סקס בין הורים

שלום
אני אמא לתינוק בן 8 חודשים וקראתי מה שנכתב כאן על בעיות מיניות, אבל אצלינו יש את הבעיה ההפוכה.
שנינו נהנים מהמגע ביננו, הבעיה היא שבן זוגי עובד הרבה שעות ושנינו ממש עייפים. אנחנו מגיעים לזה רק בסוף שבוע וזה ממש לא מספיק.
בן זוגי במהלך השבוע ממש עייף ואין לו כוח ל"השקיע" או ליזום. דיברנו על הנושא, ולמרות שהוא משתדל אינו יודע מה לעשות. אשמח לקבל רעיונות ממי שנתקל במצב דומה ואיך התמודד.
אני תוהה אם זה נורמלי בכלל? האם כולם מסתפקים בפעם בשבוע?
תודה

ואם כבר מדברים על זה, אז מה דעתכם על סקס בנוכחות תינוק (כלומר הוא ישן במיטתו, אבל נמצאת במרחק ראיה). עד איזה גיל זה נראה לכם תקין?

אני אצטט: בשביל חמש דקות פעם בשבועיים צריך לשים תינוק בחדר נפרד?
וזה תופס גם לרבע שעה פעם בשבוע. את יודעת מה, אפילו לרבע שעה פעמיים בשבוע.

אם התינוק מתעורר באמצע, הרבה יותר נוח עם הוא קרוב מאשר אם הוא בחדר אחר.
לתינוק זה בטח לא מפריע שאימא ואבא באינטימיות. יש טענה שזה בעצם עוזר לו ושהתינוק אפילו זקוק לקרבה אל אמא ואבא כשהם באינטימיות.

התכוונתי להביע בשם הזה את ההבדל בן סקס עם בן זוג לבן סקס עם בן זוג שהוא גם אבא
אפשר להחליף את השם, אני לא יודעת איך את מוזמנת לעשות כך
עדיין לא ברור לי עד איזה גיל זה נראה לכם תקין
תודה שהגבתם

אנחנו מגיעים לזה רק בסוף שבוע
עתליה, את מתארת את הדפוס הכי נפוץ במשפחות עם ילדים קטנים, לפי הסקרים הידועים לי.
א.ילת: המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם. לכן: אני מזכירה שאת מצטטת את ד"ר עדה למפרט ביום העיון האחרון בהנקה מטעם ליגת לה לצ'ה, 10.12.2002.

יכול להיות שזה דפוס שכיח (כך נאמר כאן) אבל לי זה ממש לא מספיק. יש מה לעשות? או פשוט צריך להשלים עם זה וזהו?
לגבי נוכחות תינוק. שוב אני שואלת עד מתי זה נורמלי? הריח בנוכחות ילד בן 8 זה כבר חרג, נכון? היכן הגבול
תודה

כל עוד אתם מרגישים נוח עם זה...אנחנו, אחרי שהם מפסיקים לינוק בלילה, מעבירים אותם בהדרגה לחדר אחר וזאת בפירוש הקלה...אז כנראה שלנו, בשלב שהילד בן שנה +, זה כבר לא נוח. זה אישי מאוד, כמו כל הנושא הזה.

מצטרפת לחבצלת. עניין של תחושה אישית.
כשלא יהיה לכם נוח - תרגישו ותפסיקו.
(אם יהיה לכם נוח כשהוא יהיה בן 8 - אני לא רואה מניעה)

אני רוצה להתייחס לאספקט אחד של השאלה שלך והוא שאלת הכמות.
את בטח מכירה את המשפט "איבר קטן לו לאדם המרעיבו שבע המשביעו רעב" זה משפט יותר נכון מנכון.
אז אולי לפעמים אין זמן/חשק/כח/סבלנות/ראש... לטקס שלם של שעתיים אבל זמן לקוויקי תמיד יש. זה אולי לא "איכותי" אבל זה שומר על תחושת הקירבה ועושה חשק לעוד.
תנסי את זה. בבוקר לפני שקמים מהמיטה לפחות פעם ביומיים ותראי איך בעלך פתאום יצליח לפנות זמן וכח באמצע השבוע.

שליחה על ידי א* » 11 ינואר 2003, 23:59

איך הרעיון של בקי מתבצע אם לפני שאנחנו קמים - הם כבר קמים... (ערים- לא קמים מהמיטה המשפחתית)

תלכו לישון יותר מוקדם.

האם מישהו מכיר מדריך לשיפור יחסי מין טוב? או כל ספר שיכול לתרום בנושא?

עתליה,
בן זוגי במהלך השבוע ממש עייף ואין לו כוח ל"השקיע" או ליזום.
ומה איתך? את לא יכולה לפתות אותו? גם את עייפה?

תארי לעצמך מצב שבו את מסופקת מינית, נאמר פעם פעמיים ביום, לא כל פעם מתחוללת רעידת אדמה, אלא אינטימיות ומיניות שמספקות איזו תחזוקה מענגת המעניקה את רמת הקרבה הנדרשת. כמובן שלעתים יש זיקוקי דינור.
תארי לעצמך שתוכלי להיות שקופה לגמרי בנושא המין, לתת לעצמך לא להסתיר דבר, לעשות ולהגיד כל דבר, כל בקשה, ומצד שני להתרגש מלהתמסר לאישך במלואך, לענג ולהתענג.

החדשות הטובות הן שזה אפשרי. אבל מה, זה לא יכול ללכת בנפרד אלא רק מתוך היבטים נוספים בזוגיות ובהבשלתכם כאישה וגבר.

