תגובות לגליון 52

אנונימי

תגובות לגליון 52 של באופן טבעי (באופן 52).
דף עלון.

לפני שקיבלתי וקראתי רציתי לומר תודה על שחזר המנהג לשים פה באתר כמה קטעים מהעלון{@

אתמול קיבלתי, זה כ"כ משמח אותי. לפני שקראתי הכל, קודם כל תודה למיכל שונברון על המאמר המקיף בנושא מניעת הריון טבעית. סוף סוף משהו בהיר בעברית long over due.

שליחה על ידי POOH* » 10 מאי 2004, 15:13

אז קיבלתי היום וכבר קראתי כמעט הכל...
ואהבתי מאד את מה שקראתי...

ואולי פעם אמצא את האומץ לשלוח גם דברים שאני כותבת.

כל הכותבים גרמו לי להרבה מחשבה בנושאים השונים וכשאמצא את המילים לתאר את המחשבות וההתלבטויות שעלו אנסה להעלות אותם לכאן...
בכל מקרה תודה לכל הכותבים על השיתוף...

POOH

פו, אנא, אל תחפשי אומץ, פשוט שלחי למערכת. העיתון צמא לכותבים. ובטוח יש לך מה להגיד...
מזכירה: זה עיתון של הכותבים . אף אחד לא חייב, לא מבקשים מאף אחד וגם לא יבקשו , לא עוברים בחינות ולא מקבלים תשלום. העיתון פשוט רוצה שתכתבו בו. (מכוון גם לכל הכותבים הרבים שבאתר).

>הרהורי הפתיחה-מקסים (לא האפרוחים המסכנים).
>קהילת מחרוזת-מעורר השראה, היכן אפשר לקבל עוד מידע? או להצטרף?
>האחיות לבית מלמוד ברוכות כשרונות, ביניהם הכתיבה.
>מיילדת במלכודת-כאב לי הלב על היולדת, האם מצג עכוז הוא כל כך מסוכן? אוטומטית זה ניתוח?
>כוחן של מילים-עזר לי להבין כמה שבחים יכולים להיות בעייתים.
>עצמאות בלידה-המיילדת רות פדידה מתארת את המצב העגום בחדרי הלידה ואת חוסר מודעותן של היולדות. שאלתי את עצמי כשקראתי את הכתבה, מדוע היא בתור אחת שנמצאת בתוך המערכת אחרי ששאלה את היולדת מהן תוכניותיה ללידה ונענתה מה זאת אומרת? מדוע לא הסבירה להן את המשמעויות השונות, ואת האפשרויות השונות, את החשיבות לכל אלה, בקיצור לשנות מבפנים. בסוף הכתבה פדידה כותבת בהדגשה זיכרו לקחת אחראיות, לא לוותר על זכותנו....
קוראות העיתון הזה כבר יודעות את זה ורובנו לא פוקדות בכלל את חדרי הלידה, תגידי את כל זה ליולדות חסרות המידע הנ"ל.
ולסיום הראיון אם נירית שפירא מאוד מעניין וכתוב יפה .

עוד לא קראתי הכול אבל מאוד אהבתי את "הנה גם אני כותבת" - ובאמת תכתבי עוד! כל הנושאים שהזכרת נשמעים מאוד מעניינים ובטח יש גם אחרים,
את תאור הלידה היפהפה של תמר בן חור,
את "שגרה" של עדינה ניפו שכל כך אמיתי ומעורר הזדהות (חיבוק ואהבה לעדינה), את השינויים והתהליכים שעוברים על אירית לן ובאים לביטוי יפה כל כך בכתב,
את הראיון עם נירית שפירא שאני מעריצה על עצם זה שהיא פשוט עושה,
את הרשימה מאירת העיניים המעניינת והמעמיקה כתמיד של אורנה,

את הרשימה של חדוה "פחד ואחריות", שאני מסכימה עם כל מילה בה, ורק מרגישה קצת לא בסדר שאני לא באמת לומדת ויודעת יותר בכל תחום לעומק, אלא בעיקר מסתמכת על העבודה הקשה שעושות יונת ובשמת (מודה לכן בהזדמנות זו, ולכל האחרים שעושים זאת ואני לומדת מהם), ומזכירה לי שכשהגענו לבית החולים אחרי לידת הבית איימו עלי כל הזמן (בענייני חיסונים וכד') - אבל זה באחריותך! באחריותך! באחריותי, באחריותי, אמרתי, אני לא מפחדת.

וכמובן את הרהורי הפתיחה שמיד גרמו לי לחשוב על ענייני שחרור ושליטה, בייחוד לאור יום העיון שבו הקטנה שלי תפסה עצמאות בלתי מוכרת שאני פעם אחת חירבתי ואחר כך למרבה המזל תפסתי את העניין ושיחררתי. אני יכולה לספר? טוב, אני אספר.

