הכנה ללידה

שאלה שמטרידה אותי ומענין אותי לשמוע את דעותיכן (וגם כם):
למה נשים רבות לא הולכות לקורס הכנה ללידה ?

בוא נגיד שעד היום פגשתי כ 20 נשים הרות שהמלצתי להן בחום ללכת לקורס,ניסיתי להיות מאוד עדינה ולא הפחדתי אותן בספורי זוועות (גם אישיים וגם של חברות,אתם מכירים....ספורי מורשת קרב מחדר הלידה...) רק המלצתי בחום ללמוד,לצבור ידע = כוח וכו'
מכל אותן נשים רק אחת(!!!) תפסה את עצמה בשבוע 37 והתחילה לחרוש באינטרנט ובספרים ,הלכה לסיורים בבתי חולים וכל מה שצריך.
במקרה שלה זאת היתה לידה שניה אחרי לידה ראשונה נוראית שהסתימה בנזק מיידי לרצפת האגן שלה ובשנה של ביופידבק .
אז בהחלט היה לה ממה לפחד.
אבל למה ,ל מ ה צריך לעבור גיהנום כדי להיות חכמה????

לא צריך לעבור גהינום
ולעבור גהינום ממילא לא תמיד עוזר להיות חכם
צריך רצון לדעת
וזה מה שחסר לרוב האנשים
יש את זה לילדים
אבל ביה"ס גומר את זה
ומשאיר אנשים לדעת ברמה של "צריך"

או כמו שרופא אחראי במחלקה אמר לי בסיור רופאים שעות ספורות לפני ניתוח:
"את לא צריכה להבין, את המטופלת"
(מיותר לציין שהם עשו פחות מ- 50% מהעבודה שהיו צריכים לעשות
וכיוון שלא דיברתי עם אף אחד שהיה בניתוח, הם אפילו לא יודעים...)
אנשים יודעים על בסיס של "צריך לדעת" והצורך לדעת לא נתון לשיקולם אלא לשיקול הרופאים, המטפלות, ונותני שירות אחרים בכל תחום

כן גם אני, כמו יונת... ולמרות שידעתי מה שאני רוצה, ככה היה הקורס בנוי.
קראתי וקראתי וקראתי ובסוף כרעתי כמו שרציתי.

למזלי, חברה המליצה לי על מישהי שעושה קורס הכנה ללידה בכיוון הטבעי. היא גם הסבירה על כל החלקים של הלידות הקונבנציונאליות, כולל אימונים לבנות איך להסתדר עם החוט של העירוי והחוט של המוניטור הרציף, אבל היא נתנה לנו לקרוא את הגליונות של "שורר" - כתב העת של המיילדות - על האפידורל וכו'. במיוחד היו חשובים לי: ההדרכה להנקה, להחזקת תינוק ול-רחיצת תינוק מתחת לברז (יישמנו רק הודות לקורס), תרגילי ההתעמלות, תרגילי הנשימה, הלימוד על שלבי הלידה, הפטנטים השונים להקל על כאבי הצירים (כולל הטיפולים של הבעל, כמו עיסוי מסוים בגב וכדומה) והדברים שכדאי לקחת לבית החולים.

אני בכלל לא טרחתי להתאמן עם החוטים, כי ידעתי שאם אני אהיה עם עירוי ואפידורל אז זה יהיה רק בניתוח חירום קיסרי, ושם אין לי מה לזוז...

גם אני נתקלת שוב ושוב בנשים שהולכות ללדת ולא מבינות מה זה קורס ההכנה ללידה. גם לא טורחות לקרוא ספר על לידה. וכך אני שומעת אח"כ על לידת הזוועה שהיתה להן, וממש נושכת את השפתיים לא להגיד להן: "אבל אילו הייתן הולכות לקורס הכנה ללידה כמו שאמרתי לכן כל זה היה נמנע!!!!!!!!"

הן רואות את זה כמו "לעשות שיעורי בית", ובמקום שיבינו שלעשות שיעורי בית בחיים זה משהו שנותן לך כוח - להן זה גורם להרגיש חסרות כוח, כאילו המורה אומרת להן ואז הן מוכרחות להתחמק מזה.

דווקא רוב מי שאני מכירה הלכה לקורס הכנה ללידה...

לפעמים אני אומרת לנשים שכדאי להן ללכת לקורס (כמובן קורס נורמאלי ולא כזה של קופת חולים) כדי שיוכלו להגן על עצמן מפני הצוות הרפואי .נכון שזה עצוב?

נדמה לי שרבות לא הולכות לקורס הזה (אני חוזרת לשאלה של מיכל שפותחת את הדף), כי זה מפחיד נורא לקחת אחריות.ועצם הכניסה לתהליך למידה הוא כבר הפגנת מעורבות בתהליך שנראה מפחיד כל כך, עד שאשה יכולה בקלות למצוא עצמה מעדיפה לא לדעת כלום ומתוך כך לא להצטרך לעשות כלום....זה מזכיר לי שפגשתי אשה בחודש תשיעי,שקיטרה על כך שהאחות שלקחה ממנה בדיקת דם לגלגה להיסטריה שלה מהדקירה, ואמרה "...איך תתמודדי עם הלידה אם ככה את מתנהגת עכשיו?"
היא סיפרה לי את זה ואז נחרה בבוז: "מז'תומרת להתמודד עם הלידה? הם שוכחים שזאת העבודה שלהם!!"
ותאמינו או לא, היא באמת התכוונה לזה, וניגשה לכל העסק כאילו שזה עבודה שלהם. וכך גם היה.זה לא מקומי לשפוט אם זה "בסדר" או לא, אבל אי אפשר היה להתעלם מכך שהיא היתה שלמה עם עצמה לגמרי.

