בלוג שירותיי קומפוסט

[קומפוסטריסטית_מתחילה*]

שלום וברוכים הבאים לבלוג.

כנסו , כנסו, בואו שבו ,

אני מתחילה לכתוב את הבלוג הזה די באיחור,כי מבחינה כרונולוגית התחלתי עם השירותי קומפוסט לפני 4 חודשים בערך ,והיו עוד ההכנות לכך .אז אני פותחת בהתנצלות ,לא כל מה שתקראו בבלוג הוא בזמן הווה .עברנו דירה ,הייתי עסוקה ועמוסה (עדין )שני ילדים, עסק מתחיל,גינה בהקמה ,חתול חדש , כלב שהצטרף אלינו השבוע ...
מקווה שזה לא עבירה קשה על חוקי הבלוגיות.

מה שאני רוצה בעיקר הוא לכתוב : יש לנו שירותי קומפוסט .
יצאנו מהארון,אני רוצה שכולם ידעו, גם מי שלא נכלל בחוג מכרנו הקרוב,
אני מפעילה את הדבר הזה , אני מסתדרת עם זה ומתמודדת ,
בני הבית מסתדרים, זה אחלה מההבט התברואתי ,
והעיקר : אני פשוט מאושרת שיש לי שירותי קומפוסט

למה התחלתי עם זה ?
חשבתי על ביזבוז המים.
כל כך הרבה מים נקיים ששפכתי .
העירבוב של מי שתיה עם הפרשות מזוהמות ,עם חומרי ניקוי לא ידידותיים ,בארץ שכל הזמן שומעים בה שבעית הבעיות היא מים.

אתהבעיות האקולוגיות הילדים שלנו יצטרכו לפתור ואם קצת איכפת לנו מהם , לא נשאיר אותם עם בעיות איומות כל כך.

הספר הנפלא 'זבל אנושי ' מאת ג'וזף ג'נקינס הגיע אלי ממיכלולה ,וכמובן שנושאי הדגל הם החברה הצעירים והנמרצים החווה האקולוגית במודיעין.זוג קסום וחביב שהיה בחתונה שלהם שירותי קומפוסט וכיבוד לאורחים , את הספר הנ"ל .אפילו הכרתי משפחה ישראלית שחיה בהודו בחווה אקולוגית ופשוט ידעתי ,זה מה שאני רוצה.
לעשות את שלי , בלי להכביד על המערכת האקולוגית , בלי לבזבז שום דבר.

התחלתי כשעברנו למושב.
די ברור שאי אפשר לעשות ניסים שכאלה כשגרים בקומה שלישית .לא ממש נוח להשתמש במעלית עם דלי מלא ..

איך שתיכננו את המעבר ,נתתי לנגר דלי שמצאתי באתר בניה של 18 ליטר עם שירטוטים מהספר ומושב אסלה רגיל מטמבוריה.
ב100 ש"ח קיבלתי את המסגרת שעליה הורכב המושב אסלה , והנה , יש לי שירותים.

כמי שקמה לפיפי בלילה , נוח לי מאוד שזה ממוקם בחדר השינה הענקי שלנו.יש לנו תוכנית למקם את השירותים בחדרון שנבנה במיוחד , לכנעשה שיפוץ כללי בבית.

והנסורת מהיכן ?
התברכנו בנגריות שכנות ואפילו לא צריך לבזבז דלק כדי להגיע אליהן , קצת רצון טוב ומריצה .בדרך לשם אני לוקחת את הבת שלי (שנתיים)במריצה ,את הגדול(5.5)רק בחלק מהדרך, כי הם ביחד כבדים.
מעמיסים את השקים שהכינו לנו הנגרים,מפשפשים בערמת הזבל שלהם ומוצאים כפיסי עץ מענינים ,קוביות וקרשים לניסור (שזה תחביב חדש).בדרך חזרה הם נותנים ידים אחד לשניה ונסחבים עם על המציאס..

אז זהו זה מה שדרוש לשירותי קומפוסט : מיכל , את מה שהגוף תורם ושיכבה נאה של נסורת.
אין ריח , אין זבובים ,אין מים נקיים שיורדים לטימיון.


ועוד אני כותבת כאן ראשי פרקים כדי שלא אשכח לספר :
על איך מנקים את הדלי ,
על איך מכסים את הערימה,
על עוד ירקות ,
על תגובותיהם של חברינו ,
על השימוש בקומפוסט (בערך עוד 1/2 שנה ,יש למה לחכות !)
על מים אפורים,
על ההשפעות הגופניות והבריאותיות הטובות (יש רק טובות ואתם תצטרכו לחכות בסבלנות כדי לגלות אותן, או שתבנו לעצמכם גם ותחוו זאת.)
על חומרי ניקוי ,

אז עד לפעם הבאה שיצא לי להיות כאן , מברכת אותך בטוב ושפע ,שמחה ואהבה.

[ה_עוגיה*]

תתחדשי (על הבלוג ועל השירותים).
אנחנו סוגרים כמעט שנה של מגורים בביתנו הנוכחי שזה כמעט שנה של שימוש בשירותי הקומפוסט שלנו (הרבה יותר פרמיטיביים משלך, לא תאמיני).
הערימה הראשונה (שנחתמה בסוף טבת) כבר נראית ממש טוב (כה אמר זה שקיבל עליו את האחריות לריקון הדליים מאז השליש השלישי של ההריון השלישי) אבל אנחנו נחכה עד הישמע הגונג בשביל לפתוח אותה ולהשתמש בה.

[מתה_מורפוזה*]

מעניין מאוד. מחכה בקוצר רוח לשמוע את ההמשך.

[קומפוסטריסטית_מתחילה*]

תודה על ה'תתחדשי'.
הי עוגיה , מה יותר פרימיטיבי בשירותים אצלכם?

[טליה_טקאוקה*]

מעניין מאוד. מחכה בקוצר רוח לשמוע את ההמשך.
גם אני...@}

[גלי*]

בביקורינו האחרון בשירותי קומפוסט, השירותים שרצו ג'וקים. איך זה אצלכם? איך אתם מתמודדים עם הג'וקים?

