שינויים בהרגלי התזונה

[רסיסים_של_אור*]

טוב. אני עוברת המון שינויים עכשיו, ובמסגרת לקיחת האחריות, כמה שלבים לא פשוטים בקטע של התזונה שלנו...

מראש אני מזהירה - אני עוד לא מוכנה נפשית ופיזית לשינויים קיצוניים ויודעת שמה שיתאים לי לא בהכרח מתאים לאחרים ואני לא בהכרח "באופנית" בקטע של המזון, אז תהיו קצת עדינים עם הביקורת (-; ...

רק כמה תובנות טריות:

חשבנו שאם אנחנו צמחוניים אנחנו אוכלים בריא יותר. בולשיט. אנחנו צרכנים ליגה א' של מזון מהיר (עיין ערך טבעול) והסינתטיות מתחילה להשפריץ לי מכל הורידים.

הילדים שלי לא שונים מכל ילדי ההמבורגרים למיניהם - הם פשוט מתים על אלו הצמחיים בלי להכיר את האופציות האחרות, אבל זה רע כמעט באותה מידה.

אני שונאת קטניות. שונאת עדשים, שונאת מג'דרה, לא יכולה להסתכל על אורז מלא, כוסמת וכו'. ואין לי כרגע כוחות להתחיל לשוטט בחנויות טבע ולמיניהן ולהשתנות מהיסוד.

מרגיז אותי שכל המוצרים בחנויות הטבע למיניהם משמעותית יותר יקרים מאוכל אחר.

או קי. עכשיו מה ??

אני רק אוסיף ואומר שאני כרגע בניסיון התנקות ממוצרי חלב פרה וקמח חיטה (המלצה על רגל אחת של נתורופתית ועוד כל מיני ... ).

רוצה לשמוע רעיונות, עצות, הערות ותהיות מאחרים. תודה.

[תזמורת_הים*]

אפרת,
ראשית, את מוזמנת להציץ ב-מזון אורגני בזול. יש שם כמה טיפים שימושיים.
שנית, לאט לאט. זה תהליך שלוקח שנים. באמת. גם להפסיק מוצרי חלב, גם להפסיק עם מזון מעובד, זה תהליך שיכול להצליח רק אם לא מאיצים אותו שלא לצורך, אחרת קל להשבר ולחשוב שזה בלתי אפשרי ולוותר לגמרי.
צריך לשנות רק דבר אחד קטן כל פעם. למצוא תחליפים שכן טעימים לך ולמשפחתך. אולי תשוטטי בדפי המתכונים פה ותראי אם יש מתכון אחד שמדבר אליך ותנסי אותו. אולי תנסי להכין קציצות ירק במקום טבעול ותראי איך זה ימצא חן בעיניכם. אני ממליצה מאד על המתכונים של ורד לב (נסי את מתכונים מזינים ומהירים).
אפשר למצוא מזון בריא גם בסופר (אם כי מכל מיני סיבות אני אישית מעדיפה לא להכנס לשם בכלל). לא חייבים לקנות בחנות טבע.

[רסיסים_של_אור*]

מרגישה שאני כועסת כי הלכתי לסמי אבחון, משהו מהיר, על רגל אחת. סיננו לי את שלושת רבעי המזונות הקיימים בעולם בלי ממש להסביר לי למה ובלי להסביר לי עד מתי. וגם כל הזמן מנקרת לי בראש השאלה: הילדים שלכם ואתם באמת באמת לא אוכלים אף פעם צ'יפס / פיצה / במבות וכו' ? ואני לא שואלת מהמקום המבקר להיפך. אני צריכה חיזוקים והכוונה.
תודה.

[תזמורת_הים*]

גם כל הזמן מנקרת לי בראש השאלה: הילדים שלכם ואתם באמת באמת לא אוכלים אף פעם צ'יפס / פיצה / במבות וכו' ?
אני אולי לא דוגמה טובה, אבל- כן, בטח! לצד המזון האורגני הטרי והלא מעובד אני אוכלת גם ג'אנק (אם כי הרבה פחות), ולא מענה את עצמי על כך. הכל ענין של מינונים, ועם הזמן כמות הג'אנק יורדת מעצמה, כי זה כבר לא כל כך טעים ומפתה כמו פעם.
אבחון כזה דרסטי על רגל אחת לא נשמע לי טוב. אני לא מאמינה בשינויים דרסטיים ופתאומיים בשום מצב, על אחת כמה וכמה כשהגורם לשינוי הוא אבחון חיצוני שלא מלווה בתחושה פנימית.
לי עזר מאד לקרוא את הדיונים על התזונה באתר, גם את הקיצוניים וה"מפחידים" ביותר. זה נתן לי כיווני מחשבה, רעיונות מה להוסיף לתפריט וכן הלאה, גם אם לא יישמתי הכל. מעבר לכך זה תהליך מאד אישי, בעיני, ודורש קשב לגוף, להרגיש מה עושה לנו טוב ומה לא.

[סמדר_נ*]

הילדים שלכם ואתם באמת באמת לא אוכלים אף פעם צ'יפס / פיצה / במבות וכו' ?
ילדים אין לנו עדיין, אבל אנחנו באמת לא אוכלים צ'יפס ובמבות (אכלנו צ'יפס אולי פעמיים בכל השנתיים פלוס של חיינו המשותפים, וכמתעבת במבה הממונה על הקניות פשוט אין לנו במבה בבית).

פיצה אנחנו דווקא כן אוכלים, אבל (לרוב) מכינים אותה בבית. כך אנחנו במידה רבה יודעים מה יש בה, ברור לנו שתכולת השומן בה הרבה יותר נמוכה --אחרת אי אפשר להסביר איך פיצת מסעדה אוטמת אותי אחרי חמישה ביסים, ולעומת זאת אני יכולה לאכול שליש תבנית של פיצה ביתית די בקלות, אין שמנים מוקשים -- אנו משתמשים רק בשמן זית ובחמאה, בגבינה שידוע לנו שאין בה חומר משמר וצבעי מאכל (ובכמות שפויה, ולא בהר של גבינה), בירקות טריים (ואפייה קצרה שמן הסתם מזיקה להם פחות), בקמח מלא לפחות לחלק מן הבצק, וכו'. אני חושבת שמבחינת ערך תזונתי אנחנו מייצרים משהו בכלל לא רע, ובהחלט לא ג'אנקי.

והנה הנקודה המעודדת: זה פשוט הרבה הרבה יותר טעים. כשמתרגלים להכין בבית, קשה לחשוב שהג'אנק התעשייתי טעים. משהו בבלוטות הטעם נהיה רגיש יותר, וכבר לא מקבל כמובנים מאליהם את כל משפרי הטעם והריח והררי השומן למיניהם. וגם לא את טעם הלוואי של פיצה קפואה מופשרת (גם אם היא במקרה נקייה יחסית ממרעין בישין).
התייחסתי לפיצה כי שאלת -- אני רואה שבכל מקרה אינה תואמת את המשטר התזונתי שלקחת על עצמך כרגע (אם את מחליטה להמשיך בו, כי למען האמת, גם לי, כמו ל תזמורת הים, הוא נשמע קצת דרסטי, אבל אני גם לא מכירה אותך וגם לא תזונאית). אבל העקרון זהה. אפשר למצוא גרסאות ביתיות משובחות להרבה סוגי מזון תעשייתיים שברור ש"אי אפשר" בלעדיהם. זה כיף, זה יצירתי, זה הרבה יותר טעים, הרבה יותר מזין, וברוב המקרים גם הרבה יותר זול.

אגב, גם צ'יפס ביתי, אם הוא לא קבוע בתפריט, לא נשמע לי אסון גדול כל כך. לפחות זה לא שמן ישן (ואפשר להשתמש בקנולה), אפשר לשלוט בזמן הטיגון, אפשר לחתוך חתיכות גדולות יותר מתפוחי האדמה ובכך להפחית את ספיגת השמן הכללית, וכו'.
הסתייגות 1: אני משערת שכשיש ילדים בבית קשה יותר להתארגן עם בישול ביתי. קשה, אבל ממה שיצא לי לקרוא כאן -- לא בהכרח בלתי אפשרי.
הסתייגות 2: כרגע איננו מתמודדים עם בעיות משקל, או עם בעיות אחרות תלויות-תזונה (ככל הידוע לנו). אני מניחה שחלק מסלחנותי היחסית בעניין צ'יפס ופיצה נובע מזה.
בכל מקרה -- לאט לאט. ובהצלחה! @}

>אך לפני ימים מספר שרפה סמדר את הבלנדר בעת הכנת חומוס. אבל החומוס יצא מצויין, ולשם שינוי היה לו טעם של חומוס. המסקנה: לקנות מעבד מזון<

[רוח_על_המים*]

אפרת,

אני מבינה שזה משהו שאת מרגישה שנכון לעשות וצריך לעשות, אבל זה לא משהו שאת באמת רוצה לעשות.
וזה נורא קשה כשזה מרגיש כפוי, ועם ילדים זה בטח עוד יותר קשה,

אולי תתחילי בשלבים קטנים במקום להוציא את כל הג'אנק פוד תלמדי את עצמך ואת הילדים שלך טעמים חדשים, אפשרויות חדשות.
יש ספרי בישול ומתכונים בריאים יותר שהם לא מאוד קיצוניים,
כך שהג'אנק עדיין מותר, אבל את מכירה אלטרנטיבה אחרת.

