הפסקת ביטוח למיילדות בית

הי שרהלה,
ראיתי את זה הכצעקתה?

אכן, לא מחדשים למיילדות את הביטוח. אתמול, בישיבתנו החודשית, ניסינו למצוא פתרונות מיידים, כי יש מיילדות שמינואר כבר לא יהיה להן ביטוח. חברת לוידס אנגליה, הבעלבית של חברת מדנס הישראלית, היא הנבלה של הסיפור. וזה בכלל לא בגלל שיש יותר תביעות על לידות בית, זה לגמרי שיקול כלכלי- אין מספיק מיילדות בית משלמות כדי לכסות אם וכאשר תהיה איזושהי תביעה. כי אז מדובר על מליונים. אנחנו מנסות למצוא חברת ביטוח אחרת, אולי בשוויץ? ולבדוק גם את האפשרות לעבוד ללא ביטוח, כמו שעושות כבר הרבה מיילדות באירופה ובחלק ממדינות ארהב. את היית יולדת עם מיילדת ללא ביטוח?
בסורוקה לא היה אסון מלידת בית, כמו שכתוב בעיתון, אלא נולד תינוק עם בעיה, שהועבר לטיפול בבית חולים. אבל זו הזדמנות לספר כמה מסוכן ללדת בבית. אני חושבת שיש מקום לפתוח דף בנושא, אולי יש למישהו רעיון מה לעשות.

זה נכון אבל ההודעה לא מדוייקת. דבר ראשון הלידה שהסתיימה באסון בנגב לא הסתיימה באסון והכל בסדר עם התינוק. היה איזשהו מצב חירום שטופל היטב ובצורה מקצועית.
מה שקורה זה שיש מיילדות שהביטוח שלהם פג בקרוב ואז כנראה לא יחודש. יש מיילדות שיש להן עוד זמן עד לחידוש. צריך לשאול ולהעלות את הנושא הזה מול המיילדת. ולהיות מוכנים לזה שההורים יצטרכו לחתום על מסמך וויתור.

מה הביטוח (כרגע) מכסה?

וואו...
האמת היא שאולי אני אצטייר כחסרת אחריות אבל בזמנו בכלל לא עניין אותי הנושא של הביטוח ומה הוא מכסה. זאת אומרת,הנושא הזה אף פעם לא עלה בשיחות עם המיילדת. תמיד יצאתי מנקודת הנחה שמיילדת שמחזיקה בכל ציוד ההחייאה כנדרש ומשתייכת לאירגון אימה'י- היא מספיק אמינה.
זה דווקא מעניין לשמוע מה הביטוח מכסה(יותר נכון,כיסה?) בדיוק.
בזמנו המיילדת בקשה מאיתנו לכתוב מה נרגיש במקרה של מוות של התינוק או מה בעלי ירגיש במקרה של מוות שלי. זה היה נראה מאד ישיר ומעשי אבל down to earth,זה סיכון,לא? אי אפשר לכסות את זה ולהתעלם כאילו זה איננו.אני מרגישה שכל העניין של הביטוח הוא קצת מיותר. תמיד מדברים על דורות של נשים שילדו בבתיהן. על התחברות אל אלפי אלפים של שנים בהן נשים ילדו ומיילדות עזרו להן בלידה. מה שונה עכשיו? זה שאנחנו חיים בתקופה מודרנית? בחברה מערבית? אני לא יודעת. אני כל כך לא עורכת דין. אבל שרהל'ה- אני בטוחה שיש לכן ייצוג משפטי כלשהו לא? מה שאני שואלת בתור אישה שהרה ויולדת(בבית); איפה עובר הגבול בין לידה שהסתבכה כתוצאה מרשלנות של המיילדת לבין לידה שנסיבות מצערות הביאו למות התינוק או האם? מי או מה יגן על ההורים/לקוחות מפני רשלנות מיילדותית? זה מה שלי אישית נראה הכי חשוב. אני שומעת די הרבה סיפורים על מיילדות בית כאילו או אחרות שהאגו המיילדותי שלהן קצת עלה להן לראש והן בפירוש מגלות התנהגות רשלנית כלפי היולדת. אולי כל המצב הזה קרה כדי לזעזע אתכן קצת? כדי לתת לכל אחת מכן את ההזדמנות לעשות בדק בית רציני עם עצמה? עד כמה היא מחוייבת ומבינה את גודל האחריות שנח על כתפיה בלידה. ולאו דווקא בלידת בית. אני בכוונה כתבתי לידה. לידה היא לידה. כמו שהיה לפני אלפי שנים.
טוב הבן שלי מבקש סיפור אני אמשיך אחר כך.

מה נרגיש במקרה של מוות של התינוק או מה בעלי ירגיש במקרה של מוות שלי
תלכו לתבוע את המיילדת?
הביטוח הזה הוא לא נגד אסונות, אלא נגד תביעות, לא?

תביעה לא תפיג את הכאב ולא תחזיר לי את התינוק שמת.אני מתארת לעצמי שאני יולדת אידיאלית עבור מילדות הבית (-;

אולי היולדים בבית צריכים לבקש מחברת בטוח לבטח אותם, משהו כמו בטוח חיים. אם קורה משהו חו"ח טובעים את הבטוח ויש לו כיסוי כי יש מלא אנשים עם בטוח חיים.
אולי אם יתחילו להיות דרישות כאלה משהו יכול להשתנות...
הם באמת מנוולים החברה הזאת. מה עם רופאים שעושים ביקורי בית, אותם לא מבטחים?

אולי היולדים בבית צריכים לבקש מחברת בטוח לבטח אותם, משהו כמו בטוח חיים

FORGET IT BABY (-: אף חברת ביטוח שפויה לא תכניס לפוליסת ביטוח חיים סעיף של כיסוי תחת ללידת בית.
מה עושים בשאר המדינות בהן הפסיקו את הביטוח? אני מניחה שנשים ממשיכות ללדת בבית....

תביעה לא תפיג את הכאב ולא תחזיר לי את התינוק שמת.
כן, אבל מה עם תינוק פגוע, שזקוק לטיפולים יקרים משך כל חייו? דווקא במקרה מוות הביטוח לא משלם הרבה. אבל במקרה של פגיעה יש הוצאות אמיתיות שיכולות להיות עצומות. מי ישלם?

מה עם תינוק פגוע, שזקוק לטיפולים יקרים משך כל חייו?
ואיך יודעים אם זה מרשלנות או לא?
מתחילים מאבקים של עו"דים (של הביטוח של המילדת) בעו"דים (של ההורים)?

אבל מה עם תינוק פגוע, שזקוק לטיפולים יקרים משך כל חייו?
מכירה תינוקת שנולדה בלי קטע מהושט.
הם עברו ניתוחים על ניתוחים, טיפולים, והאמא לא יכלה לעבוד במשך כמה שנים כי היה צריך להיות עם התינוקת 24 שעות ביממה, והם היו במצב כלכלי קשה.
הביטוח הלאומי משלם למשפחות עם ילד נכה/חולה/פגוע, אבל רק בתנאי שהמחלה/הנכות רשומה אצלו ברשימות.
עכשיו, מסתבר שעד זמן קצר לפני שהילדה נולדה, אי אפשר היה להציל תינוקות כאלה והם היו מתים. אז לא היה סעיף לגביהם בביטוח הלאומי.
כשבתם נולדה, כבר היו אפשרויות להציל את חייה.
אבל מבחינת הביטוח הלאומי, אין בעיה כזאת "ילד בלי ושט" שצריך לאכול דרך גסטרוסטומי וכו'. לא קיים = לא משלמים.
והורים במצב כזה, שרצים כמה פעמים בשבוע לבית חולים, שנמצאים תמיד אחרי ניתוח או לפני ניתוח, עם סיבוכים ועניינים, וגם ביום טוב זה סיפור - אין להם כסף וכוחות להילחם כדי לקבל את המגיע להם מביטוח לאומי.

טוב, אבל זה בגלל שזו היתה מחלה שבמקרה בדיוק אין לה סעיף. זה לא קשור ללידת בית.
במקרה כזה לא תובעים את המילדת. זה לא קשור אליה בכלל!

מה שאני אומרת הוא, שמי שמשלם אמור להיות הביטוח הלאומי.
אבל גם להם יש מקרים שהם לא משלמים, בכל מיני תואנות.

אם תינוק נפגע בלידה בבית החולים - מי משלם כל השנים? בית החולים? רק אם תובעים אותו, לא?

