אדמת מרפא נשית התרמה לזכר בשמת

**אמ"ן – אדמת מרפא נשית
מסע גיוס תרומות לזכרה של בשמת אבן-זהר**

אָמֵ"ן.
אדמת מרפא נשית.
כפר לריפוי, להחלמה ולצמיחה מטראומה מורכבת מפגיעה מינית.
אמ"ן היא קהילה חדשנית של מטפלות, מטופלות, מתנדבים ומתנדבות. אמ"ן מיישמת הבנה עמוקה של פוסט-טראומה, היענות לצרכים של הנשים הפגועות ועקרונות טיפול יעילים והוליסטיים.
בשמת, שכל חייה פעלה למען רווחתם של נשים וילדים, בשמת שאמרה "אילו רק יכולתי לשכנע נשים לתפוס יותר מקום בעולם", בשמת שהדגישה שוב ושוב את חשיבות הקהילה התומכת ואת המנגנונים החברתיים והמוסדיים שעומדים ביסוד פוגענות ודורסנות, בשמת, שהקדישה באופן קבוע עשרות שעות שבועיות להתנדבות – בשמת היתה מוצאת באמ"ן בית חם ובשורה מרגשת.
היום, ביום השנה למותה של בשמת, אנחנו יוצאות למסע גיוס תרומות לאמ"ן. כך אנו רוצות לזכור את בשמת, להקדיש לה את אהבתנו, ולממש את העקרונות שביסוד עשייתה הברוכה.
מה המייסדות של אמ"ן מספרות לנו על החזון שלהן ועל הכפר הטיפולי?

"בשורש הפגיעה עומד הנישול מכוח, הנישול מבחירה, 'לקחו לך את השליטה', ואנחנו מסתכלות על זה גם בקונטקסט חברתי. אמ"ן רואה את הפגיעה כחלק מהחברה, וכך גם את ההחלמה".
בשמת תמיד שאפה להחזיר את כוח הבחירה ותחושת הבחירה לנשים אתן עבדה. "אותו את לא תוכלי לשנות" היא שבה ושיננה לנשים שפנו אליה, מבקשות עזרה ביחסים מרעילים, "רק את עצמך. תקשיבי לגוף, לצרכים, לרצונות שלך. מה את אוהבת? מה את רוצה? מה את יכולה לעשות כדי להתחזק?"

"'הדיאלוג הפתוח' שואל את האישה: 'מה החוכמה שאת מביאה? תלמדי אותנו מה עוזר לך, מה הכוח שלך'. הרבה פעמים הן אומרות 'אין לי כוח', ואנחנו נתעקש ונזכיר את הכוח, והכוח מתגלה. את פתאום נזכרת - שאת יודעת לדאוג לעצמך, שאת יודעת מה טוב לך, ששנים ארוכות גם הפוגעים וגם החברה, המשטרה, בתי המשפט, אמרו לך 'את לא יודעת מה טוב לך, אנחנו יודעים', אז את שוכחת, את לפעמים מאמינה לזה. כשאנחנו מזכירות 'את יודעת', 'את יודעת', אז כל אישה נזכרת".
בשמת בחרה ליצור ולגדל את משפחתה בלידה ביתית וחינוך ביתי חופשי, מתוך אמונה ביכולתו של כל אדם לגדול וללמוד, ומתוך אמונה בידיעה הפנימית מה טוב ומה נכון לי. היא מחתה שוב ושוב, בדיבור ובמעשה, כנגד בעלי שררה ואנשי מקצוע שמיישמים (לעתים בכוונה טובה או בשוגג) פרקטיקות שנוטות להחליש בני אדם. פרקטיקות שלעתים שוללות מהפרט יכולת בחירה, ולוחצות על אמהות ונשים ללכת בדרך "נורמטיבית" - שאינה תמיד נכונה ומיטיבה.