[אסתר_ל*]

ווידוי: אנחנו מתפרנסים מזה....... כן, כן, ממש משלמים לנו על מה שהם עושים.....

וביתר פירוט: מטעמים אקולוגיים טהורים בעלי וחבר הקימו עסק שנקרא- "מיתיבי- אומנות השימוש...."

יש להם תאים יפיפיים(מעץ מלא) שהם משכירים לארועים בטבע, וכמובן הם שם לנקות, ולפנות.....יש פה כמה באתר שכבר חגגו חתונות איתם- והשמועות אומרות שזה הופך להיות האטרקציה בכל ארוע....

וכמה טיפים חשובים- את מה שעושים יש לכסות לגמרי- למניעת ריחות, זבובים וכו'...

מה שהכי הכי חשוב- ולזה הרבה לא מודעים- זה שהנסורת חייבת להיות מעץ לא מטופל

רוב הנגריות בארץ משרות את העצים בחומר מסרטן, שמעקר את העץ ומונע תילוע, (לכל הדעות, לא רק לנמנעי פלאפונים....)
ואז הנסורת מתפרקת- אבל החומר נספג באדמה ומזהם את הגידולים....
לכן- ממש חשוב להקפיד להשתמש בנסורת מעץ לא מטופל....

חוצמזה- מזלטובים על הבלוג- זאת אלכימיה אמיתית.......
וממש אשמח לעזור, לייעץ, לענות....לקרוא.....

[ה_עוגיה*]

הי עוגיה , מה יותר פרימיטיבי בשירותים אצלכם?

יש לנו דלי אובאלי עם קרש של שירותים שרוכב ישירות עליו. אפילו מבנה לא הכנו.

[בשמת_א*]

_מה שהכי הכי חשוב - ולזה הרבה לא מודעים - זה שהנסורת חייבת להיות מעץ לא מטופל
רוב הנגריות בארץ משרות את העצים בחומר מסרטן, שמעקר את העץ ומונע תילוע_
כן, זה הדבר הראשון שרציתי לומר - ג'נקינס גם כותב את זה כמה פעמים בספר.
לכן הוא ממליץ לא לקחת נסורת מנגריה, אלא ממנסרה.

כשאני אעבור מהקומה השלישית בבית משותף למקום שאפשר לעשות בו קומפוסט, התיכנון שלי הוא לנסות חומר כיסוי אחר, שקראתי עליו ממשתמשים אחרים באתר של ג'נקינס: קפה משומש.
בתי קפה מרוקנים ממכונות האספרסו כמויות מסחריות של קפה משומש. זהו חומר פחמני אורגני, יש לו ריח טוב וצפיפות מתאימה, הוא מתייבש מהר, והוא יכול לשמש חומר כיסוי מצויין לדלי. כיוון שהם זורקים את זה לפח, אז להביא להם דלי שיזרקו לתוכו נראה לי לא מסובך. פוטר אותם מחלק מהפסולת שלהם, וכמובן חוסך לסביבה כפול - גם הזבל שלהם לא יגיע לחיריה, וגם יהפוך לקומפוסט (-:

על השימוש בקומפוסט (בערך עוד 1/2 שנה ,יש למה לחכות !)
את בטוחה? אם החשבון שעשיתי נכון אז: התחלתם לפני 4 חודשים, בערך עוד 8 חודשים תסגרו את הקומפוסט, אחרי זה הוא ישכב עוד שנה להבשלה, כפי שג'נקינס ממליץ לגבי קומפוסט זבלאנושי, וכך יוצא שתוכלו להשתמש בקומפוסט עוד יותר משנה וחצי, לא? או שטעיתי איפה שהוא בחשבון?

גם אני עוקבת בסקרנות מרובה, והכי הייתי רוצה לשמוע: מה התגובות שאתם מקבלים? האם כולם במשפחה קיבלו את הרעיון בלי בעיה, או שנתקלת בהתנגדות? האם קורה שאנשים באים אליהם ונמנעים מללכת לשירותים בגלל שהם שירותי דלי?

[קומפוסטריסטית_מתחילה*]

אחלה שיש תגובות , מה זה משמח.

תודה אסתר ועוגיה ובשמת על הצעות העזרה והיעוץ, אני בהחלט מזמינה את כל מי שיש לו ניסיון /רעיון /תובנה לכתוב. זה לא בלוג על עינינים אישיים ורגישים, אלא הפנינג שמח בצבע ירוק (וחום).

שאלתי בנגריה אם העץ שלהם עבר צביעה ואמרו שלא שזה עץ טיבעי. הם צובעים אחרי שגמרו להרכיב את הרהיט מטעמי חיסכון בצבע וגם כדי שהצביעה תהיה מושלמת.אני אשאל אותם על ההשריה שדיברת עליה.
הרעיון של השאריות קפה נראה נהדר.
את בטוחה שזה לא מתחיל להסריח אחרי כמה ימים שזה עומד ?
(אני שואלת כי אני לא יודעת לגבי חומר רטוב, ברור שקפה יבש מריח אחלה),
אנחנו משתמשים בשק נסורת בשבוע בערך,מענין כמה צריך מהקפה וכמה זה כבד להרים דלי של חומר כזה.אם מישהו מאיתנו היה עובד באזור של הרבה בתיי קפה אז זה היה גם חסכוני בדלק .

העוגיה , נדמה לי סבבה השירותים אצלכם, העיקר שהם יציבים מספיק ושלא נופלים מהם.

