סרטן השד

אנונימי

ראו גם: מדור נשים וסת ופוריות, מדור מחלות ואתגרים בריאותיים, מדור רפואה ורופאים, מדור ריפוי אלטרנטיבי

קיבלתי מייל בנוגע לסיכויי הופעת מחלת סרטן השד אצל נשים: ההסבר ארוך, ואני גרועה במחשב אז אני לא מצליחה להביא כאן את התוכן כולו, אבל, השורה התחתונה היא שדאודורנט אנטי-פרספירנט גורם למחלה. יש את זה למשל בfa לפרטים נוספים אפשר לפנות אלי, וכדאי לפזר את הידיעה לכמה שיותר אנשים.

ליאת, קראתי על המחקר הזה, והוא לא ממש רציני. מעניין, אבל לא משכנע.

יונת, למה הוא נראה לך לא רציני? מה את עוד יודעת על זה?

המחקר לגבי הסרטן מדיאורדורנטים התבסס בעיקר על מתאמים בין המיקום של הגידולים לבין בית השחי, וכן על האוכלוסיה שבה פוגע סרטן השד. אבל המיקום של הסרטן קשור כנראה דווקא למיקום השומן, והמתאם באוכלוסיה מתאים לרמת הצריכה (סרטן פוגע יותר באוכלוסיה עם רמת צריכה גבוהה).

ולהזכירכן, גם גברים משתמשים בדאודורנט. ואחוז סרטן השד אצלם נמוך בסדרי גודל. יש התיחסות לזה במאמר? (אני לא קראתי עליו)

בעלון של "אחת מתשע – נשים למען נפגעות סרטן" היתה שאלה על הקשר בין הדאודורנט אנטי-פרספירנט לסרטן שד (ההיגיון הוא: רעלנים שאמורים להיות מופרשים עם הזעה מצטברים בבלוטות הלימפה של בית השחי בגלל שהדאודורנט מונע הזעה). ענתה על השאלה ד"ר בן-ברוך, אחראית תחום סרטן השד במכון האונקולוגי של "קפלן" :
"אין קשר מוכח בין שימוש בדאודורנט לסרטן שד. זוהי שמועת אינטרנט שרצה ברשת כבר הרבה זמן.
אני מצרפת שני לינקים הדנים ספציפית בנקודה זו. אחד מהם משנת 2000 והשני מ2001, בשניהם מצוין שכבר ב1999 דנו בנושא בהרחבה גם בכינוס השנתי של ה american cancer society .
Http://jncicancerspectrum.oupjournals.o ... 92/18/1469

http://www.health.harvard.edu/medline/Woman/W301d.html

"

אני עצמי לא ניסיתי להכנס אליהם

אגב, האתר של אחת מתשע:

www.onein9.org.il
קו חם: 1-800-363-400

יש לי חברה שעברה כריתת שד, כימותרפיה והקרנות, לפני כמה שנים, כתוצאה מגילוי של גידול סרטני בשלב מתקדם. כיום היא בריאה ונמצאת מזה זמן רב בתהליך של שחזור שד. הבעיה היא שכל פעם יש סיבוך "קטן", מתגלים "גושים" לא מזוהים באיזור השד המשוחזר, שדורשים בדיקות פולשניות, ביופסיות, אולטרה סאונד, ממוגרפיות ועוד, כדי לוודא שהם לא גידול סרטני חדש. הבדיקות לא נותנות אף פעם תוצאות חד משמעיות, כמובן, ולכן עושים עוד בדיקות וניתוחים, ואז מופיע לו עוד גוש לא מזוהה...
נראה לי שהרופאים מגששים באפילה, חוששים תמיד מהגרוע מכל, ומעדיפים לסכן אותה במנות נוספות של קרינה ושאר סיכונים כדי לא להסתכן באי אבחון של גידול.
במלים אחרות, נראה שהם מנסים לכסות את אחוריהם מפני תביעות עתידיות של רשלנות רפואית, אבל לא באמת יודעים מה הם עושים.

מה אפשר לעשות?
האם הרפואה האלטרנטיבית יכולה להציע פתרונות?
יש מישהי שהיתה במצב דומה ויכולה לספר על פתרונות שעזרו לה?
איפה אפשר למצוא ברשת מידע רלוונטי שהדיוטות יכולים להבין?

אלמונית,
במחקרים הסתבר, שכל פעולה פולשנית בשד (למשל, ביופסיה) גורמת בסבירות גבוהה להתפתחות גידול שם מאוחר יותר.
את צודקת, והרופאים באמת מגששים מאוד באפילה.
אני מציעה לך לחפש את עמותת "ח.ו.ס.ן" (חוסן = חולי סרטן נלחמים). יש בוודאי מידע עליהם בחנויות הטבע.
יש גם ספר של ד"ר גדעון עירון, "רפואה טבעית וסרטן".
ומומלץ ביותר ספרו של ד"ר ברני סיגל, "אהבה, רפואה ונסים".
אלה נקודות התחלה.

בשמת,

תודה על ההתייחסות.
?את הספר של ד"ר סיגל יש לה והיא מכירה את הגישה שלו.
?כאמור היא לא מתמודדת כעת עם סרטן, אלא עם שחזור שד, והחשש שלה הוא שריבוי הבדיקות והניתוחים יגרמו בסופו של דבר לתוצאות לא רצויות.
?מצד שני אי אפשר להפסיק עכשיו באמצע את התהליך.
?מה שהיא זקוקה לו, לדעתי, הוא להתיעץ עם איש מקצוע בעל גישה שונה מהרופאים שמטפלים בה, או עם מישהי שעברה תהליך דומה, כדי שתוכל לקחת חלק פעיל יותר בהחלטות של כן-או-לא בדיקה ואיזה.
?אני אפנה אותה בינתים לעמותת חסן- זה נשמע כמו כתובת טובה.

שליחה על ידי עדי* » 05 יולי 2003, 13:38

ד"ר לי - מתמחה בטיפול בסרטן בעזרת צמחי מרפא סיניים. נמצאו הרבה צמחים שהוכחו כבעלי יכולת למנוע הופעת גידולים או לצמצמם אותם לא משנה מה טיבם (ממאירים או לא).

עדי,
את יכולה לפרט?
איפה ד"ר לי נמצא ואיך אפשר ליצור איתו קשר?

אני מסכימה עם החשש שלה.
לכן חוסן והספר של ד"ר עירון.
(ביד שמאל עם תינוק ישן בימין, לכן הקיצור)

שאלות שמעניינות אותי:

כמה באמת יעילה בדיקה ידנית של רופה?
האם אפשר לעשות ממוגרפיה בזמן הנקה?
האם אולטראסאונד יעיל בגילוי סרטן שד?
האם צילומי שד יכולים להבדיל בין גידול לגודש?
מה הסיכונים של פיברודנומה?
סרטן השד והריון?
סרטן השד והנקה?

רעות- אני לא מומחית גדולה. אני יכולה להגיד לך שאולטרא סאונד יותר יעיל בזיהוי גידולים אצל נשים צעירות (בגיל הפריון) ואצל נשים מבוגרות ממוגרפיה יותר יעילה. לפחות זה מה ששני רופאים אמרו לי. לגבי הבדיקה הידנית, מה שחשוב זה לא כל כך הבדיקה שהרופא עושה פעם בשנה, אלא ללמוד לעשות את הבדיקה בעצמך ולחזור עליה כל חודש. ככה לומדים להכיר את השד, איפה הוא קשה ואיפה הוא רך, וקל לזהות שינויים. בבדיקה ידנית אפשר לזהות גידולים רק בשלב יחסית מתקדם, לכן רצוי להבדק באופן קבוע ע"י אולטרא סאונד או ממוגרפיה. (ההמלצה למיטב ידיעתי היא פעם בשנה).
לגבי שאר השאלות- קטונתי.