מין טוב,
כאשר המין אינו טוב בדרך כלל זה מצביע על משהו הרבה יותר רחב. מין הוא רק פן מענג של החיים בזוג, וכשהוא אינו זורם ניתן לראות בכך סימפטום העולה מבעיות עמוקות שבין בני הזוג.

הי צפריר, מה רציתי? רק המלצה לספר טוב כי ,לדעתי ,תמיד יש מקום לשיפור.
ותראו מה קיבלתי...

בקשר למה שבקי כתבה.. זה כמו בהנקה..
ככל שתשכבו יותר - יבוא לו יותר..
ביקוש מגביר היצע..

מין טוב,
ראשית, בטעות כתבתי בשם ג (ככה זה שיש שותפים למחשב), אז, זה תוקן.
דבר שני, התייחסותי לשאלתך נובעת מתפישה הגורסת שעל מנת להגיע למין טוב או טוב יותר יש לטפל או לגעת במכלול. על מנת לגעת במכלול יש ספר מצוין שנקרא לבסוף מוצאים אהבה (יש דף, כאן באתר).

ואם העניין הוא לשפר את יחסי המין (כי תמיד יש מקום לשיפור) אז יש אמצעים שונים - לאו דווקא ספרים.

בשמת , אם את כבר מדייקת, הציטוט שייך לירון של שרון . ד"ר למפרט היתה אופטימית...

א.ילת, D -:D-:

שליחה על ידי י* » 15 ינואר 2003, 02:57

לא נעים לי לפגוע בשמחה
אבל
פעם בשבוע ?!?!
ואוו!!!
זה המון
פשוט שפע היסטרי

אצלנו נקלעים לחסכים הרבה יותר גדולים
בלשון המעטה

בתור שרון של ירון אשר הוזכר הייתי רוצה להגיב:
א - זה הנימוק ששכנע אותי שיואב בננו הראשון יישן איתנו.
ב - יש עדכונים בהתאם למספר הילדים: כיום שיש 2 המשפט עבר להיות ל2 דקות פעם בחודש...

בכללית אני מסכימה כי הקוויקיז הם אלא שמחזיקים אותנו (2 דקות כולל ההנקה שאחרי...) ופה כדאי להתייחס לפסיכולוגית שהייתה ביום של LLL וטענה נגד הנקה בגיל 9 חודשים ומעלה ומעניין מה הייתה אומרת על הנקה תוך כדי?! הבן שלי בקש מאימא "להפסיק לזוז" אז אמא הפסיקה (בעצם כי נגמר) אבל אז התחבקנו שלושתנו ונרדמנו - מה יכול להיות יותר טוב? אני בטוחה כי האושר שלנו חדר גם אליו.

ש, את גדולה מהחיים!

שלום לך ש צברי...את זריזה. גם בעניין האתר וגם בסקס

תשובה לשגית: הרי אצלינו הפולניות אנחנו חושבות על המולדת תוך כדי - והרי בינינו כמה זמן אפשר לחשוב על המדינה במצבה....

ש,
האם גם אצלכם יש לפעמים תחושה שהילד משחק אתכם 1,2,3 - דג מלוח?, מה שהופך את המין למין בהמשכים?

הי צפריר וכולם
תודה שעניתם
כשזה קורה , אז המין ממש טוב. אולי לא הבהרתי שנמאס לי שתמיד אני היוזמת......... הייתי רוצה שגם הוא ייזום. אולי הגברים שבכם יוכלו לתת לי רעיונות(בעצם למה רק הגברים? כולם!)
שמחתי לקרוא על מין תוך כדי הנקה כי גם אצלינו זה קורה........... והתביישתי להגיד.
אבל אני לא רוצה רק את זה, אני רוצה משהו יותר סוחף וחופשי.

ככלל יש לי תחושה שלילדים יש כל מיני גלאים: למשל בתור תינוקות יש להם גלאי ישיבה - ברגע שיושבים הם מתעוררים. בגילאים יותר מאוחרים מתחיל גלאי הסקס: ברגע שאפילו חושבים על סקס הילד מתעורר!

ברצינות: אני ממלאת את כוחותיי המרוקנים במחשבה שנהייה בפנסיה נעשה סקס כל היום וכל הזוגות שישנים במיטה לבד עם ילדים שישנים כל הלילה, להם כבר ישעמם. כמו שימים נקיים אצל הדתיים שומרים על רעננות הסקס ככה גם ילדים במיטה. כמו כן תרופה מאוד טובה היא ההומור, גם אחרי סקס שהתפקשש כי הילד התעורר, הומור ויכולת לצחוק על זה משאירם טעם של עוד במקום טעם מר.

לגבי יוזמה אולי י צברי יוכל להגיב אבל בנתיים אוכל רק להגיד שגברים מאמינים שהם תמיד מוכנים ואנחנו אלה שלא רוצות לרוב. לדעתי ילדים ונישואים (וגם הגיל) משנים את זה ולעיתים כדאי להדגיש את השינוי. אני יכולה להעיד כי דחייה (לא רק בסקס) היא מאוד לא נעימה, ואין פלא שגבר שדוחים אותו הרבה פעמים (מה שסביר שקרה) מתייאש. מכיוון שאצל זוג עם ילדים מטבע הדברים יש הרבה עליות ומורדות ואני מקווה שאנחנו כזוג ללמדנו להציג את הבקשה וגם את הדחייה בצורה שתעורר טעם של ניסיון נוסף ולא טעם של דחייה וכעס.