אבל הקטע הוא שאשה כזאת חוטפת אחר כך שוק בחדר הלידה! והלידה שלה זוועתית, וכמובן הקשר שלה עם התינוק מתחיל ברגל שמאל, וכיוון שלידה היא דבר שנשים זוכרות היטב לכל החיים (זה מתועד במחקרים), אז...

והסיפור של ענת מזכיר לי, שגם אני היסטרית מבדיקות דם וגם לי אמרו כל השנים בדיוק "איך תתמודדי עם הלידה", אבל אני חשבתי אחרת: שזה פשוט לא אותו דבר. זה כאב אחר.

בשמת האם היא בהכרח חוטפת שוק? מה עם כל אמצעי הקוסמות מגז צחוק ועד אפידורל?
אני ילדתי "טבעי לגמרי" וחטפתי שוק בחדר לידה...ההכנה לא בהכרח מרפדת אותנו מפני השוק הזה כי אף אחד לא מבהיר לך שמה שיבנה לך את הלידה זה שיתוף הפעולה של הצוות שלגמרי במקרה יפול עלייך.
אני לפני שבוע קלטתי, שלוש וחצי שנים אחרי הלידה,שבתי לא היתה איתי שעתיים מרגע הלידה. זה קטע שאיכשהוא נמחק לי.אולי בגלל זה לא הצלחתי להניק.(הנקתי שלושה חודשים אבל זה היה מאבק מלא חרדה שבמהלכו היא ירדה במשקל פעמיים. ).אני לא חובבת מחקרים אבל יש גם מחקר שמצביע על קשר בין השעה הראשונה עם האם והצלחת ההנקה בהמשך.
מה עזרה לי כל הגישה הטבעית? הבטחון שהגעתי איתו גרם לצוות לסגת לאחור ולהתבונן בי בסקרנות מהולה ברחמים.זה כל כך מכעיס אותי אפילו עכשיו, שבאתי כל כך מוכנה, ולא היה שום קשר בין מה שהלך שם לבין המוכנות המיופייפת שלי.ואותה אשה שכתבתי עליה, לא נראה לי שעברה איזה שהוא שוק. היא איפסנה את התינוקת איפה שהוא כשבועיים אחרי הלידה, וחזרה מייד לעבודה,מה שהיא אוהבת באמת. והיא שלמה עם עצמה.

נורא.

לאור המצב הקיים כיום בארצנו הנאורה והסובלנית, "הכנה ללידה" צריכה לכלול דיונים על איך להתמודד עם המערכת (מה שבקורס של "דרך אם" באמת הועלה לא מעט). הכנה של היולדת במנותק ממה שתפגוש בבי"ח עלול, ברוב המקרים, לא להספיק.
והתשובה במילה אחת ל"למה יש הרבה שלא עושות"

ל"למה מדחיקות"

פחד . ציטטתי פעם באיזה דף את דיאנה קרת שאמרה שהכנה ללידה מתחילה עם הלידה - של האם-לעתיד. הקשבה לגוף, אמון בגוף, יכולת להתמודד עם כאב.
יש לי חברה שבלידתה היתה באמצע הסטאז' ברפואה. היא לא הלכה לקורס כי "בתור רופאה מה כבר הם יכולים לחדש לה". לא עשתה שום הכנה פיזית (שום התעמלות או משהו). אחרי 12 שעות עם צירים, בהם ארחה את כל משפחתה (שהגיעה מחו"ל) כשהיא במיטה עם אפידורל, וצפו יחד בטלויזיה (היא אח"כ אמרה לי: "האפידורל הזה מדהים, את רואה לך טלויזיה והגוף שלך יולד") והלידה לא התקדמה - הגיעו לקיסרי. ואת השני כבר עומדת ללדת בקיסרי מוזמן ומתוכנן.
ואני בכלל מסכימה מאד עם נירית שפירא, שהקימה את נשים קוראות ללדת , שלידה היא חלק מהנושא הכללי של מעמד הנשים והעצמת-נשים. ידע זה כח ואחריות, וחברתית מנפנפים נשים ל"מישהו אחר יודע טוב מכן, תשתקו ותצייתו".

בזמן ההריון, נרתעתי די הרבה זמן לקרוא את הפרק על הלידה בספר. הפחיד אותי. כל הכאב הזה, תפרים, חוקן, המון מילים מפחידות (בעיקר אם גם מדמיינים אותן, או שיש תמונות...). דווקא הכנה ללידה (שאצלנו היא דבר מובן מאליו), נראתה לי דרך הרבה יותר ידידותית לעשות הכרה עם הנושא. ע"י מישהי שעברה את זה (ובחרנו אמא לתאומים כמדריכה), שלא רק מדקלמת מילים טכניות, אלא יכולה לתאר תחושות, ולענות על שאלות. אח"כ אפילו העזתי לקרוא על זה.
התועלת היתה בעיקר בחיזוק הנפשי (הצדדים הטכניים לא היו שימושיים לי...) וזו תועלת משמעותית.