לחברה שלי התגלה סרטן השד לפני ארבע שנים. תוך כדי טיפולי פוריות. היא בחרה לכרות את השד. אחרי שנה היא נכנסה להריון באופן טבעי, והניקה את בתה במשך חודש אחד בלי שום בעיה. בשבילי, שילדתי ארבעה חודשים אחריה, זו היתה השראה אמיתית. הסיבה שבגללה היא הפסיקה מורכבת מכמה גורמים: אחד מהם זה הפער שבין החיים של השד המניב ובין המוות של השד המשוחזר, פער שהתבטא בין היתר חיצונית והפריע לה מאוד. חוץ מזה היא היתה צריכה לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים ובכלל, קונספט ההאכלה מבקבוק יותר התאים לה מבחינת השליטה בכמויות וכל זה. בקיצור, אפשר להניק גם משד אחד, למרות שזה בטח יותר קשה.

רעות, אורית הציגה תפיסות שמקובלות בקרב חלק מהרופאים הקונבנציונאליים, אם כי גם פה יש כבר שינויים, אחרי המחקר השבדי הגדול שהראה שבדיקת ממוגרפיה שיגרתית גרמה לעלייה בסרטן השד (כך שהבדיקה לא מומלצת בשיגרה בכלל. רק לנשים שיש לגביהן חשד מבדיקות אחרות יש טעם לשלוח לממוגרפיה).
ההנקה מפריעה לבדיקה, אבל אם מוכרחים, רצוי להיבדק תיכף אחרי הנקה, ולא ממש בחודשי ההנקה הראשונים.

סרטן השד והנקה:
ככל שמניקים יותר זמן, כך הסיכון לחלות בסרטן השד קטן. לפי המחקרים הידועים לנו כיום, ארבע שנות הנקה (רצופות או במצטבר, על ילד אחד או על חמישה ילדים, לא משנה, העיקר שצברת ארבע שנים) נותנות את מקסימום ההגנה שאפשר - כלומר, מעבר לארבע שנים כנראה כבר אין תוספת הגנה.
כמה גורמים קשורים לכך:

כמויות החלב שעוברות בשד. עדויות: בחלב חומרים נוגדי סרטן, ההורגים תאים סרטניים מכל הסוגים הן אצל האם והן אצל התינוק (שפע של עדויות, כולל מחקרי מעבדה על חלב ותאים סרטניים). בתרבויות שבהן נהוג להיניק משד אחד בלבד מופיע סרטן שד בשד שלא הניקו ממנו.
גורמי סיכון לסרטן שד: לידה בגיל מאוחר, מיעוט הריונות, וסת ראשונה בגיל צעיר, וסת אחרונה בגיל מאוד מבוגר. כאן עולה מאליו "מיעוט ביוצים" כגורם מגן, כך שהריון והנקה ממושכת, שמקטינים את מספר הוסתות והביוצים, הם גורמים מגינים - והיפוכם גורמי סיכון.
ייתכן שעצירת הנקה (לא רק ההגנה של ההנקה, אלא החסימה של הגוף מלהיניק "מספיק" זמן, או "תקופה ממצה" או משהו כזה) גם היא גורם סיכון, כאילו עוצרים איזה תהליך טבעי של פעולת הורמונים ויוצרים חסימות בגוף. זה מתקשר גם להפלות כגורמי סיכון לסרטנים אחרים (משהו שהיה צריך להתפתח ולהגיע אל סופו נקטע באופן מלאכותי וגורם לגוף לצאת נגד עצמו). הניסוחים שלי כאן מעורפלים, כי קשה לי להסביר את זה בשעה כה מאוחרת. זה מתקשר לכל חסימה של תהליך גופני טבעי. נגיד, כמו שהתאפקות כרונית תגרום נזק לשלפוחית השתן, כי יש פה חסימה של תהליך גופני טבעי.
יש טענות על הקשר בין סרטן שד למבנה פסיכולוגי אישיותי. יש על זה מחקרים וספרים גם בעברית.
מבחינת תיאוריות רפואה ובריאות סיניות, יפניות, הודיות וכדומה, השדיים, החזה, נתפסים כאזור של יצירה, נתינה, אהבה, דברים היוצאים מן הלב, וגם מהות אימהית. זו אנרגיה שצריכה לזרום כדי לתת חיים לאם ולתינוק כאחד. חסימה של האנרגיה הזאת עלולה ליצור גידול סרטני. שוב, משהו שקשה להסביר ולנסח, אבל הכוונה לכך שאשה שיולדת תינוק וחוסמת את הביטויים המהותיים ביותר של האימהות שלה, הקריעה הזאת, החסימה הזאת, הקטיעה הזאת, עלולה לצעוק בגוף שלה בצורת סרטן שד. זה דומה לטיעון הקודם לגבי "עצירת ההנקה", אבל בעוד שהטיעון הקודם הוא יותר על מישור פיזי (ואנחנו מדברים על רמות הורמונים, חומרים בדם, כימייה, תהליכים בדם ובמוח וכן הלאה), הטיעון הזה הוא על מישור רוחני-אנרגטי. למי שמאמין בזה.

בכל מקרה חומר למחשבה.

אני רוצה להוסיף איזו הבהרה רק לסעיף האחרון:
לא בהכרח כל מי שלא מיניקה "חוסמת את ביטוי האמהות שלה".
אולי כן, לא יודעת, צריך לחשוב על זה וצריך לבדוק את זה. אבל בואו נגיד, שלא בהכרח.
יש פה כמה גורמים.
הגורם החשוב הוא אם יש חסימה, וכמה חסימה של רגשות אמהיים ושל ביטוי אימהי ושל אהבה אימהית כלפי הילד או הילדים שלה יש אצלה. האם אין הנקה אבל יש זרימה של חום ואהבה באמצעים אחרים, או האם זו אם שמתאמצת מסיבות שונות לקטוע את הקשר הסימביוטי בינה לבין תינוק, ולהכניס ניתוק וריחוק לטיפול בתינוק.
אני כותבת כאן משהו מאוד לא מפותח, שהרכבתי מדברים שקראתי במשך שנים, כך שאל תחשבו שזו איזו משנה מגובשת או משהו.
כפי שאמרתי, זה בהחלט סעיף בשביל "חומר למחשבה" שדורש עוד הרבה מחשבה ובדיקה ושיוף ועריכה מכל מי שהשאלות האלה מעניינות אותו.

יש טענות על הקשר בין סרטן שד למבנה פסיכולוגי אישיותי.
איזה מבנה?

בשמת, כרגיל, יפה כתבת. שמת במילים את מה שרציתי לומר לחברתי ונקטע כי היא נעלבה. היא חשבה שאני מדברת על שכר ועונש ולא על סיבה ותוצאה. לקח לנו הרבה זמן להתגבר על הנתק, ועד היום הוא מהדהד. הבנתי שהייתי חפוזה לספק דיאגנוזיה מנטלית, או כמו שהיא אמרה: "להיכנס למקומות שאני לא מוזמנת אליהם".
הילדים שלנו מקרבים אותנו בחזרה. מזל.

ברונית, תודה.
יונת, אני לא זוכרת בדיוק כי קראתי את זה בטקסטים שאין לי בבית.
זה קשור לקורבניות ולויתור על עצמה. קשור במיוחד ליחסים בין בני הזוג, כאשר האשה "מוחקת" את הרצונות שלה והצרכים שלה מפני הרצונות והצרכים של הבעל (לא type A).
סביבה ביתית לא-הרמונית - גורם סיכון מרכזי. בסרטן השד בולטים במיוחד מצבים שבהם הבית נראה כלפי חוץ הרמוני - כשבעצם מתחת לפני השטח מתרחשת שם מעיכה של האשה.
קשור לריבוי של תחושות כישלון, חוסר אונים, רגשי אשמה, תסכול וכעס - במיוחד כעס מודחק, לא מזוהה, שמופנה כלפי פנים.
יש אספקט הדיכאון: תקופה של דיכאון היא גורם סיכון לסרטן. כל סרטן. חמור במיוחד אצל נשים, ששכיחות הדיכאון אצלן גבוהה מאוד.

