פרות בתעשיית החלב

[אנונימי]

דיון שהתחיל בדף ילדים ואוכל בריא
ליאת טאוב כתבה שאינה אוכלת שוקולד, כי זה לא מוסרי בעיניה, ומשם זה התגלגל:

[גלינה_המכשפה_הצפונית*]

למה כתבת ש "שוקולד לא מוסרי בעיני "

[טרה_רוסה*]

למה כתבת ש "שוקולד לא מוסרי בעיני "
אולי ליאת התכוונה לעוולות החברתיות הכרוכות בגידול פולי הקקאו.

[ליאת_טאוב*]

ואם זה שוקולד חלב אז גם העוולות שכרוכות בגידול פרות לחלב.

[מיכל_שץ*]

מלבד סיבה זו, יש במוצרים מהחי בהחלט את שאריות ההורמינים, חיסונים ואנטיביוטיקות שמקבלות הפרות
קצת מרגיז אותי הדף הזה.
העוולות שכרוכות בגידול פרות לחלב.
אני גידלתי פרות, במשך 6 שנים (לא רצוף). הן לא סובלות, תאמינו לי, היו לי יחסים אינטימיים איתן. הרבה אנשים קופצים לכל מיני מסקנות לא נכונות, השד יודע למה ואיך. יש ענף שמגדל עגלים לבשר, הם באמת גורמים סבל לעגלים. אבל פרות לחלב? גרות ברפתות מודרניות, זוכות לשפע מקום ואוורור, מזון ללא הגבלה וכו'. תאמינו לי שהן לא סובלות! אתן יכולות לאכול חלב בשקט.
ולגבי תוספי התזונה שהפרות מקבלות: מנה של פרה (חולבת) מורכבת מחציר (מוחמץ בדר"כ), קש, תירס גרוס וחיטה גרוסה. נכון המזון שהן מקבלות הוא לא אורגני, אבל מעט מאוד מחומרי ההדברה במזון מגיע לחלב (אם בכלל). הן מתמודדות עם זה יפה מאוד, הגוף שלהן מנקה ונפטר מרוב רובם של הרעלים. הן לא מקבלות תוספת הורמונים או אנטיביוטיקה באופן קבוע. תחשבו על זה רגע, זה נראה לכם הגיוני? לתת חומרים כ"כ יקרים באופן יומיומי? למה? להגביר תנובת חלב? - לא היה ולא נברא! אם רוצים לייצר יותר חלב, מגדילים את העדר. הן כן מקבלות ויטמינים ומינרלים. כשהן חולות הן מקבלות אנטיביוטיקה. (פרה-פרה).
החלב עובר 3 תהיליכים עיקריים: סינון, המגון ופיסטור. שלושתם תהיליכים מכניים בעיקרם ולא מערבים שום חומרים כימיים זרים בתהליך. (חלב עמיד זה סיפור אחר ולא כדאי לצרוך באופן קבוע). אז תרגעו מהסיפור הזה של החלב האורגני, זה בעיקר עבודה בעיינים ההבדל היחיד הוא התזונה של הפרות. אם בא לכם לשלם כ"כ הרבה יותר כסף על משהו שלא ברור אם הוא משפיע או לא שיבושם לכם.
לגבי מעדני חלב - הם מיוצרים מאבקת חלב ואכן מוסיפים להם כל מיני "להיטים" כמו סוכר וצבעי מאכל, אבל זה כבר סיפור אחר.

[טרה_רוסה*]

לפעמים דווקא מה שהכי קרוב, אנחנו לא רואים. בגלל שזה תמיד היה שם אז זה נראה נורמלי וטבעי.

האם את באמת חושבת שכיף וטבעי לפרות לעמוד בשעמום בבוץ בעומק 40 ס"מ ? האם נעים להן שמורטים להן את הפטמות עם מכשירי ואקום? שמחוררים להן את האוזן לשים מספר? האם נעים להן שהגוף והעטינים שלהן כבר כל כך ענקיות שלרגליים שלהן קשה לשאת את משקל הגוף? האם נעים להן שמפרידים אותן מהעגלים שלהם? קראי את ההודעה מתאריך 20.03.2004 בדף הבלוג של מנג בין. תיאור באמת קורע לב.

גם אם במקרה ברפת בה את עבדת הדברים התנהלו אחרת, זו לא הוכחה לכך שאין סבל של פרות בתעשיית החלב.
אני חושבת שבגידול תעשייתי של בעלי חיים, לכל מטרה, בסופו של דבר המגדל מפתח סוג של אדישות ועיוורון כלפי הסבל של החיה. התקשחות כזו.

דווקא בגלל השומן שבחלב יש בו הצטברות של חומרי רעל. זו הסיבה שריכוז הרעלים במזון עולה עם העליה בשרשרת המזון.

פרות בתעשיית החלב באתר של אנונימוס. יש כתבות נוספות ותמונות מלבבות.

[ענת_גביש*]

טוב, אחרי שיחה עם וטרינר שעובד עם בקר התברר כך:
הפרות לא מקבלות הורמונים להגדלת תפוקת חלב. יש הורמון גדילה שניסו לייבא לארץ ואף מותר בארה"ב אבל זה לא עבר מסיבות מסחריות או משהו כזה. (הורמון בחלב אחרי סיליקון בחלב, יחגגו על זה בעיתונות על אף שזה מותר, לדבריו.)
הפרות ש כן מקבלות אנטיביוטיקה בזמן מחלה, נחלבות אבל לא משתמשים בחלב שלהן שלושה ימים.
יש על כך פיקוח וגם קנסות, לא מתוך דאגה לטובת הציבור אלא כי חלב שיש בו אפילו מעט אנטיביוטיקה לא מתגבן . כל רפת נבדקת בנפרד ומי ששלח חלב עם אנטיביוטיקה, החלב נזרק והוא נקנס.
אם כך, שאלתי, מה בעצם ההבדל בין חלב רגיל לחלב אורגני? תנאי המרעה.
הוא טוען שחציר רגיל לפרות לא מרוסס למיטב ידיעתו, ומשום כך אין הבדל גדול בין חלב אורגני לרגיל.

[עוברת_אורח*]

אני רואה שבדף הזה נשחטות כמה פרות קדושות....

[אביב_חדש*]

ענת - אני שמחה שבררת את העניין, כי לרפתנית ותיקה כמוני אף אחד לא יאמין כי אני משוחדת.
ותוספת, למרות שכל משק נבדק בנפרד, אם התערבב חלב של משק אחד עם משק אחר, לא רק שצריך לשלם את הקנס, אלא גם קנס על החלב של המשק האחר שנשפך. זה יכול להגיע לעתים לעשרות אלפי שקלים.

[פופ*]

סליחה, אבל הפרות עומדות ולפעמים גם שוכבות, בכחצי מטר חרא ולא בוץ...
ויש הרבה קיבוצים בהם הצוות מתחלף לעיתים קרובות או חסר נסיון ו/או סבלנות, ומרביצים, צועקים ורוכבים על הפרות.
קשה לי מאד להאמין שהמצוקה של הפרות לא משפיעה על החלב - בדיוק כמו אצל תרנגולות.

[טרה_רוסה*]

אנטיביוטיקה זה לא החומר היחיד שמזריקים לפרות. ייתכן שאותו באמת בודקים, כמו שנאמר, בגלל הגיבון, אבל שאריות של חומרים אחרים לא בודקים. ברפתות ודירים שאני ראיתי יש בדרך כלל מקרר תרופות מלא כל טוב בקבוקים.
אני בכלל לא בטוחה שלא מרססים את החציר. צריך לשאול חקלאי שמגדל חציר. כמו כן, זה לא המזון היחיד של הפרות.

[מיכל_שץ*]

טרה רוסה, אני נאלצת להגיב
האם את באמת חושבת שכיף וטבעי לפרות לעמוד בשעמום בבוץ בעומק 40 ס"מ ? אני לא יודעת מה קורה ברפתות אחרות ואני לא יודעת מאיפה המספר הזה, אבל אנחנו היינו מנקים ומרפדים כל יום. הפרות לא עומדות בבוץ, ובטח לא בעומק של 40 ס"מ.

האם נעים להן שמורטים להן את הפטמות עם מכשירי ואקום? אני מתארת לי שזה באמת לא נעים, בעיקר בהתחלה, כי גם לי זה לא היה נעים כששאבתי. וגם קיבלתי לא מעט בעיטות מפרות צעירות. אבל גם העגלים שלהן קיבלו בעיטות, יותר לא נעים להן שלא חולבים אותן בזמן וגם להן יש גודש והן ממש בוכות, וכשבאים הן רצות למכון לחליבה. סה"כ הן חיות באותו עולם מודרני וצפוף שאנחנו חיים בו, גם לי היה יותר נעים אם הייתי יכולה לרעות עם ילדי באחו של כמה מאות דונמים.
קראי את ההודעה מתאריך 20.03.2004 בדף הבלוג של מנג בין. קראתי וגם הגבתי, ופה בדיוק הבעיה שלי, ההכללה הזאת שאם יש רפתן אחד מנוול אז מייד כל הרפתנים מנוולים. אבל רוב משקי החלב משתדלים להיות מאוד הומניים. אבל מה לעשות, זה נכון, זו תעשיה ואין הרבה ברירה בעולם עם פיצוץ אוכלוסין. צריך לייצר מספיק מזון להאכיל את כל האוכלוסיה הזאת. ואם היו מגדלים רק מזון אורגני, פשוט לא היה מספיק.