שמי שמשלם אמור להיות הביטוח הלאומי.
ביטוח לאומי וקפות חולים משלמים את הצרכים הבסיסיים. ואם אין ברירה - זה מה שיש. אבל כאשר תינוק נפגע בלידה, ויש תביעה וביטוח - זה מאשפר טיפול הרבה יותר יקר. יותר ציוד מתוחכם, יותר טיפולים משלימים כמו פיזיוטרפיה במים, רכיבה טיפולית על סוסים, כסא גלגלים חשמלי חכם, מטפלת בחלק משעות היום, פיזיוטרפיסטית שמגיעה הביתה כל יום במקום ללכת שלוש פעמים בשבוע לקופ"ח, וכו'. כאשר יש בעיה אמיתית כספי ביטוח יכולים מאד להקל על החיים. לא מדובר על תביעה קנטרנית כדי "להכניס" למילדת, או לרופא, או לכל גורם אחר. מדובר על תביעה כדי להשיג כספים שיכולים מאד לשפר את הטיפול ואת רמת החיים של המטופל ומשפחתו.

ברור שכשיש תינוק פגוע (חו"ח), כספי הביטוח יכולים להועיל, השאלה היא אם לגיטימי לתבוע מיילדת (אפילו כשיודעים שיש לה ביטוח, וזה לא היא עצמה תצטרך לשלם) כשברור שלא מדובר על רשלנות.

השאלה היא אם לגיטימי לתבוע מיילדת
אותה שאלה נשאלת על בי"ח, לא?
(וההבדל הוא שזה גוף גדול, ושאנחנו לא רוצות לפגוע במילדוּת הבית).

כשברור שלא מדובר על רשלנות.
למיטב ידיעתי ביטוח מכסה לא רק רשלנות, אלא גם מקרים של טעויות אנוש, או מיקרים של אסונות על רקע לא ברור. וכאשר יש באמת אסון כזה, ובאמת ידרש כסף רב למשך כל חיי התינוק, קשה מאד לוותר על תביעה כספית. יש הרבה תביעות שנגמרות בפשרה - הנפגע מקבל כסף רב מחברת הביטוח, והנתבע לא מודה ולא מורשע ברשלנות.
למרבה הצער אסונות קורים, והתוצאות עלולות לעלות כסף רב, ולכן מפחיד למדי שלא יהיה ביטוח מתאים.
כי מה זה אומר שאין ביטוח? זה אומר שאם יקרה חס וחלילה אסון, לא יהיה מי שיספק את הכסף הנרש לטיפול. שהרי גם אם יתבעו את המיילדת, יש להניח שלה עצמה אין מאות אלפים או מיליונים לתת לנפגעים, גם אם יוכח שהיא התרשלה, ובודאי אם לא יוכח שהתרשלה, או אם באמת לא התרשלה.
הביטוח - כשמו כן הוא - הוא מספק ביטוח למקרה אסון. וסונות קורים, גם ללא רשלנות, גם ללא אשמים.
דוגמא - תינוק נתקע בתעלת הלידה, נוצר קרע של עצב של הזרוע, היד נשארת משותקת. מצב סביר, שקורה, לא אסון ממש גדול (יחסית לשיתוק מוחין עם פיגור עמוק מחוסר חמצן בלידה למשל). אם יש ביטוח - יש את מי לתבוע, יהיה כסף לטיפולים, פיזיוטרפיה, עזרים טכניים שיקלו על החיים וכד'. לא יהיה ביטוח - הילד יקבל את המינימום שקופת חולים או ביטוח לאומי מציע, אלא אם כן ההורים יוכלו לממן את התוספות.
כרופאה אני יודעת שאסונות קורים, וגם אסונות לא עצומים הם אסונות. וגם אם עושים הכל הכי טוב שאפשר.
לדעתי באמת מאד מפחיד שמיילדת תעבוד בלי ביטוח.

מבחינתי מילדת ללא ביטוח זו לא אופציה בדיוק בגלל הטיעונים של אמא ל 5,
לא לצורך תביעות קנטרניות נוסח סרטים אמריקניים, אלא כמו ביטוח צד ג' ברכב. שיהיה עוד גוף שיכול לתת תקציב שעושה הבדל של ממש!
אני ממש מקווה שיימצא פתרון מהיר לעניין, כי מבחינתי זה הכרחי העניין הזה

אני תוהה אם אי-אפשר לקבל כיסוי ביטוחי ישירות עבור האם והילוד (ללא צורך לתבוע את המילדת) בפוליסה של ביטוח בריאות רגיל. מבחינת הביטוח תאונה בלידת בית מתוכננת לא צריכה להיות שונה ממקרה דומה בלידה לא מתוכננת מחוץ לבית-חולים (כאשר לא היתה אפשרות או זמן להסיע את היולדת לשם).

מאד לא סביר שביטוח רגיל יכסה את זה. בדיוק כמו שנדרש ביטוח מיוחד לספורט אתגרי. אם אתה בוחר לעסוק במשהו מסוכן ביטוח רגיל לא מכסה אותך. וכרגע המקבול על כל הממסד שלידת בית זה נורא מסוכן, אפילו אם זה לא נכון. לא תהיה להם כל בעיה להוכיח בבית משפט שההורים בחרו לידת בית למרות שהזהירו אותם שזה חסר אחריות. כמו אדם שנפגע במרוץ מכוניות. זה לא כמו סתם תאונת דרכים. אני חוששת שיהיה מאד קשה לשכנע בית משפט שלידת בית זה סתם לידה רגילה. בית חולים מבוטח נגד דברים כאלה, וגם מילדות בית היו מבוטחות עד עכשיו. זה בדיוק הביטוח שאותו רוצים להפסיק, אם הבנתי נכון.

יש מיילדות שמינואר כבר לא יהיה להן ביטוח.

אבל למי?

את היית יולדת עם מיילדת ללא ביטוח?

נראה לי שצריך לבטוח מספיק במיילדת כדי ללדת גם ללא ביטוח. מצד שני, זה קצת חוסר אחריות להתעלם מהאפשרות שיהיה צורך בביטוח...

אוקי, זו היתה השאלה שלי. האם הביטוח מיועד גם למצבים לא של רשלנות. אני מבינה שרק במצבים שיש סימן שאלה (בלי קשר אם מדובר על בי"ח או על מיילדת). אם למשל נולד ילד עם תסמונת דאון, ביטוח שכזה לא מועיל. נכון?
אני לא מנסה להגיד שהוא לא נחוץ, רק להבין מתי הוא בשימוש.

אני תוהה אם אי-אפשר לקבל כיסוי ביטוחי ישירות עבור האם והילוד
זה בדיוק גם מה שאני תהיתי לגביו. אני גם אומרת שאם תהיה דרישה מספיק גדולה, בסוף יכול להתחולל שינוי. מבחינת חברות הבטוח הפוליסה יכולה להתאים גם ללידה בבית וגם ללידה בבי"ח. מן הסתם יהיו הבדלים בפרמיה
זה סוג של סטארט-אפ. אם מישהו מכיר מנכ"ל של חברת בטוח אפשר להציע להם לבדוק (את הכדאיות הכלכלית, מן הסתם)

זה בעצם ביטוח חיים לתינוק שעוד לא נולד.

קומה ג- תבדקי עם המיילדת שלך אם יש לה ביטוח או לא.
ל-אם פי 3- לפי מה שאני מבינה הביטוח בשימוש כאשר יש רשלנות או טעות אנוש או בעיה אחרת שמתרחשת בלידה עצמה או בסמוך לה(כידוע תסמונת דאון מתרחש קצת קודם....). למשל אחות של חברה שלי נולדה בבי"ח ומסיבות לא תקינות לא הגיע לה חמצן למוח שניות אחדות, הילדה לקתה בבעיות שונות והם תבעו את ביה"ח כדי לממן את הבי"ס המיוחד והטיפולים המיוחדים שהזדקקה להם.

מה שהכי תמוה בעיני זה שאם הסטטיסטיקה מצביעה על אחוזים כמעט אפסיים של סיבוכים בלידות בית(לעומת בתי חולים)-מדוע יש עילה להפסקת הביטוח ללידות הבית? נשמע ממש כמו מניע פוליטי מובהק.
אבל מצד שני,כאמור, בזמן האחרון שמעתי יותר מפעם ומפעמיים על התרשלות מיילדות בית בתפקידן.אולי זה אומר דרשני.

ולבדוק גם את האפשרות לעבוד ללא ביטוח, כמו שעושות כבר הרבה מיילדות באירופה ובחלק ממדינות ארהב.
למה אין להן ביטוח? הרי לא ייתכן שבמדינות כמו הולנד או אנגליה אין מספיק מיילדות בית משלמות כדי לכסות אם וכאשר תהיה איזושהי תביעה.

