באופן טבעי

קראתי תלונות, שהאתר לא כתמול-שלשום, כבר לא כותבים יותר על נושאים באופן טבעי, ים של דמעות בשתי עיני
מייד לקחתי ללב והחלטתי לקחת אחריות ולפתוח את הדף שאני רוצה לפתוח כבר מאוגוסט.

אפתח בסיפור (כדי לייגע אתכם, למה לא):
כהרגלי, כשאני נתקלת באיזה נושא חדש, אני עושה עליו דוקטוראט.
טוב, לא באמת P-: רק קראתי ים של חומר בנושא. מאמרים, אתרים באינטרנט כמו אתר גבעולים והאתר של גישת רמי כץ וכו' וכו'. והתחלתי להבין במושגים כמו היפוטוניה המערכת הוסטיבולרית, המערכת הפרופיוצפטיבית וכו' וכו'. אל תצפו שאוכל להסביר את כל אלה, בשביל זה יש מומחיות אמיתיות כמו תמרוש רוש (בשליפה מן השרוול. מומחיות, אנא התפקדו, אני קוראת לכן לדגל).

קראתי מאמרים, והכרתי מקרוב, כל מיני תרגילים מומלצים לשיפור כל המערכות האלה, ותוך כדי תהליך ההיכרות, פתאום התחברו לי כמה דברים.

כשנולד הקטן, הזמנתי הביתה מישהי שהיתה אמורה ללמד אותי את העיסוי ההודי שמומלץ בספר item]ידיים אוהבות id[/po]=54758 .
היא היתה מאוד נחמדה אבל בדיוק כשהיא הגיעה, התינוק ישן ולא רצינו להעיר אותו. הוא ממש סרב להתעורר. אז היא לימדה אותי תיאורטית אבל זה גם ככה תחום שקשה לי, אז ניסיתי כמה פעמים ולא המשכתי.

בעיסוי ההודי, למשל כמו שאפשר לראות בסרט על שנטלה 1976, שצילם פרדריק לבוייה, Z]ידיים אוהבות IlYtj8Xg4[/po]
יש הרבה מאוד תרגילי הצלבה.
מסתבר שזה מפתח קו אמצע, ומפתח את הקשרים בין האונות במוח.

בכלל, כל העיסוי שמוצג שם בספר, כל כך דומה לתרגילים שעושים לילדים ולמבוגרים שסובלים מחוסר איזון בויסות החושי. אני כל כך מבינה עכשיו איך העיסוי הזה מארגן את התינוק, בונה מפה במוח של האיברים, מטפל בהצלבה נכונה, עובד על המערכת הטקטילית, הסנסורית, הפרופיוצפטיבית... ממש חבל שלא יודעים את זה.

שימו לב שהתינוק שוכב על רגלי האם: זה משמעותי. זה נותן לו תמיכה ובסיס שגם מאפשר לתלות את הראש שלו בצורה נכונה וגם נותן מגע אנושי רציף ויציב. בניגוד לאותו עיסוי כאשר עושים אותו על שמיכה או כאשר התינוק איננו על גוף האם. המיקום של התינוק על גופה חשוב והוא נותן חלק לא מבוטל מהתועלות בעיסוי.

שימו לב לשמן: האם משתמשת למעשה בשמן קוקוס טבעי (ניתן להשגה בארץ רק בשמן אורגני), או בשמן טבעי אחר (כגון שמן זית, בזה השתמשו בארצנו אלפי שנים, זה היה טיפול סטנדרטי לתינוקות).

היות והתינוק מונח על רגלי האם, אפשר גם למקם אותו לאורך וגם לרוחב, גם כשפניו אליה וגם כשגבו אליה, בכל כיוון. זה מאפשר גמישות ובטחון בעיסוי.

זה גם מעודד את התינוק להרים ראש ולחזק את חגורת הכתפיים. תוך כדי העיסוי.

הסחיטה של האיברים שהאם מבצעת, מטפלת ישירות במערכת הפרופיוצפטיבית.
הגלגולים, הסיבובים, התליות השונות וההיפוכים מסדירים את המערכת הוסטיבולרית.
המגע בפנים, המגע בגפיים, הסדר הקבוע של המגע, הכל גורם לתינוק להרגיש את הגוף שלו במלואו מצד אחד - ולשחרר כמות אדירה של מתח מצד שני.
כמו כן, הסדר הקבוע והטיפול בכל חלקי הגוף יוצרים במוח מפה מדוייקת של האיברים.
ובכל סיום של טיפול בקבוצת איברים אחרת (הפנים, החזה, הבטן, הרגליים, הגב, וכן הלאה) - "סוגרים" בעזרת הצלבות, קיפול ופתיחה, קיפול ופתיחה. זה נותן "סגירה" יפה של התחושה, של המקום.
זה בונה קו אמצע חזק, תחושת גוף בכל הרמות והרבדים.

במלים אחרות:

היום אני מבינה מה שלא הבנתי קודם, שעיסוי התינוקות ההודי (ובוודאי עוד שיטות מסורתיות לטיפול בתינוקות, זו פשוט אחת שהכרתי והתחברה לי אחת-לאחת עם התרגילים שנותנים לילדים לאיזון בויסות החושי) מהווה טיפול מניעתי קריטי וראשון במעלה.

