נסיון למציאת כלי מדידה להתקדמות

[שגיתרי*]

הקב"סית שלנו רוצה לבדוק את התקדמות הילד.
הסברנו לה ולשאר הועדה את הרעיון שמאחורי דרך החינוך שלנו. (חינוך ביתי חופשי, לימוד לאין שיעור, למרות שלא השתמשתי בשם המפורש...).
היא הציעה לבוא לבחון את הילד בבית פעמיים בשנה, אנחנו אמרנו שבחינות מנוגדות לדרך החינוך שלנו.
הסכמנו לעשות ניסיון למצוא כלי מדידה שמקובל עלינו ושיחליף את המבחנים בשבילה.
אני מתלבטת מאד עם העניין, כי כאמור, מבחינתנו, הבחינות משתרתות אך ורק את הצורך של המערכת לפקח ואין להן חשיבות אמיתית להתפתחות הילד. ומצד שני היא (הקבס"ית) באמת עושה נסיון להבין ולמצוא דרך שתאפשר לה למלא את תפקידה כמו שהיא רואה אותו תוך התחשבות בדרך שלנו.
אני מוכנה לתת לזה צ'אנס ולכן:
דרושים רעיונות לדרכים ידידותיות למדוד התקדמות בלמידה, על ידי אדם מבחוץ.

(הורדתי את המקף בשם שלי כדי קצת להעלים את שמי ואת כוונותיה של הקבסית שטוענת שהן בניגוד לדעת רוב הממונים עליה. )

[שרית_אמיר*]

מבחנים- לא בבית ספרנו (-: אם היינו בעד , לא היינו בחינוך ביתי.
אצלנו - באים לבקר בבית - לנו יש דפי עבודה להראות דפים שהילדים עושים במהלך השנה.
אנו מראים את הדברים שבבית ומשתפים במה הם משמשים את ילדינו.
אנו מראים את אוסף האתרים שיש לנו במחשב ( אני אוספת כי נחמד לי וזה שם אם במקרה הילדים ירצו לא שזה ממש קורה (-: אבל זה קיים )
אנו לא מאפשרים ל"תחקר" א הילדים, עם הילדים רוצים הם מוזמנים להשתתף בשיחה- מה שדי קורה, הילדים נהנים מהביקור של הקבסית והמפקח.
דרכים חלופיות - להראות חומרים שיש בבית כמו אינצקלופדיות, מפות, זכוכית מגדלת, לשמור ציורים, אוספים, ספרים שהם קראו, דפים שהילדים כתבו,מגזינים, משחקי קופסא- ולספר שכל אילו עזרי לימוד ( מה שבעצם נכון (-: )
לספר מה עשיתם - כמו טיול בחורף לקפוץ בשלוליות ושיחה בעקבות, כו...
לא מכירה משפחו שמוכנות להבחן.

[חגית_פ*]

שלום יקירתי,
חשבתי בדיוק על מה ששרית כתבה. להראות תוצרים שמראים למידה, כמו דפי עבודה.
קשה לי בעצמי לכתוב את זה כי אני לא חושבת שדפי עבודה הם ההוכחה שמתרחשת למידה, אבל זה הכי קרוב שאני יכולה לחשוב כפיתרון בשבילכם.

אולי באמת להזמין אותה להתארח ולראות פעילות שיגרתית בבית (לכוון לזמן הזה משהו "לימודי").

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אמנם לי אישית כל דרך שפיקוח שבאה כהענות לדרישה מלמעלה לא נראית. אבל לרגע אנסה להסתכל מנקודת המבט של הקבסי"ת. אם מראים לה דפי עבודה, אתרים ברשת ספורים על טיולים ועוד. מה זה אמור לאמר להוכיח לה? אך ורק שהאופציה ללמידה קיימת, אבל לא שהלמידה נעשתה בפועל ושהילד רכש ידע כלשהו. לגבי דפי העבודה אולי דברי לא מדויקים, כי יתכן אפשר שהקבסי"ת תאמין שאכן זה כתב ידו של הילד והוא בצע את העבודה בכוחות עצמו. אבל זה שיש אתר אינטרנט במועדפים לא מוכיח שהילד ביקר בו, כמה זמן שהה בו ומה הפיק מזה. אני חושבת שאם כבר מסכימים לפקוח כפוי אז למרות אי הנעימות, מבחנים (עדיף בע"פ) הם הדרך האמינה ביותר האפשרית. אבל אם הפיקוח הוא מיוזמת המשפחה ולמטרותיה, בהחלט ניתן למצוא שיטות יעילות וידידותיות יותר. לכן, אני במקומך הייתי מסרבת בתוקף לדרישת הקבסי"ת שיעשה פיקוח כי בלי מבחנים בלתי אפשרי פיקוחאמיתי שיענה על דרישות משרד החינוך, ומבחנים בהחלט סותרים את עקרונות החינוך הביתי, וביחוד החינוך החופשי בו את דוגלת.