בהולנד כמדומני הן שייכות למערכת הבריאות בכלל.

אנחנו מנסות למצוא חברת ביטוח אחרת, אולי בשוויץ?
אולי בהולנד? אולי חברה אחרת באנגליה? חשבתי שדווקא באנגליה לידות הבית הן די ממוסדות ודי נפוצות, לא?

חשבתי על זה - לחתום על מסמך שמשחרר את המיילדת מאחריות במקרה אסון זה די מוזר...
אני בכלל לא בטוחה שזה "תופס" מבחינת דיני הנזיקין
ושנית אני בשום אופן לא הייתי עושה את זה - בדיוק כמו שלא הייתי משחררת רופא מאחריות לרשלנותו.
צריך לזכור שעם כל הערכתנו, חיבתנו ומחויבותנו למיילדות הבית ולעניין עצמו עדיין ייתכן שמיילדת תתרשל וייגרם נזק נוראי, הייתי רוצה שיהיה מי שיכסה לפחות את העלויות הכספיות של טיפול.

נשמע ממש כמו מניע פוליטי מובהק.
תלוי מאיפה שואבים את המידע - אם מהכתבה הרי שהצגת הדברים באמת "צועקת, פוליטיקה" מצד שני יכול בהחלט להיות שחברות הביטוח חישבו ומצאו שזה לא כדאי להן (אלו הרי חישובים סטטיסטיים - כמה אנשים (מיילדות בית) משלמים דמי ביטוח, מול תוחלת הנזק (הסיכוי שיקרה וגובה התשלום שחב' הביטוח תידרש לשלם), אפשר שזה פשוט לא כלכלי - לא בגלל שזה סיכון גבוה יותר מאשר בבי"ח פשוט כי יש מעט מיילדות כאלו, כלומר רק מעט אנשים מכניסים כסף לקופה שממנה ייצטרכו לשלם במקרה ש...

לפי מה שקראתי במסגרת איסוף מאמרים על לידות בית יש הרבה לידות בית באוסטרליה וניו-זילנד. אולי שם ?

אפשר שזה פשוט לא כלכלי - לא בגלל שזה סיכון גבוה יותר מאשר בבי"ח פשוט כי יש מעט מיילדות כאלו, כלומר רק מעט אנשים מכניסים כסף לקופה שממנה ייצטרכו לשלם במקרה ש...
מסכימה לגמרי. גם אני הבנתי שזה העניין: אין מספיק משלמות-ביטוח כדי לכסות מקרה אחד של תביעה.
טרה רוסה: לדעתי בארצות אחרות אין בעיה כזאת כי זה לא עסק פרטי. בארץ זה פרטי והם צריכות לשלם פרטי.

ראיתי שכתוב פה על הביטוח של מיילדות הבית אבל לא הבנתי - האם כל מי שמתכוונת ללדת בבית פה , מוכנה ללדת אם אין ביטוח?
אני חושבת על כך די הרבה...

אני לא חושבת שנלד בבית בלי ביטוח וזה מבאס אותי נורא.

שלום לכל יפי הנפש.
מי שלא ראה בסביבתו מה זה לגדל ילד פגוע לא מבין על מה מדובר.
אם התינוק מת חלילה זה אסון וכסף לא יחזיר אותו.
אם האמא מתה יש לה ביטוח חיים.
אבל אם נולד ילד פגוע שצריך למשל 80000 ש"ח לשלושה שבועות בחווה בראש פינה או אלף ש"ח לחודש לרכיבה טיפולית ולא נדבר על מקרים סיעודיים אז זה בהחלט בעיתי.

הביטוח לא נגמר מחר. אני מאמינה שימצא פיתרון. אישית לא אלד ללא ביטוח.

אבל מצד שני,כאמור, בזמן האחרון שמעתי יותר מפעם ומפעמיים על התרשלות מיילדות בית בתפקידן.אולי זה אומר דרשני.

באמת? את יכולה לפרט?

שלום לכל יפי הנפש.
איזו יופי של פתיחה! /-:
עם זאת - תודה על הדוגמאות. זה עוזר להבין על מה אנחנו מדברים.
(מצד שני - איך ניתן להוכיח קשר בין אוטיזם ללידה?)

לגמרי שיקול כלכלי- אין מספיק מיילדות בית משלמות כדי לכסות אם וכאשר תהיה איזושהי תביעה
אני לא מבינה.
מה - ללוידס אין די כסף?
אפילו מיילדת יחידה, סטטיסטית, כדאי להם לבטח.
הרי הסיכוי שהיא תזדקק להפעלת ביטוח של מליון ליש"ט, מגולם בפרמיה שהיא משלמת.
זה לא שונה מהותית מהסיכוי שדי מכוניות יצטרכו להחלפת פגוש וזה יסתכם בסכום דומה (כלומר - זה בטח שונה ויש, בהתאם, הבדל בפרמיה).

אוף. אני חושבת לאט היום.
בטח כל מה שהם רוצים זה לייקר את הפרמיה

באמת? את יכולה לפרט?
לא. אם אחת היולדות שחלקן משתתפות כאן תרצה לספר-זו החלטה שלה. אני שומרת על דיסקרטיות.

???
אפילו אם יהיה ביטוח, זה לא מה שימנע אסון, זה לא מה שיעלים את כל הזמן והרגשות שצריך להשקיע בילד פגוע. כל מה שזה נותן זה כסף.

כסף זה איכות חיים לילד הפגוע שמקבל את הטיפול הטוב ביותר שהוא צריך ולא רק מה שקופ"ח\ביטוח לאומי נותן. כסף זה איכות החיים של שאר הילדים בבית שכל גרוש מוציאים על הטיפול בילד הפגוע.
היו להורי שכנים שהיתה להם ילדה שבגלל בעייה מסויימת שלא אפרט ושלא נבעה ממשהו שהיה ידוע במהלך ההריון , חיי המשפחה התהפכו לגמרי: הילדה אפילו לא הגיעה לשלב שיכולה היתה לזחול לבד. היתה זקוקה להשגחה צמודה כל שעות היממה (=כסף) , עבודת ההורים כמובן השתנה(=כסף) , בעיות שונות נוצרו בדינמיקה המשפחתית, אחד הילדים התחיל לגמגם. האפשרות שהתאפשרה מהמדינה זה להכניס אותה למוסד והם לא התלהבו מהרעיון. בקיצור, אף אחד לא הולך לקנות וילה בקיסריה מכסף של ביטוח כזה. זה משהו שמאפשר רמת חיים סבירה לילד הפגוע ולשאר בני משפחתו , משפר את איכות החיים של הילד הפגוע.
בזמנו השתתפתי במסגרת שבין היתר היתה אמורה להיות מיועדת לילדים אוטיסטים. המסגרת היתה פרטית ונחשבה טובה, אבל כל פגישה (של שעה -שעה וחצ) עלתה 180 שקל לפני כ7 שנים. ועוד בדרום. נחשו כמה ילדים יכולים לממן את המסגרת הזו?

אני יכולה להבין הורים שאומרים, אני מאמין שהלידה תהיה טובה ולא יהיו שום סיבוכים, בפרט אם יש לידות קודמות כאלה לאמא. אבל למה שמיילדת תרצה לילד בבית בלי ביטוח?

האם כל מי שמתכוונת ללדת בבית פה , מוכנה ללדת אם אין ביטוח?
אני לא. מונו כתבה הכל. (המיילדת שלי מבוטחת בתקופה שאני צריכה ללדת).

גם אם למיילדת יש ביטוח, הוא יכסה רק פגיעות שנגרמו (או יש אפשרות שנגרמו) עקב פעולות או מחדלים של המיילדת. כלומר, גם במקרה בו ילד נפגע במהלך הלידה, לא בכל מקרה הביטוח של המיילדת יכסה זאת (אותו דבר אמור גם לגבי תביעה של בית החולים אם יולדים שם - רק ששם בחלק יותר גדול מהמקרים אסונות נגרמים עקב טיפול לא נכון). לכן אני לא חושב שזה שיקול מרכזי. כלומר, אני לא חושב שכדאי לקחת לסכן את בריאות האם או הילד רק בגלל שאין ביטוח למיילדת. עדיף להקטין את הסבירות לאסון גם במחיר של אובדן פיצוי אפשרי.

גיא, איך מוכיחים שנזק נגרם בגלל תפקוד לא נכון של המיילדת? בגדול אתה צודק שכדאי להקטין את הסיכון ובכל זאת אני לא רואה את עצמי הולכת ללידה בלי ביטוח. (וגם לא מבינה מיילדת שתעבוד בלי ביטוח. אבל זה לא הנושא).