אנחנו סיימנו השבוע את קורס ההכנה. עוד לא יצא לנו ליישם...
הדגש היה בהחלט על לידה טבעית עם כמה שפחות התערבות ואני מקווה שאכן ניישם זאת בביה"ח ("איכילוב"- מאפשרים לידה טבעית ). הגעתי לקורס בשלב בו סיפרתי בערך לכל מי שרצה לשמוע שהדבר שהכי מפחיד אותי בכל העסק של הריון וילדים הוא הלידה עצמה, וסיימתי את הקורס כשזה כבר ממש לא כך. זה לא שאני חושבת שהלידה תהיה בגדר נופש אבל אני בהחלט חושבת שעכשיו יש לי כלים טובים להתמודד איתה (נקווה שכך יהיה באמת).
אם משהם מחפשים קורס הכנה מומלץ באזור י-ם שייצרו איתי קשר ב- [email protected] לקבלת פרטים יותר מדויקים.

מרב - סליחה על הפולניות אבל רק אחרי הלידה תוכלי לשפוט באמת את טיבו ואיכותו של הקורס ואז לדעת אם אכן מומלץ...

מרב, לא רוצה לרפות את ידייך, אבל האם פגשת נשים שעברו לידה טבעית ב"ליס"? אני פגשתי רק אחת... זה עניין של "תלוי על מי את נופלת", מבחינת המיילדות.
בכל מקרה, בהצלחה רבה, אבל תתכונני לאפשרות שיסתכלו עלייך כעל חיזר, לא יתמכו בך להשתמש בג'קוזי, וכו'. טיפ קטן: תבהירי לבן זוגך שאת לא רוצה שהוא או המיילדות יגידו לך "אולי בכל זאת אפידורל". אני בטוחה שאם תרצי, לא תתביישי לבקש (-; אבל כשמישהו אחר מציע לך, הוא משדר לך באופן סמוי שלדעתו לא תעברי את הלידה בלי.

אוקי.....אז אולי תמליצו לי על קורס הכנה ללידה..כזה.....(אם יש באזור הדרום-אדרבא)...וגם על מילדת מסורה......

מיץ,
איזה כיף לפגוש אותך!
ואוו ואיזה כיף לך מזל-טוב,
אשמח לשמוע ממך ודוקא יש לי מילדת מאוד מומלצת בדרום.
שיהיה שבוע טוב,
יעל

אביה,
אני מקבלת את מה שאת אומרת. מה שכן, עצם זה שאגיע ללידה בגישה אחרת מזו שהייתה (פחד) כבר תתן לה אופי אחר.
עדי,
על "ליס" אני לא יודעת, אבל על "איכילוב" כן שמעתי יד ראשונה שילדו לידה טבעית ללא לחצים מהצוות המקצועי במקום. בנוסף, חברה שלי שילדה שם השבוע וללא כוונות "טבעיות" עודדה ע"י המיילדות ללדת בכריעה.
אני מקווה שאוכל לדווח לך כי מה שחוויתי "על בשרי" היה חיובי מבחינה זו.

מירב, לצורך הענין, ליס = איכילוב.

הי מיץ -יש קורס הכנה ללידה שמעבירה מדריכה מעולה בגן יבנה (ליד אשדוד,מקווה שזה מספיק דרומה בשבילך)
תחפשי ענת סימון ב144 או בדפי קשר של "באופן",היא גם תוכל לעדכן אותך על מילדות באזור.

באיזה שלב כדאי להתחיל קורס הכנה ללידה?
והאם יש לכן המלצות על מדריכות הכנה ללידה בגליל, בגולן?
למישהי רשמים עדכניים לגבי בתי החולים בצפת ובפוריה? פתאם שומעים לאחרונה המון דברים טובים על שניהם ובתור מי שילדה כבר בצפת(וכנראה לא תחזור לשם) זה מעורר בי חשדות לא מעטים על מלחמת רייטינג בין השניים.

אולי זה קצת רחוק לך, אבל שמעתי דברים מדהימים (תשכחי מה שאת יודעת על בתי החולים המוכרים בארץ) על ביה"ח האנגלי בנצרת.
לגבי מדריכת הכנה ללידה, גליל מערבי (כברי) גם טוב?

אם פי 3, אני מצטרפת אלייך, בת דודה שלי ילדה בבית אבל כדי לקבל מענק לידה ושיבדקו אותה ואת התינוקות, היא נסעה לבית החולים האנגלית בנצרת והיא אומרת (ולה אני מאמינה כי היא מאוד היסטרית לגבי בתי חולים/רופאים/אחיות/מילדות/תופרים) שהיא קיבלה שם יחס אוהד מאוד, וטיפול עדין ונעים.

כן..שמעתי נפלאות באמת על בית החולים הזה, אבל המרחק קצת מרתיע אותי, וגם הפקקים שהיו בתוך העיר ביום שנסעתי לבקר שם יולדת .
כברי זה רחוק באמת.אנחנו יותר בגליל העליון.אבל תודה ואשמח לעוד רעיונות!!

גם אני שמעתי רק דברים טובים על האנגלי. לגבי הפקקים בעיר - אז אל תלדי בשבת (-;
מה עם נהריה? הרופאים לא משהו, אבל יש כמה מיילדות נפלאות (אורלי, זיווה).

אני מבינה שבית החולים האנגלי בנצרת נהדר מבחינת המיילדות, אבל נורא מבחינת התנאים הפיזיים.

נכון, וגם מצוין מבחימת הצוות הרפואי (רופאים-אחיות) וגישתם ליולדת.
אחת המסקנות שלי לעתיד הוא שהתנאים הפיסיים הרבה פחות חשובים מהתנאים האנושיים.