אצלנו רק אני והילדים משתמשים בשירותים.האורחים לא כל כך. ילדים יותר מההורים.בעיקר מפני שההורים מפנים אותם לשם .
זה גם יותר נוח לשבת על המיטה ולחכות לילד שיעשה את שלו מאשר לעמוד בתוך או ליד החדרון הקטן והמכוער של השירותים
(אנחנו עדין לא שיפצנו לפי טעמנו).
צילמתי כמה דפים מהספר של גנקינס ,אני אוהבת את המעגל שמצויר שם : מגדלים מזון, אוכלים ,יושבים בשירותים ,מקמפסטים.זה לעומת הגידול מזון ,שימוש בחומרי הדברה ואכילה וזריקת שאריות למזבלות.
גם קצת חומר קריאה וטבלאות.
חשוב היה לנו להשאיר את השירותים הרגילים.הסבתות ,כל מני טכנאים ואנשים שאין לנו יותר מדי חשק להתחיל ..בעיקר כשרק עברנו לפה והיה המון בלאגן ובעיות טכניות ועיסוקים לא חסרו לנו.
השירותים הרגילים הם 'רשת ביטחון', מצבים שבהם לא נוכל הלתפנות לעיסוק הזה , ואני רוצה להדגיש : שירותיי קומפוסט זה עיסוק יומיומי, זה דורש כמה דקות ,להרים דלי ,לנקות ,לא כל אחד יכול לעשות את זה ,מי שחולה , כואב לו הגב ,וכ' צריך לשקול היטב איך להפעיל את זה. אני בטוחה שיש דרך , רק שצריך להיות מודעים .
לפעמים אני דוחה את הפינוי ואז הדלי כבד לי מדיי וזה לא אמור להיות ככה.


לגבי השימוש בקומפוסט :התחלנו בפסח(תאריך שקל לזכור)ונסיים בפסח. מזג האויר מאוד חם באזור שלנו, השפלה,יחסית לצפון אמירקה , איפה שגנקינס חי. הערימה שלנו תעבוד הרבה יותר מהר.
אולי אני אקח את הקומפוסט לבדיקות מעבדה , אם יהיה לי ספק.ואם יהיה לי עוד יותר ספק, גם עוד כמה חודשים ,אין לי בעיה לחכות.

אולי בהזדמנות זו אני רוצה לספר בדיחה אקולוגית :
קנינו קומפוסט לגינה .
הינו צריכים כמות גדולה , כי נטענו הרבה עצים וגילינו שכל עץ דורש חצי שק קומפוסט. רצינו לחסוך שקיות אז ביררנו איפה אפשר לקנות 'באלה '(שזה שק ענקי ).
הגענו למפעל קומפוסט.נהדר .
אז בואו ונראה מה קורה שם :
חוצבים כבול ומסיעים אותו במשאיות חצי ארץ .
מוסיפים לו קוביות של חומר יבש שמקורו באגוזי קוקוס מסרילנקה(שכמובן טסו עד לפה )שיקולים כלכליים , אלא מה.שמים את השימחה הזו בערמה עם שוליים מבטון ומשקים במיים נקיים.בולדוזר בוחש את הערימה בכף שלו .תוך כדי שימוש בדלק.
אחרי שזה מוכן זה נארז בשקים חד פעמיים ויש להם מכונה שאורזת בשכבות של נילון נצמד את השקים .עורמים את השקים על משטח עץ ומסובבים את המשטח על סביבון חשמלי . בסוף איזה פועל נזכר להזיז את המשטח מעטיפה והוא מועמס למשאית. יש גם שקים גדולים שאני מקווה שאפשר להחזיר ושישתמשו בהם שוב.

[שקיעות_של_פטל*]

יש פה כמה באתר שכבר חגגו חתונות איתם- והשמועות אומרות שזה הופך להיות האטרקציה בכל ארוע....

בחתונה של אח שלי עשיתי את צרכי (כמו כל האורחים) בשירותים של 'מיתיבי' והיה ממש כיף.
[בזכותם גם שתיתי הרבה כי רציתי שוב....]
כולם מאוד התלהבו, גם הדודות המבוגרות...

[בשמת_א*]

את בטוחה שזה לא מתחיל להסריח אחרי כמה ימים שזה עומד ?
מעולם לא ניסיתי את זה בקנה מידה גדול, אז ממעט הניסיון שיש לי - לא.


אם מישהו מאיתנו היה עובד באזור של הרבה בתיי קפה אז זה היה גם חסכוני בדלק .
זה שיקול נגד, כמובן.
הרעיון הזה עלה בדעתי, כי לאן שנעבור דירה, זה איזור עם כמה וכמה בתי קפה במרחק הליכה.
חשוב למצוא חומרים זמינים בסביבת המגורים. נגיד, קש אצל מי שגר במושב חקלאי או בקיבוץ. שאריות קפה למי שגר בעיר או שיש בתי קפה באחת הדרכים הקבועות שלו (אפילו אם נוסעים פעם בשבוע להורים ובדרך עוברים על פני בית קפה, זו גם אפשרות).


מזג האויר מאוד חם באזור שלנו, השפלה,יחסית לצפון אמירקה , איפה שגנקינס חי. הערימה שלנו תעבוד הרבה יותר מהר.
זה לא המשתנה היחיד שרלבנטי לקומפוסט (אני אומרת בתור בוגרת סדנת קומפוסט אצל טליה שניידר).


בחתונה של אח שלי עשיתי את צרכי (כמו כל האורחים) בשירותים של 'מיתיבי' והיה ממש כיף
פרטי נמקי ספרי תארי????????
רוצה לשמוע!!!! מה זה השירותים האלה, מה היה כל כך כיף, איך זה שלא היו ההתנגדויות של כל ה"סבתות, טכנאים" וכו'?

[גלי*]

שואלת שוב, אין בעיית ג'וקים בחום הזה עם שירותי הקומפוסט?

[בשמת_א*]

גלי, למה שיהיו ג'וקים?
הרי הם באים מהביוב!
למה שיבואו לתוך דלי שמכוסה נסורת יבשה?

[ה_עוגיה*]

שואלת שוב, אין בעיית ג'וקים בחום הזה עם שירותי הקומפוסט?

אצלנו לא.

[אסתר_ל*]

אם הקומפוסט מאוזן- לא אמורים להיות שם אורחים לא רצויים......

אצלנו בבית סגרנו כניסה אחת לבית ושמנו שם את השרותים המהממים( יש כל מיני צ'ופרים נלווים...)

יום אחד מגיע החשמלאי של הקיבוץ לבדוק את המונה שלנו שכמובן נמצא בדיוק מעל השרותים, עוד לפני שהספקתי להזהיר אותו-(תנסו להסביר שרותי קומפוסט בשלוש מילים- משהו כמו " לא!!!!! רגע!!!! זה......")

הוא פתח את הדלת מילמל משהו כמו - "מה..... למה????? איך???? טוב, שבעלך יבדוק את המונה ויתקשר אלי..."