מנסיוני עם חברת ביטוח (בנושא של תביעה לאובדן כושר עבודה) אז גם ככה הם ממררים לך את החיים ולא בטוח שבסוף את הכסף יתנו.
איך מוכיחים שנזק נגרם בגלל תפקוד לא נכון של המיילדת? על זה בדיוק יתחילו להתווכח בחברת הביטוח של המיילדת. רק בהפוכה.
אני אישית אלד בבית גם ללא ביטוח. למרות שלמיילדת המיועדת שלי יש עדיין ביטוח.

A point against insurance:
If a midwife is covered, she has to follow protocol. This might mean (just my assumptions) :prenatal tests and USs, timing contractions, vaginal exams, time limit after water brakes etc. To ME this is unneccessary interventions that can have negative affects on the birth. I would not want to be subject to these procedures just because she needs to cover her a$$. I believe that a lay midwife , for this reason, is a better birth companion.
The insurance issue is just the same as the hospital - in my eyes. You gain insurance by raising the risks.

הידיעות החדשות האלה הן קשות מאוד עבורי. אני צריכה ללדת לידה שנייה בעוד 3 חודשים ותכננתי לעשות זאת בלידת בית. אני אובדת עצות מה לעשות מה האלטרנטיבה הכי טובה: תומכת לידה + בי"ח עם אופציה ללידה טבעית? מישהי מכירה צירוף כזה אופטימלי באיזור המרכז?

בת ההרים, את יכולה אולי לפרט מבלי לציין שמות ומקומות?

שולי, תבררי עם המיילדת הספציפית איתה את מתכוונת ללדת מתי מסתיים לה הביטוח, אולי לעוד שלושה חודשים היא עדיין מכוסה.

אני לתומי חשבתי שהבעיה היחידה עם הפסקת הביטוח היא של המיילדות.

קשה לי להבין למה יולדת תעדיף להעלות את במודע את הסיכון לעצמה ולילוד רק כדי להיות מכוסה ע"י ביטוח. יש לזכור כי גם אם יש למיילדת ביטוח, הוא יכסה רק פגיעות שנגרמו עקב פעולות או מחדלים של המיילדת (וגם אז חובת ההוכחה היא עליכם, ותצטרכו לעבוד קשה לפני שתקבלו פיצוי כלשהו מחברת הביטוח).

בעיני לידה בטוחה יותר עדיפה בהרבה על לידה מבוטחת.

<גיא שם לב שהוא הבן היחיד כאן, ותוהה אם יש כאן איזו נקודת מבט נשית שנעלמה מעיניו...>

לא תהיה להם כל בעיה להוכיח בבית משפט שההורים בחרו לידת בית למרות שהזהירו אותם שזה חסר אחריות.
תהיה להם בעיה מאד גדולה. בית המשפט דורש ראיות. להורים לא תהיה בעיה להוכיח כי האזהרות שקיבלו הן תוצאה של אמונות תפלות ולא של ידע רפואי.

מונו נוקי-בשביל זה יש אימייל. יש אנשים שיודעים שאני כותבת כאן ומהו הכינוי שלי. לא בא לי להכניס ראש בריא למיטה חולה. בטוחה שתביני.

גיא, כתבת:
_לא תהיה להם כל בעיה להוכיח בבית משפט שההורים בחרו לידת בית למרות שהזהירו אותם שזה חסר אחריות.
תהיה להם בעיה מאד גדולה. בית המשפט דורש ראיות. להורים לא תהיה בעיה להוכיח כי האזהרות שקיבלו הן תוצאה של אמונות תפלות ולא של ידע רפואי_
אוהו... כמה תהיה בעיה!
הממסד המשפטי שבוי בתבניות חשיבה בדיוק כמו ממסדים אחרים,
לידת בית היא לא הקונבנציה - בטיחות בלידה לפי התפיסה הרציונליסטית היא ללדת בבי"ח... והאמת היא שאין מספיק ידע על לידות בישראל וגם לא על מה שקורה בבי"ח - היקש ממדינות אחרות עלול להיפסל משום ששם המערכת מקבלת את לידות הבית כאופציה (כלומר ביהמ"ש יטען שאין זו גזירה שווה).
אני אומרת : "אין מספיק ידע" משום שמי שאוסף אותו הוא לא גוף ממשלתי כמו מ. הבריאות ולבימ"ש יש בעיה להכיר בידע שנאסף ע"י גופים לא מדינתיים /מוכרים ע"י המדינה.

יהיה קשה מאוד להוכיח שהמיילדת היתה רשלנית, משום שאין סטנדרט לעבודת יולדת ולכן קשה יהיה לקבוע מהי רשלנות מצידה. (גם פה כתבו יותר מפעם אחת שכל מילדת מפעילה שק"ד שלה - מחליטה אם לקבל לידה מסויימת או לא)
ביהמ"ש ממילא ייטה לראות בתובע מי שנהג ב"רשלנות תורמת" (מן הטעם שלא הלכה ללדת בבי"ח)

זו שאלה טובה שאתה שואל לגבי ביטוח מול בטיחות, אבל כדאי לזכור (מידי פעם יונת אומרת את זה בשקט בשקט (-: ) גם בבי"ח רוב הלידות בסיכון נמוך נגמרות טוב... (דווקא אתה עשית השוואת סטט' לא?!).
אני מסכימה שהן פחות "טובות" בגלל ההתערבות, והיחס, והניתוק מהעובר וכל מה שכולנו מסכימים לגביו אבל עדיין, רובן המכריע נגמרות טוב אפילו שהן בבי"ח (-: .

_לא תהיה להם כל בעיה להוכיח בבית משפט ...
אוהו... כמה תהיה בעיה!_
מה, אין עו"ד בקהל? (-:

בבי"ח רוב הלידות בסיכון נמוך נגמרות טוב.
למשל - בחדר ניתוח (-;
מה זה טוב? יולדת וילוד חיים? אני רוצה יותר מזה (-:

גיא שם לב שהוא הבן היחיד כאן, ותוהה אם יש כאן איזו נקודת מבט נשית שנעלמה מעיניו
לא יודעת.
גם לי איכשהו לא נראה לוותר על ללדת בבית רק בגלל ביטוח.
הראיה שלך - כלומר השאלה למה יולדת תעדיף להעלות את במודע את הסיכון לעצמה ולילוד רק כדי להיות מכוסה ע"י ביטוח? היא ניסוח נאה למה שאני חושבת. תודה.

כדאי לזכור גם בבי"ח רוב הלידות בסיכון נמוך נגמרות טוב...
אני יודע. הסטטיסטיקה היא על כלל האוכלוסיה, כולל נשים שאין להם שום רתיעה מבית-חולים (וחלקן מרגישות יותר נוח ללדת שם מללדת בבית).

אני מתיחס רק למקרה בו היולדת מרגישה בבית-חולים הרבה פחות טוב מאשר בבית (מסיבות שונות, שיכולות להיות גם לא רציונליות). במקרה כזה יש סיכוי גדול שהלידה לא תזרום מעצמה, ויהיה צורך (אמיתי, לא רק בשביל 'להתאים לעקומה') בהתערבות. לגבי יולדת כזו, לידה בבית חולים בפירוש מעלה את הסיכון גם לבריאות שלה וגם לבריאות הילוד.

אגב, הלידה שלנו נגמרה טוב מאד בבית חולים (למרות שהיא יכלה להגמר הרבה יותר רע אם לא היינו מתחילים אותה בבית).

מה זה טוב? יולדת וילוד חיים? אני רוצה יותר מזה
כולנו... זו נקודת המוצא. (-:
טוב זה אומר בלי התערבות (רבה מידי), בלי צרות, בלי אנטגוניזם, בלי נזקים ליולדת ולילוד, עם חוויה חיובית ליולדת ולבנזוגה. (וכן, נדמה לי שאנחנו פה לא ממש קהל היעד לכך כי אנחנו ישר באים עם חשדנות כלפי המערכת)
מה, אין עו"ד בקהל?
לא עוסקת בזה אבל יודעת קצת משפטים, זה נחשב?!
חוץ מזה זו שאלה לא משפטית נטו אולי של ניתוח מע' המשפט וזיהוי השפה בה היא מדברת (המע'). דומה אך שונה - היה פה דיון עם מישהי שרצתה להתגרש כי בעלה מתנגד לחינוך ביתי, ושהילדים ישארו אצלה בחינוך ביתי... ענו לה יפה שבימ"ש אוהב את ה"מקובל" את ה"אדם הסביר" , ואדם סביר לא יולד בבית לא מחנך בבית, לא מת בבית, והוא לא .... באופן D-:

אני מתיחס רק למקרה בו היולדת מרגישה בבית-חולים הרבה פחות טוב מאשר בבית (מסיבות שונות, שיכולות להיות גם לא רציונליות). במקרה כזה יש סיכוי גדול שהלידה לא תזרום מעצמה, ויהיה צורך (אמיתי, לא רק בשביל 'להתאים לעקומה') בהתערבות. לגבי יולדת כזו, לידה בבית חולים בפירוש מעלה את הסיכון גם לבריאות שלה וגם לבריאות הילוד.