יש למעלה בדף את הטל' והאתר של "אחת מתשע", הן בטח כתובת לתמיכה ולמידע

בשמת
אני מזדהה באופן מלא עם העניין שסרטן (על כל סוגיו) נובע מבעיות אנרגטיות/נפשיות/רוחניות.
אני חושבת שיש גם קשר כלשהו בין סרטן השד ליחסים עם האם (כך שמעתי, נשמע לי הגיוני).

זאת הסיבה שהנושא הזה לא ממש הדאיג אותי, תמיד חשבתי שאם חו"ח יקרה לי משהו אני אוכל להלחם בזה בצורה רוחנית.
אבל עכשיו שאני אמא, בפעם הראשונה בחיים שלי אני כן מודאגת (מי יטפל בבת שלי?).

הסיפור שלי הוא כזה:

בגיל 14 עברתי כריתת שחלה בגלל גידול (שהיה שפיר).
בגיל 19 התגלה לי גידול בשד ימין שבסוף היה רק פיברודנומה, והוצא בניתוח.
בהריון בערך בחודש שישי התחיל להופיע לי חלב/קולסטרום, שהיה מוגבר יותר בשד ימין.
בחודש שמיני גיליתי גוש נוסף בשד ימין, בדיקה הוכיחה שהוא גם פיברודינומה, אחרי שבועיים הרגשתי גוש נוסף באותו השד, והרופא בבדיקה ידנית אמר שזה שום דבר (הגוש צמוד לפטמה), וזה אותו דבר בשני הצדדים, וזה כנראה גודש.
אני מאוד לא בטוחה באבחנה שלו. (הרופא הוא אחד המומחים הבכירים בתחום)
הגוש עדיין שם גם אחרי הנקה ואין כזה גם בצד השני.

מה עם גנטיקה, תזונה לקויה, עישון, זיהום אוויר ומים - האם כבר לא מסבירים בעזרתם סרטן שד? לכל שאר סוגי הסרטן אלה הסברים נפוצים...

בשמת - תוכלי להפנות למחקר השבדי שהזכרת (קשר בין ממוגרפיה לסרטן שד)?

עדי, אני לא יודעת. אולי כדאי לחפש בלאנצט קודם כל או באינטרנט. המחקר הזה זכה לפרסום עולמי.
לגבי התזונה, העישון וכו' - לעניין סרטן השד לא נמצאה השפעה לגורמים אלה (או השפעה שולית שבשולית).

רעות, לפי מה שאת מתארת היו לך דברים לגמרי תמימים, שזכו לטיפול אגרסיבי מוגזם. לא נעים.
קולוסטרום בחודש שישי: לגמרי תקין, נורמלי, צפוי ושכיח. גם הנזילה היותר גדולה מצד אחד לעומת שני - תופעה תקינה של הנקה. אני הייתי ממליצה לך קודם כל לפנות לאחת משתי יועצות ההנקה שהן גם רופאות, לפי איפה שאת גרה:
ד"ר מירה ליבוביץ במרפאה במושב אודים (ליד נתניה)
ד"ר דינה צימרמן בירושלים
ולהתייעץ איתן לגבי השד ונזילות החלב בתקופת ההנקה וכו' וכו'.
שנית, אני שומעת בדברייך חרדה גדולה מזה שהגידולים השפירים יהפכו יום אחד לסרטניים. לעניין זה הייתי ממליצה לך לפנות לעמותת "ח.ס.ן" (פרטים למעלה). אם את מאמינה בצד האנרגטי הרוחני, אז את בוודאי גם מאמינה שהאמונה והתקווה מרפאות. אם כן, בוודאי את מודעת להשפעה השלילית שיש לחרדות ולציפיה שלילית. לעניינים אלה יש ל"חוסן" פתרונות מצויינים, לדעתי.

רופא הנשים שלי, טוען שבזמן הנקה, אין טעם לעשות בדיקות ידניות, כי מוצאים הרבה "גושים" שמסתברים להיות בלוטות חלב וכד'. הוא טוען שיש בעיה מסוימת עם כך שלפעמים מיניקים במשך שנים ואז לא ניתן לבצע את הבדיקה, אך הוא ציין שזה לא מצדיק הפסקת הנקה או משהו כזה.

בשמת - כתבת שהנקה של 4 שנים מגינה, בין אם היא של ילד אחד או של חמישה, בגלל מעבר החלב - אבל ילד אחד שיונק 4 שנים, יונק הרבה פחות מאשר 4 ילדים שכל אחד מהם יונק שנה...

לא אם זו ילדה כמו שלי...

האמת, כרמית, שלדעתי המספר הזה "ארבע שנים" הוא עדיין לא משהו סופי, כי בינינו - כשנערכו המחקרים האלה לא ברור מה היה גודל אוכלוסיית המחקר שהם הצליחו למצוא.
יכול להיות שהם לא מצאו הגנה מעבר לארבע שנים כי הם לא מצאו מספיק נשים שהניקו מעל ארבע שנים.
כמו שמוצאים יתרונות להנקה "עד גיל שנתיים" וכשאת בודקת את מגלה שהם פשוט לא בדקו ילדים שינקו מעבר לגיל שנתיים, ורק בגלל זה הם לא יכולים להגיד עליהם כלום.
ועדיין יכול להיות שכל סוג של גירוי השד להיניק במשך ארבע שנים לפחות משמש גורם מגן.

חלק מהסיבות לסיכון התפתחות הסרטן השד זה הממוגרם שעושים לשדיים. זה גם צילום רנטגן שמסרטן

שלום לכן
לא כ"כ "לרגע" כי אני קוראת כאן די הרבה אבל פעם ראשונה כותבת.
מה ידוע לכן על בדיקה שיגרתית של כרורג שמתמחה בבדיקת שד בזמן הנקה? מעולם לא נבדקתי ואני מתקרבת (בעצם כבר כמעט הגעתי) לגיל שבו רצוי להיבדק. אני מניקה פעוטה ושמעתי דיעות שונות החל מ"אי אפשר לבדוק בזמן הנקה" ועד "לרופא מומחה זה לא משנה".
מה לעשות? אין לי כוונה ליגמול בקרוב והיא יונקת די הרבה למרות גילה "המופלג".
תודה ושנה טובה

אורחת,
אפשר. ורצוי.

אני עשיתי בדיקה ידנית של כירורג. אם הוא מומחה בתחום אין שום בעיה.

תודה על התגובה. ציפורת - את יכולה להמליץ על רופא? רצוי מהמרכז המורחב (רמלה - חדרה)

אורחת, אם את מניקה, תבקשי בדיקה באולטראסאונד.

מחר יש לי בדיקת אולטראסאונד, ואז אני אדע אם אפשר לסמוך על בדיקה ידנית של רופא כירורג מומחה, או לא.
(אני טוענת שיש לי גוש, והרופא טוען שאין כלום).

תשובות מחר בערב....

היום מלאו שבעה ימים למותה של דודתי ענת אברהם, שנלחמה כ-8 שנים בסרטן השד. לפני מלאת לה 50 ניצחה אותה המחלה.

ענת נולדה בקיבוץ דן, חיה בו כל חייה ובו גם סיימה אותם. השאירה בעל ושלושה ילדים, ועוד עדת אבלים ממשפחתה המורחבת וחבריה.
יקטן המקום לספר בשבחה.