[שרית_אמיר*]

עד כה במשך 5 שנים המערכת כלומר קבסית ומפקח היו מרוצים ממה שהראתי להם (כמו שציינתי למעלה)
מבחנים לא אסכים שיעשו לילדי- כנ"ל להיות שותפים ל"שיעור" - מה אנחנו הצגה?
על מה יבחנו אותם?
מצידי לא היתה התנגדות שהילדים (רק אם ירצו) ישתפו בשיחה ישאלו שאלות - ואם ירצו גם יענו.
לי יש את הזכות לעצור או לתת להמשיך ל"שאלות" לגלוש ( לא הגענו למצב הזה)

[ס_ג*]

(כן זאת אני)...
ומצד שני היא (הקבס"ית) באמת עושה נסיון להבין ולמצוא דרך שתאפשר לה למלא את תפקידה כמו שהיא רואה אותו תוך התחשבות בדרך שלנו.
אני מסכימה איתך, היא באמת משתדלת להבין את הצד 'שלנו' ולכן פנתה אליכם לחשוב על רעיון....
האמת שלא דיברנו איתה על זה בכלל, אולי כי בועדה הבענו נכונות 'לעמוד בדרישות שלהם' למרות שזה אבסורד אם זה מבחן כי זה בעצם סותר את מהות החינוך הביתי.
הרעיונות למעלה ממש טובים - נראה לי שלהזמין אותה להשתלב איתכם איזה יום (כשעה) והיא תוכל 'להתרשם'...כמו שעשתה בפגישה איתנו - דיברנו, בתי שמחה להראות לה ולשוחח איתה. אז נכון, זה לא מבחן אבל לדעתי זהו כלי מספיק להתרשמות - מה הילד נהנה לעשות, איזה סיפור הקריאו לו לאחרונה, מי החברים שלו....אני בטוחה שכל שנה הקב"סית תראה התקדמות!
מראש דרך החינוך שלכם היא חופשית וההתקדמות היא בקצב ובתחומי העניין של הילד, לכן דבילי לנסות לבחון אותו בכלי מדידה 'קונבנציונלים'.
היא הסבירה מה כוונתה ב לבוא לבחון את הילד בבית פעמיים בשנה ?
אולי המילה 'מבחן' גורמת לנו להסתמרר...
(נשיקת לילה טוב ממני!)

[שגיתרי*]

תודה לכן.

באמת, הדחף הראשוני שלנו הוא להתנגד לכל נסיון לבחון ולבדוק. מכל הסיבות הידועות.
אבל, במחשבה שניה ומכיוון שהקב"סית באמת נראית כמי שמשתדלת למצוא דרך לגשר בין העבודה שלה והתפישה שלה (היא מורה בבי"ס) ובין החינוך הביתי שלנו, חשבתי לפחות לנסות לפני שאני עושה "שוברים את הכלים ולא משחקים".

מבחנים אמיתיים, דף עם שאלות שהילד צריך לפתור לבד, בכתב או בע"פ, לא מקובלים עלינו לגמרי.
אולי משהו יותר כמו דפי עבודה, ש"נתפרים" במיוחד עבור הילד, בהתאם לנושאים שהוא בוחר ללמוד, ושיראו את ההתקדמות של הילד ביחס לעצמו. להבדיל מהתקדמותו ביחס ל"ילדים בני גילו".
או שיחה עם הילד על נושא שיבחר או הצגת עבודות שעשה.

נק' חשובה להדגיש בפניה: שכל מבחן התקדמות חייב למדוד רק את התקדמות הילד ביחס לעצמו ו לא ביחס לשכבת גיל שלו.

בלי מבחנים בלתי אפשרי פיקוחאמיתי שיענה על דרישות משרד החינוך,
היא טוענת שהיא כבר תסתדר עם דרישות משרד החינוך אם תוכל לראות שהילד אכן לומד ומתקדם.
וברור לה שאצלנו לא דוחפים כי "צריך" כמו שלא עוצרים כי "זה לא לפי הסדר". אבל היא דואגת ממה יהיה אם הוא יגיע לגיל 14 בלי לדעת קרוא וכתוב. (הילד בן רבע ל6).

[שגיתרי*]

ס ג
הוספתי בלי לראות את התגובה שלך... ו גם לך
היא התכונה לבוא פעמיים ב"שנת לימודים", להציג לילד מבחנים בהתאם לרמת הלימוד של גילו בבי"ס, ואפילו לשלוח אלינו את הגננת, לבדוק את רמת מוכנותו "לכיתה א'" . בררררררררררררררר...

