באופן טבעי

לא מצאתי דף שעוסק בנושא אז אם יש אפשר לשבץ שם.
אני בהריון מתקדם ומאוד רוצה לתרום את הדם הטבורי. למישהו יש מידע בנושא? זה מהווה שיקול בבחירת מקום הלידה.
אני מעוניינת לתרום, לא בנק פרטי. לא הצלחתי למצוא שום מידע על זה כאילו לא באמת רוצים שנתרום. הפנו אותי למד'א אבל לא עונים שם, כול מה שיש לי זה שברי מידע ומועות שונות ומשונות.
אז: אם למישהו יש מידע מבוסס בנושא אשמח לשמוע!
אגב אני מתכננת לידה בירושלים, תודה רבה!

הנה אתר עם הרבה מידע על דם טבורי , אולי את יכולה להיעזר בו.

ואם כבר דם טבורי, באסה שאי-אפשר לשמור אותו בלידה ביתית!

אני כל כך נגד!
בעיקר בגלל כמות הדם העצומה הזאת, שהיא של התינוק.
אני בספק אם הייתי קמה יום אחד, ושמה שליש מכמות הדם שלי למשמורת באיזו חברה כדי אולי להציל פעם מישהו.

ולפרקטיקה:
פ"כ שפתחה את הדף - שאלי בבית החולים בו את מתכוונת ללדת.
חגית - שאלי את אחת החברות. אולי יאפשרו לך. אחרי הכל, הם די רוצים אותך כלקוחה...

_ולפרקטיקה:
פ"כ שפתחה את הדף - שאלי בבית החולים בו את מתכוונת ללדת.
חגית - שאלי את אחת החברות. אולי יאפשרו לך. אחרי הכל, הם די רוצים אותך כלקוחה..._
זה בדיוק העניין בבתי החולים ממה שאני מבינה יש חברות שישמרו על זה תמורת תשלום "סימלי" ואני רוצה לתרום, ואז הם מעבירים אותך ממספר למספר, ז"א אפשר לתרום אבל אף אחד לא יודע איפה.
אגב מאוד חבל שאת נגד, מכיוון שזה דם שאחרת הולך לפח וככה - בתרומה הוא יכול להגיע למישהו שמאוד זקוק לו, כול המחקרים מראים שדווקא בדם טבורי יש יותר סיכוי של אחוזי התאמה והצלחה בהשתלות. אז בדיוק כמו שאני במאגר הדם של תורמי מח עצם, למה שהדם של התינוק שנמצא בתוכי לא יהיה שם?
ממה שידוע לי לא נוגעים בתינוק.

ממה שידוע לי לא נוגעים בתינוק.
זה בדיוק מצג השוא

אילו לא היו חותכים (או חוסמים) - כנהל - את חבל הטבור מיד עם יציאת התינוק, אלא מחכים עד שיפסיק לפעום, הדם הזה לא היה נזרק לפח, אלא מגיע לתינוק.
זה נורא נורא.

טוב הגדרת הפח היתה מוגזמת כוונתי הייתה שזה סוג של הזדמנות שלא תחזור.
ובזמן האחרון שומעים יותר ויותר על היתרונות של העניין ותרומות שהצליחו מאוד. נראה לי שאני אבדוק באתר של "עזר מציון" מכיוון שיש להם בנק של מח עצם.

שאלה מאוד מעניינת - האם לשמור או לא את הדם הטבורי. ובכן, דעתי היא כזאת:

היום התחום של דם טבורי הוא תחום מאוד נחקר וצופים לו גדולות. צופים שניתן יהיה לרפא מחלות קשות, החל בסרטן ועד סוכרת וטרשת נפוצה.

בפועל, רוב הדברים הם עדיין בתחום התקוות וההשערות ולא בתחום הפרקטי.

