אמא ללי

פתאום שמתי לב שעוד מעט זה שנה מההודעה הראשונה שלי.
מה שאומר שתכף יומולדת.

ומאחר ואני מהשוכחים (ואת עוד לא יודעת את זה..) אני מוסרת מראש-

מזל טוב!
שתהיה לך שנת שלושים של שקט, אהבה ואושר.
על מי אני עובדת?
שתדעי לצלול מתחת לגלים ותזכרי לעלות לנשום אוויר בזמן

נו..
את יודעת מה מצבי וסולחת לי..
נכון?

הי מותק שלי
הגבתי אצלי למה שכתבת לי.
ואשמח גם לשוחח איתך בהרחבה על כך (רמז) (-:
@}

אני גם אשמח מאד. אני חושבת על זה ממש הרבה. עם השתיים וחצי שניות ששירה נמצאת בגן כל בוקר אני פשוט לא מספיקה לזוז, ובשעות ששתיהן פה אין סיכוי....
אולי ננסה לקבוע מראש?
איך את ביום שני אחה"צ שלכם?

איך את ביום שני אחה"צ שלכם?
שעה טובה. אני בד"כ פנויה. @}
ותודה על התשובה, אני מפצירה בפסיכולוגית הארגונית שבך להפציע לעתים יותר קרובות (-:

הי מותק
בדיוק גמרתי לגמור את ההלל על היום שעבר עלי. זו הסיבה שלא הייתי.
למרות שבחמש וקצת כבר הגעתי.....
ובשמונה (שלנו) הולכת לעבוד. איך את אח"כ? כלומר לילה שלנו?
@}

אז זהו שאחה"צ שלנו הן בד"כ שעות מצויינות שבהן אני בבית, אחרי שעורי ועיסוקי הבוקר ולפני השעור של הערב. בד"כ כל יום בשעות האלו אני בחלון זמן בפוטנציה. לפעמים צצים דברים לא צפויים שמאריכים קצת את עיסוקי הבוקר...
ננסה שוב.@}

רק עכשיו שמעתי שגם השארת לי הודעה בטלפון.
אצלנו עד שלא מרימים את השפורפרת ושומעים צליל מקוטע, לא ממש יודעים שהשאירו הודעה....זה אומר משהו על כמות הפעמים שאני מרימה את המכשיר הזה (-:
אני ממש מקווה שנוכל לדבר בקרוב. תהיי חזקה מותק @}

תהיי חזקה מותק
איך ששלחתי, הצטערתי. למה שתהיי חזקה? תהיי חלשה אם זה מה שאת מרגישה עכשיו. להיות חזק זה מאוד מעייף, צריך לנוח מזה.
נשיקות @}

תגידי, מה, יכולת להיות שחיפשת אותי שוב היום ושוב התפספסנו??
כי אני יצאתי מהבית בשש ורבע ללמד ועכשיו מששבתי שמעתי מן הודעה מוזרה ממספר בינלאומי....
מקווה שמצב הרוח מעודד יותר @}

תודה,

כתבתי בהצילו הלידה מתקרבת.. ראי הוזהרת- מתחיל רגוע וגולש לאלימות..
נושא בעייתי, אבל מה לך ולו ממרום בנותייך

אצלנו דותן וויתר. אבל הוא עדיין לא מרוצה מכך.
אני מקווה ומאמינה שהשנים ישנו את דעתו.

נו, אתם חוזרים?
נגיד לאיזור הצפון?
בעצם.. הולכת לכתוב לך מייל.

תודה לך נשמה יקרה.
הדברים שלך באו בזמן ובמקום הנכון ונכנסו ישר לליבי
(אולי אמחק משיקולי פרטיות, אבל דעי שקראתי וקיבלתי)
לילה טוב גם לך

נורא שמחתי לראות שאת קוראת את הסיפור. במיוחד כי כבר כמה ימים אני חושבת עליך ורוצה להזמין אותך אליו

איתרתי את מי שחשבתי שזאת את. איזו LALI מהדף דפקט קיבוצי. אני באמת שמחה שזאת לא את כי... לא ממליצה לך להיכנס לדף ההוא, אבל אם תקראי תביני למה. וזה באמת לא הסתדר לי עם דמותך הווירטואלית (-:.

ראיתי את מה שכתבת בפורום חיתולים על הרטיבות מצידי החיתול. לא יודעת באיזה חיתול את משתמשת אבל יש לי המלצות על חיתולים שלא דולפים.

למיטב נסיוני העור האדום מטופל באמצעות חזרה לחיתולים חד פעמיים למשך מספר ימים ואפילו שבוע. זה קרה לנו פעם אחת כשלא השתמשנו כמה ימים במשחה. אחר כך למדתי לקח ואני מורחת קלנדולה כמעט בכל פעם.
חוץ מזה, אם התינוקת שלך סובלת מהרטיבות של החיתול, תעברי לחיתולים חזקים שמסוגלים לעבור לילה שלם. בפורום יש המלצות חד משמעיות על HH ואני ממליצה מאוד בחום על BG מפוליאסטר. זה לא בד פליז אלא משהו סינתטי אחר. הוא משאיר את הטוסיק יבש כמעט כמו חד פעמי. אגב, הוא גם לא נוזל משום כיוון. עוד מישהי כתבה שיש באי ביי חיתולים נוספים מבדים סינתטיים שהם לא פליז. הכי חשוב שהיא לא תשכב ברטיבות, זה ממש נורא בעיני שתינוק מתבוסס בפיפי של עצמו!