למיטב ידיעתי, ענת לא נכללה באף קבוצת סיכון ידועה. במשפחתה אין מקרים ידועים של סרטן, לא עבדה בסביבת חומרים מסוכנים, מתח נפשי וכו'. הדבר מעצים אצלי את התחושה שאנו בעצם לא יודעים באמת ממה נגרם סרטן - כל ההסברים הם ניחושים, ורב הנסתר על הגלוי. המחלה עלולה ליפול על כל אחד ואחת, אין תעודת ביטוח.

יהי זכרה ברוך.

תודה לך רעות בהצלחה בבדיקה.
עדי רן, נכון, אין תעודת ביטוח. משתתפת בצער המשפחה. שלא תדעו עוד צער.

עדי כואב מאד לשמוע על צערכם ועל האבדן שאתם חווים
שלא תדעו עוד צער.

אורחת, אם את מניקה לעתים תכופות, הניקי זמן סמוך ככל האפשר לפני הבדיקה, ואם חזר המחזור, צריך גם לתאם את הבדיקה שתהיה אחריו (אאל"ט... באמת

לי שכבר מזמן לא הלכתי לבדוק). הלכתי לבדיקה אצל כירורג שמקבל דרך מכבי, איפשהו בשכונות הצפוניות של ת"א - פרופ' מרדכי גוטמן. הוא הומלץ לי ע"י הגינקולוג שלי והיה נחמד מאוד.

עדי - משתתפת בצערכם.

רעות - אשמח אם תעדכני.

טוב אז ככה:
הרופא צדק (נו הוא בטח למד מלא שנים). אין לי שם גוש סתם נלחצתי.
בכל מקרה לא מזיק לעשות בדיקה מקיפה באולטרא סאונד.

בנות, בבקשה
תיבדקו באופן קבוע.
הסיכוי היחידי להחלים מהמחלה הזאת זה רק גילוי מוקדם!!!
תדברו על זה הרבה, תחשפו חברות נוספות לנושא, מודעות = הצלת חיים!!!

יופי, רעות!
ולגבי החלמה - עוד יותר חשוב למנוע אותה על ידי הפצת המידע שהנקה במשך כמה שנים מונעת סרטן שד!

נכון, אבל...

אני מאמינה שמי שלא רוצה להניק במילא לא תניק, וגם אם היא תבין שהנקה יכולה למנוע סרטן שד, לא בטוח שהיא תניק,
או שהיא תנסה ורוב הסיכויים שהיא לא תצליח או תפסיק מהר (כידוע אי אפשר להניק אם לא שלמים עם זה).

עובדה לחזק את טענתי היא שאנשים מעשנים למרות המלצות חד משמעתיות מרופאים שזה גורם לסרטן (והמחמירים אף מעשנים תוך כדי מחלות).

אין מה לעשות, אנשים לא אוהבים לקחת אחריות על החיים שלהם!!

סליחה על הפסימיות....

אני מאמינה שמי שלא רוצה להניק במילא לא תניק
זה לא בדיוק ככה.
השיקולים בעד ונגד הנקה נעשים כיום מתוך אי ידיעה, חוסר מידע, אי מודעות ואמונה בשטיפת המוח של חברות הפורמולה.
אם נתחיל להפיץ את המידע הזה, על חשיבותה של ההנקה במניעת סרטן השד, זה עשוי לשנות את תמונת השיקולים אצל הרבה נשים.
מעט מאוד נשים באמת לא רוצות להיניק.
הרבה נופלות בשלבים שונים של ההנקה כתוצאה מגורמים שונים.
ידע הוא כוח!
הנשים צריכות לדעת מה עשוי להציל את חייהן.

הנקה היא אחד הגורמים שמפחיתים את הסיכויים לחלות בסרטן השד- מכאן ועד לקבוע בבטחון שהנקה מונעת הדרך רחוקה...
אבל אני מסכימה שזה מידע שצריך ורצוי להפיץ.

שליחה על ידי יעל* » 05 דצמבר 2003, 16:38

אני בת 33 והשנה חליתי בסרטן השד
ואת כל אחד מהם הנקתי כשנה
שמרתי על אורח חיים בריא אכלתי נכון ועשיתי ספורט
אין שום קשר בין הדברים
בינתיים אין הוכחות לגורמי המחלה
הרפואה והמדע רק בתחילת הדרך בנושא זה
מה שחשוב
היו מודעות לעצמכן בידקו את כל השינויים שחלים בכם ו א ל ת ז נ י ח ו
מתוך ניסיון

שליחה על ידי יעל* » 05 דצמבר 2003, 16:40

נישמטה שורה - כתבתי כי יש לי שני
ילדים ואת שניהם הנקתי כשנה כל אחד
כך שהנקה אינה מונעת את סרטן השד
הלוואי וכך היה

צר לי, יעל, שחלית בסרטן השד, )-: אבל מכאן ועד למסקנתך
שהנקה אינה מונעת את סרטן השד
המרחק גדול.

כשאומרים שמשהו (תזונה נכונה, התעמלות, הנקה וכו') מונע מחלה מסוימת לעולם אין הכוונה לכך ש

מי שמתעמל לעולם לא ילקה במחלת לב
מי שאוכל תזונה נכונה לעולם לא ילקה בסרטן הקיבה

או

מי שמיניקה לעולם לא תחלה בסרטן השד

אלא - ההנקה מונעת מאחוז גבוה ביותר של נשים לחלות בסרטן השד, בעוד ש לולא הניקו היו לוקות בו.
למשל, נשים שקיבלו בקבוק בינקותן (לא ינקו) נמצאות בסיכון גבוה ב-33.3% לחלות בסרטן השד.
זה לא אומר שכל מי שקיבלה בקבוק תחלה בסרטן שד.
זה גם לא אומר שכל מי שינקה לא תחלה.
אבל תראי איזה הבדל! קבוצת החולות שלא ינקו גדולה בשליש מקבוצת החולות שינקו!
אז בוודאי שנגיד שהנקה מונעת את סרטן השד של הבנות שלנו.

אין לי כרגע לפני המספרים המדוייקים של כמה ההנקה מונעת סרטן שד אצל המניקות עצמן, אבל זה אותו העיקרון: מתוך אלה שלא הניקו, הרבה יותר (במספרים משמעותיים) יחלו בסרטן השד, לעומת אלה שיחלו מתוך הקבוצה שהניקה.

ואם כבר עוסקים במספרים, אז אני מזכירה שוב, שככל שההנקה ממושכת יותר כך ההגנה (מניעת סרטן השד) חזקה יותר.

כבר שנים אחדות אנו יודעים, ש ארבע שנות הנקה הן סף ההגנה הגבוה ביותר (כלומר, או שלא היה הבדל במניעה בקרב נשים שהניקו ארבע שנים ויותר מארבע שנים, או שזה לא נבדק, או שלא היו מספיק נשים שהניקו יותר מארבע שנים בשביל המחקר).

אני אישית מכירה אמא, שאמה מתה מסרטן השד, ולכן היא בחרה להניק את ילדיה ארבע שנים שלמות, ורק אחרי שהניקה ארבע שנים - גמלה, מתוך מודעות ובחירה להגן על עצמה מגורלה של אמה.

יעל, את לא חייבת לענות, כמובן, אבל אשמח אם זה יהיה בסדר מצדך לענות: אילו היית יודעת אז, כשהנקת, שלשם הגנה מקסימלית מסרטן השד כדאי להניק לפחות 4 שנים, היית מניקה ארבע שנים (פי שתיים ממה שהנקת, זה לא דבר פשוט)?

איזו מן שאלה חסרת רגישות!

אולי, פלוני אלמוני, אבל זו יעל שצריכה להחליט.