גם שלי, כי שמעתי השמצות גם על התנאים הפיזיים במשגב לדך, וממש לא הפריע לי (המחלקה ישנה, שלוש יולדות בחדר, וילונות קרועים, מקלחת אחת וחדר שירותים אחד לשני חדרים, שש נשים).
אז אחרי שאני בעצמי סיפרתי לכם מה שמעתי על בית החולים האנגלי בנצרת, אשמח לשמוע ממישהי/ו שביקרו שם, מה בדיוק "התנאים הפיזיים" ומה כל כך נורא שם? אין היגיינה בסיסית? אנשים מעשנים במסדרונות מתחת לשלט "אסור לעשן"? מה?

יש עוד בעייה קטנטנה: בימים קשים אלה, האם אפשר להגיד שנצרת היא שוב יעד בטוח?
ממני זה שעתיים נסיעה, אז הסיכוי שאלך לשם קלוש ממילא, אבל לעולם אין לדעת...

ההורים שלי קונים בנצרת. זה נחשב בטוח? (אנחנו כן מפרידים בין כפרים שנעים/לא נעים להכנס אליהם. בגליל, עכשיו, אין בעיה של "בטוח").

בבית החולים האנגלי בנצרת יש רק חדר לידה אחד שבתוכו יש כשש מיטות שמופרדות בוילון אחת מהשנייה
ובערך 40 ס"מ מכל צד של המיטה עד הוילון (צר מאוד!!!)
הכניסה עד חדר הלידה חשוכה וישנה,חדרי האשפוז חדשים יותר .
אחראית המחלקה(אני חושבת שזה התואר שלה )מרים שיבלי היא אישה מקסימה וממה ששמעתי מילדת מעולה
("טבעית לגמרי") .
יש בית חולים נוסף בנצרת,בית החולים האיטלקי בו התנאים אמורים להיות משופרים (נעשה שם שיפוץ לפני כמה
חודשים)ויש שם גם מיילדת טבעית בשם איזדיהר שעובדת גם באנגלי.
כרגע לא הייתי מתקרבת לאיטלקי כי הם עדיין רחוקים מאוד מלהיות ידידותיים,אבל אני מקווה שזה יקרה מתישהו
אני רוצה להמליץ על ה"חדר הטבעי" בבית החולים בני ציון בחיפה (רוטשילד) אחלה מקלחת וז'קוזי.
מילדת שהיתה שותפה להקמת החדר ועובדת שם היא לסלי וולף והיא מילדת שדוגלת בלידה טבעית.
לפי מה שאני יודעת היא גם עושה קורסי הכנה ללידה.
מילדת מ ד ה י מ ה היא מינדי לוי שעבדה בבני ציון ועכשיו היא אחראית על הקורס של המילדות וגם היא עושה קורסים להכנה ללידה (אלא אם היא עסוקה מדי,צריך לברר)
השילוב הטוב לפי דעתי הוא ללכת לקורס אצל מילדת או לפחות ליצור קשר ולברר קצת על חדר הלידה ולבקש
(בלי להתבייש) פרוטקציה .
ואז כשמגיעה שעת ה-ש אפשר להתקשר אליה והיא מסדרת שמיילדת טובה שעובדת באותה משמרת תטפל בכן.
ואם התמזל מזלכן אז זאת תהיה המשמרת שלה.

אל תגלו שאני סיפרתי לכן:-)

ישבתי לעיין שוב במוסף של הריון ולידה ותוך כמה דקות פרצתי בבכי ...התחלתי להלחץ כל כך .
פתאום אני קולטת שאין לי הרבה זמן ושאני כלל לא מוכנה:

לא יודעת היכן ללדת ,לא יודעת עם מי ,לא יודעת מה לעשות עם אוהד כשאלד...האם להשאירו בבית? האם לקחת לסבתא?אני רוצה להכין את גופי ללידה...
מרגישה מבולבלת לא יודעת היכן להתחיל......רוצה ללימוד על לידה טיבעית ומתה מפחד לחוות אותה באמת....מרגישה כה לבד בעניין ופה בנגב אין הרבה אפשרויות... ולצערי גם אין מי שיתמוך ויעודד ללדת טיבעי....ואוף....ההריון הזה טס לי כל כך ...לא מחוברת אליו כמו שהייתי רוצה...עסוקה במרוץ של החיים והינה אני מוצאת את עצמי בשבוע 30 ולא מאמינה שאני פה.....וזה כואב כי לא כך רציתי שיהיה...ואני חוששת שגם הפעם אמצא את עצמי בבית חולים יולדת בדרכים הרגילות כי לא התכוננתי מספיק...וכי לא בטוח שיהיה מי שילחם על זכותיי.....

לרגע בא לי להתקשר אליכן ולשמוע קול אנושי בצד השני כזה שיוכל לעזור לי בסערה שאני בה עכשיו..אך מבט על השעון מונע ממני לעשות זאת ואני מסתפקת בלהקליד את תחושותיי לפניכן...
אני חושבת שאלך להכין לי משהו חם לשתות אקח מחברת ועט ואשב לתכנן את הלידה הזו.....
לא!אני לא מתכוונת לוותר! אני לא אתן לחוויה הזו להתפספס! אני אעשה לי סדר בבלגן ואצא למסע הלידה שלי עוד היום.....

מיץ יקרה גם לי ההריון טס,ואני מתחברת לגמרי למה שאמרת.יש לי חברה שהיא תומכת לידה.היא אדם נפלא וחכם ואיןלי שום ספק שהיא תשמח לדבר איתך בטלפון על מה שתצטרכי לדבר ויהיו לה דברים מחזקים להגיד.את יכולה לשלוח לי מייל עם הטלפון שלך ואקשר בינכן.
[email protected]
עכשיו היא אולי כבר ישנה אבל מחר בטוח.תשלחי בבקשה.