אילו כל התינוקות שלנו היו מקבלים עיסוי תינוקות הודי יומיומי לפחות בשנה הראשונה לחייהם (וכל המרבה והמאריך הרי זה משובח) - היו נמנעות המון הפרעות קשב וריכוז, ועוד בעיות רבות אחרות שאני לא יודעת לתאר כרגע.

כאשר קראתי לראשונה את "עקרון הרצף", כשבתי היתה בת כעשרה חודשים, הושלם פאזל שחיפשתי את החתיכה החסרה בו כל חיי:
הבנתי את החשיבות של המגע בתינוקות.

החשיבות הקריטית של המגע הרציף, עד כמה מהותי ועמוק הצורך שלנו כשאנחנו נולדים בכמויות אדירות של מגע מגע מגע.
חיבוק, ליטוף, הנקה, שינה משותפת, מנשא, "על הידיים". מגע. הכל מגע.

כאשר קראתי לראשונה על לגדל ילדים בלי חיתולים, הבנתי את החשיבות של הכרת כל הצרכים הטבעיים של התינוקות, וכשיישמתי את זה, הבנתי שאין תקשורת עמוקה מזו. והבנתי כמה הפסדתי אני כתינוקת וכמה הפסידה בתי כתינוקת, מזה שגדלנו בחיתולים. מי ידע על הדברים האלה? מי חשב עליהם בכלל? מי הבין מה הפסדנו?

עכשיו עליתי לקומה הבאה: אני מבינה שיש סוגים שלמים של מגע שאנחנו, כבני התרבות המערבית, שכחנו מהם לגמרי, לא מכירים אותם, לא מעריכים את חשיבותם.

ואז אנחנו מוצאים את עצמנו כבוגרים, חסוכי-מגע באופן כרוני, חבית ללא תחתית שעשר שנים של חיבוק רציף לא יעזרו למלא אותה -
נזקקים לעשות תרגילי "ויסות תחושתי" כמו לקפוץ על טרמפולינה, ללכת הליכת שש מוצלבת, לצייר את סמל האינסוף על דף שמונח על החלון כשהידיים מעל גובה הכתפיים, לעשות גלגולים קדימה וכן הלאה.

כמה עוד אנחנו לא יודעים?

אני לא יודעת מה הדבר הבא שאגלה.

אבל אנשים, אם יש לכם תינוק, אני ממליצה בחום רב, להתחיל לעסות אותו. תסתכלו בספר, תחפשו אנשים שמלמדים, אתם יודעים מה? שווה להעיר את התינוק בשביל זה! שווה לתרגל את זה שוב ושוב ושוב. לא גדלנו על זה, צריך לצפות בזה הרבה, צריך לתרגל הרבה.

HRIF4]יש לי חלום WzU1w[/po]

לבוא ליומיון של באופן, או לפארק הירדן, ולראות לא רק את כל התינוקות היונקים, בלי חיתולים, מפושפשים בצד מתחת לשיחים, אלא גם עיסוי תינוקות הודי (כל הדוגמאות שראיתי ביוטיוב לעיסוי תינוקות מערבי, היו פחות טובות. כן, זה כיפי, אבל זה פחות מדוייק לאירגון המוח ולהתפתחות המיטבית של הגוף) בכל פינה, כולל מעגלים שבהם פשוט מעסים בצוותא את התינוקות וכל אחד יכול לצפות וללמוד, גם אם עדיין אין תינוק (-:

תודה בשמת. זה מרתק, ונושא חשוב מעין כמותו.
תמללת לי כל מיני מחשבות שהגעתי אליהן בעצמי, מתוך ראייה לאחור והסקת מסקנות מהניסיון השלילי שהיה לי בזה עם הבן הבכור שלי.
אם הייתי יודעת אז מה שאני יודעת היום, לא הייתי מוותרת על למידת העיסוי הזה בהדרכה אישית, 1X1.
ניסיתי לעסות אותו לבד, בהדרכת הספר "ידיים אוהבות", ואף פעם לא ממש הצלחתי, כי הוא לא היה רפוי. לא הפסיק לזוז, להתהפך (מגיל פצפוני ביותר) ו"להתנגד".
באמת יש לו קשיי ויסות ברוב המערכות שהזכרת.

תודה בשמת. זה מרתק, ונושא חשוב מאין כמותו.
בשמת, כשיש כבר חוסר איזון כזה, עיסוי כזה עוזר?
ואם כן, זה פועל לשני הכיוונים של חוסר איזון ויסות חושי? ז''א, גם רגישות גדולה לגירויים וגם צורך בגירויים חזקים?
ועוד אם כן אחד: יש עיסוי כזה גם למבוגרים?

כשיש כבר חוסר איזון כזה, עיסוי כזה עוזר?
כן, ולמען האמת חלקים ממנו אכן מהווים חלק מתפריט התרגילים לויסות האיזון החושי.

פועל לשני הכיוונים של חוסר איזון ויסות חושי?
כן, כי לא משנה לאיזה כיוון חוסר האיזון...

