איך חשים את החושים

[אנונימי]

_{דיון שהועבר מ{{}}דף הבית האישי של משה אלבאום}

[הערסית_מהשכונה*]

אבל בדרך הלוך חזור(לא באוטובוס)(אגב..."האוטובוס" גם חוזר")אשנן כמה תשובות והגיגים.....

אגב, בעיניין הריח..אני עושה כן כן כן כן עם הראש....מעל חומת ניחוח חלב מעובה בקקי.....

[שלווה_ב*]

אחיטוהר
חוש ריח מפותח(כל הזמן מכניסה את העולם אצלי הביתה אם רוצה ואם לא)
הפך ליהיות מטרד על גבול הטקטיליות ממש,חוש הריח היה חריג באופן מעיק.
ספרי בבקשה עוד על חוש הריח ועל משמעותו לפי שיטת אלבאום. ומה זה בדיוק "טקטליות"? רגישות מופרזת של החושים השונים?

[שמחה_שמצאתי*]

טקטילי = מישוּשי (לטינית).
<סליחה על ההתפרצות>
חוש הריח. כפשוטו. משמעו חוש המזהה מקור ריח.
קצת מוזנח ע"י האדם, מאחר ונוטים אנו להסתמך יותר על חוש הראייה.
אבל רגישות-יתר-ריחית יכולה בפירוש לחרב מצב רוח, התנהלות ותקשורת.
כי מה שקורה זה שהריח פשוט משתמר לו בחלל האף ומסרב להתפוגג, ואז מתגייס לו המוח החכם לפרוייקט וויסות הריח - וזה לוקח זמן. ובזמן הזה עלולות להופיע כל מיני תופעות כמו בחילה/כאבי ראש וכו'.
זהו בינתיים.

[אחיטוהר_לנצח*]

בפירוש לחרב מצב רוח, התנהלות ותקשורת.
כן זהוא חוש שיש לי איתו, יחסי אהבה שינאה.
הוא מאוד מאפין אותי.וזה מאוד אני.
ולכן כשהוא חסר לי כבר תקופה ארוכה, אני מרגישה ,באותה נשימה(חומור[הומור] לשוני:-P זה בפולנית- חומור)
שאני חסרה את עצמי.
אני חסרה את עצמי בעולם שמיחוץ לעולם שנוצר לי מאז הפכתי אם.
אך כשהוא קיים...זה לעיתים אפילו מעיב לי על יחסי זוגיות.לשימחתי, בנזוגי חבר אמיתי!! ולא נעלב,יודע שיש לעשות דברים מסוימים,אחרת יהיה לי\לנו קשה.
זה מאוד דומה להתנהלות עם אדם שיש לו רגישות יתר במגע.[רגישות טקטילטת]
חשוב שהסביבה תדע איך לינהוג עימו, כי אחרת זה יוצר איי הבנות גדולים.
למשל במגע מיני...כל הנפשות הפועלות יכולות לחוש לא רצויות ,בעוד אין זה כך כלל.
אני אכן התמסרתי כל כולי ,לא עד כדי ביטול עצמי, אבל...דומה....לאימהות.
אני מקווה שביזכות היותי אמא מאוד מאפשרת, ולא מגוננת,יתר על המידה,בקרוב, אוכל להפסיק את הטוטאליות שנובעת בעיקר מחוסר עצמאות מציאותי-חיתולים, להרים \להוריד לשרותים,להבין שפה מאוד ספציפית, ליגנוב רגעים של פרטיות.
וכו',אני מרגישה שאז אני אהיה יותר לעצמי,לתחושות שלי.
אני יודעת שאז גם התיקשורת האנרגתית שלי תיגדל יותר מימה שהיא היום.

[שמחה_שמצאתי*]

הי אחי,
אל תמהרי לשום מקום. מה ששלך-שלך, עכשיו, וגם אחר-כך.
לכל, זמן - ועת לכל חפץ. תחת השמים.

ליל מנוחה

[שלווה_ב*]

שמחה, תודה רבה. איזו התפרצות? כאן זה רב-שיח
מבינה ממש מה שכתבת. מסביר לי הרבה.