הי אביטל,
אנחנו משתמשים ב- BG, עליהם כתבתי את זה. תודה על ההמלצות

דרך אגב, לפי הוראות היצרנית של ה- BumGenius אסור למרוח משחה משום סוג עם החיתולים האלה, זה נשאר על הבד ולא מתנקה בכביסות ופוגע ביכולת הספיגה שלהם לאורך זמן. אם צריכים משחה חייבים לשים בתוך החיתול ליינרים מיוחדים שיפרידו בין המשחה בין החיתול.

הי אמא ללי
ראיתי שאפשר דרכך לקבל המלצה למטפל/ת אייפק.
אשמח לשמוע
בדף הבית שלי או "במייל"[email protected]
תודה רבה

התרגשתי לקרוא מה שכתבת לי. גם אני מרגישה חיבור אליך, והזדהות מאוד גדולה עם הדברים שאת עוברת וכותבת.
@} (בעצם מתאים כאן חיבוק אבל אני קצת נבוכה

).

אמא ללי חמודה, רק עכשיו ראיתי שעוד בינואר כתבת לי מזל טוב בדף (הגשתי אז את התזה) רוב תודות

@}. איך אצלכם? הבנתי ששלג, שלג, שלג. בכלל, היה חורף קשה (לפי דיווחי חברים שנותרו בעיירת הפשע).

אנחנו מתכננים לחזור לארה"ב מתישהו באוגוסט - תהיו עדיין בסביבה? אשמח מאד לפגוש אותך ואת שירה ומיה (וכמובן להכיר לכם את עלמה. שירה תוכל להנהיג את חבורת הבנות הנמרצת

).

אנחנו עכשיו בענייני הגן של פרינסטון והמשך המגורים בבאטלר כן-או-לא. לא ברור בכלל אם נקבל את הדירה הישנה שלנו (יש קדימות למשפחות עם ילדים אבל גם מצוקת דיור רצינית שדוחקת החוצה את מי שסיים את השנה השלישית). טוב, עוד נראה מה קורה.

יאללה, נדבר @}

אמא ללי תודה על תשובתך (אייפק) בינתיים אני הולכת בכיוון דומה ואחר.

הי,
נשמע אחלה! ההרצאות נראות מאד מעניינות. אויש, אתר ההרשמה שלהם מזעזע ולא הצלחתי להבין כמה כל הסיפור הזה עולה ואיך נרשמים. בכל מקרה, אם אגיע אז זה רק עם הקפצה לשם כי אין לנו רכב ובטח אין תחבורה ציבורית P-: אולי אצליח לגייס עוד מישהי מה"עיירה" שלי ואז אוכל להגיע איתה, נראה..

שלום מותק
לא שמעתי ולא השמעתי די מזמן.
מקווה שימים יפים עוברים עליכם
@}

היי אמא ללי,

מקווה מאד שיקרה אצלי התהליך הזה של לפתוח מבלי לחשוש כמו שאמרת ..
דרישת שלום ושבת שלום

כמה דברים לי אלייך:

אם את מתנסחת כמו לטאה עקומה, מה יגידו שממיות הקיר?
אני מאוד אוהבת לטאות
איזה יופי שהלכת לשעור יוגה! תמיד בשיחותנו האחרונות על הבית והקור והלחץ, אני חושבת לעצמי בראש "אילו רק היתה לה אפשרות לעשות קצת יוגה" (-:
נכון זה כיף? מן תחושה של ספונג'ה מבפנים. ניקיון פסח פנימי (-:
מאוד אשמח לדבר. שישי שבת עכשיו, אולי יזדמן
@}

אני מרגישה שכל אחד משיעורי היוגה הטובים שעשיתי בחיים השאיר חותם מאד עמוק. ושלמרות שלא תרגלתי בקביעות לאורך זמן משהו מזה ממש שקע בי
כן... זה בדיוק מה שאני מרגישה שאימון טוב עושה גם לי. לרוב. שלא תטעי, יש גם אימונים שמאוד קשה בהם. לא פיסית. אלא נפשית, מנטלית. כאלה שאני נלחמת בהם, כאלה שהגוף מסרב בהם, חורק. והקול השטני שבמוח זורק לי משפטי זימה וזלזול ואז הקול המלאכי משדל אותי לשחרר את האנטי, לבוא ברכות. ואני יותר ויותר לומדת שהמלחמה הפנימית הזו היא הדרך. ויש משהו בהתגברות הזאת על הקושי הפנימי שמאפשר פתאום פתיחה של צוהר חדש ותחושת פליאה פיסית ואנרגטית של: "ואוו, איך לא הרגשתי את זה קודם" כמו המונח הפסיכולוגי החביב עלי aha experience (-: - ובד"כ אחרי האימונים המוגלתיים האלה יש איזו מן קפיצת דרך ואהה אקספיריאנסים (-:
נשמע כמו אחלה שעור. ולגבי המדיטציה והנשימות, אחרי שתתאקלמי שם, אני מאמינה שתוכלי לבקש הנחיות מהמורה לתרגול שלהם.
@}

בנתיים לא הצלחתי לארגן אף אחת שאני מכירה (נראה לי שבשבילך זה סיבוב ענקי להקפיץ אותי... ).
אם לא אמצא בקרוב עם מי להגיע אז כנראה שלא אצטרף..

