל משום מה יש מנהג מגונה לאנשים להשתין על האסלה, ככה שתוך שעה-שעתיים הכל כבר היה מגעיל. אז בקשה אישית מכל הבנות: מי שמתעקשת להשתין בצורות לא מקובלות, שתרים קודם את האסלה!

אפשר גם ישר בנחל, זה יחסוך את הצנרת בדרך לכינרת
תגידו, זה פוליטיקלי קורקט להגיד באופן גלוי, שכל מי שעבר את הגיל של הפיספוסים (איפושהו בין גיל 0 ל-4? ) יואיל בטובו ללכת לשירותים?

אז בקשה אישית מכל הבנות: מי שמתעקשת להשתין בצורות לא מקובלות, שתרים קודם את האסלה!
יונת, שוב שכחת את האייקונים (-; (-: ו-P-: (גם אני השמטתי איזה אייקון?). אני מזכירה לך, שאף על פי שאנחנו שם חבורה די גדולה, בכל זאת מגיעים לשם במשך היום הרבה יותר אנשים שלא שייכים ל"באופן".

הפיתרון הוא באחריות אישית.
אם רואים שירותים מלוכלים פשוט מנקים אותם.

לגבי מקלחות אפשר לבקש ממנהלי המקום את המפתחות למקלחות ולשמור עליהם נקיים ונעולים רק למי שנשאר ללון.

ושוב....
א-ח-ר-י-ו-ת א-י-ש-י-ת

לא הבנתי.
אם המקלחות נעולות אז איפה יש בדיוק מים זורמים?