באופן טבעי

האם יש פה מישהי שיודעת להגיד לי משהו בקשר לתביעה ייצוגית שעליה שמעתי המיועדת להכניס את כספי הלידה לכיסינו (יולדות הבית) ולא לכיס בה"ח כדי שנוכל לשלם למילדות הבית? אני מאוד מעונינת להצטרף לתביעה כזו אבל לא מצליחה לתפוס קישור לעניין.

מיסוד לידות בית – הצעה למשרד הבריאות

זוהי טיוטה להצעה למיסוד לידות הבית. אשמח לשמוע את תגובותיכן לרעיון, וכמובן הצעות לשיפור.

הצעה למיסוד לידות בית בישראל – שלב א':
איך למסד את לידות הבית בהדרגה מתוך המצב הקיים בישראל כיום.

רציונל:
לידות בית הן... (אני צריכה לכתוב מה כל כך מוצלח בהן, אבל בינתיים אני מתעצלת)

כיום, הלידה בבית החולים ממומנת על ידי המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, שמעביר לבית החולים מענק אשפוז ע"ס כ- 6000 ₪ על כל אשה שילדה בו.
כמו כן, המדינה מעודדת לידות בבית החולים באמצעות מענק הלידה, אשר ניתן לנשים שילדו בבית החולים או שהגיעו לבית החולים תוך 12 שעות מרגע הלידה.

מטרת התוכנית המוצעת היא לתמוך בלידות המתבצעות בבית בליווי של מיילדת מוסמכת שיש לה ניסיון בלידות בית, מתוך שמירה על בריאות היולדת ותינוקה, ובלי לזעזע יותר מדי את המערכת הקיימת – השינוי נעשה בהדרגה.

1. אשה לקראת לידה, שרוצה ללדת בבית, תיצור קשר עם מיילדת בית מוסמכת לפי בחירתה.

1. במקביל, אותה אשה תפנה לבית החולים שבו היא בוחרת להמשיך את הלידה – במידה והלידה לא תוכל להסתיים בבית. היא תירשם, תגיע לסיור המקובל כיום ותיצור קשר ראשוני עם הצוות המיילדותי. בית החולים ידע על קיומה של היולדת, וישמש גיבוי, למקרה שיהיה צורך בהתערבות רפואית. בית החולים יהיה במרחק של לא יותר מחצי שעת נסיעה (בשעת העומס) ממקום הלידה.

1. ארגון מיילדות הבית (אמה"י) יקבע קווים מנחים לקבלת יולדת ללידת בית, תוך הסתמכות על הנחיות דומות מצד ארגוני מיילדות בארצות בהן לידת בית היא מקובלת (הולנד, אנגליה, ניו-זילנד), ונתוני ארגון הבריאות העולמי.

1. אם הלידה תתחיל ותסתיים בבית, יש שתי אפשרויות:

א. היולדת תישאר בביתה, תזמין ביקור בית של רופא ילדים שיבדוק את התינוק או תלך לקופת החולים לצורך הבדיקה – תוך 24 שעות מרגע הלידה.
ב. היולדת תגיע לבית החולים ששימש גיבוי, ובו יעשו את הבדיקות הנדרשות.

1. מימון:

במקרה של לידת בית, המוסד לביטוח לאומי יעביר חצי ממענק האשפוז ליולדת, כדי לסייע בכיסוי הוצאות הלידה, ואת החצי השני יעביר לבית החולים ששימש כגיבוי.
מענק האשפוז יינתן ליולדת עם הצגת המסמכים הבאים:
א. מכתב ממיילדת הבית, המאשר שהיא ליוותה את הלידה
ב. מכתב מרופא ילדים שבדק את התינוק

1. אם היולדת מגיעה לבית החולים, היא תמלא שם את הטפסים הנדרשים, תצרף את המסמכים הנדרשים, ומענק האשפוז המפוצל יועבר לבית החולים ולחשבון הבנק שלה.

1. אם היולדת לא מגיעה לבית החולים, עליה או על בא כוחה להגיע למשרדי הביטוח הלאומי, או משרד הפנים, או מה שיוחלט, תוך שלושה ימים מיום הלידה, עם המסמכים והטפסים הנדרשים, והמענק יינתן לה.

1. אם היא לא מגישה את הבקשה למענק אשפוז, בכל מקרה היא תצטרך לדווח על בית החולים המגבה (בזמן הרישום למשרד הפנים או משהו כזה), ומענק האשפוז יועבר לו במלואו.

1. אם האשה ילדה ללא מיילדת – היא אינה זכאית למענק אשפוז.

1. מה ההיגיון שבכל זה:

כיום, אין שום מימון ללידות בית. יתרה מזו, המערכת הרפואית מתנגדת ללידות אלה, מסיבות המתיימרות להיות רפואיות, אך למעשה מתוך תפיסות התערבותיות שגויות, פחד משינוי וחשש מאובדן ההכנסה של מענק האשפוז.
חשוב מאוד לזכור, שמערכת הבריאות ובייחוד בתי החולים בישראל מצויה במצב של תת-מימון חמור ביותר, ואין זה פלא שההתנגדות להוצאת הלידות מבתי החולים מערבת גם את השיקול הכלכלי.
כל שינוי במצב הקיים, חייב להיות הדרגתי, ולהיעשות תוך שיתוף פעולה עם המערכת הרפואית והבנת צרכיה האמיתיים.

התוכנית המוצעת תענה על הצרכים הבאים:

• היא לא תצריך מימון נוסף למימון הקיים כיום.
• בתי החולים יפעלו על עקרון "חברת ביטוח": הם יקבלו סכום קבוע על כל גיבוי של לידת בית, שיהיה גבוה בהרבה מההשקעה הנדרשת מהם, אבל בסך הכל הסכום יכסה את אותם מקרים בודדים בהם כן נדרשת התערבות כזאת – שאז מחירה הוא מאוד גבוה (כמה עולה ניתוח קיסרי?).
• היולדות יקבלו החזר של יותר מ- 50% על ההוצאות הנדרשות מהן (תשלום למיילדת וכל ההוצאות הנלוות. אמנם אין בכך צדק מוחלט, שכן ראוי שלידות בית ימומנו על ידי המדינה בדיוק כמו לידות בבתי חולים, אך זו התקדמות משמעותית יחסית למצב הנהוג כיום.
• יש סיכוי שתכנית כזאת תזכה לתמיכה מצד מנהלי מחלקות, או לפחות תקטין את התנגדותם, שכן היא משתלמת לבתי החולים: בית החולים יידע מראש כמה יולדות-בגיבוי יש לו, התכנית תקטין במקצת את העומס המוגזם השורר כיום בחדרי הלידה, תאפשר מתן טיפול טוב יותר ביולדות שנשארות בבית החולים, ומצד שני לא תפגע בהכנסות של בית החולים, ואולי אפילו תגדיל אותן יחסית להוצאות (ולהזכירנו – כל שקל שמגיע לבתי החולים הוא שקל שמגיע להם בדין – עקב הקיצוצים הלא-אנושיים שמהם סובלת מערכת הבריאות).
• יישום התכנית יגדיל בהדרגה את היקף העבודה של מיילדות הבית, וימריץ את חברות הביטוח לכסות אותן. מצד שני אי המימון המלא של ההוצאות יצריך בחירה מודעת ושיקול דעת מצד היולדות, ובכך יסייע לשינוי להיות הדרגתי יותר, וישאיר זמן הסתגלות והיערכות, בלי ליצור בבת אחת עומס יתר על מיילדות הבית.
• לאחר תקופת ניסיון של כחמש שנים, המלווה במחקר ואיסוף נתונים מדויקים על לידות הבית – יש יסוד סביר להניח שמחקר כזה יראה שלידות בית יותר משתלמות למדינה מלידות בתי חולים, אחוז ההתערבויות והסיבוכים בהן נמוך, והמסקנה המתבקשת ממנו תהיה להגדיל את סכום המענק הניתן ליולדת – על חשבון בית החולים.

