באופן טבעי

נדנדה עלֹה עולה
ואני גדולה גדולה
נדנדה ירוד יורדת
ואינני מפחדת.

לא מ"בוא אלי פרפר נחמד" אבל כן של פניה, מ"ניסע אל השדה". יש לו מנגינה?

שקולים, שקולים, נו, רגע של חולשת הדעת.
היום קראתי עוד קצת ב"ילדות בריאה" של ד"ר גרשוני, רופא ברוח האנתרופוסופיה.
הוא כותב על מושג ה"אני" הנפרד מהסביבה שהילד רוכש לו בשלב מסוים.
מיד נזכרתי בפעמים בהן כתבתי על הבוציקית בלשון רבים - שלשום עשינו פיפי ראשון בסיר לדוגמא - ואיך שלעיתים הרגשתי לא שלם עם הלשון הזאת, כאילו ביטאה התנשאות (הרופא לפציינט בגיל אביו: "אז איך אנחנו היום?").
ובכל זאת, כמו ב"ילדותי השניה" (של כספי/מנור), אני כ"כ מזדהה עם מה שעובר על הילדונת הזאת, שאני בכ"ז חש בנוח עם הגוף-ראשון-רבים הזה...

אגב, אחלה ספר.

היום התקדמות: אחרי פיפי על אבא, על אמא, על הכסא של המחשב ועל המיטה, הבוציק לקחה את הסיר לבד לגמרי, התיישבה, עשתה וקמה לעניניה כאילו, כלום, אז מה? טוטאל קוּל.
בארוחת הבוקר היא פיזרה על הרצפה חתיכות מלפפון מתוך היוגורט-עם-מלפפון.
אז אבא אמר "לא! לא על הרצפה!" ובאמת אחר הצהריים היא פיזרה משהו אחר על הרצפה תוך קריאות "לא!" משכנעות ומבט צד אל אבא - הנה למדתי!

בשלב זה הגברת מגלה קנאות לטריטוריה הגופנית שלה - זרים (וגם קרובים, לעיתים) ששולחים יד ללטף את הלחי או את הראש נתקלים ביד מסלקת יחד עם קריאת הרתעה מעוצבנת.
אני דווקא מרוצה ומסביר מיד שהיא לא חייבת כלום ולאף אחד.
כמובן שגם עלי אסור לשים יד כשהיא ליד, וגם לי אסור לגעת באמא כשהבוציק עליה - אבל ככה זה, אף פעם לא 100%.

צוויליך יקר ,
פתחת את עיני בקשר ליומידיפייר , לא ידעתי מה זה ולא ידעתי שיש כל כך הרבה אפשרויות .
תבורך !
מיכל

תודה על הטיפ,
לי אין כפתור כזה במקלדת (במארז דווקא כן...) אבל הרעיון הוא לנסות קודם לשמור, לסגור יישומים ולכבות באופן "תקני".
אז עד הכבל, בתקווה שלא יהיו הפסקות חשמל, אני אסמוך על שיטת ה"על-עיוור" שלי:
ctrl+s (שמירה)
alt+F4 (סגירה)
כפתור start במקלדת (זה עם הסימן של החלונות)
חץ למעלה (מסמן את האפשרות "כיבוי" בתפריט סטארט)
אנטר
תפילה
ספירה עד עשרים
אנחת רווחה או קללה.

האמת שזו אופציה שמעולם לא הפרכתי סופית, אבל נראה לי שלא.

מהשם של הדף השתמע שהחזרתם את החיתולים, קניתם עגלה, ילדת עם אפידורל- ובכלל -חזרת למוטב...

כמה מאכזב.....

הזמנים השתנו, הנורמות אחרות,

נו, מילא....

_צוויליך,
מצטרפת למריעים, אבל עכשיו כדאי שתוריד את התואר "זמני" משם הדף.
ואני, כשראיתי את שם הדף חשבתי שנכנעת למוסכמות בעניין הבלי-חיתולים..._

אמא של יונת הבינה...
הכניעה היתה להצעות לפתוח דף בית...

אבל:
החיתולים חזרו (רב-פעמיים) אך כבר מזמן נגמרה התקופה.
עגלה היתה (עד שנה וחצי היינו מטיילים כל יום עם המנשא הסגול) (פשוט אז נמאס לה).
לא ילדתי עם אפידורל. גם הצוויליכית לא. ילדנו ביתית וב"ה נחזור על המעלל.
לא חזרתי למוטב. למען האמת, מעולם לא מצאתי אותו מלכתחילה. הלכנו במעגלים שעה כי לא היה לי נעים לשאול מישהו. האישה החמיצה פנים והעירה הערות בשקט ("בטח תחפש דף על זה בבאופן, נרקומן").

