באופן טבעי

ראו גם: פסטה מירקות | מתכונים לפסטה

אולי מישהו יודע - האם יש הבדל בערכים התזונתיים בין פסטה העשויה מחיטת הדורום לבין פסטה מחיטה קשה? לפסטה יש בכלל הרבה ערך תזונתי? ילד שחי על פסטה (ללא רטבים כלל) יצמח????!!! אה, וגם מה לגבי מלפפון?

זה לא נחשב משהו, אבל זה מה שהילדים שלי אוהבים.
הם די חיים על - פסטה, פירות (גם אבוקדו ומלפפון) וחלב.
זה לפחות מקור אנרגיה טוב.

יש פסטות מחיטה מלאה אורגנית, הן טעימות מאוד !

וצ'יפס? ילד שחי על מלפפונים וצ'יפס?

אותו דבר, לא?

יש ילדים שצומחים ובריאים גם אם הם חיים רק על פסטה (מנסיון!). כדאי להסתכל טוב על הילד, לראות אם הוא בריא, ערני, גדל. אם נראה שיש בעיות, אפשר לחפש את המקור שלהן גם בתזונה. אם אין בעיות - אפשר להפסיק לדאוג.

לא נראה לי שצ'יפס זה טוב. אולי צ'יפס בתנור, אבל אז זה כבר לא אותו הדבר בטעם. כל השמן הזה...

אפשר להכין צ'יפס בתנור (בלי השמן), ולבשל קטשופ ביתי שמורכב בעיקר מפלפלים אדומים. אצלנו זה עבר מצויין. הנה המתכון לקטשופ הבריא ועתיר הברזל:
כמה פלפלים אדומים גדולים, להרתיח אותם מעט (לא להרוג אותם).
לטחון במערבל ולהוסיף שמן זית, מלח, טיפה חומץ ומעט סוכר חום. אם יוצא דליל מדי וגם אם לא אפשר להוסיף כף או שתיים של רסק עגבניות. אפשר לשמור צנצנת במקרר, כדאי לשפוך מעל שמן זית שלא יתקלקל. אני עכשיו בחיפושים אחרי בקבוק אדום אמיתי של קטשופ ואז זה יהיה מושלם.

פסטה זה פחמימות בלבד, ומהוות מקור אנרגיה מיידי בלבד (מה שלא מנוצל עובר לתאי שומן).
מנסיון, גם כשנראה שהילדים חיים רק על פסטה, הם "מגניבים" לפה עוד כל מיני דברים שמשלימים את התפריט.

הפסטה אף היא מעוררת ליחה ואינה מתעכלת טוב, לכן חשוב מאוד לאכול עם הפסטה ירקות, אפשר לגרד בפומפייה גזר, קישואים, להוסיף עשבי תיבול, הכי טוב ובריא לאכול פסטה מקמח מלא.

נעה גל: פסטה איננה פחמימות אלא בעיקר פחמימות מורכבות שזה מקור האנרגיה העיקרי. חוץ מפחמימות מורכבות יש בפסטה גם חלבונים וסיבים תזונתיים, אבל זה לא תזונה מלאה ולא מספק את כל מה שהגוף צריך. פחמימות מורכבות בהחלט יכולות להפוך לתאי שומן, תלוי בכמות שאוכלים ובפעילות הגופנית.

עפרה: מה מקור המידע על עירור ליחה ובעיות עיכול? לא נתקלתי בעניין זה מעולם בפירסומים על תזונה ממקורות שונים.

נסה מקורות סיניים ומקרוביוטיים.
חיטה ידועה כמעוררת ליחה ====> פסטה מעוררת ליחה.
עודף ליחה משבש את העיכול בראייה הסינית, אבל זו אינה אמירה גורפת ותלויה כמובן במינונים, רגישויות, טיפוסים, טמפ', עונות ועוד.

לגבי מה שיש בפסטה, תלוי אם היא לבנה, או מקמח חיטה מלא, או משיפון/ אורז/ קינואה/תירס/כוסמין/סויה וכו'.

בקשר לחיטה מלאה לא אורגנית , נדמה לי שעיקר הריסוס מצטבר בקליפות הגרעינים (כמו בשאר ירקות ופירות), ואז קמח לבן הוא בעצם נקי יותר מהמלא. מישהו יודע?

קיראו את ההמשך ב לקלף או לא לקלף

למישהו יש התנגדות לפירוק הדף?

מאחר שגם הילד שלי חי בעיקר על פסטה, בדקתי קצת (באופן חובבני)
מסתבר שבפסטה יש גם לא מעט חלבון - 11.5 גר' ל-100 גר' (לפני בישול). קראתי שאנחנו זקוקים לכגרם חלבון על כל קילוגרם בגופנו, לכן כנראה שילד קטן (שלי שוקל 16 קילו) יכול לקבל יותר ממחצית התצרוכת היומית שלו רק מפסטה. קצת חלב סויה וחביתה בבוקר והגענו לצריכה היומית.
מה שחסר בעיקר בתפריט כזה הוא ויטמינים ומינרלים. כנראה שהם מקבלים את זה מהתוספים בדגני הבוקר ובחטיפים. בכל מקרה, הילד גדל היטב והוא ערני ואנרגטי, כך שכנראה שהכל בסדר.