אם מתחשק לך, אשמח אם תרחיבי בנושא הרגישות לחוש הריח כאן או בדף הבית שלי או בשלך או איפה שתרצי. והאם יש משמעות כשרגישים דווקא לחוש מסוים, למשל לחוש הריח? ומניין זה נובע? זה גנטי, נלמד או מה?

[אחיטוהר_לנצח*]

אשמח אם זה ימשיך כאן,כי אז יהיה רצף.
זה מאוד נעים לי השיח פה...
זה לא נלמד.
להבנתי,ותקנו אם אני טועה,זה מולד.
כולנו נולדים עם חושים שמפותחים בשיא פוטנציאל השימוש בהם.(כמו שלאדם יש פוטנציאל, כך גם לכל איבר בגופינו)
עם הזמן אנו "סוגרים" חלק מהיכולות שלנו. כי למשל, אנחנו לא רוצים ליראות מה נעשה סביבינו, לנו,לא רוצים לישמוע..נגיד, בביתנו מדברים בצעקות או אפילו בשפה שתינוק חש כ דו שיח אלים למרות שלא מבין את הנאמר...
חוש הריח,
אני משייכת אותו כ נשימה-לקיחה מהעולם
נשיפה- הוצאה או שיתוף שלי את העולם.
אשמח לעוד דעה.

צר לי שאין עוגיות פה בבית-דיאטה:-D

[שלווה_ב*]

בשמחה אמשיך כאן

אני מנסה לחשוב מה חוש הריח אומר לי. רציתי לכתוב שזה נראה לי כקשור ליחסים בין הפנים לחוץ. אבל בעצם, הרי כל החושים מקשרים אותנו לעולם שמחוצה לנו, מביאים לנו מידע מסוגים שונים, עוזרים לנו להבין מה קורה מסביבנו וכו'. הברקה שהיתה לי הרגע: נראה לי שאפשר להריח ריחות שבאים גם מרחוק מאוד, ממקומות שאי אפשר לגעת, אי אפשר לראות ואפילו אי אפשר לשמוע. ריחות קשורים מאוד לזכרונות (כמו שהריח של עוגיית מדלן החזירה למרסל פרוסט את כל זכרונות ילדותו). ריחות קשורים מאוד לטעמים. ריחות קשורים גם לאינסטינקטים: אנחנו נמשכים לאנשים ולדברים שיש להם ריח טוב, ונדחים ממה שאינו מריח לנו טוב. תחשבי איך אנחנו נושמות תינוקות - כאילו מנסים לשאוב את הריח שלהם פנימה, עמוק. לקחת אותם פנימה, עמוק. או איך אנחנו נושמים עמוק את פריחת התפוזים (מכל מקום, אני). עכשיו קלטתי שריח זה משהו מאוד בסיסי שכנראה קשור מאוד גם לנשימה: כשהריח נעים לנו, אנחנו נושמים עמוק עמוק כדי לקלוט יותר מהריח. וכשהריח דוחה - אנחנו מנסים לנשום שטוח או אפילו סותמים את האף. פתאום הבנתי שריח דומה מאוד לרוח - גם הרוח-האוויר שאנחנו נושמות וגם רוח במובן spirit

אני חושבת שיש משהו שתלטן וחזק מאוד בחוש הריח. כשיש מראה שלא רוצים לראות - עוצמים עיניים או מסבים את המבט. נגד השמש החזקה - יש משקפי שמש. אפשר לסתום את האוזניים אם לא רוצים לשמוע רעש וכו'. אבל הרי אי אפשר לסתום את האף בלי סוף, זה מפריע לנשימה. אז אם יש ריח בלתי נעים, נראה לי שזה יותר פולשני ויותר מפריע מאשר משהו אחר שמפריע לחושים האחרים.

אני צריכה עוד לחשוב על כל זה. זה היה אינטואיטיבי וניסיון לחשוב על החושים, בלי שום התבססות על שום שיטה. אשמח לשמוע מה יש לשיטת אלבאום לומר על כך. ואשמח לדעת האם לפי שיטה זו יש הבדל בין אנשים שרגילים למגע, לבין אנשים שרגישים לריח וכו', ומה זה אומר עליהם.

ובמקום עוגיות, אשמח לאכול איזה פרי טעים קבלי דובדבנים טעימים מתקתקים-חמצמצים עם הטעם המיוחד כל כך של הדובדבנים. וגם קליפת תפוז בשביל הריח הארומטי הטוב.

