הרדמה לקראת ניתוח

[טל*]

לביתי בת השנה התגלה גוש, והרופא הכירורג המליץ להוציאו. אני מוטרפת מדאגה מהניתוח. הרדמה בגיל כזה נראית לי כדבר מאוד מסוכן, מה גם שאיני יודעת כמה מנוסה יהיה המרדים.
למרות שהתייעצתי עם כמה הרופאים לגבי הניתוח (חלקם טענו כמובן שאפשר לחכות איתו), לא הצלחתי לקבל תשובה על סיבוכים בהרדמה.
מישהו יודע? שמע? אני פה לפנות בוקר לא מצליחה להרדם.

[שרון_ג*]

טל, אינני יודעת באיזה בי"ח מדובר.
מה שכן, אני יכולה לומר לך שבמהלך התמחותי ראיתי ילדים רבים מאד שעברו ניתוח ללא כל בעיה.
השאלה היא איפה הגוש, כמובן, בשאלה לגבי סיבוכי הניתוח.
לגבי סיבוכי הרדמה: בילדים בריאים סיכויים אפסיים לסיבוכים. רוב הסיבוכים קורים בילדים שאינם בריאים בבסיסם, וגם אז רוב הסיבוכים הם לא של ההרדמה, אלא של הניתוח.
סיבוכים אפשריים להרדמה, ככה בשליפה מהמותן - דלקת ריאות (בחיים לא ראיתי), תמט של חלק של ריאה (ראיתי בילדים חולים קשה), רגישות לחומר ההרדמה (בחיים לא ראיתי), תסמונת חום-יתר (קראתי על זה. מעודי לא ראיתי. נדיר).

[שרון_ג*]

טוב, פתחתי ספר לימוד. המדובר בסיבוכים במבוגרים. ילדים הרבה יותר עמידים בעניינים האלה ממבוגרים:

דלקת ריאות כתוצאה משאיפת מזון (לכן צריך להיות בצום לפני ניתוח. הבעיה מתחילה בניתוחים דחופים), שאיפת גופים זרים, דם, מיצי קיבה, הפרשות ממערכת הנשימה העליונה...

malignant hyperthermia - מה שניסיתי לתרגם כתסמונת חום-יתר (בכוונה התייחסתי רק לחלק הזה של המילה, במחילה מכבודן של המתרגמות. משמעות הפירוש העברי של malignant מיותר כאן ומעלה קונוטציות שלא מתאימות). זו מחלה תורשתית שגורמת לעלית חום מהירה בגוף. היא אינה מאד שכיחה (1:15000 ניתוחים).

התקף לב חוזר בחולי לב (לא מתאים לילדים כ"כ...)

פגיעה בכבד מחומר ההרדמה - בניתוחים חוזרים ונשנים (וגם זה לא כ"כ מתאים לעניינינו)

וזהו.

לגבי דלקת ריאות - אם הילד בריא בד"כ, נמצא בצום ולא מדובר בניתוח אא"ג - השכיחות באמת נמוכה.
לגבי היפרתרמיה - זו השכיחות שהיתה מצויינת לגבי ילדים. לגבי מבוגרים מדובר ב- 1:50000 ניתוחים. לא יודעת למה. ושוב אני אומרת - בחיים שלי לא ראיתי ילד כזה.

ותמיד צריך לקחת בחשבון את מה שנקרא מאזן ה- cost-benefit. מה תהיה יעילות הניתוח מול סיכוניו. האם הסיכון בהרדמה בטל בשישים לעומת הצורך לאבחן את הגוש?

[שרון_ג*]

חיפשתי איזשהו מאמר מסכם, ומצאתי list]מאמר uids[/po]=14962332 שכתבו צרפתים (יימח שמם, שונאי ישראל, אוכלי צפרדעים וחלזונות ), שבדקו במשך 30 חודשים את סיבוכי הילדים שנותחו בבית החולים שלהם:

24,165 ילדים נותחו בתקופה ההיא. 724 תופעות לוואי נרשמו במהלך הניתוחים, ו- 1105 תופעות לוואי אירעו בהתאוששות.
מתוך 724 האירועים, כמחצית היו שייכים לריאות, וארעו בתינוקות יותר מאשר בילדים, בחולי אא"ג יותר מבחולים אחרים, בילדים שהונשמו עם צינור תוך קני, ובילדים שהיה להם ציון ASA גבוה (3-5). אין לי מושג מה זה ציון ASA, אבל ממה שהיה כתוב נראה שהמדובר בסטטוס רפואי של הילד, שהכי טוב לקבל בו 1 .