שמחוררים להן את האוזן לשים מספר? אני חוררתי את האוזניים של בתי בגיל שנתיים וחצי מסיבה הרבה פחות מעשית מזיהוי, פשוט כי היא נורא רצתה, זה כאב לרגע ואח"כ היא מאוד נהנתה מהקישוט. אז נכון שהפרות לא נהנות מהקישוט באוזן אבל זה עוזר לרפתנים לטפל בהן יותר ביעילות.
אם את כבר רוצה למחות על משהו אז תמחי על זה שצורבים להן את הקרניים, כשאני עבדתי בעגלות ביקשתי שיפסיקו עם המנהג הזה, חייבת להודות שזה לא עזר לי. אבל גם זה כאב חולף.

אני חושבת שזו אמירה לא מבוססת. יתכן שהם יפגעו אך את לא תייחסי את הפגיעה למזון. הרי ניתן להעלות על הדעת שכל מני מחלות ובעיות שהולכות ונהיות נפוצות בעולם המערבי נגרמות על ידי המזון המעובד שאנו צורכים.
ממה שאני הבנתי הבעיות האלה נובעות לא מחוסר האורגניות אלה מהעובדה שאנחנו צורכים מזון "ריק" שאין בו בעצם את כל חומרי התזונה שהגוף זקוק להם.
ראי תזונה ללידת תינוק בריא

[ענת_גביש*]

אנטיביוטיקה זה לא החומר היחיד שמזריקים לפרות.
איזה עוד? כי ממה שהבנתי מהוטרינר ששאלתי, אין. שאלתי כך: האם יש איזה שהם חומרים שהם לא על בסיס צמחי טבעי שמוזרקים או ניתנים לפרות כשגרה? והוא אמר שפעם היו נותנים גם אבקות עצמות ושאר חלקים מהחי והפסיקו עם זה עם התפרצות הפרה המשוגעת. שאלתי אם יש תוספות כימיות כלשהן על בסיס קבוע והוא ענה שלא ואז שאלתי לגבי אנטיביוטיקה, והוא ענה שרק בזמן מחלה וכל הפירוט למעלה לגבי השימוש בחלב הזה. יתכן שראית הרבה בקבוקים, אולי יוד, מחטאי עטינים?, אנטיביוטיקה?
אבל חשוב לזכור שחלב פרה נחשב לחומר בעייתי בצריכה על ידי בני אדם גם בלי התוספות המלאכותיות.
ובקשר למה שכתוב ב "גופה של אשה תבונתה של אשה" על צריכת חלב אורגני שהפחית תופעות קדם מחזור לעומת התופעות שהיו בצריכת החלב הלא אורגני, אולי יש לכך קשר עם זה שבארצות מערביות מסויימות יש תוספת של אותו הורמון גדילה כשגרה.
בעיית העינוי שעוברות פרות, לצורך הזנה שלנו, היא אחרת. אישית אני מאמינה שיש לכך השפעה על מה שאנחנו אוכלים. אבל כאן השיקול הוא יותר מוסרי אנרגטי, לא? לעומת השאלה הפשוטה, האם יש רעלים מוספים לחלב שאנחנו לא יודעים עליהם?

[טרה_רוסה*]

ענת,
אין לי ידע ממשי על מה מזריקים לפרות. גם אני לא חושבת שמזריקים להם משהו על בסיס קבוע. אבל אם פרה חולה, היא מקבלת טיפול תרופתי. אין מושג אם תמיד מקפידים לא לחלוב אותה, אבל גם אם כן, אולי שלושה ימים המתנה זה לא מספיק ?

[אביב_חדש*]

אנטיביוטיקה זה לא החומר היחיד שמזריקים לפרות.
נותנים לפרות תרופות כשיש צורך. את חושבת שאם יש דלקת בעטין לא צריך לטפל בו? את חושבת שאם יש דלקת בעין של הפרה, לא צריך לטפל בה? את חושבת שאם לפרה יש חום אסור לטפל בה עם אקמול? אם יש לפרה דלקת ברחם לא צריך לטפל עם אובלטים (זהה לאובלטים שנשים מקבלות)? אם לפרה יש חסר בקלציום אחרי המלטה, לא לתת לה?
נכון, צריך לשפר את התנאים כמה שיותר ולהגדיל את המ"ר לפרה ולרפד כמה שיותר ושיהיה להן יבש, אבל בינתיים, לא לטפל? את לא מטפלת בילדים שלך אם יש צורך באנטיביוטיקה, אחרי שניסית את הכל?
אסור לשלוח למיכל החלב שנלקח למחלבות חלב מפרה עם אנטיביוטיקה ואחרי שמסיימים את הטיפול האנטיביוטי מחכים 2-3 ימים (תלוי בסוג האנטיביוטיקה) עד שכן שולחים למחלבה.
אסור גם לתת מזון העשוי מן החי (קמח דגים).
במזון אין אנטיביוטיקה כי פשוט אסור. גם אין הורמונים כי אסור (בארץ). אם מישהו מתעקש, שישתה אורגני. מי שלא, שפשוט יהיה מודע לכל מה שכתבתי (ויש עוד).

אני מסכימה עם ענת גביש לגבי העינוי שהן עשויות לחוות וההשפעה על מוצרי החלב שאנחנו עוברים, ואני גם מסכימה עם בשמת א לגבי זה שהתהליך התעשייתי שהחלב עובר פוגע בנו ולכן אני משתדלת מאוד לצרוך מוצרי חלב שנעשו במחלבה קטנה ללא חומרים משמרים וכו'.

[טרה_רוסה*]

סליחה, אני אמרתי איפשהו שלא צריך לטפל בפרות? רק ציינתי שהן מקבלות תרופות.

[גלינה_המכשפה_הצפונית*]

אם כבר מדברים על פרות. עבדתי תקופה ב"יונקיה" של קיבוץ - המקום בו מטפלים בעגלות. אז לא חשבתי שמוזר שמפרידים את הכעגל מהאם, שמים אותו בכלוב בגודל של 3 מ' על 3' ומחממים אותו עם נורה אדומה. בימים הראשונים העגל שותה חלב אמו מבקבוק ואחרי זה הוא שותה חלב מאבקה! היום, כאמא פתאום הבנתי כמה אבסורד שברפת העגלות שותים פורמולה. בתור משהי שאוכלת בשר, אין לי מקום להתחיל לנאום על תנאי גידול של פרות ברפת.

---

אני לא יודעת מה קורה ברפתות אחרות ואני לא יודעת מאיפה המספר הזה, אבל אנחנו היינו מנקים ומרפדים כל יום. הפרות לא עומדות בבוץ, ובטח לא בעומק של 40 ס"מ.
בקיבוץ איפה שעבדתי הפרות עומדות עמוק בחרא שלהם, קשה לי לאמין שאצלך זה היה אחרת כי בכול הרפתות שאני ראיתי, כול הפרות עומדות כך. לא בטוח שאכפת להן, אבל זה סיפור אחר.

---

[מיכל_שץ*]

אני בכלל התחלתי לכתוב בדף הזה בניסיון להגן על הרפתנים שהושמצו (אני מגזימה כמובן) כלא הומניים. הם קרובים שלי והם מאוד הומניים. זה כ"כ הטריד אותי ששאלתי את אחי כמה מ"ר יש לפרה (הוא לא זוכר) ועוד כל מיני דברים כאלה. הוא רק אמר שאם היום ישחררו את הפרות לטבע הן ימותו. וגם אינסטיקטים אימהיים כבר אין להן, הן לא יניקו את העגל גם אם יעודדו אותן. אני באמת זוכרת שהייתי צריכה לשפשף עגלים עם קש כי האמא לא ליקקה אותם (אחרת הם היו מתים). אז זה מה יש, כרגע יש סימביוזה בין האדם לפרה, האחד תלוי בשני, למה לפתח רגשי אשם?.