נגעת לי בעצב חשוף.... אני מאוד לא רוצה בי"ח וחוששת שאני בדיוק היולדת הזו שכתבת עליה.
מאידך, יש לי הרבה בעיות עם לידת בית צריכה מידע "קשה" (התרשמתי שגם אתה חשבת ככה אבל אולי אני טועה), עניין הביטוח מאוד מטריד אותי (בתור אחת שהקפיאה את ביטוח חיים מטעמי חוסר תקציב ובדיוק אז חלתה בסרטן אני דווקא מבינה שכסף מהביטוח מאוד יכול לעזור....), בעלי לא תומך בלידת בית (למרות ש"נעשה מה שאת תבחרי") וזה יכול לתקוע אותי גם בלידת בית... בקיצור סלט בראש.

עדיף להקטין את הסבירות לאסון גם במחיר של אובדן פיצוי אפשרי. למה אתה מתכוון בזה? לא הבנתי ...

אנונימי

לא הבנתי מה זה אומר ת'כלס.
בבחינת, באיזה מצב יולדת היתה תובעת את המיילדת שלה? או את בית החולים?

אולי מטעמי אוטיזם וסיניליות מתקדמים, אני לא מבינה מה הקטע... על פניו, אני לא רואה צורך בכך שהמיילדת שלי תהיה מבוטחת. ואם זה עוד יוזיל לי את העלות שלה, אדרבא...

וזה לא נאמר רטורית. באמת אשמח לתשובה.

<קראתי את דברי אמא ל 5 וגיא ואחרים. את דברי כולם. אז תסבירו שוב, יותר לאט, טוב? תודה

>

אנונימי

ולפני שמכבה אורת והולכת לישון, שאבתי אימיילים ותראו מה קיבלתי:
_מדהים ומרתק
שימו לב
בוצע באופן פעיל וטבעי בבית
http://danielfairbanks.pseconds.com/jude.htm_

<אז למי אכפת מהביטוח לעזאזל...!>

איזה, יופי, ליאת.
<דומעת מכל לידה שאני רואה, לא משנה מה, מהתרגשות כמובן>

הסיפור הזה ממש ממש עגום. והדיון פה מאוד מענין. כולי תקוה שתמצא חברת ביטוח. בכל אופן, חשוב לזכור שיש בארץ שני רופאים שמילדים בבית, שיפטן וברדה ונכון שהם יקרים יותר אבל לפחות עדיין יש אופציה... אני בכל אופן, מאוד עצובה מהסיפור...

שליחה על ידי ברק* » 09 דצמבר 2004, 03:37

נראה לי שהבסיס להפסקת הביטוח הוא כלכלי ביטוחי על פי גודל הסיכון מול סך הרווח האפשרי. למיטב ידיעתי כיום יש כ 13 מיילדות טבעיות המיילדות כ 400 לידות בשנה. תיק ביטוחי קטן מאד. מעניין באמת לבדוק מה המצב במקומות אחרים בעולם. יש סבירות שעל העניין הזה יקפצו בעליי עניין, המתנגדים ללידות טבעיות, כגון: בתי חולים, בט"ל, משרד הבריאות.

כפי הנראה הביטוח למיילדת הנו מסוג של אחריות מקצועית ולכן חל רק אם תוכח רשלנות. כלומר קשר סיבתי בין הנזק שנגרם בפועל למעשה או המחדל הנטען כנגד המיילדת. בלידה שחס וחלילה הסתבכה, כשלעצמה אין די. נטל ההוכחה הנו על הטוען לרשלנות, התובעים, (אלא אם הדבר מדבר בעד עצמו), והוא כבד. אך חשוב לדעת כי אינו כבד מדיי, שכן עו"ד "טוב" יכול לעשות מטעמים מכל מני דברים שלנו נראים טבעיים.

לדוגמא: הורים בוחרים שלא לעשות אולטראסאונד סמוך ללידה, עקב הסתמכות על בדיקה ידנית של המיילדת האומרת להם כי אין מדובר בלידת עכוז וחס וחלילה חלה טעות בהבחנה והלידה לידת עכוז שהסתבכה. נכון, סביר שייפסק כי קיימת רשלנות תורמת ויש סבירות שעקב רשלנות זו תופחת אחריות המיילדת באחוזים על פי מידת הרשלנות התורמת, אך גובה הרשלנות התורמת לא בהכרח יגיע לכדי 100 אחוז.

בבית המשפט אין בהכרח צדק, במיוחד נכון הדבר בדיני נזיקין וברשלנות מקצועית, מדובר מלחמת ראיות והלוחם היעיל יותר זוכה. חשוב להדגיש שהמבחן הבסיסי הוא מבחנו של האדם הסביר.
לא יהיה זה בלתי סביר להניח כי הסובבים אותנו, ובתוכם רוב שופטי ישראל, המרכיבים את פיקציית "האדם הסביר", סוברים כי גם אנו וגם המיילדות אותנו לא מי יודע מה סבירים.

לו אני מיילדת ואין לי ביטוח, אך אני מאמין בעצמי ובייעוד המבורך שחנן אותי האל, אני ממשיך ליילד אבל נזהר מאד. לדוגמא: עורך בכתב רשימת דרישות מפורטת המחייבת את היולדת, לרבות הצגת מסמכים ואישורים רפואים וממצאי בדיקות. מחתים בני הזוג כי קראו את המכתב וכן מחתימם על הצהרת ויתור לפיה במידה והיולדת, על אף המלצת המיילדת בוחרת שלא לקיים בדיקה מסויימת לפני הלידה ו/או לאחריה. צריך למצוא את שביל הזהב, אם התוצאה תהיה עודף בדיקות מזיקות לא עשינו כלום.

רצוי כי המיילדות בפגישתן החודשית, ידונו בינהן בעניין ויקבעו את הקו המנחה, שמחד ימנע תקלות בשיקול דעת ומאידך לא יפגום בטבעיות הלידה.

ביטוח עקיף - חשוב לזכור שיש סיבוכים מולדים שאינם קשורים כלל ברשלנות מצד המיילדת.(רק לאחרונה נתפרסם המקרה בעניין היילוד שנולד עם פגם מולד וגרר טענה של הוריו כי הוחלף, שכן באולטראסאונד לא אבחנו שום בעיה). יש מעין ביטוח עקיף בעריכת מבדקים מסודרים לרבות בדיקות אולטראסאונד, שכן הדבר מאפשר תביעה כנגד הגורם הבודק/הקופה, אם חס וחלילה ארע מקרה, שרופא סביר היה אמור לאבחן מבעוד מועד.

אין לי ידע מה מכסה הפוליסה, אך בהנחה שהיא מכסה רק רשלנות מקצועית, עצם העובדה שהלידה נערכה בבית כשלעצמה לא מבטלת לדעתי את חיובו של הביטוח הלאומי. הם כמובן יערימו קשיים על קשיים ואולי ידרש נגדם מהלך משפטי. כמובן שהכיסוי הניתן על ידם הוא נמוך מאד יחסית. לטעמי כל נושא המוסד הביטוח הלאומי ולידות בית מחייב התייחסות נפרדת ואולי אף מאבק משותף.

מעבר לכל, חשוב להדגיש כי מי שמחליט לערוך לידה בבית עורך עם עצמו סיכויים מול סיכונים ואין מקום לגלגל על המיילדת סיכון כל עוד היא לא פעלה ברשלנות.

הורה שמוכן לחתום על ויתור על תביעות למעשה נותן ביטוח למיילדת. לדעתי במצב זה ראוי אולי כי המיילדת "תשלם" פרמיה - הפחתת גובה התשלום. אם זאת חשוב להדגיש כי הויתור הוא מוגבל בהיקפו ותחולתו על הצדדים המעורבים. (יש צדדים שאינם צד להסכם אך הסכם זה אולי משפיע עליהם יותר מכל ולכך יש משמעות משפטית, אך אולי מוטב שלא אכנס לפלפלת משפטית).