בנתיים אוכל רק להגיד שגברים מאמינים שהם תמיד מוכנים ואנחנו אלה שלא רוצות לרוב. זה לא שהגברים מאמינים בזה, זה שזו התדמית הרחבה של "מיהו גבר". גבר נכון בכל עת להראות את אונו - אחרת הוא לא גבר. גם כאן נראה שהתדמית הכללית מאוד רחוקה מהמציאות, ומאוד מושרשת אצל גברים ונשים כאחד.

עתליה, (זה קצת ארוך, והשעה מאוחרת...)

הקפידי לישון ערומה, תאונני על ידו, תספרי לו על הפנטזיות המיניות שלך, ספרי לו שאת חרמנית במיוחד היום, תלחשי לו באוזן כמה את אוהבת שהוא עושה כך או כך, תכניסי הומור לסקס, תצייני באוזניו שהסקס הפעם היה משהו מיוחד, תזמיני אותו לחפוז באופן מפתיע, תני לו את ההרגשה שאת משתוקקת אליו, וכן הלאה...
למרות שכל מה שנכתב כאן עשוי להיתפש כאילו שעוד פעם את היוזמת, לכי עם מה שנראה לך - כהשקעה, הניחי לגבר שלך לדעת ולהרגיש שאת אוהבת אותו כגבר והוא ייענה בתחילה ולאחר מכן יתחיל ליזום.
והטיפ האחרון, אל תגידי כן באופן אוטומטי תמיד, לא כפרובוקציה אלא כשבאמת לא בא מין מיד, את רוצה שהוא "ידליק" אותך.

שהרי עומד בן זוגך בפני מישהי ש"תמיד רוצה", אין לו צ'אנס לפתות אותך כאשר הכן שלך נתפש כאוטומטי, "אין טעם למאמץ", אין תחושת כיבוש, ובאמת, בינינו (בלי שאף אחד שומע) הרי לא תמיד את רוצה, לפעמים את אפילו לא רוצה מין אלא את תחושת היותך נחשקת, מה שלעתים עשוי להיות מסופק במגע שאיננו מוביל למין "רטוב", אלא שאת לא יכולה להרשות לעצמך להודות בחוסר תשוקה כי את לא רוצה להפסיד את ההזדמנות, את כביכול "רעבה" כל הזמן (כל האמור כאן איננו מתייחס אלייך ספציפית אלא לעמדה שאת מציגה, כך שאם זה לא את, התעלמי)
בדרך כלל זה דווקא המקום של הגברים, שנדרשים להיות מוכנים ומזומנים בכל שעה משעות היום ואילו בנות הזוג "אינן מעוניינות".

כאן, וזה חשוב, בדרך כלל אצל אישה יש לאורך המחזור ימים יותר "חמים" ופחות "חמים". שוב, בהכללה, באותם ימים "חמים" (כל אישה והימים שלה) אין לאישה כל בעיה ליזום או לרמוז באופן ברור על רצונה בסקס, ומתוך הטמפרטורה הכללית היא נכונה ליזום יותר גם במה שמתרחש בפועל, בימים האחרים מתקררת החרמנות אצל האישה ואז היא מחפשת אחר קרבה, ונהנית מהיותה נחשקת עד כדי היענות למין, היענות שמחה ומספקת אשר נובעת מהעניין היותר חשוב - הצורך להרגיש נאהבת. אז באופן אופטימלי, הגבר ישקיע ויעניק מגע שאיננו כופה מין אלא מפנק, כשהוא מצליח להנות מעצם הקרבה הפשוטה, וכשקורה והוא "חם" במיוחד, בדרך כלל יצליח לפתות את האישה למעשה האהבה כאשר היא נענית לחיזוריו והוא התרנגול קורא בקול גדול את גברותו (מאיפה הגיע התרנגול?).

מכך, ערנות ומודעות למחזוריות התשוקה אצל האישה, מודעות שתעלה אצל הגבר והאישה גם יחד, עשויה לספק חיי מין פעילים ומספקים, עם ילדים או בלעדיהם (למרות שעם ילדים אי אפשר לצעוק - מיניות מושתקת, אין חופש דיבור במיטה הזו), בתכיפות מספקת, כאשר בחלק מהמקרים המין יהיה סוער, בחלק אחר יהיה המין נחמד, ולפעמים - לא יהיה מין בכלל (נאמר הפסקה של יומיים מידי פעם).

והעיקר, בסבלנות.

יומיים הפסקה? הצחקת אותי , צפריר- יומיים בשנה- כן , זה כבר יותר הגיוני...

אמא,
כמובן שהפרזתי במקצת, אבל, עניין המין הוא מראה לעומק היחסים באופן כללי. במידה ויש מי מבני הזוג אשר אינו מסופק מינית (בהסתכלות כוללת על חייו כמובן, לא ברגע זה או אחר), יש מקום לעשות עבודה בנושא היחסים הזוגיים באופן כללי. כלומר, יחסי מין טובים ומספקים - וכל זוג על פי אופיו (יש שנהנים מפעם בשבוע ויש שנהנים מפעמיים ביום, מבלי להתייחס כאן לתקופת הוסת), מצביעים על יחסים טובים באופן כללי.
היעדר יחסי מין בדרך כלל מצביעים על "הענשה לא מודעת" (או מודעת) של אחד/אחת מבני הזוג כלפי הצד השני. דפוס של מאבק. על מנת להסיר כל ספק, יש כאן גם עניין של איכות יחסי המין וגם של תכיפות יחסי המין.
ניתן לומר כי יחסי מין הם התחזוקה הטובה ביותר של האינטימיות והקרבה בין בני זוג. באופן דומה המגע האוהב אשר איננו מוביל בהכרח ליחסי מין מלאים, יהיה התחזוקה הטובה ביותר לעניין יחסי המין עצמם. אם נעלה עוד רף אחד, הרי שמילה טובה, פרגון, מחוות קטנות והתייחסות המצביעה על אותו משהו מיוחד הקיים בין בני הזוג יהוו את התחזוקה הטובה ביותר לעניין המגע האוהב והמלטף שעשוי להוביל גם ליחסי מין, לשמחת הצדדים.