חגיתוש,
אולי באמת להזמין אותה להתארח ולראות פעילות שיגרתית בבית (לכוון לזמן הזה משהו "לימודי").
ההרגשה שלי היא גם שכל "שיעור" כזה לא יהיה טבעי ושיגרתי בכלל עם הקהל. אנחנו גם ככה ביישנים עם פחד קהל קשה.(מוכר לך? )

שרית,
_מצידי לא היתה התנגדות שהילדים (רק אם ירצו) ישתפו בשיחה ישאלו שאלות - ואם ירצו גם יענו.
לי יש את הזכות לעצור או לתת להמשיך ל"שאלות" לגלוש ( לא הגענו למצב הזה)_
מה הם שאלו את הילדים? כלומר, לפי מה נקבעו נושאי השאלות?

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אני מאוד לא מקבלת את זה, אני לא מוכנה לתת לקבסי"ת דריסת רגל בביתי, ויחד עם זה ... בהסתכלות מנקודת המבט שלה לא הייתי למדה כלום משהות קצרה עם הילד. אין חשד שאנחנו הורים בלתי כשירים? שום גורם מטעם המדינה לא ידרוך בביתי (לפחות לא בהקשר של בתי). קיים החשד שאנחנו בלתי כשירים? שיבואו גורמי הרווחה ויבדקו אותנו ההורים. עד כמה שזה תלוי בי, זה מה שיהיה, ואנחנו לא נוקטים ב"חינוך חופשי", אלא בהחלט מנהלים שיעורים מסודרים כל יום ואין ספק שאם ירצו לבחון את הילדה היא תצליח בגדול, בכל זאת אני לא אסכים לשום צורה של פיקוח כפוי, גם אם הוא בא בתחפושת של "לבוא לקראתנו". יחד עם זה, יתכן שאם רמתה של בתי לא הייתה כפי שהיא, אלא קרובה בהרבה לממוצע של גילה, בהחלט הייתי מבקשת פיקוח אבל לא כזה שיכתיבו לנו, אלא לפי מה שנבקש וכזה שיסייע לנו לוודא שלא פספנו דברים שלנו עצמנו נראים כחשובים.

לפי מה שהבנתי מקריאה כאן באתר, גם ילדי המשפחות שיש להן "אישור" בפועל אף פעם לא היה עליהם פיקוח אמיתי. אז נראה לי שאם תתעקשו, גם אצלכם זה יהיה המצב. למה לכם להושיט אצבע? הרי אתם יודעים מה עלול לקרות אח"כ ...
אני בהחלט נגד להסתכסך עם משרד החינוך, אבל לא כך מונעים סכסוך, לא ע"י ויתור על עקרונות חשובים. הסכסוך ימנע אם מחד תראו שאתם חזקים ולא זזים מילימטר משום עקרון שחשוב לכם, ומצד שני לא נלחמים בהם ורצים לבתי משפט ובגצי"ם.

[חגית_פ*]

אנחנו גם ככה ביישנים עם פחד קהל קשה
יודעת. בגלל זה כתבתי מה שכתבתי ברגשות מעורבים ולא מנסיון עדיין.

[תבשיל_קדרה*]

מה דפי עבודה?
אין לנו בבית דבר כזה.

[שגיתרי*]

דפי עבודה
יש לי בראש את הדפי עבודה מהילדות, שם אחר לחוברות עבודה קצרות, בכל מקרה, זה נראה לי כמו גרסה כאילו משוחררת של מבחנים ..

טוב, בעקבות הדף ועזרה מחברות, אורו עיניי לתמימות הבעייתית של ההסכמה לדרכים ידידותיות למדוד התקדמות בלמידה, על ידי אדם מבחוץ.
מכמה סיבות:
לשים את עצמנו במצב של מדידה על ידי אדם מבחוץ, עם סטנדרטים ודרך חיים שונים לגמרי משלנו. ולא משנה כמה ידידותית תהיה המדידה. לשים את עצמנו בצורך לרצות אדם זר.
ומה אם לא נספק את רצונו של המודד? ישלל מאיתנו האישור לעשות משהו שמלכתחילה הצורך לקבל עליו אישור הוא בעייתי?
ועוד יהיו בידי הקב"סית "הוכחות" ל"כשלון" החינוך הביתי שלנו. "הילד לא עמד במדידה שהוריו בעצמם אישרו, מהר למסגרת".....
והלחץ, שלא משנה כמה משוחררים אנחנו מחשיבים את עצמנו, בטוח יצטבר לפני ה"מדידה". שברור שתקרה בשבוע הכי עמוס ואני מתמוטטת והילדים באטרף....