יש עיסוי כזה גם למבוגרים?
יותר קשה לעשות את זה למבוגרים. האם ראית את ההדגמה בסרטון הוידאו?
אבל אפשר לעשות חיקויים...

יותר קשה לעשות את זה למבוגרים. האם ראית את ההדגמה בסרטון הוידאו?
כן, תודה. ראיתי והתרגשתי.
מבינה שעיסוי כזה בדיוק אי אפשר למבוגרים (אף אחד לא ינענע מבוגר על ברכיו, למשל ) אבל התכוונתי לעיסוי דומה, עם אותם רעיונות. בעצם, אולי עיסוי איורוודי דומה לזה.

האם אפשר לחקות את האם ההודית ללא הדרכה נוספת
או שחייבים הדרכה- אולי עלולים להזיק אם לא מדייקים?

והצהוב: אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך

תודה גדולה בשמת

בדיוק קיבלנו המלצה מהמרפאה בעיסוק לשלב עיסוי עמוק בסופו של היום, כאמצעי להרגיש את הגוף טוב יותר.

מעורר השראה
גם התובנות ותהליך הלמידה וההתפתחות שלך
גם הנדיבות והרצון שלך לחלוק את הידע עם אחרים, לשתף ולהיטיב עם הכלל
וגם הדבר עצמו

למבוגרים - אבהינגה (עיסוי שמן איורוודי) שאפשר לעשות גם לבד, בבית !
http://www.youtube.com/watch?v=VEFWVqREgps
כשראיתי את הוידאו שבשמת שמה זה מיד הזכיר לי את זה
מה שכן כשעושים לבד אין את החלק של ההצלבות ידיים/רגליים
שאולי חשוב גם לוויסות חושי ...

תודה על השיתוף, בשמת. וההשקעה בכתיבה ובסרטים ובכל מה שנדרש כדי באמת להתחיל להניע.
מעניין מה החבורה שלי כאן תחשוב אם אני אציע מסאז' מפנק. מאוד אוהבים אצלנו מגע אבל כזה עמוק עוד לא יצא לנו.
בכל אופן, שוב תודה. חומר טוב למחשבה.

_האם אפשר לחקות את האם ההודית ללא הדרכה נוספת
או שחייבים הדרכה._

מהניסיון שלי, עם שני ילדים, ההדרכה חשובה אם לא קריטית.
כשיש קשיים בוויסות (חושי, וסטיבולרי, פרופיוצפטיבי, כל מה שבשמת ציינה) העיסוי עצמו עלול להיות קשה למי שלא מיומן בכך, עד כדי בלתי אפשרי (כך היה לי עם הילד הבכור).
עם הילד השני היה לי יותר קל ליישם את ההוראות בספר, התינוק יותר התמסר, ככה שעשיתי את זה תקופה, ועדיין ברור לי שהתועלת שהוא הפיק מכך זניחה. כי עשיתי את זה מאוד שטחי. פשוט כי ההוראות בספר לא מספיקות, וגם אין פידבק - מישהו שיחזק לי את הביטחון שאני עושה נכון, או יתקן אותי אם אני עושה משהו לא נכון.

_מה שכן כשעושים לבד אין את החלק של ההצלבות ידיים/רגליים
שאולי חשוב גם לוויסות חושי ..._
ההצלבות באמת חשובות.
והמגע העמוק - באמת עובד על המערכות של הויסות החושי.
אבל יש מומחים גדולים ממני בזה (-:

אילו כל התינוקות שלנו היו מקבלים עיסוי תינוקות הודי יומיומי לפחות בשנה הראשונה לחייהם
זו שלימדה אותי לעשות מסאז' לתינוקות שלי אמרה "אחרי גיל 7 חודשים הם כבר לא מסכימים" - ואכן, הם לא הסכימו. (אולי כי אני חשבתי שהגיע תאריך התפוגה ושידרתי להם את זה...)
שימו לב שהתינוק שוכב על רגלי האם
את זה לא הצלחתי לעשות. אני לא מספיק גמישה בשביל לשבת ברגליים ישרות ולעסות את התינוק עלי. הם שכבו על שמיכה וישבתי לידם.

אחרי גיל 7 חודשים הם כבר לא מסכימים
היא היתה הודית? כי לבואייה ושנטלה מדברים על האפשרות להמשיך לשנה השניה והשלישית בכיף.

לבני הבכור עשיתי את העיסוי הזה ממש מיום לידתו, והוא תמיד התמסר ואהב אותו מאד.
המשכנו כמעט עד גיל 3, ואחר כך בצורה רנדומלית
(גם היום לפעמים כשנחה עליו או עליי הרוח...).
למרות זאת, דווקא יש לו קשיים בויסות חושי, ולדעתי (לא מאובחן) גם בעיות קשב וריכוז,
אם כי אין לדעת- אם לא היינו משקיעים בעיסוי- אולי זה היה יותר חמור, כי הקשיים שלו לא מאד חמורים.

