_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון

ממש כפי שיישוב או שכונה צריכים להתאים לאנשים בכל הגילים -- קהילה של 7000 (12), מעגל החיים (26) -- כך גם הם צריכים איזון בפעילויות של שני המינים, ויש לספק בצורה שווה את הדברים שמשקפים את הצדדים הגבריים והנשיים בחיים.
עיר מודרנית חצויה לפי מין. הפרברים לנשים, מרכזי העסקים והתעשיה לגברים; גני ילדים לנשים, מכוני הכשרה מקצועית לגברים; סופרמרקטים לנשים, חנויות כלי עבודה לגברים.
מאחר שאין בחיים דבר שהוא לחלוטין גברי או לחלוטין נשי, עולם שבו יש הפרדה קיצונית בין המינים גורם לעיוות המציאות ולהפצת והקשחת העיוותים. במדע שולט הפן הגברי, ולרוב גם גישה מכניסטית; במדיניות חוץ שולטת הלוחמנות, שגם היא תוצר של האגו הגברי. בתי ספר מוצפים בעולם הנשים, וכך גם בתי המגורים. הבית הפך לממלכתה של האשה באופן מגוחך כל כך שיזמים מפרסמים בתים עדינים ו"נחמדים" כמו חדרי איפור. הרעיון שבית כזה יוכל לשמש לבניית דברים או גידול ירקות, עם נסורת ליד הכניסה, הוא כמעט לא מתקבל על הדעת.הדפוסים לפתרון הבעיה הזאת עדיין אינם ידועים. נוכל לתת מושג לגבי סוגי הבניינים וייעודי הקרקע והמוסדות שיאזנו את הבעיה. אבל אי אפשר להבין מה המבנה הגיאומטרי המתאים עד שמכירים בעובדות החברתיות ומאפשרים להן להשפיע על הסביבה הפיזית. בקיצור, עד שלא יוכלו גברים ונשים כאחד להשפיע על כל החלקים בחיי העיר, לא נוכל לדעת איזה מין דפוסים פיזיים יתאימו לסדר החברתי הזה.
לכן:
הבטיחו שכל חלק בסביבה -- כל בניין, שטח פתוח, שכונה, ואזור מסחרי -- ייבנה לפי חושים של גברים ונשים במשולב. שמרו על האיזון בין הגברי לנשי בכל מיזם מכל גודל, החל במטבח וכלה במפעל.

אין לבנות שכונות מגורים ללא סדנאות לגברים; ולא אזורי תעשיה בלי משרות חלקיות ומעונות לאמהות -- פיזור העבודה (9). בכל מקום שמאזן את הגברי והנשי, דאגו שלכל גבר ואשה בפני עצמם יהיה מקום להתפתח, מוגדר ונפרד מהצד המנוגד -- חדר משלך (141).