באופן טבעי

אני חושבת שקשה לחבר בין השמות אם לא יודעים. אני לא מאמינה שמי שצריך לא לדעת מתאמץ עד כדי כך.

ובכל זאת הצנעה לא תזיק. רק הצעה, כמובן. אפשר להוסיף "פוסעת על" בראש הדף. או "משתנסת לאיטי על"

או "מגניבת על".

אני לא מי שפתחה את הדף על סף התפרקות,אבל רוצה להגיד לך תודה גדולה על מה שכתבת שם בדף.איכשהוא אני עוברת דברים שמזכירים קצת את מה שפותחת הדף כתבה,אולי לא בעוצמוצ חזקות כמו אצלה,אבל זה גם קשה.בכולאופן,מה שכתבת ככה החזיר אותי לפרופורציות.דווקא דברים שכתבו אחרכך,כל מיני עייצס מעשיות כמו "תרקדי עם הילדים" ועוד כול מיני פחות דיברו אלי.אז תודה רבה לך.

ורד, תודה. אין לך מושג כמה טוב לי לשמוע בדיוק את זה, בדיוק עכשיו.

אני מתנצל. קפיץ העקיצה משתחרר לי מהר מדי. גם הפיוזים שלי לא משהו... ואני ראיתי בתגובה שלך פרובוקציה... אז שוב, קבלי התנצלותי.
ניתן למחוק את האפיזודה האומללה הזו מהדיון, מי שחושב שזה נכון לעשות.

זה בסדר אם אני אחזיר את ההערה שלך ואמחוק את של ז'ראר ושלי (זאת שמתייחסת לז'ראר?) ושל יורמן?
ככה הכל יחזור למקומו בשלום, נכון?

נראה לי שכן. ותודה על התשובה שלך (סינון של המים באדמה).

ותודה על התשובה שלך (סינון של המים באדמה).
וזאת כסיום לכל הפרשה, אני לא הבנתי שאת שואלת שאלת תם אינפורמטיבית. אני סובל מתפיסת עולם דיכוטומית, לפיה יש מיעוט אידאליסטי שנלחם נוסח דון קישוט בתחנות כוח אימתניות באדישותן.

אולי הגיע הזמן להבין שיש עוד דון קישוטים סביבך.
כל אחד וטחנת הרוח שלו.

(ואני אומרת את זה מתוך תקווה לקמרדרי... אתה לא בהכרח לבד. בטח לא פה.)
<ניצן איבדה עניין בדיון לאחר תגובת אד הומינם לא עניינית.>

שמת אותי בטעות בצד של הטחנות, בזמן שאני בכלל דון קישוט. רציתי להראות שכל פתרון כזה עלול ליצור בעיות חדשות
שרשרת של טעויות: המטפורה שלי עם הבאר וצינור השפכים לקתה בחסר, וכך גם תגובתך אליה לא הובנה. מקבל אחריות על ליקויי הניסוח וההבנה. בואי נעלה חזרה על הסוסים, נאחוז ברומח, והפעם אני אפנה את שלי אל הטחנות ולא כלפי האחים לנשק...

ניצן: את מתכוונת לתגובה שלי אליך, באמירתך לגבי משבר המזון ותמותה? ולגבי תגובות אד הומינם , באמת קשה להפריד בין הטיעון לטוען. כי אדם בוחר בטיעון או בעמדה מסויימת לפי תפיסת עולמו (תפיסה ערכית, מצב ריגשי...), וכך מעיד על עצמו.

ולעניין הדיון ההוא, על המזון ושיברו: אני בהחלט מתנגד לתפיסה שהצגת, היא אולי נכונה סטטיסטית או בסביבות חיים לא של בני אדם, אך לנו יש את היכולת לשנות את אורחות חיינו, לכן לא חלות עלינו אותן הכללות שחלות על ידידינו ההולכים על ארבע ושאר רמשים. ולראייה, תופעת הילודה השלילית בארצות המערב השבע. מדינות אלו נכנסות ממש למצוקה של חוסר בידיים עובדות ומקורות ביטוחיים עבור האוכלוסיה המזדקנת.
קראתי ספר של כלכלן צרפתי (כבר זמן מה שאני רוצה להביא לכאן את דבריו) שטוען שהפתרון שכבר מיושם הלכה למעשה הוא "ייבוא" של כח עבודה צעיר ורענן ממדינות שסובלות מילודת יתר ועוני, כמו סין והודו... כך למשל רוסיה הולכת "ונכבשת" ע"י סינים.

ונכנס לזה גם המימד של ניצול אוכלוסיה חלשה והעסקתה בתנאים שעל סף העבדות, מה שמחזק קבוצות אוכלוסיה מסויימות בארצות המערב (בעצם לא רק, גם בסין צומחת לה אצולת ממון כמו-פיאודלית, ובהודו), שעקב זאת יש להן אינטרס בהנצחת המצוקה. היבטים רבים למשבר המזון. אבל בטח לא כח עליון ביולוגי שמונע מאיתנו לייצר מזון לכל דיכפין... מצוקת המשאבים היא תוצר של מאבקי כח סביב חלוקת השלל. או כמו שניסח זאת איזה גרפיטי שהסתובב בעיר לפני כמה שנים. "מישהו מרוויח מכל העוני הזה". וכמו שאומר צפריר, זאת לא האדמה שענייה, זה אנחנו, שתקועים עם תודעה ענייה, עם עקרונות כמו "דפוק את זולתך ככל יכולתך, לפני שהוא ידפוק אותך". ובתנ"ך ניסחו זאת בלשון נאה יותר: "הקם להורגך, השקם להורגו". ידעו להתנסח, התנ"כיים האלו.

<יצא לי ארוך. וזה אולי גם לא המקום המתאים.אולי יש טעם קצת לערוך ולהעביר לדף המזון. או שבעצם כל זה כבר נאמר...>

לתשומת ליבך:
מניעת אבק בדרכי עפר

שלא תגידי לא ידעתי

תודה. שמתי לב. באמת במקרה הייתי מאובקת מאד אתמול ושמחתי לקבל רעיונות.

הי,
אפשר למחוק את הדף אל מוג ?

אם ראית את הסדרה אשמח אם תכתוב לי את מילות השיר ששרו הילדות לקיזי כשהם דפקו לה את הראש בקיר ואם יש לך את הלינק של פרק זה אשמח אם תצרף.

שלום לך עופר
גם אני אהבתי את הסדרה ובמיוחד את הפרק שהילדות דפקו לה את הראש בקיר אבל אודה לך אם תכתוב לי את מילות השיר וגם אם יש לך את הלינק של הפרק אשמח אם תצרף

בתודה שמוליק בנאי

לא השארת דרך ליצירת קשר בדף על החלפת בתים.
חשבתי לעניין חברים שלי מעין גדי

אנחנו גרים במושב שדה צבי בצפון הנגב. חמש דקות מקיבוץ רוחמה וקיבוץ בית קמה.
אם זה מעניין לגבי החלפות בתים בפסח נשמח אם תיצרי קשר
[email protected]