כמו כן, המדינה מעודדת לידות בבית החולים באמצעות מענק הלידה, אשר ניתן לנשים שילדו בבית החולים או שהגיעו לבית החולים תוך 12 שעות מרגע הלידה.
24 שעות, לא 12.

מספר דברים:

1. הכסף אמור להגיע למיילדת שתבצע את העבודה ולא ליולדת. אחרת יהיו כאלה שינסו לנצל את זה לטובת קבלת כספים בדרך לא דרך (ללדת ללא מיילדת וכו').
2. למה כל כך הרבה כסף לביה"ח שמשמש כגיבוי? הרי את רוב העבודה תעשה המיילדת.
3. למה צריך להגיע לביה"ח לבדיקות לאחר הלידה? מנסיוני זה מיותר לגמרי! אם יש רופא תינוקות שעושה ביקורי בית את השאר יכולה לעשות המיילדת, כולל בדיקות הדם הדרושות, במסגרת הביקור שהיא עושה לאחר הלידה.

למה כל כך הרבה כסף לביה"ח שמשמש כגיבוי? הרי את רוב העבודה תעשה המיילדת.
צריך לדון על זה עם אנשים שמבינים בנושא (כי אני לא), ולשקלל בערך כמה כסף צריך להגיע כל פעם לבית החולים, כדי שלמקרי חירום יהיה מספיק. מן הסתם יהיו בהתחלה טענות על כך ש"יהיו המון מקרי חירום" ולכן לפחות עד שמבצעים מחקר מעקב יוזרם לבתי החולים יותר כסף ממה שהם מוציאים פרופר על גיבוי לידות. אני הנחתי שהסידור של חצי-חצי יספק את כל הספקנים בהתחלה, ואחרי תקופת ניסיון אפשר להזיז את זה לסכום יותר ריאלי.
ושוב - מבחינת בריאות הציבור, סידור שבו מוזרם יותר כסף לבתי החולים חנוקי התקציב, ועדיין יולדות מקבלות סיוע משמעותי, נראה לי לא רע בכלל. כהתחלה.

מי יכולה להביא נתונים יותר מבוססים? מאיפה בכלל שולפים אותם?

לגבי הגעה לאחר הלידה - באמת כתבתי שתהיה אפשרות או להזמין ביקור בית, או קופת חולים, או בית חולים. מה רע בזה?
תודה על שאר ההערות, אני אתקן מאוחר יותר.

מגבלת הזמנים אחרי הלידה, היא מאד-מאד מגבילה.
קודם כל, במצב הקיים כיום (חוקית, וגם בפועל ברוב בתי החולים), צריך להגיע תוך 24 שעות, ולהתאשפז למשך 12 שעות לפחות (זה משמעותי!).
ב. להגיע לרופא/ביקור בית תוך 24 שעות, כתנאי? הייתי מגדילה לפחות ל-48, ואפילו 72. אמנם המימון החלקי יאפשר ליותר נשים להזמין ביקור בית, ואז זו מגבלה די סבירה (אם כי אם הלידה בשבת, או אפילו סתם בשעות לא-נוחות זה עלול להיות בעייתי), אבל חלק מהבעיה עם הדרישה הקיימת כיום, היא היציאה מהבית ביממה הראשונה לאחר הלידה, ואת לא מבטלת אותה.
ג. להגיע למשרד הפנים תוך 3 ימים מהלידה? למה? ושוב, אותה בעיה ובלי "הצדקה רפואית". (וגם מקום פחות ידידותי לתינוקות, הרבה חיידקים והמתנה ארוכה).

מקבלת גם את מה שכתבה פיצה - הכסף צריך ללכת למיילדת, כמו שהיום הוא הולך ל"מוסד המיילד".

היום לא נרשמים לבתי חולים (מלבד, נדמה לי, בירושלים), כך שרישום יולדות הוא לא פרוצדורה קיימת אצלם, ולא נראה לי שהם ישמחו לפתח פרוצדורה חדשה.
ליולדת, זה גם כמובן מעיק.

על פניו, נראה לי המון כסף לא מוצדק שהולך לבי"ח, אבל אני מבינה את הרעיון.

במצב הקיים היום לא מעשי לחייב יולדת לבחור מראש בית חולים מסוים כגיבוי. אני למשל מתכננת להתפנות במקרה הצורך לבית חולים א' הידוע כידידותי יחסית ליולדת, אבל אם הלידה תסתיים בבית כמתוכנן אסע להרשם לבית חולים ב' הידוע בנוהל ידידותי יחסית בקבלת יולדת אחרי לידת בית (וגם זה רק אם יהיה לי חשק לצאת מהבית עם תינוק בן יומו ביום חורף). יכול להיות גם מצב שברגע האחרון יולדת מתפנה לבית חולים אחר מזה שחשבה עליו מראש. אם היום יולדת שמתכננת לידת בית חולים לא צריכה להרשם מראש בשום בית חולים, אין שום הגיון בלחייב דווקא יולדות בית (!) לבצע הרשמה כזאת.

אם היום יולדת שמתכננת לידת בית חולים לא צריכה להרשם מראש בשום בית חולים, אין שום הגיון בלחייב דווקא יולדות בית (!) לבצע הרשמה כזאת.
מסכימה עם הריונית בארון.

תמרוש רוש, כל הכבוד על היוזמה, אבל באמת חסר לך פה הרבה מידע ונסיון.
אנסה להתייחס לכמה נושאים:


במקביל, אותה אשה תפנה לבית החולים שבו היא בוחרת להמשיך את הלידה – במידה והלידה לא תוכל להסתיים בבית. היא תירשם, תגיע לסיור המקובל כיום ותיצור קשר ראשוני עם הצוות המיילדותי. בית החולים ידע על קיומה של היולדת, וישמש גיבוי, למקרה שיהיה צורך בהתערבות רפואית. בית החולים יהיה במרחק של לא יותר מחצי שעת נסיעה (בשעת העומס) ממקום הלידה.
כל המיגבלות האלה חסרות כל צורך, וחבל שיוזמה למיסוד לידות בית תציע מראש הגבלות מיותרות.