[ליאת_טאוב*]

לגבי הפרות. כיוון שפתחתי את הדיון אני אתייחס בקצרה.
פרות לא אמורות להיות כלואות בשום צורה ולא לקבל אוכל שארוז בחבילות. גם פרות לחלב סובלות והסיבות כבר הוזכרו לעיל. אם לפרה חולבת נולד בן זכר הוא מועבר לשחיטה וזה לא עונג גדול, בטח לא בחברה היהודית.
אם אנחנו מעוניינים לנצל בע"ח לתועלתנו, צריך לספק להם את התנאים הקרובים ביותר לתנאים הטבעיים בהם הם חיו, קודם ביותם, לחיות איתם בסימביוזה בריאה לנו, להם ולסביבה.
באופן אישי ("קיצונית", תיכף מישהי תצעק) אני נמנעת מכל סוג מזון שבא מהחי (בשר, חלב, ג'לטין מהחי, ביצים, דבש..). מצפון שקט הוא גם חלק מבריאות טובה.

[סוף_מעגל*]

אם היום ישחררו את הפרות לטבע הן ימותו. וגם אינסטיקטים אימהיים כבר אין להן, הן לא יניקו את העגל גם אם יעודדו אותן. אני באמת זוכרת שהייתי צריכה לשפשף עגלים עם קש כי האמא לא ליקקה אותם (אחרת הם היו מתים). אז זה מה יש
מיכל, בתור מי שנזעקת להגנת מגדלי הפרות, ניכרת סתירה מאוד חזקה בדבריך הנ"ל. האדם הוא הרי זה שהביא את הפרות למצבן האומלל שאת מתארת, אז איך באותו הבל פה את יכולה להלל אותו, את האדם, על שהוא מחלץ את הפרות מבור החרא (תרתי משמע) ?
יש לציין כי באופן אישי גידול פרות ותזונה אורגנית אינם כוס התה שלי, ואני מציינת זאת בכדי שדברי לא יובנו כמתקפה של "קיצונית", אלא רק כתהיה על התמימות העולה מדבריך.

[ורד_לב*]

חייבת לומר שאנחנו לפחות 3 פעמים בשבוע עושות סיבוב בביה"ס החקלאי בפרדס חנה, כי הפרות אהובות על אומני במיוחד שתקופה זו של חייה.
הן עומדות בכאלו כמויות של חרא, שזה ממש מעציב אותי בכל פעם מחדש.
והמראה שלהן כשהן "כלואות" במכונות החליבה ממש לא נעים לי ויותר גרוע, הפרות מפוצצות העטינים הנגררים בלית ברירה בבוץ ובחרא.
זה ממש עצוב

[מיכל_שץ*]

מיכל, בתור מי שנזעקת להגנת מגדלי הפרות, ניכרת סתירה מאוד חזקה בדבריך הנ"ל. הסתירה היא פנימית שלי, הייתי מאוד צעירה באותן שנים, ועמדו בפני שתי ברירות, לפתוח את כל השערים ולתת לפרות ללכת (מה שהיה מביא אותן אל סופן המר בכביש הראשי 2 מטר משם) או לטפל בהן הכי טוב שידעתי, אולי בגלל זה גם כ"כ כעסתי על ליאת, כי אני כועסת על עצמי. או שאולי יש לי רגשי (אשמ/ה), שלא עשיתי אז שום דבר, ולא שיכולתי אבל בכ"ז. אני חושבת שהדיון הזה מיצה את עצמו מזמן.

[טרה_רוסה*]

{

[אביב_חדש*]

טרה רוסה - הקישור לא עובד.

[טרה_רוסה*]

ועכשיו ?

[עדנה*]

רק עכשיו ראיתי את הדף ואני כמובן לא יכולה לשתוק. אז:
מיכל שץ
אני בכלל התחלתי לכתוב בדף הזה בניסיון להגן על הרפתנים שהושמצו (אני מגזימה כמובן) כלא הומניים. הם קרובים שלי והם מאוד הומניים.
במקום לנסות להגן על הרפתנים הסדיסטיים ורודפני הבצע, רצוי שתידבקי במהות הכינוי שבחרת לעצמך!
שאולי יש לי רגשי (אשמ/ה), שלא עשיתי אז שום דבר
אז אולי אפשר למחוק את ההודעה שלך מיום 29 לאפריל ואת שאר ההודעות המסנגרות על הרפתנים ואשר מעודדות אנשים לצרוך את החלב הזה.

[אמא_נמרה*]

רגע, רגע!

לפני שמוחקים יש לי עוד שאלה לרפתנים בהווה:
האם מפרידים את העגל מהפרה אחרי ההמלטה, ומה הוא אוכל בימים הראשונים לחייו?
זה גם מעניין אותי וגם אני מכינה עבודה בנושא.

[מייק_בר_רב_אשי*]

הרהורים פילוסופיים אחדים, כפי שמתבקש בדף כזה, בתקוה שאצליח להרגיז מישהו פה ושם (שזה ממש לא מתאים לי):
יש סכנה בקיצוניות -- סכנה לוגית וסכנה מוסרית. לכאורה ראוי ללכת עם ההגיון עד הסוף, והקיצוניות היא הדרך הישרה, בעוד הפשרנות היא סטיה. אבל יש להזהר מהגזמות, ותכופות אני מעדיף פשרנות על הגיון קיצוני.
באופן אישי אני נמנעת מכל סוג מזון שבא מהחי (בשר, חלב, ג'לטין מהחי, ביצים, דבש..). מצפון שקט הוא גם חלק מבריאות טובה

האם סוליות-נעליים מעור של סוס מת זה טבעי? וסוליות מחומרים סינתטיים זה טבעי?
וגם לגדל חיות-מחמד איננו טבעי.

באופן טבעי מסתובבת הפרה (או אבות-אבותיה) ללא גג בגשם ובשרב, בבוץ ובשלג ובברד. גם אנחנו. באופן טבעי אנחנו לא כותבים עברית על גבי מקלדת. אולי קשה להסתגל לרעיון, אך אני מציע להסכים כי "טבעי" איננו קריטריון מוסרי: לא כל מה שטבעי הוא טוב, ולא כל מה שלא טבעי הוא רע.
ועוד: כדאי להזהר ולא לייחס "נשמה" או "נפש" לתיקן האמריקאי (איכס, ג'וק!), כשם שראוי להמנע מלשלול נפש ונשמה מבני אדם אחרים (ילידים, אינדיאנים, ערבים, חרדים).

<הולך לשתות כוס קפה. האם קפה-בוץ זה טבעי וקפה נמס לא?>

[תמר_ס*]

האם מפרידים את העגל מהפרה אחרי ההמלטה, ומה הוא אוכל בימים הראשונים לחייו?
מפרידים די מיד. נותנים כמה דקות של חסד שתלקק אותו קצת אבל שלא יינק חס וחלילה שלא יהיה לו בלבול פטמות (הפוך!) וגם כדי שיקבל את החלב שמייעדים לו ולא את של אמא שלו ש"לכי תדעי איזה זבל הוא".
3 ארוחות ראשונות הוא מקבל קולוסטרום של פרה ולדנית, לא מבכירה כי יש בו נוגדנים שאין למבכירה. בכל מקרה הוא נבדק כדי לוודא שיש בו רמת נוגדנים סבירה.
אח"כ הוא מקבל עוד 5-6- ימים של חלב פרה רגיל ואח"כ אבקת חלב-יותר זול.

_

[מא_צ'י*]

בשבילי הקריטריון הוא לא "טבעיות" אלא "אכזריות".
לתחושתי יש משהו מעוות בזה שאנחנו מחברים משהו חי למכונה כדי לשאוב ממנו חומר ביולוגי.
הפרות חיות הרבה פחות שנים ברפתות מאשר בטבע והחיים שלהן עלובים

החליבה כואבת להן. הן לרוב 'מתלוננות'. אבל אם מישהי בועטת מלבישים לה אל-בעט (non-kick), שתופס את השריר בצד הרגל ומונע את פעולת הבעיטה. הרבה (אני מתכוונת לה-ר-ב-ה) פעמים ראיתי גם שמכניסים מכות (מכות רצח) לפרה בועטת, כדי להחזיר לה, שתירגע ותשתתק. המכות בדרך-כלל לא עוזרות, האל-בעט בדרך כלל כן. למרות, שהן מנסות להוריד את האל-בעט בבעיטות וכבר יצא שהוא נפל לי (מוט ברזל עבה ומעוקל) על הראש.

נדיר לראות פרות רצות לחליבה, כמו שמיכל והאמת כתבה.
למעשה,צריך להכות בהן מכות נמרצות במוט פלסטיק קשיח כדי שיעלו לבמת החליבה. עוד לא חלבתי ברפת, אפילו הנינוחה ביותר, שלא היה בה מוט שכזה שעשו בו שימוש נרחב.
היום אני מעדיפה שריקות, ריצות מאחורי הפרות (הן רואות אותי רצה בזווית העין ונלחצות לרוץ) וצעקות (אני גדולה בצעקות) על פני המכות. אבל גם אני לא מצליחה להימנע ממכות.
עשו ניסוי בחו"ל (הולנד) עם הרובוט שחולב את הפרות כשהן באות לאכול - רצו לראות אם הן באמת "זקוקות" לחליבה בגלל הגודש, כמו שטוענים. הפרידו בין הרובוט לבין האכילה - הפרות יכלו לאכול גם במקום אחר וכדי לבוא להיחלב הן היו צריכות לעשות בדיוק את זה - לבוא להיחלב. יודעים מה קרה? הפרות לא באו להיחלב. יודעים מה קרה למחקר? הוא נגנז.
בפעמים היחידות שראיתי פרות רצות לחליבה היו אלה פרות מבוגרות מאוד, מאולפות. כאלה שמכירות את סדר היום ואת הדרך.
פרות חדשות תמיד מתנגדות לחליבה, גם אחרי שהן מגלות שהיא מסייעת להוריד את הגודש בעטינים.