אני עצמי באופן אישי מפחדת מ-א-ו-ד מסרטן השד.
שלוש חברות קרובות שלי מתו מסרטן השד. אמהות של עוד חברות שלי מתו מסרטן השד. לחמותי אחות וגיסה שחיות עם סרטן השד. )-:

אני בהחלט חשבתי על ההגנה מסרטן השד בתור תמריץ להנקה ממושכת, ובתור אחת שמפחדת מזה ושלוקחת את זה בחשבון בשיקוליה - אני אודה ליעל אם היא מוכנה לחלוק איתנו את דעתה, אחרי שחלקה איתנו כבר מידע אישי בנושא.

לא פקדתי עליה ולא הכרחתי אותה. זכותה לא לענות לי. זה גם אנונימי לגמרי (יש הרבה יעל ואני לא מכירה אותה).

אבל זה משהו שמטריד אותי. כי כבר אמרתי שאני מכירה עוד חברה שבאמת הניקה 4 שנים בדיוק בגלל זה.

במחשבה שניה, זה לא מדויק להגיד שאני מפחדת מסרטן השד.
מה שנכון הוא, שאני מפחדת למות מסרטן, לא משנה איזה.

לפני כשתים עשרה שנים הבטיחו לי כמה רופאים "נחמדים" בבית החולים הקריה שבקרוב מאוד אמות מסרטן.
כמובן, אם אסרב לטיפולים שהם הציעו לי.
סרבתי לטיפולים שהם הציעו לי.
פניתי לדברים אחרים כדי להבריא. לא חליתי בסרטן המובטח. אבל אין יום בחיי שאני לא חיה עם האיום הזה.

שימו לב מאמר על הקשר בין אנטיביוטיקה לסרטן השד

אולי לנשים "חולניות" יש יותר סיכוי לחלות בסרטן השד (ולכן גם יצא להן לקבל יותר אנטיביוטיקה במהלך חייהן)?
בדוגמה השניה, אולי סרטן השד ודלקת בשלפוחית נגרמים מאותה סיבה, ולכן יוצא כאילו מי שלוקחת הרבה אנטיביוטיקה חולה בסרטן השד ?

פרופ' תמר פרץ, מנהלת המחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם, התייחסה למאמר הזה בראיון בטלביזיה. היא טוענת, שלא נבדקו פרמטרים אחרים שקשורים לאותן חולות בסרטן השד, ושהמחקר הזה עדין אינו סוף פסוק. בכל מקרה, גם היא ממליצה לקחת אנטיביוטיקה כמה שפחות...ורק כשמוכרחים.

כולנו נחשפים לאנטיביוטיקה. נותנים ממנה לכל העופות והבקר, וגם לגידולים חקלאיים

מי שאוכל אורגני לא נחשף לזה. אנחנו לא חשופים לאנטיביוטיקה.

בדוגמה השניה, אולי סרטן השד ודלקת בשלפוחית נגרמים מאותה סיבה, ולכן יוצא כאילו מי שלוקחת הרבה אנטיביוטיקה חולה בסרטן השד ?
אני מאוד מסכימה עם השאלה של טרה רוסה.
אם דיברתי קודם על מבנה אישיותי שקשור בסרטן השד - אמרתי שזה קשור לבעיה ביחסים הזוגיים. במיוחד, לסוג מסוים של התנהגות קורבנית שהרעיה מקבלת על עצמה במסגרת היחסים הזוגיים.
גם דלקת השלפוחית, במקרים רבים מאוד, היא סימפטום לבעיה ביחסים הזוגיים, וגם היא עשויה להיות (כי לא כל מקרה של דלקת השלפוחית הוא דווקא ביטוי לזה), ממש כמו סרטן השד, התבטאות של כעס גדול על בן זוג שכופה עליה, כעס שיוצא על עצמה. דלקת השלפוחית קשורה יותר בכעס סביב נושא המין, וסרטן השד קשור יותר בתחום רחב יותר, באהבה, וגם באמהות (חסימה כלשהי באימהות), אבל בהחלט יכול להיות שקבוצת החיתוך פה גדולה (כלומר, שקבוצת הנשים שנוטות לחלות בדלקת השלפוחית חופפת במידה רבה מאוד את קבוצת הנשים שנוטות לדפוס קורבני מסוים ביחסים הזוגיים).
סתם, השערות, שאלות, מחשבות, אפשרויות, סימני שאלה.

מישהי שחוותה את המחלה יכולה לתאר סימפטומים לגילוייה?
האם הרגשתן משהו? כאב כלשהו? סימפטומים מסויימים?
שאלה נוספת - האם יש טיפול אלטרנטיבי מומלץ? למניעה/ טיפול?

יש לי גוש שבינתיים לא גדל אבל אני שנה אחרי הפלה ולאחרונה יש לי יותר כאבים
ותחושה של גושישים נוספים.
אני לא רוצה לעשות עוד אולטראסאונד כי אם יש לי באמת גושישים נוספים ירצו לעשות לי ביופסיה
וכבר כתבתן כאן שזה מעלה את הסיכון.
בנוסף לכל אני מנסה להיכנס שוב להריון ואני לא מוכנה לעכב את זה!

האם אני טומנת את ראשי בחול? האם סרטן הוא לא תהליך שקורה כל הזמן והגוף מתגבר עליו?

מה אתן מציעות לעשות?
נ.ב לא יכולה לעשות MRI

_יש לי גוש שבינתיים לא גדל אבל אני שנה אחרי הפלה ולאחרונה יש לי יותר כאבים
ותחושה של גושישים נוספים._
יכול להיות שאני היסטרי, אבל תאור כזה היה מטיס אותי מייד לרופא.

_אני לא רוצה לעשות עוד אולטראסאונד כי אם יש לי באמת גושישים נוספים ירצו לעשות לי ביופסיה
וכבר כתבתן כאן שזה מעלה את הסיכון._
סרטן לא מטופל (שאני מאחל לך מכל לב שאין לך, כמובן!) מעלה מאוד את הסיכון למות.

רק בריאות.

מצטרפת להמלצה להבדק ובהקדם. מכרה שלי הרגישה גוש ושכנעה את עצמה שזה שום דבר וחכתה הרבה מאד זמן לפני שהלכה להבדק. כשהיא הלכה הסתבר שזה היה גידול ממאיר במצב מתקדם.
יתכן מאד שלא מדובר אצלך בגידול ממאיר, אבל אם כן?
למה לא לעשות אולטרהסאונד? אם אחר כך באמת ירצו לעשות ביופסיה תוכלי לשקול אם לעשות או לא. לא יכריחו אותך. עדיף לקבל את ההחלטה הזאת אחרי שתדעי מה תוצאות האולטרהסאונד ולא מתוך חוסר ידיעה מוחלט.
סרטן הוא משהו שקורה כל הזמן, אבל ברמה מיקרוסקופית. אם יש לך גידול בגודל שאת מסוגלת להרגיש זה אומר שמשהו לא תקין!

האם אני טומנת את ראשי בחול?
כן - רוצי (כן, רוצי) לכירורג שד שיבדוק ויפנה אותך בדחיפות לאולטרסאונד וממוגרפיה. ולעניין ההריון - אני ממש לא רוצה להלך אימים, אבל תינוק צריך שתהיה לו אמא.
האם סרטן הוא לא תהליך שקורה כל הזמן והגוף מתגבר עליו?
לא ברמה של גוש שאפשר למשש. בבקשה גשי כמה שיותר מהר לרופא.

בנוסף לכל אני מנסה להיכנס שוב להריון ואני לא מוכנה לעכב את זה!

ככל הידוע לי במידה ויש סרטן, הוא מתפתח בצורה מואצת במהלך הריון והנקה, כנראה בגלל כל הבאלגאן ההורמונלי של ההריון.

זה לא שהן אומרות את כל האמת
למה אתה מתכוון ?