"הקצב הוא איטי", מוסיפה כהן, "בגלל זה אמ"ן מבקשת להביא משהו שהוא לא מוגבל בזמן כמו בשאר המקומות. אנחנו מאפשרות להיות כאן שלוש שנים, וזו הליכה איטית עם האישה, בקצב שלה, עם החוכמה שלה".
בשמת, שליוותה נשים וילדים בתהליכים איטיים רבי-שנים, היתה יכולה לספר לנו עד כמה הזמן הזה נחוץ, ועד כמה לא נכון ולא בריא להציב גבולות זמן לא-ריאליסטיים, ולדחוף לשינוי טרם זמנו.
כך בהריון שנמשך יותר מ-40 שבועות, כך בלידה הדרגתית ואיטית, וכך בתהליכים רגשיים עדינים.

כחלק מהריפוי הנשים מתחברות לטבע שלידן, ולערוגות הירקות וצמחי מרפא. "אנחנו מכינות אוכל ביחד, מזינות את הגוף, אנחנו עושות טיולים ביער". "לצמחים יש יכולת מופלאה" אומרת קרן פטר, ההרבליסטית: "יש כל כך הרבה מחקרים על האופציה לגעת באדמה, הביטחון שזה נותן, נוגדי הדיכאון, בכלל היכולת לצאת החוצה ושיהיו לי כלים ומשאבים שהם תמיד זמינים, שיכולים לתמוך בתהליך שלי"
שוב ושוב, בייחוד בשנים האחרונות לחייה, תיארה בשמת את חשיבות השהות בטבע, החיבור לאדמה והתרומה הממשית שלהם להחלמה ולהבראה. שוב ושוב ביקשה מאנשים שיעזרו לה להגיע לחוף הים, וייחלה לגור במקום תומך בו תוכל לצאת כל יום לגינה. שוב ושוב ייחלה לבשל ולאכול יחד עם אנשים אחרים, כדי להתגבר על תת-המשקל וחוסר התיאבון שהיו לה בני לווייה קבועים.

"אנחנו לא יכולות להזמין לפה נשים לתהליך ולדעת שבחודש הבא נגמר הכסף. אי אפשר לומר להן: 'לכו הביתה, תחזרו לרחוב, תחזרו לאשפוז, לכו תתאבדו'. אנחנו צריכות לדעת שאנחנו פה לאורך זמן, לטווח רחוק, וזה מה שהוראות הקבע מאפשרות".
אחד מתחביביה של בשמת היה ניהול חשבונות. היא אהבה את הסדר והארגון הנלווים לעבודה זו. התכנון ושיקול הדעת הכרוכים בניהול כספים הביאו לה תחושת רווחה ומרפא.
ההתעקשות של אמ"ן על הוראות קבע, והדבקות בעקרונות של קיימות כלכלית ותחושת בטחון רגשית, היו זוכים להערכתה ולתמיכתה הנלהבת.

על כל אלה ועוד הרבה יותר, אנחנו מאמינות שתרומת הוראת קבע לאמ"ן עולה בקנה אחד עם רוחה של בשמת, עם ערכיה ועם הדוגמה האישית שנתנה.

אנשים ונשים רבות, אחרי מותה, הצרו על כך שלא עזרו לה מספיק ולא יכלו לתמוך בהחלמתה.
לכל אלה שהרגישו כך אנחנו שולחות היום מסר של אהבה ותקווה: אפשר לתקן. אפשר לעזור. אפשר לתמוך בנשים אחרות. אפשר לקדם ערכים של הקשבה, חמלה, ושינוי תרבותי.
זה לא חייב להיות הרבה. גם הוראת קבע של 25 ש"ח לחודש היא משמעותית, ותתרום להכנסה הקבועה ולתחושת היציבות והבטחון של כולן.
כל סכום – אם הוא מגיע בעקביות - יעזור לנו לתת אמון. אמון בעצמנו, בזולת, בהחלמה, בעתיד.
אנא, תרמו הוראת קבע לאמ"ן. עזרו לנו להחזיק את המקום ולעזור לו לשגשג ולפרוח.

אי שם, כך אנו מאמינות, בשמת תגיל ותשמח במעשה, ותברך אתכן על כל גרוש שנתתן.

(כל הציטוטים לקוחים מכתבתה של שלומית שרביט-ברזילאי ב- Ynet)

לאתר של אמ"ן:
https://www.ohela.org/

לתרומות: https://www.ohela.org/contributions

לכתבה בווינט:
https://www.ynet.co.il/activism/article/S1Fi0Iozd

באופן טבעי

באופן טבעי