מניסיוני ברפתות שחולבות פעמיים, שלוש וגם ארבע אני יכולה לומר שהעניין עם הגודש הוא מאוד בעייתי. אנחנו לא גואלים אותן מהגודש אלא מייצרים אותו - הפרות מייצרות כמות חלב לפי כמות החליבות. בגלל זה כדאי לרפתות גדולות לעלות לארבע חליבות ביום. זה שווה את התשלום העודף לכוח אדם כי חולבים מהן יותר מאשר שהיו חולבים בשלוש חליבות....

ריפוד - באף רפת שעבדתי (עד היום - ארבע) או ביקרתי בה לא מרפדים כל יום, ברובן אפילו לא כל שבוע או שבועיים. כשמרפדים הכל הופך ממילא לבוץ תוך כמה שעות.
מה שבדרך כלל עושים זה "לגרד", כלומר - להיכנס למכלאה עם טרקטור שיש לו כף ולמשוך את החרא החוצה. זה עוזר מעט מאוד ובד"כ נעשה רק בחצי מהמכלאה - זה שנמצא מחוץ לסככה, האיזור מתחת לסככה (שבו הפרות שוכבות ונמצאות יותר, גם בגלל השמש והגשם) נשאר תמיד עמוק ולרוב כמעט בלתי עביר. שם אני מקבלת את ההתעמלות הכי טובה שלי כשאני מביאה את הפרות לחליבה.
הפרות (וגם אני) אכן מבוססות בעומק, אבל לא הייתי קוראת לזה בוץ - הן מבוססות ברפש של עצמן.

נכון, היום רוב הפרות (אלו שאחרי יותר מהמלטה אחת) לא יכולות להניק את עגליהן. הן לא יכולות להניק מכיוון שהעטינים שלהן כבר לא בנוים לצרכים של העגל אל לצרכים שלנו - כלומר במקום להיות גבוהים ונוחים לעגל עומד, הם רחבים ונמוכים והפטמות ארוכות ומשוכות כלפי מטה.

אגב, גם החלב שלהן לא משרת אותנו היטב. למשל הימגון (ושהנטורופטים ידברו על פיסטור) - זריקת החלב (או כל מוצר אחר, כמו קולה) דרך חור מיקרוסקופי כדי שהמולקולות של הנוזל לא יתחברו שוב ויצרו שכבות נפרדות (של שומן וכו', מה שקורה לחלב באופן טבעי). אז מה קורה? המולקולות נשברות, אז הן לא מתאחדות לשכבות "לא יפות". מצד שני - אנחנו גם לא מסוגלים לעכל אותן.
אמנם - לא תהליך עם חומרים כימיים, אבל תהליך כימי שפוגע בחומר.

אני מכירה קהילה בת 300 משפחות בערך, במרכז טקסס, שניזונה מחלב של שלוש פרות. הן רועות במשך היום באחו ובמועדי החליבה (פעמיים) מביאים אותם (יש תורנות משפחתית) וחולבים בידיים. פחות אכזריות, החלב מזין יותר ו"על הדרך" - גם יותר טבעי.
(אגב, הם גם מחנכים בבית)

<בהתחלה - ותסלחו לי על התשובה המעט מסורבלת, קיצרתי ודחסתי כי אני בדרך לחליבה...>
<אח"כ - חזרתי לתוספות, אבל עדיין נשאר הרבה לומר בנושא>
<מא>

[לוונדר_סגול*]

אני ערכתי סרט לאנונימוס (אנסה להעלות אותו לרשת) על חייה האומללים של הפרה ברפת
על העיבור האגרסיבי שעושים לה - ידו המטונפת של הרפתן עוברת מפות לפות - הן תפוסות עם הראש - ודוחפת לה עמוק את הזרע,
הגב שלה מתקמר בכאב אבל היא לא יכולה לזוז...
פרות בקושי הולכות בגלל העתינים המוגדלים, פרה שבקושי נשכבה בקושי מצליחה להעמד.
פרה שמסרבת להכנס לחליבה והשוקר לא מזיז לה אז היא חוטפת איתו מכות בפרצוף, שכבר יש בו פצעים פתוחים מארועים קודמים...
ועוד כאלו נפלאות...
וזה צולם בסיבוב אקראי ברפתות ישראל, לא מקום שדווח כאכזרי במיוחד.
אני באופן אישי הפסקתי לצרוך חלב מאותו היום.
אח"כ גם קיבלתי אינפורמציות על כך שהמשפט שגדלתי עליו "מה טוב יותר מכוס חלב - שתי כוסות חלב" הוא כל כך לא נכון...

[מיכל_שץ*]

ריפוד - באף רפת שעבדתי (עד היום- ארבע) או ביקרתי בה לא מרפדים כל יום, ברובן אפילו לא כל שבוע או שבועיים.
היום יש "פטנט" חדש שנקרא ריפוד יבש. אין לי מושג מה זה או איך זה עובד, אבל ביקרתי ברפת (זאת שעבדתי בה לפני שנים) , וקיבלתי הסבר, וראיתי שזה יבש. אם זה נשאר יבש? אלוהים גדול. הרפתנים טוענים שאיכות החיים של הפרות ושלהם עלתה.

[פרה*]

בהמשך לדבריה של לונדר סגול:
באשר לטענה המתייפייפת כאילו 'עושים לפרות טובה' בזה שחולבים אותן בגלל הגודש: בעצם הסיבה שיש להן גודש מלכתחילה היא -
א. מכניסים אותן להריון שוב ושוב בצורה מלאכותית (בלי לתת להן שהות להתאושש מהריון אחד לשני)
ב. לוקחים מהן את העגל לתעשיית הבשר מיד אחרי שנולד, כך שאינן יכולות להיניק ו'נתקעות' עם החלב
ג. בעזרת שינויים גנטיים גורמים לכך שהעטינים שלהן גדולים פי 8 ! מגודלם הטבעי, ולכן סובלות מגודש בלתי נסבל

כלומר, האדם בשרירות לבו עושה כחפצו בבעלי חיים חסרי אונים - ומשתמש בהן ככלים למילוי צרכיו (הכנסת הפרה להריון, לקיחת העגל, הגדלת העטינים...). ואז ב'רוב הומניות' דואג להם וחולב אותם 'שלא יסבלו' - וכמובן שגם מזה הוא מרוויח: חלב.

שלא לדבר על השלכות נוספות של הדברים הנ"ל:
הסבל הנפשי של הפרה ושל העגל* כשמפרידים אותם זה מזה. בעלי חיים הם בהחלט לא חסרי רגשות.
(במיוחד 'אנשי באופן' שכ"כ רגישים לצרכים של התינוק - בקרבה לאמא, ובהנקה - דווקא הם צריכים להבין יותר טוב את העוול הנוראי שנעשה לפרה ולעגל בהפרדתם. ולהימנע מלצרוך מוצרי חלב)
בגלל העטינים המוגדלים בצורה שהיא מעבר לכל פרופורציה לגוף הפרה - היא מקבלת שברים ברגלים* ובקושי מצליחה ללכת, בנוסף לכאבי תופת

• העטינים המוגדלים מרוב גודלם נגררים על הקרקע. וזה בד"כ על קרקע מלאה בוץ וצואה. מה שגורר פצעים בעטינים, מה שגורר שימוש באנטיביוטיקה וכו'

אפשר להבין גם שחלב כזה הוא לא בדיוק רצוי לשימוש:

• גם בגלל המצב הנפשי הקשה של הפרה - שבוודאי משפיע על החומרים שבחלב
• גם בגלל הזיהום של העטינים, והאנטיביוטיקה ושאר התרופות שנמצאים בתוך החלב

סיבות נוספות למה להימנע ממוצרי חלב:

• בטבע אין שום בעל חיים:

א. ששותה חלב של יצור אחר
ב. ששותה חלב אחרי גיל הגמילה
האדם הוא היצור היחיד שמשום מה שותה חלב של יצור אחר - ואחרי שעבר מזמן את גיל הגמילה.
מתברר שלכל יצור בטבע יש חלב המותאם לו בדיוק, שאותו מייצר גוף האם. ובו כמויות סידן מדויקות לצרכיו. שימוש בחלב של יצור אחר עלול להיות מזיק.
ומתברר באמת, שהשימוש בחלב פרה, לא זו בלבד שאינו מונע בריחת סידן - הוא אפילו גורם לבריחת סידן ! הפרכה של כל המיתוסים הנחמדים !
(הסבר מדויק על העניין כדאי לקרוא בספר מדהים של יצחק בן-אורי, שנקרא "תזונת האדם ובריאותו" ומפליא שם לשבור מיתוסים, ו'לשחוט פרות קדושות' תרתי משמע. ולהסביר בצורה מאוד ברורה מה נועד גוף האדם לעכל, ומה לא)

• כפי שהבנתי, תעשיית החלב משתמשת בחלב לייצור גבינה. לכן, מוציאים ממנו את החלק העיקרי לשם ייצור הגבינה ואת כל החומרים שאולי יש בהם תועלת תזונתית כלשהי, ואז השארית הדלילה בתוספות מסוימות שנועדו 'לפצות' על כך ושערכן התזונתי מוטל בספק - זה החלב שמגיע לחנויות.