תודה ענת!

ועם כל כמה שהלידה היא חויה עצומה, בכל זאת זה רק השער למה שבא אחר כך: החיים עם הילד החדש. ואת זה יהיה לך בכל מקרה!

ובכלל,אני מאמינה שלהתחיל להכין את הגוף והנפש בשבוע השלושים זה לא מאוחר כמו שזה נשמע.הגוף כולו מרוכך במפרקים שלו,כבר הרבה יותר מתחילת ההריון,מה שבטח מאפשר עבודה נוחה וקלה איתו,ביוגה למשל.
ונפשית,נדמה לי שבחודשים הראשונים הרבה יותר קשה להתחבר,גם לעובדת ההריון,ובוודאי ללידה עצמה.זה נראה משהו רחוק נורא.עכשיו כבר אפשר להתחיל ממש לדמיין את זה.ויחד עם זה זה לא קרוב מדי,(חודשיים זה המון זמן) ואפשר להיכנס לעבודה רוחנית של התכוננות ללידה,עם מספיק זמן ועבודה איטית על עצמך בלי לחץ.

האם למישהי/מישהו יש המלצה על מישהי טובה שמעבירה קורסי הכנה ללידה באזור חיפה? קצת צפונה וקצת דרומה יכול להיות גם כן טוב. וגם: מה חשוב שיהיה בקורס טוב?

הדי הרפז בחיפה. את המספר ב 144
בעיניי חשוב שהקורס יקיף כל מה שקשור לתהליך הלידה, רגשית ופיזית, יתרונות וחסרונות של כל פעולה במהלך הצירים, במהלך הלידה עצמה, פרק או שניים שיוקדשו להנקה. התייחסות לרגשות אחרי הלידה, והאבא בלידה, ואחריה.

שמענו על הדי הרבה דברים טובים, אבל גם שמענו עליה שהיא מאוד דוגמטית בכיוון שלדעתה הדברים צריכים ללכת ושצריך להתאים את עצמנו לשיטות שלה, במקום להיפך. מה את אומרת?
יש לנו זוג חברים שעשו אצלה את קורס ההכנה ללידה והגיעו ללידה עם אידאל מאוד ספציפי של התהליך ושל מה שהם חושבים שהם רוצים, אבל בלידה זה ממש לא היה ככה... כך שעבורם זה היה מאכזב. למרות זאת הם המליצו עליה, אגב

אנחנו עשינו את הקורס ב"דרך אם". עם העידוד ללידה טבעית, הן גם נותנות לגיטימציה לאפשרויות אחרות, ומעודדות בחירה מודעת של היולדת במה שטוב לה.
השיעור של איריס יוטבת על קולות כדרך להתמודדות עם כאב הצירים היה מעולה, ובשבילי - זה היה מה שהפך את כאב הלידה לחויה של עוצמה ולא של סבל. אבל אני משערת שלא כל אחד מתחבר לזה.

אני מכירה את הדי מכיוון ההנקה, ועל הקורס שלה שמעתי מחברים.
העיקרון צריך להיות (ואת זה רק מפה לאוזן) מתן אינפורמציה, ובחירה מלאה. מן קורס ששופכים בו המון מידע, ואתם מגיעים ללידה עם הידע לבחור בין פטידין לגז צחוק לאפידורל לטנס, וכשאומרים לכם פקיעת מים אתם יודעים בדיוק מה זה אומר ומה ההשלכות, וכו'.
אני לא ממליצה על קורסים של בתי חולים מכיוון שאז הכיוון הוא לתת אינפורמציה אך ורק לגבי מה שקורה בבית החולים ונסיון ליפות את מה שקורה בבית החולים.
אפשר לנסות להרים טלפון למרכז הישראלי לחינוך ללידה ולבקש טלפונים של מדריכות מהאזור שלכם.
יש את דפנה נוימן (מקווה שצודקת לגבי שם המשפחה) מנוף אלונים שעושה מרתונים של שישבת. גם עליה שמעתי דברים טובים.

אנחנו עשינו את הקורס אצל הדי.
אני זוכרת ממנה דווקא המון שונות, והמון קבלה.
אולי זה כי היינו קבוצה הומוגנית, ואולי זה כי הרצונות שלי, באופן גס, לא היו רחוקים מהרעיונות שלה, ולכן מה שהיא הראתה היה די רחב עבורי, ולא חלק צר מאוד מהסקופ.
הסברתי את עצמי ברור? אם לא, תשאל שוב.
בכל מקרה - אני מרוצה ממנה.
היתה עבורינו גם משענת מול משפחה מציקנית אחרי הלידה.

מחפשת ספר על הכנה ללידה בשיטת ברדלי להשאלה לצורך הכנת עבודה. או אולי מישהו מכיר מדריכת הכנה ללידה בשיטה זו בארץ.
אפשר להודיע לי לדואל [email protected]
או לטלפון 08-9318437 055-700633

אני מחפשת עצה בשביל אחותי:
היא נמצאת בהריון השלישי שלה ואין לה לא זמן ולא כח לקורס ריענון מלא.
היא מחפשת מישהי מקצועית שתעביר לה בקצרה ידע לגבי הנשימות בלידה, כי בקטע הזה היא תמיד מרגישה חסרת ישע ונמאס לה כבר פשוט לשכב שם ולצעוק עד שיוצא לה הגרון.
תודה.

איפה היא גרה?