ערן, אני מאוד אוהבת פסטה...
ויטמינים ומינרלים אפשר למצוא ברוטבי פסטה - עגבניות, קישואים, בזיליקום, פטריות, טונה וכו'. אפשר להוסיף לפסטה כמעט הכל לא?
שתפו אותו בהכנה של מנות חמות וקרות. בני מאוד אוהב לחתוך זיתים, מלפפון חמוץ תירס ועוד לסלט פסטה קר. בתאבון....

פסטה עם גבינה צהובה - עוד תוספת חלבון וסידן.

אין כמו פסטה!

תודה על הדף המרגיע הזה

יש לי הסגה אחת.
זה לא מדוייק שאם מסתכלים על הילד והכל בסדר הוא יכול לגדול באופן תקין ובריא רק על פסטה.
אני מכירה כמה משפחות שהילדים נראים נינג'ות, בנות ובנים. בשלבים מאוחרים יותר בגדילה התגלו חסרים משמעותיים של שנים בויטמינים שונים.
דוגמא נוספת לעניין זה היא משפחה קרובה, שחצי מהמבנות בה (כיום בנות חמישים פלוס) סובלות מאוסטואפורוזיס קשה למרות שהן גדלו כילדות שמנמנות, אוכלות מכל הבא ליד, גבוהות וחזקות. החסרים העצומים בסידן ובויטמין D הגורמים לאוסטאופורוזיס כל כך קשה מקורם בילדות.
עוד נקודה לעניין זה היא שממתקים וחטיפים הם לא בהכרח רעים, לרובם יש תוספות ויטמינים, סידן וכאלה, אז סרבן "אוכל בריא" יכול גם לקבל מרכיבים טובים מהממתקים דווקא.
מעבר לכך, היום יש תוספות תזונה לילדים שיכולות להשלים את מה שחסר. אפילו כדורים במציצה וכדומה. להסתכל על הילד ולראות שהוא עירני ומתפתח זה לא מספיק .

לרובם יש תוספות ויטמינים, סידן וכאלה
רק שהתוספות האלה לא נספגות בגוף אלה עוברות דרכו כך שמסוכן מאוד לבנות על ויטמינים לילד שלך על דגני בוקר או על במבות למינהם .

פסטה (כמו תפ"א, לחם, אורז,קורנפלקס וכו - אוכל מעובד חסר צורה וצבע אני קורה לזה) זה הרבה קלוריות עם ערך תזונתי אפסי. מזון מעובד ומנותק מהחיים שדורש מכה אחרונה של חום בשביל שיהיה אכיל.. (אפשר לצמצם על ידי גידול התבואה, טחינה עצמית, ויצירת פסטה).
אלטרנטיבה אמיתית: מכשיר ספירולי שכזה:

או כזה:


ואז אפשר לקחת קישואים, דלעות, גזר - ולהפוך לפסטה חיה ונאה וצבעונית ...:
http://static.flickr.com/96/[po]253575855 2c4a3e82df[/po].jpg


http://static.flickr.com/62/[po]163380889 f2743e47d8[/po].jpg

בתאבון.. רני - זה עוד מכשיר נחמד ל"בשבילנו"

מממ ,with passion, עשית לי תיאבון עם התמונות האלו באמצע הלילה 9-:
כבר יש לך דף מתכונים?

מתכונים מפורטים תוצרת בית ב-פסטה מירקות

מה ההבדל התזונתי בין לאכול קערת פסטה בלי רוטב לבין לאכול פיתה "עם כלום"?
(חוץ מהעובדה שאוכל חם ומבושל הוא יותר ביתי וכיפי?)

גם אני רוצה לדעת עוד על פסטה - רגילה, אורגנית לא-מלאה, אורגנית מלאה (לא טעימה לי )-:). הילדים יכולים לחיות על פסטה. זה ידוע. ולפעמים גם אנחנו המבוגרים זקוקים למנה חמה שאפשר לערבב עם חמאה ו/או שמן זית ולאכול ככה. שלא לדבר על הצורך הטכני באוכל מהיר וקל הכנה. בזמן האחרון אמנם התחלתי לבשל רוטב עגבניות ביתי והילדים אוכלים בתיאבון, אבל גם כשזה קורה, מה בכלל נשאר מבחינת ערכים תזונתיים בעגבנייה וגזר או בטטה ועשבים (כולם אורגניים) שבושלו ונטחנו בבלנדר? עוד יש שם איזה ויטמין לרפואה?
אני הולכת לקרוא ל ורד לב.