לא נורא, בשמחות @}
דרך אגב - חזרתי למפגשים של קבוצת הבלי-חיתולים. אין עדיין פגישה מתוכננת לחודש זה אבל הן נפגשות כל חודש בערך, בפילדלפיה או בפרוורים. יעניין אותך להצטרף?

אויש.. זה קשה כשהנסיעות מוגבלות. אני מקווה שהתקופה הזו תעבור מהר.
לגבי השביתה - במפגש שעבר באה מישהי שבתה הקטנה בשביתה ארוכה (משהו כמו חצי שנה), וזה דוקא היה נחמד שהיא באה, לקבל תמיכה. גם נעמה, דרך אגב, שבתה בערך חצי שנה. היא חזרה לזה בכיף גדול בערך בגיל 14 חודש ועכשיו היא ממש משתפת פעולה. בקיצור, שלא תאבד תקוותך..
@}

היי...בשמחה.
יש לי עלונים ששלחו לי ואיתם המון אנפורמציה על המכשיר יש לו אמינות גבוהה מאוד בעולם ואחוזי מניעה כמו גלולות.
יש שלושה מכשירים בעצם לנערות,למניעת הריון ולתכנון משפחה-כלומר מתי כדאי לשכב בכדי שיהו בנים או בנות!!.
אכן עסק יקר הLADY COMP הוא למניעת הריון ,אבל באופן טבעי מן הסצם גם מראה מתי יש ביוץ...2800ש"ח.
דיברתי איתה היא הסכימה לפרוס את התשלום ל-12 חודשים..
גם אני רצינית לגביי זה וזה נראה לי מושלם מלבד האחראיות לבדוק עצמי כל יום באותה השעה..
אולי ננסה לרכוש אותו ביחד על מנת להוזיל עליות???

באתי לומר שלום (-:
ותודה על התגובה
וחג שמח ומלא התחדשות @}
ו-

כמובן

אז זה יוצא בערך 2000 ש"ח בתשלום אחד?
אני מאוד -מאוד רוצה לרכוש את המכשיר,( נראה לי שתשלום אחד קצת גדול עליי,)
אשמח ביותר אם תוכלי לעזור לי, האם את יכולה לשלוח אליי את המכשיר או לעשות הזמנה באינטרנט
ואם כן אז...איך?

ג'וי יה, זאת את הפלוני אלמונית או מישהי אחרת?
בקשר לרכישה - בגלל שמדובר בהוצאה כל כך גדולה אני מרגישה קצת לא נוח לקחת אחריות... אני חוששת גם ממה יקרה במצב שבו משהו ישתבש בדרך (למשל במעבר של זה ממני אלייך, ואז זה אולי פוגע באחריות על המכשיר....). לא יודעת, אני די נלחצת מדברים כאלה.
אבל בכל מקרה, תנסי להסתכל כאן וגם כאן אני חושבת שאלה האופציות הזולות ביותר. עוד לא הבנתי סופית אם זה 485 או 475. ובשניהם יש גם אופציות לתשלומים. לדעתי שני האתרים שולחים לכל העולם, לא הצלחתי לראות מה דמי המשלוח.
יש גם אתר אירופאי, שאולי המשלוח יותר זול אבל ממה שבדקתי המכשירים יותר יקרים.... זאת הכתובת שלו.

בקיצור, צריך עוד קצת לעשות מחקר

לפי מה שקראתי גם באחד האתרים (אחד מהשניים הראשונים) יש אפשרות לרכוש מכשיר שהוחזר במחיר מוזל, שעובד מצוין. והאחריות עליו היא יותר קצרה אבל עדיין קיימת.

מה דעתך?

חג שמח ונעים, ובשנה הבאה בירושלים הבנויה!
@}

כן זו אני...ככה יצא לי בלי ניק, תודה על כל האנפורמציה, אני מבינה אותך בקשר לאחראיות וכו'....
אני אסתכל על הלינקים של האתרים ששלחת-גם תודה..

ובקשר למכשיר שהוחזר גם אופציה בעייני....איפה ראית את זה?

בא לך לספר מה חלמת?

וואלה

(כתבתי תגובה די ארוכה מלאה הרהורים פילוסופיים על- "קשרים וירטואליים-דמיון או מציאות?" ואז המחשב נכבה, אז אשאיר את זה ככה P-: ).
(המסקנה הסופית הייתה שהם עשויים להפוך למציאות

).

מעולה, גם אני אשמח!

ראיתי שאתם מגיעים לקיימבריג' - מזכירה לך שאחותי עדיין שם!

היי, ראיתי שרשמת בדף אמצעי מניעה שלא ניתן להשתמש בהנקה..
האם התכוונת לLADY CAMP או למכשיר אחר...??

היי, אני גם רוצה להזמין, מהיכן את מזמינה והאם ניתן להצטרף אלייך..?

היי, באמת בשעה טובה, אני מתכוונת לרכוש את המכשיר כבר למעלה משנה.....
תודה על כל האנפורמציה נראה לי שיהיה לי עדיף תשלומים ולהזמין מהארץ... אולי. נראה.
תודה ובהצלחה אשמח שתשתפי איך הולך...