ובאמת זה לא כל כך מסובך. אני מכינה במיוחד בחורף המון מרקים, מכינה הרבה ארוחות עם ירקות טופו ואורז.
בטטות אפויות,
האוכל הוא פשוט יותר "טהור" יותר פחות מעובד.

בהצלחה אל תישברי זה אפשרי,

תמר

[תזמורת_הים*]

מאד מסכימה עם סמדר. לא היה לי זמן להרחיב, אבל כן- בהחלט אפשר למצוא תחליף בריא לרוב סוגי הג'אנק. עצם העובדה שמכינים את האוכל בבית מחומרי גלם טריים וטובים משפרת את איכותו פי כמה וכמה (יש מי שמחשיב את העובדה שהאוכל הוכן באהבה כגורם שמוסיף לערכו). וכן, כשרגילים לאכול אוכל בריא תוצרת בית האוכל במסעדות כבר לא טעים כי הטעמים חזקים מדי, מרגישים מיד אם יש באוכל "תיבוליות" למיניהן שמשאירות טעם לואי לא נעים, וכו' וכו'. בדיוק השבוע יצא לי לשבת פעמיים בבית קפה (אירוע יחסית נדיר) והיה ממש מביך, עברתי על התפריט פעם ופעמיים ושלוש ולא הצלחתי למצוא שום דבר שנראה לי טעים...
אבל השורה התחתונה היא שלא צריך לחשוב שאם מתחילים לאכול בריא חייבים להפסיק תכף ומיד עם כל סוגי הג'אנק כי אחרת זה "לא שווה". אם מתחילים לאכול בריא במוקדם או במאוחר מפסיקים עם הג'אנק בין כה וכה...

[יעל_צ*]

תראו מה הבעל שלי מצא ב ynet

שר המזון

[יעל_צ*]

סליחה, לא ראיתי שזה דף חדש ש רסיסים של אור פתחה.
אם יש מקום מתאים יותר - אפשר להעביר לשם.

ואגב, סתם טיפ קטנטן - משהו מתוק לקינוח ארוחה - סלט פירות (תפוזים, תפוחי עץ, קלמנטינות, בננות, וכו'). הילדים שלי מתים על זה. גם ההורים.

[ענת_גביש*]

לא צריך לחשוב שאם מתחילים לאכול בריא חייבים להפסיק תכף ומיד עם כל סוגי הג'אנק כי אחרת זה "לא שווה".
גם חושבת, ובכלל שעניין האוכל לא צריך להיות עונש. קודם שיהיה טעים. (חובשת קסדה.)

גם ההורים. וגם החברים שלהם (-:

[נאוה_פרנס*]

אפרת,
חבל שלא פנית אלינו ב מבט לחיים ייעוץ להתחלה של שינוי
בפוקס ראיתי את הדף (סתם בדקתי דפים חדשים - נכנסתי כי ראיתי שאת פתחת)


ולעניין עצמו:
שינוי תזונתי הוא שינוי גדול ולכן,
כדרכם של תהליכי שינוי - עושים את זה בהדרגה, לאט!!

איפה מתחילים? - במקום הכי נוח

מה חשוב? - כל פעם שינוי אחד קטן.
חכמינו אמרו: "תפסת מרובה - לא תפסת!"

זה יכול להיות: להעיף את השמן הרגיל לטובת שמן זית ולוותר על הכנת צ'יפס וטיגון עמוק אחר בבית.
זה אומר שמותר לאכול צ'יפס במסעדה מדי פעם וגם מטוגנים אחרים...

זה יכול להיות להמשיך רגיל רק להוסיף על הבוקר 2 כפות שמן זית + מיץ מלימון בכמות דומה.

או "רק" לוותר על הקפה של הבוקר לטובת משהו אחר (מיץ טרי או תה צמחים)[

או "רק" להחליף את הקמח הלבן ומוצריו במלא

וכך הלאה.

מה אני מציעה?
למה שלא תחפשי לך מישהו שיכול להדריך אותך לשינוי בדרך כזאת (מתונה מתונה).

אחרי שנה שנתיים, בהסתכלות לאחור - תראי את השינוי והוא יהיה כל כך טבעי.

[תמרול_ה*]

אנחנו ממש לא היינו בקטע "הטבעי", היום, לאט לאט, כל העוגות עברו לקמח מלא וסוכר דמררה, הסוכר בבית זה רק דמררה, לילדות ביצים אורגניות בלבד, ובכל פעם מוסיפים עוד משהו אחד. לחם יש גם מחיטה מלאה וגם רגיל, הפסטה עכשיו בדיוק בתהליך מעבר לפסטה אורגנית של הרדוף.

מאד מתחברת למה שאמרו קודמי, לשנות או להוסיף משהו אחד, מאד בהדרגה, איפה שמתאים לך. ואכן זה מדהים כמה שפתאם קשה לשתות עם סוכר לבן, או לאכול לחם לבן, וכדומה. כשמתרגלים לזה וחשים באיכות של זה, המוזרה בהתחלה, קשה לחזור אחורנית. ממש כך.

[ענת_גביש*]

הסוכר בבית זה רק דמררה,
מה זה בדיוק דמררה? ז"א, אני יודעת שזה יותר בריא ואנחנו אפילו קונים אותו אבל אין לי מושג מה זה.

[ענת_גביש*]

להעיף את השמן הרגיל לטובת שמן זית ולוותר על הכנת צ'יפס וטיגון עמוק אחר בבית.
שמעתי שהטיגון העמוק הוא הכי פחות מזיק מבין אופני הטיגון , כי השמן לא נכנס ונשאר על המבחוץ של הצ'יפס, למשל. זה נכון?
והאם שמן זית באמת עדיף בבישול על שמן רגיל?

[יעל_צ*]

מה זה בדיוק דמררה. (ואללה, גם אנחנו קונים אותו....)
כמעט הלכתי לישון ופתאום ראיתי את השאלה שלך... והסתקרנתי גם.
Demerara
אז ככה: דמררה הוא קנה סוכר חום-בהיר המגיע מגיניאה (מדינה במערב אפריקה).
ודמררה הוא גם שמו של נהר הזורם במדינה הזאת, וקנה הסוכר נקרא כנראה על שמו.

ומשהו על ShowDoc]סוכר Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=1201

[ש_מים_וארץ*]

אפרת,
הטיפ שאני יכולה לתת לך מתוך נסיוני הוא שתהליך שינוי וניקוי כזה הוא בכל מקרה אינו תלוי בבני המשפחה האחרים.
כשמנסים להתחיל לשנות את ההרגלים הישנים של 'כל החבילה' זה הרבה יותר קשה וגם מעורר מתח וכעסים מכל הצדדים.
לעומת זאת אם את לוקחת אחריות על האקולוגיה הפרטית שלך, ועושה זאת בקצב שלך תוך הקשבה מסורה לקול הפנימי ולאינטואיציה הבריאה שמבקשת לחזור לתפקד, אז את מתחילה באמת ו באופן טבעי לעדן את התפריט ולהתנקות.
כבר אמרו כאן מספר פעמים לאט, לאט ואני מוסיפה ששינויים מהותיים אמיתיים רצוי שיעשו בהדרגה וגם לא באווירה של הלקאה עצמית.

התפריט שלך כרגע דיי מצומצם אני רואה (לא אוכלת קטניות, מתנקה ממוצרי חלב...)
אז אולי עדיף להמשיך כרגע עם מה שאת כן אוהבת תוך שאת מסגלת לעצמך לאט, לאט הלך נפש ומחשבה חדשה על הגוף היוקרתי שלך שבאמת מגיע לו ה'דלק' הטוב ביותר. מתוך כך תראי עם הזמן שמוצרים תעשייתיים עתירי חומרים משמרים/מייצבים/צבעי מאכל/וכו' יתחילו לעורר בך דחייה טבעית שתבוא מהבטן ולא דווקא מהראש.

