בלוג תזונת ההריון שלי

[בדרך_לשניים*]

נפתח בווידי: הייתי חסידה נלהבת של הדף של גוגוס (החיוניות שלי חלק ראשון) והצטערתי מאוד לראות אותו מגיע אל קצו (השמח, האופטימי ומלא התקווה לעתיד). חשבתי לעצמי, אולי נפתח עוד דף התבחבשויות במזון טבעי יותר פחות. בעודי מהרהרת- נכנסתי להריון. כבר מכירה מלפני ולפנים את דפי תזונת ההריון שבאתר, אותם קראתי ללא הרף במהלך ההריון הראשון. מקווה שנמצא מקום גם לדף הזה ושהריוניות האתר יוכלו לחלוק ולשתף מה עובר עליהן מבחינה תזונתית.

אני כרגע בשבוע 15. את ההריון התחלתי במצב תזונתי סופר מעולה. טסנו בקיץ לאירופה, אכלנו טוב והלכנו המון ברגל (משהו כמו שמונה או תשע שעות בכל יום). חזרנו לארץ רזים (לא, לא התינוק, רק הוריו) ומרגישים טוב. ושאפתי לשמור על זה. שתיתי הרבה שייקי פירות, אכלתי הרבה סלט ובטטות בתנור עם טחינה. אבל אז הגיעה נקודת השבירה.

כמו שדובר כבר בדף של גוגוס (דף חדש, בעיות ישנות), נדמה לי שהשבר הגיע בעקבות ניסיון להחזיק באוויר יותר מדי כדורים. למעשה, אני ממש יכולה לשים את האצבע על העניין הספציפי מאוד. אני נוהגת להתאמן (בעתות שגרה רצה ושוחה, בעתות הריון הליכה מהירה ושחייה) בתדירות של יום כן - יום לא. זה לא אינטנסיבי מדי עבורי ובכל זאת שומר אותי בכושר טוב. לפני חמישה שבועות נרשמתי לקורס, שבו לומדים טכניקת שחיית חתירה. הקורס דורש 2-3 אימונים בשבוע כדי להצליח לעמוד בקצב ולהשתפר.

באימון אחרי אחד השיעורים הראשונים החלטתי לעשות אימון הליכה מהירה ואחר כך גם לשחות. אני אף פעם לא עושה אימונים משולבים כאלה, וזה גם לא יצא מוצלח במיוחד (כי קודם הלכתי ואחר כך שחיתי, מה שהבטיח רגליים עייפות שמתקשות לנוע במים). בקיצור, זה שבר אותי. לא שמתי לב לזה מיד, אבל משם התחילה ההתדרדרות התזונתית שנגגרת איתי עד עכשיו.

והגוף, כמו הגוף, מאותת בעדינות ואז באלימות, ולאחרונה התעוררה בי איזו פטריה רדומה שממש לא רציתי לשמוע ממנה במהלך ההריון.

אז אני פה. עוד יותר מחצי הריון לפני, ואני רוצה להזין את עצמי ואת העובר שלי באוכל בריא וטעים, שלא מטעמים רגשיים.

אתן פה?

[דניאל*]

אני פה, לא בהריון, אבל מתעניינת, ופה!

[בדרך_לשניים*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב...

מנפלאות הפיקוח הבלוגי על התודעה: את הבוקר התחלתי בעוגיית תמרים (שומדבר שמזכיר בריאות, אל תתנו לתמרים להטעות אתכם) אבל מיד אחר כך חציתי מנגו והזאטוט ואני אכלנו אותו יחד בהנאה רבה. בתקופה האחרונה כשאני יורדת מהאוטובוס שמוביל אותי לעבודה אני קונה איזו זוועה רולדינית כזו או אחרת (מאפה תפוחים או קשקוול, לפעמים עם אייס קפה לצינון האווירה ופקיחת העיניים). הפעם ירדתי בתחנה לפני ועברתי דרך האורגניק מרקט. עכשיו אני פה מול המחשב עם לחמניית הרדוף, בתוכה גבינת לבנה חמוצה עם אבוקדו. אושר קטן. לצידי גם צימוקים ושקדים, ויש גם תפוח ועוד מנגו (מכורה, מה יש לומר).

נראה לי שהאתגר יגיע בסביבות הצהריים. עוד לא גיבשתי מדיניות ברורה בנושא וכאן בדרך כלל מדובר בארוחות צהריים כבדות במיוחד (על חשבון העבודה, אלא מה) במקומות כמו האדסון (סלופי ג'ו מעולה) או פסטה מיה (המיצתפוזים מגיע שם סחוט טרי, נחשב כמעט בריא, לא?).

שיהיה שבוע מוצלח...

[בדרך_לשניים*]

ממשיכים...