מקובל לחשוב אצל רבים כי האחריות ליחסי מין מונחת על כתפי הגבר או האישה ואין הדברים כך. אחריות זו מונחת באופן מלא הן על הגבר והן על האישה. כך, כאשר הגבר עייף מותר לאישה שאיתו להעיר אותו (תרתי משמע) ולהפך. מכאן, כל אחד ואחת עשויים לטפל בנושא יחסי המין בשתי הדרכים - פיתוי המתחיל ברמיזה (אשר בחלק מהמקרים עשוי להפסק שם), ממשיך במגע אוהב ללא כוונת מין (שוב, בחלק מהמקרים עשוי להפסק שם), וגומר במעשה המיני עצמו.
למען ההבהרה, פיתוי לא תמיד עולה יפה, כאן עומד מפתח הסבלנות ומאפשר את הפיתוי המתמשך, בסבלנות ובנחישות הרי בסופו של דבר הצד השני יתפתה וימיר את הסתייגותו בתשוקה.
מאידך, ניתן גם לברר מה באמת מתרחש בין בני הזוג. תהליך זה מחייב עבודה הרבה יותר מעמיקה אשר בסופה יהיה גם המין מהנה ומספק לשני הצדדים.

ובאשר לצחוקך, אני לא מצליח לשמוע אלא צחוק של אכזבה ומבוכה. על פני לצחוק אולי את יכולה לעשות משהו בקשר לכך. לפני שיבוא איזה אביר ויפתה אותך למעשה הבגידה, או לפני שתבוא איזו "חמודה" ללילה סוער עם האיש שלך. בינינו, זה לא ממש בעיה גדולה לפתות אישה או גבר נשואים אשר חשים חוסר סיפוק מיני. רק עניין של "ללחוץ על הכפתור הנכון" בנסיבות הנכונות.

הדרישה מאדם לחיות ללא מין טוב ומספק, דומה לדרישה לחיות ללא אחד החושים. כאשר שני בני הזוג לא מסופקים מינית, דומה הדבר למכונית ללא טיפולים תקופתיים. בסופו של דבר המכונית תתקע ולא תוכל למלא את הפוטנציאל הטמון בה.

ואי צפריר נראה לי שדי קלעת. באמת חסר הקטע של הפיתוי, וממש קראת את מחשבותיי בנושא שאני לפעמים מהרהרת שבאיזשהו שלב אולי אני אצטרך מישהו מהצד כדי להמשיך את התא המשפחתי..........
אני גם מרגישה שאנחנו צריכים זמן לגמרי לבד! אפילו לילה לבד. העניין הוא איך עושים את זה עם תינוק יונק.
קצת קשה לשחק את הקשה להשגה שאני בחסכים ושאין סיכוי שאני אמצא זמן להוריד שערות ברגלים..
הקטע הוא שגברים אחרים מתחילים איתי .אבל בבית אני לא נכנסת כנראה לתפקיד הנכון. יש למישהו אולי עוד טיפים לעניין?

עתליה,
איך עושים את זה עם תינוק יונק?
עד השלב של המין "הרטוב" אין כל בעיה. מחוות קטנות, מבט אוהב, מלה פה מלה שם, נשיקה חטופה לא רלוונטים לעניין התינוק. כך גם מגע שאיננו מין, לטיפה, מסג' קל בכתפיים וכן הלאה...
וכשמגיעים כבר ל"עניין עצמו" הרי שאין כל פסול בנוכחות התינוק כשהוא ישן ובמידה והוא מתעורר לרגע אז גם זה לא סוף העולם. ניתן להניח לו לחכות (במיוחד כאשר התשוקה בשיאה) וניתן להפסיק לרגע את המעשה המיני המלא ולהמשיך בליטופים ומגע תוך כדי הנקה. מעבר לכך, יצירתיות לא תזיק. בעיית התינוק היונק ועצם מחשבותייך למין עם אחר מצביעות על חוסר הנכונות שלכם להתמודד האחד עם השניה. למעשה אתם נמצאים בורחים אל "פתח יציאה", פתח יציאה מעמידה זה מול זו.

אין מי שאיננו משתמש ב"פתחי יציאה". הרי איננו יכולים להתמודד תמיד עם מה שהצד השני מראה לנו ומייצג עבורנו. תמיד קיים החשש מפני תשובה שלילית, תמיד עולה החרדה מנטישה. לכן, ראשית יהיה זה נכון לקבל את הבריחה לפתחי היציאה כמעשה אנושי.
עם זאת, כאשר הנושא עולה אל המודעות ואנו מוצאים את עצמנו פונים למקום זה בו על מנת לא לעמוד מול בן/בת הזוג, עניין רב גוני המתבטא בהרבה מאוד צורות, ומעלה הרבה תרוצים לגיטמיים (אי אפשר לקיים יחסי מין בגלל שיש תינוק יונק, חוזרים הביתה מאוחר בגלל שצריך לעבוד, עייפים, יש תוכנית מעניינת בטלוויזיה, הִתְחַלוּת ועוד כהנה וכהנה...). תרוצים אלה מהווים "פתח יציאה" כאשר הם משמשים על מנת לא להפגש עם הצד השני. כאשר מערכת היחסים שקופה ונינוחה הרי בהחלט יתכן כי מתוך המשימות המשותפות של בני הזוג כמעט ולא יתראו בתקופה מסוימת, במילים אחרות: כאשר האיש נעדר מהבית רוב שעות היממה מתוך הצורך לפרנס בלבד ולא מתוך הרצון להמנע מפגישה עם בת זוגו, הרי שאין כאן "פתח יציאה", נהפוך הוא, אדם זה ינסה בכל הזדמנות להפגש עם אשתו ולו לרגע שכן אין בלבו עליה ועבודתו אינה מהווה מפלט.