מותק שלי! היום השלמתי קריאה ב"ממשיכה בדרך" אחרי די הרבה זמן שלא קראתי. משום מה לא הצלחתי למצוא את הדרך להוסיף תגובה לדף. זו סתם תקלה או שזה ככה צריך להיות?
בכל מקרה, שמחה מאד מאד בשבילכם על ההחלטה לשלוח את שירה לגן ל-3 ימים קבועים. זה מאד מסדר את השבוע ואני בטוחה שזה מקנה לה (וגם לכם) בטחון שהיא יודעת בדיוק מה קורה באיזה יום.
מאד מזדהה עם הדיון לגבי הורמונים לפני-אחרי-ביוץ-לפני-אחרי-וסת. אני גם מרגישה בשנים האחרונות שכל החיים שלי סובבים סביב שינויים הורמונליים...
מתגעגעת. מקווה לדבר בקרוב. נשיקות

היי אמא לילי.
חג שמח.
האם יש כבר חוויות מהמכשיר החדש?

ברוכים החוזרים לארץ @}
לגבי גן, אני מאוד ממליצה על קבוצת משחק (יש בדף קבוצת משחק המלצות אבל אני חושבת שהגילאים השתנו קצת ובשנה הקרובה יהיו רק מגיל שלוש ולא מגיל שנה כמו שכתוב שם) של ארני ש בקיבוץ גבעת ברנר. זה לא ממש ברחובות אבל לגמרי באוריינטציה של באופן טבעי . היחס מכבד, האמהות יכולות להשאר כמה שהן רוצות (עד שהילד מתרגל או לתמיד) והכל מאוד בקצב של הילדים.

איזה יופי ! (לגבי הספר ).
ראיתי שאתם עוברים לרחובות והייתי חייבת לספר לך שזו עיר ילדותי

תודה@}

ככה, וזהו? זורקים טיזר בדף הבית והולכים?
פרטי בטלפון/סקייפ בהקדם!
נשיקות.

אני בהחלט מרגישה בחסרון המקום שבו אפשר לשתף אבל האכסניה הישנה שלי כבר לא מתאימה לי ועדיין לא בשלה לפתוח אחת חדשה.
תודה שכתבת לי, שמחת אותי מאוד @}

חשבתי עליכן היום, כשהכנו פסטה (מאורז), עם אפונה, אבל בלי חול
D-:
גם לנו היה ממש כיף! הבנות כל כך מתוקות!
ואל דאגה, לא חטפנו שום דבר ולכולנו שלום... אני מקווה שאתם כבר אחרי המחלה..
@}

שבת שלום יקרה @}

הי, את פה!
חשבתי עלייך מדי פעם לאחרונה, תהיתי מה שלומך.
מקווה שתספרי בקרוב

@}

_הי, את פה!
חשבתי עלייך מדי פעם לאחרונה, תהיתי מה שלומך.
מקווה שתספרי בקרוב_

גם אני חשבתי עלייך ותהיתי מה שלומך.
לא זכור לי שראיתי את הבלוג שלך לאחרונה. מקווה שלא פספסתי.

איפה אתם עכשיו?
בארץ? איפה?
מתי הגעתם?
איך ההתאקלמות?

איזו קבלת פנים נעימה

אנחנו פה, כבר חודש וקצת, התמקמנו ברחובות. טוב מאד להיות בארץ, אבל ההתאקלמות לא פשוטה ולוקחת זמן....
מקווה לכתוב בבלוג בקרוב ולספר קצת יותר.

מאוד מאוד מתאים לי,
ואפילו השתעשעתי ברעיון הזה השבוע.

תספרי כשתהיי מוכנה?

<איזה כיף שאת בארץ

>
<בהצלחה !!!>

מחכה לשמוע איך ומה.

ומתגעגעת לקרוא אותך @}

חריפה את...
וזריזה גם.
נראה לי שיהיה מ א ו ד נחמד להכיר.
תבואי?
ץ

בחילות בוקר - הכי טוב זה להתעמל! לזוז.
והמיילדת שלי אמרה שמניסיונה בחילות בוקר מקורן בפחדים של האם, מודעיםיותר או פחות. כך שגם עבוד עם הפחדים, העלתם לפני השטח, עיבוד חווית לידה קודמת או טיפולים ועבודה עם הפחדים.
קונקרטית - לי הכי עזר לזוז (יום וחצי וחזרתי להיות אנרגטית והרגשתי מצוין. לא ברור למה ידעתי את זה שבועיים, ועדיין לא הזזתי ת'תחת), ולאכול קוראסונים כשהיתה לי בחילה.

אוף המחשב לא שומר את הניק משום מה. הפלוני אלמונית למעלה זו אני.
תבדקי אם בין לבין מישהו מוחק אצלך את הזיכרון הזמני של המחשב

בחילות בוקר - הכי טוב זה להתעמל! לזוז.
תודה על העצה! אני אמסור את זה לחברה שלי (או אזמין אותה לקרוא כאן את כל מה שכתבת

).

נקודות, האיש אומר שאולי זה בגלל שהוא מחליף הגדרות כשהוא לוקח את המחשב לעבודה.... אני רק צריכה לזכור עכשיו לעדכן את הניק בכל פעם שהמחשב חוזר הביתה, עד שנתקן את המחשב הביתי. תודה

הי
אני מניחה שיש, תהיה גם פעילות בתשלום במתחם הסמוך... אני לא בטוחה שנלך.
דברי איתי, אולי נוכל להתראות סופסוף...