מאחל לך שלא תתאכזבי יותר. מי בכלל מצפה משהו ממישהו עם ניק כמו צוויליך .

צוויליך תיכנע תיכנע תיכנע כבר נו!

אה, זאת לא הייתי אני.

אני כתבתי את זה. מה תעשו לי עכשיו?

באמת לא יודע. מי זה אנחנו? ("תעשו")
מה את היית רוצה שיעשו לך?
חוצמזה, קצת מאוחר להיכנע, את הוספת את הודעתך לדף האישי שלי. עוד מעט שלוש שנים מאוחר מדי.

לא חזרתי למוטב. למען האמת, מעולם לא מצאתי אותו מלכתחילה. הלכנו במעגלים שעה כי לא היה לי נעים לשאול מישהו.
טוב לדעת שיש עוד אנשים שזה קורה להם...

לעולם לא מאוחר מדי להומור, בעיקר עצמי. שיהיה לכם (לכל מי שקורא הודעו בדף האישי של צוויליך ולמי שלא) יום מהמם.

היה לנו, היה לנו!!

האפטר-פארטי של הבוציק, באו מלא חברים וחברות שלא היו במסיבה בגן... היתה שבת עצלה כזאת, מזג אוויר מדהים ונעים, מתרחב הלב.
בת 3 הגיברת.

הקציר:
טרמפולינה
נדנדה חדשה מפלח אקליפטוס
בד כזה משתלשל מהתיקרה כמו של מופעי אוויר בקירקס (החיוך, החיוך שלה כשראתה)
ספר (לא מה שביקשנו: לדעת סבתא לא היו מספיק מילים בספר של רינת הופר {רינת הופר כבוד!} |-: )
כלב על בטריות שנובח כמו מטורף והולך וקופץ. אין אייקון שיביע וכו' - שוב, סבתא.
כדור קטן עם סמיילי שמאיר כשקופץ ונו--
תחפושת של "בינו-בינו" (חיפושית משה רבנו). ושל נמר.
צבעים עם נצנצים

בגן יש קופסה מעץ, כמו טלוויזיה עם מנורה בפנים.
למעלה ולמטה יש מקלות שמגוללים דף נייר פרגמנט, כמו ספר תורה רק מלמעלה למטה.
כל יומולדת ההורים מציירים סיפור - מספר אהוב או מקורי. וכל השבוע מספרים את הסיפור של הילד.
needless to say , גמרנו לצבוע את הסיפור (המקורי, על החתולים) ורצנו לאוטו לא לאחר. מלמדי הזכות יאמרו עלינו שאנו פועלים טוב תחת לחץ P-: . הפרגמטיים יותר טוב יעשו אם יחפשו את הפן ההומוריסטי בלהעיז את סבתא הממלמלת אל האוטו ו"אני אקח את העוגה השניה, אל תשכח את השקית עם הבמבה" וכאלה.
לא, השנה לא שכחנו את המצלמה ואבא לא נסע בצורה בלתי אחראית חזרה הביתה להביא אותה וגם לא קיבל דו"ח חניה מחוץ לגן ברחוב הכי שקט בעיירה הכי הלומת סאטלה בדרום.
לא.

חזרנו מרוצים מאד ובתחושת הקלה שהחלק הרשמי מאחורינו, עם ילדה שמחה ומרוגשת שניצלה בערמומיות מפליאה את המאורע כדי לבלוס כמה שיותר סוכר על צורותיו השונות בזמן הכי קצר.
ארוחת ערב משפחתית ואבא, שישב על הכסא מנהלים מפינת המחשב וניהל עקב כך את הארוחה כישיבת דירקטוריון, מילא נאמנה את תפקיד מרוקן הבקבוק יין "שלא יתחמצן סתם" וחלם חלומות לא ברורים.
בבוהורים באו הג'מעה לאפטר פארטי הנ"ל ואחה"צ ירדנו בהרכב מצומצם אל גב נחמד שהתמלא לו מים בגשמים האחרונים.

מחר נסיע את סבתא לעיר המחוז ונפקיד אותה בתחנת הרכבת בידיהם האמיצות של אלפי חיילים שילוו אותה חזרה לרמת גן
כ ל ה כ ב ו ד ל צ ה " ל

<הימנון צה"ל>

_אבא, שישב על הכסא מנהלים ...
מילא נאמנה את תפקיד מרוקן הבקבוק יין "שלא יתחמצן סתם" וחלם חלומות לא ברורים._
לכעכודיחראךארחעימי... הוא שכח את העוגיות מהולנד..
<הימנון צה"ל>

שכח את העוגיות מהולנד..
בן עמי , אנא פרשי, הסבירי ונמקי!!