אין ספק שהמהלך של ביטול הכיסוי הביטוחי עלול לגרום לרבים, שממילא מאד חוששים ללדת בבית מהסיבות המוכרות,לוותר על לידת הבית. לרבים יהיה העדר ביטוח טעון נגד חזק וכבד הרבה יותר מקש על גמל (גמל חביב מאד אך חלוש) וחבל מאד שכך. כל כוונתי היא לנסות לעזור במציאת דרך שתאפשר המשך לידות הבית על אף הסבך הביטוחי. כולי תקווה שבכלל מדובר בעוד כתבה בעיתון שאין לה כל בסיס במציאות. אמן.

אגב רופאים כמיילדים אינם בהכרח פתרון. ראשית, מהסיבה שלדעתי הם משמשים כליווי רפואי אך לא כמיילדים בפועל וגם אם כן הרי סביר כי ביטול הביטוח חל גם עליהם. (על פי השמות שצויינו כאן, הרופאים הנכבדים הם מעדת הגברים ומה לעשות כנראה אלוהים ייעד את הנשים להיות המיילדות של עצמן. אנחנו כנראה לא בנויים מנטלית לתפקיד הזה. מחילה אם פגעתי במישהו מבני עדתי.

את שתי בנותנו ילדנו בבית, העניין הביטוחי מעולם לא עלה, לא לפני הלידה ותודה לאל גם לא אחריה.
לידת בית היא דרך חיים, היא אמת, וביטוח או העדרו לא יכול לה. ברמה פנימית אין ביטוח כלל. יש אמון.
נכון, בעולם בו אנו חיים להחלטות שאנו לוקחים עלולות להיות תוצאות קשות מאד. זו בחירה שכל אחד עושה עם עצמו על פי דרכו. לדעתי בבסיס הדברים מדובר בפחד והפחד מטבעו וטיבו מאד מפחיד. ראוי לשקול מה יותר מפחיד: להכנע לפחד ולדרישותיו או לא להסכים לאמת הפנימית שלך. האחרון מפחיד אותי הרבה יותר.

להיות הורה זו אחריות גדולה לאורך כל הדרך כולה. אחריות זו מעלה מחויבות, מחויבות לדרך חיים ואמונה במה שנכון בעבורך ובעבור אהובך, שזכית להיות להם בן זוג והורה.
נדמה לי שגם ללא ביטוח הייינו עורכים לידה בבית.

יצא ארוך למדי, תודה על זמנכם. לילה טוב.

ועדיין, מכל ההסבר המשפטי, לא קיבלנו דוגמאות -
אילו מקרי רשלנות עלולים לגרום לאיזו פגיעה הדורשת איזה טיפול שעולה כמה כסף?
מישהו מכירה דוגמאות מהעולם?

ידיעתי כיום יש כ 13 מיילדות טבעיות המיילדות כ 400 לידות בשנה. תיק ביטוחי קטן מאד
אבל זה גם אומר שהסיכוי שיצטרכו להפעיל ביטוח מאוד קטן.
האם חברת ביטוח לא יכולה לקחת צ'אנס כזה?
ראה מה שכתבתי למעלה על ההשואה לתאונות דרכים. האם מה שכתבתי דומה לאיך שחברות ביטוח חושבות?

גילה לגבי התיק הביטוחי:
ביטוח הוא רווחי לחברה אם הרבה אנשים משלמים לקופה אבל רק מעט תובעים ממנה / התביעות קטנות.
זה לא המקרה פה כי מספיק שאחד יתבע זו עשויה להיות תביעה ענקית. שכן, השאלה היא לא רק הסיכוי שיצטרכו "להפעיל ביטוח" חברת הביטוח מחשבת את התוחלת - כלומר הסיכוי שתצטרך לשלם * גובה התשלום. אם קורת רשלנות ונולד ילד עם פגיעה מוחית קשה (שנגרמה בשל הרשלנות) הרי שחברת הביטוח צריכה לשלם ה מ ו ן כסף לילד הפגוע. וזה מתוך קופה שרק 13 מילדות משלמות אותה
דוג' מספרית (שאין לי מושג אם משקפת את המציאות) נניח כל אחת מ 13 המילדות משלמת 5000 ש"ח בשנה לחב' הביטוח יש 13 מילדות = 65000 בשנה. נניח שהן משלמות כבר 10 שנים - בקופה יש 650000 ש"ח. אם קורה נזק והתובע זוכה הוא מרוקן את הקופה הזו. (בהנחה שהנזק גדול הוכחה הרשלנות) - לחברת הביטוח זה לא כדאי. {שוב זו דוגמה מאוד פשוטה כדי להדגים את הנקודה)
החישוב של זה הוא סטטיסטי - הסיכוי שיקרה נזק הוא X גובה הפיצוי יהיה Y וכו' וכ' - יש בחברות ביטוח "מעריכי נזקים"שהם סטטיסטיקאים הרבה יותר טובים ממני.
מקווה שהועלתי (-: {אבא שלי יבדל"א, בטח מחייך עכשיו שהבת שלו מסבירה למישהו משהו שקשור למספרים (-:}

ברק, תודה, אהבתי את מה שכתבת והיה מעניין לקרוא ומחכים.
יש סבירות שעל העניין הזה יקפצו בעליי עניין, המתנגדים ללידות טבעיות, כגון: בתי חולים, בט"ל, משרד הבריאות. ככל הנראה אתה צודק )-:

לו אני מיילדת ואין לי ביטוח, אך אני מאמין בעצמי ובייעוד המבורך שחנן אותי האל, אני ממשיך ליילד אבל נזהר מאד. לדוגמא: עורך בכתב רשימת דרישות מפורטת המחייבת את היולדת,
האם התנהלות כזו (המתאימה לעולם המערבי) לא פוגעת באמון בין הצדדים - מכניסה אלמנט של כסת"ח ליחסי יולדת - מילדת?
כמוך, אני מאמינה בלקחת אחריות על בחירותינו.
בעולם אני פועלת מגישה אופטימית (יש לי אמונה פנימית עמוקה שיהיה טוב) יחד עם זה אני מתארגנת פסימית (אני בוחנת אילו תקלות עשויות להיות ומשתדלת למנוע אותן מראש). ייתכן שגישתי זו תורמת לאמונתי שיהיה טוב - מאחר ואני צופה מראש את התקלות ואת ההמנעות מהן אני באמת נתקלת בהן פחות (-:

לידת בית היא דרך חיים, היא אמת, וביטוח או העדרו לא יכול לה. ברמה פנימית אין ביטוח כלל. יש אמון
נכון שברמה הפנימית יש אמון ולא ביטוח אבל קורה פה משהו שהוא לא רק פנימי. יולדות בית הן אדם ככל האדם, וייתכן שינהגו ברשלנות. אני לא בעד לתת לאנשים פטור מטעוית לפני שפעלו, זה עלול להפחית את הערנות שלהם. לא הייתי רוצתה מילדת שאני בוטחת בה כי זה אמון - אמת - פנימי, אבל היא פטורה מאחיות במקרה שתטעה.

ושוב אני אומרת - ביטוח לא ימנע את התקלות אבל בהחלט יכול להקל על מי שנאלץ להתמודד איתן אחרי שהן קורות לא הייתי מזלזלת בחשיבותו.

אבל אם עושים חישוב תוחלת, ויוצא שצריך יותר כסף, אפשר להעלות את הפרמיה ודי, לא? למה צריכות להיות יותר מילדות?
בדוגמה שלך - אם הסטטיסטיקה אומרת שעל 13 מילדות יש ילד פגוע אחת ל 10 שנים, והוא אמור לקבל את הסכום שחישבת, העסק מתאזן.
נגיד שיש 26 מילדות. אז יהיה בקופה פי שניים כסף, אבל גם פי שניים ילדים פגועים.

שוב ושוב אותה שאלה - חברת ביטוח מבטחת דברים שונים. בתוחלת - כל פרמיה צריכה לכסות את מה שהיא מבטחת. כשאומרים "אין די מבוטחים מאותו סוג", אני מבינה שמחזיקים קופה נפרדת לכל סוג ביטוח, וזה לא ברור לי.

או, לא התיחסתי לסיכוי שיהיה ילד פגוע ולדעתי גם הפיצוי יהיה יותר גבוה ממה שיש בקופה (אבל שוב אני לא באה מעולם הביטוח רק ניסיתי להסביר את הרעיון).
לגבי ייקור הפרמיה - זה יתגלגל לצרכן או יהפוך ללא כדאי למילדת - כרגע לידה בבית "עולה" 1000$ אבלאם הוצאותיה של המילדת יעלו יעלה גם המחיר.
ולדעתי כן, חברות הביטוח מחשבות סיכונים שונים, אולי יש איזה תחום שבו סיכון נמוך (ביטוח מפני רעידות אדמה?!) מכסה תחום מסוכן (מצנחי רחיפה) אבל ככלל הן חייבות להשאיר כסף גם בקופה של ה"לא מסוכן".
אולי שווה לך לשאול את צפריר - הוא היה פעם סוכן ביטוח.