[הערסית_מהשכונה*]

הרחתי אותך למרחוק ...
מעניין מה שקרה פה מאז ירדתי בתחנה של דיזינגופ.....השתלחתי בהגיגים בדף אחר...טיטאו אותי משם אז חזרתי לפה. מה אין עוגיות?!שיט!
אחיטוהר מוסרת שערסית,אהבתי מהשכתבת בדף על האחריות....

[אחיטוהר_לנצח*]

שלווה ב(בטוחה שאת לא שלווה ברטי )
אני חושבת שיש משהו שתלטן וחזק מאוד בחוש הריח.
ריגש אותי מה שכתבת,ותוך כדי אני ניזכרת...בקיבוץ בילדותי..לא היה איי בלשון המעטה.
ובקיץ לא הינו הולכים לבית ספר, וכול היום הינו יחד(סוג של סיוט עבורי) כל ה-בית ילדים.
היתי אז עומדת דקות ארוכות מחוץ לדלת הכניסה מפוחדת להיכנס כי ידעתי מה מחקה לי....
ויש בחוץ ריח פריחה מקסים של קיץ.
לימים, כשגדלתי...בכל קיץ שבא והיה הריח ה-מקסים של הקיץ עם פריחה מיוחדת...היתי מקבלת מועקה.
ולא יכולתי שנים להנות מהריח כריח,זה היה מלווה ברגש כה חזק של עצב, שישר מציף בדמעות.
העברתי את עצמי, תהליך סליחה(לא מלא...) אך מספיק כדי לעקר את הרגש מהריח.
והיום אני יכולה פשוט להנות מימנו..זה עדין מביא אלי את הזיכרון אך הוא נטול כאב.

מבטיחה פרות יבשים יש בשפע..וקציצות(בגילגול הקודם של הדף שמחה שמצאתי קציצות הבטיחה להביא...)

[הערסית_מהשכונה*]

מה מה קרה שם אני לא מבינה. מה עובר עלייך? כמה אמוציות יש עלייך משללה! אולי תציירי לי את התמונה המלאה פעם אחת !
תמיד אני באה בסוף כשמוחקים רק חלק מהלוח ואז את צריכה להבין מי נגד מי לפי השאריות..הוממממ
איזה מזל את?גדלת בבית ילדים? אמא שלך הניקה אותך?את אוהבת מים?(יש בך הרבה מים)(קצת אדמה לא יזיק) בת כמה הילדה הקטנה?יכול ליהיות שרצף ההריונות התיש אותך? למה את מתגעגעת?את מבינה משו בחתולים? בעלי אומר שטיטוס החתול מתקשר עם מאיר אריאל...(חחחחח)אז מה הוצאת אותי מהרשימה של המוזמנים? לא יפה , רציתי לעשות את זה בעצמי!

[אחיטוהר_לנצח*]

מה עובר עלייך?
מסתבר שרק טוב.
כמה אמוציות יש עלייך משללה! אינשאללה אמן ואמן.

תמיד אני באה בסוף כשמוחקים ניסת כבר לשבת לבד בחושך?כי זה עוזר...

איזה מזל את?
בתולה(אדמה)
גדלת בבית ילדים? אמא שלך הניקה אותך?את אוהבת מים?את מבינה משו בחתולים? -כן לכל.

אז מה הוצאת אותי מהרשימה של המוזמנים? אוי אל תתחילי גמאת...איפה הרשימה? ,אה שרפתי אותה, ביחד עם העוגיות.

[משה_אלבאום*]

היי,
אחי, אהבתי את ההסברים.
אין ספק שלחוש הריח השפעה מרחיקת לכת על כל נושא הקשרים האינטימיים. הריח משמש מקור עיקרי לחלק גדול מהתחושות האינטימיות, הקשרים בתוך משפחה, מיניות, מצב המתח - הרפיה של האחר (או שלנו) ועוד.