אירועים הקשורים בלב נצפו ב- 12.5%, ברובם בילדים עם ASA 3-5. (אני מניחה שהמדובר בילדים עם מומי לב, מחלות ריאה וכו')

הסיבוך הנפוץ ביותר במחלקת ההתאוששות היה הקאה (6% מתוך כלל המנותחים), והוא אירע יותר בילדים גדולים מאשר בקטנים ובתינוקות, וכן בניתוחי אא"ג.

מוות אחד נרשם באותה תקופה: המדובר היה בפג שזה אך נולד. המוות לא היה קשור להרדמה (למיטב הבנתי - הפג נפטר בסופו של דבר, אבל בלי קשר לניתוח).

מקווה שזה עוזר לך במשהו, ועוד יותר מכך, אני מקווה שלא נבהלת מכל מה שכתבתי. אני מעדיפה לדבוק באמת ולא לייפות את המציאות, אבל זה לא תמיד קל כשלא יודעים מי נמצא מהעבר השני, ואיך הוא מרגיש למשמע (או למקרא) כל המידע הזה.

בהצלחה!

[רסיסים_של_אור*]

טל, אני לא יכולה לעזור בהתלבטות אבל רוצה לספר משהו חשוב מניסיוננו:
גם בני עבר ניתוח בהרדמה מלאה כשהיה בן שנתיים וחצי בערך. הייתי נורא לחצוה לפני ועזר לי שהכינו אותי מעשית לאחרי:
קודם כל, נראה לי נורא כדאי לודא שנותנים לה לשתות חומר מטשטש קצת לפני ההדרמה עצמה, זה מקהה את החושים ומצמם את האפשרות שהיא תזכור משהו ו/או תאבק עם מסכת חומר ההרדמה.
אחרי שהם יוצאים מהניתוח (בשלום, בעזרת ה') הם ישנים ופתאם מתעוררים בבת אחת, בהיסטריה אדירה, בבהלה נראית ומנסים לתלוש את כל החוטים שהם מחוברים אליהם. טוב לדעת את זה לפני כדי לא לאבד את העשתונות ולהבין שזה נורא נורא טבעי (היא לא בהכרח תגיב ככה אבל עדיף להיות מוכנים). אחרי תקופה קצרה של השתוללות, הם נרגעים שוב, לרוב נרדמים ואז קמים חזרה להיות אותם ילדים מתוקים שהכרתם לפני ...

שיהיה רק בהצלחה .

[נועה_בר*]

הם ישנים ופתאם מתעוררים בבת אחת, בהיסטריה אדירה, בבהלה נראית ומנסים לתלוש את כל החוטים שהם מחוברים אליהם. טוב לדעת את זה לפני כדי לא לאבד את העשתונות
הבת שלי שהיתה בת 8 חוד' חוותה הרדמה כללית בעקבות בדיקה מסויימת, לאחר שהכל מסתיים ומתחילה התעוררות יש תגובה לחומר ההרדמה שעדיין נמצא בגוף והם מרגישים לא טוב, אני הבנתי שככל שגדולים יותר כך קשה יותר הם מרגישים. אז יש בכי ותחושת אי נוחות שיכולה באמת להיות תזוזה כזו כמו השתוללות.
אם אפשר לחבק חזק ולהגיד כמה מילים שמתארות את המצב, זה עוזר. כמו שאמרה אפרת, אח"כ הם חוזרים לישון וכבר קמים אחרת.
גם אני מאוד חששתי מההרדמה. זה נשמע מפחיד. שרון ג כרגיל מרגיעה.
מקווה שיעבור לכם בקלות, ושתהיו בריאים.

[אדמה_טובה*]

הבן שלי עבר ניתוח בהרדמה מלאה לפני תשעה ימים, בגיל שנה וחודשיים.
דווקא היו תופעות לוואי, אבל עם כולן התמודדנו:
מעבר לבהלה וההשתוללות אחרי ההתעוררות, הוא סבל משיעול נבחני במשך יומיים וטופל בסטרואידים דרך הוריד ובאינהלציה. כנראה בגלל שהורדם עם צינור בקנה הנשימה. היה לו חום גבוה, לא ברור מאיזה מקור - ובגלל שהניתוח היה בפה ניתנה אנטיביוטיקה (שבוע) והחום חלף תוך 36 שעות. והיתה לו עצירות וגזים. נראה לי שמזה הוא הכי סבל. אחרי שלושה ימים, רסק שזיפים מיובשים ונר גליצרין - בא לציון גואל.