יש ויטמינים, השאלה איזה... ויטמין סי, אין ממש כלום. ויטמיני B את גם יכולה להניח שאין הרבה. ויטמינים כמו ,K,A, E נשארים, לא תמיד במלואם, כמובן. ומינרלים (ברזל, סידן כו') נשארים.
יש גם טוב בבישול- למשל ליקופן מהעגבניה שזמין לגוף רק אחרי שחיממו אותו והוסיפו קצת שמן (נכון, רוטב פסטה..)
אני מציעה כמה שפחות לטחון בבלנדר (למה זה טוב? חתיכות גדולות יותר זה עדיף) ולהוסיף ליד המנה ירקות טריים.

ככל שמבשלים פחות זמן, נשארים יותר הויטמינים מסיסי המים. דווקא במקום הזה טחינה יכולה לעזור, כי מאפשרת בישול מהיר יותר.
אופציה טובה היא אידוי, שהוא מהיר יחסית והכי שומר על הערכים התזונתיים ואחריו אפשר למעוך/ לטחון.
טחינה מאפשרת להכניס פנימה עוד ירקות שהילדים אולי לא היו בוחרים בעצמם. כן, זה טריק, אבל עובד יפה.
עדשים אדומים יכולים להכנס לרוטב וקטניות בכלל.
אם את יכולה לטחון את העלים והתבלינים כשהם טריים יחסית, זה עדיף, כמובן.

לאחרונה אנחנו אוכלים פסטה מאורז מלא של פסטה ג'וי (ככה נקראת החברה - וזה אורגני), זה ממש טעים. פסטת אורז מלא זה הרבה יותר טעים מפסטת חיטה מלאה. אם אוכלים את זה ממש טרי מהסיר, עם קצת שמן זית ומלח (להקפיד לבשל עם מספיק מלח), זה ממש טעים. הילדים שלי אוהבים את זה ואני חושבת שזה די מזין.

לאחרונה הבת שלי נדלקה על פסטה מעורבבת עם טונה וקטשופ.

אגב, אני חושבת שילדים כן צריכים הרבה פחמימות, אני פשוט רואה שהם בהתעקשות ממש דורשים את זה, אז אני לא חושבת שהמושג "קלוריות ריקות" הוא אותו דבר לילדים ולמבוגרים.

בתיאבון (-:

אוקיי, הבנתי בקשר לרוטב (ותמיד יש ירקות טריים ליד, הבכורה זוללת גם בגן וגם בבית, הקטן עוד לא כל כך מסתדר עם ירקות טריים).
אבל מה בקשר לפסטה עצמה? האם פסטה מחיטה לא-מלאה זה קטסטרופה, או במלים אחרות:
מה ההבדל התזונתי בין לאכול קערת פסטה בלי רוטב לבין לאכול פיתה "עם כלום"? (שאלה במקור קלמנ טינה).

אגב, אני חושבת שילדים כן צריכים הרבה פחמימות, אני פשוט רואה שהם בהתעקשות ממש דורשים את זה, אז אני לא חושבת שהמושג "קלוריות ריקות" הוא אותו דבר לילדים ולמבוגרים.
כפי שאופק אמר, אני פשוט חייב להסכים. הילדים דורשים את זה מתוך התמכרות. הם גם ידרשו שוקולד אם יתרגלו אליו (ראיתי בתים שזה ככה אצלכם, אין יום בלי שוקולד אחרת הילדים בקריז).

הילדים דורשים את זה מתוך התמכרות. הם גם ידרשו שוקולד אם יתרגלו אליו
אני מתקוממת בשם הילדים. זאת השמצה!
גם ילדים שרגילים לאוכל בריא ואוכלים אותו בהתלהבות פשוט נמשכים לפסטה עם כלום, פתיתים ולחם. לדעתי, הרבה יותר מאשר לשוקולד.
וראה זה פלא: ראיתי המון ילדים שאוכלים בעיקר דברים כאלה ונשארים בריאים וחיוניים (אולי זה קשור לעובדה שהם מתקדמים ממקום למקום רק בריצה).
כנראה יש הבדל בין תזונת ילדים לתזונת מבוגרים, והילדים יודעים מה טוב להם (לחרדתם של ההורים. גם שלי).

ובכל זאת, מה עם תשובות לשאלה שלי? יש הבדל תזונתי או אין?