בנושא החושים, נראה חשוב להוסיף, שכל חוש המתפקד בהיפר קליטה (קליטת ייתר) גורם למיקוד מקסימאלי בו ובחוויות שהוא מייצר.
כל חוש יכול להפעיל את המנגנון האוטונומי (כאבי ראש, הזעת ייתר, בחילות, סחרחורות, כאבי בטן ועוד) במידה והוא חווה ייתר על המידה והמוח אינו מסוגל לווסת את התחושה.
למשל חוש השמע, שהוא החוש החזק והמשמעותי ביותר מבחינת תפוקות, הוא בעל מנגנון שרוב בני האדם מתעלמים ממנו. באמצעות האוזן ניתן לחוש את נפח הסביבה בזווית של 360 מעלות. מי שרגיש מדי בחוש השמע, לא רק הצלילים משגעים אותו אלה כל תנועה במרחב יכולה לגרום לו לכל התופעות האוטונומיות.

מהניסיון שנאגר עד היום, לא כל כך הבחנתי בהבדלים משמעותיים בין אנשים בעלי רגישות חושית זו או אחרת, מבחינת מבנה האישיות או האופי. עד כמה שהבחנתי, הנושא גנטי בעיקרו. אצל רוב האנשים בעלי רגישות כלשהי, ילדיהם רגישים או רגישים ייתר באותו החוש או בחושים אחרים. לרוב הרגישים, הרגישות כוללת יותר מחוש אחד.
נראה שהחוש בונה את האופי ומשפיע עליו הרבה יותר ממה שהאופי בונה או מצביע על חוש כזה או אחר.

לדעתי מומלץ ללמוד לווסת כל חוש הפועל בהיפר קליטה. כך נוכל לפתוח או לסגור על פי הצורך שלנו ביומיום לפי נסיבות הימצאותנו.

[הערסית*]

מעניין מעניין ..אף פעם לא חשבתי על הריח במונחים כגון אילו שאתם מדברים עליהם. אני רק מקשיבה ומטמיעה.אני כל כך נהנת מכל מערכת החושים שלי שאני לא מצליחה להבין מה הרגישות יתר הזאת שאתם מדברים עליה.....זה בטח כמו שאבא שלי כשהוא שם את המכשיר שמיעה ואז אמא שלי עושה כלים והוא משתגע מזה כי כל שיקשוק כפית מפריע לו לשמוע את החדשות (עם הפיצוצים והמרגמות בחזית)...מעניין ..הוא בטח חי כל הזמן כמו במסיבת טראנס.....
אז אתם מתכוונים שככה זה רגישות יתר , רק בלי מכשיר שמיעה?!
היא הזכירה פה את מרסל פרוסט אחד מעשרת גיבורי התהילה שלי...אני כל החיים שלי זה עוגיית מדלן אחת גדולה...
אני לא מבינה למה זיכרון של ריח מסויים היה גורם לך לכאב? יכול ליהיות שיש שם את המסמן בלי המסומן. כלומר : את מריחה משהו מהקרקעית של התת מודע מתחילים לצוף רמזים "זה אני זה אני"..את עדיין מרחרחת ולא יודעת למה שייך את הריח רק מבינה שהוא קשור למשהו שקברת עמוק כל כך...שרק שרידי האקו שלו עולים מקרקעית הנשמה שלך.אולי זה בכלל גילגו קודם.

פעם בסימטאות של הכיכר בברצלונה אישה שפכה דלי מים על המרצבות הלוהטות.... ואז ברגע אחד עלו מעל הקרקע העתיקה ריחות חזקים כלכך (כמו גשם ראשון על אדמה של קיץ למשל..)ואני עמדתי שם עם שני הנחיריים פעורים ..עוד עוד עוד...הרגשתי שזה פותח צינורות של זיכרון במטמון הסודי של התתמודע...עד היום אני בטוחה שזו היתה דרישת שלום מגילגול אחר....
גם לפי כל מה שהתרחש לאחר מכן ושזרק את החיים שלי לקצה....!

[אחיטוהר_לנצח*]

אני לא מבינה למה זיכרון של ריח מסויים היה גורם לך לכאב?
כי הוא היה מתקשר לחויה של כאב.
וכל מה שכתבת על
פעם בסימטאות של הכיכר בברצלונה אישה שפכה דלי מים על המרצבות הלוהטות.
אבל גילגול עכשוי לגמרי:-)
אגב למה את חןשבת שזה היה משהוא מגילגול אחר ולא סתם זיכרון רחוק?

[שלווה_ב*]

אחיטוהר, מאוד מרגש מה שסיפרת.

