תוך כדי יניקה

[גילה*]

נו - אז מה היונקים שלכן עושים תוך כדי?

[גילה*]

הרפרטואר שלנו:
להחזיק את הרגל עם היד
לחייך
לצחוק (ממה שעושה השני)
להצחיק (את השני)
לשלוח יד בציפיה שאמא "תטרוף" אותה (+ לצחוק, כמובן)
לשחק בפופיק
לשחק בפטמה השניה
לצבוט את אמא במותן
להוציא את הציץ השני מהפה של אחותו
לשחק בנקודת החן ההיא שבבטן
להסתכל על העולם
לשכב על הגב, בשאנטי, רצוי להשען על אמא - עם הציץ בזוית הפה,
לקחת בין שלוק לשלוק ביס מהשניצל/שלוק מהמים/או מה שמוגש באותו יום
לבעוט במקלדת

(ויש עוד. זה מה שנזכרתי במכה ראשונה (-: )

[אביב_חדש*]

לראות טלויזיה
להירדם
לשחק בנקודת החן הזו שמתחת לשד שמאל ולהגיד לי: "אמא, אני רק מסדר לך אותה" ולעצב אותה מחדש. אחרי הלידה, אני הולכת להוריד אותה, אגב.
ללטף את אמא

[ענת_גביש*]

לסובב את הראש לכיוון מענין איפושהוא בקצה השני של החדר בלי לעזוב את הפיטמה.

[אנונימי]

לשחק בלהמהם (נהימות קצרות) ולחכות לתשובת המהום ממני (המממ....), לחייך את החיוך הכי יפה בעולם עם הפיטמה בין השיניים, להירדם.

[מיץ_פטל*]

ענת, לקחת לי את המילים מהפה...

וגם:
להביט לי לתוך העיניים.
לנמנם, להרדם,
להתעורר,
לחשוב מחשבות חשובות,
לחייך "חיוכי ציצי"
לטייל עם היד השנייה ולבדוק מה היא תתפוס שם בדרך...
לקחת שלוק, להסתכל סביב, ואז עוד שלוק, ושוב להסתכל, ושוב שלוק,....
לנשוך את הפטימה ולראות ב"כיף " איך אמא צועקת איייש!!!

[גילה*]

שוס חדש!
אתמול, ישבתי להניק את הדרדקים, והאיש (כינוי לילדון בן שנה וחצי) - ניגש לטלפון, לוקח את השפוף, מניח ליד האוזן, ובא לינוק.

אין לי שום רעיון ממי הוא למד לדבר בטלפון תוך כדי משהו.

[בשמת_א*]

גדול! D-:

[אילנה_קל*]

[אביב_חדש*]

(תודה שהזכרת לי, עדי יותם)
אתמול בילינו עד הלילה בבריכה. מור מאריך את זמן הצלילות שלו יותר ויותר, ואנחנו מתפעלים ומבסוטים עד הגג.
באחת הפעמים הוא שאל אותי: "את רוצה לראות איך אני יונק כשאני צולל?" אמרתי כן. הוא יודע לינוק כמו דולפין. תוך כדי צלילה.

[חבצלת*]

בן כמה מור?!
בני אהב תוך כדי הנקה לנסות "לדבר" (בנתיים הוא מדבר בשפה שהכי מזכירה חייזרית)- שלוק- כמה "מילים" בנושא כלשהו ברומו של עולם, כנראה- משהו שאי אשפר לדחות- ושוב שלוק.
;-( נגמר...
נראה מה יעשה הבא בתור!

[אביב_חדש*]

מור בן כמעט 4.
יש לנו שיטה שכשמספיק לי מההנקה, אני מבקשת ממנו לספור (בהתחלה אני הייתי סופרת עד 10), והוא סופר. בהתחלה היה סופר עד 10. אח"כ כשגילה את ה Power Rangers ויש רק חמישה כאלו (אני לא בטוחה), הוא סופר כך:
"אחד פאוור ריינג'ר"
"שניים פאוור ריינג'ר" עד חמש.
זה נשמע מצחיק מאוד עם הפטמה בפה.

[גילה*]

אתמול, גילו החברה' משחק חדש:
הנקתי אותם בשכיבה על הגב (עם כרית, כשאני רואה מה קורה לפני), הרגליים שלי היו מקופלות (ברכיים למעלה), ובאיזשהו שלב הרמתי רגל על רגל: קרסול על ברך, מה שיצר חלון משולש (ירך-שוק-ירך) מולי.
הילדים, בתורות - אחד הולך לחלון, השני יונק, ההוא מציץ ("קו-קו!" עם ק' גרונית, משהו שבין חולם לשורוק) - השני צוחק, ומתחלפים.

[עידית*]

הדר בת 10 חודשים נורא צובטת אותי תוך כדי הנקה. שמתי לב שזה קורה בעיקר כשאני שוכבת איתה בערב על המיזרון. היא מחפשת עם הידיים את הפנים ידיים פה וצובטת. לפעמים אני ממש מתעצבנת - זה כואב... ועושה לה מחסומים עם היד שלי. זה דיי מצחיק אותה במיוחד כשאני מביעה כאב אח...