כל הילדים אוהבים פסטה ורוצים לאכול אותה כל יום .
חלק קטן מהמבוגרים רוצים לאכול פסטה כל יום ואם כן הם איטלקים
אז מתי בדיוק הם נגמלו מפסטה לפי התאוריה של אופק שאתה מצטט ? אורי
אני חייבת להבין את זה כי אני מאוד בעד לתת לכל אחד לאכול רק מה שהוא רוצה וטעים לי כי בהרגשה שלי זה מגיע ממקום פנימי עמוק ורק מי שנלחמו בו ולא נתנו לו אתזה יגיע למקום שהוא אוכל מה שהוא לא צריך אחרי כן
>אילה א במחשבות על אוכל בעבודה<

כנראה יש הבדל בין תזונת ילדים לתזונת מבוגרים, והילדים יודעים מה טוב להם
לא, הילדים יודעים מה טוב להם אך ורק כאשר מניחים לפניהם אוכל אמיתי.
מתוך אוכל אמיתי, הילדים תמיד יבחרו את מה שטוב להם: איזה פירות, איזה ירקות, איזה אגוזים, שורשים, גרגרים, זרעונים, חרקים, ביצי ציפורים, איזה חלק בבשר הצייד הטרי, איזה צמחי בר למאכל מתוך מה שמלקטים (ולא רעיל), וכן הלאה.
במחקרים שנעשו על בחירת המזון אצל ילדים שהציעו להם מבחר גדול ומגוון של מזון אמיתי בלבד ראו, שהם בוחרים "בהתקפות" בדרך כלל, ולאורך השבוע זה יוצא מאוזן. למשל, ביום אחד כמות גדולה של מזון עם תכולת סידן גבוהה, ביום אחר המון מגנזיום וברזל, וכדומה.

"פסטה" לצורך העניין איננה אוכל אמיתי בשום צורה.
זה אוכל מעובד. נכון שפחות מעובד משניצל טבעול או מגלידת שוקולד עם פיצפוצי צ'וקלד צ'יפס, אבל מעובד. גם אם מדובר בפסטה מחיטה מלאה אורגנית, ובטח ובטח אם מדובר על פסטה רגילה מקמח לבן, שהיא פשוט זבל זבלי.
כשמדובר באוכל מעובד, אין לנו - בני האדם - שום "אינסטינקטים טבעיים" ושום "יודעים מה טוב להם". להיפך, אז מדובר במנגנון התמכרות שורד לב הסבירה אותו פעם יפה מאוד (לא זוכרת איפה).
אחד הדברים שקורים הוא, שבאוכל שמתמכרים אליו חסר משהו. חסרה מולקולה או משהו כזה (בחיי לא זוכרת בדיוק, רק את המבנה של ההסבר). אז הגוף מרגיש שחסר לו "עוד משהו להשלים את האוכל" ולכן מפתח תשוקה בלתי נשלטת לקבל "עוד מאותו האוכל" כדי להשלים את החתיכה החסרה. אממה? אף פעם אי אפשר להשלים, כי החתיכה תמיד חסרה! לכן נוצרת התמכרות לאותו אוכל, שהוא כמובן אוכל "ריק" ו"חסר" (ההיפך ממלא ומזין).

למה ילדים פגיעים יותר למזונות מעובדים?
בין היתר, כי אצלנו המבוגרים עובד גם הידע ואנחנו "מכריחים את עצמנו" לאכול בריא יותר.
אגב, יש ילדים ומבוגרים שלא אוהבים פסטה מי יודע מה. במשפחה שלנו, הבחירה הראשונה של הילדים היא תפוחי אדמה בכל צורה, ופסטה מתחשק להם פעם בכמה חודשים.
וגם האיטלקים לא אוכלים כל כך הרבה פסטה. זה סתם מיתוס. פשוט, הפסטה נפוצה בעולם, ואולי בקרב האמריקאים יוצאי איטליה היא הפכה לפתרון זול לעניים, אבל זה כאילו תגידו שהישראלים אוכלים כל יום פלאפל...

אורגנית מלאה (לא טעימה לי ).ריש גלית, יש כלמיני סוגים של פסטה אורגנית מקמח מלא. אני ממליה לך לנסות בזו אחר זו את כל החברות, כי יש כאלה שמרקמן גס וטעמן מאוד שונה מהפסטה הלבנה שלהתרגלנו אליה, ויש אחרות, שכמעט אין הבדל ביניהן לבין הפסטה מקמח לבן (ולרוב צבען בהיר יותר. כלומר, החום של הקמח המלא בהיר יותר).
אין לי לצערי חבילה של פסטה בארון כדי לתת לך המלצה.

ואוסיף על דברי מיצי החתולה, שזה גם עניין של הרגל. בהתחלה ערבבנו שני סוגי פסטה יחד, ולאט לאט הורדנו את המינון של הרגילה לאפס והילדים בכלל לא שמו לב.