דווקא עם הבן השני, אני מאד אהבתי לעסות, אך הוא איבד עניין כשהגיע לגיל הזחילה- היה פשוט בורח באמצע
ודווקא הוא הרבה הרבה יותר מווסת.
אך אולי דווקא הקשיים בויסות של הבכור גרמו לו לאהוב ולחפש את העיסוי, אולי הוא ידע שזה טוב לו?

_למבוגרים - אבהינגה (עיסוי שמן איורוודי) שאפשר לעשות גם לבד, בבית !
http://www.youtube.com/watch?v=VEFWVqREgps._
תודה, יופי של וידאו. אנסה בבית...

מה ההבדל בין העיסוי ההודי לבין העיסוי תינוקות מיינסטרים?

היא היתה הודית?
לא... היא אמא ל 4 שעיסתה 3 מתינוקותיה לפי הספר של לבואייה (גם אותה מישהי לימדה בהתחלה) ושיתפה מנסיונה...

אוי, בשמת, למה?
אני מניחה שהדף הזה תפס אותי ביום לא טוב... הבית הפוך, ממש הפוך, סל הכביסה מלא, הכלים לא רחוצים, האימייל שלי מפותצץ כי לא היה לי זמן להיכנס פנימה כבר שבוע, היום ביליתי שעה מתישה בלנסות לארוז חבילה למשפחה שלי, עם תינוק מתפתל שמנסה לאכול את המתנות מצד אחד, וילד שמתחרבש עם הסלוטייפ ומעלים את המספריים מצד שני... וזאת חבילה שהייתי אמורה לשלוח לפני שבועיים... ועכשיו את באה אלי עם המסז' הזה, וכמה שהוא נחוץ וכמה שהתינוק מפסיד בלעדיו, ואני רק חושבת על התינוק שלי בן ה- 7 חודשים ועל הסיכוי לעסות אותו יותר משניה וחצי בלי שהוא יתהפך, יזחל, ייעמד או ינסה לטפס על משהו...
נורא הידכדכתי.

טוב, לכל יום יש גם מחר

בקשר לטענה שלך על הנחיצות המניעתית-התפתחותית של הדבר הזה - צריכה לחשוב על זה ביום אחר, בראש צלול יותר.
אה, כן, וגם לא הצלחתי להיכנס לסרטון - משום מה הוא נתקע באמצע.


<גילוי נאות: המקלדת שלי עושה צרות עם ה-ל'>

בדיוק קיבלתי מחברה את הספר וכבר עשינו פעמיים. היה כיף, ואחרי האמבטיה היא נרדמה ממש בשניות, הרגשנו שזה פשוט טוב ומביא שלווה, חבל שלא הכרנו קודם... וגם המגע בגוף המתוק הזה עושה כל כך נעים, וזה מזכיר לי כמה גם אני רוצה שיגעו בי ככה.
אח, איזו רכות ומתיקות.

(-:

מישהי שאלה אותי משהו על הדף במקום אחר ברשת, ואז הבנתי שאולי לא הבהרתי פה משהו במידה מספקת:

לא מדובר בהרחבה של הצורך במגע.
מדובר בזה שבעקבות הרבה מידע חדש שנחשפתי אליו בחודשים האחרונים, הכרתי תרגילים לטיפול בבעיות של ויסות תחושתי אצל ילדים (ומבוגרים).
ההיכרות הקרובה עם התרגילים הפיזיותרפיים והאחרים לטיפול בחוסר איזון מסוגים שונים של ויסות חושי (תרגילים למערכת הפרופיוצפטיבית, תרגילים למערכת הוסטיבולארית וכן הלאה) -

העלתה בזכרוני את העיסוי ההודי שהכרתי כשנולד בני הצעיר.

הלכתי לבדוק הן את הספר "ידיים אוהבות" שמתאר את העיסוי הזה, והן סרטונים ברחבי הרשת, וגיליתי שאכן -

העיסוי ההודי המסורתי כולל מגוון רחב של תנועות, מגע והפעלה של גוף התינוק, שזהות או דומות למגוון התרגילים והטיפולים והתנועות לטיפול בויסות חושי.

כלומר, לא מדובר סתם ב"תינוקות זקוקים למגע".
מדובר בזה שמאוד מועיל לעשות לתינוקות עיסוי ספציפי דומה לעיסוי ההודי (גם העיסוי האפריקאי שראיתי במשך השנים הכיל אלמנטים דומים או זהים), ולא מקרה שבמקומות האלה נהוג העיסוי הזה באופן מסורתי לפחות אלפי שנים (מתועדות) -
המסקנה שלי, כחוקרת תרבות וכאמא באופן טבעי, היא שהם פשוט ידעו מה הם עושים.

הטיפול הזה בתינוקות במשך כמה חודשים - כנראה תורם רבות למניעה של דברים שאנחנו בחברה המערבית המודרנית בכלל לא יודעים, ובמקרה הטוב מגלים רק כעבור שנים כשאנחנו נשלחים לטיפול בבעיות הויסות התחושתי של עצמנו או של ילדינו.

לכן באתי להגיד את זה פה:
תעשו עיסוי הודי לתינוקות שלכם חצי שנה, או יותר, כמה שמתאים לכם.