נחזור אלייך, כמובן שמתקיים שיתוף פעולה הדוק של בעלך למצב בו שניכם נמצאים. גם הוא קרוב לוודאי מוצא לעצמו את "פתחי היציאה" שלו. שכן, כאשר דפוס היחסים כולל בתוכו מאבק נמצא שיתוף הפעולה מתמקד במאבק או נכון יותר מתמקד בחוסר שיתוף פעולה.

על מנת לשבור את הדפוס, ראוי להתחיל לבחון את הזוגיות ולהעלות את הדברים למודעות של שניכם. שיחה מעמיקה בה את פותחת את סגור לבבך ואומרת אך ורק את תחושותייך, תוך השתדלות לא להטיח באישך את האחריות למצב אלא להדגיש כי תחושותייך ותגובותייך נובעים ממך ואת מבקשת לברר מדוע את חשה כפי שאת חשה, ומצד שני, עד כמה שאפשר להקשיב לרחשי לבו מבלי לקחת על אחריותך את תחושותיו, עשויה להניע תהליך של מודעות לזוגיות.

פתיחות, שקיפות והצהרת אהבה ומחויבות עשויות להניח את הבסיס האיתן לברור שכזה אשר בהחלט עשוי להיות לא קל בעבור אף אחד מהצדדים. עם זאת, במידה ותכנסו לתהליך הזה הרי שמכאן קיימות טכניקות פשוטות להעצמת התקשורת המילולית והבלתי אמצעית בניכם, מה שעשוי בהחלט להפוך את מגמת שיתופי הפעולה למדרגת העניין עצמו במקום לשתף פעולה על מנת להגיע לחוסר שיתוך פעולה - מאבק.

התבונני בדף לבסוף מוצאים אהבה, רכשי את הספר, נמצאת בספר הזה הזדמנות בלתי רגילה. ואם הנכם מתקשים לקבל מספר זה את מה שהוא מציע ואתם זקוקים למתווכים בעניין, גם זה בנמצא.

ואל תשכחי אף פעם כי אב ילדייך אוהב אותך כפי שאת אוהבת אותו. אף אחד מכם לא יותר מהשני, לכן במאבקים הבלתי פוסקים אף אחד לא מנצח באמת, להפך שניכם יוצאים מופסדים (אם כי זה חלק מהחיים). שוב, קבלי את הדברים לא כבקורת עלייך אלא כפשוטם - זו הזוגיות עצמה הכוללת בתוכה עולם ומלואו.

רציתי לעדכן שיצאנו לסוף שבוע וזה הוסיף המון.
חוצמיזה אני מבינה שאצל הרבה הורים אין הרבה זמן לנושא...........

שליחה על ידי נעה* » 27 ינואר 2003, 09:36

אני נוהגת לקרוא הרבה את הכתוב בפורומים ובדפים של "באופן", אך זו הפעם הראשונה בה אני גם כותבת. אז קודם כל שלום לכולם!
אני יכולה להבחין אצלינו בזוגיות עליות ומורדות רבים בנוגע לסקס ולצורך/חשק שלנו. היום אני מרגישה שאני בשפל הכמעט נמוך ביותר שאני זוכרת את עצמי. ממש, אבל ממש לא בא לי, מאוד לא נעים לי מבעלי האהוב והיקר. אבל אני כרגע אם מניקה לילד בן חצי שנה, אני לא ישנה טוב בלילות, עייפה מאוד, ועוד כל הסיבות הטובות והידועות. אני זוכרת גם תקופות אחרות בהם זה היה שונה...
בעלי מבין, מתחשב ומקבל, אבל קשה לי לפגוע בו ואני מרגישה שאני דוחה אותו כשהוא מנסה. אולי למישהו יש רעיון יצירתי איך להגביר את החשק המיני? אני מאוד רוצה שזה יהיה אחרת והנושא די מציק לי.

אולי הפתרון הוא לא להגיע לממש סקס, אם זה לא מתאים לך, אלא לעזור לו להיות מסופק בדרכים שמתאימות לו. אפילו אוננות ביחד אתך יכולה לעשות את ההבדל מאוננות "על ריק" בלעדייך.
חוצמזה, מקלחות משותפות אחרי שהבייבי הולך לישון, אמבטיה כולם ביחד, עיסויים, שמנים, נרות, ארוחה טובה עם יין לרוב וכיוצ'.

נעה,
ראשית, בדף הזה יש מענה לחלק משאלתך. מעבר לכך, במידה ואת מעונינת באמצעי אנרגטי יעיל, פני "אלי" [email protected]

לנעה . אצלינו ממש עשה הבדל לנסוע קצת ולשנות אוירה. חוצמיזה כל שבוע אנחנו שמים את הקטן אצל ההורים שלנו ו.... משלימים שעות שינה- זה עוזר לנו לאגור כוחות לתינוק וגם זה לזו.
קשה לי להאמין שיש תרופת פלאים אחת. אבל אם תצרו אוירה מתאימה , יהיה יותר חשק.