בהתחלה ערבבנו שני סוגי פסטה יחד, ולאט לאט הורדנו את המינון של הרגילה לאפס
ככה גם אנחנו עברנו. פעם פסטה היתה אב מזון אצלי בבית

_בהתחלה ערבבנו שני סוגי פסטה יחד, ולאט לאט הורדנו את המינון של הרגילה לאפס
ככה גם אנחנו עברנו. פעם פסטה היתה אב מזון אצלי בבית_
מפרגן
באופן אישי מאוד מעריך אנשים שעושים שינויים בצורה הדרגתית. דבר שאני לא מצליח בו בד"כ. (אצלי בד"כ זה או שינוי חד או בלי השינוי)


לגבי ההתמכרות לפסטה וכו'
גם ילדים שרגילים לאוכל בריא ואוכלים אותו בהתלהבות פשוט נמשכים לפסטה עם כלום, פתיתים ולחם. לדעתי, הרבה יותר מאשר לשוקולד.
את בטוחה שיותר מלשוקולד?

באופן כללי יש לנו אינסטינקטיבית משיכה למזונות ריקים, כי אבולוציונית נועדנו לחפש את הפחמימות הפשוטות במזון, מזונות מתוקים, וכו'.
זה נכון גם לגבי עוד בעלי חיים שנחפשים לקלוריות ריקות, מה שרק מחזק את הטענה לגבי האינסטינקטיביות הזאת.
במהלך האבולוציה לא היו פחמימות ריקות, ולכן עוד לא למדנו לא להימשך אליהן.

אני חייבת להבין אתזה כי אני מאוד בעד לתת לכל אחד לאכול רק מה שהוא רוצה
לדעתי זה נכון רק לגבי מזונות טבעיים.
אם ילד אחד רוצה תאנים, אז תני לו תאנים.
אם השני רוצה אורז מלא - אז תני לו אורז מלא.
כשהם דורשים שוקולד נוטלה - תתייחסי לזה כאילו דרשו סיגריות.

ראיתי המון ילדים שאוכלים בעיקר דברים כאלה ונשארים בריאים וחיוניים (אולי זה קשור לעובדה שהם מתקדמים ממקום למקום רק בריצה).
פסטה זה מזון סביר-מינוס (ולא ג'אנק טהור) לספורטאים.
פעילות גופנית נמרצת משפרת פלאים את העיכול, שורפת את הקלוריות הרעילות, ובכלל מהווה אחלה של detox כנגד הג'אנקיות של הפסטה.

הפחמימות הפשוטות במזון
אם הבנתי נכון, גם עמילנים מבושלים הם פחמימות פשוטות
(היו פחמימות מורכבות, והפכו לחד-סוכר לאחר הבישול, לא?)

פעילות גופנית נמרצת משפרת פלאים את העיכול, שורפת את הקלוריות הרעילות, ובכלל מהווה אחלה של detox כנגד הג'אנקיות של הפסטה.
אם ככה אין שום בעיה שילדים יאכלו פסטה... לפחות אם אין להם טלוויזיה בבית, והם לא משחקים במחשב, והם לא צריכים לשבת בשקט בשיעורים בבי"ס.
ראיתי היום את האחיין הבכור שלי מכין שיעורים. זה היה אחד המחזות היותר קופצניים שראיתי בחיי.

בהתחלה ערבבנו שני סוגי פסטה יחד, ולאט לאט הורדנו את המינון של הרגילה לאפס והילדים בכלל לא שמו לב.
הילדים הם בכלל לא הבעיה במקרה שלי, הם אוכלים פסטה וממש לא מעניין אותם איזה סוג. פסטה היא פסטה היא פסטה. אלא מה - אני לא סובלת את המלאה P-:

_אם הבנתי נכון, גם עמילנים מבושלים הם פחמימות פשוטות
(היו פחמימות מורכבות, והפכו לחד-סוכר לאחר הבישול, לא?)_
לא - מה שמפרק אותם לסוכרים פשוטים אלה אנזימים.

אני לא סובלת את המלאה
אז זהו: יש המון סוגים, יש להם טעמים שונים לגמרי, וגם אופן ההכנה חשוב, וגם עם/בלי רוטב ואיזה, ויש גם אלמנט של התרגלות.
פעם היה לי מוזר לאכול אורז מלא. הייתי צריכה להתרגל.
עכשיו לא יכולה לאכול אורז לבן. זה כמו קלקר.