בערב הוא התקשר "לשאול על המונה" ובדרך אגב אמר שנכנס לאתר על השרותים ושזה רעיון מופלא לצעירים כמונו....

נו, מילא.... ולסיום- האתר המופלא של השרותים-

www.meitivei.com

אסתר

[גלי*]

כנראה שהשרותים שביקרתי בהם לא נוקו מספיק או לא היו מאוזנים.

[מיכלול_ה*]

הי קומפסוטרית מתחילה. מהרגע הראשון ידעתי שזאת את. מחכה בכיליון עיניים ליום שבו גם אני אוכל לעשות שירותי קומפוסט. כרגע בקוטג' שאני גרה שצמוד לעוד קוטג'ים אחרים כמו קופסאות סרדינים לא ברור לי איך אני יכולה לעשות קומפוסט כזה בלי לעורר את התנגדות השכנים. וכבר היו לי כמה עימותים עם שכנים על רקע גיזום עצים.

[קומפוסטריסטית_מתחילה*]

בשמת , את יכולה לעשות ניסוי עם הקפה , פשוט לאסוף קפה ולתת לו לעמוד לפחות שבוע .נניח שתאספי מבתיי קפה את השאריות (את הזהב שלהם , במונחי האלכימיה החדשה)פעם בשבוע ,וככה תרחרחי מה יהיה מזה.

לגבי ג'וקים:
אין שום גוקים ושום חיה לא התקרבה הביתה הודות לקומפוסט .לפי דעתי , שירותי קומפוסט זה התעסקות יום יוצית בניקיון.זה לא שערמות צואה שוכבות בבית .אני מקפידה שכאשר יש חצי דלי אני מרוקנת ומנקה את הדלי .
אני משתמשת לצורך הניקוי במים שמקורם במים שמילאתי את הברכונת לשיכשוך של הילדים(בצורת סירה /צב),או שיש לי מים בדלי שעומד במקלחת .
נכון שתמיד מחכים עד שיגיעו החמים .ובכן , אצלנו המים האלה משמשים לשטיפה וניקיונות וכביסות יד או השריה של התחבושות הרב פעמיות.

הסבון שנראה לי הכי פרקטי להשתמש בו הוא פתיתי כביסה .כתוב על זה שזה מכיל רק שומן דקלים וזה טוב לסביבה .
מצאתי אותו במכולת של הישוב , 17 שח' לשקית .שמתי לי בקערית קצת מהפתיתים ליד ערמת הקומפוסט ואני מפזרת כמה ומקרצפת עם מים בעזרת מברשת שירותים.

לפעמים , כשחם מאוד(והרי ככה זה בחודשים האחרונים )הריח מתפשט ,אז הפיתרון הוא לכסות את הערימה בגזם שמספק לנו השכן החביב שלנו שיש לו מדשאה שהוא גוזם פעם בשבועיים ועוד מביא את הגזם עד לחצר שלנו.(איזה עודף מרץ ,רק מלחשוב על זה בא לי לנוח קצת הערסל ).

ראינו איזו מחילה סמוך לקומפוסט והתלבטנו אם נעשה לנו 'שיעור ביולוגיה קטן ' ונארוב ליושבי המחילה (עכברים, נחשים ..),אני הודעתי שאין לי חשק,בן זוג שלי אימץ את השיטה שהשכן שלנו ממליץ עליה :לערום אדמה בשביל שלא יוצר מרווח בין הקרקע ובין הבית .ששם היתה המחילה,כי כנראה הרבה חייס אוהבים לגור מתחתנו ..
לפעמים הגורים של שולה חתולה באים לאכול מהערימה . יש תבשילים של דגנים , מלפני 3-4 ימים שהם לא בוחלים בהם , אז אין לי בעיה עם זה .כמובן שאני שמה לחתולים ולכלב את השאריות בשר וגבינות וזה לא אמור להגיע לקומפוסט.

הי מיכלולה , כייף שנכנסת , מה רוקה בשכונה שלך ?קומפוסט משאריות המטבח את עושה ?,מבינה אותך איך שזה מבאס.

[בשמת_א*]

בשמת , את יכולה לעשות ניסוי עם הקפה , פשוט לאסוף קפה ולתת לו לעמוד לפחות שבוע
רגע רגע, עדיין לא עברתי דירה... וכרגע אנחנו 4 נפשות ב-49 מ"ר. אין מקום לעוד דלי... (-:

[אמא_אדמה*]

עד כמה שאני יודעת קפה כזה טחון used coffee grounds הוא יותר חנקני מפחמני..

(אם מוסיפים אותו לערימת קומפוסט היא מתחממת מאוד.. )

[בשמת_א*]

צריך שהוא יהיה כבר יבש.
כמו כן, לשירותי הקומפוסט מה שחשוב הוא חומר כיסוי עם תכונות מסוימות. זה יכול להיות גם קמח... (אם כי נדמה לי שהקמח לא היה מוצלח, למי שניסה).

[ה_עוגיה*]

לנו יש דיל עם השכן.
יש לו דשא (והוא אכן ירוק יותר).
מדי שישי בצהרים באים הילדים והנכדים וקוצרים את הדשא.
הם נותנים לנו את הדשא הקצור ואנחנו בתמורה לוקחים אותו.
כל הצדדים מרוויחים.
(אנחנו "חוששים" מהיום בו כולם יעשו פה קומפוסט ולא נוכל עוד לאסוף ברחוב שקיות ושקים וביגבגים עם חומר יבש)

[אסתר_ל*]

אוייי מצטערת להיות משביתת שמחות, אבל ממש חייבת לדייק פה איזו נקודה-

הבנתי שהרבה משתמשות בדשא מכוסח בתור חיפוי, זה אכן חומר זמין א ב ל חשוב מאד לוודא שהדשא לא מרוסס,(וצר לי לאכזב, אבל רוב השכנים עם "הדשא הירוק יותר", הם גם בעלי כימיקלים ירוקים פחות....)

ולמה זה חשוב???? כי אם נזכור את התכלית של הקומפוסט,(ואני יודעת שזה קשה, זה פשוט כזה תענוג בפני עצמו....)