בהריון השני הלכנו לאיריס יוטבת בדרך אם. מאוד עזר, לא רק בקטעים הטכניים.
ובנוסף הלכנו לתומכת לידה ממדיסין שנתנה לנו טיפים של שיאצו שהיו יקרים מפז - לחיצות שהפחיתו את הכאב. אם מעניין אותך, הפרטים בסיפור הלידה שלי בדף מדור סיפורי לידה.

הי גילה, היא גרה בת"א. (דרך אגב, בסוף גיליתי מה יש לנו בראשון-שני, אז עוד לא ידעתי אבל בסוף עשינו טיפול שיניים בהרדמה מלאה. פרטים יום אחד בדף המתאים).
מסעדה - אני אציץ. בטח יהיו לי עוד שאלות.
נ.ב בטלפון של דרך אם עונה לי כל היום רק פקס. מה לעשות??? יש איזה דרך אחרת להגיע לאיריס יוטבת?

אירית אלטר עושה פגישות של רענון - או זוגית או עם עוד זוגות. בעניין נשימות ובכלל. מנסיון שלנו ושל עוד שני זוגות היה מאד מוצלח ועזר רבות.( היא גרה בהרצליה פיתוח).

חשבתי בינתיים שאולי הכי טוב למצוא מישהי שגם עושה ריענון וגם יכולה להיות דולה, כי אחותי חוזרת בתשובה ובעלה לא יכול להשאר איתה כל הלידה.

רעיון מעולה - קחי בחשבון שברוב בתיה"ח לא מאפשרים כניסת דולה באופן רשמי.

דיברתי היום עם אירית אלטר, נשמעת מאוד נחמדה, אבל הייתי רוצה להכיר עוד כמה דולות (גם בשבילי, לעתיד

למישהי כאן יש נסיון טוב עם דולה מאזור המרכז שיכולה גם לתת ריענון נשימות, או קולות ואפילו להוסיף איזו לחיצת שיאצו קטנה פה או שם?
מה קורה עם נשים קוראות ללדת? חשבתי שזה מזיז משהו והנה מסתבר לי שאפילו בתל השומר כבר אי אפשר לבחור מיילדת. מה עושים? אם אי אפשר להכניס דולה ולא לבחור מיילדת? זה נורא מרגיז, ואני אפילו לא בהריון עדיין. אני יודעת, אני יודעת שאפשר בבית, אבל קודם צריך לעשות כמה שינויים במיפלס ההיפוכונדריה שלי.

בי"ח מאיר בחדר הטבעי. נותנים רשימת דולות. ליאת מנתניה. (יונת, תארגני לנו מתישהו הבעה של מקלידה ביד אחת...)

ממליצה מאוד מאוד על ג'וני איבלמן.
היא בירושלים אולי תסכים להגיע למרכז. שוה לבדוק איתה.

סימונה, אני לא מכירה במרכז אבל:

בלניאדו בנתניה מוכנים דולות! ואפשר גם לבחור מיילדת (כמובן תמורת סכום "סמלי" של 2600 ש''ח). נראה לי שהיום זה בי''ח היחיד שנענה לעניין הזה. גם נירית מנשים קוראות הייתה שם בלידה פרטית והתרשמת לטובה.
שבעלה של אחותך יברר טוב טוב עם הרב שלו מה עניין הנוכחות בלידה כשאשתו היולדת זקוקה לו!

אנחנו בזמנו שאלנו ואמרו לנו שמותר להיות בכל הלידה העיקר שלא יסתכל לאזור הלידה כשהתינוק יוצא (קשה אבל אפשרי כשעומדים עם הגב לשם ועם הפנים לראשה של היולדת.) אמנם המגע אסור אבל גם הנוכחות מאוד עוזרת וחבל שסתם יכסוס ציפורניים בחוץ!
אנשים המון פעמים לא שואלים, מחליטים שהם יודעי הלכה על דעת עצמם וחבל! ברוב הפעמים הרב יגיד לך תשובה יותר מקלה ממה שאת תתני לעצמך (במקרה הזה זה לא את אלא גיסך:-))

חבצלת, בקשר ל1 - תודה. בקשר ל-2: אם הוא (גיסי) מעדיף תשובה מסוג מסוים (שנגיד לא מוצאת חן בעיני), אבל אחותי מקבלת - אז מה לי כי אלין?
מיץ - תודה על המידע, נעלמת לי בעניין האמהות האתיופיות. צרי קשר, טוב?
מסעדה, כמו תמיד ובכל עניין - תודה על הענותך ועל עצותיך הטובות.

נשים רק

שליחה על ידי אנימה* » 07 מרץ 2003, 23:47

קראתי את דברי מיץ פטל כאן למעלה, ודי הזדהתי.
אני בשבוע 30 (לידה שניה).
לפני שבועיים התחלתי יוגה, אבל חוץ מזה אני לא עושה כלום.
אני מכריחה את עצמי לקרוא קצת על לידה אבל זה מבהיל אותי, ומכניס אותי ללחץ. לא כל כך הפחד מהלידה (אני יודעת שיהיה בסדר) כמו הפחד שהחוויה לא תהיה טובה. פחד ששוב אפספס (וזה בהשראת הדף המופלא, שדווקא עשה לי המון טוב, מה השתנה בי ).
אני רוצה ללדת בבית אבל קצת פוחדת, והמיילדת שאני רוצה אמורה לנסוע לחו"ל כשבוע לאחר המועד שלי.
רוצה להתכונן אבל לא יודעת בדיוק מה כדאי לי לעשות, ואיך להתכונן.

קראת את הספר "אמנות הלידה"?
לי הוא עזר להגיע לשקט ולאמון בגופי.