אני לא מבינה, למה מיעוט המיילדות צריך להשפיע. הרי חברת הביטוח עוסקת בכל מיני ביטוחים - ולכן, אם הסיכון נמוך, אז הם יקבלו הרבה פרמיות, ואם באופן חד פעמי כן יהיה מקרה-ביטוח, אז הכסף קיים, גם אם לא מתוך המעגל הסגור של כספי המיילדות.

הנה אם פי 3 ניסחה ברור את השאלה שלי. הולכת לקרוא לצפריר.

ועוד - הנה הניסוח שלי מלמעלה לאותה טענה: _הרי הסיכוי שהיא תזדקק להפעלת ביטוח של מליון ליש"ט, מגולם בפרמיה שהיא משלמת.
זה לא שונה מהותית מהסיכוי שדי מכוניות יצטרכו להחלפת פגוש וזה יסתכם בסכום דומה_

Pלונית - נגיד שחברות הביטוח החליטו שהפרמיה הנוכחית לא כדאית להן.
הן יכולות לומר "אנחנו מייקרים את הביטוח פי שניים".
מובן שאז הן יחשדו בעושק, אבל הן ממילא נחשדות בזה, אינהרנטית

כמובן (וכבר נאמר בראש הדף), יתכן שכל ענין ה"לא מבטחים יותר" הוא כדי שניתן יהיה לומר אח"כ "טוב, נבטח, אבל ביותר כסף". תרגיל-מיקוח מכוער של כתה ג /-:

גם אם זהו תרגיל במיקוח לא בטוח שהוא מכוער... (רק בגלל שזו חב' ביטוח D-:) וגם לא בטוח שהוא יצלח... אני רואה שיש פה לא מעט אנשים שמוכנים ללדת בבית בלי ביטוח.

מצחיק אותי איך בנסיוני להבין ולהסביר (על בסיס השכל הישר, לא על בסיס ידע מעמיק בתחום) נהיה כאילו אני מסנגרת על חב' הביטוח. 0-:
ואני דווקא כועסת עליהם (כתבתי ב"מרגיז לראות מסביב לא מזמן) יש לנו סיפורי ביטוח אוטו כבר כמה חודשים עם שתי חברות ביטוח - שרק לציין את זה מרגיז אותי מאוד!)

מובן שאז הן יחשדו בעושק, אבל הן ממילא נחשדות בזה, אינהרנטית
אה ובצדק הן נחשדות....
למשל חב' ביטוח תעשה הכל כדי שיהיו אותיות קטנות, שיהיה תהליך מייגע של קבלת הכסף (תופתעו לגלות כמה רבים האנשים שמוותרים כי "זה לא שווה את המאמץ" ), שיהיו הרבה החרגות (כן יש לך ביטוח אבל הוא לא כולל את: זה! - ע"ע אותיות קטנות)

דיברתי היום עם המיילדת שלי (לה דווקא יש ביטוח תקף לעוד כמה חודשים טובים), ודבריה מעמידים את רוב הדיון שלעיל באור תיאורטי.
לפי מה שהיא אמרה, מיילדות שהביטוח שלהן ייגמר בקרוב, לפני שיימצא סידור אחר, פשוט לא ייקחו לידות בית במצב כזה. אולי היולדות עצמן מוכנות לקחת את הסיכון (גם אם הוא קל מאוד), אבל המיילדת לא. היא זו שבמקרה אסון חלילה תצטרך לא רק לתת תשובות לבית המשפט, אלא גם למשכן את כל נכסיה כדי לעמוד בתשלומי הפיצויים.

לדעתי האישית זו נטילת אחריות, ולא משנה אם הסיכון לתביעה שכזו הוא אחד לאלף או אחד למיליון.

זה כמובן רחוק מאוד מדבריו השאננים של ברק:

לו אני מיילדת ואין לי ביטוח, אך אני מאמין בעצמי ובייעוד המבורך שחנן אותי האל, אני ממשיך ליילד אבל נזהר מאד.

האם היית ממליץ למי שאין לו ביטוח רכב, למשל, להמשיך לנהוג "אבל להיזהר מאוד"?

לידת בית היא דרך חיים, היא אמת, וביטוח או העדרו לא יכול לה. ברמה פנימית אין ביטוח כלל. יש אמון
משפט יפה ואני מתחברת אליו.

גם אני דיברתי עם מיילדת שדווקא נגמר לה הביטוח. היא היתה מוכנה לקחת את הלידה אבל בתנאי הברור שאם קורה משהו ובעיקר אם אני עוברת לבית חולים-היא לא היתה שם מעולם. לא נראה לי. זה משפיע על כל התהליך שאני עוברת יחד איתה אל תוך הלידה ומחלחל אל תוך הלידה. הידיעה ה"אחורית" הזו שהיא בעצם "לא בתמונה" ברובד מסויים.לא מתאים לי שהלידה המקודשת שלי תהפוך להיות חסמב'ה p-: וחוץ מזה-נראה לי שזה נותן מימד של פחד ולא בא לי מטען של פחד בתוך הלידה שלי.
לגבי ייקור הפרמיה - זה יתגלגל לצרכן או יהפוך ללא כדאי למילדת - כרגע לידה בבית "עולה" 1000$ אבלאם הוצאותיה של המילדת יעלו יעלה גם המחיר
בדיוק. גם עכשיו לידת בית היא עסק יקר וזה לפני שהחלטנו אם להוסיף לחבילה דולה. ייקור הפרמייה משמעו שלידת בית תהפוך להיות אפשרית באמת אך ורק לעשירון העליון. הלא זה מה שגרם להפסקת הביטוח העולמי. הרצון לייקר את הפרמייה וסירובן של מיילדות הבית לשלם סכומים אבסורדים של 30 אלף פאונד לחודש.

ויאולי כל הבלגן הזה עם הפסקת הביטוח יהיה לטובה.
זאת הזדמנות לפעול לכך שלידות הבית יהיו "חוקיות". שהמימון שלהן יהיה מהמדינה (אותה בוכטה נאה שהם מפרישים עבור יולדות לטובת בתי החולים), שהביטוח יהיה דרך "המדינה" (מיילדות בבתי חולים לא מתעסקות עם ביטוח, נכון?).
אני יודעת שהנושא בטיפול כבר כמה שנים (וכל הכבוד לנשימקו וכל מי שעושה במלאכה) אבל אולי היה צריך את הניעור הזה בשביל להעלות הילוך.

זאת הזדמנות לפעול לכך שלידות הבית יהיו "חוקיות".
הן חוקיות, רק שהן חוקיות במסגרת מה שמכונה "רפואה פרטית".
הרצון הוא שהן יהיו "ממסדיות" שהממסד (במדינת ישראל, המכונה מדינת רווחה), יממן אותן, יפקח עליהן וכו'. לא בטוח שזה דבר כ"כ טוב ליולדות בבית, לא לפני שינוי תפיסה מאוד כוללני של כל מערכת הבריאות כלפי היולדת.
עוד חזון למועד, אמן כן יהי רצון.

ויאולי כל הבלגן הזה עם הפסקת הביטוח יהיה לטובה
אני בטוחה שזה לטובה. לכאורה זה נראה כרגע קטסטרופלי אבל לטווח הרחוק זה רק ישפר את התחום.

וחוץ מזה-נראה לי שזה נותן מימד של פחד ולא בא לי מטען של פחד בתוך הלידה שלי.
אחרי שיחה עם המיילדת "שלי" , הבנתי שבעצם האחריות היא שלי, כמו תמיד, כשאני מחליטה כל החלטה שקשורה לחיים שלי, לבריאות שלי, לבריאות ילדיי. אני לא יכולה, ולא רוצה להפיל את האחריות שלי על מישהו אחר. מעולם לא תבעתי את הרופא הנשים שהחליט לנתח אותי על ש"ייצר" לי פגית, (הוצאות רפואיות עד היום, הרבה מעל המימון של המדינה), הייתי יכולה, עם עו"ד טוב, להוכיח שההחלטה שלו מוטלת בספק, שהיה אפשר לחכות, אבל אני מאמינה שהוא עשה את הדברים בצורה הכי טובה שהוא מבין, שהוא רצה בטובתי ולא התרשל, ומעדיפה לקחת את האחריות שלי על עצמי, אלה החיים שלי. נכון שגם עשיתי את השיקול של ה"כאב ראש" של תביעה, הזמן, ולא בטוח שיצא מזה בסוף משהו, וההוצאות סביב ההתעסקות יותר גדולות ממה שנקבל.
לי באופן אישי אין בעיה לחתום על "כתב ויתור" או חוזה שמשחרר את המיילדת מאחריות על דברים שהיא לא יכולה להיות אחראית עליהם. אני לא רואה בזה מצב שבו אני נותנת לה לנהוג בחוסר אחריות, להפך. מצב של חב' בטוח שנותנת גב יכול להוביל להתנהגות לא אחראית, מצד אחד, מצד שני חב' הבטוח בדר"כ מחייבת לעמוד בכל מיני תנאים ופרוטוקולים שהיו מונעים מהרבה נשים ללדת בבית, ויכולים לסכן יותר את אלה שכן יולדות, כך שלא בטוח שזה דבר חיובי.