ישבתי במעגל על הנקה (שהיה צריך לקרוא לו "על גמילה טבעית" ולו איך שקראו לו)
והקטנה..ינקה, עד שקמה והלכה לשחק עם אחותה, ליד מעגל אחר לגמרי. סבבה, חשבתי לעצמי, עד שהגדולה הלכה והשאירה את הקטנה שם. לא שהיתה בעיה, אבל אני לא הייתי שקטה. קמתי והלכתי לראות מה קורה, והכול היה בסדר. הקטנה שיחקה בשלוה עם קטנה אחרת באוהל. חזרתי. ושוב, לא הייתה שום בעיה, אבל לא הייתי שקטה, התקרבתי עוד יותר, הפעם היא כבר ראתה אותי ועכשיו ברור לי שהפרעתי. היא לא נזקקה לי אבל הגעתי - כלומר אני לא ממש סומכת עליה. קצת אחר כך כמובן היא חזרה אלי לבדה. ועתה עלה בדעתי הרעיון המגוחך לקרב את האוהל אלי. למרבה הצער הוצאתי את הילדות מהאוהל, העברתי אותו למעגל שלי. כמובן שהילדה שנייה כבר לא התקרבה והמשחק נגמר. לשחק לבד באוהל זה ממש משעמם..והיא חזרה לינוק. בקיצור, היא הייתה יכולה להסתדר לגמרי לבד, אני יכולתי לשבת בשקט ולהנות מהמעגל, אבל לא אפשרתי לשתינו את השחרור/עצמאות האלה... אוף. ואחר כך עוד סיפרתי לאנשים שהיא לא נתנה לי להקשיב.
אחר כך למרבה המזל היא טיילה למרחקים עם ליבי מ ולא התערבתי, ושהתה ארוכות בחברת צב אחד ואחותה ועוד ילדים, בלעדי. ותודה למאיה מ ולגלי שאיפשרו לנו את תרגילי השחרור האלה, נראה לי, מעצם נוכחותן בסביבה. כמובן הייתי עם עין פקוחה וזינקתי למראה כל מה שנראה כשביב מבט מחפש..קשה, קשה לשחרר.

את כל השאר עוד לא קראתי, אז אל תעלבו. גיליון מוצלח מאוד בשבילי הפעם. תודה לעושים במלאכה.

גם לי הרבה דברים קלעו בול.
במיוחד הרשימה של אורנה, נגעה במקום מדויק מאוד.
וה"מנגינות" של מיכל, שכתוב בכזאת רגישות וכנות, ריגש אותי.
והרעיון עם נירית שפירא, והכתבה של טליה שניידר, ושל מיכל שונברון. מאיר עיניים!

היו המון כתבות בעניין לידה , ומאחר שהנושא מעסיק אותי בצורה כמעט אובססיבית בלעתי אותן .
תמר בן חור - ריגשת בסיפור על לידת הקסם .
מיילדת במלכודת -כל כך קיויתי סוף אחר לסיפור ...מיכל - גמאני הייתי שם , איזו השלמה איזו הקלה לחשוב ככה , אימצתי לי .
עדינה - אולי זה המסר האמיתי של הקהילה הזו .(לבחור מחדש , לותר על ביקורת ולהאמין בעצמנו )

אורנה- גם לי כמו לענת קלעת בול , המסר שעצמאות היא צורך כמו הליכה כל כך פשוט וניתן לעיכול גם למקטרגים שאינם באתר , נוסחת קסם .
הראיון עם נורית, כתב בחסד .
את השאר טרם הספיקותי -
אירית לן -אני חייבת להעיר שאני עדיין תקועה בקשה של הלחם מהגליון הקודם , נראה לי שגם הקליפות של פירות הן קונספירציה פולנית , אין בהם שום ויטמינים , עובדה בעלי חיים שאוכלים פירות לא נוגעים בקליפה .

יש לי עוד -
אהבתי מאוד את "אשה טובה" של ערה בת חלב, ואת "מנגינות" הנוגע ללב.

הרשימה של מיכל שונברון על מניעת הריון טבעית לא חידשה לי הרבה, אבל זה ממש מעורר תמיהה: "אזהרה - חשוב לציין כי רק בעזרת מורה מוסמכת וקורס מסודר של כמה מפגשים, ניתן ללמוד וליישם שיטות אלו ברמת יעילות גבוהה..." מה? ולמה?
ואיפה מקצוענים ללא תעודות כשצריכים אותם? ועוד בעניין כל כך אינטימי ואישי?

<לילה למדה את זה לגמרי לבד ומיישמת לגמרי בעצמה, חוץ מזה שאי אפשר ליישם עניינים כאלה בלעדיו>

ועוד תמיהה: <לילה מסתכנת> יכול להיות שב" האם 'נאלף' אותו להשתין כל שעה כדי שילמד מהר לשלוט על צרכיו" רני מתכוון ללגדל בלי חיתולים? לא יכול להיות!
אם כן אז אשמח להסביר למה ממש לא מדובר באילוף, למרות שיש מומחים גדולים ממני.