שתדעו שאני טוענת בתוקף, עוד לפני שמישהו עשה על זה מחקר בעיוורון כפול (מה שקרוי בתרגום הקלוקל "כפול סמיות", למה אי אפשר להשתמש בעיוור השגור במקום בסומא הספרותי-מדי? כדי שזה יישמע סתום ופלצני?),
שכמה חודשים של עיסוי הודי - ימנעו כמה שנים של טיפול בדיעבד, אחרי שהילד כבר אובחן עם ADHD או עניינים אחרים.

היי!
אז יש לי את ״ידיים אוהבות״. אנסה ואחזור לדווח.

התינוקת שלי בוכה בכי מר כשאני מנסה לשמן ולעסות אותה כמו בספר. הגדולה גם לא השתגעה על זה אבל הצלבות וכאלה אני עושה להן כשעשוע, בלי טקס מיוחד ובדרך כלל כשאני מזמרת שירי ראפ היתוליים בשמן "יו אני תינוקת יו יו..." זה הולך יופי עם הצלבות ידיים את זה הן אוהבות.

התינוקת שלי בוכה בכי מר כשאני מנסה לשמן ולעסות אותה כמו בספר.
מעניין! נראה לי שכדאי לך להתייעץ עם:

1. מישהי שמלמדת את העיסוי הזה ובקיאה בו (לדעתי קשה מאוד ללמוד איך לעשות את זה נכון מספר בלבד... )
2. מטפלת בעיסוק או איך קוראים לזה - מישהי שמאבחנת ומטפלת בענייני ויסות תחושתי בתינוקות.

בשמת, האם את מכירה מישהי שמיומנת בעיסוי הזה ומתגוררת במרכז? תודה.

לא כרגע. אני מניחה שכאשר אגיע למיון הניירת בכל התיקים שלי, אמצא את הפרטים של המדריכה שהזמנתי לפני יותר מ-11 שנה הביתה... אבל זה לא אומר שהיא עדיין מדריכה (-:

את חושבת? לי נראה היה שזה פשוט מאוד שונה מכל מה שחוותה עד עכשיו (יש לה כבר חודשיים של ניסיון בעולם). בד"כ היא תינוקת מאוד נינוחה.

בשמת
תודה רבה
_מעורר השראה
גם התובנות ותהליך הלמידה וההתפתחות שלך
גם הנדיבות והרצון שלך לחלוק את הידע עם אחרים, לשתף ולהיטיב עם הכלל
וגם הדבר עצמו happy_

לי נראה היה שזה פשוט מאוד שונה מכל מה שחוותה עד עכשיו.
הממממ. האמת? אני לא מספיק מתמצאת בצד המעשי... P-: באמת צריך לשאול פה מדריכה לעיסוי כזה. ויכול להיות שאת הפרסום למדריכה ראיתי במודעות בעלון "באופן טבעי"? כדאי לבדוק בעלונים הישנים, נגיד של השנים 2000-2002.

תמי, [-: תודה.

תודה תודה תודה!
בהחלט מתכוונת ליישם בע״ה עוד כמה חודשים עם התינוקת החדשה...

לגבי התינוקת הבוכה: היא בכתה מהמגע, או מההתפשטות?
אפשר לשנות את מה שעושים בהתאם לתגובות שלה: לא להפשיט לגמרי, לגעת בעוצמה או באופן שונה, לעסות באמבטיה במקום באוויר, לעשות בהתחלה רק את כפות הרגליים, וכיו״ב.

מצאתי משהו מעניין! עיסוי תינוקות בשיטת האיורוודה מאת יעל פרל בקר.
האיורוודה היא הפילוסופיה/הרפואה ההודית העתיקה, כלומר הבסיס העיוני והמעשי לעיסוי הזה.
יש לה פה סיכום יפה מאוד על עיסוי התינוקות ההודי, אם כי הוא נגוע בהשפעות מערביות ואינו מייצג את האיורוודה בלבד.
למשל:
_- אפשר לעשות את העיסוי כשהתינוק שוכב על מגבת רכה או על רגליה של האם.

• השמן המקובל (בעיקר במערב) הוא שמן זרעי ענבים. זהו שמן מתוק, עדין, וטהור_

שני אלה עברו דרך הפריזמה של מנסרת התרבות המערבית: "מגבת רכה"? בהודו המסורתית? בטח... זו המצאה שמכניסה לעיסוי ההודי אלמנטים מתוך עיסויים אחרים, מערביים מודרניים לחלוטין, והיא גם לא תואמת את העיסוי עצמו (כשרואים אותו בידיים הודיות מבינים מדוע הוא נעשה על גוף האם). מי שקשה לה לשבת בגב ישר, יכולה להיעזר בקיר ולשבת בפינת החדר, או להרים קצת את הרגליים או לנסות חלק מהעיסוי בישיבה מזרחית וכדומה.
להיעזר במה שמלמדת אסתר גוקהלה (יונת, מה הקישור?) כדי ללמד את עצמנו לשבת כך עוד בתקופת ההריון אם אפשר...