בקיצור, להכניס ראש בריא למיטה חולה.
עכשיו צריך לחשוב איך מוצאים דרך אלגנטית החוצה.
אולי משהו בכיוון של שיחות איתנו ו שהילדים (רק אם ירצו) ישתפו בשיחה ישאלו שאלות - ואם ירצו גם יענו
ולהראות עבודות שעשו הילדים. ומצידי היא גם יכולה לשבת שעה ליד הבן כשהוא משחק במחשב באחד ממשחקי החשיבה שלו.

אני בהחלט נגד להסתכסך עם משרד החינוך, אבל לא כך מונעים סכסוך, לא ע"י ויתור על עקרונות חשובים.
מסכימה.

[שגיתרי*]

במידה ואין התנגדות אפשר מצידי למחוק את הדף.
תודה לכל המשתתפות!!

[בשמת_א*]

למה למחוק?
נראה לי דיון חשוב ומלמד.

לפי דעתי, אם את רוצה ללכת לקראת הקב"סית, את יכולה להגיד לה ש מדידת ההתקדמות בחינוך הביתי נעשית מעצם קיומה של קירבה ונוכחות הורית .
כלומר: הילד בחוג המשפחה, ההורים קשובים לילד, הילד משתף את ההורים - זה מהותי לחינוך הביתי.
לכן ההורים יודעים בדיוק מה הילד יודע בכל מיני תחומים, בגילאים האלה.
לכן - מי שיכול לספק מידע לקב"סית הם ההורים.
דוגמאות:
"הילד שלי מתעניין מאוד בדינוזאורים. בחצי השנה האחרונה הוא קרא בעזרתנו ספרים ואנציקלופדיות בנושא, והוא מתמצא בכל סוגי הדינוזאורים".
"אנחנו קוראים בממוצע שלושה ספרי ילדים ביום. לשיטתנו, אסור ללחוץ על הילד ללמוד לקרוא, אבל מיוזמתו הוא כבר שואל מה האות הזאת ומה כתוב כאן".
"אנחנו משחקים משחקי חשבון. לדוגמא, סופרים כל מיני דברים - צעצועים, פריטי מכולת, פירות בקערה, מדרגות בדרך הביתה - במספרים שלמים מ-1 עד 10".
אלה דוגמאות לסיכום ידע.
אני יכולה למשל להגיד, שבתי בת השמונה וחצי קוראת לפחות 10 ספרים בשבוע.
שאת ספרי הספרייה היא קוראת בדרך כלל כמה פעמים כל ספר. כבר קראה את כל ששת ספרי הארי פוטר יותר מפעם אחת.
שהיא קוראת חיקויי הארי פוטר באינטרנט (יש אתר לאוהבי הארי פוטר בעברית וכל מיני אנשים מפרסמים שם סיפורים שהם כתבו בעצמם על הארי פוטר).
שהיא משתעשעת בחידות כפל וחילוק במספרים דו- ותלת- ספרתיים (חיבור וחיסור - טריביאלי מזמן).
שהיא יודעת חזקות, מתעניינת במספרים הגדולים (מיליון טריליון גוגול וכאלה, אל תשאלו אותי), למדה מהו משולש פסקל ומהו משולש פסקל הפוך (בשביל מה צריך את המשולש פסקל הזה בכלל?), ומה זה עצרת.
מתקדמת מאוד בשחמט.
למדה שחייה השנה, אחרי שהתגברה בעצמה על פחדה ממים.
לומדת אנגלית ושבדית.
כותבת סיפורים דמיוניים.
ממציאה סיפורים דימיוניים והצגות.
כותבת יומן.
מחברת שירה.
מתעניינת בשאלות מגוונות מתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, המטאורולוגיה, הארכיאולוגיה, האדריכלות ועוד.
אוהבת במיוחד את התנ"ך. אנחנו כרגע בספר דברים, וחוץ ממנו קראנו גם את מגילת רות ומגילת אסתר כמה פעמים.
רשימה חלקית.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בשמת, ואז נותרת השאלה האם יבחרו להאמין לך או לא. מי שמתעקש על פיקוח כפוי ירצה הוכחות ולא רק ספורים של ההורים שמבחינתו יכולים להיות המצאה.

[בשמת_א*]

האם יבחרו להאמין לך או לא
ראשית, לא מדובר בי, כמובן.

שנית, לא התרשמתי שהקב"סית הנ"ל "מתעקשת על פיקוח כפוי".
התרשמתי שהיא מעוניינת "לדעת מה קורה" אבל פשוט אין לה מושג איך יודעים בלי מבחנים.
קצת מטומטם להניח שההורים משקרים. בשביל מה?