היום חברות הדם הטבורי מבטיחות לשמור את הדם למשך 20 שנה בלבד, כך שיש סיכוי מאוד מאוד קטן שילדיכם יזדקק לו עד גיל 20 (כאמור- עדיין אין שימושים רבים פרקטיים, ומהו כבר הסיכוי (טפו טפו טפו) לחלות בסרטן בגיל הילדות - נמוך מאד.).
לעומת זאת, אף אחד לא חקר מה קורה לתינוק שלא מקבל את הדם הטבורי בלידתו, כלומר- האם ניתוק מוקדם של חבל הטבור יכול להוות למשל גורם סיכון לסרטן בהמשך החיים. אף אחד לא חוקר את זה כי אף אחד לא יכול להרוויח מזה כלום. לעומת זאת, הבנקים הטבוריים מרוויחים המון. כמו שאני רואה את זה, הדם הטבורי מכיל המון דברים טובים ומדהימים, שאכן סגולותיהם עדיין לא ידועות לנו במלואן. קראתי לא מזמן מחקר שגילה שחלק מתאי הגזע של העובר עוברים במהלך ההריון לאמא (העכברה, במחקר הזה) ונצמדים לאזורים במוחה שמתחילים בהם תהליכים פתולוגיים כגון ניוון מסוגים שונים, ומרפאים אותם! כך שהדם הטבורי כנראה באמת חשוב מאוד, אבל נראה לי שהתינוק בן יומו זקוק לו יותר מאשר אפשרות תיאורטית שאולי יהיה ניתן להשתמש בו יום אחד...

אבל זוהי דעתי בלבד..

ואגב - למה שלא יהיה אפשר לשמור דם טבורי בלידת בית? זה משהו שהמיילדת עושה וחברת הדם הטבורי מגיעה לקת את הדם ע"פ קריאה בכל שעה משעות היום.

ועוד משהו בנשוא - בכתבה לפני כמה חדושים באחד העיתונים נכתב שתנאי השמירה של החברות בארץ לא תואמים לתקנים בינלאומים.
ולכן הסיכוי שיוכלו להשתמש בדם קלוש מאד. היה כתוב שגם כמות הדם הנאספת, וגם הטמפרטורות בהן שומרים בארץ שונות מבנקי דם טבורי בעולם.
חוץ מהבנק של תל השומר - שהוא בנק ציבורי - אפשר לתרום זה לא עולה כסף אבל זה גם לא נשמר רק לשימוש התורם אלא הולך למחקר והצלת חיי מי שצריך.
זו הייתה כתבה ארוכה באחד ממוספי סופ"ש של ידיעות או מעריב. [לא הצלחתי למצוא ברשת קישור]

טוב אז הגעתי למנהלת של בנק הדם הטבורי הציבורי במד"א וזה המידע שהיא נתנה לי
א. האיסוף נעשה אחרי שהדופק מפסיק לפעום ומנתקים את התינוק מחבל הטבור אבל לפני יציאת השלייה.
ב. אם יש איזה שהוא משהו הם לא עושים איסוף.
ג. האיסוף מתבצע כרגע על ידם בבתי החולים איכילוב וולפסון ובבתי חולים במזרח ירושלים
ד. בתל השומר מתבצע גם איסוף ע"י הבנק הציבורי שם.
ה. הדם הנ"ל הולך גם למחקר וגם להצלת חיים
ו. האיסוף לא מתבצע בכול השעות- רק ביום , האדם שאוסף נמצא בחדר הקבלה ומציע את האופציה ליולדות.
ז. בשערי צדק התחילה לאסוף עמותה בשם: "דור ישרים" והם נותנים את הדם רק להצלת חיים
ח. בהדסה עין כרם אמורים להתחיל גם (ע"י מד"א) אבל זה עוד יקח זמן

מכאן שבלידת בית אפשר להשתמש רק בשרותי החברות הפרטיות...

בזמן האחרון שומעים יותר ויותר על היתרונות של העניין
קוראים לזה "תקציב פרסום".

אוי! לא עלה בדעתי שזה דם שהתינוק זקוק לו!