גם לנו לא יוצא וזה יותר מפריע לי, בן זוגי תמיד עסוק בתחביבים למינהם אבל כשיש סקס אז זה ממש טוב. קצת הזדעזתי מסקס ליד ילדים. זה ממש לא נראה לי. אפשר תמיד לצאת מחדר השינה, ספה, שטיח, שיש של מקלחת....

רציתי קצת לעדכן.......
ככל שעובר הזמן זה משתפר. כנראה שיש תקווה.
פרט לכך למדתי לבקש דברים שאני רוצה גם אם זה כרוך בלשים את הילד אצל ההורים שלי לבינתיים.(אל תיבהלו... גיליתי שזה הרבה יותר כיף כשהולכים לבילוי קודם, מדליקים נרות. כמו פעם)

אני חייה עם חבר שיש לי ילד בן חמש אנחנו כבר מעל חמישה חודשים גרים ביחד
היי ושלום לכולם אני ממש שמחה שמצאתי את האתר כי יש לי שאלות ממש אישיות שאם החברים בחיי היום יום אני לא מוכנה לדבר אני והחבר שלי שוכרים ביחד דירה החבר עובד קשה מאוד קשה וכול הזמן הוא עייף בכלל אין לנו זמן לקיים יחסי מין ולהיות ביחד לדבר או כול פעילות אחרת ומאז שהמצב הכלכלי ירד אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו ואפילו סולדת ממנו כנראה מכול החוסרים שנוצרו ביננו עכשיו קשה לקום ולעזוב כי הילד שלי רגיל אליו ואני נמצאת בבעיה מאוד קשה האפשרות שחברי יעבוד פחות שעות וימצא זמן בשבילי כרגע לא נראת באופק השאלה מה עושים?.

אם יש בסיס טוב לקשר שלכם, כלומר, אם היתה אהבה כאשר המצב היה טוב יותר ובן זוגך חשוב לך, לדעתי שווה אפילו ללכת ליעוץ, במיוחד לאור העובדה שאמרת שבנך התרגל אליו.

שליחה על ידי קבועה* » 03 מרץ 2005, 09:58

כולה חמישה חודשים הילד שלך רגיל אליו. אם את סולדת ממנו תעזבי. ותסיקי מסקנות מתוך התבוננות פנימית אמיתית.

יש גם בעיה מסוג אחר שההורים שניהם מעונינים במין והילדים הגדולים כל הזמן בבית וגם נרדמים מאוחר. לי קשה מאוד לנעול דלת כי אני חושבת מה הם יחשבו שאמא אבא נעלו דלת. זה לא נעים לנו

שלום,
לא מצאתי תשובה באתר, אז החלטתי לשאול בעצמי. מאז שבתי נולדה (לפני כשנתיים) הרגשתי שאין לי בעיה לעשות סקס לידה. הרי זה דבר חיובי, ואנחנו לא מוציאים קולות שיכולים להתפרש ככאב. וישנו לרוב יחד. והאמת שהמקרים בהם היא היתה ערה בזמן המעשה אירעו כשהיא היתה קטנה יותר. אבל לפני כמה ימים היא התעוררה והגיעה לחדר העבודה ומצאה אותנו. זה כמובן הביך-הצחיק אותנו, אבל בקטנה. היא מצידה, קימטה את המצח ואמרה "קום!" אז לקחתי אותה ישר על הידיים. בעלי לא ידע מה לעשות ואמרתי שלדעתי אפשר לנסות לגמור מהר, מה שבסוף עשינו. אני בינתיים פיטפטתי והעסקתי את הילדה. כמובן שהיא גם הסתקרנה, בכל פעם שהיא רואה את אבא עירום, היא מוקסמת. והאמת שכל עירום מסקרן אותה. אנחנו מאוד פתוחים בעניין (מקלחות, שירותים).
אני בטוחה שיהיו כאלה שהדבר ייראה להם חריג, אבל לי יש תחושה שמדובר בדבר טבעי, כמו אצל חיות, כמו שהייתי רוצה שתהיה נוכחת בלידה השניה בקרוב. אבל מה שאני לא יודעת, זה איך להסביר את זה לילדה בת שנתיים. וגם אם יש עוד נשים שמתייחסות באופן דומה, ואם כן, מה אתן אומרות באותו הרגע ומה אחרי?
אני אשמח לא לקבל תגובות קוטלות ממי שזה לא נראה לה (פשוט כי זה סתם קצת פוגע ומערער ולא נראה לי שיוסיף משהו לחיי) ולקבל רק מידע מעשי ממי שכן. תודה מראש על הרגישות.

שאלה מעניינת שאלת.
מצד אחד את רוצה להסביר, ומצד שני מדובר על דבר שהוא כל כך רחוק מהבנתה (אני חושבת?...).
אולי פשוט להגיד שאתם מתחבקים... או עושים מסאז' אחד לשני? משהו כזה שהוא ברמת הבנתה?
כנראה שקשה לי לענות, כי עם כל הפתיחות שאני משתדלת שתהיה לי, בכל זאת גדלתי בתרבות שבה זה טאבו. הילדים שלי גדולים יותר, ואני לא רוצה להסתיר ומצד שני קשה לי לחשוף את זה. אני יודעת שיגיע היום והם יגלו את קופסת הצעצועים שלנו עם הספרים עם התמונות, והאביזרים, והשוקולדים והם אולי יבינו. אני חושבת שאת עושה דבר נפלא.

אני חושבת שאם היא שואלת או מתעניינת אפשר להגיד שזה חיבוק סודי בין אבא לאמא ואם היא לא שואלת או מביעה סקרנות- שאת מרגישה שצריך להסביר במילים פשוט לשדר שזה רגע מיוחד ושמח בין אבא לאמא.