[עוד_אמא_מהורהרת*]

קצת מטומטם להניח שההורים משקרים. בשביל מה?
מסיבה פשוטה ... כי חשדנות היא טבע בסיסי של אנשים רבים, וכי ... יש להורים סיבה טובה לשקר. אני בהחלט רואה את הקבסי"ת המדוברת כ"זאב בעור של כבש" וכבר הייתי מעדיפה (במקום פותחת הדף) להתקל בקבסי"ת קשוחה, שלה קל יותר לסרב ולכן איתה קל יותר להסתדר. כל עוד נהלי משרד החינוך הם כפי שהם, אני לא אסמוך על קבסי"ת שמציעה "לבוא לקראתנו" בנושא הפיקוח ובכך למשוך אותנו למצב שיאפשר לה לחדור לפרטיות שלנו, והיא לא תספר ספורים שגם היא לא מרוצה מהנהלים והיא תמצא איך לעקוף אותם. יתכן שדבריה אמת, אבל לנו אין שום סיבה שבעולם להאמין לה, ובאותה מידה לה אין סיבה שבעולם להאמין לספורי ההורים - כי גם לה וגם להורים יש אינטרס מכוון.

[תבשיל_קדרה*]

יש להורים סיבה טובה לשקר
מהי?

[עוד_אמא_מהורהרת*]

כוונתי, שלדעת האדם מבחוץ יש להורים סיבה טובה לשקר - והיא השגת מטרתם. לעתים זה גם באמת ככה. תחשבי על משפחה שמחד לא תוותר על החינוך הביתי ומאידך גם לא תוותר על האישור, הילד נאמר בן 7 ומה לעשות בקושי מצליח לקרוא כמה מילים בודדות, ומבצע בקושי רב תרגילי חשבון בגבולות ה-5. ללא ספק מתחת לרמה שמשרד החינוך מצפה, וההורים מודעים לכך, ויודעים שאם האמת תוודע האישור ישלל מהם. אז הם מספרים שהילד יודע ומסוגל הרבה יותר ממה שבאמת, ואין לקבסי"ת אפשרות לבדוק אם זה נכון. ברור הרי שבמצב הנתון ההורים יאלצו לשקר, וברור שהקבסי"ת מודעת למצבים כאלה, ומשום כך בעיניה, עד שלא יוכח אחרת, כל ההורים הם שקרנים.
בואי ניקח מצב הפוך. משרד החינוך גם לא מתלהב מכך שילד רץ מאוד קדימה. בתי כידוע, מה לעשות, כבר ברמה תיכונית. נאמר שהייתי מאשרת פיקוח בדרך של קבלת מידע ממני מה היא לומדת, ובעוד נאמר 3 שנים הייתי מספרת שרק עכשיו היא למשל לומדת במתמטיקה מספרים נגדיים, בפיסיקה מצבי צבירה וכו'. הרי גם זה שקר שנועד לרצות, מחשש שאחרת ישללו מאתנו את האישור. אותו דבר לגבי הבן של הדנקנרים, שמה שהוא כבר יודע לא נכון בעיני משרד החינוך שילד כה צעיר ידע, ומי שירצה לרצות את משרד החינוך יצטרך לשקר ולאמר שהוא עדיין רחוק מזה.

בקיצור ... עם הנהלים הקיימים, יכולות להיות סיבות רבות שההורים יאלצו לשקר, וסביר שהקבסי"ם יודעים זאת, ולכן מראש לא יאמינו לאף הורה. לכן עדיף או פיקוח לפי דרכם (מבחנים) או טוב יותר בלי שום פיקוח מלמעלה.

[תבשיל_קדרה*]

אני לא מקבלת את ההנחה שאם האמת תוודע האישור ישלל מהם.
אילו אני במקום ההורים האלה, לא הייתי משקרת.

[עוד_אמא_אחרת*]

אני לא מקבלת את ההנחה שאם האמת תוודע האישור ישלל מהם אז לשם מה הפיקוח?

[ס_ג*]

שגיתרי מוסרת שהיא מנותקת מהמחשב (הטרזנית שלה קרעה את חוט המחשב)....

[שגיתרי*]

חזרתי. (הדרך בחזרה למאה העשרים עוברת דרך אופיס דיפו...כן, מודם ישן ואינטרנט איטי... ולמדנו שחוטי טלפון הם לא חבלים של טרזן...)

ככה:
חשבתי למחוק כי פחות או יותר הגעתי למסקנות והחלטות וחשבתי שאין עניין בדף מעבר לצורך שלי. אני שמחה על המשך הדיון.

בשמת:
ווואוו!! מרשים מאד!
וגם אני חושבת ורוצה להאמין שהקב"סית באמת מעוניינת "לדעת מה קורה" אבל פשוט אין לה מושג איך יודעים בלי מבחנים.
עוד התרשמתי שעניין קרוא וכתוב מציק לה במיוחד. וברגע שהוא יידע, היא תוכל לסמן וי ולהרגע.
מצד שני, נראה לי שהיא לא תסתפק רק בדיווחים מאיתנו. היא רוצה לראות.
ומצד שלישי, אני לא רוצה להכניס אותנו ללחץ. כי למרות שבני אוהב חשבון וכבר סופר עד מאות והבין את עניין החיבור והחיסור וקצת כפל וחילוק, לכתוב הוא ממש לא מוכן. גם לא ספרות.