[טושו*]

טוהר הכי אוהב ללוש את הציצ ממנו הוא יונק....

[מיץ_פטל*]

בת שנה ושבעה חודשים: לעמוד ולשחק עם הרגל שלה, להסתובב ( עד איפה שאפשר) ולמחוא כפיים, לעמוד על הראש, לעמוד על 4 ולרקוד תוך הזזת הטוסיק המקסים !!,לרקוד : ידיים למעלה על הראש ועוגה עוגה.

[אביב_חדש*]

והתינוקת החוצפנית הקטנה שלי למדה מאח שלה ועושה אותו הדבר עם הצוואר שלי... אם היא היתה מדברת כבר, בטח היתה אומרת: "אמא, אבל אני רק מסדרת לך אותה"...

[ורד_לב*]

אני מתחכמת לאומני ומכסה את הציצ הנגדי עם חולצה, או סתם בד. היא קצת מתבאסת, אבל זה עובר לה מהר והיא מוצאת משהו אחר ללוש (בד"כ את הציצ שהיא יונקת ממנו, כמו חתולונת)

[אם_פי_3*]

הקטנצ'יק שלי (4 ח') מפסיק לינוק, ועוקב אחרי בקבוק המים ממנו אני שותה. הוא מאד אוהב אותו, ומתאמן בתפיסתו. מי צריך צעצועים?? (אבל היום הוא ישן בעגלולו, וכשהתעורר, חייך לדמותו במראה שבקשת הצעצועים שסבתא קנתה לו וקשקש איתה, והיה מתוק ומקסים (כהרגלו, יש לציין) אז נסתדר עם כמה צעצועים, בכל זאת...).
אני נמסה כשהוא מחייך לי על השד (רק לי יש אלרגיה למילה ציצי?) ומתפלאת כל פעם מחדש כשפיו מלא חלב (שיצא ממני! באמת!). אח, והמבט המסטולי של אחרי הנקה... אין לו תחליף (וזה לא קורה עם תחליף, סליחה, תמ"ל).

[אממ''פ*]

מה זאת אומרת נסתדר עם כמה צעצועים?,
את בתפיסה שצעצועים זה לא באופן טבעי?

[אם_פי_3*]

זה נושא לדף אחר (שכבר קיים, כמדומני). בקיצור, אני מאמינה שילד זקוק להתפתחות תקינה, להרבה פחות צעצועים מכפי שיש למרבית הילדים, ובמיוחד שתינוקות רכים כבני, זקוקים בעיקר לצעצועים אנושיים ודברים ממשיים, ופחות לפלסטיקים (גם אם הם מעץ טבעי). אני לא מתנגדת לצעצועים, ואפילו לנו יש יותר מדי מהם, אבל אני גם לא תומכת גדולה (וזה לא קשור לבאופן טבעי).

[יונת_שרון*]

צעצועים לתינוקות
האם ילדים צריכים צעצועים

[ורד_לב*]

דווקא אוהבת ציצי, ציצ, ציצים, וויצים וכו'.
שד בעיניי זה יותר "סטרילי" ומרוחק.
עניין אישי לדעתי!

[עירית_ל*]

והמבט המסטולי של אחרי הנקה... - אני הייתי אומרת תמיד שהילד התעלף. ולפעמים הצחוקים והחיוכים הבלתי רצוניים האלה אחרי ההתעלפות... אח, כמה שאני מתגעגעת.

[גלי*]

אז עכשיו במקום להגיד "אין" או "השני" כדי לעבור לציצי השני היא פשוט "מכבה" את זה שינקה ממנו- כלומר לוחצת עם האצבע כמו שמכבים את הטלוויזיה ואומרת "טיק"...
חוש טכני כבר אמרתי שיש לה?

[טרה_רוסה*]

לוחצת עם האצבע כמו שמכבים את הטלוויזיה ואומרת "טיק"...

[ח_וה*]

מעיינת בספר,
אוכלת פריכית (ביס, שלוק, ביס, שלוק),
מחזיקה בעגלה עם הבובה שלא יקחו לה

[ח_וה*]

מתרחקת לרגע ומחייכת באהבה אל השד:" הי קיקי","קיקי חמודי"
מצביעה על הפיטמה: " אף קיקי"
מסתכלת על שניהם, מקרבת אחד לשני וקוראת"שלוש קיקי!"

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תגידו עד איזה גיל את מניקות?
אני מניקה עכשיו בת 7 והיא מבינה הכל!!
מספרת לחברות שכנראה אמא שלה בהריון כי החלב דוחה לא מתביישת
אני יכולה להיות איתה בים ואני אהבת חשוף אז היא באה מורידה לי ת'חזיה ומתחילה למצוץ ת'חזה זה סבבה לי ולה אבל אני מקווה שגם לחברות...