אוי! לא עלה בדעתי שזה דם שהתינוק זקוק לו!
אני עוד לא סגורה על העניין שהוא זקוק לזה כמו שכתבתי למעלה ד"ר יעל שכטר המנהלת של בנק הדם הטבורי אמרה לי ש
האיסוף נעשה אחרי שהדופק מפסיק לפעום ומנתקים את התינוק מחבל הטבור אבל לפני יציאת השלייה.
שזהו הנוהל בבתי החולים שאני מכירה גם ככה, לא נותנים להישאר מחוברים עד שהשלייה יוצאת.
חוץ מזה:
_בזמן האחרון שומעים יותר ויותר על היתרונות של העניין
קוראים לזה "תקציב פרסום"._
לא מדויק, לנו היה מקרה של לוקמיה במשפחה ואכן שאלו אם יש מישהי שעומדת ללדת כי סיכויי ההשתלה יותר טובים, לא הייתה ועשו השתלת מח עצם רגילה שתוצאותיה לא מרשימות. אז אני לא אומרת ללדת ילדים בשביל זה, אבל אם זה יכול לעזור למישהו אז למה לא. (והדם של העובר שלי לא יתאים למקרה הספציפי- קרובים מנישואין)

האיסוף נעשה אחרי שהדופק מפסיק לפעום ומנתקים את התינוק מחבל הטבור אבל לפני יציאת השלייה.
זה פשוט לא נכון - כמיילדת צפיתי בתהליך מספר פעמים, ויש צורך לבצע ניתוק מיידי בהחלט של הטבור.

לא נותנים להישאר מחוברים עד שהשלייה יוצאת
חיתוך חבל הטבור - כדאי לקרוא

אני שמחה שהדיון קיים וזו המטרה אבל כול הזמן הציטוט הוא חלקי וזה מעצבן.
אז דנה ה אני יודעת שאת מיילדת ולרגע אני לא מפקפקת בידע שלך אבל ציטטתי את יעל משיחה שהייתה לי איתה ומה שהיא אמרה לי זה ש:
האיסוף נעשה אחרי שהדופק מפסיק לפעום ומנתקים את התינוק מחבל הטבור אבל לפני יציאת השלייה.
אז אולי זה לא היה כך במקרים שראית אבל זה מה שהיא אמרה, שוב רלוונטי לגבי בתי החולים בהם היא מפעילה את האיסוף- לא פרטיים וכו'.
ובציטוט השני השמטת את החלק הראשון של המשפט: (שוב החלק הראשון הוא ציטוט מדבריה של אותה יעל)
_האיסוף נעשה אחרי שהדופק מפסיק לפעום ומנתקים את התינוק מחבל הטבור אבל לפני יציאת השלייה.
שזהו הנוהל בבתי החולים שאני מכירה גם ככה, לא נותנים להישאר מחוברים עד שהשלייה יוצאת._
אז עוד לא קראתי את חיתוך חבל הטבור אבל אתמול הייתי בסיור בבית חולים והמיילדת נשאלה על ניתוק מחבל הטבור ואם יש מצב לחכות עד יציאת השיליה ונעננו שלא. אז אולי עדיף שלא- שוב עוד לא קראתי את הדף הרלוונטי אבל גם ככה זהו הנוהל בבתי החולים שאני מכירה ועשיתי די הרבה סיורים בזמן האחרון וילדתי כבר פעם אחת. אז אם אפשר לבקש ויענו לבקשה מה טוב, אבל אם לא יענו אז זה לא משנה לעניין האיסוף.

גם ממה שאני יודעת, וביררתי עם אחת החברות הגדולות הפרטיות שעושות את האיסוף, מנתקים את חבל הטבור לפני שהוא מפסיק לפעום - מהסיבה הפשוטה שאחרת, הדם ממשיך לזרום לתינוק והכמות הנאספת קטנה בהרבה.
ניתוק מוקדם של חבל הטבור מגדיל מאוד את הסיכון לאנמיה. חיפוש קצר בפאבמד/מדליין מעלה עשרות מחקרים שהראו את הקשר הזה, באופן חד משמעי. ניתוק מוקדם, אגב, הוא סטנדרטי ביותר בבתי החולים כיום - אם היולדת לא תבקש מראש, יחתכו אותו סמוך מאוד ליציאת התינוק.
זאת אומרת, גם בלי קשר לשימור הדם הטבורי, אם אין סיבה טובה מאוד, חשוב להקפיד על חיתוך חבל הטבור רק אחרי שהוא מפסיק לפעום.