"שמן זרעי ענבים" - ממש. שוב, אופנה מודרנית לחלוטין מהשנים האחרונות, שאין לה שום קשר לעיסוי הודי.
העיסוי נעשה בשמן קוקוס או בשמן מקומי אחר (למשל בישראל שמן זית). שמן הקוקוס ניתן להשגה גם כאן והוא ממש מצויין למטרה זו כי הוא נספג טוב יותר משמן הזית וסגולותיו הרבות כבר מוכחות.
שמן זית הוא השמן המקומי בארץ ישראל והוא משמש כאן לעיסוי כבר אלפי שנים. פשוט לא צריך למרוח כמות גדולה. ממש להרטיב את האצבעות כל פעם ולעסות. כמו שרואים את שנטלה עושה.

אני חושבת שכאשר המחברת כותבת "יוגה" היא מתכוונת לתנועות ההצלבה שהן חלק בלתי נפרד מהעיסוי ואינן נחשבות "יוגה" נפרדת ש"כדאי" לעשות לתינוק.

שוב, התפיסות שלה לא מגיעות מהמקור. היא למדה דרך מתווכים מערביים שהוסיפו השפעות מודרניות. קצת מעצבן, ואף על פי כן מה שהיא כותבת שווה קריאה.

אפשר לשנות את מה שעושים בהתאם לתגובות שלה
כן, כרגע זה אומר לוותר על השמן.ובגדול לעשות דברים על הדרך (את מעסה כמו שאת חייה (-:) למה התכוונת בלעסות באוויר? בכל מקרה אין לנו אמבטיה.
וד"ש מניו זילנד.

באוויר: כשהגוף מוקף באוויר. להבדיל מבתוך המים (באמבטיה) או בבגדים.

אה.
זו המטרה של הששכיבה על הרגליים לא? לתת עוגן

גם עוגן, וגם אפשרות להפוך את התינוק בכל מיני כיוונים (מה שלא נעים עם הפרצוף בתוך מגבת) וגם קשר פיזי במגע רציף עם האמא, שהיא גוף חי (ולא לשכב על משהו דומם).
תראי את העיסוי ששנטלה עושה, תביני מה התפקיד של הנחת התינוק על גופה.

מכירה מישהי שמיומנת בעיסוי הזה ומתגוררת במרכז?
לפני כמה שנים עברתי קורס הדרכת עיסוי תינוקות למרפאות בעיסוק. העבירה אותו מישהי אמריקאית מפתח תקווה שלצערי אני לא זוכרת את שמה.. העיסוי די זהה למה שראיתי בסרטון (אך לא על רגלי האם, וללא ההצלבות)
למי שרוצה ללמוד את הטכניקה, הייתי מחפשת מרפאה בעיסוק שעברה את הקורס הזה, הוא די פופולרי

בעניין ההצלבות, אגב, אני תוהה
אני לא עובדת כמרפאה בעיסוק, ככה שהידע לא יושב אצלי חזק, אבל באינטואיציה מרגיש לי שאולי לתינוק קטנטן ההצלבות זה עניין מתקדם מדי? לא תואם את הבשלות המוחית?

אני לא עובדת כמרפאה בעיסוק, ככה שהידע לא יושב אצלי חזק, אבל באינטואיציה מרגיש לי שאולי לתינוק קטנטן ההצלבות זה עניין מתקדם מדי?
לא מתקדם.
זה שעושים את זה בסיום העיסוי, זה בונה את קו האמצע החזק ואת הצדדים במוח. טיפול מניעתי מהמדרגה הראשונה.

העיסוי די זהה למה שראיתי בסרטון (אך לא על רגלי האם, וללא ההצלבות)
)-:
אם כך, זה לא ממש זה, אלא שוב - חיקוי מערבי מפושט.

ההצלבות חשובות ביותר. הן חלק מהותי בתועלת של העיסוי. סתם עיסוי תינוקות הוא כיף, אבל לא משיג את כל המטרות. הסיבה שבאתי לדבר פה על העיסוי ההודי, היא מפני שהעיסוי המסורתי כפי שהוא, ללא החסרה של דבר, משמעותי.
ואגב, מי שלימדה אותי את העיסוי ההודי - בהחלט לימדה את ההצלבות. זה גם היה החלק שהבן שלי הכי אהב. חבל שלא עשיתי לו את העיסוי כל יום.
לא הבנתי כמה זה קריטי.
ותמיד היו לי סיבות "למה לא היום".

קשר פיזי במגע רציף עם האמא, שהיא גוף חי
זה בעיני עוגן. (-:

שמחה להגיד שהיום הלך לנו יותר טוב, עם שמן קוקוס. עדיין יש דברים שממש לא מוצאים כן בעיניה אבל רוב העיסוי התקבל בברכה.
אני בכוונה להתמיד, אבל ימים יגידו.
תודה בשמת.

(-:

אני קוראת את הדף הזה וחושבת על הגדולה שלי שהייתי איתה בחוג עיסוי תינוקות ולא התמדתי בכלל אחרי כן
והקטן הקפצן וחסר המנוחה שעדיין מכניס חפצים לפה וכל היום קופץ מטפס ומפיל את עצמו על כל מיני דברים (הוא עושה טיפול לעצמו?).
וזה שהם עדיין אוהבים שאני מעסה או מדגדגת אותם. (לפעמים אני מורחת אותם בשמן שקדים ליובש)
ואת הקטנטנה חסרת המנוחה שלי
וחושבת אולי כן לנסות להכניס את זה הביתה

הוא עושה טיפול לעצמו?
כן, וגם רומז לך שזקוק למגע חזק.
את צריכה תמיכה שלי לנסות להכניס את זה הביתה? (-:
D-:

מעניין מי מכירה כאלה שמלמדות את העיסוי הזה. צריך להיות על זה מעגל ביומיון!