1. אין צורך להירשם מראש בשום בית חולים, כאמור. לאף אחת.
2. אין דבר כזה "ליצור קשר ראשוני עם הצוות המיילדותי". אם את חושבת שהיא תשיג לעצמה איזו היכרות עם הצוות למקרה של פינוי - זה חסר שחר מהרבה סיבות. קודם כל זה לא אפשרי, ושנית זה לא יעזור לה בשום צורה אם היא תתפנה.
3. "בית החולים ידע על קיומה של היולדת" - ממש לא. ממש לא. בית החולים ליולדות לא עובד ככה.
4. ישמש גיבוי - זה הוא אמור לשמש בכל מקרה, מעצם זה שהוא קיים. גם לאחת שילדה במונית בדרך לבית החולים. תשמעי, פינוי הוא פינוי הוא פינוי. אני הגעתי למיון של ליס עם דימום היסטרי בהפלה שהתחילה בבית, וטופלתי מייד. בשביל זה יש בית חולים. אף אחת לא מודיעה מראש שדבר כזה יקרה, כמו שאין הודעה מראש על תאונת דרכים - כשזה קורה מגיעים לבית החולים ומקבלים טיפול.
5. מרחק בית החולים - המיילדות ממליצות על מרחק כזה, אבל בשום מקום לא כתוב "בשעת עומס" כי באמת אין לנו אפשרות לקבוע כלום על פקקים (יש סרט צרפתי מלפני עשרים שנה, מקסים, שכחתי את שמו, היה להיט גדול, שמתחיל ונגמר באמבולנס שתקוע בפקק עם מצב קריטי בין חיים למוות). נשים לא מעטות בוחרות ללדת במקום מרוחק מבית חולים, באיזורים שבהם נשים רבות ילדו במשך השנים באוטובוס בדרך או בצד הדרך! מי יכול לפסול את זכותן ללדת בבטחון בבית עם מיילדת, במקום במכונית באמצע הדרך?

א. היולדת תישאר בביתה, תזמין ביקור בית של רופא ילדים שיבדוק את התינוק או תלך לקופת החולים לצורך הבדיקה – תוך 24 שעות מרגע הלידה.
מה שחשוב פה, לעניין המיסוד, הוא שהזמנת ביקור בית כזה עולה הרבה כסף, וגם, לא כל רופא מוכן. לזה צריך לדאוג. וללכת לקופת חולים עם תינוק שרק נולד? ממש מסוכן. וגם את נסיעת הטירטור לבית החולים רצוי לחסוך, או לפחות לבדוק מה מקסימום השעות שאפשר להיבדק, מבחינה רפואית: נגיד, האם המיילדת יכולה לעשות את הבדיקה הראשונית, ורק במקרה שיש לה חשש לבקש בדיקת רופא מוקדם יותר?


_במקרה של לידת בית, המוסד לביטוח לאומי יעביר חצי ממענק האשפוז ליולדת, כדי לסייע בכיסוי הוצאות הלידה, ואת החצי השני יעביר לבית החולים ששימש כגיבוי.
מענק האשפוז יינתן ליולדת עם הצגת המסמכים הבאים:
א. מכתב ממיילדת הבית, המאשר שהיא ליוותה את הלידה
ב. מכתב מרופא ילדים שבדק את התינוק_
שוב רעיונות מעל ומעבר אפילו למה שנדרש היום. למה להעניש? למה להקשות? למה גם את צריכה לצאת מהנחה שצריך להכריח את היולדת? חבל.

1. כאמור, אין דבר כזה "בית חולים שישמש כגיבוי".
2. צריך רק מכתב מהמיילדת.
3. מענק האישפוז יינתן לפי מקום האישפוז. כלומר, יולדת שפונתה לבית חולים וילדה שם - בית החולים יקבל את דמי האישפוז כמו בלידה רגילה.

עכשיו צריך לחשוב ככה:
בארצות אירופה, המיילדת לא עולה כסף ליולדת, כי היא מקבלת את שכרה מהמדינה, לא משנה איפה האשה בוחרת ללדת. למדינה זה חוסך כסף, כי האישפוז בבית החולים עולה כסף.
בישראל, המיילדת עולה כסף רב לאשה, היא גם צריכה לשלם מכיסה על ציוד ללידה שבית החולים מספק, והאישפוז הוא בבית על חשבון האשה - ואם היא באה לבדוק ולרשום את התינוק בבית חולים, כל הכסף הולך לבית חולים (תחשבו על זה: 6000 ש"ח על בדיקת יילוד! עסקה לא רעה לבית החולים!).
אם רוצים לשנות את המצב בישראל, צריך לחשוב כך:
א. מי יממן את המיילדת? איך מסדרים שיהיה למיילדות הבית ביטוח? האם הן יקבלו חסות מקופות החולים?
ב. איך מסדרים שלידות בית יהיו כדאיות כלכלית למדינה? הרי ללא ספק הן זולות יותר מלידה בבית חולים. אבל שכרה הפרטי של המיילדת גבוה. ואם כל מענק האישפוז ישולם ליולדות הבית - מבחינת המדינה, לידת בית עולה להם כמו לידת בית חולים, אז אין להם אפילו תמריץ לחסוך. זה בניגוד למדינות אירופה למשל, שבהן יש שני תמריצים: גם התברר שבלידות בית התוצאות טובות יותר, וגם זולות יותר.
ג. אם מענק האישפוז עובר במלואו ליולדת, אז מה האינטרס של בית החולים לבדוק יילוד אחרי לידה? זה כבר לא יהיה כדאי להם. צריך להרהר בזה עוד. מצד שני, אם מענק האישפוז עובר במלואו ליולדת, אז הכסף מכסה הזמנת רופא הביתה לבדיקה, ולא צריך לעבור את הטירטור של נסיעה לבית חולים, משהו שממש מקלקל וגם מסוכן אחרי לידת בית.

אם היולדת לא מגיעה לבית החולים, עליה או על בא כוחה להגיע למשרדי הביטוח הלאומי, או משרד הפנים, או מה שיוחלט, תוך שלושה ימים מיום הלידה, עם המסמכים והטפסים הנדרשים, והמענק יינתן לה.
למה תוך שלושה ימים? בשביל לקבל את הכסף? למה, תוך שלושה חודשים לא מספיק טוב? זה בסך הכל כדי לקבל החזר כספי.
וחבל שצריך להיטרטר לשני מקומות. למה שהביטוח הלאומי לא יעביר את זה אוטומטית ליולדת ברגע שהיא מדווחת למשרד הפנים על לידת בית? המידע פשוט צריך לעבור ממשרד הפנים: לידת בית - מענק האישפוז ליולדת. לידת בית חולים - מענק האישפוז לבית החולים.