ץ

הי, רציתי לשאול שוב לגבי הליידיקומפ (ככה זה נקרא?), רגע לפני שאנחנו רוכשים (בזמנו כששאלתי אותך זה היה עוד די קרוב לתחילת השימוש שלך בו)- מה ההתרשמות שלך, האם את מרגישה בטוחה עם זה וכו'..
תודה

@}

תודה על התשובה.
חג שמח @}

תודה מתוקה. איזה כיף שכתבת לי פתאום !

לאיזה בלוג את מתכוונת, לבלוג הרגיל או ל'בלי להתבייש'?
גם לי בא להמשיך לכתוב.

חוצמזה,
אני כל הזמן קוראת אותך, אבל רוב הזמן לא מרגישה צורך להגיב.
שמתי לב שזה קורה לי הרבה באתר לאחרונה. (דווקא מרגיש לי כיוון טוב. וגם נוח לי ככה)

הי
שרון היא מקסימה והיא עדיין רק מדריכת הנקה אבל היא לומדת למבחן הסמכה ליועצת
היא אדם מקסים חמה נעימה ויפה
היא מגיבה לי בבלוג בתור אלמונית פלמונית או משהו כזה
והיא הצילה לי את ההנקה
המספר שלה הוא 0524808040
ואת יכולה לומר לה שקיבלת את המספר מאלן

שחם
היא מקסימה

הי,
תודה על ההמלצה, רחובות כרגע רחוק, ( אנו גרים באזור כרמי יוסף)
אני רוצה אפילו גם שישלב בהמשך ביה"ס

את מותק ואני אוהבת אותך.
שלחתי לך אימייל עם הזמנה לצפות באלבום האחרון של הילדים. הזהרה - זה קצת חוזר על עצמו

(נועד במקור למשפחה אכולת געגועים...)

אמא ללי, שלום לך!
אני מתעניינת בגן אנטרופוסופי של ביתך. בני גם יליד2005 ואף פעם לא ביקר בגן לאורך זמן, אז אני קצת חוששת, גם רציתי לברר מה התשלום החודשי לגן.
אם את רוצה אפשר לכתוב למייל stkaty at gmail.com
או בדף הבית.
תודה מראש

אמא ללי, שלום לך!
שלחתי לך מייל.
תודה

שלחתי, הפעם לכתובת הנכונה, אני מקווה!

הי

קיבלת את המייל ששלחתי בתגובה לשלך? (הוא עושה בעיות לאחרונה).

ראיתי שקנית ליידי קומפ לפני זמן מה ופירסמת את רשמייך ההתחלתיים,
אשמח לשמוע איך הולך איך תקופה של התנסות.
זה מכשיר כ"כ יקר שאני לא הולכת לקנות כלאחר יד...

הי לי רז,
אני מאד מרוצה מהמכשיר, בשבילי זה פתרון מצוין. הוא אמין לגמרי, והשקט שהוא נותן לי שווה בשבילי הרבה מאד....
דבר אחד שחשוב לקחת בחשבון הוא שבימים האדומים (הפוריים) צריך להימנע או להשתמש באמצעי מניעה אחר.
אם יש לך שאלות ספציפיות את מאד מוזמנת לשאול, כאן או במייל.

הי הילה,
באמת יש לי עוד כמה שאלות אם כבר הצעת לעזור. מסתבר שזה יותר רציני ממה שחשבתי, המחשבות על פוסטדוק. יש כמה מקומות פוטנציאלים כרגע, אחד מהם הוא בניו ג'רזי, ממש קרוב לאיפה שהייתם, אוניברסיטה שנקראת רתגרס או משהו דומה. אנחנו די החלטנו לא לשלוח למסגרות חינוך אם נצא לחו"ל. בטח לא בהתחלה. את יודעת משהו על התארגנויות של קבוצות חינוך ביתי באזור? נראה לי ממש מחוייב שיהיה את מי לפגוש, במיוחד בחורפים ארוכים ומשביזים. ולמה אמרת שבחוף המערבי יותר קל? האם זה ידוע שיש שם יותר משפחות בחינוך ביתי?

רתגרס באמת לא רחוקה מפרינסטון.... תראי, אני יודעת שבאיזור של פרינסטון עצמה יש די הרבה פעילויות של Home schooling, אני הכרתי כמה אמהות חינוך ביתי מהקבוצה המקומית של לה לצ'ה שהייתי הולכת אליה. אני יכולה לתת לך מיילים של שתיים מהן אם את רוצה לשאול אותן ישירות.
אני לא מכירה את מה שקורה ברתגרס עצמה. לאוניברסיטה יש כמה קמפוסים, הכי גדול הוא ב New Brunswick שהבנתי שזאת עיר די מגעילה. אז יש המון שאלות - איפה בדיוק אתם רוצים להתמקם, אם יהיה לכם רכב אחד או שניים, באיזה מרחק מהאוניברסיטה רוצים להיות... האזור של פרינסטון הוא מקסים וגם יחסית "נאור" (סביבה מאד משכילה, הרבה פתיחות לרעיונות וסגנונות חיים כאלה ואחרים) אז אולי כדאי לשקול לגור בו. וככה גם תהיי קרובה לאחותך שזה מעולה.