לא, תקשיבו, משהו הזוי:

החלטתי להוריד את קופסת "באופן טבעי" שלי מהמדף העליון. שם כל הגליונות מסודרים. שלפתי את גליון אוקטובר 2001 (כי זכרתי שהגעתי לזאת שמלמדת עיסוי הודי דרך פרסומות בבאופן של מדריכה, עוד לפני שהייתי בהריון) (הוא נולד באוגוסט 2002), ומה אני מוצאת?
"קשר דרך מגע
הדרכה לעיסוי תינוקות"
רסטי פליישר

הולכת להתקשר אליה עכשיו, נראה מה היא תגיד אחרי כ"כ הרבה שנים (-:

היא בחו"ל. רשמתי לעצמי תזכורת שתתן לי התראה עוד שבועיים לטלפן שוב ולראות אם זו היא (-:

ביוגה לתינוקות שהייתי היה גם את העיסוי עם הסחיטות וכאלה וגם כל מיני הצלבות ופיתולים
אולי גם לכיוון הזה אפשר לקחת

גם היוגה באה מהודו, לא? (סליחה על הבורות...)

עכשיו כשהקטנה בת חודשיים חזרתי שוב לדף לקרוא. אני מקווה ליישם.
שאלה- אפשר לעסות אחרי הנקה?

לדעתי עדיף? לא, לחכות חצי. שעה

הכל תלוי בקטנה.
לא כל התינוקות אותו דבר, לא כל ההנקות אותו דבר.

_"קשר דרך מגע
הדרכה לעיסוי תינוקות"
רסטי פליישר

הולכת להתקשר אליה עכשיו, נראה מה היא תגיד אחרי כ"כ הרבה שנים._
אז דיברתי איתה (-: היא אומרת שכבר שנים רבות היא לא עושה שום עיסוי תינוקות, אבל זו באמת היא שלימדה אותי אז, והיא אכן שילבה אלמנטים של העיסוי ההודי מ"ידיים אוהבות" אבל שילבה גם עם דברים אחרים (-:

יש למישהי המלצה לקרם קליל ביותר לעיסוי תינוקות?
השמן כבד מדי.

ניסית שמן קוקוס אורגני?
צריך בכל מקרה כמות ממש קטנטנה. את מרטיבה טיפונת את האצבעות בשמן ואז מעסה.
לא הייתי מחדירה לעור של תינוקות שום חומר שאי אפשר להכניס לפה. שמן זית, שמן קוקוס אורגני - שניהם מצויינים. גם חמאת שיאה, האמת.
קרם - יהיו בו בהכרח חומרי שימור ובשמים ואלה ממש לא מומלצים.

אפשר גם שמן שקדים.
ומה שחשוב זה לעסות, לא להתלבט הרבה, כי אם תינוק לא מתרגל לעיסוי לפני שהוא מתחיל להתהפך, לפעמים קשה לו להתרגל.

נכון, גם שמן שקדים, ולהיות בתשומת לב - יש תינוקות שאלרגיים לשמן הזה אז אם יש תגובה, להמנע. אם אין בעיה אז זה שמן מצויין.

תודה. אני מעסה כרגע בלי שמן מעל לבגדים אחרי או לפני החתלה או סתם כשמקשקשים. ננסה שמן זית.

לא יודעת למה אבל לי יש בעיה עם להפשיט אותם גם לצרכי עור לעור וגם הם לא מתחברים לזה. ברגע שמשהו כרוך בהפשטה אני דוחה את זה...

אל תעשי שום דבר שלא נעים לך או מרתיע אותך (-: תזרמי עם מה שמושך אותך ועושה לך נעים. קודם כל מתחילים, אחר כך זה משתכלל (-:
וחוץ מזה, מה זה עיסוי בעצם? זו קודם כל צורה של ליטוף (-: פשוט תלטפי

נכון. אם כי אני עושה עיסוי עמוק שהבנתי שהוא טוב יותר (מתחילה בעדין ואז עמוק, הם אוהבים).

במקלחת גם לפעמים.

לגבי הלא נעים - גם להניק היה לי לא נעים ועכשיו אני אוכלת את הלב אז אני כבר יותר בעד קודם לעשות ואח"כ לחשוב מה נעים לי או לא. זה פותח לי את הראש במובנים רבים.

אפשר כל פעם להפשיט ולעסות חצי גוף אחר.

אם יש קושי עם להפשיט, אפשר למשל כשהתינוק לובש בגד גוף עם שרוול קצר, ככה שלפחות הידיים והרגליים "זוכות" במגע ישיר.