אם היא לא מגישה את הבקשה למענק אשפוז, בכל מקרה היא תצטרך לדווח על בית החולים המגבה (בזמן הרישום למשרד הפנים או משהו כזה), ומענק האשפוז יועבר לו במלואו.
כאמור, מיותר ותמוה. למה לשלם לבית החולים סתם על זה שהוא קיים? רק אם נעשה שימוש בגיבוי, והלידה התקיימה שם, מגיע לו התשלום כמו על כל לידה שהתקיימה שם.

אם האשה ילדה ללא מיילדת – היא אינה זכאית למענק אשפוז.
למה?
שוב, למה להעניש?
אם היא ילדה ללא מיילדת, אז על אחת כמה וכמה "היא בית החולים". יכול להיות שבגלל שאין לה מכתב מהמיילדת אז יהיה לה קשה לרשום אותו (אז אולי תהיה אופציה: מכתב מהמיילדת או מכתב מרופא הילדים שבדק את היילוד). על זה צריך עוד לחשוב. בכל אופן, זה נשמע כמו עונש למי שלא לקחה מיילדת, וזה לא נשמע לי טוב.

כאשר באים עם הצעה למיסוד לידות הבית מכיוון כמו שלנו, צריך ראייה רחבה.
אני אסביר:

חשוב מאוד לזכור, שמערכת הבריאות ובייחוד בתי החולים בישראל מצויה במצב של תת-מימון חמור ביותר
כן. ולכן כדאי שלידות הבית יהיו זולות יותר מלידות בית חולים.
אבל "בריאות הציבור" וגם "מערכת הבריאות" אסור שיזוהו עם בתי החולים.
מי שמרוויח כסף מהמצב כיום הם בתי החולים. הם עושים כסף על היולדות.
אבל בדרך הם פוגעים בבריאות הנשים והיילודים בדרכים שונות ומגוונות (אפילו הפגיעה בהנקה בלבד גורמת נזק בריאותי וכלכלי כבד, ולטווח ארוך).
קריאה שלנו למיסוד לידות הבית צריכה להתייחס לחיסכון לחברה ולבריאות החברה.
למערכת הבריאות טוב יותר, בריא יותר וזול יותר לעודד לידות בית.
בזה צריך לשכנע אותם.
לזה ההצעה צריכה להיות "תפורה" (מה שמחזיר לחשיבה: כמה מענק תקבל היולדת? מה יהיה הקשר לשכר המיילדת? וכן הלאה).

זה לא תפקידנו לעזור לשחיתות בתי החולים (הם מקבלים את הכסף על הלידה - ואילו האשה צריכה לשלם מכיסה על הלידה!), או לפתור את הגרעונות שלהם. זה הם שמכסים את הגרעונות של המחלקה הפנימית בעזרת הכספים של הלידות.

מי יכולה להביא נתונים יותר מבוססים? מאיפה בכלל שולפים אותם?
נתונים על מה?
נשים קוראות ללדת עשו עבודה אדירה בתחום. כבר יושבות הצעות ותכניות על כמה וכמה שולחנות בכנסת ובממשלה.
בספר של אילנה שמש וב"לידה פעילה" יש נתונים שנאספו על ידי נשים קוראות ללדת.
כמו כן לכל מיילדת יש את הסטטיסטיקה האישית שלה.

אני רוצה להעיר משהו, לגבי היוזמה (הברוכה!) בכללותה ולא לגבי התוכן, כרגע.
רבים רוצים לשפר את מצב לידות הבית הישראל. מיסוד, מימון, ביטוח, הכרה, שיפור הדעה הרווחת בציבור ובתקשורת, מיגור הפחדות לא מבוססות של הממסד הרפואי.
לדעתי יש לפעול בשני מישורים. הראשון הוא המעגל האישי והקרוב, פעולה שקטה: לספר את סיפורי הלידה, ללמוד, לקרוא ולהחכים על מנת לדעת כמה שיותר אמיתות (קונטרה להפחדות מסולפות של רופאים ואגדות אורבניות שנטועות בציבור ש"לידת בית זה מסוכן") ולהצליח להסביר לכל המעוניין או השואל או הנבהל, שלידת בית היא דבר בטוח וחיובי עבור מרבית ההריונות. להקרין ביטחון. לראות חברה שעומדת ללדת מבועתת מההליכים הביתחולימים ופשוט אינה מודעת לאופציה השפויה והבריאה הזו, ולהאיר את עיניה עם אפשרות אחרת. לדוגמה- היוזמה המקסימה ללדת בבית הקו החם.

המישור השני הוא פעולה מול הממסד. וזו פעולה שדורשת התארגנות, שיתוף פעולה, צוות.

מדי פעם נפתח כאן דף מבורך כמו זה או כמו בואו נפעל להכרה בלידות הבית . אבל פעולה ממסדית היא מעבר לזריקת רעיון שכבר העלו אותו פעמים רבות בעבר ולדוש בו על גבי האינטרנט. צריך ארגון, צריך לשבת לח"כים על הראש, למשרד הבריאות, למנהלי בתי חולים, לוועדות.
ויש קצת תחושה של פול גז בניוטרל. של התפזרות לכל הכיוונים שאם הייתה נעשית בצוות מאורגן הייתה נותנת דחיפה יעילה יותר. כי כשעובדים יחד כבר יש נתונים, ויש מידע ויש סיעור מוחות ויש רעיונות ויש חלוקת עבודה לביצוע של הרעיונות הללו.
במפגש ממשיכים ללדת בבית החלו לצמוח מספר קבוצות פעולה בתחומים שונים. לאחר המפגש, הדבר העיקרי שנעשה בדף ההוא היה בחירת סלוגן קליט לחולצה או לסטיקר...

מספר מצומצם מבאי המפגש החל להפגש על בסיס קבוע וליצור כוח משימה. בתחילה עידכנו את כל מי שהותיר את פרטיו במפגש, להרבה אנשים עם רצון טוב היה קשה להגיע או לעמוד ביעדים (הילדים, החיים, המרחק הגיאוגרפי), ונותרנו קבוצה קטנה, שמתמקדת בהקמת אתר אינטרנט שמוקדש כולו למידע מהימן אודות לידות בית, בנית מאגר מאמרים וסטטיסטיקות על לידות בית, שאלות ותשובות מקצועיות, קשר עם מיילדות הבית. בנוסף הקבוצה פועלת לדחיפת הנושא בכלי התקשורת, פרסום וחשיפה במסגרות הקשורות לתחום הלידה, מציאת מימון מתאים לפרוייקטים, מאבק משפטי.
הצטרפו אלינו. כל מי שיש לו את הכוח והרעיון ופרק זמן קצר מידי פעם לתת לזה, הדבר יהיה יעיל יותר יחד.
אנחנו אמורים להפגש שוב לאחר החגים (טרם קבענו). אשמח לעדכן את מי שמעוניין.