_אלמונית חרדה?
זה לא שהן אומרות את כל האמת
למה אתה מתכוון ?_

חרדה יקרה, רק בריאות.
תתעסקי בעיקר ולא בטפל, תיבדקי ,תתפללי שלא תיזקקי להן וזהו.
אם חס וחלילה יתברר שיש משהו אנסה לעזור לך למצוא אינפורמציה רלוונטית
אך זה שיש לי דיעה בגלל מקרה פרטי אחד,שניים או שלושה עדיין לא אומר כלום
ובטח שלא צריך להעסיק אותך כרגע.
חיבוקים.

פלונית אלמונית, לא לחכות! אם צריך לעשות ביופסייה - לעשות. חשוב להישאר בחיים!!!

האם אני טומנת את ראשי בחול? האם סרטן הוא לא תהליך שקורה כל הזמן והגוף מתגבר עליו?
צר לי להשמע מפחידה, אבל את בהחלט טומנת את ראשך בחול.

כשמישהי מוותרת על הטיפול של הרפואה ה"קונבנציונאלית" אין הכוונה לכך שהיא יושבת ולא עושה כלום.
להיפך!!!
צריך לעשות הרבה יותר, להתמצא הרבה יותר, ולעשות את זה כמה שיותר מהר ואינטנסיבי. לא משהו שמומלץ לכל אחת.

אני אישית לא בטוחה איפה יותר מסוכן, בשונה מהכותבים שמעלי, אבל זה תלוי באדם.

אני מצטרפת להמלצות לטוס לאיבחון - לפחות בדיקת שד ואולטרסאונד. כי יכול להיות שזה גם ירגיע.

במקביל, אני ממליצה בדחיפות לקרוא את הספרים של ברני סיגל (אתמול, כזה, ולשאול את עצמך עד כמה את רוצה לחיות ועד כמה את מוכנה לעשות שינויים גדולים בשביל זה), לדבר עם הרופא ד"ר גדעון רון (אמירים? בטלפון קודם כל), לקרוא את "שביל הזהב לריפוי טבעי" של שרה חמו (דחוף, ולקרוא בעיון ולשים לב לכוחות הנפש הדרושים). תשאלי את שרה ק על מראי מקום לגבי שיטות טבעיות וכדומה.

בכל מקרה, דברים שקוראים בדיון כללי באינטרנט יכולים לכל היותר להיות חומר למחשבה ולפתוח פתח לבירור.
על סמך זה לחשוד בדבר חמור כמו סרטן שד ולא לעשות כלום?

סרטן הוא לא תהליך שקורה כל הזמן והגוף מתגבר עליו
לא, הגוף מתגבר עליו רק בתנאים הבאים:

את במצב רגשי מצויין
את במצב נפשי מצויין
הזוגיות שלך פורחת ואין בה שום יחסי תלות או קורבנות לא בריאים
התזונה שלך מצויינת, וראי למה הכוונה בדפים כמו הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף וכן תזונה ללידת תינוק בריא
את חיה במקום לא מזוהם
את עושה מדי יום דברים להרגעת מתחים ולכושר גופני, שעוזרים למערכת החיסונית שלך לנקות תאי סרטן קטנים בעודם קטנים וניתנים לניקוי

וגם אז לא תמיד. יש כאן גם מרכיב של גנטיקה, אם לציין גורם אחד נוסף לפחות שיכול להשפיע.

וגם אז לא תמיד
טוב, אם להיות כנה, אז אפשר גם להבריא מסרטן בלי שכל הגורמים שמניתי "מושלמים".
בכל מקרה, ככל שהוא יותר מתקדם דרושים יותר כוחות נפש, שלא לכל אחד יש. זה לא דבר פשוט. הנושא כל כך מורכב, שבעצם אין מתכונים. כל מקרה לגופו, הרבה לימוד, הרבה התייעצות, הרבה עזרה.

האם יש קשר בין טיפולי הפריה לסרטן השד?

כדאי אולי לפתוח דף עם המשפט שמונו נוקי כתבה
האם יש קשר בין טיפולי הפריה לסרטן השד? בשם הדף.
כל הכתבה הזאת החלה בעקבות דיון בפורום באינטרנט. נראה לי שיש שם מידע מעניין וחשוב.

המחקרים,על ממוגרפיה למשל, מראים סיבה אמיתית לחשוש שלגבי חלק מהנשים
הבדיקות הוו גורם משמעותי מידי למחלתן וישנן דוגמאות נוספות.

כמה אנרגיה צריך בשביל לעשות ממוגרפיה? אתה יודע?
כמה לעשות צילום חזה? שוק? אצבע? אצבע לילד?

הנה תשפטו בעצמכם: לצילום חזה 120 KV
לצילום שוק 48 KV
לצילום אצבע 40-44 KV
אצבע לילד 40 KV (אין פחות מ - 40 KV)

במכונה הממוגרפיה צילום שד: 17-19 KV שד קטן
21-24 KV שד גדול

כאשר ישנם עוד גורמים שנכנסים לתמונה כדי לצמצם למינימום את רמת הקרינה שהשד מקבל כיון שזו בדיקה שחוזרת כל שנה (לדוג' החומר שמצפה את האנודה, סוג הסרט, מכונת הפיתוח, מבנה שפופרת הרנטגן, הזווית שלה...)

אף אחד לא יחשוב פעמיים לפני שיעבור צילום חזה, או צילום ליד או לרגל בחשד לשבר, או לביקורת.

אנשים אחרי טראומה כלשהו לחזה (דלקת ריאות, פניאומותורקס וכו') עוברים צילומים כאלה מס' פעמים בשבוע...

כך שלא בטוח שהנזק מבדיקת המומגרפיה מבחינת קרינה היא עד כדי כך גדולה, חשוב לזכור שיש קרינה מסביבנו כל הזמן.

ידוע לכם לכמה קרינה אדם נחשף בזמן שהוא נוסע לחוף המערבי בארה"ב? הרבה יותר מבדיקת ממוגרפיה ויש נשים שעושות זאת יותר מפעם בשנה.
אולי עדיף לצמצם את הנסיעות לחו"ל ולהיבדק יותר.

שאלנו את עצמנו מה עושה בדיקה אחת כלכך יקרה ואחרת לא?
מכשיר MRI עולה מליוני דולרים. מכשיר רנטגן עולה כמה עלפים בודדים.
זה מה שעושה בדיקה אחת ליקרה ואחת לזולה.
בישראל יש הכי הרבה מכשירי MRI ביחס לגודל האוכלוסיה.

מי אמר שזה כל כך בטוח? מגנט רב עוצמה שמשנה את כיוון התנועה של האלקטרונים בתאים?!? יש אנשים שמתמשים במגנטים חלשים לריפוי, אז מה ההשפעה של מגנט כל כך חזק? אולי יום אחד יגלו שזה יותר מסוכן מרנטגן?

שליחה על ידי פרם* » 27 ינואר 2005, 12:59

במחקר על ממוגרפיה נמצאו יותר נשים חולות מבין אילו שעברו בדיקות חוזרות ונשנות. אולי כדאי לצמצם גם את הנסיעות וגם את הבדיקות?
ומי אומר שקרינה ישירה וממוקדת של kv 21-24 אל תוך שני השדיים,
כל שנה או חצי שנה, אינה תורמת לסרטן?
אני מוצא הגיון בגילוי מוקדם,אם הבדיקה לא מסכנת.
היום מגלים יותר מוקדם ונדמה בגלל זה שחיים יותר.
ולא הזכרנו את זו שנמצאו בגופה מספר תאים מיקרוסקופיים,אז בהמשך לבדיקות
היא מקבלת מנות לא הגיוניות של חומרים מרעילים (שבכלכך הרבה מקרים גורמים להתפרצות אלימה יותר, גם באיבר אחר, תוך איזה זמן).
גם לא הזכרנו את מי שמקבל כימותרפיה ליתר "בטחון" גם כשאין סימני מחלה.
אלו הדים של בעיה מערכתית גדולה.