הבעיה המרכזית היא שלפחות מהניסיון שלי (ואני יודעת שזאת חוויה שמשותפת לעוד הרבה ישראלים), מאד קשה ליצור מערכות יחסים משמעותיות עם אמריקאים. במפגשי לה לצ'ה למשל, למרות שהייתי מגיעה די הרבה, והיתה קבוצה קטנה, והיו המון דברים במשותף, אף פעם לא נוצר קשר שהוא מעבר למפגשים, לא נוצרה תחושה של אינטימיות, ובשבילי זה היה מאד מתסכל. יכול להיות שאם מגיעים באופן יותר תכוף וקבוע למפגשים של חינוך ביתי אז זה יותר מתפתח, אבל יש פער תרבותי מאד משמעותי שקשה לגשר עליו. ואני מניחה שאצלם זה יותר פעילויות מאורגנות כאלה ואחרות מאשר "סתם" מפגשים בבתים, לרוב דברים צריכים להיות עם כותרת והגדרה.

לדעתי בחוף המערבי קל יותר בעיקר בגלל מזג האוויר. זה שכמעט כל השנה אפשר להיות בחוץ (כמו בארץ, רק לרוב הרבה פחות חם בקיץ), לטייל, ללכת לפארקים - פשוט הופך את החיים להרבה יותר קלים. ואני חושבת שגם משהו באווירה, בעיקר בקליפורניה, הוא יותר נינוח. החורפים היו בשבילי ממש ממש קשים. להיות תקועים בבית יום אחרי יום, עם ילדים קטנים, זה פשוט מתכון לדיכאון. ובכל מקרה, אלא אם כן אתם מתמקמים בעיר גדולה עם תחבורה ציבורית טובה, כדאי מאד מאד שיהיה רכב אחד שנמצא אצלך, כי המרחקים הם גדולים וברוב האיזורים אי אפשר להגיע לשום מקום ברגל.

ואי, עכשיו אני קוראת את מה שכתבתי וזה נראה לי ממש מדכא.... אני לא מתכוונת להשביז אותך, אבל אני חושבת שמאד עוזר להבין לקראת מה הולכים ולהיערך בהתאם. בסביבה שבה אנחנו היינו כל המשפחות הישראליות שלחו את הילדים לגן להרבה שעות ביום (עם נטע הייתי נפגשת הרבה עד שאורי נכנס לשבוע מלא וזה היה מאד כיף

) ככה שממש לא היה לי עם מי להיפגש ועם רובם גם לא היתה כל כך שפה משותפת סביב גידול הילדים.... כמו שאת בטח יודעת זה יכול מאד להקשות.

מצד שני - הנופים מדהימים, וזאת הזדמנות לתקופה של התחזקות אישית ומשפחתית מדהימה, ויש המון דברים מרתקים וכיפיים לעשות, ואינסוף מקומות לטייל ולנסוע אליהם, והרבה יותר קל להסתדר כלכלית עם משכורת אחת... זאת בהחלט יכולה להיות גם תקופה נהדרת, במיוחד אם הקטנה כבר לא פיצ-פיצפונת (לא זוכרת בדיוק בת כמה היא). אני חושבת שאצלנו הרבה מהקושי היה קשור לגילאים שלהן ולזה שאת המעבר מילדה אחת לשתיים עשינו בניכר ולבד. אם היינו צריכים לנסוע היום (בנות 4.5 ו- 2), זה היה עולם אחר לגמרי. לגמרי לגמרי.

בכל מקרה, אם יש לך עוד שאלות תשאלי חופשי, ואם בא לך לדבר בטלפון או להיפגש אז תכתבי לי את המספר שלך או שתשלחי לי מייל (הכתובת בתחילת הדף).

תודה על התשובה המפורטת,
אכן מבוי סתום. באמת מדובר על ניו-ברונזויק, אם זה יהיה ברתגרס, שהסיבה די היחידה להיות שם מבחינתינו (טוב, מלבד זה שמדובר במעבדה שווה במיוחד) זה הקרבה לנטע והקרבה ה"יחסית" לארץ (לעומת החוף המערבי). טוב, כבר ספרתי שולש סיבות מפה לשם. אבל יש לי הרגשה שמהקרבה הפיזית לנטע ולילדים לא יצא כלום. הילדים כל היום בגן, נטע לומדת. והרצון למדר טלויזיה וממתקים... ובקשר למנטליות האמריקאית, מי בכלל רוצה להיות חבר שלהם, הם כאלה מלאכותיים (ניסוח עדין), כך שזה עוד יותר מדגיש את הבעיה /-: . טוב, כמו שאמרתי, מבוי סתום. נאלץ קודם לחכות לראות לאן נתקבל.
אני מבינה שאת ברחובות ועם הקטנה בבית. יש איזו סיבה ספציפית שאת לא הולכת למפגשים או סתם מתביישת? אני מגיעה בקושי כי לא מסתדר לי עם שנת הבוקר של הקטנה אבל אם את מעוניינת אפשר להיפגש שם וככה אני גם אעשה לך סיפתח ואכיר לך קצת אמהות.
אם מתאים לך.