שיהיה לבתך ניתוח קל והחלמה מהירה ושלמה.

[טל*]

תודה לכולכן על התגובות. אני מאוד מעדיפה לדעת את הדברים מראש כי אם לא יודעים אז נבהלים כשנתקלים בהן ו/או לא עושים את השיקול הנכון כשמחליטים לנתח.
שרון-תודה על האינפורמציה המועילה. האם שמעת/קראת על נזר מוחי כתוצאה מהרדמה?
במאמר כתוב משהו שלא כ"כ הבנתי...
Respiratory events represented 53% of all intraoperative events. They were more frequent in infants compared with older children
מאוד מבהיל תהליך ההתעוררות. ה היא תתעורר ותתלוש לעצמה את האינפוזיות הורידים יפתחו? מה אני אורה לעשות כדי שזה לא יקרה?
האם תמיד מרדימים עם צינור בקנה הנשימה? יש שיטה אחרת?
מהו החומר המטשטש שנותנים לפני ההרדמה ולמה הור נחוץ (להרגעה?)
תודה!!

[שרון_ג*]

Respiratory events represented 53% of all intraoperative events. They were more frequent in infants compared with older children
תירגמתי הכל לעברית, כך שלא היית צריכה ללכת למקור, אבל אני מבינה את הצורך
הכוונה היא שמתוך הארועים שבמהלך ההרדמה (ז"א במהלך הניתוח עצמו) - 53% נגעו לבעיות בדרכי הנשימה. אלה אירעו יותר בתינוקות מאשר בילדים, ואם אני זוכרת נכון - יותר בניתוחים עם צנרור-תוך-קני ובניתוחי אף-אוזן-גרון.
לא שמעתי על נזק מוחי כתוצאה מהרדמה, אם כי תיאורטית זה ייתכן - אם מישהו יכבה את השלטר של החמצן באמצע ההנשמה. נדמה לי שהיה סיפור דומה פעם באיכילוב, עקב תקלה באספקת החמצן, אבל מהר מאד רואים את הירידה בריווי החמצן בדם במוניטורים, כך שגם אם יש בעיה, הסיכוי שלא יעלו עליה בזמן - קלוש. מה גם שילד בריא יכיל לנשום גם אוויר חדר.

היא תתעורר ותתלוש לעצמה את האינפוזיות הורידים יפתחו?
בד"כ חובשים את היד של העירוי טוב-טוב כדי שדברים אלה לא יקרו. הרי ילדים מאושפזים גם סתם ככה ומקבלים עירוי, גם ללא ניתוח. קורה לעיתים שלמרות הכל הם מצליחים לפרק את העניינים, אבל הם צריכים להתאמץ בשביל זה. לצורך הקיבוע משתמשים בגליל אחד של פלסטרים לפחות

האם תמיד מרדימים עם צינור בקנה הנשימה? יש שיטה אחרת?
בפרוצדורות קצרות לעיתים לא מנשימים עם צנרור תוך קני. גם בניתוחי אא"ג שונים. יותר מזה אני לא יכולה לומר לך. בכל לימודיי שהיתי שבוע אחד בלבד במחלקת הרדמה. יש גבול למה שאני יודעת בתחום, ואני מאד קרובה אליו עכשיו...חלק ממה שאני יודעת זה מתוך שהיה בחדרי ניתוח כחלק מהצוות המנתח (כסטודנטית, כסטז'רית) ולא מצד המרדימים.

מהו החומר המטשטש שנותנים לפני ההרדמה ולמה הור נחוץ (להרגעה?)
מספר שעות לפני הניתוח נותנים חומר הרגעה.
זמן קצר לפני הניתוח נותנים שוב משהו בסגנון.
במהלך הניתוח, להרדמה יש שלושה צדדים: אנלגזיה=אלחוש (נגד כאבים), אנאסטזיה=הרדמה (עד למצב של חוסר הכרה=שינה עמוקה), ואמנזיה=שכחה. אחד מחומרי ההרגעה שניתנים גורם לשכחה של כל האירועים סביב המתן שלו. וזה טוב כי בסופו של דבר לא ממש זוכרים מה היה. ומה שלא זוכרים בעצם לא התקיים, למיטב שכרונו של האדם.