ואין לי שום כוונה לשקר. בשום צורה ולאף אחד.
אנחנו מאמינים מאד בחינוך הביתי לנו ולילדינו ונמשיך אותו עד שנאמין מאד בדרך אחרת. בטח שעניין האישורים לא יגרום לנו לשקר ולהמציא. העניין הוא פשוט מבחינתנו: אם יש דרך להוציא את שני הצדדים - אנחנו והקב"סית - מרוצים, יופי!

כרגע אני חושבת לגבש כמה נק' שיהיו הבסיס ל כל דרך מדידה שתבחר, משהו כמו:
המדידה תהיה של התקדמות הילד ביחס ל"תוצאות" המדידה הקודמת ולא ביחס לרמת הילדים בגילו בבי"ס.

מבחינתנו, אין קשר בין התקדמות הילד לבין עניין החינוך הביתי. כלומר, "בעיה" בהתקדמות הילד לא תבטל את אמונתנו בנכונות הדרך של החינוך הביתי אלא (אולי) תעיד על צורך שלנו להתכוונן טוב יותר לילד.

במידה ונראה שכלי המדידה שנבחר לא מתאים לנו או פוגע בילד, נשנה אותו.

ולתת לה לראות עבודות, לשאול שאלות ולבנות אמון בנו.

בלי קשר אלינו:
אני כן יכולה לראות איך, מבחינת הועדה, התקדמות לא מספקת עלולה להוביל לאי מתן אישור. אני כן חושבת שבגלל זה הם מפקחים.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

לך אין כוונה לשקר, אבל אין לך שום הצדקה להאמין לקבסי"ת ולה אין שום סיבה להאמין לך, כי אולי לך אין אינטרס לשקר אבל יתכנו הורים אחרים שלהם כן יהיה אינטרס ובשלם כולם חשודים והחושב אחרת פשוט תמים. כי אם לא הייתה כוונה שאם התקדמות הילד תראה בקצב לא נכון אז האישור ישלל, אז אין למשרד החינוך סיבה לפקח.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

_כרגע אני חושבת לגבש כמה נק' שיהיו הבסיס ל כל דרך מדידה שתבחר, משהו כמו:
המדידה תהיה של התקדמות הילד ביחס ל"תוצאות" המדידה הקודמת ולא ביחס לרמת הילדים בגילו בבי"ס._

אין סיכוי שהיא תסתפק בזה ותמשיך בתפקידה. ההשוואה הכרחית להיות ביחס למצופה מבני גילו של הילד לפי הקריטריונים השרירותיים של משרד החינוך. אם היא תפעל אחרת יעבירו אותה מתפקידה

מבחינתנו, אין קשר בין התקדמות הילד לבין עניין החינוך הביתי. כלומר, "בעיה" בהתקדמות הילד לא תבטל את אמונתנו בנכונות הדרך של החינוך הביתי אלא (אולי) תעיד על צורך שלנו להתכוונן טוב יותר לילד. אבל כל זה לא יתאים לה



ולתת לה לראות עבודות קל יהיה לה לאמר שאתם עשיתם זאת או עשה זאת ילד אחר (אם יהיה כתב ילדותי)



לשאול שאלות את מי? את הילד? ואם תשובותיו לא יספקו אותה? ובכלל מה פתאום? אתכם? למה שתאמין למה שתענו לה?

ולבנות אמון בנו אולי היא תשחק את המאמינה בכם, אבל לא באמת תאמין, וכך תנסה להשתלט יותר ויותר ותנסה להגיע לעוד ועוד פיקוח עד שתמצא סיבה לשלול מכם את האישור, רק בגלל שהאמנתם להצגת "המאמינה בכם" ו"באה לקראתכם" שלה.