אז החומר המפורק הופך לאדמה, שגם אם לא מגדלים עליה ירקות- זה חוזר לאדמה, והכימיקלים למיניהם לא מתפרקים!!!! ככה שיצא שכרנו בהפסדנו,
אבל לא אסיים בנימה נוזפת שכזו, אלא ברוח הפרמקלצ'ר אוסיף פתרון....

אפשר לעשות עסק עם השכן- שהוא לא מרסס, (את הדשא- ובמבצע"שתיים באחד" גם את ריאות ילדיו.....)
ואתם מפנים לו כל שבוע, ואם אתם ממש בעניין- והוא לא, אז תקנו לו מתנה לחגים- דישון אורגני.....

בשמת א הפנו אותי אליך לייעוץ קומפוסט, אבל לא מוצאת במה מדובר???

אסתר

[קרן_קיימת*]

לקח לי קצת זמן למצוא את הבלוג שלך... יש חדש? מעניין אותי לדעת אם יש לכם ערימה משותפת לשאריות מזון ולזבל אנושי או שכל אחד בנפרד?

[בשמת_א*]

והכימיקלים למיניהם לא מתפרקים
דווקא בזבלאנושי של ג'וזף ג'נקינס הוא מספר על מחקרים וניסויים שנעשו בקומפוסט, ובהם התברר שאחוזים גבוהים ביותר מהרעלים התפרקו בקומפוסט התרמי.


בשמת א הפנו אותי אליך לייעוץ קומפוסט, אבל לא מוצאת במה מדובר???
הא???? גם אני לא.

[בשמת_א*]

מעניין אותי לדעת אם יש לכם ערימה משותפת לשאריות מזון ולזבל אנושי או שכל אחד בנפרד?
חייבים ביחד. או בואי נגיד, הכי רצוי לשני הסוגים.

[אילה_בשדה_הדגן*]

מסכימה עם בשמת לגבי העירבוב.
בכלל , כל הקונספט שלי , שבעצם מי שהתווה את הדרך זה ג'נקינס ,זה שלא מתחילים לעשות סיפור מסובך.הכל פשוט וקל , בלי לשבור את הראש.
הכל הולך ,הכל מתקמפסט.הקומפוסט יסבול כל טמפרטורה , כל פריט (בטח שלא פלסטיקים),ורק ישתבח.


**********************************
לפני כמה ימים כשניקיתי את הדלי נזכרתי במה שסיפר אמיליו מ'עמק הטל ', שהאנשים זורקים את הזבל שלהם ובכלל לא מסתכלים איפה הוא נוחת .
הוא עשה מין הצגה קטנה על איך אנשים מעיפים נניח פחית שתיה , הצידה , מעבר לכתף וכ'.
זה בטח לא כמו שכשמניחים בקומפוסט את תכולת הדלי מהשירותים /קערה מהמטבח .
אפילו שאני יכולה להעיף את הדברים האלה , אני לא אעשה את זה.

אני מסתכלת על הערימה , אני בוחנת אותה כל יום מחדש.אני מגלה יצורים שמהלכים בה, נמלים , חיפושיות ,איך הירק שזרקתי לפני כמה ימים משנה את ציבעו,עלים נהיים כמושים...
איזה ריח עולה מהערמה?, אם בן הזוג שלי כיסה אותה זה מדהים שאין שום ריח.הערמה הכי תמימה בישוב.
אני מסתכלת עליה כמו חקלאי שעומד מול המטע שלו , מתי כבר יהיה אפשר לקטוף?, מתי זה יבשיל?

הריח הבלתי אפשרי שעולה מפחי האשפה הקונבנציונליים,בעיקר כשמזג האויר מתחמם ,מבריח .בשכונה שגרתי בה החתולים היו מסוגלים לזנק פתאום וממש הייתי נבהלת.
המסר הוא שזבל שנזרק בצורה הזו הוא באמת מקור לכל רע.ריח רע מתרגם אוטומטית במוח האנושי למשהו רע שצריך להתרחק ממנו ,פחד ממחלות , ממזיקים,
כשהזבל בקומפוסט ,הוא מהווה הזדמנות ליצירה, הזדמנות לשמחה .
הגוף מרגיש אחרת ליד הערמה ,אין מה למהר , אין התכווצות ודריכות .החושים פתוחים לקבל עוד ועוד ברכה.

********************************************************************************************
אחת התירגולות שלי בשלב זה של חיי , הוא להיות מסוגלת לעשות את מה שאני רוצה ,
נשמע פשוט לא?
לא , זה לא פשוט.
אני מנסה להרים את הראש , לזקוף קומה .
לא משנה כרגע כיצד אני מגדירה את עצמי ואלו עיסוקים נוספים יש לי חוץ מערמת הקומפוסט שלי (שאני אמא בחינוך ביתי ,למשל, )המטלה הנוספת בחיי מאפשרת לי עוד סוג של התבוננות על אופן ההתנהלות שלי.

"רגע , תנו לי שניה וכבר אני חוזרת מהקומפוסט הזה !"
"שניה."
לא , אל תבואי איתי , נו כבר עד שתשימי נעלים , אוף, כבד לי ,למה רק אני עושה את זה בבית הזה.."

למחוק.
לשים דיסק חדש בהרד דיסק:

"מתוקה ,עינבלי , אני רוצה לרוקן את הדלי של השירותים עכשיו, ללכת לקומפוסט",
עינבלי הולכת אחרי עד לדלת ,
אני שמה את הדלי על הריצפה ועוזרת לה עם הסנדלים.מה איכפת לי שאחרי כן היא גם תשהה קצת בחוץ ותשחק קצת בחול עד ארוחת הבוקר.אני אעזור לה דקה וזה יתן לי ולה בדיוק את מה שאנחנו צריכות לבוקר שלנו.
אנחנו הולכות ביחד, לפעמים יד ביד , לפעמים כשכבד לי אני מסבירה לה " כבד לאמא , אמא רוצה ללכת מהר, תשחררי אותי ",כלומר אל תחזיקי לי את המכנסיים ,"את יכולה לשבת כאן ולחכות".
יש הרבה יותר תקשורת והתיחסות בינינו ,יש הסברים ועזרה הדדית , עוד מקום להודות על שיתוף פעולה.
נכון שאני מתיחסת לשיתוף פעולה כאל כל פעם שפשוט מניחים ומאפשרים לי לזרוק את הקומפוסט(ולא משנה מה אופי המטלה , לשטוף כלים , לארוז את התיק , להוציא את הכלב),ועל כך אני מודה.