מיכל והאמת לא הבנת את דבריי בהקשר אליו התכוונתי.
התכוונתי שמיילדת שלוקחת לידה אבל ברקע כל הזמן נמצאת האפשרות שהיא תצטרך להעלם מהתמונה-זה נותן מימד של פחד,מצידה. לא מצידי.

התכוונתי שמיילדת שלוקחת לידה אבל ברקע כל הזמן נמצאת האפשרות שהיא תצטרך להעלם מהתמונה-זה נותן מימד של פחד,מצידה
את צודקת, דווקא הבנתי, גם הפחד שלה לא טוב בשבילך.
השאלה אם חתימה על הסכם שמשחרר אותה מאחריות (כזה חוקי, שלא מצריך ממנה העלמות) יכול לשחרר אותה ואותך מהפחד. אם לא כדאי למצוא אחת אחרת שכן (ויש כאלה)

מעניין איך שהדברים פועלים כאן. צורת המאבק משתנה לאורך השנים אבל לא התוכן והמהות שלו. בכל פעם שיש הישג בשטח אחד, המאבק עובר לזירה אחרת. ולמעשה המאבק הוא על זכות הבחירה החופשית בהיבט אחד ועל הלידה מהיבט אחר.
הלידה בבית היא עניין כל כך מהותי לחברה האנושית שהוא מחייב התגייסות של כוחות רבים כדי ל"עצור" אותה. האפשרות שיותר ויותר נשים יילדו בבית ויגלו תוך כדי התהליך שבעצם הן האחראיות על חייהן ושהן בעלות כוחות עצומים היא אפשרות מסוכנת מאד והיא עלולה לשנות את פני החברה האנושית!! יכול להיות שנשים וגברים עוד יגלו שיש להם את כל מה שהם צריכים כדי להיות הורים. מה יעשו אז יצרני הדברים?
אם קודם לכן המאבק במיילדות בית היה יותר במישור הריגשי עכשיו הוא עובר לפסים הכלכליים ושם הוא בעל עוצמה גדולה יותר. להתעורר מתוך ההפחדה הריגשית והרוחנית זה עוד קל יחסית, כשזה נוגע לכיס שלנו אנחנו ישנים הרבה יותר עמוק והפחדים שלנו גדולים הרבה יותר.
מיילדות הבית שזכו לתמיכתנו הרגשית עלולות להישאר נטושות ובלי כוחות כמאמר השיר וזה באמת מדאיג.
הבו לנו אנשי כלכלה שנונים וחריפים, עורכי דין,סוכני ביטוח ואנשי עסקים שיפצחו ויעמדו מנגד כדי לפתור את הבעיה לכאורה הזו.

השאלה אם חתימה על הסכם שמשחרר אותה מאחריות (כזה חוקי, שלא מצריך ממנה העלמות) יכול לשחרר אותה ואותך מהפחד. אם לא כדאי למצוא אחת אחרת שכן (ויש כאלה)
הסכם כנ'ל הוא כקליפת השום בעיני. מאותה סיבה גם אין בי אישית פחד מפני מיילדת ללא ביטוח. מה שהציק לי נקודתית היתה ההצהרה שאם יקרה משהו היא לא בתמונה.

_לידת בית היא דרך חיים, היא אמת, וביטוח או העדרו לא יכול לה. ברמה פנימית אין ביטוח כלל. יש אמון
משפט יפה ואני מתחברת אליו._
גם אני. אבל גם ל לדעתי האישית זו נטילת אחריות, ולא משנה אם הסיכון לתביעה שכזו הוא אחד לאלף או אחד למיליון. .
זה לא עניין של לסמוך על המיילדת ולא של לצמצם את הסיכון. זאת פשוט אחריות. של המיילדות בעיקר אבל גם שלנו כיולדות.

שאם קורה משהו ובעיקר אם אני עוברת לבית חולים-היא לא היתה שם מעולם
יש רופאי נשים, מנהלי מחלקות, שמאיימים כבר זמן רב על מיילדות בית שהם רק מחכים להזדמנות "להעלות אותן על טיל", כלומר לתבוע אותן על רשלנות. ולמעשה מבחינת הרופאים האלה עצם קבלת לידה בבית, מתוך בחירה, היא רשלנות. כלומר כל סיבוך שקורה בבית הוא על רקע רשלנות, מעצם זה שהמיילדת הסכימה לילד את האשה בבית. למשל - תינוק נולד גדול יותר ממה שהערכת המשקל קבעה, ויש סיבוך של כליאת כתפיים, ונניח שיתוק של עצב הזרוע. זה לא סיבוך נוראי, וזה משהו שיכול לקרות. או דימום קשה לאחר לידה בגלל ששיליה לא נפרדת, ומגיעים לבית חולים ונדרש ערוי דם.
מסיבה זאת יש מיילדות בית שחוששות מאד מחשיפה בבתי החולים. הן חוששת מתביעה של הממסד הרפואי, לא מתביעה ביטוחית. גם אם ההורים סומכים על המיילדת, ולא מעוניינים לתבוע אותה, הרי שהממסד לא חסר כאלה המחכים רק להזדמנות כזאת.
וכאשר קורה אסון, גם אם יש קשר מצוין עם המיילדת, בהחלט יתכנו מצבים שבהם היה מאד רצוי שיהיה ביטוח כדי לכסות הוצאות.
אף אחד, גם לא מיילדת בית, ובודאי לא רופא (אני רופאה) לא חסין מטעויות, לא חסין ממצבים שיכולים להיות מוגדרים כרשלנות בדיעבד.
יש מספיק סיפורים על אמהות שילדו בבית שלא היו לגמרי מרוצות מהמיילדת, למרות שבחרו אותה בקפידה. כל עוד הכל עובר בשלום - אין בעיה. לכ היותר יבחרו מישהי אחרת פעם הבאה, או לא ימליצו על המיילדת. אבל אם חס וחלילה קורה אסון - בהחלט יתכן מצב שהורים ירגישו רצון לתבוע, ולקבל פיצוי, ואפילו רק כספי.

מסיבה זאת יש מיילדות בית שחוששות מאד מחשיפה בבתי החולים. הן חוששת מתביעה של הממסד הרפואי, לא מתביעה ביטוחית. גם אם ההורים סומכים על המיילדת, ולא מעוניינים לתבוע אותה, הרי שהממסד לא חסר כאלה המחכים רק להזדמנות כזאת.
לא ברור לי בשם מי הם יכולים לתבוע - הם לא צד לעניין, המיילדת לא חבה חובת זהירותכלפי ביה"ח. (אני יכולה לדמיין שהם יעודדו יולדת לתבוע אבל זה כבר שמהו אחר).

בשם מי הם יכולים לתבוע
תביעה פלילית - כמו שאפשר לתבוע את פרופסור ציון בן רפאל על "גניבת ביציות" או את ד"ר יקירביץ על הריגת חולים בכך שנטש אותם באמצע ניתוח.

אני לא מבינה, למה מיעוט המיילדות צריך להשפיע. הרי חברת הביטוח עוסקת בכל מיני ביטוחים - ולכן, אם הסיכון נמוך, אז הם יקבלו הרבה פרמיות, ואם באופן חד פעמי כן יהיה מקרה-ביטוח, אז הכסף קיים, גם אם לא מתוך המעגל הסגור של כספי המיילדות.

מהטעם הפשוט שחברות הביטוח מיצרות כל ביטוח כ"משק סגור". תפישה כזו של השלמת רווחים מנושא ביטוחי אחד לגבי השני אכן עשויה להופיע במאזנים הסופיים. עם זאת, בדיוק מכך חוששים בחברות הביטוח.
כל ענף צריך לעמוד בפני עצמו, מחשש שכל העץ כולו יקרוס.

אז צפריר שפרון, כבקיא בנושא, מה לדעתך צריך לעשות? אם בכלל?