לגבי הפחדים - בררי עם עצמך מה הם, ממה הם, מה את יכולה לשנות בתנאים כדי שהם לא יהיו רלבנטיים. איזו חוויה את רוצה? דמיני את הלידה שלך, ונסי לארגן לעצמך כזאת.
לגבי המיילדת - מה את מעדיפה? ללדת בבית חולים, או בבית, עם מיילדת אחרת? ולמה הנסיעה לחו"ל של המיילדת אמורה להפריע?

למיילדת הזו יש גם מחליפה. אם את תאחרי את התאריך, היא תיילד אותך. אולי תיפגשי גם איתה כשהזמן מתקרב ועדיין לאילדת כדי להפיג חששות?

הפחד הזה מוכר לי, כמו פחד לפני בחינה - אולי לא התכוננתי מספיק? אולי אני לא בסדר??? הרי אם את כבר יודעת שאת רוצה לידת בית ומיילדת מסויימת, כנראה שבכל זאת עברת תהליך משמעותי. אולי את מתחילה להרגיש פרפרים כי זה מתקרב? בערך בשלב הזה של ההריון שלי הודעתי שאני מתפטרת מכל העניין. (וילדתי בבית, חווייה שאין לי מספיק מילים לתאר כמה היא טובה). בהצלחה לך!

שליחה על ידי אנימה* » 08 מרץ 2003, 21:00

שגית מיכל גילה - תודה.

אנימה,
אם מעניין אותך לשתף נשים נוספות ולקבל השראה מאחרות לגבי מה שהן עוברות אז אני פותחת קבוצה של נשים בהריון לסידרת מפגשים שמהותם הוא החיבור מחדש לידע שיש לנו כנשיםואיך אנחנו יכולות להעצים את ההקשבה לעצמינו בעיקר בתקופת ההריון ובלידה.
זו לא קבוצת הכנה ללידה מסורתית. הדגש הוא על החיבור לעצמינו לידע שיש לנו ברחם ולהחזיר לעצמינו את הבטחון בידע הזה.
אם זה מדבר אלייך את יכולה לכתוב לי ל - [email protected]
בהצלחה בכל מקרה.
אילנה

שליחה על ידי דפנה* » 13 מרץ 2003, 19:19

מחפשת קורס הכנה ללידה באיזור השרון הרצליה, רמת השרון), או תל אביב.
יש המלצות?
תודה

"דרך אם" בהנהלת איריס יוטבת מעבירים קורסים מצויינים.
הם יושבים בפרדס חנה אבל עושים קורסים גם בת"א. (ואולי בעוד מקומות, צריך לשאול אותם).
יכול להיות שבת"א הם מעבירים רק סופי שבוע מרוכזים, מה שלדעתי פחות שווה ופחות נכון, אבל אולי לכם זה יתאים.
בכל מקרה ממליצה לך להתייעץ איתם.
הטל' שלהם: 04/6272172
בהצלחה

עומד להיפתח מרכז שלהם בת"א. רק שאינני יודעת מתי

שליחה על ידי אנימה* » 14 מרץ 2003, 18:00

אילנה, תודה. נשמע מעניין אבל כרגע זה לא מעשי עבורי.

נסי למצוא באתר של www.leyda.co.il

אני גרה בדרום ומחפשת מישהי שמעבירה יוגה לנשים הרות באיזור אשקלון או באר שבע, וכן המלצה לקורס הכנה ללידה ביזור שלי.
בכלל טיפים יתקבלו בברכה גם לגבי לידה בבי"ח ברזילי . אם מישהי חותה שם לידה לאחרונה אשמח לדעת על בית החולים הזה.

קורס הכנה ללידה אצל ענת סימון בגן-יבנה.

אני מחפשת, בשביל חברה, מידע לגבי מיילדות מומלצות בלניאדו.
אז נדמה לי ש אמא של אופק ילדה שם לאחרונה, נכון? ובטוח ראיתי עוד מישהי אחת לפחות. נשמח להמלצות ושמות וגם בכלל המלצות על המקום כאפשרות ללידה (איך ביה"ח היה לדעתכן).
תודה

ילדתי שם לפני 5.5 ו 4.5 שנים
יחסית לבתי חולים אחרים - נפלא.

ורד, אני כל הזמן שומעת על המיילדת אביגיל מלניאדו.
היא עובדת שם וגם לוקחת לידות פרטיות.
חברה שלי, שבסוף ילדה בקיסרי, נפלה על משמרת שלה ואמרה שהיא מדהימה. גם שמעתי מעוד שתי נשים שלקחו אותה ללידה פרטית ומספרות על חוויה מדהימה.

לגבי לניאדו - אני מבינה שיחסית לבתי חולים אחרים הם הכי הכי מאפשרים, באים לקראת היולדת, ומרשים הכל הכל. החברים שילדו שם היו מאוד מרוצים.
הקטץ' - שעות הביקור במחלקה. השעות מאוד מוגבלות גם לבעל וזו בעיניי הבעיה. אבל, כמו תמיד, אפשר להתעקש.
כיוון שהיא ילדה בקיסרי ורצתה ביות מלא היא היתה חייבת שמישהו יהיה איתה כל הזמן, גם בלילה, והם סרבו.
בעלה עשה קצת שרירים ובסוף אישרו לו להישאר.
בקיצור - מספרים שמומלץ, אבל אם הם מתכוונים להישאר שם שיהיו מודעים למגבלות ויהיו מוכנים למאבק אם הם רוצים בכך...
שיהיה בהצלחה.