חוצמזה, נעים למצוא דף בית עם קורצ'אק בתחילתו!!

בואנה צוויליך, מתי כבר יהיה לך דפבית של קבע?

מממ, שאלה טובה.
את יודעת איך יש תקופות בבאופן, כותבים יותר, כותבים פחות...
בזמן האחרון מתגבש לו משהו עדיין בלתי מוגדר ואולי הוא יצא בצורת דפבית של קבע.
בזמן האחרון כ"כ הרבה דפים שדוחים אותי מלהגיב ומגיבים שדוחים אותי מלדפדף ( ), שניראה לי שיש מצב שאמצא מפלט בדף כזה, להגיגים וקלוץ קאשעס ועייצעס חינם אין כסף... אולי אודטה ממין זכר בבאופן... אודטיבעי ?
בכ"א תודה על ההתעניינות. זה מתגבש.

אודטה ממין זכר= אודט. עוד יגיע גם מועדון מעריצים...: )

בזמן האחרון כ"כ הרבה דפים שדוחים אותי מלהגיב ומגיבים שדוחים אותי מלדפדף
אני יודעת למה אתה מתכוון.

שניראה לי שיש מצב שאמצא מפלט בדף כזה, להגיגים וקלוץ קאשעס ועייצעס חינם אין כסף...
הידד! נשמע מצוין!

שניראה לי שיש מצב שאמצא מפלט בדף כזה, להגיגים וקלוץ קאשעס ועייצעס חינם אין כסף... אולי אודטה ממין זכר בבאופן... אודטיבעי ?

FlyLord ??

אההמממם
Lord of the Flies??

למרות שיש בזה משהו.
רק ש FlyLord ?? יהא מקור בלתי נילאה של הדרכה המיועדת לגברים בעיקר:
הפוך את האמבטיה המבריקה לביב מהומות תוך 10 נשימות
או
5 דק' כל בוקר בהן נתרכז ב לא לאסוף את הכביסה המלוכלכת
וגם
שלוש דרכים כייפיות לדחות עבודות בית למחר
וכמובן, מלא משחקי פלאש חמודים וקטנים, שמספקים תירוץ לרטון "רגע!" כשמבקשת ממך אישה כלשהי שכניראה היא בת זוגך לזרוק את הזבל או כאלה.

שייאווו.

בס"ד
חברה, היכן צוויליך?
והאים הוא נכנע לנורמה סופית?

כאן.
כן.
שכחתי לגמרי לגמרי מהדף הזה!!
תודה ל משוטטת ב ככר השוק שהזכירה גם לי.

אני מתכוון להשמיט את ה"זמני" מהדף, כי הי, who am I kidding here , זה דף בן כמעט שלוש וחצי שנים (-:
צווי ליך ?
נשמע אידישאי מה.
צבי ליכטמן
חבר כנסת, ללא ספק.
צוויליך מוריק
הממ. מעורר קנאה (!).
טוב ניראה.
מוזמנים להציע הצעות. הצעה שתיבחר תזכה את המציע/ה בעיסוי תאילנדי משובב נפש.

באמת.

צווי ליך שר סולו

זה ממש לא משנה איך יקראו לדף שלך - גם אם תקרא לו אורומיה דרום כולנו נתייצב כאן קבוע לקרוא, ברגע שתופץ השמועה שזהו דפביתך.
יש לי דוקא הצעה, אבל היא באנגלית: no panic
ועוד אחת, אבל גם באנגלית: as you wish

אני בעד איינס צווייליך דריי

<פולניה בסתר>

מתייצבת

שלום צוויליך- האם הצעת האפינו עדיין בתוקף? והיכן אתה מתגורר?

ניראה לי שכבר נילקח = אעדכן אם לא...
התעגלות נעימה

הי צוויליך,
(אולי צ ויליך ? כי כבר בנית את הרפיוטיישן ו"צויליך" הוא סוג של מותג באופני כזה, אז עכשיו להחליף? ואז מה? תלך על קונספט חדש לגמרי? תפנה לפלח שוק חדש, איני? למשל, צעירים באופן טבעי ? ולא שאתה לא יכול, בטח, יש לך את זה לגמרי, אבל אני בעד שימור לקוחות שנאמנים כבר שנים. זהו. אני את שלי אמרתי.)