אחרי ש קר שינדו קרא לי להציל את כבוד הפסטה, באתי.
כמי שזה מספר שנים מייצרת את הפסטה שלה בעצמה, אני חייבת לומר שזה לא מרגיש "מזון ריק" בשום צורה. אני לא תזונאית, אבל כמה שנים של אכילה מודעת גורמות לי לזהות בבירור מזון ריק כשאני רואה אחד. מה שכן, אחרי שהתרגלנו לטעם של הפסטה הטרייה תוצרת בית (מקמח מלא, בד"כ חיטה אבל לא רק, ומביצים אורגניות) -- אם יוצא במקרה לטעום פסטה יבשה תעשייתית, יש לה טעם תפל ומכובס, שגם הטוב שברטבים לא יעלים לחלוטין.
אני יודעת שיש גישות שאומרות שדגנים -- גם מלאים -- זה לא להיט גדול מראש. מי שבא מהגישות האלה לא מחזיק מפסטה (ואני לא מתכוונת לדבר על בעיות ספציפיות של רגישות לגלוטן). אבל גם לא מלחם (אלא אם כן ההתססה עושה משהו -- טוב או רע -- לדגנים). גם לא מדגן מלא מאודה או מבושל, כולל אורז, גריסים, כוסמת, שיפון, או מה שתרצו. לא כל כך ברור לי במה אשמה הפסטה יותר מכל הנ"ל.
כמו שכבר נאמר כאן, רטבים יכולים להיות כל דבר בערך. רוטב עגבניות, למשל, יכול בהחלט להיות נא, למי שמסתייג מבישול. זה טעים. רטבים יכולים להכיל קטניות, בשר טחון (אם כי בתור צמחונית לא ניסיתי בעצמי) גבינות באיכות טובה, ירקות ופירות חיים או מאודים, אגוזים וזרעים למיניהם, עשבים למיניהם -- הכל. כמו בכל סוגי המזון -- החומרים שאנחנו שמים בפנים זה בסופו של דבר מה שנאכל.
גם פיצה, אגב, זוכה ליחסי ציבור גרועים שלא בצדק, ומאותן סיבות (ואני לא מתייחסת כרגע להסתייגויות עקרוניות ממוצרי חלב או חיטה, כי מי שמסתייג מהנ"ל הדיון כולו מיותר עבורו לחלוטין). הייצור התעשייתי שלה הוא אכן ג'אנקי, משמין ומזעזע -- גם בטעמו, לרוב. אבל פיצה עשויה בבית מחומרי גלם טריים וטובים ובלי אף E היא בעיני ארוחה שווה בהחלט. בצק דק (מלא, בטח שמלא), הרבה ירקות (וכאן מרוויחים מזמן האפייה הקצר יחסית -- לרוב הם יוצאים לי מהתנור רק חצי אפויים ומתפצפצים עדיין), מעט גבינה משובחת -- מה רע?

לא כל כך ברור לי במה אשמה הפסטה יותר מכל הנ"ל.
הבעיה העיקרית היא בחיטה.
לחם לא שווה יותר מפסטה. תלוי כמובן איזה לחם ואיזה פסטה, אבל אין הבדל גדול.
בעיקרון, רוב הדגנים האחרים יותר טובים מחיטה: אורז (אם הוא מלא), שיבולת שועל, שעורה (גריסים הם שעורה), כוסמת, שיפון וכוסמין. אבל גם זה תלוי, כי יש אנשים שרגישים לחלקם או לכולם, וכנראה באופן כללי לחלק גדול מהאנשים כל הדגנים באשר הם - בעייתיים.
פסטה ביתית מקמח מלא נשמעת לי מעדן, אבל שוב - תלוי למי, ותלוי באיזה מינון.

פסטה ביתית מקמח מלא נשמעת לי מעדן.
סמדר נ, אפשר מתכון?
בשמת א, למה החיטה גרועה יותר משאר הדגנים - בהנחה שאוכלים דגנים מלאים ואופים/מבשלים לבד?
אם את זוכרת באילו דפים כבר התקיים הדיון הזה - אם כבר התקיים - אשמח לקרוא שם, לא צריך להתחיל מהתחלה.

למה החיטה גרועה יותר משאר הדגנים - בהנחה שאוכלים דגנים מלאים ואופים/מבשלים לבד?
בגלל הגלוטן, מן הסתם...

אפשר מתכון?
כ-3 כוסות קמח (אפשר בהחלט גם שיפון וכוסמין, אין חובת-חיטה. אני לפעמים מחליפה חצי מהכמות בקמח פסטה של שטיבל, מס' 9, כי הוא משפר את מרקם הפסטה, אבל זה קמח לבן ובאמת שאפשר בלעדיו), 3 ביצים גדולות, רצוי בטמפרטורת החדר, כף שמן זית ומעט מלח.
לעשות בצק מהכל. אם לא מצליחים בשום אופן לאגד את כל הקמח, להוסיף כל פעם כפית מים עד שכן מצליחים (מקבלים חוש לכמויות ככל שמתאמנים על זה יותר. יש גם הבדלים בכמויות כתוצאה מסוג הקמח, האיזור שנמצאים בו ומזג האוויר). הבצק צריך להיות זהוב, אחיד, גמיש, לא רך, בעל ברק קל ומשתחרר בקלות מהידיים. כשהוא מגיע למצב הזה, אפשר לעזוב אותו רבע שעה בצד. אם מתכוונים לנוח ליותר מרבע שעה, או אם מזג האויר יבש במיוחד, כדאי לכסות במגבת מטבח לחה.