אפשר להגיד שזה חיבוק סודי בין אבא לאמא
הגדרה יפה

חברה שלי היתה מסבירה לילדים היותר-גדולים שלה שעכשיו זה זמן לחיבוק מיוחד בין אבא ואמא, ושייצאו מהחדר ויסגרו את הדלת בבקשה. זה עבד מצוין, רק מה, שכשמישהו טילפן באמצע, הם ענו לטלפון, וגם יידעו את המטלפן ש"אמא ואבא לא יכולים לדבר עכשיו, הם באמצע חיבוק מיוחד". וכך כולם ידעו, כולל החותנים והחברים...

===========

בדף הזה יש איכשהו דומיננטיות של הגישה של לעשות את זה עם או ליד תינוקות ופעוטות. אין לי שום דבר מוסרי (או פסיכולוגי) נגד, אבל חשוב לי להשמיע גם את הקול שלי, והוא ש בלתי אפשרי לי להתעלס וליהנות מסקס כשאני בחדר אחד עם התינוק, קטן וישן ככל שיהיה.
בעצם, אפילו בחדר השני זה קרוב מדי.
לאחרונה זכיתי בפעם הראשונה מאז תחילת ההורות לבלות ערב ולילה עם בעלי, בלי הילד, שישן בבית אחר, וההבדל היה פשוט עצום! ממש לא זיהיתי את עצמי...
אחר כך אמרתי לזוט שגם אם מכל הבחינות אני בעד מיטה משפחתית, כשזה מגיע למין אני מעדיפה את הילד בחדר אחר, בקצה השני של הבית (סליחה, הווילה

), עם לפחות שלושה מסדרונות באמצע.
אני גם לא יכולה להתעלס בנינוחות על איזה מזרון שזרקתי בחדר העבודה, עם כל המחשב וספרי הלימוד מסביב. זה הורג לי את החשק. אני חייבת מיטה שמדברת אלי, שעוטפת אותי, שאני יכולה לראות אותה כשלי.
זו אני, אלה הצרכים שלי, ואין מה להתווכח.

וחשוב לי גם לתת את הקול הזה: אם את יכולה להתעלס עם בעלך בנוכחות התינוק, סבבה. אבל אם זה לא הולך, שווה לזכור שאולי זה לא הולך בגלל מחסור בפרטיות, בגלל צרכי פרטיות גבוהים מהממוצע, ולא בגלל הסיבות הנדושות של עייפות, עומס וכולי. כי לבעיה הזאת אפשר למצוא פתרונות - ברגע שמזהים אותה.

לפלונה אלמונה
אם את מסתבכת עם קצת מבוכה ועם איך להסביר, אולי הגיע הזמן להפסיק.
אגב, סתם מסקרנות - כאשר את פיטפטת והעסקת את הילדה, בעלך פשוט השתמש בגופך כדי לגמור?

אפשר לדעת למה נמחקו התגובות שלי לשואלת בדף הזה?! זה לא דף תמיכה ולא דף אישי!

זה שהיא ביקשה רק תגובות תומכות זה טוב ויפה. אם מישהי היתה מבקשת רעיונות איך לתת סטירה לילד באופן אלגנטי, גם כן היה מקום להתחשב בבקשתה?
וכן, אני משווה בין הדברים. נראה לי מוזר שהרגישות של העורכות מתחשבת בשואלת העדינה אבל לא בילדה שאין לה כלים להגן על עצמה מפני חוסר הגבולות של הוריה.

אני חוזרת על דבריי ומבקשת מאוד שלא יימחקו: יחסי מין ליד ילד ער או מנמנם זה אולי חינני ליד תינוק קטנטן, גם אני עשיתי זאת. מי שבוחרת לקיים יחסי מין ליד ילד גדול, ער ומגיב שכבר אינו פעוט, שתיקח בחשבון שהוא עתיד לדבר על זה בחוץ באוזני אחרים, לתאר את הדברים לחבריו למשחק, לנסות לשחזר את התנועות כשמשחקים ב"משפחה" וכולי. האם זה לא נראה לכם מידע שיכול לעזור לשואלת? האם זה לא נראה מידע שהיא צריכה לקחת בחשבון?

נא לא למחוק את דבריי .

תודה על העצות. האמת שפשוט אמרתי לה שכשאמא ואבא רוצים להראות כמה הם אוהבים, הם מתפשטים ומתחבקים. ושזה משחק אהבה. האמת שברגע שהסברתי לה זה שימח אותה ואז היא פשוט שיחקה במשחקי היצירה שלה. אז
בזמן שאנחנו נשארנו להתלבט אם כן או היא הראתה לי שאין לה שום בעיה עם זה. בינתיים נראה לי נזרום עם הלך הרוח שהיא משדרת ועם הזמן נראה מה מתאים.
בקשר לסקס כשהיא קרובה, אז כן, כשהיא לא בבית או קרובה זה סקס אחר, וכמעט אחת לכל שבוע היא ישנה אצל סבתא. אבל לפעמים אנחנו רוצים גם בלילה אחר או דווקא בבוקר, עוד לפני שהתעייפנו מעבודה וכד'. בכל מקרה טיב הסקס תלוי במצב הרוח שלי בעיקר ושאר הגורמים יכולים להוות הפרעות קטנות יותר.ה.