ברגע שהבנתי ש "מה שאנחנו אוכלים זה מה שאנחנו" התחיל להיות לי לא נעים להכניס לגוף מיני זבלים. כל פעם שזבל נכנס בכל זאת, מצלצל אצלי איזה פעמון קטן המזכיר על פינה אחרת בנשמה שעוד לא ניקיתי ממנה את הג'יפַה.
זו עבודת ניקיון, וגם 'עבודת נמלים'

לאט, לאט

@}

[תמרול_ה*]

עוד משהו, בגלל שאצלנו חסר לגדולה ברזל, בעיקר בגלל האוכל שלה... עכשיו אני מוסיפה כל מני דברים "ברזליים" לאוכלים. למשל, לסנדויץ' עם שוקולד למריחה מוסיפה כפית שקדיה "מוסווית", בעוגיות שוקולד צ'יפס מוסיפה נבט חיטה במקום חלק מהקמח המלא (האורגני של הרדוף..., שבא במקום הקמח הלבן מקודם...). מין שדרוגים עדינים כאלה, שלאט לאט מצטברים, אני מקוה.
מרגישה שזה נכנס לאט לאט יותר למודעות עם השדרוגים האלה, ולאט לאט עובר הלאה. משהו דומה לfly lady, שאם הכיור מבריק אז גם השיש.. יעני, ללכת בקטנות.

<מרגישה קצת נודניקית... בסך הכל קצת שדרגתי ומדברת גבוהה גבוהה...>

[רסיסים_של_אור*]

וואו. איזה כיף שכתבתן. עוזר לעשות סדר בבלגאן.

נכון, הלקאה עצמית זה משהו שאני עושה בו כנראה התמחוה ואולי כדאי שאתחיל בכיוונים אחרים קצת...

בעצם, כשפורטים את הדברים אחד לאחד, אנחנו כבר עשינו בעבר כמה צעדים חשובים כמו: להשתמש 95% רק בסוכר חום וקמח מלא, לסנן את כמות הג'אנק. אם כבר נקניקיות אז עדיף טבעול כי בכל זאת יש בהן פחות זבל וכו' וכו'.

אתן צודקות, אני אמשיך לאט לאט וכמובן שהילדים לא נכללים בשינויי הענק שלי. כל זמן שהם לא ירצו ו/או יראו צורך.

[ענת_גביש*]

מרגישה קצת נודניקית...
אז את לא (-:

[נאוה_פרנס*]

לסנדויץ' עם שוקולד למריחה מוסיפה כפית שקדיה "מוסווית", בעוגיות שוקולד צ'יפס מוסיפה נבט חיטה

אצלנו זה לא עובד.

יהונתן ה"בתולה" מרגיש כל שינוי אפילו עדין בטעם או במרקם.

לשמחתי, הוא נעשה יותר גמיש ופתוח לנסות דברים וזה בא לידי ביטוי מיידי באיכות התזונה שלו.

[יונת_שרון*]

היי אפרת,
אני נאלצתי לוותר על מוצרי חלב וחיטה שלא באשמתי, וזאת לאחר חיים מלאים ללא דיאטה, ככה שזה באמת היה לי מאוד קשה. מה שעזר לי (מלבד רועי שהכין לי דברים טובים) היה לזהות את נקודות החולשה והשבירה שלי, ולנסות למצוא תחליפים בנקודות אלה. למשל, פעם הייתי מתחילה את היום בכוס שוקו, והיה לי נורא קשה להתעורר בלי זה. ממילא בבוקר אין לי כוח להכין שום דבר, אבל אני צריכה את הדחיפה הקטנה של הסוכר ואת הנוזלים. אז ניסיתי כל מיני דברים במקום, ובסופו של דבר התכנסתי על תפוח או פרי אחר. בינתיים גם הבקרים נהיו יותר קלים וזה נעשה פחות קריטי.
עוד בעיה הייתה טיולים -- איך יוצאים לטיול בלי סנדביצ'ים? בהתחלה הייתי לוקחת איתי טונה, עד שזה יצא לי מכל החורים. היום אני לרוב לוקחת פירות וגרעינים למיניהם.

בהצלחה!

[רוח_על_המים*]

הי אפרת,

ראיתי את שאלתך בדף הבית שלי (אני עונה לך פה כי זה הנושא של הדף),
השינוי שעברתי לא בטוח מתאים לך, עשיתי אותו באופן קיצוני ומיידי. לא בטוח שעשיתי אותו נכון (ללא התיעצות רצינית), אבל הייתי שלמה עם זה.
הרגשתי שהייתי במצב של כמעט התמכרות לסוכר הלבן, ולפחמימות הריקות ושאם רק אתקרב לזה שוב לא אוכל להפסיק.

הוצאתי סוכר לבן, קמח לבן, מוצרי חלב פרה, (חוץ מיוגורט פה ושם), ובכלל אוכל מעובד, מטוגן גם ככה לא ממש אכלתי, ותמיד היינו צמחוניים.
עם זאת מידי פעם אכלתי עוף מבושל ממרק עוף בשבתות וחגים, כי הייתי חולה וזקוקה לזה, מידי פעם גם דגים אבל לא הרבה.

קמח לבן הוחלף בקמח מלא זה קל ואפילו טעים, בהתחלה אכלתי רק מרקים וירקות מבושלים. גזר, תפו"א, בטטה, קישואים, על מצע של אורז חום.

התחלתי לשתות מיצי ירקות , ולפינוק גם מיצי פירות.

אני גם לא אוהבת הרבה קטניות, אבל פה ושם מכניסה למרק, חומוס בכל צורה אני אוהבת,
מג'דרה מאוד אוהבת, אני מכינה גם כוסמת, שבהתחלה לא יכולתי לסבול את הריח אבל התרגלתי.

השינוי התחיל ממני לא הכרחתי אף אחד להצטרף אלי. עשיתי את זה כי הייתי חולה והבנתי שזו ההזדמנות לתקן.
מובן שרציתי שבעלי והילדה יאכלו בריא, אבל האמנתי ששינויים שלי לא בהכרח מתאימים להם עכשיו.
את הילדה שהיתה אז בת 4 העברתי לאט לאט, הוספתי לה יותר ירקות, פירות, גיוונתי לה, ולאט לאט הוצאתי גם לה מוצרי חלב נתתי תחליפי סויה, דבר שהקל על החורף שעבר בכל הנושא של בעיות ליחה ודרכי נשימה.
היא קטנה כך שהיא לא הספיקה להכיר הרבה ג'אנק פוד והיא גם ילדה נוחה מאוד(-:
נכון שאצל החברות היא נחשפת גם לממתקים ולג'אנק פוד, אז זה עניין של כמות ומידה ואנחנו לא מתרגשים מדברים קטנים כאלה.

בסופו של דבר אני יודעת שהמשפחה שלי תאכל מה שנמצא בבית, כך שעלי מוטלת החובה שיהיה אלטרנטיבה מאוזנת.
אז בעלי עוד שותה קפה ובימים שהוא לא בבית לארוחה הוא יקנה פלאפל, ויש לו חולשה לפיצה, אבל בבית אוכלים ארוחות מאוזנות יותר ובריאות יותר.

הצעה: אולי תתחילי לשנות דבר אחד שתבחרי לדוג' לחם מקמח מלא בלבד, ובמקביל רק יום אחד בשבוע תקפידו על אוכל בריא יותר. זה יכול להיות פרויקט משפחתי. הכנת מיצים, מציאת מתכונים בריאים יותר פשטידות, מרקים, סלטים, ממרחים, ואפילו קינוחים (שזה עדיין הקושי שלי).
אם את בבית בחינוך הביתי זה יכול להיות אחלה חינוך, ומכיון שזה יהיה יום קבוע תדעו מראש להתארגן עם קניות, השריה אם צריך וכו'.
כך גם תחשפו למגוון גדול של אוכל בריא וגם טעים, ותלמדו מה טעים לכם, מה קל להכין, איזו צורת הכנה מתאימה, ותפתחו מיומנויות וזה לא יהיה שיגעון של אמא, אלא פרויקט משפחתי.

לא קראתי את כל התגובות שנכתבו לך בינתיים פשוט מחוסר זמן, האמת שאני מאוד מתעניינת בנושא, ושמחה שפתחת את הדף הזה, כי תמיד טוב לשמוע עוד רעיונות, כך שאני רוצה לחזור ולקרוא בו,
יתכן שכתבו רעיונות יותר טובים או שחזרתי על מה שנאמר, פשוט אני מוגבלת בזמן עכשיו פה.

בהצלחה רבה
תמר

[רסיסים_של_אור*]

שוב תודה.