_ומי אומר שקרינה ישירה וממוקדת של kv 21-24 אל תוך שני השדיים,
כל שנה או חצי שנה, אינה תורמת לסרטן?_

ומי אמר שקרינה ממוקדת של 48KV לשוק כל 3 שבועות אחרי שבר לא גורם להיווצרות גידול גידול סרטני?
ומי אמר שקרינה ממוקדת של 120 KV לחזה כל 3 ימים במקרה של פניאומותרקס לא תורם להיווצרות גידול סרטני?

את הטיעונים שלך פרם כבר הביאו קודם אני הבאתי את עניין הפרופורציות... רק שיהיה מושג על מה מדברים

MRI - בדיקה שמתאימה לאיברים מסויימים ולמקרים מסויימים לא לכולם.
דרך אגב משנים את כיוון הפרוטונים בתא (לא האלקטרונים).

מי גר או נוסע לחוף המערבי באיזה הקשר השאלה שלך?

וחוץ מזה
במחקר על ממוגרפיה רואים שמבין הנשים שנבדקו יש יותר חולות מאשר נשים שלא נבדקו (בדיקות חוזרות ונשנות)

איזה מחקר? מאיזו שנה? מאיזו מדינה? מי פירסם את המחקר הזה? תביא בבקשה קישור או מקור
אולי במחקר גילו יותר נשים חולות, ולכן ישנן תוצאות כאלה? נשים שאם לא היו נבדקות היו מגלות את המחלה בשלב שכבר נשלחו גרורות לכבד?
שחס וחלילה יקרה מצב שאשה לא תיבדק ע"פ הוראת הרופא, בגלל שכתבת את המשפט הזה, ותפסיד את הגילוי המוקדם. (כן, אני מודעת לצד השני של המשפט שחס וחלילה אף אשה תיבדק בלי לדעת ש==אולי== היא מגדילה את הסיכון בגלל הקרינה המצטברת)
רק שאם אתה מביא מחקרים כאלה תביא ביסוס בבקשה... אחריות ציבורית!

ולמען הסר ספק, אני לא עובדת במכון של ממוגרפיה, כך שאין לי שום אינטרס כלכלי פה...

שליחה על ידי פרם* » 27 ינואר 2005, 14:06

טכנאית,את בהחלט צודקת, אני אחפש את המחקר ולו רק למען אותה אישה לא אחראית שלא תבדק או תבדק או תבדוק בעצמה

למרב
הלכתי ראיתי
חובת ההוכחה חלה עליה כמו על פרם,
כל אחד יכול לכתוב, אם זה מבוסס זה בהחלט שווה בדיקה.
אך אין דרך לדעת האם זה מבוסס אם אין מקור ידוע.

יכול להיות למשל שמאז שיצא המחקר שינו את טכניקת הצילום (לדוג') ולכן זה לא רלוונטי.

אי אפשר לדבר באוויר
תביאו מחקרים מבוססים ונראה

שליחה על ידי פרם* » 27 ינואר 2005, 23:05

לטכנאית הרנטגן
אני מצטט מספרו של דר' מורדכי הוכברג "מניעת סרטן וריפויו בדרכים טבעיות"

_"בשבדיה סוכמו הנתונים של עשר שנות בדיקות ממוגרפיה שנעשו ב17 מחוזות שם
ושבמהלכן נבדקו למעלה מ600.000 נשים בגילאי 50-69. הממצאים הראו שבניגוד לנתונים אחרים שפורסמו ובניגוד לציפיות, הנזק מבדיקות מקיפות אלו היה רב מהתועלת. אצל נשים שעברו בדיקות התמותה פחתה רק ב0.8 לעומת אלו שלא עברו בדיקות.
לכך הצטרפה בעיה חמורה ביותר: בבדיקות של כ100-000 נשים נמצאו תוצאות חיוביות מוטעות. 1000 נשים עברו ביופסיה ללא צורך ולחלקן סולק השד בכלל,מבלי שהיה בו סרטן בסופו של דבר! וקיימת בעיה חמורה נוספת . מסתבר שכל דיקור בשד,למשל נטילת ביופסיה, מגביר במידה רבה את הסיכון שאמנם יתפתח שם סרטן בסופו של דבר.הסיכון להתפתחות סרטן השד אחרי ביופסיה ממנו הוא ב50% גבוה יותר מאשר אצל נשים עם בעיות דומות של ציסטות וכדומה שלא עברו ביופסיה"
מקורות:mayor s swedish study questions mammography screening programmes.bmj 1999;318;621 end lakartiningen 1999;96;904_

בנוסף אני מצטט מספרו של איבן איליץ' "נקמת הרפואה" (ספר חובה לכל טכנאית רנטגן) שבו הוא מביא את הלך הדברים בשנת1969.
"שיעור תוחלת -חמש-השנים של החולות בסרטן השד הוא כדי חמישים אחוזים ללא כל קשר לתכיפות הבדיקות הרפואיות והטיפול הניתן.
אין גם הוכחה כי שיעור זה שונה לגבי נשים שאינן מקבלות טיפול .
אף על פי שרופאים והמפרסמים של הממסד הרפואי מדגישים את החשיבות שבגילוי מוקדם של סוג סרטן זה ואחרים ובטיפול המוקדם בהם,
התחילו אפידימיולוגיים לפקפק אם אומנם עשויה פעולה רפואית מוקדמת לשנות את שיעור הנותרים בחיים".
o the new england journal

שליחה על ידי פרם* » 27 ינואר 2005, 23:18

of medicine nove 20 1975
אני באופן אישי משתדל להמעיט בבדיקות פולשניות .
כך למשל כשמרפא אלטרנטיבי המליץ לי לעשות בדיקת רנטגן לאצבע כואבת "ליתר בטחון"
הרגשתי יותר בטחון להקשיב לגוף שלי ולוותר לבינתיים על הבדיקה.
ידוע לי מנסיון אישי שיש בדיקות שאולי ימצאו מסוכנות יותר מממוגרפיה.
_אני מאמין כי אישה שצריכה את הבדיקה הזאת כדי לערוך שינוי כוללני בחייה
תוכל בהחלט להעזר בה _ (אולי גם בדברים אחרים) . לאישה שתתנהג כנורמטיבית ותאציל את חייה וסמכויותיה על רופאיה
אני ממליץ בחום אנא בדקי היטב ושקלי האם הנזק פה לא עלול להיות גדול מהתועלת

שליחה על ידי מרב* » 28 ינואר 2005, 00:07

אישה חייבת לדעת אם משהו אצלה לא בסדר ולמצוא את הדרך שלה לבדוק ואת הדרך שלה לטפל.
חבל שהמצב כלכך מבלבל, פתחתי את "גופה של אישה תבונתה של אישה"-דר כריסטיאן נורתרופ
--ומצאתי אזכור לגבי נזק אפשרי:

"the journal of the american medical association" במאמרם משנת 1996 המחברים הכריזו כי השכיחות של גידולים ממאירים המוגבלים לצינוריות השד

(dcis),עלתה באופן דרמטי מאז 1983 בגלל סריקות הממוגרפיה. למעשה המספר הכולל של מקריdcis היה גבוה ב200%מהצפוי על בסיס השכיחות ב1983 והמגמות בין השנים 1973-1983."* הגיוני????? או שכוונתה שבזכות הסריקות,היו הרבה גילויים?? בכל אופן ציטטתי את המשפט המדוייק.
המחברת מספרת:

"...ממוגרפיות אינן מאבחנות את כל המקרים-הן מחמיצות 10-15 אחוזים...שיעור הממוגרפיות הכוזבות הוא 6-10אחוזים...רופאים רבים מאמינים שגילוי מוקדם הוא האסטרטגיה הטובה ביותר להצלת חיים, אבל הדבר שנוי במחלוקת...נשים רבות עוברות ביופסיה בגלל ממצאים חריגים בממוגרפיה....במערכת הרפואית

הנוכחית המונעת על ידי תביעות משפטיות ,אני הרופאה הופכת להיות אחראית על השדיים שלהן...זה מה שסוכן הביטוח אומר לי,וזו הסיבה שרופאים דוחפים
לביצוע ממוגרפיות.....ממוגרפיות, אין פירושן מניעה."*
--מאידך המחברת גם אומרת:

"...ממוגרפיות עשויות לאבחן סרטן שנים רבות לפני שהאישה תרגיש גוש בשד...אני רושמת ממוגרפיות רגילות אף על פי שאלו אינן מדוייקות וכרוכות בקרינה, שגם היא איננה מזיקה מאוד...לא יכולה לערוב לבטיחותה המוחלטת...(נראה שיש בה אותו מינון קרינה כמו בטיסה מפורטלנד לשיקגו)...