טוב אז מסתבר שיש הבדל בין החברות הפרטיות לבין מד"א. לטובת מד"א בנושא הזה, עכשיו נשאר לי לברר על "דור ישרים" ולהחליט סופית איפה אני יולדת. הבעיה היא שבשערי צדק אין ביות מלא אבל זה כבר נושא לדף אחר.
אני מקווה שהמידע שהבאתי אכן הוסיף ידע. וד"ר יעל שכטר ממד"א אמרה שאפשר לכתוב לה דרך האתר של מד"א והיא תענה בשמחה אז זו גם אופציה לבירור מוחלט לגבי עניין מתי עורכים את האיסוף.

לפני שילדנו בפעם האחרונה שאלנו את המיילדת שלנו.
היא אמרה שהדם הזה עשיר מאוד בכל מיני דברים שהתינוק זקוק להם, וביניהם הרבה ברזל.
בהנקה התינוק כמעט לא מקבל ברזל.
מכאן שהדם הטבורי הוא המקור העיקרי של ברזל לתינוק לחודשי חייו הראשונים.
וכשחותכים מוקדם מדי (עם או בלי קשר לאיסוף הדם הטבורי) מגיעים למצב שממנו סובלים כל כך הרבה תינוקות - אנמיה, ואז צריך לקחת תוספים, ואז מתחילות בעיות, ואז מה הפלא שבעוד 20 או 30 או 40 או 70 שנה המצב באמת לא יהיה מי יודע מה לאותו תינוק שהפך לאיש, ואז? אז באמת נשמח שהוצאנו לו את הדם הטבורי כשהיה תינוק. כי אז אפשר לרפא את מה שלא היה צריך לקרות מלכתחילה...

אז מה, כל הרופאים האלה לא יודעים את זה? למה מאפשרים את זה?????

או-אה חגית, איזו שאלה...
ולמה מאפשרים לתת פיטוצין בלי להסביר את הסיכונים שלו? ולמה מעודדים אפידורל? ולמה לא מרשים דולה? ולמה ולמה ולמה?

אז מה, כל הרופאים האלה לא יודעים את זה? למה מאפשרים את זה?????
התשובההקצרה היא - כסף! כסף! כסף!

ובפירוט - ראשית, בתי החולים לא מציעים את זה ולא מקדמים את זה במיוחד אלא רק מאפשרים את זה, בדיוק כפי שהם מאפשרים דברים אחרים. מאחר וזה לא באחריותם, הם לא צריכים לקרוא את כל המחקרים על זה ולהחליט בעצמם אם זה טוב או לא.
שנית, מגיעים כל מיני סוכנים של בנק דם טבורי ומביאים איתם עטים נוצצים, לוחות שנה, חופשה באילת וארוחות סיניות (בדיוק כמו כל הסוכנים של חברות התרופות), ואז נורא כיף ונעים להקשיב להם ונורא כיף להשתכנע ממה שהם אומרים...
מיותר לציין שאין סוכניםשבאים ומקדמים חיתוך מאוחר של חבל הטבור..
שלישית, אף אחד עוד לא הוכיח שחיתוך מוקדם של חבל הטבור בריא יותר לעומת האפשרות הגלומה בשימור הדם הטבורי - שוב, לאף אחד אין את האינטרס הכלכלי להוכיח את זה. לעומת זאת, לחברות הדם הטבורי יש ויש ואכן הן משקיעות כסף רב במחקרים. מאחר וזהו תחום "עולה" ברפואה, זה מאוד אופנתי היוםלצדד בזה, כי כל הזמן שומעים על המחקר הזה וההוא וכו'. אם יש לכם כסף לשים על מניות, הייתי שמה קצת על איזו חברת דם טבורי (כבר אמרתי שאני מתנגדת לשימור הדם הטבורי?...).
רביעית,
אז מה, כל הרופאים האלה לא יודעים את זה? למה מאפשרים את זה????? לצערי, לא כולם יודעים את זה. הרבה הרופאים לא ממש מתענייניםבמקצוע שלהם ולא בהכרח מתעדכנים בדברים דשים בתחום. להרבה רופאים גם לא ממש אכפת. הרבה אחריםלא מעוניינים בתדמית של תמהוני וטבעוני אלא בתדמית של מעודכן ומודרני, אז ברור במי הם יצדדו.