[טל*]

תודה, הניתוח מחר בבוקר תחזיקו לנו אצבעות. בבקשה

[שרון_ג*]

[טל*]

זהו, אנחנו אחרי!! תודה שהייתן איתנו.
אני מליצה בחום רב אם כבר צריך להגיע לניתוח, דר" נגר מבי"ח דנה רופאה מדהימה ובן אדם מקסים.
אחרי ההרדמה, לא עזבו אותנו לרגע. התינוקת היתה באי שקט וטיפלו בה כל הזמן. לא ציפיתי ליחס מדהים כזה.
מעבר לזה התפרים לא כואבים לה ( רק באבטיה) . היא באמת לא זכרה כלום.
עכשיו אנחנו מקווים שהתוצאות יהיו בסדר שזה הכי חשוב בעצם.

[נועה_בר*]

איזה יופי
עכשיו אנחנו מקווים שהתוצאות יהיו בסדר שזה הכי חשוב בעצם.
מקווה איתכם. תהיו בריאים.

[שרון_ג*]

כן, אני נתקלתי בחגית נגר בעבר. היא באמת משהו.
מאחלת בחום החלמה מהירה ותוצאות טובות.

[טל*]

תודה!!!!

[מבררת*]

הבן שלי צריך לעבור הרדמה מלאה או טשטוש לצורך טיפול שיניים. אם הולכים על טשטוש, זה במרפאה פרטית בעלות של 2000 ומשהו (שאין לי). אם הרדמה מלאה, הבנתי שלא אוכל להיות איתו ונורא קשה לי עם זה. האם יש הבדל מהותי בין שתי צורות ההרדמה? מחברים אינפוזיה או צינור כלשהו? יש סיכוי שבהרדמה בבית חולים יתנו לי בכל זאת להיכנס? שמעתי גם שתינוק יונק צריך לצום פחות משש שעות. ידוע לכם כמה? תודה.

[טליה_אלמתן*]

בן כמה הוא? מיציתם את הנסיונות לטפל בלי הרדמה? צריך רופא טוב עם הרבה סבלנות, והרבה פעמים זה עובד!
טיפלנו כבר בקטנה (החל מגיל 4), ואנחנו מתחילים בטיפול לבן השנתיים. הוא כבר היה פעם אחת ו"עזר" לרופא לטפל באחותו (החזיק מכשירים, לבש כפפות, מסכה על הפנים...), ובביקור אחר כך ישב בכסא, עלה וירד, לחץ על כפתור המים ושתה, ראה שהמקדחה מוציאה אוויר ומים (שפריץ!), ובסוף הרופא גם התחיל לקדוח. נקווה שבביקור הבא יושלם הטיפול.
בדיוק קראתי ב"הארץ" איזו ידיעה על מחקר שמצא שיש בעיות עם חומרי הרדמה לפני גיל 3. :-\ במיוחד בגלל זה אני נורא מקווה שהרופא יצליח להשלים אצלו את הטיפול "בטוב"!

[טליה_אלמתן*]

הנה מצאתי את המאמר

[מבררת*]

תודה טליה. קראתי. לא כל כך הבנתי באיזה חומרים משתמשים ל"הרדמה מלאה" ובאיזה ל"טשטוש", והאם התופעות המפחידות מתייחסות לכל סוגי ההרדמה.
הבן שלי בן שנה ו3. ניסינו לדחות את הטיפול, אבל החורים גדלים במהירות. אין סיכוי לטיפול בלי הרדמה. הוא לא ילד שישתף פעולה. לא יודע לשבת דקה.
בנתיים סגרתי כבר עם הרופאה הפרטית. מקווה שיצא מזה במינימום טראומות.

[טליה_אלמתן*]

ב"ה שיש בימינו את האפשרות לטפל, במקרים כמו שלכם בע"ה יעבור בקלות

[אלירן*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התייעצות בבקשה: הבן הקטן שלי בן שנה וחצי כנראה צריך לעבור ניתוח עיניים עקב פזילה/ עין עצלה. הניתוח בהרדמה מלאה - אני מאוד חרד!!! מה הסיכונים בגיל הזה?