כל זה רק על קצה המזלג בעניין ההתעללויות בפרות בתעשיית החלב, וב'למה להימנע משימוש במוצרי חלב'.
יש עוד המון. כמו למשל מה שהוזכר כאן כבר - צריבת הקרניים של הפרות כאשר מדובר בכאבי תופת. ההתעללות המחרידה ב'עגלי חלב'. ועוד ועוד.
צריך לראות כדאי להאמין...
כדאי לפחות לקרוא עוד חומר בנושא, ולחשוב מחדש על הכול...

[מא_צ'י*]

לא מתוך אי הסכמה, אלא תיקון -
ההתעללות המחרידה ב'עגלי חלב'
זה לא פרות בתעשיית החלב אלא עגלים בתעשית הבשר
ההתעללות בהם אכן מחרידה, אבל -
הרבה מהבשר לבקר בארץ (בשונה מארה"ב למשל) בא מבעלי חיים שרועים בעדרים כל חייהם, עם עגליהם (אפשר לראות אותם כשמטיילים בשטחים פתוחים בארץ, על התועלת-נזק הסביבתיים שלהם יעיד מישהו שמבין בכך). מהבחינה הזאת נראה לי שדווקא יותר מוסרי לצרוך בשר (אם זה לא עגלי חלב, אלא בשר מעדרי מרעה) שכן החיות נשחטות פעם אחת, מאשר חלב- כאן הן סובלות חיים שלמים.

[מייק_בר_רב_אשי*]

קשה לי עם האמפתיה הזאת לפרות.
הפרה הזאת בכלל לא היתה באה לעולם, או שהיתה נשחטת בגיל צעיר, אלמלא התכוונו ותכננו (מי? הרשעים) לגדל אותה לתעשיית החלב.
כן, אפשר לומר שטוב מותה מחייה, ו"חבל שלא שחטו אותי בגיל צעיר והיה נחסך לי הסבל של פרת-תעשיה".
לא רק הפרה המסויימת הזאת, אלא כל האוכלוסיה, כל הגזע, חי רק בזכות תעשיית החלב.
אין כיום פרות בר. ואילו היו -- מי יכול לומר שחייהן יותר מאושרים מאלה של פרות-תעשיה?
או שמא אתם רוצים לחזור לגידול פרות "טבעי", פרה המיניקה בכיף את צאצאיה, ומותירה שמץ חלב לאהובה החוואי?
קל להרגיש מוסרי כלפי חיות בתעשיית המזון לאדם, אך מתעוררות יותר מדי שאלות, והטהרנות כאן לא משכנעת אותי. האם אני סתם רשע, מתעלם מהמוסר, או שמא מופעל כאן מוסר לא נכון לגבי פרה?

[טרה_רוסה*]

מי יכול לומר שחייהן יותר מאושרים מאלה של פרות-תעשיה?
אני. זה וודאי. אין בכלל ויכוח.

שמא אתם רוצים לחזור לגידול פרות "טבעי", פרה המיניקה בכיף את צאצאיה,
יש גם אמצע. זה לא הכל או לא כלום. אפשר גם לדאוג לרווחת בעלי החיים. כיום המצב הוא כזה שהדאגה לרווחת בעלי החיים היא רק אם זה בא לידי ביטוי בתנובה ותוחלת חיים ומשתלם כלכלית.

לאהובה החוואי?
יש בעיה עם האנשת בעלי חיים, פרות ובשר.

[לוונדר_סגול*]

כל הגזע, חי רק בזכות תעשיית החלב.
אוי ואבוי לזכות שכזאת...

[X*]

קשה לי עם האמפתיה הזאת לפרות.
איפה בדיוק זה קשה לך?

מי? הרשעים
אלא מי? וגם מי שלא חושבים או שמעדיפים לא לחשוב.

כל האוכלוסיה, כל הגזע, חי רק בזכות תעשיית החלב
מעניין למה תעשיית הרפואה הקונבנציונאלית כה משגשגת?!

האם אני סתם רשע.
אתה סתם עוד אחד מהעדר.

מתעלם מהמוסר.
אולי סתם טורף מצוי.

[מא_צ'י*]

משהו שנהניתי ממנו -
The Meatrix

<מא>

[יונה_אליאן_דאסט*]

צפריר, חדוה, לא תקומו להגן על כבודנו האבוד??

[פרה*]

משהו חשוב שמצאתי ב ארכיון הבלוג של מנג בין

מנג בין (20.03.2004 10:26):
לפני שנה ומשהו, הבכורה ואני עשינו טיול אופניים לרפת. התמזל מזלנו והגענו בדיוק בזמן של סוף המלטה.
הפרה האימא שכבה על האדמה ולידה שכב עגל קטן ורטוב. לידם עמדו כבר הרפתנים, מוכנים עם כלוב ברזל וטרקטור לקחת את העגל.
המחזה היה מאוד מרגש, הפרה געתה ורצתה ללקק את העגל שעדיין לא הצליח אפילו לעמוד. הבכורה היתה מאוד נרגשת וגם אני, זה ממש "החזיר"
אותי אחורה ללידת הבכורה.
לא עבר זמן רב והרפתנית מיהרה להכניס את העגל לכלוב מבלי לתת לפרה להניק אותו. אני נשבעת שהפרה בכתה! זה כבר לא היה סתם קול אלא ממש
יכולתי לשמוע בכי. העגל, גם הוא התחיל לגעות בבכי בזמן שהפרידו בינהם. הפרה אפילו לא סיימה ללקק אותו וכבר הם הופרדו.
זה היה ממש נורא. הרגשתי שאני מתחילה לבכות ביחד איתם. למה הפרידו אותם כל-כך מהר?
נסענו אחרי הטרקטור עם העגל וליוונו אותו ל"תינוקיה", הרחק-הרחק מאימו. הרפתנית הוציאה אותו מהכלוב וקשרה אותו בחבל שאורכו היה מקסימום
מטר ואולי אף פחות. ה"תינוקיה" היתה מוארת באורות ניאון חזקים (ההמלטה התרחשה במקום חשוך) ושאר העגלים געו ברגע שראו את הרפתנית.
היא כתבה על שלט לבן את מספר הפרה ותאריך ההמלטה ואת מין העגל - והלכה.
עמדתי המומה. לא הבנתי איך אפשר לעשות טראומה כזאת לפרה לעגל!
והמחשבה השנייה שזיעזעה אותי עוד יותר - הרי כך בדיוק מתנהל בית-חולים לאחר לידה וכולם חושבים שזה תקין!

[טרה_רוסה*]

הקטע הזה צוטט כאן בעבר. עליתי לחפש אותו, ואני רואה שמישהו קיצץ את הדף הזה בצורה משמעותית מתישהו. הוא היה הרבה יותר ארוך. חבל.

[מא_צ'י*]

טרה רוסה, אני לא חושבת שהקטע צוטט בעבר, אני חושבת שהפנו אליו, אם זכרוני אינו מטעני...

לא הבנתי איך אפשר לעשות טראומה כזאת לפרה לעגל!
ברפת שאני עובדת בה עכשו העגלים מושמים בדיוק מול החולבות, כדי שיהיה נוח להגמיע אותם בזמן החליבה (הם מקבלים חלב פרה כאן ולא אבקת חלב). אז לא רק הצעקות כשמפרידים, אלא גם כשהפרה רואה שוב את העגל שלה כשהיא באה לחליבה - געיות ובכי. היא גועה ואז הוא מתחיל לבכות אליה. מי יותר ומי פחות.

<מא>

[תמר_ס*]

העגלים מושמים בדיוק מול החולבות ואולי זה יותר אכזרי. לא יודעת.

