על הדף המטורף

[שלומית*]

הדף המטורף
כפי שכתבתי בדף הנושא שם זה, המטרה היא לכתוב סיפור ביחד. ההנחה שעומדת מאחורי הניסוי הזה, לכתוב יחד סיפור, היא כי סיפור, ציור, שיר, הבעה אומנותית, היא שיקוף של המציאות, של נפש האדם.
פרויד טען כי המשוררים והאומנים הם שידעו את נפש האדם מראשית האנושות. הם שעסקו בנפתולי הנפש, על פניה השונים. זאת באמצעות סיפור, שיר.
באמצעות הסיפור אפשר לגעת בנקודות בנפש, שאי אפשר לגעת בהן בשיחה מודעת. הסיפור הוא מן דלת אחורית שדרכה אפשר להיכנס פנימה ולגעת ברגשות, בחויות, בבעיות, המעסיקות את הנפש. (פרויד/ הפואטיקה של הזכרון).
הסיפור שאני רוצה לבנות איתכם, דף מטורף , הוא מן תרגיל בפואטיקה של הזכרון. החויות שלכם ושלי הן מעין תחנות בחיי הנפש שלנו, הזורמת כל הזמן. הכתיבה עליהן היא דרך לשמר את החויה, לבחון אותה, להטמיע אותה בזרם של חיי הנפש. (מן וריאציה על פרוסט).
בדף הזה אנחנו נמציא את הדמויות, האירועים, החויות המחשבות, חיי הנפש, "המציאות" שבה יתנהל הסיפור. הסיפור ב דף מטורף אמור להיות מן ריקמה עשויה חוטים רבים המשתלבים זה בזה. כל חוט הוא אחד מכם.
כל אחד יכול להוסיף חויות, דמויות, אירועים לסיפור הזה. הסיפור הזה אמור לשקף מן מציאות של חיים בבית בחינוך ביתי. דרך הסיפור אפשר יהיה להתמודד עם בעיות (למשל כמו מדור אהבה ומיניות ), לספר על הנאות, ועוד. מה דעתכם?
אתם מוזמנים להצטרף.
אני מאוד מבקשת שלא לערוך את דף מטורף. כך תשמר אפשרות של סגנונות שונים, שאולי יזוהו עם דמויות, מצבים...
אם יש לכם שאלות בקשר ל דף מטורף אנא שאלו אותם כאן, כדי לא לפגוע ברצף הסיפור.
להתראות

[אביה*]

זה אמנם לא הסיפור, אבל בכל זאת...
יש לי אחות אחת, נראה אם תצליחו לזהות את שמה, שגילתה את נפלאות האינטרנט לפני זמן לא רב, ומאז היא מהופנטת ממנו כליל.
בכל פעם שישלה זמן פנוי, כלומר, אם אחת הבנות ישנה, השניה אצל חברה ועם השלישית עוד נסתדר איכשהו, על הברכים, או אצל הסבתא, היא ניגשת למחשב ומתחילה לכתוב.
סיפורים,
תגובות,
הצעות לשיפור,
המלצות,
ועוד כהנה וכהנה.
אז לא, זה לא ביקורת עליה, ועל זמן שהיא מחוברת,
אלא,
זה סתם מחמאה ליוצרי/ות האתר,
שהצליחו לא רק לפתוח אתר על חינוך שונה, וכדומה,
אלא גם הצילחו לפתח התעניניות אצל אחותי הבוגרת, שנהנית להגיב ולהרגיש שייכת לקהילה שכזאת.

[יונת_שרון*]

אביה, תודה על המחמאות, ונראה לי שהן מגיעות לכל הקהילה, כי בעצם האתר הזה נוצר ע"י כל מי שבוחר להשתתף בו.