אכן לגבי תזונה וחינוך ביתי - מצאתי את עצמי מסיירת עם הילדים בסופר (לא משהו שנראה לי שננטוש בקרוב... ). איך זווית הראיה שלך משתנה כשאתה בא במגמה שונה... פתאם מסבירה להם ולעצמי מה נקנה ומה לא ולמה לא כדאי שנכניס הביתה את X ו- Y ולמה אני מרשה רק זבל אחד ולא מלאן וכו'. ברור שהדברים, אצלי לפחות, הולכים בד בבד: כי לקחת את הילדים הביתה, גם אם לזמן לא מוגדר, כרוכה בלקחת אחריות (וגם בלהנות מהפירות כמובן...). וכשאתה מתחיל לקחת אחריות, זה לא נגמר רק בזה.

אני אכן משתדלת ללכת צעד צעד, לבנות בתוכי את התובנות ובהדרגה לשחרר אותן החוצה.

[קוראת_שקטה*]

שלום אפרת,
גם אני מנסה לשפר את הרגלי התזונה, לאט לאט ובהדרגה. עדיין אוכלת ומאכילה ג'אנק מידי פעם, אבל בהחלט מצטרפת לאלו שמעלי ויכולה להעיד על עצמי שהחיך מתפנק אחרי שהוא מתרגל לאכול אוכל ביתי וטרי.
אני כותבת כמה רעיונות פשוטים שלא דורשים מהפך חשיבתי או בבלוטות הטעם, זמינים בסופר והפרש המחיר בהם הוא לא שערורייתי:
טחינה מלאה. שקדיה (טעים אבל יקר).
ממרח חומוס ביתי (אפשר להקפיא גרגירים מבושלים ולהכין כל פעם מעט ממרח - זה מתקלקל מאוד מהר)
פסטה מקמח מלא.
אורז מלא (אומרים שאחרי השרייה הוא יותר טעים- אני מודה שעדיין קשה לי איתו) טובע ברוטב.
עוגות עם שמן ולא מרגרינה.וגם להמיר חלק מהקמח לקמח מלא.
חמאה ולא מרגרינה.
שמן מאיכות טובה יותר.
תבלינים ועלים ולא אבקת מרק.
במקום קורנפלקס - ברנפלקס או צ'יריוס בלי סוכר (עם הלב האדום).אפשר לגוון עם פרי טרי או פירות יבשים.
במקום מעדנים - יוגורט לבן עם פרי טרי.
פירות יבשים ואגוזים במקום פיצוחים.

כיוון שאני מאוד מחבבת מתוק - אני תמיד משתדלת לעודד את עצמי בממתקים טעימים. מקווה שזה יצליח לעודד גם אותך בדרך המאתגרת הזו.
מצרפת לך מתכון לחטיף גרנולה - פצצת אנרגיה - שאני אישית מאוד אוהבת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3022137,00.html
בהצלחה.

[ש_מים_וארץ*]

במקום מעדנים - יוגורט לבן עם פרי טרי.
או זוּפ קטן של סילן/דבש/ריבה תוצרת בית וצימוקים או אגוזים

[תמר_ס*]

לאט, לאט

בדיוק. תחליטי מה הכי קל לך. ואחרי שזה יהפך לך לטבע-תמשיכי הלאה. בדר"כ כשמתחילים עם משהו קשה לחזור אחורה (כשמגלים נניח שירקות אורגנים באמת יותר טעימים)
ותרשי לעצמך את הזמן שזה לוקח כי זה לא מהשינויים שאפשר לעשות בבת אחת.

[פלוני_אלמונית*]

שאני מאוד מחבבת מתוק.
לפעמים חלבה משומשום מלא עונה אצלי על הצורך במשהו מתוק.

אני כבר שנה וחצי בשינוי תזונתי ורק בתחילת הדרך. זה לא כדי לייאש אותך חס וחלילה, יותר לתת פרופורציות לעניין הלאט.

מה שעזר לי ועדיין עוזר לי, זה להכניס דברים בריאים ולא להוריד את הג'אנק. לאט לאט הג'אנק יורד מעצמו. הגוף פחות דורש אותו. לא נלחמתי בעצמי אם התחשק לי שוקולד אכלתי בלי חשבון, אבל אחרי א. צהריים. כלומר, דאגתי שהארוחות העיקריות תיהינה בריאות. בין לבין אכלתי שטויות.
מה שהפריע לי ועדיין לא ממש תומך זה בן זוגי. הוא לא נגד, אבל גם לא בעד. זה קצת מקשה על התהליך.

בהצלחה.

[נועה*]

זו אני הפלוני מלמעלה. שכחתי שני דברים נוספים.
היום כשבא לי לנשנש משהו, אני משתדלת שזה יהיה פרי, פירות יבשים ואגוזים לא קלויים.

דבר נוסף שעוזר, לקרוא מה המוצר מכיל לפני שקונים אותו. אחרי שקוראים טוב כמה צבעי מאכל, חומרים משמרים ועוד המון כאלה אחרים, אין ממש חשק לקנות.

[תמרול_ה*]

דבר נוסף שעוזר, לקרוא מה המוצר מכיל לפני שקונים אותו. אחרי שקוראים טוב כמה צבעי מאכל, חומרים משמרים ועוד המון כאלה אחרים, אין ממש חשק לקנות.
רעיון מצוין, נועה, אני מאמצת.
בכלל רציתי להודות לאפרת על הדף, עוזר גם לי!

[רסיסים_של_אור*]

שמחה נורא על כל מה שיוצא מהדף הזה !!

רציתי לדווח שגיליתי, שלמרות שמדובר באבחון בזק, כנראה שיש בו יותר ממשהו. התנזרתי מקמח באופן כללי אבל ביומיים האחרונים באילוצי נסיעות וכו', התפשרתי על כריכים מלחם שחציו שיפון וחציו חיטה מלאה. כל הגוף שלי חזר לגרד בעצבנות רבה (כמו שאולי חלקכם מכירים מתגובות אלרגיות שונות...). אני מניחה עכשיו שכשהיא אמרה לי בלי חיטה היא התכוונה בלי חיטה לא משנה מלאה חצי מלאה רבע מלאה וכן הלאה...

אתחיל לחפש לחמים שאינם עם קמח חיטה בלבד, אבל אני תוהה האם זה קשור באופן כלשהו לצליאק ? מישהו מכיר את המחלה ויודע לתאר את סממניה וכו' ?

וגם להגיד שאכן, בהתארגנויות לטיולים השונים שלנו, חלק מהמארז היה שקית ג'אנק לכל אחד וימבה מוצרים טבעיים (פירות יבשים, מקלוני שומשום עם פשתן טחון ...) מצחיק אותי לחשוב שיש לי פתאם במטבח כל מיני דברים שבעבר רק קראתי עליהם כאן והנחתי שכף רגלם מעולם לא תעבור את סף ביתי...

[נילי_לי*]

פיתחתי מיומנות קריאה מהירה לרכיבים ( באנגלית ), בהחלט מוציא החשק לקנות .
ככלל כאשר הרשימה ארוכה מדי ( במיוחד ללחמים ) , איני קונה .

שימו לב שבמוצרים אורגניים הרשימה קצרה ביותר לעומת הלא אורגניים .

[ש_מים_וארץ*]

פיתחתי מיומנות קריאה מהירה לרכיבים
ואני לשמחתי מגלה לאחרונה שגם הנוער אצלנו נדבק במנהג

אבל אני תוהה האם זה קשור באופן כלשהו לצליאק ?
צליאק זה רגישות לגלוטן שקיים גם בדגנים האחרים, שיפון, שיבולת (קוואקר), שעורה... הסימפטומים אצל מבוגרים בדרך כלל מתבטאים במערכת העיכול (שלשולים, עצירויות, נפיחות), אצלי זה התבטא בתשישות כרונית- חוסר ויטאליות. עוד לא יצא לי לשמוע על 'גירוד' כתגובה לגלוטן. בכל מקרה היום אפשר לדעת בבדיקת דם פשוטה אם את צליאקית או לא.
המתנה הגדולה שהצליאק הביא לי זה ניקיון משמעותי מכל מוצרי האינסטנט התעשייתיים המהירים האלה...אבקות מרק ואחרים,
שתמיד מכילים 'עמילן מעובד'.

[רסיסים_של_אור*]

אחרי כמה בירורים, הבנתי שאני בתהליך של התנקות מכל מיני מאכלים שידועים כאלרגיים לאנשים שונים, ואחרי תקופת הניקוי, נתחיל להכניס כל פעם משהו אחר מרשימת הלאוים ולבדוק את השפעתו. לא קל לי אבל אני משתדלת וזה מוסיף טעם לחיים (תרתי משמע...).

רציתי לקבל הפניות לדפים שבהם יש מתכונים של צמחונים לדברים שאפשר לעשות עם פולי סויה, טופו וכו' (אם יש כאלו).