אני עוד לא אמא, אבל מאוד אוהבת לעסות תינוקות של אחרים
לגבי העניין של מגע עמוק, עשיתי מסאג' לאחיין שלי, ואחותי התפלאה מהעוצמה של המגע שאני מפעילה, ואמרה שהיא מפחדת לעשות לו כל כך חזק.
אבל אני יודעת שזה היה לו נעים, כי כמובן שהסתכלתי כל הזמן על הפנים והייתי ערה לתגובות שלו. מה שאני מנסה להגיד, לא לפחד ממגע עמוק באמת, כמעט כמו שהייתם עושים למבוגר (אולי כמו למבוגרת, כי שרירים של גבר לפעמים דורשים עוצמה הרבה יותר רצינית...).
כמובן עם תשומת לב לתגובות של התינוק. ואפשר גם להתחיל ממגע יותר עדין, ולהגביר עוצמה בהדרגה.

ובכלל אם יש איזו התנגדות (מצד התינוק, או האמא...), אפשר לנסות לעשות את זה תוך כדי שיר/משחק - להמציא איזה שיר/דקלום על הידיים והרגליים שהולכות לטיול ולהניע אותן תוך כדי. יכול לעבוד גם עם תינוקות קטנים, כי הדיבור והפרצופים מושכים אותם.

תודה על העצות פרח בית.
לא מצאתי עדיין שמן נטול ריח שאינו שקדים. המלצות מנסיון?

משתפת קצת רשמים וחוויות -
נזכרתי מאוד בספר "ידיים אוהבות" וגם מסירטונים ביו טיוב של העיסוי ההודי.
הספר כתוב מקסים ונותן את המסגרת של סדר הפעולות וגם מתאר את הגישה המנטלית שרצוי לאם להיות בה בזמן העיסוי. והסירטונים היו לי חשובים כדי ממש לקלוט את התנועות.
אני לא מספיקה לעסות כל יום, אבל כן כמה פעמים בשבוע באופן קבוע.
אם קרה שלא היה עיסוי יומיים-שלושה ברצף אני ממש מרגישה הבדל. בהתחלה הגוף שלה פשוט נוקשה יותר והתנועות יותר חדות ופחות נשלטות ואחר כך גם יש יותר עצבנות כללית (וזה נכון גם לגבי נשיאה עם תנועה שלי, שהיה בחוץ ואמבטיות).
גיליתי שהזמן הכי טוב לעיסוי הוא אחרי הפיפי/קקי של אחרי ההנקה, שמגיע בדרך כלל חצי שעה בערך מסוף ההנקה.
והכאילו ברור מאליו - עדיף עיסוי חלקי או מלא אבל קצר מאשר כלום.
בימים שאני לא מעסה אני כן עושה את האסאנות של הסוף (וגם עוד כמה תנועות שהכרתי מלפני) ומרגישה שזה משפיע לטובה גם ככה.
ממש בימים הראשונים עיסיתי רק את הרגליים בזמן החלפת חיתול וזה עזר לי להפנים את סוג התנועה בזמן שעוד לא התאים לי להתארגן לעיסוי מלא. אולי זה עזר גם לה להיות מורגלת לסוג המגע הזה.
אני מניחה אותה על מגבת עבה על הרגליים שלי, ומקפלת אותה כפול מתחת לראש כדי לפצות על הזווית שנוצרת על הרגליים (ההודית כנראה רזה יותר (-: אז אולי אין לה את הבעיה הזו...).המגבת גם טובה לספיגת יציאות בלתי צפויות, אם כי מגיל חודש וחצי בערך נדיר שיש לה יציאה תוך כדי.
וחוץ מכל זה, זה גם ממש כיף. תודה בשמת על הדף!

אגב, באחד המקומות בספר כתוב משהו כמו, מומלץ לדבר עם התינוק תוך כדי העיסוי, ועוד יותר מומלץ שזה יהיה בלי מילים.
מאז אני מתרגלת את העניין הזה בכל מיני הזדמנויות. זה גם עובד וגם נעים.

איזה כיף!
את מוזמנת לשתף בעוד חוויות ותובנות! ממש נהניתי מהתיאורים שלך!

ניסיתי אתמול עיסוי עם שמן קוקוס, ובהתחלה התינוק אכן הריח כמו אגוז קטן ונעים, אבל אחרי שעתיים הריח הפך למריר ולא נעים. מישהי נתקלה בתופעה?

מישהי נתקלה בתופעה?
כן. לא אני כתבו משהו על זה ששמן קוקוס מתחמצן ומסריח אחרי כמה שעות של חשיפה לאוויר בדף שמן קוקוס לתזונה ולגוף{{}}, כך שזו תופעה מוכרת.

תודה אישה במסע!

לאמא לתאומים
רק רציתי לספר לך שגם בשבילי, בהתחלה, הרעיון להפשיט היה לא נוח, גם טכנית וגם ריגשית
אז התחלתי בעיסוי לכפות הרגליים בעת החלפת חיתול
עם הזמן זה נהילי יותר טבעי וגם בקיץ שמתקרב, אני חושבת, זה יכול להיות יותר ספונטי מאשר בחורף
ניראה לי שווה לנסות אבל בכיף
בלי להכריח את עצמך...
@}