ועכשיו, רק רציתי לשאול:
משום מה אני זוכרת שאיפשהו, פעם, קראתי שעשית רצפת אדמה. (אם לדייק, אני זוכרת שאמרת לא לקחת אותך ברצינות כי רק עכשיו גמרת ליישם שכבת משהו שמתנדף וממסטל על הרצפת אדמה שלכם) וגם אני (אנחנו) שוקלת את העניין הזה אז באתי לשאול אם אני זוכרת נכון.

תודה ולילה טוב.

שכנה יקרה,

תודה על יעוץ המיתוג, אמת רבה בדברייך. מותג לא מחליפים. מחזקים.
באתי לחזק ויצאתי מחוזק.
צוויליך מתגבר כארי
צוויליך משתולל כדרוויש מחולל
או אולי ברלבנטיות
צוויליך נסיון ומעשה
צוויליך האיש שלכם המעטפה שלו
צוויליך לראשות הליכוד
פייגלין וצוויליך ציונות וסימונים

עכשיו רצפת אדמה:

אני (אנחנו) שוקלת את העניין הזה

שקלי שוב.
קודם כל לכי לראות בעיניך ולשמוע באוזניך.
זה יפה ומיוחד.
רצפה רגישה למכות = צ'יפינג, סופגת נוזלים, צריכה תחזוקה, יקרה, לא ישרה=בעיות עם מטבח ומקרר וכד' שצריכים Xטרה פילוס.
אקולוגי זה לא מאד... כ11% מלט הופכים אותה לסוג של בטון אדמה.
אצלנו יצקו הכל בפעם אחת, כ10-12 ס"מ גובה.
קראתי שברצפת אדמה "אמיתית" מניחים שכבה ונותנים לה "לעבוד" כמה שבועות ואז עוד שכבה - מספר שכבות ככה.

אבל יפה ומיוחד ונעים למידרך רגל.

אה, כן, ויקרררר..
היום הייתי עושה ריצפת אבן מקומית בשילוב בטון במקומות לפילוס.

ביצעו לנו: בית אדמה.

גרתי באפריקה היכן שהרצפות הן בד"כ אדמה. אם זו רצפת אדמה 100% זה דורש תחזוקה לא נורמאלית (פעם בחודש השכנה הייתה מגרשת אותנו מבקתתנו ועובדת שעות על חידוש ופילוס הרצפה). אבל מה- כיף! ואין כמו עשב שצץ מתחת לכיריים פתאום

D-:
אני רואה את זה, כן... פיקצ'ר דיס:
האנגר אדמה, חושך, לפידים דולקים יוצרים מעגל אור, ליאת והרקדנים במעגל תנועה, הרבה התפתלויות, הרבה אדמה, ברקע התופים, הקצב הולך וגובר, הרקדנים נעים מהר יותר ויותר, צ'אק! ספוט נדלק ומאיר את הדמות שמרכז המעגל, הקהל באקסטזה!! צוויליך משתולל כדרוויש מחולל !!!

ואפשר גם סתם צוויק האיש שלכם , מה שבא לך.

ובעניין הרצפה:
אנחנו (אני) די נעולים על הרעיון של רצפת אדמה. הבית מסביב הוא רק תירוץ...
מניחים שכבה ונותנים לה "לעבוד" כמה שבועות ואז עוד שכבה - מספר שכבות ככה.
זה מה שחשבנו. להניח שכבה אחת עכשיו, על מצע מהודק ועוד שכבה או שתיים בסוף בסוף של הבניה. ולאטום הכל בשכבות של שמן פשתן. וכנראה שנלך על 100% אדמה.
באזורים של שחיקה גבוהה כמו במטבח, פינת אוכל, כניסה, התכנון הוא רצפה מחומר אחר כמו אבן או עץ או אריחי קרמיקה זולים עם הדפס של אבן חברון...
ואנחנו נבצע בעצמנו.
יקר זה כי ביצעו לכם בית אדמה? הם אלה שבונים בשיטה של rammed earth ?
נלך לרודני (אני מניחה שאתה מכיר ויודע למי אני מתכוונת) לראות איך הרצפות שלו מחזיקות מעמד...

מתעגלת:
למה היה צריך לחדש פעם החודש? כלומר, איך זה נראה לפני ואחרי החידוש?


(ולסיום, הערה מתבקשת וגילוי נאות: אני גרה בישוב שאליו עברו נועה וגולן. לא הראשון, זה שהם גרים בו עכשיו...)