תגידי את כל זה ליולדות חסרות המידע הנ"ל

מאיה, אנחנו עשינו קורס הכנה ללידה אצל רות ולנו היא מאוד הבהירה את זה.
היא כתבה שבגלל חוסר ההתערבות שלנו בלידות שלנו הרופאים לוקחים אליהם את האחריות, אבל אני לא חושבת שזה בדיוק כך, לפי דעתי הרופאים הם אלה שלקחו את העניינים לידיים ומנעו מנשים להמשיך ללדת כפי שהן רוצות והיכן שהן רוצות. או שבעצם זאת שאלה הביצה והתרנגולת ?!

מאוד נהניתי לקרוא את הגליון, תוך יום כבר קראתי את רובו. אז תודה לחברינו היקרים (אפשר להגיד את השמות?) שעשו לנו את המנוי

תוך יום כבר קראתי את רובו

לי לוקח כ חודש עד שאני מסיימת או קוראת את רובו.
חוץ מכל היום שרץ לו ביעף ו"אין זמן" ...לוקח לי זמן להפנים, לחשוב, להסכים, להתווכח, לקרוא שוב, לצחוק, לא להבין, לקשר למשהו אחר, לתהות, לשאול....

הכתבה של ענת תל-אורן בגליון האחרון (מס' 52) היתה עבורי אישזהי סגירת מעגל.
אני הגעתי לראשונה ל"באופן טבעי" לפני פחות משנה כאשר שוטטתי באינטרנט כדי ללמוד על לידה במצג עכוז.

גם אני, כמו האישה שעליה ספרה ענת, ניסיתי וניסיתי להפוך את העובר- ללא הצלחה.
והגיע הרגע שבו הייתי צריכה להכריע כיצד ללדת.

התייעצתי והתייעצתי (ולא הפסקתי להתייעץ) עם כולם- משפחה מצומצמת, מורחבת, רופאים, מיילדת ועוד.רציתי ללדת לידה 'רגילה' ולא בניתוח, אולם, כיוון שזה היה ההריון השני שלי וגם בראשון הלידה היתה דבר מסובך (שהסתיים בטוב) חששתי מאוד. העובדה שיש בתי חולים בירושלים שכמדיניות לא מילדים עכוז - הלחיצה אותי עוד יותר.

באופן פרדוכסלי אולי, ביחס לחוויה של ענת לפחות, מי שחיזק אותי בהחלטתי ללד 'רגיל' היה הרופא ה'רגיל' שלי. הוא השרה בי את הבטחון עד הרגע האחרון, שבו אמרה לי המיילדת בחדר הלידה, שנראה לה שהתינוק גדול מידי ללידת עכוז, ואני ישר טלפנתי אליו והוא הרגיע שהוא בדרך והכל יהיה בסדר גמור. וכך היה.

אינני רוצה שזה ישמע שאני ממליצה ללדת בלידה ולא בניתוח במצג עכוז.
זו הכרעה סבוכה ואישית ולא בטוח שאני אחליט אותו דבר אם זה יקרה שוב.
כל מה שאני רוצה לומר הוא, וזה קשור מאוד לכתבה של חדוה כשר בגליון האחרון, שזה מפחיד לקחת אחריות אבל אין ברירה ואני שמחה שבמקרה שלי גם אני וגם הרופא שלי לקחנו אחריות ביחד ללדת עכוז- ואני מקווה שגם אם היו הסתבכויות גדולות (והיו קטנות)- היה לי הכוח לקבל עליי את האחריות ולא להטיח את האחריות כולה עליו בכעס.

לסיום אומר, שיש גם רופאים מילדים אחרים מאלו שענת פגשה, אם כי לא הרבה (גם בגלל מה שחדוה דברה עליו- תרבות התביעות), שתומכים ביולדת שרוצה ללדת לידת עכוז.

תודה לענת שסגרה עבורי מעגל, וחשפה לבטים שהיו לי כל כך קשים (מקווה שיהיו לך גם התנסויות חיוביות בעתיד בליילד ווגינלית "תינוקות עכוז"ואני מקווה שלאם ולתינוקת בסיפור שלומות- כי זה הכי חשוב.)

מאז שמעגל זה נפתח (ועתה נסגר, לפחות באופן זמני) פתחתי עוד מעגלי חשיבה רבים בזכות "באופן טבעי" ותודה לכולכם, באינטרנט ובעלון המודפס, על כך.

האם יש אפשרות לפרסם באתר את הכתבה "הנקה, אי-פריון אחרי לידה ומניעת הריון טבעית" מאת מיכל שונברון ?
יהיה נחמד לצרף אותו ל מדור נשים וסת ופוריות

מצטרפת לבקשתה של טרה רוסה