[מא_צ'י*]

לא יודעת
אני חושבת שאני יודעת, יבואו אחרים וידברו על אינסטינקטים חייתיים שאין דבר בינם לבין כאב

אחת הפרות, מבכירה, המליטה לראשונה בחייה לפני כשבועיים ומאז אנחנו מנסים לחלוב אותה. מנסים כי היא לרוב בועטת (יש לה פצע על אחת הפטמות) ואם שמים לה אל-בעט והיא לא בועטת אבל גם אז היא לא נותנת חלב.
עצירת-חלב או עוצרת את החלב, מי יודע?
אז מזריקים לה, כדי שיהיה לה יותר חלב ושהיא תוריד אותו. הזריקה עובדת לחליבה אחת או שתיים ואז צריך להזריק עוד פעם.
ככה נלחמים איתה שתיתן חלב.
את החלב שהיא נותנת נותנים לעגלים, גם לזה שלה.
אם היא לא תתן חלב בסוף בלי הזריקות - היא תלך לשחיטה

[תמר_ס*]

מכירה את מה שאת מתארת. נורא עצוב.אני הייתי מלטפת (על העטין), אומרת "שששש", בסוף זה היה משתחרר.

[מא_צ'י*]

אני הייתי מלטפת (על העטין), אומרת "שששש",
זה מה שאני עושה
אני מקבלת בעיטות

הזריקות - לא ממני, הפסקתי עם זה מזמן, כשלא יכולתי יותר
(הרפת לא שלי)

[תמר_ס*]

[ד_קדברה*]

כפי שהבנתי, תעשיית החלב משתמשת בחלב לייצור גבינה. לכן, מוציאים ממנו את החלק העיקרי לשם ייצור הגבינה ואת כל החומרים שאולי יש בהם תועלת תזונתית כלשהי, ואז השארית הדלילה בתוספות מסוימות שנועדו 'לפצות' על כך ושערכן התזונתי מוטל בספק - זה החלב שמגיע לחנויות.

זה מאוד לא נכון.
"מי הגבינה" קוראים לזה.
פעם היו משתמשים בהם להעשיר גבינות כי במים האלה יש הרבה חלבון [יחסית] ובעיקר נותנים לעגלים לשתות אותם.
מה זה נותנים ? המחלבות מוכרות את זה למשקים.

ובעניין מחלות - יש רכיב בחלב שנבדק על בסיס יומיומי ונקרא "תאים סומאטיים" ריבוי ברכיב הזה מצביע על בעיה בריאותית או נפשית [אני לא בטוח בקשר לנפשית אבל כנראה יש משהו גם בזה]. משקים נקנסים על ריבוי בתאים סומאטיים ולכן זה אינטרס שלהם שהפרות יהיו בסדר.

וחוצמזה רפתנים [ויש כאן כמה, לא?] הם לא הבעייה. הבעיה היא פוליטית ולא אנושית. כלומר זה נופל על הרפתן מהמחלבות שהן כאן לדעתי הדמויות עם הדולרים בעיניים.

[מא_צ'י*]

הבעיה היא פוליטית ולא אנושית
לא הבנתי כל-כך מה המשפט הזה אומר.
בעיני הבעיה היא מאוד אנושית - הבעיה שלי היא ההסתכלות על בעלי-חיים כחומר גלם.
ואני לא יודעת מה זה אומר שהאינטרס שלהם הוא שהפרות יהיו בסדר - אנחנו דואגים מאוד לדלקות.
ברפת שאני עובדת בה עכשו מושכים את המכונה חזק כדי שכל החלב יצא, כדי שלא תהיה דלקת. זה כואב, אני רואה, זה לא נעים, זה מציק...
אז מה בסדר?
יש להן פחות דלקות, כך לפי הבעלים. נו באמת...
תמיד מאוד אוהבים לחלוב איתי, גם בגלל שאני ממש נחמדה ( ) , אבל גם בגלל שאני מהירה. אני השולפת הכי מהירה במזה"ת, של מכונות כמובן...
אנשים מריצים את הפרות כדי לגמור מהר וללכת הביתה
היה מישהו שעבדתי איתו ברפת אחרת - תמיד יכולתי לדעת שהוא חלב לפני, בלי להסתכל בסידור, הוא היה כזה מריצן ומרביצן שבחליבה אחריו הפרות היו עדיין בטראומה (חרבנו הרבה, הלכו בעצבנות והרגישו חרא באופן כללי). היתה מישהי אחרת, תורנית של שבת, שתמיד היתה עובדת בניחותא: "נועי פרה עצלה"... ועוד תורן כזה, לאט. מה? יש לי את כל הזמן שבעולם? זה היה רבע שעה, אולי חצי שעה הבדל, אנחנו מ-א-ו-ד התבאסנו לעבוד איתם.
פרות כחומר גלם לתעשיית החלב
לא כחומר חי, נושם וכואב...

<מא לא מאמינה שהיא ממשיכה להיכנס לכאן ולמסור מידע כזה כשבעצם היא רוצה שמישהו יחליף אותה ברפת...>
<מישהו מכיר מישהו שרוצה לחלוב?>

[טרה_רוסה*]

אני לא חושבת שהבעיה היא ברפתנים או באף אחד מסוים, אלא בחברה ככלל, ראשית כל אינה מוכנה להודות בכך שהפרות סובלות, וגם אם כן, רבים זה לא ממש מעניין. אם לאנשים היה אכפת, דברים היו משתנים ברפתות, בין היתר על ידי חקיקה/אכיפה מתאימה.

[חגי*]

לא הרפתנים ולא הצרכנים רואים את הנפש , שהיא בעצם נפשם שלהם, שבבעל החיים. למגדלים זהו אובייקט כלכלי
עם התחשיב שלו ולצרכנים זהו עוד מעדן, עוד סוג של מזון.
כוח ההדחקה מאפשר לנו להגיע לרמות גבוהות של אכזריות,אל לנו לזלזל בכוח זה...

[ד_קדברה*]

יש כאן שלושה נושאים שונים:

1. האם חלב פרה הוא מוצר בריא שכדאי לצרוך אותו
2. האם מוסרי לצרוך חלב פרה.
3. האם למוסריות באופן הגידול של הפרות יש השפעה על טיב [או בריאות] החלב.

[תמר_ס*]

אני השולפת הכי מהירה במזה"ת, של מכונות כמובן... רוצה להתחרות?? P-:

[טרה_רוסה*]

נושאים 1 ו-3 נדונים בדפים מוצרי חלב טוב או רע, מוצרי חלב כמקור לסידן, חלב לא מפוסטר

[ד_קדברה*]

טרה רוסה, האם אומרת "כבר דיברנו על הכל עוד לפני שנולדת" ?

כן, זה די מדהים. באמת.

[טרה_רוסה*]

לא, זה לא מה שהתכוונתי
התכוונתי לזה שדף זה עוסק ב"האם מוסרי לצרוך חלב פרה" ואין כאן בכלל התייחסות לשאלה אם בריא או לא בריא לשתות חלב פרה או האם בריא לצרוך חלב של פרה שסבלה בחייה. אני מעדיפה שדף זה יישאר על פרות ולא יהפוך לעוד דף על בני אדם ומה שטוב להם או לא טוב להם.
נדמה לי שבדף בעד ונגד צמחונות היה ויכוח על ההשםעה של הסבל על איכות החלב לאחרונה (אולי צריך לגזור אותו החוצה), אך שוב זה מפספס את המטרה. כי אם יוכיחו שאין לכך השפעה, אז זה יהיה בסדר שפרות סובלות ?

[מא_צ'י*]

רוצה להתחרות??
החוקים: שני צדדים, אחד לכל אחת, עשר פרות בכל צד, לכל אחת מבכירה עצבנית אחת ופרה אחת עם עטין גדול במיוחד.
לא כולל יוד, ניגוב ומים אם צריך, כן כולל הורדת צליפים (למרות שאני מזהירה אותך - בזה אני מאוד חפפנית)
מה את אומרת?
?tomorrow, high noon

כי אם יוכיחו שאין לכך השפעה, אז זה יהיה בסדר שפרות סובלות ?


אתמול הוטרינר אמר על המבכירה שלא מורידה חלב שאפשר לנסות רק לדקור אותה עם המזרק, במקום להזריק לה את החומר שמוריד את החלב.
פלסיבו.
האם זה אומר שאנחנו עושים תרגילים פסיכולוגים לפרה?
ואם כן, האם זה אומר שיש לה פסיכה? נפש?

היא עדיין לא נותנת הרבה, 12 ליטר אחרי זריקה, בין 0-6 ליטר בלי זריקה (למרות ש-6 ליטר בלי זריקה זה די בסדר)
הגישה האלימה ניצחה, אגב - אני ניסיתי את הליטופים והששש.... קיבלתי בעיטות וגו'
בא בעל-הבית בעצבנות (מה אני חושבת לעצמי עם ההתנהגות המוזרה הזאת), הביא עליה צעקות, שם לה אל-בעט, נתן מכות, נתן זריקה - היא עמדה ונתנה חלב. לא שהיתה לה ברירה, אבל בכל-זאת - גישתי נכשלה...
בכל מקרה - תמר ס תודה על התמיכה שאיפשרה לי להמשיך לנסות.