לאט לאט, זה לא יקרה ביום אחד,השיתוף יכול להגיע גם לרמות ממש מרשימות.
אצל חברה שלי , כל פעם מישהי אחרת מהבנות שלה (יש לה רק בנות ),לוקחת את הקערה מהמטבח וחוזרת כדי לעזור לערוך את השולחן...

[אילה*]

מאז ה13 לחודש הנוכחי (נובמבר 2007) אני משתמשת בשירותי נסורת שהקמתי בעצמי בביתי.
השמחה הכי גדולה שלי (חוץ מהאושר היומיומי המלווה כל כניסה ויציאה שלי ל"היכל הקודש" כפי שאני מכנה את המקום) היתה כאשר בתי הבכורה ביקשה רשות להשתמש ב"שירותים של אמא" וקיבלה, ומאז היא מנצלת כל הזדמנות ו"משתמשת בשירותים של אמא"... ואחר כך, באין רואה, כשאף אחד לא היה בבית, בתי הצעירה עשתה זאת... התקשרה אלי כשאני בדרכים וביקשה למסור "הייתי בשירותים שלך אמא, ומאוד נהניתי!"
את השירותים הראשונים הקמתי על הגג, במרפסת הצמודה לחדר השינה שלנו. ואני יוצאת לשם בכל מזג אוויר ובכל שעת היום והלילה.
את השירותים השניים הקמתי במחסן, למטה, בצמוד למבנה הסטודיו שלי.
חגיגה אמיתית. אושר שאינו אפשרי לי לתיאור. רב-רבדי.
וכל זאת בעקבות קריאה בספר "זבלאנושי" שתירגמה טליה שניידר.
המון תודה לטליה ולכל מי שכאן, שתורמת מניסיונה.

[בשמת_א*]

אילה, את יכולה לספר, ממה את נהנית? מהידיעה שזה אקולוגי או ?
ממה הבנות נהנות?
(אני שואלת כי אני רוצה להבין. אצלי עצם איזכור הרעיון עורר התנגדות אצל האיש והילדים, אז חשוב לי לשמוע מאחרים "עדויות").
יש לך חצר, שבה את יכולה לעשות קומפוסט?

[מיכלול_ה*]

בשמת אין לי שירותי קומפוסט בבית, אבל יצא לי להשתמש בשירותים פעמים רבות אצל טליה שניידר וגם בחוה האקולוגית במודיעין. שבני המקומות הישורתים בחוץ. ומה שאהבתי בהם זה את הריח של הקומפוסט כשנכנסים. ריח נעים שמזכיר לי את הטיולים שלי בג'ונגל. ריח של חיים של יצר חיים.

[ה_עוגיה*]

אני שואלת כי אני רוצה להבין. אצלי עצם איזכור הרעיון עורר התנגדות אצל האיש והילדים, אז חשוב לי לשמוע מאחרים "עדויות"

זה מעורר התנגדות כי זה נשמע איכס.
אבל מה שיפה זה שאפשר לעשות את זה במקביל לשירותי השטיפה הרגילים שכבר יש בבית ואם הדלי בגודל מתאים - כל אחד יכול לרוקן בעצמו (לא חייבים את תמיכת האיש הכי חזק בבית).
מתחילים לבד ולאט לאט השאר מצטרפים.

[אילה_בשדה_הדגן*]

הי אילה ,
תתחדשי על ההיכל !
תודה שאת כותבת בדף פה.

*********************************************************

לפני כמה שנים עבדתי בבית חולים ענק.
למעשה חייתי בבית החולים , כי גם גרתי בתחומו .ההתנסות בשירותים ציבוריים שם גרמה לי יותר ויותר לחוש גועל נפש.

נכון שעם כך שאנחנו מפיקים מעצמנו הפרשות וללמוד לחיות עם העובדה הזו היא עינין .
אז מה קורה בשירותים במקום מודרני , המתימר להיות נקי ואחראי ?

1. במצב הטוב : נקי , יש ריח חזק של אקונומיקה ששורפת את מערכת הנשימה . אין איורור כי הרי לא יקצו לדבר הזה , המאוס בלוו הכי , חלון , יש מספיק חולים שנלחמים כדי להיות ליד החלון ופרופסורים שיקבלו את הנוף של המחלף המהיר.

מי מנקה ?
עובדת ניקיון עם שעות עבודה מטורפות ושכר מינימום , התיחסות מעליבה ופוגעת מהמעסיק , בלי שום תנאים סוציאליים וביטחון.

1. במצב הרגיל : נקי +- , חסר סבון , או שחסר משהו לנגב בו ידים ,
2. מצב לא נעים :תור לשירותים , מטונף ומסריח ,דליפות וסתימות ,ריח עשן של סיגריות (הרבה מעשנים שרוצים סיגריה אחת בשקט מנצלים את השירותים כמפלט מהבוס),בדלי סיגריה , כתובות גסות בגרפיטי.

סתם , נזכרתי .
פעם ניסיתי לחשוב על סטרט אפ כימי , שימציאו איזה חומר שיטפטפו למים באסלות כך שלא יהיה צריך להוריד מים בכל פיפי.חומר שקושר את הריח , ואם אפשר אז גם את הצבע הוא צובע וככה , יהיו פחות שטיפות ובזבוז מים.
נסורת , מי היה חושב על חומר כל כך פשוט?!

**********************************************************

אז זאת אני והעינין הזה של ביזבוז המים מטריד אותי כבר הרבה זמן , אז כל פעם שאני עושה משהו בנידון אני חושבת שאני מקלה קצת על עצמי.