שיעור השחיה שאמור היה להיות אתמול בערב התבטל- המדריך נתקע בפקק מים המלח... בהתחלה עוד הייתי אופטימית לגבי עצמי וחשבתי שאלך לעשות אימון שחייה או חדר כושר, אבל בסופו של דבר צנחתי לישון כבר בתשע, מיד אחרי שהקטנטן נרדם. לא אכלתי יותר מדי אתמול, וזו אחת הבעיות העיקריות שלי ברגע שאני עוברת לתזונה בריאה- כמויות המזון שאני צורכת מצטמצמות פלאים. קמתי רעבה וחלקתי עם התינוק את שייק הפירות שלו (מנגו, בננה, קשיו). צריכה לחשוב על עוד רעיונות לאוכל, שמכינים בקלות ומשנעים בקלות לעבודה.

[בדרך_לשניים*]

הריוניות האתר- איפה אתן? בואו, בואו, לארח חברה

היום אכלתי לא רע בנתיים. צהריים אכלנו ב-liv שזה מטבח בריאותני שכזה, ככה שאפילו ארוחת הצהריים לא זעזעה את יומי.

בתכנון- הכנת מרק. ההתלבטות- איזה מרק בדיוק... אולי מרק כתום.

[בדרך_לשניים*]

ימים טובים עוברים על כוחתינו, אולי קצת בזכות הבלוג, למרות שדי שומם כאן.

הבוקר הזאטוט ואני שתינו שייק ירוק, אחר כך אכלתי לחמניה מקמח מלא עם גבינה ואבוקדו, ועכשיו יוגורט עם הרבה פירות.

אני חושבת על כל מיני אפשרויות שיקלו על חיי בתקופה הזו (נניח- עוזרת). קצת קשה לי לכתוב כאן בלי הד, אז אם אתן כאן- השמיעו קול

[גם_בדרך*]

@}

[בדרך_לשניים*]

אתמול קיבלנו משלוח פירות אורגניים, איזה אושר בקופסת קרטון.
בקיצור, הבוקר הכנתי לנו שייק פירות והחלטתי לדחוף פנימה גם קצת ירוקים (עלי קייל). קרעתי עוד ועוד עלים ודחפתי לבלנדר, עד לשלב מסויים שבו תהיתי אם הילדוד יסכים בכלל לטעום את מה שייצא מהבלנדר... שקשקנו הכל, מזגתי כוס בשבילי וכוס בשבילו, ו... נתתי לו לטעום ראשון!

הוא שתה בשקיקה ובהנאה (טוב, באמת היה טעים)

[קרן_שמש_מאוחרת*]

קוראת אותך. לא הריונית אבל מתחברת לעיסוק בתזונה במיוחד בתקופת ההריון. בהצלחה. @}

[בדרך_לשניים*]

כשגיליתי שאני בהריון שני, שמחתי מאוד, ומיד רצתי לקרוא שוב באינטרנט, מה בדיוק קורה בשבוע החמישי, לעובר ולי, ושלפתי מיד את הספר עם הגלגל והוצאתי את קלסר ההריון של הפצפוץ שכבר נולד, העברתי את כל הדפים לארונית המסמכים, ופיניתי מקום. הייתי בטוחה שאני לא אהפוך לקלישאה הזו של "בהריון השני, מרוב עיסוקים, כבר לא שמתי לב בכלל מה קורה". אבל הנה, השבועות חולפים, אתמול התחלתי את השבוע ה-16 ואני לחלוטין קלישאה מהלכת. הסיבה היחידה שאני זוכרת באיזה שבוע אני היא האפליקציה באייפון, את בדיקת הדם של החלבון העוברי עשיתי ביום האחרון האפשרי (ושכחתי את תוצאות השקיפות העורפית, כך שהייתי צריכה להעביר את זה בפקס ישירות למעבדה), התזונה שלי, כאמור, רעועה למדי, ובאופן כללי אם לא הייתי עייפה כל כך בסוף כל יום, ממש לא הייתי חושבת על זה שאני בהריון.

זה מוזר לי. בהריון הראשון חשבתי המון על התינוק שבבטן. גם אז לא הייתי מהסוג ששר לו שירים או מדבר אליו, אבל עשיתי דברים מתוך מחשבה עליו. נניח, גם כששחיתי חשבתי עליו שוחה איתי, ושמחתי שהוא שם, וגם כשאכלתי חשבתי עליו ובאופן כללי היה לי פנאי להתרכז בו, על אף שהוא לא תבע את תשומת הלב ממני בכוח (כמו, נניח, תינוקות שכבר יצאו לאוויר העולם).

[אישה*]

נראה לי שאת עדיין בהריון לפי התאריך, נכון? איך מתקדם עם האוכל? אני בתחילת הריון ודי עסוקה בתזונה...
הריונות קודמים אכלתי לפי המצב רוח והבחילה. עכשיו רוצה להיות מאוזנת יותר וקשובה באמת למה טוב לי ולעובר/ית(?)
עשיתי שינוי מאוד גדול בתזונה בין ההריון הקודם לעכשיו. נראה איך הוא יחזיק מעמד בהריון...
מענין לשמוע איך אצלך