תודה ושבוע טוב.

[תזמורת_הים*]

בבקשה
מתכונים של טופו וסויה
ב מדור מתכונים תמצאי את הרשימה המלאה של דפי המתכונים לפי נושאים. מנסיון אני יכולה להגיד לך שהמתכונים מהאתר מאד עזרו ועדיין עוזרים לי לשפר ולשדרג את התפריט שלי, מאד שווה לעיין בהם!

[נילי_לי*]

יש להמנע מצריכה של מוצרי סויה בקרב ילדים .
שמעתי יותר ויותר טענות מפי אנשי מקצוע האומרים כי קיים קשר בין התפתחות מינית מוקדמת לאכילת סויה לסוגיו השונים .
יש האומרים להמנע לחלוטין , ואם בכל זאת ילדייך יגלו שהם מאד אוהבים טופו או חלב סויה יש לתת להם אחת לחודש לכל היותר .

[ורד_לב*]

משהו נוסף שקשור לסויה- אוקארה

[נילי_לי*]

כאשר באים לשנות הרגלי תזונה עלולים להתקל בבלבול רב . רבות התאוריות אשר לעיתים קרובות מתנגשות האחת בשניה . גם הצרכים האישיים נבדלים מאדם אחד לשני .
התהליך כרוך בניסויים רבים , התאמה לאורח חיים , התאמה לאופי התזונה של הילדים .

למשל, אני גיליתי שאני זקוקה לבשר , אך יכולה לוותר על מוצרי חלב .
בני לעומת זאת אינו אוהב עוף , רגיש מאד לבשר אדום , אוהב מאד מוצרי חלב , אינו אוכל קטניות .
מאחר ואנו לא יכולים להרשות לעצמנו תפריט המתאים לכל אחד ואחד באופן אישי , אני בונה את התפריט סביב צרכיו של הילד .

אין בבית ג'אנק מכל סוג שהוא .
כאשר אנו יוצאים מחוץ לבית אנו לוקחים פירות , סנדוויץ' , צימוקים .
מבחינתי קורנפלקס נחשב גם כן ג'אנק .
אני מעדיפה להכין דייסת קוואקר.

מחמת העלות היקרה של מוצרים אורגניים - הכוללים פירות , ירקות , מוצרי חלב , אורז , פירות יבשים , טחינה ועוד - אני מקפידה לבשל מזונות שכולם יכולים לאכול . ויתרתי על הכנת מרקים מאחר והיא כוללת ירקות רבים . אעדיף להכין אורז עם ירקות חתוכים בפנים או לאדות ירקות . את הקטנית אוסיף לסלט חי.
גם הכנת שייקים כוללים פירות רבים , לכן אעדיף לאכול פירות טריים כפי שהם .

מס' טיפים :

במקום פרורי לחם - השתמשי בתערובת של קמח מלא וקווקאר שטחנת במקום ( נעשה בקלות במטחנת קפה ).
פטרוזיליה - אני מכשירה , טוחנת במעבד מזון ומאחסנת במקרר או בהקפאה , כך יש לך פטרוזיליה טריה להוסיף לכל תבשיל . אני אוהבת פרוסת לחם עם טחינה ופטרוזיליה טחונה .
קטניות - בשלי והקפיאי , הנביטי והקפיאי .
המתקה - דבש, סוכר חום , סטיוויה .
קמח - אני מעדיפה לערבב מלא עם לבן למרקם יותר נוח .
פירות , ירקות - טריים ככל האפשר . אני פורסת ירקות , ממליחה מעט ומגישה ללא נאומים מקדימים על השולחן . כנ"ל עם פירות .
מזונות חדשים - אני מגישה לעצמי , בני מצטרף בחשדנות לטעום מצלחתי אם אוהב אגיש לו אם לו הוא ממשיך בעיסוקיו.
ציפיות - להנמיך ככל האפשר , לא להתאמץ יותר מדי מאחר וזה עלול להוביל לאכזבה ולמתחים . ניתן לבשל בריא וזריז .
שדרוג מזונות - לשדרג מזונות שאוהבים , לדוגמא אם ילדייך מאד אוהבים פסטה , קני פסטה מקמח מלא אורגני והגישי עם ירקות מאודים . אם ילדייך מאד אוהבים מוצרי חלב , ותרי על אלו עם צבעי מאכל .



שינויים גדולים מתחילים משינויים קטנים .
הורידי את המזונות אשר ללא ספק אינם בריאים , אלו הכוללים צבעי מאכל, חומרים משמרים , תוספות מלאכותיות .
חקרי בדקי ושמרי על אפשרויות פתוחות .

[ש_מים_וארץ*]

את הקטנית אוסיף לסלט חי.
איזה למשל? באיזה שילובים? על מה תמליצי?

פטרוזיליה - אני מכשירה , טוחנת במעבד מזון ומאחסנת במקרר או בהקפאה , כך יש לך פטרוזיליה טריה להוסיף לכל תבשיל
ירקות חתוכים בהקפאה תמיד נראים לי כמו מי שעברו התעללות...
אני גיליתי תגלית מרעישה בקשר לפטרוזיליה בזמן האחרון: חיי המדף של הפטרו' האורגנית יותר ארוכים בהרבה מהלא אורגנית.
אני מנקה אותה מהגבעולים הגדולים, משרה קצת בגיגית עם מים, עוזרת לה קצת 'להתנער' מהאדמה שהגיעה איתה מהשדה, אח"כ שולה אותה מהמים למסננת של 'מייבש חסה', מייבשת ושומרת במקרר. ככה יש לי פטרו' טריה ורעננה, שטופה ומוכנה לקיצוץ או נישנוש מיידי.

[נילי_לי*]

פטרוזיליה במצב מרוסק ניתן להוסיף לתבשילים וכך גם הילדים זוכים לאכול זאת .
מאחר ואני לא אעמוד לרסק כל יום , אני מרסקת את כל הצרור ובד"כ מאחסנת במקרר , ממילא זה נגמר מאד מהר .

[רויטל*]

אני חייבת באופן בהול לעשות שינוי משמעותי בתזונה שלי,כמובן באופן מקצועי.מה לעשות....... ??????

[תמרוש_רוש]

שלום רב לכולם ולבשמת.
קודם כל - ותודה ענקית על הדף.
אחר כך וידוי אישי - כי בלי וידויים אישיים זה לא הולך
בדרך כלל אני מאוד אלרגית לאנשים שמנסים להתערב לי בצלחת. אנטי רציני. אבל כנראה שהמילה "הריון" ו"תינוק" עשו לי משהו - גייסו כוחות חדשים. אני התחלתי לפני שנתיים לשפר את התזונה שלי, כשהתחלתי לחשוב על הריון. זה כלל משהו נורא בסיסי: אכילת יותר סלט חסה (לא אורגני, בוודאי), עם אגוזים ובצל ירוק. באותו הזמן בערך גם התחלתי לגמור מקלחת במים קרים - ואני מדברת על תהליך מאוד מאוד הדרגתי באמצע הקיץ, לגמור כל פעם עוד מילימטר לכיוון הפושר, כדי להתרגל. עד שהגיע החורף כבר יכותי לשאת חמש שניות של מים צונננים.
ומה קרה? נפטרתי מהנזלת הכרונית שעינתה אותי כבר עשרים שנה. הייתי בהלם. עד היום אני לא מאמינה שהשינוי הזה התרחש ושהוא בלתי הפיך. מבחינתי זה נס. וכולה נזלת, כן, לא סרטן או משהו. אבל איזה שיפור באיכות החיים!!!
ניסיתי להחיל את השינוי גם על בעלי היקר, וזה כמובן לא הלך, אבל הוא התחיל לאכול גרנולה ונפטר באותה הזדמנות מכל מיני שלשולים מעצבנים.
אבל כמובן הגיע הזמן להתקדם. אז יש לי דבש אורגני, טחינה אורגנית (טעימה רצח) ועדשים אורגניים ומדי פעם חסה אורגנית.

אבל עכשיו אני זקוקה לעזרתכן - תמיכה רגשית:
מה שתוקע אותי מלעבור לאוכל אורגני קומפלט - זה שיקולי קמצנות. אין לי, בייחוד כרגע, הרבה הכנסה.
אני נורא מקנאה באנשים שהתחילו לאכול אורגני וזה עולה להם בדיוק אותו הדבר כמו פעם - כי הם העיפו מהבית את כל מעדני החלב, הממתקים, הבמבה וכולי. מה לעשות שאלי הביתה השטויות האלה מעולם לא נכנסו? (טוב, נו, ביסלי או שוקולד פעם בכמה שבועות. חליק). פשטות מרצון זה השם השני שלי.