שלומית, רעיון מדליק! אני סקרנית מאוד לראות איך זה יתפתח. אגב, כמו רוב הרעיונות הטובים, גיליתי שעשו דברים דומים גם באתרים אחרים (באנגלית). אולי יעניין אותך לראות:
http://c2.com/cgi/wiki?TheCollaborativeWikiNovel
http://www.leapfrogsw.com/cgi-bin/qwiki?TheDynamicStory

[שלומית*]

למצטרפים לסיפור קוי התמצאות:
המספרת אמא לילדים בניהם טבע, בת חמש. עדיין נטולת שם.
יואב בן זוגה.
טבע אחת מילדי המשפחה, בת חמש.
תמנונית תינוקת המשפחה.
סבתא אמא של האם בסיפור.
תיש? בת? בן? אמיתי? בדיוני?
מנטה חברה של טבע.
יוני אבא של מנטה.

מתי נצא מהתסבוכת? הרי בחיים בבית יש גם הרבה כיף. תלוי בכם.

[ענת_גביש*]

מה באמת יהיה עם השם שלה?
(ולסבתא לקרוא ציפורה יהיה מתבקש מדי, אתם לא חושבים?)

[שלומית*]

הי ענת.
אני מאוד נהנית ומתרשמת ממה שאת מוסיפה לסיפור בפרט ולאתר בכלל.
האמא קיבלה שם קוראים לה ליבי. הסבתא כמובן ציפורה.

[ענת_גביש*]

תודה שלומית ומזל טוב על השמות החדשים!!!
אני מחכה בקוצר רוח לראות התפתחויות בסיפור.אני נכנסתי לסיפור כעשר דקות אחרי שהשארתי כאן הודעה בנוסח
"תודה על הרעיון היפה אין לי מה להוסיף אבל אני נהנית לקרוא..."(שמישהו מחק כי כבר לא היתה רלוונטית)אז לכל מי שנהנה לקרוא ואין לו מה להוסיף,או שלא נהנה ויש לו מה להוסיף...מומלץ להיצטרף
זה כיף נורא ואין חוקים,אף אחד לא מצפה למשהו מסויים,הכל מותר..אפשר להתפרע לאן שמתחשק.בואו.

[שלומית*]

הי ענת.
כנראה שזה לא כל כך הולך. אולי הבעיה היתה ההתחלה בגוף ראשון. בא לכם להתחיל סיפור חדש? אני מבטיחה להצטרף.

אני מציעה כותרת לסיפור חדש "הסניק שמתחת לחלון".

[ענת_גביש*]

היי, מה זה סניק? או שאני מקלקלת עם השאלה חסרת המעוף הזו...?
כמה חבל שזה לא הולך.בדיוק התחלתי להיקשר לדמויות.

[גילה*]

לא! אל תפסיקו! אני במתח.
(אני עוד לא מצליחה להוסיף, ומעמדה של "מתעלקת" זה אולי לא מנומס)

[ענת_גביש*]

יונת תיסלם עלייך, יש לך הסברים מצויינים.

[רועי_שרון*]

נו, ועכשיו מה קורה? עורכים או לא עורכים? אני במתח.

[ענת_גביש*]

תודה לפלוני שהחייה את דף מטורף
מסורת סתווית נחמדה ביותר !

[ציפ_ציף*]

תודה,
יהיה נחמד עם עוד משהו יתפוש יצירתיות ויצטרף לסיפור.
"אנחנו יוצאים למסע...מי יודע מה יקרה בדרך?"

[סיפורית*]

אופ! זהו עסק ביש
חשב לעצמו אדון סניק,
מה אעשה איזנאןך זה??
מ-ע-ו-ל-ם לא ניתקלתי בכזה

אמא, אמא, בואי מהר
אך אמא ממשיכה היא בפסנתר
ואיפה אבא, האגלֵה?
בודאי כבר ישן, לא אתפלא...

אז מה עושים עכשיו?
האם אני לבד?
נראה כי גמד אגמוד לי פה מיד!
ובכן, גמדֵי חלומות מצוינים

(כאלו שמיד מרדימים
ואינם נגמרים גם כשמתעוררים