אבל יש לי הרגשה שמהקרבה הפיזית לנטע ולילדים לא יצא כלום. הילדים כל היום בגן, נטע לומדת. והרצון למדר טלויזיה וממתקים...
אמממ.. אני מנסה לחשוב על דרך עדינה לנסח את זה. כשאת נמצאת במקום זר לחלוטין, עוד לא מכירה כלום סביבך, לבד לגמרי בתרבות חדשה ומבודדת - הבדלים בגישות כמו גן או טלוויזיה וממתקים לא תופסים את אותו מקום כמו במצב עניינים רגיל. ההבדל בין להתחיל על "ריק" ולהתחיל כשיש משפחה קרובה בסביבתך הוא הבדל של שמיים וארץ. אי אפשר להמעיט בחשיבות של כמה זה עוזר ומרכך את המעבר ומקל על ההסתגלות ועל החיים שם בכלל. גם אם לא מסכימים על הכל.
נראה לי שאם נמצאים בבית חייבים להתחבר גם עם אמריקאיות (ואפשר למצוא כאלה שהן בראש מאד "באופני", אני הכרתי כמה), כי אחרת אין מספיק חברה. זאת היתה הסיבה שאנחנו כן החלטנו לשלוח את שירה לגן.

אני בבית עם מאיה, מגיעה למפגשים מידי פעם אבל לא לעתים קרובות מידי. איך שהוא הבקרים עוברים מהר

אנחנו נפגשות עם חברות לפעמים, ועושות כל מיני דברים בבית... ובגלל שהן משחקות ביחד כל אחה"צ לא כל כך בוער לי הצורך להגיע גם למפגשים. חוצמזה, כנראה שמאיה תתחיל בקרוב ללכת לגן יומיים בשבוע.

תראי, בגלל שזו אחותי מדובר על מצב מאוד עדין. כשנטע עזבה לאמריקה היינו בעיצומם של יחסים מאוד לא טובים שתינו. בעצם לא דיברנו כמעט. עד עכשו אנחנו די הולכות על ביצים זו בנוכחות זו. ואני יודעת שהיא מאוד עסוקה. לא הייתי רוצה לתלות בה את יהבי ואז לגלות שאני לבד. כלומר, לא רוצה להגיע למצב שמבין האופציות באמריקה נבחר את זו בגלל הקרבה לנטע ואז לגלות שזו הייתה טעות. כמובן שזו יכולה גם להיות תקופה נפלאה שלנו, ושל הילדים. טוב, אני צריכה לדסקס את זה עם נטע יותר בגלוי.
נראה לי שאם נמצאים בבית חייבים להתחבר גם עם אמריקאיות כן, אני רק נכנסתי למגננה כי אמרת שלהן לא יהיה עניין להתחבר איתנו (-; . בקיצור הרבה מגננות . די אופייני לשלב אי ודאי זה, לא? אבל חשוב לנו להתערבב ומעוניינים שהילדות ידעו אנגלית באיזושהי רמה. האם זו תקוה מוגזמת בהתחשב בזה שהן לא ילכו לגנים?
אוי, הכל באמת נורא מפחיד, ועוד לא דיברנו על זה שבאמריקה נעלמים ילדים...
אגב, למה אמרת שניו ברונזויק עיר מגעילה?מה זה אומר? הבנו שפרינסטון מאוד יקרה למגורים. אמרת
הרבה יותר קל להסתדר כלכלית עם משכורת אחת... באמת?
דווקא מנטע הבנתי שמסתדרים בקושי רב כי החיים מאוד יקרים ולכן אולי לא נוכל להרשות לעצמנו לגור במקום יקר.

טוב, אני צריכה לדסקס את זה עם נטע יותר בגלוי.
בהחלט. ולמרות שאנחנו לא מכירות עדיין, נדמה לי שיש לכן הרבה יותר במשותף ממה שאתן חושבות...

אבל בכל מקרה באמת חשוב שתדברו על זה בצורה כמה שיותר גלויה וכנה כדי להבין מה נכון לכולכם.

כן, אני רק נכנסתי למגננה כי אמרת שלהן לא יהיה עניין להתחבר איתנו
זה לא שאין עניין, אני חושבת, הם פשוט מאד שונים. כאילו כל הקוד התרבותי של יחסים חברתיים ויצירת קשרים הוא אחר, ולמרות שאנחנו מבינים את האנגלית, בעצם זו שפה זרה. אז לוקח זמן להבין, ולהתרגל, ויש גם דברים שאולי לא מתרגלים אליהם... אני מצאתי שהיה לי יותר קל להתחבר לזרים (לא אמריקאים). היתה לנו שכנה הונגרייה שהיתה עם הבת שלה בבית, חברה מצרייה מהגן של שירה ובייביסיטר איטלקייה

בקשר לאנגלית, אני חושבת שלמשל בייביסיטר לכמה שעות בשבוע (אפילו נערה צעירה שתבוא לשחק איתם) יכולה להוות חשיפה ראשונית טובה. אצלנו זה היה די בעייתי העניין של השפה - בגלל ששירה היתה מעט שעות בגן, אז האנגלית שלה התפתחה יחסית לאט, ונשאר פער עצום בין היכולת שלה בשתי השפות. היא הגיעה לשם בגיל שנתיים מדברת שוטף בעברית. והפער הזה מאד הגביל אותה ביכולת לתקשר עם אנשים ולהתפתח חברתית. אבל עדיין העדפתי את זה על פני להיות יותר שעות בגן.