מה שאני צריכה זה בדיוק אמירה בשמתית כזאת, שתוכיח לי שחור על גבי מחשב, שמזון אורגני יחסוך לי ממון רב (עזבו את כאבי הלב וה"בריאות", זה לא עובד על קמצנים) בטווח של עשר-עשרים שנה מהיום.

ובקשר לשמן דגים - אבא שלי אכל המון שמן דגים בילדותו, ולמרות שהתזונה שלו היתה מחורבנת מכל בחינה אחרת, גם בסקאלה של הנורמות המודרניות, אחרי שהוא עשה דיאטה מתקנת לכל תחלואי מערכת העיכול שלו, הוא היום בריא כשור. הרופא שלו אמר לו בפירוש שהוא צריך להגיד תודה לשמן.
אבל!!!
א. איך קוראים לדבר הזה באנגלית?
ב. אם הייתן עוברות לארץ אחרת, איך הייתן מתחילות לחפש חנויות למוצרי טבע ואורגניים וכאלה? פירות וירקות ועוף זה לא בעיה - יש חלקה אורגנית גדולה בשוק המרכזי (מתי יהיה כזה גם בשוק מחנה יהודה? )
גם דיאודורנט זה לא בעיה - מצאתי בחנות הקוסמטיקה הרגילה (לא שהוא עובד כל כך - אבל זו בעיה אחרת)
אבל מאיפה אני מוצאת שמן דגים?
תודה מראש על התשובות.

<תמרוש הולכת לקרוא את הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף>

[תמרוש_רוש]

ועוד שתי שאלות:
א. אם אני מוצאת שמן ולא כמוסות - כמה לקחת?
ב. בשמת, למה התכוונת שהשמן שבתוכו משמרים את הטונה זה "שמן מכונות"? אני צריכה לשכנע את הבעל שלי שנעבור לטונה במים.

[יונת_שרון*]

נדמה ששמן הדגים המדובר הוא cod liver oil. בשמת?

[אמא_נמרה*]

_אם הייתן עוברות לארץ אחרת, איך הייתן מתחילות לחפש חנויות למוצרי טבע ואורגניים וכאלה? פירות וירקות ועוף זה לא בעיה - יש חלקה אורגנית גדולה בשוק המרכזי (מתי יהיה כזה גם בשוק מחנה יהודה? )
גם דיאודורנט זה לא בעיה - מצאתי בחנות הקוסמטיקה הרגילה (לא שהוא עובד כל כך - אבל זו בעיה אחרת)
אבל מאיפה אני מוצאת שמן דגים?_

תמרוש,

אני יכולה לענות לך מהניסיון שלי. גם אנחנו עברנו לארץ אחרת, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לברר היכן יש חנויות טבע ומזון אורגני. פשוט שאלתי אנשים, גם חיפשתי באינטרנט. שמן דגים יש בחנויות טבע.
פה בכל אופן יש המון סוגים ואני עדין מבררת מה נחשב מוצר טוב ומה לא.
מהניסיון שלי מספיק למצוא חנות אחת, ובה לשאול על חנויות נוספות. בארץ, לא הייתי עושה את זה, כי זה לא מקובל. אבל כאן דוקא כן, במיוחד כשהמוצר שאני רוצה לא נמצא בחנות.

<הידעת שבארה"ב בקושי שמעו על הפלורדיקס?>
<מצד שני - יש כאן הודו אורגני כשר טרי>

[תמרוש_רוש]

תודה!

[בשמת_א*]

_א. אם אני מוצאת שמן ולא כמוסות - כמה לקחת?
ב. בשמת, למה התכוונת שהשמן שבתוכו משמרים את הטונה זה "שמן מכונות"? אני צריכה לשכנע את הבעל שלי שנעבור לטונה במים._
א. אני קניתי בחנות האורגנית שלי (נטעים) שמן דגי סלמון (לא יכולתי לבלוע כמוסות כמה שבועות אז הזמנתי שמן). אני לוקחת כפית ליום. להפתעתי הטעם מאוד עדין.
cod liver oil נחשב הכי טוב, אבל רק אם הוא של חברה מעולה.

ב. "שמן מכונות" זה הכינוי שלי לשמן זבלי שמופק באמצעים כימיים - להבדיל מכבישה קרה. או למשל שמן מקולקל שעובר תהליך כימי כדי להפוך אותו ל"אכיל". לא משמרים טונה בשמן זית כתית מעולה מכבישה קרה... משתמשים בשמן הכי זול שאפשר להשיג מהייצור הכי זול (לרוב שמן דקלים או סויה).

אמירה בשמתית כזאת, שתוכיח לי שחור על גבי מחשב, שמזון אורגני יחסוך לי ממון רב (עזבו את כאבי הלב וה"בריאות", זה לא עובד על קמצנים) בטווח של עשר-עשרים שנה מהיום.
חשבתי שכל הדף הוא אמירה בשמתית כזאת... P-:
אבל בכנות: אי אפשר להוכיח. את יודעת שאי אפשר. איך אפשר לדעת מה יהיה בעוד עשרים שנה?
הכי מתסכל - אני למשל עשיתי בשנה האחרונה שינויים מדהימים. אני בריאה כמו שלא הייתי יותר משלושים שנה.
איך אפשר להוכיח את זה? אי אפשר. מה אני אגיד, אני לא חולה? אני לא אלרגית? אני לא בתת משקל יותר? אני לא אנמית כבר? יש כמה אנשים שפשוט לא מאמינים לי. הם טוענים שכל ה"וודו" לא עשה כלום, לא שינה כלום, ושום דבר לא ישכנע אותם.
גם היה לי תינוק אלרגי בטירוף. לקחתי אותו לטיפול, ולאט לאט הטיפול סילק לו אלרגיה אחרי אלרגיה עד שהחלים לחלוטין ופשוט חזר לאכול ולגדול. אז מה? הבלתי-מאמינים טוענים שהטיפול לא עשה כלום, שהוא לא היה אלרגי, ושהאלרגיה עברה מעצמה, בלי שום קשר לטיפול.
מה הטענה שלי?
תעזבי הוכחות. את לא יכולה להוכיח כלום על החיים שלך.
כמו שכתבתי פעם בהקשר אחר, אין לנו חיים חלופיים, שאת יכולה לחיות פעם אחת עם רעל וריסוס ותזונה זבל ולראות מה קורה (נו, באמת אני אקבל סרטן/מחלת לב/סוכרת/טרשת עורקים/משהו?) ופעם אחרת עם תזונה נכונה ואורגנית ולראות מה קורה.
וגם אין שום ערובה.
את יכולה לחלות בסרטן עוד עשרים שנה למרות כל שינויי התזונה, כי נגיד את ממורמרת על אמא שלך/בעלך וזה מרעיל אותך מבפנים ועשרים שנה את אוכלת את עצמך עד שמופיעה המחלה, עם או בלי חסה אורגנית.

לסיכום, תאכלי אוכל נקי כי זה הגיוני יותר, טוב יותר, וכי את אדם חשוב ואהוב וזה מגיע לך. זה הכל.

[תמרוש_רוש]

תודה, בשמת
@} @} @}

האמת היא שכבר יש לי את כל התשובות בתוכי, אבל עצם הכתיבה פה סייעה לי ליצור את המחויבות כלפי עצמי. זה, וההכרזה בפני אנשים אחרים שאני רוצה להיות מחוייבת לעניין. וכמובן גם התשובה שלך מאוד מעודדת.
תמשיכי במה שאת עושה, זה נהדר.

[בשמת_א*]

(-:

[טלילה*]

מה שאני צריכה זה בדיוק אמירה בשמתית כזאת, שתוכיח לי שחור על גבי מחשב, שמזון אורגני יחסוך לי ממון רב.

טוב, אני לא בשמת.
תחשבי על החיסכון בתרופות וביקורים במרפאה. לא יודעת כמה ממון זה יוצא אבל בריאות רק מתייקרת ככל שהשנים עוברות ...

[תמרוש_רוש]

תודה.
עוד שאלה:

בשמת, הדגשת למעלה את החשיבות של ירקות שורש כתומים אורגניים, ונוצר אצלי הרושם שירקות שורש סופגים יותר רעלים (דרך האדמה) מאשר ירקות עלים או פירות. האם זה נכון, או שכל הגידולים הבלתי-אורגניים מזוהמים במידה שווה?

[בשמת_א*]

ונוצר אצלי הרושם שירקות שורש סופגים יותר רעלים
יש על זה מחקרים, לא מכירה מספיק.
ירקות שורש סופגים, וירקות עלים - חסה, פטרוזיליה וצמחי תבלין אחרים, סלרי - הכי הרבה.
בירקות עלים נמצאו גם החריגות הכי גדולות. למשל, בחסה מהסופר - פי 9 חומרי הדברה מהמותר.
פירות - תלוי איזה. נדמה לי שאבוקדו הוא פרי שלא מודבר הרבה ממילא, אבל תפוחים ואבטיחים לא אורגניים ממש מוצפים ברעלים.