[פלוני_אלמוני*]

שלום מאד מעניין פה באתר
לגבי הקפה כחומר אורגני ( בשמת א ) שימי לב שהקופאין הוא רעל חזק ביותר. למעשה שיח הקפה מפזר את פולי הקפה סביבו והם מפרישים את הקפאין על הקרקע על מנת לעצור גידולים אחרים. כמו כן הוא משתק חרקים וזה גם לא טוב בקומפוסט אורגני שכן את מעוניינת בחרקים בגינה. שמעתי פעם שאנשים שלא מעוניינים בעשבים שוטים שמים עלי תה וקפה טחון בקומפוסט. לדעתי מי שמשתמש בקומפוסט אנושי בדרך כלל יהיה מעוניין בעשבים שוטים שכן הם חלק מהמערכת החיה שבגינה. בקיצור לא בטוח שאת רוצה את זה בקומפוסט שלך.
אבל תמיד אפשר לנסות.

[אילה*]

לבשמת
כבר מזמן, ולא רק בנושא השירותים, הבנתי שכדי לעשות משהו אני צריכה לרצות את זה לעצמי, וממש לא איכפת לי אם יש מי שנמצא בסביבה ... מאשר או מתנגד... וכו'... מין משהו "אנוכי" לגמרי...
זה שנים שאני מוטרדת מכל מיני נושאים הקשורים לאקולוגיה של כדור הארץ זו האנרגטית וזו הפיזית והרגשית. ובכל פעם שמזדמנת לי ההבנה... שאני, הקטנה, הבלתי נחשבת, היחידה... יכולה לתרום משהו לאיזון האקולוגי המטריד הזה... אני עושה. פשוט עושה. ולא איכפת לי מהן התגובות. ומי שרוצה - מצטרף לעשייה שלי.
כך גם בעניין השירותים.
אני אוהבת את הרעיון שההפרשות שלי שוות זהב. אוהבת את הרעיון של המחזוריות. שום דבר אינו "פסולת" וכל דבר יכול לשמש למשהו אחר. חדש.
אני אוהבת את הרעיון שאני חוסכת במים נקיים מצד אחד, ואילו מצד שני מונעת ממים שזוהמו, לזהם את מי התהום/נהרות/ים.
אוהבת את הרעיון שאני חוסכת בתשלום למועצה המקומית עבור ארנונה שגובהה נגזר מכמות המים שאני מפלישה לביוב (שממילא מיותר)
אני אוהבת את הרעיון שאני תורמת לגנה שלי משהו בעל ערך דישון גבוה.
אוהבת את הרעיון שאני משתמשת/מנצלת את הנסורת שזורקים במפעל הסמוך למקום מגורי.
אני אוהבת את העובדה שאני לא מפריעה לאף אחד בזמן המקלחת (כי השירותים שבניתי נמצאים, כאמור, מחוץ לחדר הרחצה והשירותים הביתי)
אני אוהבת את הרעיון שאת המים המשמשים לי לרחיצת הידיים אני מזרימה למיכל ומשתמשת בהם לשטיפת הבית...
מכל כיוון שבו אני מסתכלת על העניין יש לי שמחה, קבלה ואהבה ומרוצות עצמית. ואולי זאת הסיבה שהגדרתי זאת כאושר.
אני ממש לא מתייחסת לזה כאל פסולת או הפרשות... אלא כ"הזנה מוחזרת" אני מוזנת מן האוכל שאני אוכלת ומחזירה הזנה זו לאדמה, לאחר עיבוד קל... בארגז הקומפוסט שבחצר הבית.
ולעניין הריח. הרי את הריחות של עצמי אני תמיד אוהבת. ואלה מלווים אותי בשירותים בדיוק עד לרגע שאני מכסה את תוכן הדלי בנסורת. מייד מוחלף הריח במשהו מתקתק, המזכיר ניחוחות בוקר של יער כמו שכתבה בערך אילה בשדה הדגן. ריח נעים.
הדבר היחיד שהיה חסר לי זה שירותי ה"בידה". וגם את זה פתרתי בכך שהברז מאוד קרוב למושב האסלה, וכך אני יכולה להרטיב נייר טואלט ולנקות את עצמי ניקוי רטוב ומרענן. כפי שאהבתי.

ולעניין הבנות -
כל אחת מהן וסיבותיה עמה. הן, בדרכן ההססנית והאישית מאותגרות מן הדברים שאני מביאה עמי לחיים שלהן. ואני לא מציקה להן בשאלות מה בדיוק מצא חן בעיניהן/אפן/מוחן... אני פשוט שמחה בעובדה שהן חולקות אתי את שמחתי ואת אושרי, שעליו אני לא פוסקת מלדבר.

ולאילה בשדה הדגן
תודה על התודה
תודה על המקום הזה שמאפשר שיתוף בדברים כל כך חיוניים ובסיסיים בחיינו

[אחת*]

לכל מי מאיתנו שעדיין לא בשל מסיבות שונות לשירותי קומפוסט, אני רוצה לשתף בפתרון ביניים שלא דורש התארגנות מיוחדת ובכל זאת מצמצם מאוד את השימוש בשירותים רגילים.
עושים פיפי בדלי פשוט, מוסיפים כליטר מים ושופכים לעציץ או לאדמה, זה מספק את החנקן הדרוש לצמחים, וחוסך במים. נסו ותהנו!

[בשמת_א*]

כבר מזמן, ולא רק בנושא השירותים, הבנתי שכדי לעשות משהו אני צריכה לרצות את זה לעצמי, וממש לא איכפת לי אם יש מי שנמצא בסביבה ... מאשר או מתנגד
אכן, זה עיקרון שמנחה גם אותי.
אבל במקרה הספציפי של השירותים:
את מתארת בית שבו התאפשר לך, טכנית, לבצע את זה.
בדירה הנוכחית שלנו אין שום אפשרות להוסיף שירותי דלי בשום מקום. פה חישבו כל סנטימטר והכל מיניאטורי, וגם אנחנו בקומה שלישית בלי מעלית בבית רכבת משותף - אין מצב לקומפוסט זבלאנושי.