ערסית, מאוד מצא חן בעיניי הסיפור על מה שהרחת בברצלונה ומה שזה עשה לך.

למשה, תודה על ההסברים המעניינים.
חוש השמע, שהוא החוש החזק והמשמעותי ביותר מבחינת תפוקות
למה הכוונה במשפט זה? למה הכוונה ב"תפוקות"?

מומלץ ללמוד לווסת כל חוש הפועל בהיפר קליטה_ אני מבינה שזו תורה שלמה, אבל אולי אתה יכול להסביר בקיצור כיצד מווסתים _חוש הפועל בהיפר קליטה למשל איך עושים זאת לחוש הריח, שבו אנחנו עוסקים בדף זה?

[אחיטוהר_לנצח*]

למה הכוונה ב"תפוקות"?
ממה שאני מבינה שלווה ב זה כמות היכולות הגדולה של אותו חוש.
כלומר, משה טוען שבעזרת חוש השמיעה ניתן חוץ מרק לישמוע,אלא גם:
באמצעות האוזן ניתן לחוש את נפח הסביבה בזווית של 360 מעלות זה חדש לי...אולי משה ירחיב על זה או מישהו אחר שחש זאת.

וכן,באמצעות החושים,ניתן "לשמוע" באמת מה אנשים אומרים,"לראות" מה הם ואיך הם מציגים עצמם ,למשל.
מה באמת הם רוצים לומר,וכאילו לא אומרים....

[משה_אלבאום*]

ראשון ראשון
תפוקות רבות קיימות לכל חוש. בעיקר עם מרשים לעצמנו לתפקד עם החוש גם ברמה האנרגטית שלו. למראת זאת, חוש המגע הוא החוש המשפיע ביותר על המוח, למראת שכל חוש הפועל בהיפר קליטה משגע את המוח ברמה גבוהה ביותר.
חוש השמע הוא היחידי הפועל ב 360 מעלות ללא הפסקה 24 שעות ביממה. אמנם חוש המגע משפיע המון, אבל התנודות שהוא צריך על מנת להגיב אליהן צריכות תדר גבוה או חזק בהרבה מחוש השמע. נכון שכשמחברים את חוש המגע לרמה האנרגטית שלו הוא נהפך לראדאר עצום מימדים, אבל זה מצב הניתן לוויסות די בקלות לכן לא מחשיב אותו כהפרעה ראשונית.

יכולת התחושה של חושה השמע, כוללת בתוכו את היכולת לחוש את התנועה במרחב. אנשים רגישים מאוד בחוש הזה (כמוני) יכולים לחוש את כיוון הצליל והתנועה, המרחק מחפץ, קיר, תנועה של מכונית או ציפור ולעקוב אחרי התנועה. תחושת התזוזה חלה בתוך הראש ומורגשת כשינויים עדינים בלחץ האטמוספרי בחלל הראש. מסיבה זו טענתי שהתפוקה של חוש השמע ענקית במידה ומרשים לעצמנו לחוש איתו את תנודות החומר ולא רק את התנודה של הצלילים.
בנושא הצליל, במידה ומקשיבים לתחושת הצליל ניתן לדעת המון על כל מי שמדבר, צועק או שר.
דוגמא קטנה:
אישה סיפרה לי סיפור על תחושות קשות כלשהן שהציקו לה במשך השבוע האחרון. הסיפור התמקד בקשר בינה לבין בן זוגה, ולא הצלחתי לזהות בו את כוונתה הפנימית. ברור היה שהיא מנסה לגרום לי להבין משהו שצריכה הייתה לשחרר מתוכה. מכיוון שלא ידעה מה הנושא, ולא ידעה איך להסבירו, סיפרה לי סיפור שלא כל כך תאם את רצונה.
בהקשבה לקולה בעיניים עצומות, הסיפור הפך למשטח חלק ובו חריץ שהאישה נפלה לתוכו ונעלמה כשהבעת בהלה גדולה על פניה.
כששיתפתי אותה בסיפור, היא הזדהתה איתו מיידית. תחושת הפחד מהניתוק בינה לבין בן זוגה התבהרה לה, למראת שלא הצליחה לשים על זה את האצבע לפני כן.
תחושת השמע יכולה לשדר בבהירות את התכולה הנפשית רגשית של האחר. ישנם כאלה שבגלל הפאר הקיים בין מה שהאדם אומר, לבין התכולה הרגשית של דבריו המורגשת באוזן, מרגישים שהאחר שקרן, לא אמיתי, צבוע, או כל מיני דברים שאינם שייכים לפנימיותו של אותו אדם.
לרוב האנשים היכולת להתמקד במציאות של הרגע ללא חיבורה או שידור של החלקים הפנימיים שלו כלפי חוץ. הבעיה היא שעבור הרגישים שמיעתית, אלו שקרנים חסי לב או תקנה, מתרחקים מהם ולבסוף נשארים מבודדים.