בחיי, בלבלתן אותי לרגע.
הצפתן אותי במידע, וכרגע אין לי זמן לעבד אותו. תודה על כל ההערות, אני אשב ואקרא אותן ברצינות כשאתפנה.
בשמת צודקת בדבר אחד: אין לי הרבה ידע בתחום.

תמר א, אני ממש שמחה לקרוא את מה שכתבת. הייתי מתה להשתתף ביוזמה כזאת. לצערי, אני בחו"ל.
לא ידעתי על היוזמה הזאת, והיה לי הרושם שדברים גוועו להם, ושנשימקו כבר לא פעילות וכו'. זה אחד השדברים שדחפו אותי להתחיל לכתוב את מה שכתבתי - כי חשבתי אולי זה ידרבן מישהו. אני שמחה מאוד לשמוע שדברים ממשיכים להתקדם גם מחוץ לטווח ידיעתי, ושלמעשה אני מפגרת אחרי המציאות .

לעניינינו, האם את חושבת שיש ערך לכך שאני אעבוד קצת על מה שנכתב פה ואשפר את ההצעה שלי, או שזו פשוט טחינת מים?
(בא לי להשקיע בכך זמן - אבל רק אם זה באמת מועיל)

בהצלחה לכן, ותודה לכולן! @}

האם את חושבת שיש ערך לכך שאני אעבוד קצת על מה שנכתב פה ואשפר את ההצעה שלי
ברור, ברור! כוונתי לא הייתה לרפות את ידייך, וגם לא קלטתי שאת לא בארץ...
ואגב, אני מבחינתי אין לי בעיה לבוא למלבורן ככה לעזור לך (-; .
<מתה על ה land down under>

תודה, תמר@}
אבל אני לא מבינה: האם באמת יש ערך להצעה כזאת, אם היא תהיה כתובה, אם היא תתבסס על המלצות ארגון הבריאות העולמי ועל מודלים בארצות אחרות, ואז אפשר, למשל, לפרסם אותה בפורומי יולדות, ולשלוח אותה לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים ולמנהלי מחלקות יולדות בבתי חולי וכאלה, ליצור תהודה ציבורית (זה היה קו המחשבה שלי, כשהתחלתי).
כי הבנתי מדברייך, ואולי טעיתי, שכבר יש הצעות כאלה כתובות, ושזה טחינת מים.
אז בטח שאני לא רוצה לעשות את אותה עבודה פעמיים, וגם הייתי רוצה לקרוא את החומר שכבר נכתב בעבר.

נ.ב.
לא ריפית את ידי כלל, ואני שמחה לקבל ביקורת בונה.

אולי תוכלי לברר מה הנהלים באוסטרליה?
בקנדה כל העניין ממוסד -- אולי שווה לברר איך זה עובד שם?

כתבו לאחרונה בפורום לידות בית בתפוז מישהי או שתיים מקנדה, וגם מהולנד.
שם (גמוגם) זה ממוסד, אבל מאד מגביל.

יש לי שאלת תם. האם הנושא יכול להשתנות אך ורק דרך חקיקה (לחץ חברתי, לובי וכדומה) או שמא תתכן אפשרות שזוג ילד בבית, יגיע לבית החולים 'להרשם' ואז יתבע את הבית חולים, או את ביטוח לאומי או את מי שזה לא יהיה שמזרים את אותם 6000 שקלים לבית החולים (שווה ערך לשכר המיילדת הביתית) ודרך תקדים משפטי הדבר ישתנה?

את ילדנו הראשון ילדה זוגתי בגרמניה בבית והכל היה מסובסד מהמדינה.
אם מישהו מעוניין אוכל לבקש מחברים שם את הנהלים הגרמניים.

נדמה לי שהייתה לא מזמן כתבה בהארץ על רות דייויס שהגישה תביעה לפני יותר מעשור.

אולי תוכלי לברר מה הנהלים באוסטרליה?
באוסטרליה לידת בית היא פרטית לחלוטין - אין מימון מהמדינה.
בניו-זילנד יש מימון מלא.