תראי, אפשר להתדיין מפה ועד מחרתיים על אם זה טוב לה או לא, ויש לי גם דיעה תיאורטית מורכבת למדי בנושא. אבל מה שבטוח הוא שבלי קשר ישיר, אתם שמים את המשפחה שלכם בסיכון רציני. כמו שהפלונית למעלה אמרה, אם זה ימשיך לקרות היא לבסוף תדבר על זה מחוץ למשפחה, ומשם הדרך למעורבות של שירותי הסעד קצרה. וזה, בטוח טראומטי.

שאלה אישית: (אני גולשת ותיקה פה) האם אתם מרגישים בנוח לעשות סקס בסביבות השעה 23:00 כאשר אחד הילדים הגדולים (15) עדיין ער? (ושקוע בענייניו בחדרו - הסיכויים שיבוא פתאום להגיד משהו הם אפסיים אם כי קיימים)

הי אנונימית. אנחנו נועלים את דלת חדרנו בשעת האהבה

פותר את העניין הזה של ילד בכל גיל שהוא שיגיע ויפתח. גם לנו יש בת באותו הגיל שנשארת ערה לילות שלמים, ולכן אם נחכה שתירדם לא נזכה לעסוק בפעילות מינית לעולם :-p בכל מקרה, שומרים על השקט....

אהבתי והזדהיתי

פלוני.
קראתי עכשיו הודעות של בני זוג שמעוניינים בקשר אינטימי אבל הם עייפים, מה עושים?
יש לי עצה. מחליטים שמקיימים יחסי מין למשך 10 דקות, זהו זה, כן, אבל בזמן הקצר הזה פותחים ומוציאים הכל, גבר ואשה. פשוט מתפרעים.
שברגע שיודעים שהזמן מוגבל ,פשוט מוריד לחץ. ועושים .

יש לי שאלה.
עד שהייתי בן 10, גרנו אבא אמא ו 3 אחים בחדר אחד. לא מיטה משפחתית, אלא ההורים במיטה אחת, והילדים בנפרד, אבל כולנו באותו חדר. עברנו 3 דירות, ושלושתן חדרים קטנים! לא יכול להיות שכל השנים, לא ראיתי את ההורים שלי. עירום, לא היה בבית, משפחה דתית. ככל הנראה, מה שעשו היה מתחת לשמיכה. אבל לא יכול להיות שאף פעם לא ראיתי אותם.
יש לי זכרונות מגיל 3, מגיל 4 ומעט יותר. אבל כל תקופת מלחמת העצמאות, נמחקה מזכרוני, לגמרי. אני זוכר את עצמי בתום המלחמה, משחק עם חברים משחקי מלחמה כאלה - כשמגיעים יונים או עורבים, אנחנו מדמים אותם למטוסים, ומייד נמלטים להתחבא. והיתה לי תחושה מוזרה שכאילו התעוררתי מתקופת שינה. וגם שאלתי את עצמי כילד בן 6, איך זה שאני לא זוכר את הדברים האלה מהמלחמה. אני זוכר שאחרי המלחמה, ראיתי את הפרוזקטורים שסורקים את השמיים בחיפוש אחר מטוסי אוייב. לא היו כאלה, אך חיפושים כאלה היו. הייתי מודע לזה שהפרוזקטורים מחפשים מטוסי אוייב, וגם לזה שהיו שם נשק אנטי אווירי. אך לעומת זאת, מתקופת המלחמה, אני לא זוכר כלום. וזה מטריד אותי היום, כי יש לי זכרונות מלפני המלחמה, אפילו מגיל 3. וברור לי שזה היה גיל 3, כי אחרי כן עברנו דירה. ויש לי זכרונות מאחרי המלחמה, בפרט הזכרון הזה של המטוסים והפרוזקטורים. גרנו בקרבת איצטדיון רמת גן, שם היה מערך ההגנה האנטיאווירית. וכשהיה עובר מטוס (ישראלי כמובן), אנחנו הילדים היינו נדרכים, ואז מדברים על זה שזה מטוס שלנו, כי לא ירו עליו. אבל מתקופת המלחמה גיל 5-6, אין לי בכלל זכרונות.
ברור לי שקרה משהו, שהשפיע עלי מאוד. כך שהדחקתי את כל זכרונות התקופה. תחילה חשבתי שמן הסתם ראיתי את הורי במעשיהם. אך תקופת המלחמה היתה ארוכה, וזה לא יכול להיות אירוע אחד. מתוך רמיזות ששמעתי פה ושם על היחסים המורכבים של הורי עם הדודים שלי, אני משער שזה משהו הקשור לזה.
אני גם משער, שהיתה לזה השפעה על חיי ואירועי חיי. אני מאוד רוצה לדעת מה היה, ושקלתי למשל לעבור היפנוזה. באיזשהו מקום, אני חש שזו תהיה גאולה. הנפש שלי כבר לא סוערת ורוטטת כפי שהיתה, אך אני חש שמאמצי להגיע באמת אל השלווה שאני מבקש לעצמי, לא מספיקים ואני זקוק לידיעה הזו, מה היה אז. עוד לפני שאפגוש את הורי ובני משפחתי, שאולי בגלל עיסוקיהם בגן עדן, לא יהיה להם זמן לקטנוניות כזו.

בן 76-.

למה אין תגובות לדברים של פלוני?

למה אין תגובות לדברים של פלוני?
וזה לא אני!

בן 76-.

לא , למעלה ממנו.

היי פלוני. מה שכתבת נורא מעניין אם תחליט אכן לבדוק בדרך כל שהיא מה היה שם נשמח לקרוא
אבל יכול להיות שכל תקופת המלחמה הייתה טראומתית ולכן מודחקת מהזכרון

הצעה שכתבתי , לקחת זמן מוגבל ליחסי מין, נראה לכם טובה?