צוויליך, צוויליך...
שכחת את הכלל:
do]+ not feed trolls[/po].jpg

תבשיל,
א. את צודקת
ב. סחבק צדקן
ג. אין צמד חמד כמו טרול וצדקן
(-:

שכנה
צ'אק! ספוט נדלק ומאיר את הדמות שמרכז המעגל, הקהל באקסטזה וצוויליך מרים את העיניים מהפלאפל. "מה, התחלנו?" הוא ממלמל ומנגב מהר טחינה מזוויות הפה, "אני כבר נכנס פה לשוונג".
גם אם אתם נעולים (עדיף: מכווננים על...) על רצפת אדמה, כדאי לגגל earth floor או earthen floor ולקרוא הרבה! אולי יתברר לכם שאתם מעדיפים לחיות בדירה של פיליפ סטארק עם רצפת שיש איטלקי בקומה ה-19 במגדל קומות חדשני, לך תדע.
כדאי גם להכין כמה תשובות טובות למקרה שפיליפ סטארק יחזור מהנסיעה ויכנס לדירה כשאתם שם. תארו לכם, לא נעים.
בכ"א , אהממ, השאלה היא מה האופי של הבית וחומריו ולא פחות חשוב של יושביו. אגב, מעבר לריצפה עצמה, אצלנו הפרט הכי מגניב ויפה בבית הוא שאין פינות. הכל מעוגל בנעימים. שווה ומומלץ בלהיטים!
זה יקר כי בית אדמה עשו את זה. הם בונים בrammed אך ריצפה הם יצקו כמו כל ריצפת בטון כולל החלקה עם הליקופטר. זה היה פי 3 מרצפת בטון!
במיקרה היינו אצל רודני לפני שבוע, הוא הראה לנו שיש שחיקה גבוהה, אבל בעיקר כי הוא לא הספיק ליישם שמן זית על הריצפה (שזה התכנון שלו. ניראה לי ששמן פשתן יהיה נורא יקר לשטחים נרחבים). איזה שוס המקום שלו.
ולסיום: ד"ש חמה לנועה וגולן
רגע, מי את בכלל??? (-:

כדאי לגגל earth floor או earthen floor ולקרוא הרבה!
אוי, צוויליך, לילות שלמים שאני יושבת ומגגלת, דפים שלמים, כל האפשרויות, מגגלת וקוראת, קוראת ומגגלת...שלא תדע..
ובכלל לא היה אכפת לי לבלות וויקנדים בדירה של סטארק. אם הוא יכנס פתאום זה לא בעיה, אני אתיישב בפוזה נון-שאלאנטית אך מעוצבת על הספה ואגיד שצוויליך שלח אותי.
אופי הבית וחומריו הם (מעבר ליסודות ממ"ד, ימחשמם): חול, חרסית וקש. אנחנו בונים בית קוב די מעוגל ומגניב אותנו מאד לחשוב שהרצפה בקשר ישיר עם האדמה שתחתיה. כמה כייף זה בית מעוגל! לא עיגול ממש אבל רך ועגלגל.
רודני הזה, נראה לי שרק לו שמן זית עולה פחות משמן פשתן! המקום שלו מדהים. לא היינו כבר מאז שהוא עבר לגור שם ובאמת חשבנו ללכת לבקר.

ולסיום: אני אעביר את הד"ש ותשאל את א. מהקואופ האורגני מי אני ומה שמי. תשאל אותה איך קוראים לזו שמנהלת את הקואופ בישוב של נועה וגולן...אה, ויש לך שלושה לילות לגלות.. )
(זו האופציה המיסתורית, עם המתח...אם לא בא לך אז אתה יכול פשוט להסתכל שגית]פה רי[/po] )

ואחרי כל זה,
לילה טוב!

לילה טוב..
קודם כל תבטיחי שתזמיני אותי לבניה! בחייאת.
אאל"ט רודני השתמש בשמ"ז שפג כוחו או משהו כזה.
ואני אשאל את הקואופית.

צוויליך

קודם כל תבטיחי שתזמיני אותי לבניה!
תזכור, אתה ביקשת...מבטיחה! יהיה מספיק בוץ לכווווולם!

שתלתי את החתול ליד הזית.
שמונה שנים הלך איתי בכל אשר הלכתי.
עכשיו מת.
בדרך אל הווטרינר שתק כדרכו, נסיעה אחרונה.
ירגיש משהו? לא. כמה זמן? מיד.
אכן. צ'יק מהיר לתוך הצינורית שכבר ישבה בווריד והחתול כבה.

עכשיו צריך להיפרד:
מהחתול, משמונה שנים, שוב מאחיו שכלב הרג לפני חמש שנים, מרגשות אשם על הזנחה אמיתית או מדומה, ממי שהייתי לפני שנהייתי אבא צפוף, מהעולם של אתמול שנסרח אחרי החתול כמו זנב.
אוסקר ידע דברים שאף אחד לא יודע היום. תמיד מקל לדעת שיש מי שעבר איתך גלגולים ומקומות ושינויים.
גיסתי נתנה לו את השם הדבילי הזה, שהתאים לו כמו כפפה. כפפה לא מתאימה לחתול, אה? אבל נשאר.