"ביהד הארצי לעבודה:יולדת בביתה אינה זכאית למענק לידה

פסק דין מוטעה. בית המשפט הארצי מפלה לרעה אמהות ותינוקות

"פסק דין מוטעה ובעייתי" כך כינתה עו"ד שלומית יניסקי-רביד, מרצה בקריה האקדמית אונו, ראש מרכז נשים בעבודה, נציגת לשכת עוה"ד בועדות הכנסת בתחום דיני העבודה, את פסק הדין שניתן בתחילת השבוע בבית הדין לעבודה. הפסיקה בעניינה של יולדת הבית, רות דייויס, קבעה לאחר תשע שנות הדיינות, כי נשים שיולדות בבית ימשיכו שלא לקבל מענק לידה.
לדברי יניסקי-רביד, העובדות עליהן מתבסס פסק הדין שגויות ומטעות: "נקודת המוצא של בית הדין היא, כי לידה בבית טומנת בחובה סיכונים משמעותיים, בעלי השלכות כלכליות למדינה. עמדה אינטואיטיבית זו נסתרה במחקרים רבים." "קיימים נתונים מיילדותיים מצויינים של לידות בית בישראל" אומרת מיכל בונשטיין דוברת אימה"י (אירגון מיילדות הבית). בניגוד לטענת השופטים על העדר בקרה וסדר, היא טוענת כי ישנו פרוטוקול לניהול לידות בית המשרת את חברות האירגון ומבוסס על נסיון בארץ ובעולם. ומוסיפה יניסקי- רביד: "גם לידה בבית חולים טומנת בחובה סיכונים רבים. מחלות, הדבקויות, התערבויות לא רצויות, תת תקינה, עומס במחלקות ועוד. אלו לא באו לידי ביטוי בהחלטת בית הדין." לדבריה בפסק הדין בחר בית המשפט שלא להתמודד עם הבעיה והוא נסוג לנוסחה הישנה של השארת התפקיד השינוי למחוקק.
"למעשה עסק הדיון בזכות האישה על גופה ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו." אומרת נירית שפירא, דוברת התנועה: "נשים קוראות ללדת –למען חופש בחירה בלידה" שהשתתפה בדיון על תקן "ידיד בית המשפט": "בית המשפט טען שהקישור בין לידות לבין בית החולים נעשה על ידי המחוקק כדי להגן על האוכלוסיה וכי מותר למדינה לתת תמריצים לעשות מה שהיא מאמינה לנכון. אנו מוצאות כי ההאשמה בפטרנליזם מתאימה להתנהגות המדינה אשר במעטה סוציאלי (דאגה לצרכי התינוק הראשוניים) מסווה התנהגות שתלטנית ("אני קובעת היכן טוב שתלדי כי לך אין יכולת להחליט עבור עצמך בעיקר אם את ענייה וחלשה"). יתר על כן צימצום המענק עבור ילד שני (החלשת התמריץ) מעלה תהייה: האם האינטרס של המדינה להשפיע על היולדת "לטובתה" פוחת לאחר לידת הבכור?.... "
ע"וד יניסקי-רביד מצטטת את מנהלת אגף נשים בביטוח לאומי אשר כתבה כבר בשנת 1955 כי:"אין לקבוע שלידה בבית חולים עדיפה, בכל מקרה, על לידה בבית. למרות זאת, אחידים בדעתם המומחים לרפואה ציבורית במדינתנו, כי יש לעודד, ככל האפשר, את אשפוז היולדות בבתי-חולים." לדברי יניסקי-רביד לא יתכן שהמדינה, המשקפת החלטות מוסדיות גבריות, תמשיך להחליט עבור נשים כיצד ללדת. "זוהי זכותה של האישה לשלוט באירוע חשוב זה. לבחור ללדת בסביבה ביתית, מוכרת, נעימה."
רות דייויס מאוכזבת מאוד מהפסיקה: "לרגע נראה שלשופטים התעוזה להביא לקידום, הם פנו ליועץ המשפטי כדי שינמק מדוע לא יינתן גם מענק אישפוז לנשים ויבטיח תנאים אופטימליים ללידת בית. אולם
לבסוף העדיפו על פני המחקרים שהצגנו בפניהם להתלות על המלצות וועדת "מומחים" שלא נכחו
בלידות בית ונמנעו מלפרוץ דרך." עוד מוסיפה דייויס ומחדדת: "מיולדת הבית נמנעת תמיכת המדינה הכוללת דמי אישפוז (שיכולים היו לשמש בחלקם עבור תשלום למיילדת) וגם מענק לידה. כלומר לידה כזו אפשרית רק לאישה בעלת אמצעים. השופטים טוענים כי חופש הבחירה נשמר היות ולא מונעים מנשים ללדת בבית אך בתנאים אלו חופש הבחירה מדומה כיוון שהוא מפלה אוכלוסיות על רקע כלכלי."
דייויס מציינת כי הפסיקה מושפעת משיקולים כלכליים כבדים יותר מאשר מענק הלידה: "בית הדין גאה בכך שבעידודו הוקמה וועדת מומחים אשר ישבה לדון בתנאים ללידות בית ומתעלם מהעובדה שוועדת המומחים כללה רק את נציגי הממסד שהאינטרס שלהם לשמור על דמי האשפוז אותם מקבל בית החולים עבור כל לידה. סכום זה העולה על 6000 ₪ מפרנס את בית החולים ואשפוז של 12 שעות מספיק כדי לזכות את בית החולים בסכום זה גם עבור לידות שלא התבצעו בין כתליו. מסיבה זו המלצות הוועדה כמעט והופכות את לידת הבית לבלתי אפשרית" ומחזקת את דבריה עו"ד יניסקי-רביד ""בפועל, ההכרה בזכות האישה לבחור את מקום הלידה, לפחות במקרים של העדר סיכונים רפואיים, אמורה לזכות את האישה בנוסף למענק הלידה, גם בכספים מתוך מענק האישפוז, כפי שנהוג במקומות אחרים בעולם"
עוד' ענת אגמון מהתנועה "נשים קוראות ללדת" מצרה על פסק הדין האומלל לדבריה ומציינת שוועדת המומחים כלל לא דנה בנושא מענק הלידה וכי אם המדינה רוצה לקבוע תנאים כלשהם ללידות בית עליה לדאוג לביטוח המיילדות שעומדות בתנאים אלו ואף להשתתף במימון הלידות כפי שהדבר נעשה עבור היולדות בבתי החולים.
שפירא: "בית המשפט ואו ה"מומחים" לא יפגעו בשיקול דעתינו ובהחלטתנו לפעול למען שוויון הזדמנויות וחופש בחירה אמיתי. ככל הנראה נלך לבג"צ ועל סדר היום יועלה מענק הלידה יחד עם מענק האישפוז במטרה לחשוף את הקשר בין הלידות לבין מימון בתי החולים. קשר המונע מנשים בחירה אמיתית במקום ובאופן הלידה הרצוי להן."
קישור לפסק הדין:
http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamH ... penElement

לפרטים נוספים ניתן לפנות אל נירית שפירא
"נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה"
054-6968702

תמרוש רוש,
זה מצויין! אמנם יש פעילות של נשימקו אבל בעיני כל פעילות שמגדילה את המודעות לאפשרות הזו היא פעילות ברוכה שאולי תוביל גם לשינוי בעמדת הממסד. (הלואי אמן) וטוב שמידי פעם יש מי שיוזמת דיון חדש (מחודש) ככה יש סיכוי שיעלו גם רעיונות חדשים.

אני מאמינה במאבק הצודק של נשימקו, ילדתי בעצמי בבית ומקווה לעשות כך גם בעתיד,
אבלהאמירה הנובעת מפסק הדין, שהשינוי אם יקרה, צריך להגיע משורות כנסת ישראל ולא כתוצאה מפסק דין משפטי לדעתי צודקת.
להבנתי, הנסיון היה לפרש באופן חדש את הרשום כיום בחוק, הנסיון הזה נראה לי דחוק במובן של סוג הטיעונים המתפלפלים- ובמובן הזה אני מסכימה עם בית המשפט שצריך ללכת בדרך המלך דרך הרשות המחוקקת.
מה קורה עם הצעת החוק, האם גילה גמליאל ממשיכה לקדם את הנושא?

זה לא ממש שייך לדף הזה, אז תעבירו אם יש דף יותר מתאים.