[תמר_בן_חור*]

שינוי תזונתי זהו תהליך גמילה.

[תמרוש_רוש]

תמר
תמציתי עד העצמות, ונכון בקריאה שניה ושלישית. ורביעית.

רויטל,
קודם כל תקראי את הדף. ותראי שבדרך כלל מדברים על תהליך איטי, שיהיה יותר קל לדבוק בו בלי "להישבר".
תוכלי לפרט? למה זה כל כך בהול פתאום? מה הסיבה לשינוי? איך התזונה שלך נראית היום?

ובלי קשר, הסיפור האישי שלי:
אני התחלתי את השינוי התזונתי שלי עם הוספת סלט חסה-עגבניות-אגוזים-פטריות-ובצל-ירוק לתפריט (אחרי תהליך אלימינציה לפי מושאי הסלידה מירקות של בעלי - הלכו להם הפלפלים והמלפפונים).
אחר כך עברנו ללחם מלא חצי מהפעמים שקניתי לחם.
אחר כך לחם מלא תמיד.
אחר כך הגיעו האורגניים, ושוב בטפטופים: טחינה, דבש, כמה ירקות. לפי מה שהיה לי הכי זמין בסופר ובשוק.
זה תהליך שמתפרש על שנתיים, וטוב לי אתו (את השוקולדים והמסטיקים והסוכריות טופי הורדתי עוד קודם, בסוף התיכון, אחרי כמה התקפי זלילה רציניים שעשו לי גועל נפש וגרמו לי להבין שממתקים לא מספקים אותי, ורק מתסכלים יותר).

הממתקים האהובים עלי: קורנפלקס רגיל של תלמה (באריזה הצהובה-אדומה), בוטנים מצופים.
אין אותם באוסטרליה!!! הצילו! אני כה אומללה!
אז עברתי לתמרים ולתפוזים אורגניים. ולאיזה חטיף הודי מזעזע עם יותר מדי צבעי מאכל. זה זמני, עד שאני אמצא משהו יותר טוב.
וכמובן עוגיות פעם ב...

מתינות בכל דבר...
אני מאושרת עם השינוי. הוא מתאים לי.

[תמרוש_רוש]

חייבת לשתף:

אחרי חצי שנה שבה עברתי (בהדרגה) לתזונה ששליש ממנה אורגני (אולי רבע: תפוזים, בננות, עגבניות, חסה, טחינה, דבש, ומדי פעם בטטות, וכל השאר כרגיל) חוש הטעם שלי התחדד להפליא.

אני הרבה יותר רגישה לחומרים זרים שיש במזון. שלשום הייתי קצת רעבה ורחוק מהבית, והדבר הכי נורמלי שהיה בסביבתי המיידית היה עוגיה גדולה עטופה בצלופן. קניתי אותה, ועל הביס הראשון, התגובה שלי מהבטן היתה: "איכס! מה זה??" והתגובה השניה: "זה אוכל לא טעים, לא משביע, ודוחה באופן כללי. אני רעבה!"

מדגישה: זה לא היה מהשכל והקוגניציה והידע שלי! ההערכה שלי את העוגיה הזאת היתה מהירה כמו רפלקס, (תהליך חשיבה שכלתני הוא יותר איטי) והיא באה היישר מחוש הטעם

באופן דומה, אני מוצאת את הריח של אבקות המרק יותר ויותר דוחה.

[בשמת_א*]

תמרוש רוש, מזדהה איתך!
ואת בטח גם שותה בעיקר, או רק, מים בתור משקה, לא?

[תמרוש_רוש]

את בטח גם שותה רק מים בתור משקה, לא?
דההה!
(בדרך כלל אני לא אוהבת את הביטוי הזה, אבל פה זה מתבקש)

בדיוק הלכנו לפני כמה ימים היינו בחי-בר אוסטרלי כחום היום, ונורא רציתי לקנות משקה קר. ומכיוון שיש לי מין שריד אידיוטי של התנגדות לקניית מים מינרליים (כי יש מים מצוינים מהברז, אז "למה שאני אשלם"), אז קניתי מין ספרייט מקומי, דווקא טעים מאוד.
אני שותה מים בלי חשבון מאז שהתחלתי ללמוד פיתוח קול, וכבר המון זמן שאני שותה משקאות ממותקים רק לעתים נדירות, אבל זאת היתה הפעם הראשונה בחיי ששתיתי מהספרייט בקושי שני שלוקים, והבנתי שבפעם הבאה אני כן קונה מים מינרליים. פשוט לא היה לי מה לעשות עם תרכובת הפחמן התמוהה הזאת. העברתי אותה בשמחה למישהו אחר, והלכתי להרטיב את החולצה.

ד.א. יצא לי לטעום פה משקה קוקה-קולה אורגני. הוא די מצחיק אותי. מצד אחד, הוא בהחלט משקה ממותק שאפשר (ועדיף) לחיות בלעדיו, אבל מצד שני רואים למרחוק את ההבדל בינו לבין המקור: הרבה פחות מתוק, הרבה יותר טעים.
אז לחובבי הקולה זה יכול להיות שלב ביניים טוב בדרך להעפה מוחלטת של השטות הזאת.
ועוד פטנט חביב לצמצום הקולה: למהול 2/3 קולה ב- 1/3 מים. מבטיחה לכם שלא תרגישו בהבדל.
אחרי כמה פעמים אפשר כבר חצי-חצי.

עוד הרהור:
לפני יומיים תמצתתי לעצמי את הדף הזה במילים הבאות:

האוכל שבני אדם אמורים לאכול צריך להיות טעים, כמובן, וגם טרי, מלא, ונטול חומרים זרים.

^{(שאלה: האם אפשר לוותר על סעיף הטריות לגבי גרעינים, זרעים וקטניות? או שגם שם הוא משמעותי?)}
אם רוב האוכל שלך (נגיד 70% ויותר) עונה על הקריטריונים האלה, את יכולה לאכול מה שבא לך, כמה שבא לך, מתי שבא לך, ולסמוך על מנגנוני הרעב והשובע שיווסתו אותך נכונה.
אבל אם רוב התזונה שלנו אינה כזאת, מנגנוני הרעב והשובע (והטעם והריח) עלולים לסבול מהעיוות. ולכן, במקביל לפיתוח ולשיקום היכולות שלהם (באמצעות הקשבה מסורה ולעיסה איטית ), אנחנו גם צריכים להפעיל איזשהו מנגנון בקרה קוגניטיבי מלמעלה.

זה האידיאל. בפועל, אם בא לך לשפר את תזונתך, הכי פשוט זה לקחת שניים-שלושה פריטים שנמצאים בתפריט שלך באופן קבוע, ולשדרג אותם לכיוון של מלא או אורגני.
רק שלושה פריטים. זה כל מה שצריך כדי להתחיל לחולל שינוי משמעותי.

[בשמת_א*]

האם אפשר לוותר על סעיף הטריות לגבי גרעינים, זרעים וקטניות? או שגם שם הוא משמעותי?)
אכן שאלה שמעסיקה אותי.
העובדה היא, שהשמן בזרעים מתחמצן מהר.
אבל יש זרעים ודגנים שבני אדם שמרו כך שיוכלו לחיות מהם במשך העונות הרעבות.
שמרו זרעי חיטה, אבל טחנו טרי לאפות.
ייבשו פירות וקטניות לשימוש ארוך טווח (תאנים, שעועית, אפונה, חומוס), ועוד. למשל, טחינה של זרעוני שומשום יכולה לעמוד המון זמן בלי להתקלקל.

[ניצן_אמ*]

ועוד פטנט חביב לצמצום הקולה: למהול 2/3 קולה ב- 1/3 מים. מבטיחה לכם שלא תרגישו בהבדל.
<מצטמררת> איזה רעיון עוועים...
_{(בחיבה, תמרוש רוש!:-))}
אני לא מצליחה לחשוב על סיבה אחת טובה לשתות את הזוועתון הזה, גם לא מהול. בטח שלא בהריון.

[תמרוש_רוש]

העובדה היא, שהשמן בזרעים מתחמצן מהר.
אז מה זה אומר אם הוא מתחמצן? מה המשמעות של זה?
אני יכולה להבין שבירקות ופירות (ואולי גם בשר וביצים?) הויטמינים מהווים חומרים לא יציבים כל כך, אז הם מתפרקים במהלך האכסון ועד שאוכלים אותם. שאלתי היא: האם זה קורה גם בזרעים וקטניות?