עכשיו -- ליצירת האטריות:
הדרך הקלה -- מכונת פסטה ידנית. מחלקים לחלקים, מרדדים במכונה לעובי הרצוי, וחותכים בחלק המתאים לכך במכונה, בהתאם לסוג האטריות שרוצים. כך אני עושה.
הדרך שעושה כושר ומשמשת יופי של רפואה מונעת אוסטיאופורוזיס -- מחלקים לחלקים, מרדדים במערוך לעלה דק ככל האפשר וחותכים בסכין חדה מאד ברוחב הרצוי. זה לוקח יותר זמן, והופך את הפסטה למאכל דיאטטי בעליל -- כי אם לא תוסיפי שם הר שמנת, אין שום סיכוי שאכילתה תחזיר לך את הקלוריות שהשקעת בהכנה. כך עשיתי פעם.

והבישול: בסיר מלא מי מלח רותחים. הפסטה מוכנה כשהיא מתחילה לצוף (אני נותנת לה עוד דקה שתיים כך, אבל זה תלוי בעובי הפסטה. צריך פשוט לטעום ולבדוק).

בגלל הגלוטן, מן הסתם...
למיטב ידיעתי יש גלוטן לא רק בחיטה.
בשמת, שוב -- מי שיש לו הסתייגות עקרונית מדגנים, ומחיטה בפרט, לא צריך להסביר לי למה הוא מסתייג גם מפסטה. זה ברור לי לגמרי. אבל מי שמסתייג בטיעון שזה "אוכל מעובד" או "קלוריות ריקות" -- כנראה לא הבנתי אותו איפהשהו. זה לא אוכל מעובד יותר מלחם שאור ביתי אורגני, או מהחיטה של החמין.

רוצים מתכון לפיצה מחיטה מלאה!! והאם ניסית עם קמח מלא אחר? (נניח שיפון?)

_למה החיטה גרועה יותר משאר הדגנים - בהנחה שאוכלים דגנים מלאים ואופים/מבשלים לבד?
בגלל הגלוטן, מן הסתם..._
גם בדגנים רבים אחרים יש גלוטן. (שיפון, שיבולת שועל, כוסמין, שעורה)

סמדר נ, תודה! העתקתי לדף בית שלי אבל נראה מתי אנסה להכין (ואז בטח יצוצו שאלות).

זה לוקח יותר זמן, והופך את הפסטה למאכל דיאטטי בעליל – כי אם לא תוסיפי שם הר שמנת, אין שום סיכוי שאכילתה תחזיר לך את הקלוריות שהשקעת בהכנה.
D-: איזה פחד!

רוצים מתכון לפיצה מחיטה מלאה!!
למעשה, כל מתכון טוב שיש לך עם קמח לבן -- רק כדאי להגדיל קצת את כמות המים. בצק של פיצה הוא שטוח, ולכן הוא לא ניזוק מה"נפילה" ומהדחיסות שלפעמים עושים צרות במעבר מקמח לבן לקמח מלא (פשוט כי הוא נפול בכל מקרה )..
טוב, הנה מתכון לבצק ל-2 עיגולי פיצה (לא שלי, של אהרוני, ובמקור הקמח לבן):
4 כוסות קמח (אפשר 3 מלא ו 1 מנופה, כדי ליצור מרקם נעים יותר, אבל בהחלט אפשר גם הכל מלא)
כפית מלח
30 גרם שמרים
2 כוסות מים פושרים
4 כפות שמן זית
(לא זוכרת אם אצלו מופיע סוכר או לא. בכל מקרה, לדעתי אין צורך)
ממסים את השמרים במים, מערבבים את הקמח עם המלח, יוצרים גומה בקמח, שופכים לתוכה את השמרים המומסים ואת שמן הזית, ולשים על משטח מקומח לבצק אחיד ורך (לא להיבהל מזה שזה רך -- לישה נמרצת מגבשת אותו כראוי בדרך כלל, ורק אם היא לא עושה את זה אחרי פרק זמן, אפשר להוסיף עוד קמח).
מעמידים במקום חמים עד להכפלת נפח, מוציאים את האויר, מחלקים לשניים (לדעתי בשלב הזה אפשר להתפיח שוב), מרדדים כל חלק לעיגול בקוטר 33 ס"מ בערך, ושמים עליו מה שבא לך.
אה, וכדאי מאד לאפות על אבן שמוט. מי שמרבה לשלוח ידו/ה בפיצה ובלחם -- זה שווה כל שקל מהמחיר (הלא-מאד-גבוה). אפשר גם לקנות רשתות פיצה עגולות בחנויות לבשלנים, אם לא רוצים/יכולים לפתח את המיומנות הנדרשת להנחה מהירה של עיגול בצק עם תוספות על אבן לוהטת.
אם אופים רגיל, נראה לי ש 200 מעלות בחום תחתון בלבד, או לחילופין לאפות מעט את הבצק לפני ששמים עליו תוספות (כדי למנוע מצב שהגבינה והירקות כבר שרופים והבצק עדיין נא).
והאם ניסית עם קמח מלא אחר? (נניח שיפון?)
כן. מבחינת המרקם יצא בסדר, מבחינת הטעם -- נו, זו שאלה של טעם. שיפון מתחבר לי יותר ללחמי שאור ולזמני התפחה והחמצה ארוכים. טעם של שיפון הוא חזק ודומיננטי -- לי נראה שלפיצה מתאים יותר בצק בעל טעם פחות מודגש. שוב, שאלה של טעם. לעומת זאת כוסמין יוצא חביב (הוא רק יקרררר...).
בכל מקרה, אם את מחליטה לעבוד עם שיפון, צריך להוסיף גם חיטה לעסק (אני מסתדרת עם 25% חיטה מינימום, אבל המספר הזה נכון לבצק שאור. ייתכן שבבצק שמרים המספר קצת שונה. בכל מקרה צריך לבדוק ספציפית ולא להירתע מהוספת חיטה אם עצבייך יקרים לך). שיפון מייצר עיסה דביקה ובלתי ניתנת להתמודדות כשהוא לבד.