"חוק "הוכחת אימהות"" http://news.walla.co.il/?w=/1/825074

המערכת הרפואית מתנגדת ללידות אלה, מסיבות המתיימרות להיות רפואיות, אך למעשה מתוך תפיסות התערבותיות שגויות, פחד משינוי וחשש מאובדן ההכנסה של מענק האשפוז.
יש היבט פוליטי שבכל דיון בנושא מוזנח לגמרי.
המערכת הפוליטית מתנגדת ללידות אלה, מסיבות המתיימרות להיות רפואיות, אך למעשה מתוך התייחסות דמוגרפית לקהל הנשים היולדות בבית.
ר"ל שהמחוקק לא ישנה את החוק לטובת אותן ארבע מאות (יהודיות?) בשנה שיולדות בלידת בית עם מיילדת כאשר יש הרבה יותר בדואיות שיולדות באוהל ואין למדינה שום עניין לתת להן מענק לידה. לראיה החוק שעבר בשנה שעברה שמחייב נשים שילדו ללא מיילדת לעבור בדיקה גניקולוגית או לעבור בדיקת ד.נ.א. כדי להוכיח הורות על הולד. זה לא חוק שנועד להקשות על האוכלוסיה הבאופנית שממילא לרב הולכת למעקב הריון ו/או יולדת עם מיילדת. זה חוק שנועד למגר תופעה דמוגרפית שהמדינה היהודית לא יכולה לסבול.
אני הראשונה שתגיד שהמדינה הזו היא לא ממש סמל ומודל להגיון, ואני בהחלט לא רואה את ההגיון שבתשלום מענק אשפוז נדיב לבית החולים כאשר האשה יולדת בבית, אבל אם מסתכלים על זה בצורה כזאת, פתאום מבינים שיש מה שעומד מאחורי העקשות של המחוקק לא להתייחס להוכחות רפואיות ברורות, הגם שזה לא נאמר בריש גלי.
לתחושתי ולצערי, האוכלוסיה הבאופנית אינה מהווה לובי חזק מספיק או איזשהו כח מלוכד אלקטוראלית כדי שהצעה כזו תעבור בזמן הקרוב.

ואם זה לא ברור לחלוטין ממה שכתבתי, עד כמה השיקול הזה מעורר בי שאט נפש - אז הנני אומרת את זה במפורש.

החוק שעבר בשנה שעברה שמחייב נשים שילדו ללא מיילדת לעבור בדיקה גניקולוגית או לעבור בדיקת ד.נ.א. כדי להוכיח הורות על הולד. זה לא חוק שנועד להקשות על האוכלוסיה הבאופנית שממילא לרב הולכת למעקב הריון ו/או יולדת עם מיילדת. זה חוק שנועד למגר תופעה דמוגרפית שהמדינה היהודית לא יכולה לסבול.
החוק הזה נועד למנוע אימוץ בלתי חוקי. מעבר לכך, חוק שמעודד בדואיות ללדת בבית חולים במקום באוהל (ללא תמיכה רפואית, ולרוב גם ללא מעקב הריון) יביא רק לצמצום מקרי המוות והפגיעות החמורות של ילודים באוכלוסיה זו.

ההתנגדות ללידות בית באה דוקא מתוך המערכת הרפואית, לא רק בארץ אלא בכל העולם המערבי. מרסדן וגנר תיאר את הסיבות לכך בדגים , והוא מתאר את היקף ההתנגדות (לפחות נכון ללפני 10 שנים) במאמר אחר .

אני לא אומרת שזה היבט היחיד או אפילו המרכזי. אני פשוט טוענת שלהרבה חברי כנסת אין בכלל עניין להכנס לשאלה הרפואית (שאגב התעדכנה מבחינה מחקרית בעשר השנים שחלפו מאז המאמר של מרסדן ואגנר, news]רק לדוגמא homebirth[/po].htm)
ברור לגמרי שיש שאלה חברתית/תרבותית, ויש שאלה רפואית, ושהן השאלות שבראש סדר העדיפויות, ושלהן יש להקדיש את מרב תשומת הלב. אבל יש גם את ההיבט החקיקתי, הפוליטי, הדמוגרפי, ופשוט מפתיע אותי שאף אחד לא מדבר על זה.
חוק שמעודד בדואיות ללדת בבית חולים במקום באוהל? אין סתירה. נניח שהיה חוק כזה. מאידך, חוק שיתן מענק לידה ליולדת בבית יעודד את הבדואיות להשאר באוהל.
אז איך פותרים בעיה כזאת? מסתכלים על התמונה הגדולה. מנקודת המבט של המחוקק, לא משנים את המצב הקיים בשביל מיעוט זעום, הגם צודק.
ההתנגדות ללידות בית באה דוקא מתוך המערכת הרפואית
בהמשך הקו הציני שלי, ברור שה-מערכת הרפואית תתנגד. אנחנו מדברים על עולם של מימון ושל כספים. המערכת הרפואית תפסיד, חד וחלק, מלתמוך בצעד כזה. המערכת הרפואית גם מבינה שכדי לשמר את הרווח מן היולדות היא צריכה לספק את גחמותיהן. אני חושבת, ואולי אני באמת יותר מדי צינית, שחדרי הלידה הפרטיים והג'קוזים הוספו לחדרי לידה, בגלל דרישת היולדות, ולאחר בדיקה שזה לא יוביל לתביעות בהמשך. זאת בניגוד לגישה של מישל אודן שחיפש את טובת היולדת וגילה שהוא חוסך ככה הרבה כסף בחומרי הרדמה על הדרך.
לתחושתי, וזו רק תחושה, השינוי האמיתי צריך להיות תרבותי. ברגע שיותר ויותר נשים תבחרנה באופציה הזאת למרות המכשלות, ובגלל התקדמות המחקר הרפואי, תצטבר מאסה אנושית שתהווה לובי מתאים. כרגע כל מה שעומד לרשותינו זה ההגיון הנשי/האנושי והמחקר המדעי, לפעמים זה לא מספיק.

חוק שמעודד בדואיות ללדת בבית חולים במקום באוהל? אין סתירה. נניח שהיה חוק כזה.
יש חוק כזה. זוהי בדיוק המטרה המקורית של החוק לתת מענק לידה רק בבית-החולים (אז חשבו יותר על העולות במעברות מאשר על הבדואיות בנגב).

אנחנו מדברים על עולם של מימון ושל כספים. המערכת הרפואית תפסיד, חד וחלק, מלתמוך בצעד כזה.
מבחינה כלכלית, המערכת רק תרוויח ממיסוד לידות בית. אחת הסיבות של ה WHO להחזרת הלידות לקהילה היא ההוזלה המשמעותית שלהן, ללא גריעה מהבטיחות. את המשאבים שיתפנו ניתן להפנות למקומות אחרים במערכת, בהם הם באמת נחוצים. נראה לי שהסיבה שרוב הרופאים (כולל אלו שמנהלים את המערכת) מתנגדים ללידות בית היא כי הם באמת מאמינים שהן פחות בטוחות (לפחות, זו הסיבה המודעת להתנגדות שלהם).

שאגב התעדכנה מבחינה מחקרית בעשר השנים שחלפו מאז המאמר של מרסדן ואגנר
מה שהיה נכון לארצות הברית לפני 10 שנים (דרך אגב, מבחינה מחקרית דבר לא השתנה), נכון למצב בארץ כיום (ראי למשל ציד מכשפות מודרני).