אגב, למה אמרת שניו ברונזויק עיר מגעילה?מה זה אומר? הבנו שפרינסטון מאוד יקרה למגורים.
לא הייתי בה, אבל הבנתי שזאת עיר גדולה ולא מאד נעימה. בתוך פרינסטון אכן יקר, אבל יש סביבה (במרחק של 10-15 דקות נסיעה) כמה ערים קטנות ומקסימות שבהן השכירות יותר נמוכה. אנחנו גרנו במקום ירוק ויפהפה ושילמנו משמעותית פחות ממה שנטע (למשל) שילמה....

דווקא מנטע הבנתי שמסתדרים בקושי רב כי החיים מאוד יקרים ולכן אולי לא נוכל להרשות לעצמנו לגור במקום יקר.
מה שמאד מאד יקר הוא הגנים. בחברה האמריקאית בדרך כלל שולחים לגן רק אם שני ההורים עובדים, די נפוץ שם שילדים נמצאים בבית עד גיל 5 בלי לקרוא לזה חינוך ביתי. ככה שלשלם על שני גנים ממשכורת אחת זה באמת קשה. אנחנו שלחנו לחצי יום והסתדרנו כלכלית ממש בקלות, ומבחינה צרכנית אפשר לקנות דברים מאד בזול, ובעיקר לקנות מעט

. המכוניות הרבה יותר זולות וגם הדלק, מוצרי צריכה שונים אפשר למצוא בגרושים והמון יד שנייה, בחודשים האחרונים אפילו עברנו לאכול הכל אורגני ועדיין התקיימנו בנוחות עם אותה משכורת.

השלב הזה הוא נורא מפחיד... המון תכניות באוויר, המון חוסר ודאות ודברים לא מוכרים. את תראי שברגע שתדעו על מקום ספציפי, ותתחילו לעשות בירורים יותר מקומיים, התמונה תתבהר וזה ירגיש אחרת.

ועוד לא דיברנו על זה שבאמריקה נעלמים ילדים...
אכן

אם כי אני חושבת שבאזורים פרבריים לא צפופים זה קורה הרבה פחות. בדיוק השבוע האיש אמר לי שעכשיו כשחזרנו הוא לא בחרדה מטורפת בכל רגע שאחת הילדות יוצאת לרגע מטווח הראייה שלו...

דרך אגב, יכול להיות שכדאי לך לדבר גם עם ניצן אמ. הם היו ליד בוסטון, ומאיך שאני מבינה דברים שהיא כתבה בתקופה הזו היתה להם חוויה מאד שונה משלנו.... יכול לתת עוד נקודת מבט

הי
אני מכינה בלי קולפן מיוחד, רק חותכת מקלות קישואים, ויוצא מצוין
אני לא עושה עם פסטו בגלל רגישות של הילדון לאגוזים, אבל גם עם רסק עגבניות טריות ושום זה יוצא טעים
את מוזמנת לטעום

אני אשמח!

קראתי איפה שהוא שאת חולה? תרגישי טוב.... ותגידי מתי מתאים לכם להיפגש.

היי אמא ללי
תודה על ההוקרה זה נעים
חוצמזה בקשר לטיפול בהרטבת לילה אשמח לשוחח איתך בטלפון זה יהיה יותר חי לי, שאלות ובירורים
באפן כללי יש רשימה של המורים המוסמכים ב שיטת פאולה באתר של השיטה,לפי אזורים,
את יכולה למצוא קישור בדף
לא כל המורים טובים בעבודה עם ילדים, זו אמנות בפני עצמה,בדרך כלל יגידו לך,
גם אני מאד אוהבת לעבוד עם הכלי המדהים של החפשי
זה לא תמיד הדבר הנכון ,עם ילדים, או המדוייק
הכל תלוי
בהצלחה, עשב,
אני ברמת גן

סתם רציתי לאמר שאת מקסימה .

ראיתי את המייל אך לקח לי זמן לענות.

שלחתי לך תשובה עכשיו.

תודה

היי, הטלפון שלי 035289717

שליחה על ידי אמא* » 10 מאי 2010, 22:24

הזמנה מאד יפה. עושה חשק ללמוד ציור אנטרופוסופי.
כאב לי לשמוע את ההשמצה הסמויה.

הי
תודה על השיתוף. גם אני קוראת אותך ואצלך ומזדהה.
ומנסה לא להלקות את עצמי ולא להתייסר על האימהות הבלתי מאורגנת שלי שייצרה דפוסי שינה כל-כך לא נוחים, מה שבעצם עולה מהתיאור הכל-כך מושלם של ציל-צול. עם הגדולה שלי היה פשוט למדי למרות הצמידות, העדר הכללים, ההסתובבויות שלנו, העדר השיגרה וכו' וכו'. עם הקטנה מסובך, ארוך, פרוע, ומעייף, למרות שאנחנו אותם ההורים ואפילו הפכנו להיות הרבה יותר מיושבים במנהגנו. מאוד ברור שיש לה אופי משלה, גם במובן הטוב של המילה, אבל עניין ההירדמות קשה, קשה.

אמא,
לאיזו השמצה את מתייחסת? משהו שהופיע בהזמנה ליריד אביב?
לא עיצבתי אותה בעצמי, אבל אני מאד מצטערת לשמוע שמשהו שם פגע בך. אם תרצי לפרט מה זה היה אני אשמח להעביר את המסר הלאה