רוצים מתכון לפיצה מחיטה מלאה!! והאם ניסית עם קמח מלא אחר? (נניח שיפון?)

גברת פלפלת, אולי כדאי לך לנסות פיצת-כוסמין (כל מתכון רגיל לפיצה, ורק להחליף קמח רגיל בכוסמין מלא. בד"כ צריך פחות קמח כי הוא "כבד" יותר).

אני אופה פיצות-שאור משיפון, ואצלנו אוהבים אותן מאד, אבל שיפון הוא קמח שקשה לעבוד אתו (הוא יבש ופחות "מזמין"), הפיצות חייבות להיות דקות מאד (אני פשוט מורחת שכבת בצק דקה על התבנית, בכלל, זה לא בצק שאפשר לעבד ולמתוח כמו בצק-פיצה רגיל, בגלל שאין בו הרבה גלוטן - הוא פשוט לא גמיש), וקשה להשיג את אפקט הפריכות של חיטה (זה קל יותר עם כוסמין). בקיצור, למי שמאד אוהב שיפון זה מאד טעים

כוס וחצי קמח שיפון
שלוש כפות קמח תירס
שלוש כפות שמן זית
חצי כוס מים

אם את עובדת עם שמרים אז 10 גרם שמרים
אם את עובדת עם שאור אז כמעט חצי כוס שאור

לשים הכל ביחד למשך 15 דקות ומניחים לתפוח עד שהבצק מכפיל את נפחו (ענין של כמה שעות עם שאור, פחות מכך עם שמרים, ובקיץ זה תמיד מהר יותר). מוציאים את האוויר, לשים שוב, "מורחים" על התבנית/אבן פיצה, מוסיפים מעל כל מה שאוהבים (אנחנו תמיד מוסיפים, על בסיס של רוטב עגבניות: פלפלים ו/או פטריות ו/או פרוסות קישואים דקות, גבינת מוצרלה, פרוסות של פרושוטו, ביצה, והרבה בזיליקום). מעט שמן זית מלמעלה.

מכניסים לתנור חם (חום בינוני) למשך כחצי שעה או עד שהריח מוציא אתכם מדעתכם

אוי סמדר איזה קטע, השארתי את הדף פתוח בזמן שהכנתי פיצה, ולא ראיתי שגם את הוספת

אני עובדת כאמור עם בצק שהוא כמעט 100% שיפון, וזה בסדר לי, אבל מצד שני אף פעם לא הכנתי פיצה מחיטה אז יכול להיות שאני פשוט רגילה לשטיקים של שיפון

להכין פסטה בבית זה הכי כיף. שווה להשקיע מעט יותר ולקנות מכונת פסטה איכותית כי היא תחזיק מעמד שנים על גבי שנים. לי למשל יש מכונת אטלס של מרקטו. כמו זו שראיתי כאן ב"בונדיגו" - http://www.bondigo.co.il/item.php?pa=741

מה ההבדל בין סתם חיטה לחיטת דורום?

יאמי יאם, בעיני פסטה יכולה להיות ארוחה טעימה ויחסית בריאה, הכל תלוי מה עושים איתה. אם הפסטה מקמח מלא, ומכילה רוטב עתיר ירקות, המספקים לנו ויטמינים ומינרלים - מה רע? ולילדים שמסתייגים מירקות בתוך הפסטה שלהם או בכלל, אפשר לטחון את הירקות עד כדי קבלת רוטב ''חלק'', בלי החתיכות שהם כ''כ שונאים
מעט פסטה לצד סלט ירקות גדול ועשיר - חגיגה טעימה ומלבבת
משוגעת על פסטה