[בשמת_א*]

ההשוואה הכרחית להיות ביחס למצופה מבני גילו של הילד לפי הקריטריונים השרירותיים של משרד החינוך. אם היא תפעל אחרת יעבירו אותה מתפקידה
פשוט עובדתית לא נכון.
שגית רי, אין להם מנדט כזה.
הפיקוח שלהם צריך להיות שאין הזנחה, אין להם מנדט לבדוק התקדמות בלימודים.
אני מבינה את הקב"סית, אבל זה לא במנדט שלה.
את צריכה להבהיר לה שמבחינה פדגוגית (זו מלה טובה להשתמש בה) ודידאקטית (עוד אחת), שיטת החינוך שלכם דוגלת בהתקדמות אישית של הילד לפי מידת הבשלות שלו. בגלל זה הוא לומד בבית ולא בבית הספר. את צריכה להגיד לה שמראש, אתם יודעים שהילד יידע קרוא וכתוב כאשר זה יתאים לו ויבוא מיוזמתו, אבל אתם מאמינים שזה יזיק לו אם "תדחפו" את זה. לכן, אתם מוכנים לבוא לקראתה ולפרט לה כמה משלבי הלימוד שלו (למשל, עכשיו הוא מתעניין בשמות האותיות. בעוד חצי שנה הוא ירצה לכתוב את שמו. כאלה דברים), אבל מבחינתכם, הוא יכול לרצות לקרוא או לכתוב רק בגיל 9 וזה גם כן יהיה בסדר. לשיטתכם, החשוב הוא שזה יבוא ממנו.
אני ממליצה להשתמש בדפים שכבר קיימים כדי להכין לה רשימת קריאה ולתת לה אותה בזמן השיחה על נושא המדידה וההשוואה.
תגידו לה שכאן יש רשימת ספרים שמפרטים ומסבירים את הפדגוגיה הזאת, זוהי שיטת חינוך מהשורה הראשונה היום בעולם.
אם היא רוצה, אתם תשמחו מאוד אם היא תקרא.
וזהו.
היא צריכה להבין שאתם לא מזניחים. זה הכל.
יש לכם שיטה, אתם יודעים מה אתם עושים, אתם חושבים על חינוך הילד, ויש לזה גיבוי בספרות הפדגוגית המדעית.
בחרתם בחינוך ביתי כי אתם מאמינים שזו שיטת לימוד טובה יותר לילד שלכם. זה הכל.
היא לא מתאימה לכולם, אבל לכם - כן.
אתם יכולים לשאול אותה מה במיוחד מעניין אותה לבדוק, תראיינו אותה.
תשיגו את הפרוטוקולים של יום העיון בחינוך הביתי - אנשי החינוך נתנו ממש שם לפדגוגיה הזאת ושכחתי. אפשר לשאול אותה אם היא מתמצאת ב"פדגוגיה הקונסרוקטיביסטית" (נדמה לי משהו דומה) או לא. מתוך עניין.
נראה מה היא תגיד.
אולי היא תתחיל להבין, ותחשוב יחד איתכם מה יספק לה את ההרגשה שאתם לא מזניחים את הילד.

[שגיתרי*]

אמא מהורהרת:

גישתך לעניין הרבה יותר חשדנית וקיצונית מגישתי. ואת כבר החלטת שהיא לא תאמין ותשתלט וזה יגמר רע.
יכול להיות שזו האמת.
אני בוחרת לתת לה צ'אנס ואמון. בצורה מפוכחת ומפוקחת, אבל בהחלט לנסות למצוא דרך שתתאים לשני הצדדים.
להפסיק את שיתוף הפעולה בנינו אפשר בכל מקרה ושלב.

עד שתמצא סיבה לשלול מכם את האישור,
את זה היא יכולה לעשות כבר עכשיו. להחליט שאין לנו אישור. אין לה צורך "להעמיד פני נחמדה" בשביל זה.
וכמו שאמרתי, אנחנו מאמינים מאד בדרך החינוך הביתי. מעבר לכן אישור-לא אישור.

[שגיתרי*]

בשמת,
הוספתי לפני שראיתי את תגובתך.
הציטוט שהבאת הוא מדברי עוד אמא מהורהרת . אני חושבת לגמרי כמוך בעניין הזה, וכבר דיברנו איתה על זה.
אני העלתי את הנק' הזו:
המדידה תהיה של התקדמות הילד ביחס ל"תוצאות" המדידה הקודמת שלו ולא ביחס לרמת הילדים בגילו בבי"ס.

[שגיתרי*]

ותודה על העצות, אני באמת אחפש את הפרוטוקולים. @}

[עוד_אמא_מהורהרת*]

סליחה, זו נראית לי התממות שתגמר ברע. כי הרי מה למשרד החינוך ולהזנחה? זה תפקידה של הרווחה בלבד. משרד החינוך אחראחי אך ורק על לימודיהם של ילדינו, בין אם הם מוזנחים במובנים אחרים ובין אם לא, ומשרד הרווחה אחראי על מניעת הזנחה ופגיעה בין אם הילד לומד ובין אם לא. נכון שאם קב"ס יגלה מצב שחשוד כהזנחה עליו לדווח, אבל כך גם שכן או כל אדם אחר, שמחויב בזאת מעצם היותו אדם שנתקל במצב זה. אבל זה לא יכול להיות בשום פנים ואופן חלק מתפקידו הרשמי.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

_עד שתמצא סיבה לשלול מכם את האישור,
את זה היא יכולה לעשות כבר עכשיו. להחליט שאין לנו אישור. אין לה צורך "להעמיד פני נחמדה" בשביל זה.
וכמו שאמרתי, אנחנו מאמינים מאד בדרך החינוך הביתי. מעבר לכן אישור-לא אישור. _ יש לה אינטרס פשוט. אם היום היא תשלול מכם אישור תוכלו לפנות לבג"ץ, אבל אם היא "תקנה את לבכם" ובסוף תצליח ככה להשיג הוכחות נגדכם אז לא תוכלו לעשות כלום נגד שלילת האישור.