אני לא מצליחה לחשוב על סיבה אחת טובה לשתות את הזוועתון הזה, גם לא מהול. בטח שלא בהריון.
גם אני לא. אז מה? יש אנשים שלא יודעים איך לא לשתות את זה, ולמהול אותו זו התחלה טובה.
ככה את מגלה פתאום עד כמה הוא ממותק-יתר, ועד כמה את בעצם יכולה להסתפק בפחות סוכר ועדיין יהיה טעים.

[אבישלום*]

לגבי השני שליש קולה, זה כמעט טריוויאלי. בבית קולנוע אמריקאי ממלאים את הכוס בקרח מרוסק עד הסוף ומוזגים את הקולה מעל,
20 דקות אח"כ רוב הקרח נמס.

[ניצן_אמ*]

רק מילה או שתיים אחרונות בקשר לחומר לניקוי אסלות, סליחה, קולה. אני בטוחה שיהיה יותר קל לשכנע אנשים למהול את זה בסודה מאשר במים.
ואני ניסיתי פעם לערבב קולה עם דיאט קולה (פח ופחת) ואני מוכנה להשבע שזה יצא מלוח!

[אבישלום*]

אגב ניקוי אסלות/דם וכו' זה סתם מיתוס.
לגבי המלוח, שמעתי (ממך) את זה בעבר, אבל לדעתי זה לא היה reproducible

[תזמורת_הים*]

אגב ניקוי אסלות/דם וכו' זה סתם מיתוס.
ממש לא מיתוס. ראיתי במו עיני איך אפשר לקבל שירותים מבריקים כשמנקים אותם עם קולה. מה שכן, אפשר לקבל אותה תוצאה עם מיץ לימון או חומץ (במלים אחרות, עם כל חומצה שהיא שממיסה את האבנית).

[נועה*]

הקטנה בת 13 חודשים מפותחת חכמה עצמאית פעילה הולכת מגיל 10 חודשים משעשעת את עצמה במגוון דרכים וממש ממש סבבה של ילדה ,ציצי בלילה ואוכל מכל הבא ליד ביום ..אבל מה,רזה .
גם אני רזה גם אבא שלה ושני אחיה ,רזים אבל היא ממש רזה ..רופאת הילדים שלנו שהיא לא היסטרית בכלל הציעה שאם היא אוכלת משהו להוסיף לה קלוריות.
העניין הוא שאנחנו אוכלים כלכך בריא (מסתבר)שהיא כזו דקיקה.אין במבות ואוכל זבל אין נישנושים בין הארוחות(את זה אני משנה במודע ובהקפדה עכשיו )היא אוכלת ירקות פירות מרק פסטה וכל מה שהאחים שלה אוכלים.
הוספתי לה שקדיה ללחם -היא לא אוהבת את המרקם שלה (ושל חינה ושל חמאת בוטנים)יצא שאני התלהבתי מהשקדיה וזללתי הכל בעצמי.
על שיבול שועל שמעתי שלא טוב יותר מידי (כמה זה יותר מידי פעמיים ביום ?) שזה מסלק את הברזל מהגוף(???)
אז אני צריכה עזרה
מה אפשר להכין לה שהוא עתיר קלוריות ושומנים טובים?היא משוגעת על בורגול עם בצל ועדשים ואוהבת לימון לא בעניין של מתוקים בכלל
היתי שמחה לקבל כל מיני רעיונות לדברים קלים להכנה שאני יכולה להציע לה במשך היום
אני משתדלת להציע לה משהו בכל שעתיים והוספתי לה תמ"ל כי ציצי היא אוהבת בעיקר בלילה ובמשך היום אין לה סבלנות לשכב לינוק כמו בנאדם .

[פלוני_אלמונית*]

נשמעת ילדה פעלתנית שפשוט שורפת הרבה קלוריות.. לא כ"כ ברור למה צריך להשמין אותה? אם היא אוכלת טוב כמובן..
רעיונות לשומנים טובים- אבוקדו, אגוזים טחונים שאפשר להוסיף לכל מיני מאכלים מבלי שתרגיש למשל לדייסת קוואקר או מרק

[רוני*]

מציעה לך לתת לה מרקים מרוסקים עם קינואה מבושלת וטחונה או קוסקוס מלא.
לטחון פירות ולהוסיף שקדייה, אבוקדו. אולי מעט חמאה.
קציצות בשר מעוכות עם פירה - ילדים מאוד אוהבים - אם אתם לא צמחונים.
ותרשמי מה היא אוכלת - אולי לא באמת מספיק.

[רוני*]

עוד דבר - לא להגזים בקיץ עם אבטיח שיש בו בעיקר מים אך אינו מזין במיוחד ועלול להרזות.
כדאי להעדיף מילון ופירות מתוקים אחרים.

[טדליק_נהנאנע*]

הצילו.
צריכה לעשות שינוי משמעותי בתזונה של הילדים שהורגלו ע"י סבתות לאכול דרעק על אף התנגדותי והיום בבית אוכלים בעיקר פריכיות אורז ואוכל שהסבתות שולחות להם.
לא מוכנים לאכול כמעט שום דבר שאני מכינה.
אם נגמר אוכל של סבתא הם אוכלים פירות, קצת ירקות, דייסת קוואקר, פריכיות.
לא יודעת מה לעשות.
הצילו.

[טדליק_נהנאנע*]

יכולים לחיות על אטריות מכל הסוגים.

[בשמת_א*]

שאלה קשה
אם יהיו לי רעיונות אחזור להציע.
בינתיים הצעתי הראשונה: לתת את האוכל שהם אוהבים ולשים באופן קבוע בכל ארוחה ליד זה פירות וירקות. אולי להגיש את הפירות והירקות לפני האוכל האחר. ככה מזון שאת יודעת בוודאות שהוא בריא יתפוס מקום ראשון ואולי יחזיר קצת את האיזון.

[אורי*]

תכנסי ל החיוניות שלי חלק שמיני יש שם הרבה תנועה כרגע וגם הרבה אמהות וכל מיני דיונים של מה להכין, גם לילדים בררנים. אולי תכתבי גם שם?
עצות פרקטיות כרגע אין לי, כי הילדים שלי גם מאוד בררנים ואוהבים ג'אנק, ואני מתקשה להזיז אותם הצידה למזון אחר

[אמא_ללי*]

הי טדליק
דברים שעוזרים לי בהקשר הזה -
לא לצפות מעצמי ומהם לשינויים גדולים בבת אחת, זה מכניס המון לחץ למערכת ולרוב זה לא עובד. לנסות לשמוח בכל שינוי קטן ובכל דבר בריא שהם אוכלים זה תהליך שרואים בו פירות לאורך זמן.
לחפש דברים שהם אוהבים ושאני רוצה שיאכלו, במיוחד דברים שלא דורשים הכנה מסובכת או מאמץ, ולנסות לקנות יותר מהם. למשל הבנות שלי מאד אוהבות חלק מפירות הקיץ, אז בקיץ אני נוטה לקנות יותר פירות וכשהן רעבות אני יכולה תמיד להציע פרי.
לא לקחת מהסבתות אוכל שאת לא רוצה שיהיה אצלכם בבית, אם יש לכם אפשרות להתארגן בלי האוכל הזה. אצלנו יש הפרדה מאד ברורה בין אוכל שאוכלים בבית ואוכל שאוכלים במקומות אחרים, וזה מאד מקל על החיים של כולנו. אני משתדלת להמעיט בהתערבויות כשאנחנו מחוץ לבית (לא תמיד מצליחה, ולפעמים זה גם נדרש), ולא להכניס הביתה דברים שאני לא רוצה שיאכלו.
ואחרון שבשבילי הוא מאד מאד משמעותי - לשים לב ליחסים שלי עם התזונה שלי עצמי, זה בדרך כלל מאד רלוונטי למה שקורה עם הילדים ומשפיע על זה בכל הרבדים - ברמת האוכל, ברמה הרגשית, ברמה האנרגטית....

[טדליק_נהנאנע*]

בד"כ אני משתדלת לשחרר בעניין הזה, כדי לא להכניס אותם ואותי למתח מיותר שלא עוזר.
אבל ראיתי שהבכור השמין בזמן האחרון, השמנה לא בריאה. ונכנסתי ללחץ. פתאום נראה שיש לו סימני צלוליטיס וקצת חזה. הוא בסך הכל בן 7, ומשהו בהשמנה הזו נראה לא בריא ולא מאוזן.

[טנא_מלא_כוכבים*]

הי טדליק,
מבינה ללבך. אפשר לשאול מה כולל הדרעק? ומה הם לא היו מוכנים לאכול, לאחרונה?