אז מה, כל הרופאים האלה לא יודעים את זה? למה מאפשרים את זה?????
בסופו של דבר זוהי האחריות של בני הזוג לקרוא ולחקור ולהתעניין, ולא להסתנוור מן ההבטחות של חברות הבנק הטבורי שמרוויחות הרבה בלי להבטיח כלום בעצם (דרך אגב, די שכיח שהדם לא נאסף בצורה טובה, ואז גם זורקים אותו וגם התינוק לא קיבל אותו). האחריות הזו קיימת כמובן בנוגע לכל טיפול והתערבות בלידה, אחריה ובכלל בחיים.

זה נשמע שאני כועסת על רופאים או משהו כזה. אני מניחה שזה קצת נכון.

אז מה, כל הרופאים האלה לא יודעים את זה? למה מאפשרים את זה?????
הנוהל השגרתי, בלי קשר לשימור הדם הטבורי, הוא לחתוך את חבל הטבור מיד.
לכן זה נראה כאילו אין שום משמעות מבחינת התינוק, אם אוספים את הדם, או שהוא נשפך סתם כך.
ואז הגיוני לשמור, בבחינת "אם לא יועיל לא יזיק" (רק לכיס).
האפשרות של להשאיר את חבל הטבור לא מנותק, מחרידה רבים מהעוסקים בתחום.

האפשרות, שמה שאנחנו מקבלים כנורמלי לילודים, הוא בעצם מצוקה קשה של תינוק שלקחו ממנו 3-4 מנות דם, היא בלתי נתפסת (אבל ככל הנראה נכונה).

טוב בסימן טוב ומזל טוב ילדתי בסוף בעין כרם וכן יש שם איסוף של הדם.
ההתנהלות היתה כדלקמן: ילדתי התינוק היה עלי וכשעמדו לחתוך את חבל הטבור שאלו אותנו אם תרומה למד"א של דם טבורי מעניינת אותנו אמרנו שכן ואז בעלי חתך את חבל הטבור ואספו את הדם.
ככול שזכור לנו לקח זמן עד שחתכו את חבל הטבור אומנם לא חיכו עד יציאת השלייה אבל זה ממש לקח זמן. מי שערכה את האיסוף היתה המיילדת הנפלאה ואח"כ נכנסה נציגה של מד"א ששאלה אותנו מס' שאלות והחתימה אותנו וזהו.לצערי שכחתי לבקש שיחכו עד יציאת השילייה לפני החיתוך, אבל יש לי תחושה שלא היו מסכימים- בלי קשר לדם הטבורי.
לסיכום: שלא נזדקק לדם הזה וזהו!

מי שמחפש מידע נוסף על החברות לשימור דם טבורי, יכול לראות מידע בסיסי בלינקים הבאים :

טבורית
קריוסל
ביוקורד
תא לחיים

השם החדש לחברת ביוקורד הוא "בנק החיים" "דם טבורי" www.lifebank.co.il הוא בנק החיים שלנו, לכל החיים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4087640,00.html
כתבה מעניינת על פעוט שקיבל דם טבורי מאחיו, שכנראה הציל את חייו.
בהמשך הכתבה מדבר פרופסור, שאומר שלהשתלת מח עצם יש סיכויי הצלחה הרבה יותר טובים, ושחבל לשלם כל כל הרבה כסף לבנקים הפרטיים.
והפרט הכי חשוב שלא אומרים להורים ששמרו את הדם הטבורי של התינוק שלהם- שבמקרה והילד יחלה בעתיד, לא יוכלו להשתמש בדם של עצמו.

אתה יכול לקרוא עוד חומר בנושא שמירת דם טבורי בבנקים ציבוריים (נושא חשוב מאד) תוכל למצוא שם גם מה עושים במידה והחלטתם לשמור, איך בוחרים בנק לשמירת דם טבורי מה החסרונות בשמירה ועוד.

מציל חיים, שווה לבדוק!