אוסקר. שוסקר. שוסקרוּל הפחתול. שמבולון. שוׁסֶק.
קשה לשחרר. הכל מכני. לנסוע ולחזור, לספר לילדה שאוסקר הלך לשמיים.
אל סבתא נאוִי?
כן.
מתי הוא יחזור?
לשמיים הולכים בכיוון אחד. לא חוזרים. הוא ישב לסבתא נאוי על הברכיים והיא תלטף אותו מאחורי האוזניים.
יופי! וכשאני אלך לשמיים אני אעוף אל אוסקר ואני אעוף רק לידו!!

מחבק אותה ומלטף לה את העורף כמו שאמא שלי מלטפת את החתול בשמיים של הילדה ובוכה לה בשקט מאחורי הגב, רציתי את החתול הדביל הזה פה לעוד כמה שנים,כן? וגם את האמא שלי אם כבר בוכים, רציתי לעוד קצת.

מצחצחים שיניים.
איפה אוסקר?
עלה לשמיים. אחר כך אבא יחפור בור ויקבור בו את הגוף שלו.
למה?
כי אוסקר השאיר את הגוף שלו. הוא עלה לשמיים והשאיר את הגוף שלו כמו בגד שמורידים.
אה. הילדה חושבת קצת. טוב.
היא מאמינה לי כי אני מאמין בזה.
חובש כובע צמר ויוצא לחפור.
וזהו. מכוסה בשמיכה וב80 ס"מ עפר מהודק ובעיקר בהרבה הרבה מחשבות וזכרונות וכוונות.

לך לשלום חתול.

יש לי ילדה יותר קטנה (הבלוג על הבוז' היווה לי השראה ממש לא מזמן) וחתול יותר צעיר (ועם שם דבילי שחבל...) וגם כמובן נציגות בשמיים.. אני איתך. שולחת חיבוק.

הי..
איתך בצערך..
חיים איתנו חברים עם זנב כבר די הרבה שנים ואני יודעת שעוד אפרד מהם...עצוב מאד.

נושא הסבל מאוד משמעותי, החתול מת בלי סבל (או שחסכת לו עוד סבל מיותר) וזו משאלת הלב שלכ ולנו, לסיים את החיים בשיבה ובלי סבל מיותר. כשמדובר בחתולים, אז בכלל, הם נוטים ללכת בכל מיני דרכים מייסרות ובודדות, אם כי הבעלים חוששים מיוזמה בעניין ואם בגלל נטייתם להסתבך בתאונות איומות, ונשמע שזה נחסך מאוסקר. לא נחמה גדולה אני מניחה, אבל משהו לזכותך ולזכותו.

תודה לכן.
למחרת כבר הרגשתי הקלה עצומה, לא תפשתי כמה זה יושב לי על הנשמה.
למזלי הרופא שלו התגלה כמקצועי ועניני, הסביר ואיפשר לי לבחור (אפילו לנסות לטפל בו בבית, אינפוזיה וכד'...) עד שהחלטתי שזהו.
היום הבוציק שאלה אם הוא ירגיש יותר טוב בשמים.
בטח.
(-:

<משתדלת לא לזכור פעמיים ביום שהנשמה הטובה עם הזנב המתנופף פה רק לכמה שנים>

צוויליך היקר,
אהבתי את ההומור שלך בדף על רישום במשרד הפנים
והקדשתי לך שם את סיפורנו האישי.
@}

ברכות על ראשך! אימצתי את המלצתך וכבר קניתי מצלמה. חתיכת מכשיר מוצלח זה, אפילו טכנו-אנטית כמוני הבינה את ההוראות (מוכר מיוזע, תינוק עצבני במנשא, חמש דקות לפני שלוקחים את הילד מהגן) והצליחה לצלם ולהעביר למחשב.

(-:

אפשר לקבל פרטים לגבי הבי"ס האלטרנטיבי שבמצפה רמון? יש הרשמה? ילדים?גילאים וביכלל??? אפשרי בדף הבית שלי, תודה

דמותך האינטרנטית משמחת אותי.
אני אוהבת את איך ומה שאתה כותב.
@}

נו, יישרכוח!

תודה על התגלית של מסיבת העיתונים אל טום. מתה עליו.

כמו המתרימים של "האגודהלמלחמהב..", כמו הבחורה שניסתה למכור לך בטלפון ואמרת לה להתקשר אח"כ, כמו הילד ששלחת לשאול את אימא, הנה אני חוזרת.