אין לי הרבה מה להוסיף, רק שלחלוטיו לא הייתי מודעת לצד הזה:
התייחסות דמוגרפית לקהל הנשים היולדות בבית.
תודה שהבאת אותו לתשומת הלב

יש חוק כזה כן ולא. כי אשה יכולה לגשת לבית חולים ולקבל את מענק הלידה גם אם ילדה בבית (או באוהל, או במעברה.)
אני לא מדברת על מענק הלידה בלבד, אלא על מענק האשפוז שבית החולים מקבל והעברתו למיילדות הבית כחלק ממערך של שירות רפואי ציבורי לנשים היולדות.
בהסתכלות קצרת טווח (תופעה לא בלתי אפיינית במקומותינו) בית החולים רק מפסיד מלידות הבית. אני רק מנחשת פה, אבל נראה לי שלמנכ"לי בתי חולים בוודאי יש לובי יותר חזק מלנשימקו.
שיהיה ברור, אין לנו שום ויכוח על העובדות, ואולי אין לנו שום ויכוח בכלל . אני מתכוונת ללדת בבית ואין לי צל של ספק שזה הדבר הנכון עבורי וההגיוני עבור המערכת אם מסתכלים על המחקר והעובדות בשטח, וזה הולך לעלות לי בערך את מענק האשפוז שבית החולים "יפסיד" עליי.
אני רק חוזרת ואומרת שבצמתים של קבלת החלטות ברמה החקיקתית, אחרי שועדות רופאים (ללא מיילדות) לא ימליצו, (אבל גם לו היו ממליצים,) אין לקהילה קטנה כח לעומת קו המחשבה הבעייתי שהצגתי חזור והצג למעלה. ושוב, למען הסר כל צל של ספק, אני באופן אישי מתנגדת לו.

יעלי לה , אני היא הכותבת (-: . צינזרתי את פרטיי האישיים כי לא נוח לי ששמי המלא יופיע ברשת.

הבג"צ הוא בנוגע למענק לידה. מענק אשפוז זה משהו אחר, וגם לזה נגיע, פרה-פרה.
יש צורך להבדיל בין אוכלוסיית נשים שיולדות בבית מתוך בחירה מושכלת (אשר קיימות גם מחוץ למה שקרוי האוכלוסיה הבאופנית ), שעליהן מדובר כרגע, לבין אוכלוסיות של נשים שיולדות בלידה חוץ אשפוזית שאכן מסכנת את בריאותן ובריאות הילוד.
הבעיה היא שמע' המשפט והרפואה לא מבדילות בין אוכלוסיות אלו. והמקור נעוץ בשנות החמישים.
החשיבות הגדולה בעיני היא האוכלוסיה השניה, וזו באמת עבודה יותר נרחבת לטווח ארוך הרבה יותר. לזה אגיע יום אחד.

בכל אופן, כרגע מתנהלת פעילות לקראת דיון בנושא מענק הלידה בבג"צ. מי שיש ביכולתו לעשות (כל הרעיונות כבר נזרקו. עכשיו העשייה) יבורך. ניתן לפנות אלי לקבלת מידע נוסף.
אבל נראה לי שלמנכ"לי בתי חולים בוודאי יש לובי יותר חזק מלנשימקו. התביעה היא מטעם ויצ"ו .
אין לקהילה קטנה כח לעומת קו המחשבה הבעייתי זה בסדר, לא חייבים להסכים עם כל דיון שעולה לעליון (-; ... יש מי שחושב ששווה לנסות. ושוב, לא מדובר כאן על ה"קהילה".


אני מתכוונת ללדת בבית
שיהיה לכם בהצלחה ובכיף!
נדמה לי שנפגשנו, ב משוחחות על הריון ולידה הראשון?

תמר, תיארתי לעצמי שזה עלול להיות המצב. סליחה.

תמר, תודה רבה על ההערות וההארות וכמובן על העשיה. גם אני חושבת ששווה לנסות, ואפילו חשוב לנסות. למרות שאני פסימית חסרת תקנה...
דברים ממין זה צריכים לעלות שוב ושוב לסדר היום, לתודעה הציבורית. זו עבודה סיזיפית, אבל חשובה ביותר שאין לי אליה דבר פרט להערכה גדולה.

הי, אם צריכים הריוניות נושאות שלטים ביום הדיון, אני מוכנה לעלות לירושלים בהמוניי!

הייתי ב-משוחחות על הריון ולידה הראשון. אבל אני בהריון, בחייך, אני לא זוכרת אפילו איך קוראים לי וזו היתה לי הפעם הראשונה שנפגשתי עם א-נשים מבאופן.
_{אם ישבת על הספה ויש לך שיער ארוך שחור... אז אני זוכרת}

אני דווקא אופטימית ומאמינה שנצליח לשנות (קיבלת את המייל שלי?) ליהיא

שפירא: "בית המשפט ואו ה"מומחים" לא יפגעו בשיקול דעתינו ובהחלטתנו לפעול למען שוויון הזדמנויות וחופש בחירה אמיתי. ככל הנראה נלך לבג"צ ועל סדר היום יועלה מענק הלידה יחד עם מענק האישפוז במטרה לחשוף את הקשר בין הלידות לבין מימון בתי החולים. קשר המונע מנשים בחירה אמיתית במקום ובאופן הלידה הרצוי להן."

מישהו יודע איפה זה עומד היום?
האם אכן הוגש בג"צ?

החלטנו למשוך את העתירה מסיבות של הפסד בטוח... בג"צ מסבירים במקרים דומים בצורה ברורה כי אין להם שום כוונה להתעסק עם שינוי חקיקה (שבזה מדובר בתביעה) ויש להמשיך עם פעילויות מול הרשות המחוקקת ולא השופטת. אנחנו היינו בעד להמשיך עם העתירה ולו רק למען החשיפה הציבורית שתשפיע, אבל מי ששם את שמו וכבודו המקצועי על הפסד בטוח בבג"צ הוא לא אנחנו אלא העו"ד שעשה זאת בהתנדבות...

תמר תודה על התשובה.
האם ידוע לך על חבר/ת כנסת שמתעניין/ת בנושא ואפשר לדרבן אותו/ה לשנות את החקיקה?
או שאולי אני מתפרצת לדלת פתוחה ואתם כבר עושים את זה?

דרך אגב- מי זה "החלטנו"? האם את קשורה לנשים קוראות ללדת?

שווה לנסות את זהבה גלאון ממר"צ או את גדעון סער מהליכוד.
אני שומעת את שניהם הרבה בתוכנית של מירב מיכאלי והם שניהם מאוד פעילים בנושאים "נשיים"

מירי ר סליחה שלא ראיתי את השאלה עד עכשיו...
כל עשייה מבורכת,רק כדי שלא יהיו כפילויות , דברי עם נירית בנושא הזה. יש בעייתיות עם ח"כים שהם מתחלפים מהר מאוד ואז כל הישג שהושג נמחק או נדחק, כמו כן הם פשוט לא אנשי מקצוע. כלומר לא פשוט למצוא ח"כ שיש לו מושג בנושא מעבר להתעניינות כנה (או דחיה על הסף). בזמנו גילה גמליאל היתה מאוד בעניין.