מארג רשת החינוך הביתי

[אנונימי]

---

מדור חינוך ביתי והחוק

---

חלק מאנשי החינוך הביתי בישראל, הורים וילדים כאחד, מעוניינים להקים ארגון ישראלי לחינוך ביתי, אשר יפעל לקידום האינטרסים שלהם כיחידים וכקבוצה.

מטרות הארגון:

1. תמיכה וסיוע למשפחות וליחידים העושים חינוך ביתי בישראל.
2. קידום חקיקה התומכת בחינוך ביתי.
3. קידום שיתופי פעולה עם מוסדות השלטון בישראל וארגונים אחרים בישראל ובחו"ל, כל עוד שיתופי פעולה אלה עוזרים לאנשי החינוך הביתי.
4. עידוד היווצרות של שוק של מוצרים ושירותים לחינוך ביתי.
5. כל פעילות אחרת המקדמת את רעיון החינוך הביתי בישראל, או אשר עוזרת למיישמיו.

התארגנות:

1. שם הארגון המוצע: מרח"ב - מארג רשת החינוך הביתי.
2. סטטוס התאגדות: עמותה בתכנון (עדיין לא רשומה).
3. מקורות המימון: פעילות הארגון תמומן על ידי תרומות, דמי חבר, וגביית תשלום עבור שירותים.

עמדות הארגון:

1. זכותם של הורים לגדל ולחנך את ילדיהם כראות עיניהם היא זכות חוקתית יסודית, זכות טבעית הטבועה ועולה מן הקשר בין הורים לצאצאיהם.
2. ההורים אוטונומיים בקבלת החלטות בכל הנוגע לילדיהם - חינוך, דרך חיים, מקום מגורים וכדומה, והתערבות החברה והמדינה בהחלטות אלה היא בבחינת חריג שיש ליתן טעם להצדיקו.
3. במקרה הרגיל שיקול דעת ההורים מסמל ומגבש באופן הטוב והמדוייק ביותר את ההחלטות הראויות בגידול הילדים.
4. המדינה תתערב כל אימת שהחלטות ההורים ובחירותיהם אינן עולות בקנה אחד עם זכויות הילד וטובתו.
5. התערבות המדינה תידרש לא משום הפרת חובה מחובותיו של הורה כלפי המדינה, אלא משום הפרת חובת ההורה כלפי ילדו.
6. חינוך ביתי חוקי בישראל כיום, על אף חוק חינוך חובה חינם, בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
7. התקציב המשולם כיום בגין כל ילד לבתי הספר ולרשויות העירוניות צריך להיות נתון לשליטת המשפחה בהתאם להחלטתה איך לחנך את הילד. התקציב ישולם לגורמים על פי בחירתה (ובכלל זה לה עצמה).
8. בתי הספר הממלכתיים יפתחו את שעריהם לילדים בחינוך ביתי, ויאפשרו להם להשתמש בשירותים הניתנים בבית הספר, במתקניו, ולהצטרף לשעורים הנערכים בין כתליו.
9. על המדינה לבטח ילדים בחינוך ביתי באותו אופן שמבוטחים ילדים הנמצאים בבתי ספר.

(סעיפים 5-1 מתבססים על דברי נשיא בית המשפט העליון מ' שמגר, ע"א 2266/93.)

ראו גם:

• חינוך ביתי
• אירגון לחינוך ביתי
• איזה סוג של אירגון לחינוך ביתי
• מימון אירגון לחינוך ביתי
• תפקידי אירגון לחינוך ביתי
• האם להקים אירגון לחינוך ביתי
• שם לאירגון לחינוך ביתי

_תרמו: נאוה פרנס, יונת שרון, אריאלה, גילה, צפריר שפרון, קרן שמש, עודד, בשמת א, זהר יעקובי, דוד רובנר, אלכסנדר זיניגרד, חנית, שלומית, דקלה, עדי יותם, כרמית מ, רותי, רועי שרון.
(לא כל אלו שתרמו לדף זה הינם בהכרח בעד הקמתו של ארגון לחינוך ביתי.)_

[צפריר_שפרון*]

ראשית,
דברי כאן אינם עולים מתוך התנגדות כלשהי. נהפוך הוא, דווקא מתוך רצון ענייני לקדם.

7. התקציב המשולם כיום בגין כל ילד לבתי הספר ולרשויות העירוניות צריך להיות נתון לשליטת המשפחה בהתאם להחלטתה איך לחנך את הילד. התקציב ישולם לגורמים על פי בחירתה (ובכלל זה לה עצמה).
בעייתי, הרי התקציב שנבנה על מספר הילדים כולל בתוכו את בניית ותפעול האמצעים של משרד החינוך. כאן, יהיה צורך להוריד את העלויות הקבועות מהתקציב (כולל שכר המורים ושאר ירקות) ולהשאיר בידי ההורים רק את ההוצאות המשתנות. אלה לא ממש ברורות וניתנות למניפולציות בירוקרטיות של הממסד.
הבחנה זו חשובה במיוחד כאשר מתייחסים לסעיף 8, המאפשר לילדי החינוך הביתי ליהנות משני העולמות. כאן, הצרכים השונים עשויים להעלות דרישה לתקציבים שונים: מי שרצה להנות מאמצעי משרד החינוך יקבל תקציב נמוך ממי שלא. בעייה.

סעיף 8 - . בתי הספר הממלכתיים יפתחו את שעריהם לילדים בחינוך ביתי, ויאפשרו להם להשתמש בשירותים הניתנים בבית הספר, במתקניו, ולהצטרף לשעורים הנערכים בין כתליו.
עשוי להעלות טענה כזו מצד הממסד: אין אפשרות ל"שגע" את המערכת ב"יום כן יום לא". המערכת אינה יכולה להתאים את עצמה לשינויים מסוג זה. ילד שלא נוכח בכל השעורים רק יפריע... וכן הלאה...
אינני אומר שטענות אלו מוצדקות או מוטעות.
אלא שיש בהן גרעין של אמת, מוסד כמו בית ספר הבנוי בדוגמה מסוימת יתקשה להתגמש ולשנות את יסודותיו. יש כאן לכאורה נסיון לכפות פלורליזם על המערכת הממסדית, לחייב אותה להתגמש.
במילים אחרות: אי אפשר לכפות על הממסד לקבל סעיף זה. אפשר רק לבקש. להערכתי הנושא יבחן בחיוב תוך הסתייגויות.

סעיף 9 - הבטוח המדובר הוא בטוח תאונות אישיות. עשויה לעלות בעיה משפטית שכן אין זיקה בין משרד החינוך לבין ילדי החינוך הביתי (למעט אלו שמידי פעם יבקרו במערכת), ובהעדר זיקה אין ביטוח.
לכן, כאן דווקא ניתן לדרוש את מימון הבטוח לילדים מאותו תקציב לחינוך הילד. כלומר, במסגרת התקציב עבור כל ילד בעבור חינוך יש גם סעיף המתייחס לביטוח הילד. כאשר התקציב יהיה ברשות ההורים הוא יכלול גם את עלות הביטוח. כאן, יש להניח שהמדינה תחייב את ההורים לבטח את ילדיהם בכסף זה, ללא שיקול דעת כלל.
חיוב זה יעמוד בהיבטים משפטיים קרוב לוודאי משני טעמים - 1. לכך נועד הכסף מלכתחילה ולכך הוא ניתן. 2. המדינה מעוניינת לוודא שאם ילד נפגע - פגיעתו לא תהיה למעמסה על המדינה אלא על חברת ביטוח.