ב11.12.08, שחור על גבי בז' עם פירורים הבטחתי להזמין אותך לבניה.

ולראיה, אקזיביט נמבר 1:
קודם כל תבטיחי שתזמיני אותי לבניה! (צוויל)
תזכור, אתה ביקשת...מבטיחה! יהיה מספיק בוץ לכווווולם! (השכנה)

סופכלסוף ובשעה טובה, התחלנו לבנות בבוץ. ואתה מוזמן.
זה כנראה יקח לנו בערך שנה אז אין לחץ..תבוא מתי שנוח. בשמחה.


(מה שלומך?)

היי צוויליך.
כתבתי לך משהו בככר השוק, וחשבתי שאולי כדאי לכתוב לך את זה בדף בית, אבל לא היה קישור לדף הבית.
בסוף כתבתי שם, ואז החלטתי לבוא ולהגיד לך פה שבעצם חבל שזה קצת קשה ולא נוח, אם רוצים לכתוב לך, שהשם שלך לא מקשר לדף הבית שלך, ואז אם ממש רוצים, צריך להתחיל לחפש את הדף וכל זה (או סתם להתייאש וזהו )...

מזמן כבר נכנעת לנורמה , ואני רואה שהדף הזה זמני כבר יותר מ- 4 שנים .
אולי פשוט 'תיכנע' עד הסוף ותעשה דף בית 'נורמלי' כזה שיהיה נוח להגיע אליו?
מה, זה כניעה גדולה מדי?

ואם מתחננים, זה עוזר?

סקרבל בפולנית
וסליחה אם כבר חשבת על זה
אִי-בּיי, וגם, יש אמזון בפולנית?

הי צוויליך,
פעם התכתבנו בעניין כריות הנקה למסירה...
לא יודעת אם עדיין רלוונטי אבל בכל אופן ובאופן טבעי אנחנו במין ארוע בר מצווה מחייב במדרשת שדה בוקר בסוף השבוע של 11-12 בדצמבר.
אז אם מתאים, נשמח להפציע ולהראות אור עיננו (שישי או שבת אחה"צ?). אתם בסביבה, נכון?
אנחנו זה (בהרכב חסר): אביגיל, כמעט 5, איילת כמעט 3, אורי כמעט שנה, ורוני ולילך שכמעט אנחנו ( עוד מעט, כשאורי יתגייס, נדע איך בדיוק).

אשמח לעטיפות של הכריות. תודיע לי אם תמצא אותן...
אנחנו נהיה בכל אופן בסביבה ונשמח להגיע ולאסוף אותן.
לילך

אצלנו משתמשים בכף של הגינה. נו, זאת שיש לה ידית עץ וכף מתכת כלשהי.
עובד מעולה כבר שנה שנייה.
מנקים מהבוץ לפני.

צוויליכי

אה... כן?

אני חושבת שראיתי במחסן של ההורים שלי סט כזה
אבדוק כשאהיה שם

הי צוויליך,
קראתי באיזה דף שאצלך בקיבוץ היו שלוש בנות, נגה זהר והילה, ולאמא שלהן קוראים נורית.
סתם היה נחמד למצא את משפחתי היקרה מוזכרת בבאופן.

הי נועית
מצטער, אבל זה לא מצלצל מוכר...
תני עוד רמזים...
הנורית היחידה שהכרתי בקיבוצי היא היום בת כ-33 וגרה בדרום...
מתאים?

צוויל

יכול להיות שזה לא אתה, וסתם התבלבלתי. בכל אופן דודתי נורית נפתרה לפני כ10 שנים ובנותיה כבר עזבו את הקיבוץ.

הי, מה נסגר?
כתבתי לך שנהיהבסביבה בסוף השבוע ונשמח לקפוץ לאסוף את הבד של הכריות, אם תמצא אותן.
מתאים?

כן כן!
מחר פילבוקרה אחפש במחסן, נדמה לי שהייתי בשליטת פציל-האישיות הייקי שלי: היינץ יוזף, כשארזתי אותם, והם בשקית אטומה עם מדבקה גדולה "כריות הנקה".
D-:

צוויל

יופי!
מספרי: 050-7946006
(ודוארי -למקרה של גמגומי אתר - [email protected])
נמחוק אח"כ...
נצא לדרך שישי צהריים. ויש לנו התחייבות לארוחת ערב ב- 19:00 (כמדומני) בשישי. הבלאגן יימשך עד שבת צהריים.
אז עדיף לכם שישי אחה"צ או שבת אחה"צ?
לנו נראה שעדיף שישי כדי שנוכל להתקפל למחרת, אבל אפשרי בוס וויז...
לילך ורוני

קראתי באיזה דף שאצלך בקיבוץ היו שלוש בנות, נגה זהר והילה, ולאמא שלהן קוראים נורית.
הן מהקיבוץ שלי.
וגם שאר הפרטים שנתת, נועית, מתאימים.