[לוונדר_סגול*]

קורע לי ת'לב הדף הזה

[ה_עוגיה*]

אתמול הוטרינר אמר על המבכירה שלא מורידה חלב שאפשר לנסות רק לדקור אותה עם המזרק, במקום להזריק לה את החומר שמוריד את החלב

מה עם דיקור? ניסיתם?
גיסתי לומדת את הנושא (רפואה אלטרנטיבית לבעלי חיים) ובינתיים רושמת הצלחות בקרב הסוסים והכלבים שלה. היא אומרת שזה עובד עליהם כמו קסם.

[תמר_ס*]

הביא עליה צעקות, שם לה אל-בעט, נתן מכות, נתן זריקה - היא עמדה ונתנה חלב. אוף, זה גומר אותי. כ"כ ברור שאפשק אחרת, רק צריך לתת לה צ'אנס. אם כל חליבה היו מתנהגים איתה כמוך, היא היתה מתרגלת.

לא כולל יוד, ניגוב ומים אם צריך למה? זה חלק מהעניין (למרות שנורא קל לחפף בזה).
כן כולל הורדת צליפים בואינה, את באמת חפיפניקית. לא עושה איתך תחרות. (אנחנו לא קצת גולשים???)

[מא_צ'י*]

ניסיתם?
אני עובדת ברפת של מישהו אחר, רגילה לחלוטין, לא ינסו דיקור.
אמרתי לו שאני אוכלת אורגני והוא אמר שמוזר לו האנשים האלה שאוכלים המון הורמונים... 0-:
בכלופן, לא התכוונתי שזה יצטייר כאילו הם נוראיים או משהו, את כל התופעות אני מכירה מכל הרפתות האחרות שעבדתי בהן. הם אנשים נחמדים מאוד, פשוט פרות לא נתפסות כיצור שיש לשים לב לכאבים שלו, אז לא רואים אותם (את הכאבים).

[גלי*]

כוח ההדחקה מאפשר לנו להגיע לרמות גבוהות של אכזריות,אל לנו לזלזל בכוח זה...

הסתרת המידע מעיני האזרח הפשוט, שכל כך סומך על נקיון הכפיים של המדינה שלו, אשר מתירה, בין היתר, שימוש בבעלי חיים כאלמנט פרסומי שקרי.

[מא_צ'י*]

גלי, מי את חושבת שמסתיר מידע בנושא הזה? המדינה?
הרפתות אינן מתקני חקירה של השב"כ, אנשים באים לבקר שם כל הזמן.
יש פשוט דברים שאנחנו לא רואים, או רואים אחרת.
בעיני הפרדה של עגל בן רבע שעה מאימו זו בעיה, אחרים רואים נוחות בזה שהוא בכלוב ואפשר לבוא וללטף אותו...
גם המכות שלי עם מוט פלסטיק שחור שגורמות לפרות לרוץ כשהן רואות אותי איתו ביד, נראות בעיני אורחים כ"ארץ ישראל האמיתית" (שמעתי את זה אתמול)...
ענין של השקפה, לא הסתרה...

ו- איך פרות בתעשיית החלב קשור ל שימוש בבעלי חיים כאלמנט פרסומי שקרי_ ?

היום אבא שלי סיפר לי שהתאילנדים ברפת בה הוא עובד עבדו מאוד בנינוחות כשהגיעו בהתחלה. הם היו מוליכים את הפרות לאט אל חצר-ההמתנה (מהמכלאה להמתנה לחליבה), "היה להם זמן". היום הם מאיצים את הפרות ונוהגים בהן באותה קשיחות וחוסר-סבלנות כמו כולנו
אינזמן

[פרה*]

שימוש בבעלי חיים כאלמנט פרסומי שקרי.

אולי למשל: פרסומת של פרה שרוקדת ושרה בנסיון לשכנע אותנו לקנות איזה מעדן חלב, או גלידה או משהו דומה?
הפרה של שוקולד עלית?
הפרות החמודות שהיו פעם בפרסומת של קוקילידה ('אי! אמא! הוא מועך לי ת'אוזן!' אם מישהו זוכר)...

בקיצור, המסר: אני פרה. ואני פרה ממש מאושרת. תראו כמה אני צוחקת ורוקדת ושרה. זה הכל בגלל שכל כך טוב לי. אני רועה כל היום באחו. מתלטפת בשמש. אוכלת עשב ירוק. ורק חושבת עליכם: מה אני יכולה לתת לכם? הרי רק בשבילכם אני כאן. החלטתי לתת לכם חלב, וגבינה, שוקולד, וגלידה, מעדן חלב, פיצה ולזניה. אני ממש רוצה שתקנו את המוצרים שנעשים מהחלב שלי. זה עושה אותי מאושרת אף יותר. אין לי שום הנאה בחיים חוץ מזה. בבקשה, רוצו לקנות, תעשו לי את היום...
(אה, שכחתי, בינתיים אתן לכם גם את הילדים שלי. תעשו מהם סטייקים. תאכלו חמודים שלי! תאכלו ! איזה אושר אתם גורמים לְאמא.
בסוף אולי גם אתן לכם אותי. זה יהיה הסוף המאושר של חיי).
(ממש 'העץ המאושר')

[העץ_המאושר*]

מה זה העץ המאושר?
נתנו לו אישור להיות עץ?
חשבתי שזה דף על פָּרות, לא על עצים. לעומת זאת אם מדברים על פֵּרות - זה כבר משהו אחר...
דרך אגב, גם הסוף שלי היה מאושר. (ראו דף אל נא תעקור נטוע) (זה לא אני כתבתי 'נע' עם עי"ן, אני רק נכ-נע לתכתיבים).
"והעץ היה מאושר..."

<ומאז הם חיו באושר ובאושר - עד עץ היום הזה...>

[כסף_עוד*]

ממש במקרה או לא כל כך במקרה לאחרונה נעשה מיזוג שטראוס & עלית אך.. איזה מיזוג.. החלב מתחבר עם הסוכר והקקאו הטעימים והנה כבר במוחה הקודח של הבעלים החדשים -שטראוס - נרקם הלהיט החדש מעדן שוקולד פרה
פרת שוקולד חלב החביבה והמוכרת שלחשה לנו בפרסומות תוצאות של מבחן תתנוסס על מכסי אלומיניום של מעדן..
אח"כ במחלקה פנימית בבית חולים שוקק אנו לומדים שיעור בסתימת והסתידות עורקים ושלל המחלות המכוערות שמגיעות איתן
עכשיו איך אמורה מנהלת מיליונרית לנהוג מה לזרוק לפח עסק משגשג במיליונים

וכך אפשר למצוא בתור לקופת החולים אוטומט בוהק שדוחס לנו עוד שוקולדים וצבעים אכילים
ועוד לא דברנו על תקציבי פירסום קפוצינו ותעשיית התרופות..

[פרה*]

כסף עוד, כל כך צודק, כל כך כואב...

[פרה*]

כסף עוד, ובהמשך לדבריך:
לאחר שמנצלים את בעלי החיים לשימושנו, לאכילת מוצרי חלב, בשר וכו'
ומקבלים מחלות קשות - וחשוכות מרפא
מה עושים אז?
ניסויים בבעלי חיים !!!!

השתלשלות העניינים כדלקמן:

1. התעללות פושעת בבעלי חיים לצורך גידולם ל'תעשיית המזון'
2. תזונה גרועה הכוללת הרבה מוצרים מן החי מאותה 'תעשיית מזון'
3. מחלות נוראיות שנוצרות מאותה תזונה גרועה (מחלות לב, לחץ דם, סרטן, אולקוס, דלקות פרקים וכו' וכו'.
4. התעללות פושעת בבעלי חיים במסגרת 'ניסויים בבעלי חיים' כדי למצוא תרופה לאותן מחלות.

מה שאומר, שמי שנדפק - תמיד נדפק.

אתר שיש בו בין השאר קטעי וידאו על ניסויים בבעלי חיים
http://www.animal-tv.org

[the_stone*]

ומה כל זה גורם לאנשים? אולי להניד עפעף. כי מי הם וממה הם עשויים? הם גם תוצר משרשרת ההתעללות וגם חלק פעיל, הם לא רוצים לדעת יותר מידי, אטומים לסבל. אני חושבת שאנשים הם פשוט רעים בדרך כלל. מה שמעניין אותם זה שיהיה להם טעים, המשפט "חיים רק פעם אחת" הוא הלהיט שלהם.