...את בעיות השד יש לאבחן באמצעות גישה רב ממדית, המשלבת בדיקה גופנית,ממוגרפיה כאשר היא נחוצה וסונוגרמה."*
--בספר מוזכרת אפשרות הסריקה העל קולית-נטולת הקרינה-שלנשים רבות מתאימה ומועילה יותר.
כדאי כמובן ,לקרוא את כל הפרק לקבלת תמונה שלמה יותר.

http://www.wddty.co.il/research/memograf.html

http://www.wddty.co.il/secound/[po]ultra sound[/po].html

היי מובאים כאן אסופת לינקים ומקורות מידע להרחבת האופקים ולצמצום הנזקים בנושא בדיקות ממוגרפיה:

אז נתחיל:

http://www.mercola.com/2001/may/16/mammography.htm -

http://www.mercola.com/2002/mar/6/[po]mammography dangers[/po].htm

מאמרים באנגלית על סכנות הממוגרפיה.

שימו לב בתחתית הדף לקישורים למאמרים נוספים!

על גישה כוללנית לבדיקות סרטן השד-בעברית:

http://www.tevalife.com/article.asp?id=1441

http://www.tevalife.com/article.asp?id=1443

למי שמחפש את תוצאות המחקר השוודי -יש להכנס לאתר הבא,אבל צריך לבצע registering כדי לקבל גישה לבסיס המידע:

http://212.219.75.236/ukcccr/home.asp

שימו לב שם לרשימת הקישורים המומלצים המפנה לאתרים בעלי בסיסי מידע חופשיים:

http://212.219.75.236/ukcccr/link.html

מאמר של דוד שדה על ממוגרפיה:כן או לא,למי שיש בעיה עם האיש ממליץ לבדוק את ה-refernces של המאמר שלו

ולבדוק על מה הוא נשען:

http://www.tevalife.com/article.asp?id=330

עוד מאמר :http://www.preventcancer.com/patients/m ... angers.htm

וזהו להיום מה שרוצה חומר נוסף מוזמן להגיב ואשלח עבורו בשמחה

ולסיום מאמר מצוין הדן בדילמה ובבעיתיות של בדיקות הממוגרפיה באופ מבוקר ומאוזן -המאמר לא מתיימר לקבוע האם זה רע או טוב...

(לא קראתי את כולו אחרי הכל 75 דף הם בעיה בפני עצמה.....)

http://leda.law.harvard.edu/leda/data/572/[po]Celeste D[/po]._Wheeler Paper.rtf

הייתי אתמול בבדיקת שד אחרי שהנשים במשפחתי עשו עלי אמבוש בנושא. אחותי לקתה בסרטן השד כשהיא היתה בגילי (34), כמו גם שלוש מבנות דודותי משני הצדדים, אחת מהן נפטרה בגיל 39. הוא בדק ידנית ואמר שהכל מאה אחוז, אבל ליתר ביטחון בגלל ההסטוריה המשפחתית הוא נתן לי הפנייה לבדיקת שד באולטרסאונד .
מה זה הבדיקה הזו? במה היא דומה לממוגרפיה? האם היא מסוכנת? נראה לי שאני אדלג עליה ואבוא שוב לבדיקה ידנית בשנה הבאה..

בדיקת שד:

הבדיקה מבדילה בין שלחופה (ציסטה) לבין גידול, ומאפשרת לסמן מיקום דקירת המחט לצורך הוצאת דגימה לבדיקת ביופסיה , לשם איבחון הגידול (ממאיר או שפיר) וקביעת דרגת הממאירות של גידולים סרטניים.

ביופסיה-

בדיקה אבחונית בה מוציאים דגימת רקמה מן הגוף לבדיקה מיקרוסקופית. ביופסיה היא האמצעי היחיד לאבחון סרטן. מבצעים אותה באמצעות מחט חלולה המוחדרת אל הרקמה או על-ידי חיתוך רקמה.

לגבי הסכנה שיש בבדיקה אני מציא לחקור בנושא ולהוועץ עם נשים שחוו את הבדיקה

אז בתור התחלה....

http://www.tevalife.com/article.asp?id=2166

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Ar ... 3394/xCT/0

שים לב למאמר הבא המדבר על בדיקת שד ללא ביופסיה (!!):

http://www.bambili.com/[po]bambili news[/po]/katava main.asp?news id=4340&sivug id=5

ברונית, תבררי אם גם באולטרסאונד מועכים פיזית מכאנית את השד בשביל הבדיקה.
אם יש תאים סרטניים, אז המעיכה היא משהו שעלול לגרום להתפשטותם.
האם אחותך ובנות הדודה שלך הניקו? איך התזונה שלהן? איך נושא ההענקה, האהבה והאימהות בחיים שלהן? מכווץ ונוקשה, תחום בסייגים, חסום ועוצר את עצמו, או זורם ושמח?

באולטרסאונד מועכים את השד, אם כי למיטב הבנתי לא כמו בממוגרפיה. פשוט מעבירים על השד את המטמר (ככה קוראים לזה?) מכל כיוון אפשרי, די בכוח. דומה לבדיקה ידנית אבל עם מטמר נוקשה במקום יד

.

אם יש הסטוריה משפחתית של יותר מאשה אחת שחלתה בסרטן השד או הרחם זה מעיד על סיכוי גבוה לכך שיש במשפחה גן שגורם לסרטן. אפשר לבדוק בבדיקת דם אם יש לך את הגן או לא וכך לדעת האם את נמצאת באמת בסיכון גבוה לחלות.

האם אחותך ובנות הדודה שלך הניקו? איך התזונה שלהן? איך נושא ההענקה, האהבה והאימהות בחיים שלהן? מכווץ ונוקשה, תחום בסייגים, חסום ועוצר את עצמו, או זורם ושמח?
בשמת - לא הניקו, נושא ההענקה תחום בסייגים, חסום ועוצר את עצמו, תזונה כנ"ל, וזוגיות בעייתית.

תזמורת הים - תודה על האינפו'. נראה לי באמת יותר נכון לעשות את בדיקת הדם. יש לך מושג איך קוראים לגן שגורם לסרטן?

הנה לינק למאמר המדבר על אילו גנים גורמים לסרטן השד:

http://www.cancer.org/docroot/CRI/content/[po]CRI 2 4 2X Do we know what causes breast cancer 5[/po].asp

והנה ההסבר עצמו על אילו גנים:

BRCA1 is an abnormal gene that, when inherited, markedly increases the risk of breast cancer to a lifetime risk of almost 85%. Women with this abnormal gene also have an increased likelihood of developing ovarian cancer. Women who have the BRCA1 gene tend to develop breast cancer at an early age.

A second abnormal gene, BRCA2, increases the risk of developing breast cancer but not ovarian cancer.

Testing for these genes is expensive and frequently not covered by insurance. In addition, women who test positive may have trouble getting or keeping health insurance.

The issues around testing are complicated, and women who are interested in testing should discuss this with their health care providers.