[תבשיל_קדרה*]

אין לך שום הצדקה להאמין לקבסי"ת ולה אין שום סיבה להאמין לך
אני לא רואה את הדיאלוג שלי עם משרד החינוך ככזה.
אילו הייתי חושבת שהכל משחק של שקרים נטו, הייתי מתעצבנת מזמן, ולא משחקת את המשחק הזה.

קצת אמון בעולם! (הנה, המצאתי מרגיעון. אבל קיבלתי "כולנו זקוקים לחיבוק". כמה נכון. כדי להשיב את האמון.)

[עוד_אמא_מהורהרת*]

קצת אמון בעולם! אני אדם מלא אמונה באדם האחר, כל זמן שהוא בא אלי כאדם פרטי ולא הוכיח שאין לי סיבה שלא להאמין בו. לעומת זאת, כשאני אל מול הרשויות, אני לחלוטין קטנת אמונה עד שלא יוכיחו שהן ראויות לאמוני, ומכאן גם יחסי לאדם שבהקשר שלי רק מייצג רשות, וזה ממש לא הופך אותי לעצבנית, אלא לאדם, רגוע, מאושר, מפוקח והגיוני. החשדנות שלי עולה כשאני לא מוצאת אינטרס של הרשויות לבוא לקראתי, וזה המצב כשהנהלים הם כפי שהם, ומחמיר כשקבוצה מחברינו מנהלת מלחמה משפטית מיותרת כנגד משרד החינוך, ומגבירה במשרד את האנטי כלפינו. צריך לשבת בטוב עם נציגי משרד החינוך ולשנות את הנהלים כך שיהיו טובים לכל משפחות החינוך הביתי וגם לא ירגיזו את משרד החינוך, אבל לא בדרך של מלחמות. לעשות דבר משמעותי למען הכלל, ורק כשיהיו נהלים חדשים וטובים אפשר יהיה ליצור אמון בין שני הצדדים. אבל כשכל משפחה עומדת נגדם כבודדת אין לאף צד סיבה הגיונית לתת אמון בצד שמנגד.

[שגיתרי*]

יפה,
קודם כל, הזדמנות להודות לך על כל המידע שאת מביאה ומפשטת באתר. תודה.
שנית,
היא לא מורה לשעבר אלא בהווה.
הקבס"ית אינה מוסמכת לבדוק תהליכי למידה יש לה תפקיד מוגדר מאד במערכת. אפשר לראות את הציטוטים שלי בדף האקטיבזים השיפוטי ובנהלי משרד החינוך תשובת המחץ.
אני הולכת לקרוא שם שוב. לא זוכרת שהוגדר שם תפקיד הקב"ס.

והכי חשוב, אנחנו באים בבטחון לעניין הזה.
בודאי שאין שום רצון או כוונה ל"פברק" התקדמות. אני באמת חושבת שהיא לא כלכך יודעת איך לוודא שאין פה הזנחה והילד לא יצא אנלפבת. ומנסה.
אני חוזרת: הרעיון הוא למצוא דרך ששנינו נצא מרוצים. כל דרך שתפגע, לדעתנו, בילד או בדרך החינוך הביתי לא תהיה מקובלת עלינו.

משרד החינוך ויתר על מבחני המיצ"ב. כלומר המשרד מכיר בעובדה שאין הוא יכול לבחון את הילד ע"פ הקרטריונים של ביה"ס.
קראתי את דף הנהלים ותהיתי בעניין כי היא טוענת שהם קיבלו הוראה לבחון את הילדים. לא שזה משנה לנו ממש כי בכל מקרה לא נסכים למבחן.
וחוץ מזה, המבחנים הוחלפו בבדיקת תוצרי הלמידה. ניתן לפרש את זה כהצגת עבודות או חוברות שהילד מילא?

[שגיתרי*]

בנוסף לביטול המיצ"ב, החלטנו לא לשלוח אליהם קציני ביקור סדיר, מאחר שאינם עוברים על החוק ציטוט מדברי אילנה זיילר מהדף נהלי חינוך ביתי חדשים תשובת המחץ

זה פותר אותנו מכל ההתלבטות הזו?