וגם אפשר לחתום מהר (אפילו שעתיים אחרי) וללכת, מה שלא ניתן באחרים.

לפי מה שהם הבינו אם הם לוקחים חדר פרטי, ללידה פרטית, אפשר שם הכל. עם ביות ובעל וכו'.
נשמע הגיוני?
חשבתי ששמעתי את השם אביגייל איפושהו.
מישהי יודעת על עוד?

ורד - כפי שידוע לי (המידע כבר לא עדכני, אבל בטח המצב רק השתפר) אפשר לקחת חדר פרטי ואז כל המשפחה יכולה להיות שם. אני לא יודעת אם החדר הפרטי קשור ללידה הפרטית, כלומר, אפשר ללדת לידה רגילה ואחר כך לבקש חדר פרטי (במקרה, בשתי הלידות, הייתי בחדר פרטי, לבד, כי לא היה ביקוש, ללא תוספת כסף).

מישהי מכירה תרגילים שצריך לעשות ללידה בבית?

כן, קשה להסביר.
נסי גם באתר "אמנות הלידה". יש שם בטח המון חומר על זה.

יש יותר מאשר בספר 'לידה טבעית כיצד?' ו-'טבעי ללדת'? אני די עצלנית בעניין הזה של התרגילים, אני מודה.

הממממ...
אני לא עשיתי תרגילים. חוץ מאיזה תרגיל בשיטת פאולה. זהו.

והיתה לך לידה סבירה, בבית? אני כבר בת 40 אז אולי זה עלול לשנות.

לידה מצויינת, קצרה, בבית, בגיל 40... (כמעט 41), ואחרי שמירת הריון של 34 שבועות...

שכחתי: בלידה, הכי הכי הכי חשוב זה לתת לגוף לעבוד , לשחרר, להרפות, להקשיב לו, ולהשמיע קולות נמוכים או לשיר נמוך (המיילדת שלך יכולה לעזור לך להתכוונן על הצלילים שעוזרים).
הרבה יותר מאיזושהי "התעמלות", חשובה "הרפייה".
מה שכן, לי יש תינוקות קטנים ומיילדות שעושות עיסוי בשמן בלידה. שמעתי נפלאות על האפי-נו. זה תרגול שווה. חפשי עליו באתר אמנות הלידה (יש לינקים בדפים אחרים, לא זוכרת כרגע).

בטח כתבתי את זה כבר עשרות פעמים, אבל נראה לי שתמיד שווה לחזור על זה: יוגה. הכנה מצויינת ללידה, להורות, ובכלל לחיים.

תודה, תודה לכן, כרגיל אתן עזרה גדולה ומעודדת.

חגית, אני מתכוננת ללידת בית, לידה שניה אחרי קיסרי. אני עושה כל יום תרגילי יוגה לכיוונון והגמשת האגן, זה עניין של רבע שעה(חוץ מתרגילי היוגה הרגילים או התעמלות, ללא קשר), אני משתדלת להקפיד על 10 דקות של קגל לשרירי רצפת האגן כל יום, ועיסוי פרינאום שהמיילדת אמרה לי להתחיל כבר בשבוע 26 בצורה מתונה ואיטית.
מקווה שתרמתי במשהו...

לדרומית תודה רבה. לצערי לא למדתי יוגה. אני עושה הליכה כמעט כל יום בתקווה שזה יעזור ושרירי קגל התחלתי השבוע. את משתמשת בשמן לעיסוי, ואם כן באיזה? למה המיילדת שלי לא אמרה לי כלום?

בוודאי...אני משתמשת בשמן שקדים כי אני מועדת לפורענות עם הנבט חיטה (-; גם המרקם של השקדים יותר נעים לי. בהריון הקודם התחלתי עם העיסוי בשבוע 34 אבל המיילדת הפעם אמרה לי להתחיל כבר בשבוע 26 לאט לאט, 3 פעמים בשבוע, 5 דקות כל פעם. למה שלא תשאלי את המיילדת שלך מה דעתה?

תודה לך, דרומית. באמת התחלתי עם שמן שקדים, את נבט החיטה אני שומרת ללידה עצמה. חשבתי שצריכים כל יום כמה פעמים, לא רק 3 פעמים בשבוע. באמת אני אשאל את המיילדת. תודה על המידע. באיזה שבוע את עכשיו? אני קרוב ל-31.

חגית באתר אמנות הלידה יש מאמר מעולה שמסביר על עיסוי פרינאום. נדמה לי שתחת השם "איך להמנע מחתך" וגם בספר טבעי ללדת יש הסברים. אני מעולם לא שמעתי על כמה פעמים ביום, נשמע מוגזם בעליל. המיילדת שלי הסבירה לי היום שמספיק 3 פעמים בשבוע(והופתעתי) אלא אם כן מתחילים בשבוע 36 ואז נדמה לי שזה כל יום 10 דקות. אני מעדיפה דווקא את ה"להתחיל מוקדם ובאיזי". אבל צ'מעי כל מיילדת ומשנתה....
אני בסוף 21 ...
שבתשלום.

הי דרומית, דיברתי עם המיילדת שלי והיא אמרה לי שבכלל לא לדאוג בעניין, היא תעשה את זה בלידה. אחותי, שילדה בבית, מייעצת לי לשבת עם רגליים פסוקות כל יום ולדחוף קצת מאחור עם הידיים.

מיודע מיודע? אני רוצה לקנות כדור פזיותרפי. איפה? עדיף לי לעשות הכל דרך הטל' בכרטיס אשראי.
תודה!