בנושא חוש הריח.
כתבתי זאת במקום אחר, אך לא הצלחתי למצוא את ההסבר.
חוש מווסתים באמצעות חשיפה הדרגתית אל הגירוי המפריע, ולימוד הרפיה של הגוף בזמן שהגוף מגיב אל הגירוי.
מכיוון שהשפעות חישת ייתר הן תמיד מכווצות את המנגנונים השונים בגוף, הרי שבמידה ונצליח להרפות את הגוף לאחר שהתכווץ, תוך כדי הפעלת הגירוי, הרי שאנו מלמדים את המוח לווסת את עצמו ולכן את התגובות.

אשמח לשמוע תגובות לאחר התנסות

[הערסית_מהשכונה*]

יופי משה.
אולי תאמר לי משהו על המצב ההפוך! הפוך אילו הלחשנים! יש מישהי שמדברת אלי כל כך בשקט שכשאני באה לפגישה איתה אני עושה ניקוי אזניים יסודי..וגם זה לא עוזר. אני ממש מתפתלת בישביל לשמוע אותה . והיא, לא מראה סימני מאמץ לעזור לי לקיים איתה דו שיח . לפעמים זה נראה לי די אלים . הדיבור החרישי עד אימה הזה. זה כמו לצרוח על מישהו. אבל הפוך!
אחיטוהר לנצח מנסה את כוחה אצל הלחשנית
ובקשר להיא שלוחשת...
יש לי הרגשה (אוי אני כנריאה חוטאת בחטא הניתוח,....)
אולי האישה הזו,הבינה שרק עי' דיבור על גבול שפת סימנים, מישהו ישים אליה לב.
והיא כל כך מורגלת בזה שהיא כבר לא מבחינה שמילבדכן אין איש בחדר ואת כולה שלה.
והינה תיראי איזה תשומת לב כיבלה "הלוחשת לערסים" שהיא מובאית כשאלה.
?

[שלווה_ב*]

למשה, תודה על מה שכתבת על החושים.

רציתי לשאול כמה שאלות כלליות שהתעוררו בי כשקראתי את כל דבריך בנידון.
וכך כתבת:
לדעתי מומלץ ללמוד לווסת כל חוש הפועל בהיפר קליטה. כך נוכל לפתוח או לסגור על פי הצורך שלנו ביומיום לפי נסיבות הימצאותנו.
בהודעה אחת כתבת על רגישות בחוש השמע והדגמת אותו בסיפור מדהים על אישה שסיפרה לך על בעיותיה ולא ידעה להסביר ואתה באמצעות הקשבה בעיניים עצומות ראית מחזה שבאמצעותו הכל הובן.

שאלותיי הן אלו:

• האם לרגישות החושית הזו יש - נוסף לסבל שהיא גורמת - גם יתרונות? כגון קליטת מסרים בלתי מילוליים וכו' או כמו קליטה מיוחדת שתיארת בסיפור שלך. נראה לי שתשיב על כך כן, ומכאן נובעת השאלה הבאה:
• האם באמצעות ויסות חוש הפועל בהיפר קליטה לא מאבדים מעט או הרבה מיכולת הקליטה המיוחדת הזו?
• האם ניתן ללמוד להיות רגישים אך לא פגיעים, כלומר שאפשר יהיה להשתמש ביתרונות של החוש הרגיש אך לא להיפגע מכל התופעות הקורות משום שהמוח אינו יכול לווסת את הרשמים המגיעים מחוש זה? האם אפשר להגיע למצב כפי שכתבת כך נוכל לפתוח או לסגור על פי הצורך שלנו ביומיום לפי נסיבות הימצאותנו.
• אם למישהו יש רגישות בחוש או בכמה חושים והוא מצליח לחיות עם זה די בשלום על ידי הימנעות ממצבים שמגרים את החוש (נאמר שמדובר בחוש הריח, אז למשל הימנעות מלהיות במקומות שאינם מריחים היטב, לדאוג שתמיד יהיה בתיק בושם טוב או שמן ארומטי כדי שאפשר יהיה להריח אותו אם נתקלים פתאום בריח לא נעים וכו' וכו') - האם זה מזיק להמשיך ולחיות כך וחייבים לווסת את החוש?
• וכתבת כך: תפוקות רבות קיימות לכל חוש. בעיקר עם מרשים לעצמנו לתפקד עם החוש גם ברמה האנרגטית שלו האם כתבת מאמר המפרט איך מתבטאת הרגישות בכל חוש ומהן התפוקות של כל חוש כשמתפקדים גם ברמה האנרגטית שלו?
• האם אתה מוכן לפרט כאן בקיצור מה התפוקות של כל חוש ואיך מתבטאת הרגישות בכל חוש?
• ואיפה אפשר לקרוא מאמרים שכתבת בנושא רגישות חושים? אפשר לקבל בבקשה לינקים וגם שמות ספרים שפרסמת כדי שאוכל לקרוא?

[משה_אלבאום*]

ל שלווה ב תודה על השאלה.
עדיין לא פרסמתי ספרים או מאמרים בנושא. בעתיד כנראה זה יגיע.

רגישות גבוהה בחושים, לא צריך לעשות איתה כלום מלבד להינות ממנה.

רגישות ייתר היא דבר אחר לחלוטין. רגישות ייתר מאופיינת בכך שהיא גורמת לתופעות אוטונומיות, שאינן נשלטות.
רגישויות ייתר במידה ואיננו לומדים לווסת, נשתדל להסתתר מכל גירוי חושי היכול לגרום לכאב ראש, בחילה, הזעת ייתר, חרדה ועוד ובצדק.
את הרמה הזו של החוש אני ממליץ ללמוד לווסת.
איני חושב שקיימת תופעה שלילית של יכולת החישה לאחר שלומדים לווסת אותה. ברגע שאני בוחר לחשוף עצמי לגירוי, או ברגע שאני בוחר לחסום עצמי, הרי אני הוא זה שבוחר. אפשרות הבחירה היא ההבדל המרכזי.

איני חושב שאפרט כאן את התפוקות האנרגטיות של כל חוש.

בנושא הפגיעות בעקבות החישה. נראה שהפגיעות חלה בעיקר אם רגילים לחבר לחישה את העבר הכואב השייך לפגיעות קודמות. נראה שברגע שלומדים להפריד בין הכאבים הרבים שחווינו כשלא היתה לנו ברירה, מהדרך בה חשים כיום לאחר לימוד הוויסות, ניתן לחוות את כל רמות הקליטה ללא פגיעות מיותרת. נראה חשוב גם ללמוד לקחת אחריות על הידע, ולא לפחד שלא נדע מה לעשות איתו. גם במידה ולא נדע מה לעשות איתו, הרי שלא תמיד חייבים לעשות עם ידע משהו.

[שלווה_ב*]

למשה, תודה רבה על התשובות המפורטות! @} @} @}

_רגישות גבוהה בחושים, לא צריך לעשות איתה כלום מלבד להינות ממנה.
רגישות ייתר היא דבר אחר לחלוטין_
האם בדרך כלל לאותם אנשים יש גם רגישות גבוהה בחושים וגם רגישות יתר?
או שמי שיש לו רגישות יתר אין לו גם רגישות גבוהה? או שזה אינדיבידואלי ואין כלל שאפשר להכליל על כל המקרים?}

[משה_אלבאום*]

בחיי, דיונים חשובים ומהנים.

כמה נעים לראות שאת כל תלאות העבודה על החושים פתרנו באמצעות מדיטצית האפור. מקל מאוד על החיים ומאפשר וויסות ברמה גבוהה ומדויקת הרבה יותר.

רגישות גובהה אינה רגישות ייתר, אך כל מי שיש לו רגישות ייתר הוא בעל רגישות גובהה מאוד, "גבוהה מדיי".