[בצע_כסף*]

המודעות הרחבה ביותר - תת הכרה אוניברסלית אם תרצי מתפתחת וומתעוררת.. מחשבה שעולה במוח אחד מהדהדת ויש הזנה הדדית של מחשבה ותודעה -
תאות הבצע התבלבלה
פעם פעם הזדקקנו להגדלת התפוקה בגלל עוני וחוסר.. החקלאות התמודדה עם קשיי השרדות המאבק הזה הוליד תעשית כימיקלים והורמונים כל כך מוצלחת עד שהתהפכו היוצרות התפוקה כל כך גדולה עד שאפילו משמידים סחורה כדי לשמור על רמת מחירים נאותה
נשארנו עם עגבניות מנופחות תפלות ורעילות
בחלב זה כל קל את העודפים הופכים לאבקה ומשם לתעשיה אדירה של מוצרים שאנו לא צריכים בכלל אבל זה טעים
קפה בלי חלב בבקשה - חלב פרות זה ממש לא בריא

[לינקים*]

עזוב ת'עטינים שלי - ספרו של אריה אבני שהוסר ממדפי החנויות !

חלב פרה-רע - כתבה לענין נזקי החלב

[מא_צ'י*]

כתבה נוספת
- עצוב
(מאתר אנונימוס)

[מא_צ'י*]

מתוך סדרת כתבות בעתון הארץ:
על הפרות בתעשית החלב

[שרון_ברקת*]

יש גם אפשרות אחרת - רפת אורגנית. למשל, כמו רפת הרדוף

[מא_צ'י*]

גם עליכם היא כתבה שם, בתור אלטרנטיבה

אני רק אציין, שאני מבינה שהמזון אחר ושיטות הטיפול אחרות... אבל בתור רפתנית עדיין התאכזבתי להגיע ולראות שבסה"כ זה נראה אותו הדבר - פרות שמבוססות בחרא וכו' וכו'...

[נועה*]

אנשים יקרים ואמפתים, הפיצו את המידע על תעשית החלב (אגב, הניצול והההתעללות נעשים גם בכבשים ועיזים!!!) הפנו את מכריכם לאתר של אנונימוס. ערכו להם סיור באתר. התמונות עושות את שלהן.

[פלוני_אלמונית*]

אתר הצמחונות הישראלי: מידע מקיף ומאמרים מרתקים מתזונה עד פילוסופיה:
http://www.anonymous.org.il/veg.htm

[נורמה_טבעית*]

חגיגות שמחת החלב – של מי השמחה הזו?

[אלה_לי_לה*]

אני גידלתי פרות, במשך 6 שנים (לא רצוף). הן לא סובלות, תאמינו לי, היו לי יחסים אינטימיים איתן.

ראיתי את הגריין הזה והגעתי כואבת

לא גידלתי פרות אפילו לא יום אחד בחיי, אבל טיילתי ברפתות רבות, לפעמים צריך עיניים חדות כדי לראות את הסבל

בהפרדה
בחליבה
במחלות
בגודל העטינים
בכוויות
בחירור האוזניים
בהזרעה
במכות
בפחד שרואים בעיניי הפרה
בצורך להכניס כל דבר לפה
בטינופת
בטיפולים הרפואיים ללא ההרדמה
בפרות הצונחות, אלו שלא מסוגלות להמשיך, אלו שלא תמיד טורחים אפילו להזמין מישהו שירה להן בראש, ופשוט גוררים אותם בעזרת טרקטור למזבלה בעודן חיות.

יש שוני בין רפת לרפת
יש מקומות יותר טובים
אבל חלק גדול ממה שתיארתי כאן קורה בכל הרפתות בארץ.


הציטוט שמעל מכאיב לי בנחרצות שלו. לא גידלתי פרות, אבל אני יודעת שהן סובלות, כמעט תמיד

מקווה שרואים זה גם בדף

אלה לי לה

[תפוח_אדמה*]

מקווה שרואים זה גם בדף
רואים גם רואים. אני עדיין מחכה שיתחילו כבר לגדל בארץ פרות חופש. ראיתי כאלו בספרד, והן נראות שמחות למדי. פעם איכר אחד אפילו סיפר לנו איך קוראים לכל אחת - סופיה, רוביה וכו'. יחס אישי לפרות! והם נחשבים בטח לפרימיטיביים. חבל.

[בערך_מוחלט*]

שאם היום ישחררו את הפרות לטבע הן ימותו. וגם אינסטיקטים אימהיים כבר אין להן, הן לא יניקו את העגל גם אם יעודדו אותן.
איזה שטויות! שטויות! צאי וראי איך פרות בתעשיית הבקר יוצאות לטבע* ורק תנסי להתקרב לעגלים שלהן. מן המפורסמות היא שדווקא פרות מתעשיית החלב סובלות יותר מאחיותיהן בתעשיית הבשר - שם יש להם חיים נהדרים עד הסוף. אגב בטבע הן הולכות עד עשרות ק"מ ביום כך שקשה לי להאמין שהן מאושרות בתוך מקום סגור שבו כמעט ואין להן מקום לזוז בין ואפילו אם ריפדוהו באשישות. הכל אינטרסים, לתעשיית הבקר אין אינטרס לכלוא אז הם מוציאים לחופשי.
לדעתי גם תעשיית החלב היו מוציאים לחופשי לו היה מקום, נכון שפרה שאוכלת עשב טבעי תייצר הרבה פחות חלב, אבל בחישוב הסופי שלוקח בחשבון את עלות התערובת ושאר כימיקלים זה יוצא אותו דבר כמעט והחלב הרבה יותר איכותי הפרות מבסוטות וגם האיכר לא נשחתת נפשו. תשאלו את הרפתנים השויצרים שהחלב שלהם ידוע באיכותו! (שם הפרות חופשיות באלפים)

• אם את רוצה לראות במו עיניך אוכל להפנות אותך לכמה מקומות בארץ שם יש פרות לבקר למשל, ואדי שיח, תחתית נחל גלים, נחל אורן ועוד מקומות רבים.

[בערך_מוחלט*]

ואציין שאני לא באופן גורף נגד גידול בעלי חיים לתועלת האדם, אבל בצורה סבירה שהחיה לא תסבול ואף תראה מזה תועלת (למשל שחולבים אותה כאשר העטינים מלאים והיא עשויה לקבל דלקת כפי שאמרת נכונה).

[ג_ל_י*]

ראיתי את הגריין הזה והגעתי כואבת
כואבת איתך,
והולכת למחוק את הגריין הזה!
)':

[טלי_מא*]

_כואבת איתך,
והולכת למחוק את הגריין הזה!_
למה למחוק?
הגריין עובד.

[טלי_מא*]

אלה לי לה
קראת את הדיון בדף?

[אלה_לי_לה*]

קראתי את חלקו, לצערי אין לי זמן לקרוא היום בעבודה. ראיתי שאני לא לבד בדעתי. ועדין, גם מבלי לרצות למחוק את הגריין, חששתי מאנשים שיראו אותו, יקבלו אותו כעובדה וימשיכו הלאה מאושרות לאכול גבינה לבנה של תנובה, כי הפרסומות ושומרי משקל אמרו להם.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

תשאלו את הרפתנים השויצרים שהחלב שלהם ידוע באיכותו! (שם הפרות חופשיות באלפים)
האם אתם יודעים משהו על גידול הפרות לחלב בשאר אירופה? למשל, בהולנד? (ראיתי שם בעיני פרות רועות באחו, אבל בכל זאת אולי למישהו יש מידע "מערכתי" או "רשמי").

שימוש בחלב וגבינה מפרות נראה לי יותר ויותר מעשה לא-מוסרי, ולכן נמנעת כמעט לגמרי מגבינה מקומית (הבנתי שגם יצרני הגבינה הקטנים בעצם מקבלים את החלב מהגדולות). אבל אולי קניית גבינה תוצרת חוץ היא דבר פחות גרוע מבחינה זו.

[אום_אל_קיצקיצ*]

וואלה, נקודה מעניינת. גם אנחנו נמנעים ממוצרי חלב וחטאים רק בגבינה לפיצה פעם ב
רעיון טוב אולי גבינות תוצרת אירופה

[מונו_לוגית*]

אצלנו גם- הוצאתי את מוצרי החלב מהבית. אוכלים פה ושם מחוץ לבית (בעצם ככה גם התחלנו את הצמחונות. מקווה שזה ימשיך כמו הצמחונות למשהו גורף לגמרי).
היום זה נראה לי יותר מוסרי לאכול בשר ממוצרי חלב. ובעניין הזה, לא בטוחה אם מוצרים תוצרת חוץ זה יותר מוסרי. ברור שפרות ברפתות סובלות יותר אבל לגזול חלב אם מהעגל?? ובשביל לגזול מרחיקים את העגל מאמו. מאכילים אותו בבקבוק ולוקחים ממנה משהו שאני לא חושבת שיש למישהו זכות לקחת. לא נראה לי שזה עובד אחרת בשום מקום. גם אם הפרה היא חולבת יחידה במשק ביתי קטן (ואז לוקחים ממנה בטח "רק קצת"). זה נראה לי לא מוסרי ובטח כשזה לא לאיזה שהוא צורך ממשי, חוץ מהרגל (רע).
פעם הסתובבתי כמו כלום ברפתות ודיקלמתי "שלום לך פרה, את עושה קצפת??" היום אני מצטמררת מול מקררי הסופר. איזה טירוף נוראי.