אני חושבת שזה הוזכר בדף שעסק בשמות, ואינני זוכרת את שמו.

צוויליך, צווליליך - מופיע ונעלם
וכמו החתול רק הכינוי נשאר
נתחיל בהצפנה באזור 5-6 הערב
ואם פלאפוני יתייסר
מחוסר איזשהו אסאמאס
נמתין בסבלנות
לעוד התגלות,
בד לכריות,
ומפגש אביגליות...

• לילך ממחשב מדברי.

אפס חמש אפס שבע תשע ארבע שש אפס אפס שש
ברכות

זאת היתה הכוונה

לילך!
'צטער שלא מיסמסתי. חיפשתי חיפשתי ושוב חיפשתי (פ' רפויה), במחסן, בממ"ד, בארון המשולש ואפילו בארון הבלתי נגיש שמעל המקרר אך לא מצאתי. ודווקא ארזתי יפה בניילון עם חתיכת מסקינג טייפ עליה כתוב בטוש עבה "כריות הנקה". פשוט נעלם!
סורי! אם יהיו חדשות בימים הקרובים אני אודיע.

צוויל

כפרה עליך שבכל דף שאתה נמצא אתה עושה לי לחייך
אפילו כאן:
(-:

_כפרה עליך שבכל דף שאתה נמצא אתה עושה לי לחייך
אפילו כאן!_

Scrabble בפולנית ? אין בעיה Polish]בבקשה Scrabble p[/po]/9250032.htm
ופה
אם אתה מחפש את המשחק בעוד שפה אשמח לסייע @}

צריכה עזרה מאנשים בנגב זה אתה נכון ?
תוכל בבקשה להתקשר אלי ?
0525209609

תודה על נימת הבדיחות. עלי לפחות, הנימה הזו מקלה לקרוא דפים כאלה עם נושאים כבדים וחשובים.

תודה.
כי יש מקום להתייחסות עדינה יותר וכתבת את זה בצורה מאד יפה.

נוכח המלצות הטיולים מחממות הלב שלך, אולי אפשר להתייעץ במשהו קשור? (כמובן, רק אם מתאים לך).

אנחנו הורים לקטנה בת שמונה חודשים, ומטיילים הרבה מאד.
אנחנו מחפשים המלצה על מנשא טיולים איכותי, ורצוי עם תיק גדול (שאבשלה כמובן יסחוב כשכל זה מלא).
האם יש לך נסיון עם משהו כזה?
תודה מראש על כל תשובה....

הי צוויליך
אנחנו בודקים מקומות לגור בארץ, ומתעניינים גם במצפה רמון, אתם גרים שם?
אם כן, האם אפשר לשאול אותך פרטים ושאלות על המקום?
אם כן, אני "במייל"[email protected]

תודה על התשובה

אבא היה בתורנות בלתי פוסקת בביה"ח
סליחה על השאלה האישית אבל אתה צוויליך מהסרט? ע"ד?
(שאלה למחיקה מיד עם תום הפאדיחה).

איזה סרט? ומה זה ע"ד? (-:
השם הבליח ברגע קוסמי של השראה טיפולוגית-אינטואיטיבית (קבע צוות מחקר מוסמך).
את מוזמנת להשאיר את הכתוב, איך שבא לך, כתבתי בעצמי הבלים אמיתיים ולא מחקתי......

צוויל

הלב נקרע אתה כותב נפלא (גם כשמצחיק, גם כשעצוב). הלוואי שתכתוב ספר!
(בשביל שכולם יהנו, ולא רק אנחנו בבאופן)

היי ,מברוק !

תודה. תודה. הלוואי שאני אכתוב ספר. ואבנה תנורים, אם כבר חלומות. הצעדים בכיוון נעשים. אם כי במהירות גאולוגית.
מברוק ? על הדף? הוא רק זמני P-:
(-:
אבל תודה גם.

צוויל

רק זמני חמש שנים?
זמני זה המצב הקבוע ביותר שיש(-:

האינטרקום שהוא תחליף לשומרת שהיא תחליף למטפלת שהיא תחליף לאמא שאין לה תחליף...
תארת חיים שלמים במשפט אחד.
מדהים.
אבא בתורנות בב"ח.... כאילו אתה כותב עליי...
כל כך מרגש לקרוא אותך.
אתה כותב מקסים.