גם בבית שאנחנו עוד בשלבי התיכנון האדריכלי שלו יש מגבלת שטח.
יש לי אילוץ של "חדר רחצה צמוד לחדר שינה הורים", שיהיה קומפקטי ביותר. שם אני חולקת את השירותים עם בןזוגי שיחיה. הוא מתנגד נמרצות לשירותי דלי. אין מקום שם להעמיד גם אסלה רגילה וגם שירותי דלי, כך שאין אפשרות שיהיה "אחד לי ואחד לו".
האם לדעתך במצב כזה אני יכולה לכפות עליו את רצוני? כלומר, לשים שם רק שירותי דלי כי אני רוצה?
(זו שאלה, זה לא קינטור. אני חושבת שבעניין הזה, אולי מוגזם להכריח אותו לעשות שינוי שהוא לא בשל לו)

כמו כן יהיה בבית חדר רחצה כללי (כמובן לילדים וכו'). גם שם יהיו שירותים. גם שם יש מגבלת שטח והכל יהיה קומפקטי מאוד. שוב, האם נראה לך שאני יכולה לכפות על הילדים שירותי דלי בחדר הרחצה הזה במקום האסלה הרגילה, למרות התנגדותם?
לדעתי, לא. כי עובדה שאת השארת שירותים רגילים, ואת שלך שמת כאופציה נוספת. לא הכרחת את הבנות שלך להשתמש בשירותים שלך, אלא אפשרת להן להמשיך להשתמש בשירותים הרגילים.

מה שכן, כרגע אנחנו מתכננים שבבית יהיה מרתף (עוד לא הוחלט סופית כי זה תלוי גם במהנדס הקרקע וגם בשאלה אם זה לא ייקר מדי את מחיר הבית). שם לא נציב שירותים רגילים בכל מקרה, וכן אפשר יהיה למצוא מקום לשירותי נסורת.

[ניצן_אמ*]

האם לדעתך במצב כזה אני יכולה לכפות עליו את רצוני? כלומר, לשים שם רק שירותי דלי כי אני רוצה?
שווה לשאול אחרות אם המשפחה הצטרפה לעניין אחרי זמן או לא. כמו בבלי חיתולים, אני חושבת שיש דברים שעד שלא מנסים אותם קשה להחליט. אולי תציעי להתחיל עם דלי ואז מקסימום לבנות חדר אמבט "מפואר"? במקרה הטוב חסכתם הון, במקרה הגרוע הוא חירבן בדלי חודש. כמו קמפינג. קטן עליו. יש מי שעובר לבית לפני שהסתיים השיפוץ או הבניה. אולי אפשר לעשות את זה ולהשאיר אצ השירותים לסוף? ואז אם זה עובד, לוותר עליהם כליל.
(ניצן עובדת כבר הרבה זמן על לשכנע את בן הזוג לבנות דום התנגדות מקיר לקיר... מתנחמת בכך שעד כה ההתעקשויות הביזאריות שלי הוכיחו את עצמן והיום הוא שותף נלהב להרבה דברים שבהתחלה התנגד להם!)

[ה_עוגיה*]

ניצן עובדת כבר הרבה זמן על לשכנע את בן הזוג לבנות דום tongue התנגדות מקיר לקיר... מתנחמת בכך שעד כה ההתעקשויות הביזאריות שלי הוכיחו את עצמן והיום הוא שותף נלהב להרבה דברים שבהתחלה התנגד להם!

אותו הדבר אצלנו (בלי החלק של הדום)

[אחת*]

אנחנו בשלבי בנייה של שירותי קומפוסט, בשלב ראשון הם לא יהיו בלעדיים, ובינתיים אנחנו עושים פיפי או בגינה או בדלי רגיל, בשמת מה דעתך על זה כפתרון?

[בשמת_א*]

אולי תציעי להתחיל עם דלי ואז מקסימום לבנות חדר אמבט "מפואר"? במקרה הטוב חסכתם הון, במקרה הגרוע הוא חירבן בדלי חודש. כמו קמפינג.
אולי לא הסברתי: המשוכה היא שהוא בכלל יסכים לתת לזה צ'אנס. הוא לא מוכן לשמוע בכלל בכלל בכלל בכלל. ואל תזכירי קמפינג - אם יש משהו שהוא שונא, זה החלק הזה של הקמפינג. כמו במילואים, הוא מחכה עד שחוזרים הביתה. קפיש?
כמו כן, אין צ'אנס שנעבור לפני סיום הבנייה.

ובינתיים אנחנו עושים פיפי או בגינה או בדלי רגיל, בשמת מה דעתך על זה כפתרון?
ג'נקינס מציין שיש עם זה בעייה, פיפי בגינה במקום לתוך הקומפוסט. הסבר מפורט בספר זבלאנושי המומלץ עד מאוד.
בכל מקרה, גם בגינה שתהיה לנו, אין מצב לאדם מבוגר לעשות בה פיפי. הגינה פצפונת וחשופה כולה לשכנים.
וחוץ מזה, מה קוסם בזה למישהו שמתנגד לכל דבר שאיננו שירותים "קונבנציונאליים"? ולמה שמישהו ירצה לעשות פיפי בדלי "רגיל"? מה זה בעצם דלי "רגיל"? תוך זמן קצר הוא יסריח מאוד. בעיני היתרון הגדול הוא הכיסוי בנסורת או בחומר כיסוי אחר.

[דליתוש_ב*]

אין מקום שם להעמיד גם אסלה רגילה וגם שירותי דלי,
בשמת, לא הבנתי אם ההתנגדות היא לשירותים בלי ביוב, או בלי אסלה...
אני חשבתי לעשות שירותי בור (רצוי קומפוסט) ולתכנן מושב שאפשר להלביש עליו בקלות.
או מושב אסלה שאפשר להכניס אליו דלי בקלות.
שירותים מודלרים...
בכל מקרה, אם יש שני שירותים בבית, ברור (לי ) שלפחות אחד מהם צריך להתאים לצרכים שלך.

[במבי_ק*]

בשמת, לא הבנתי אם ההתנגדות היא לשירותים בלי ביוב, או בלי אסלה...

אני מכירה שירותי קומפוסט עם אסלה רגילה (בבית הבד ריש לקיש בציפורי, אם בא לכן לנסוע ולראות ואפשר גם לקנות שמן זית אורגני נהדר, עכשיו אח שלי כבר לא שותף שם, אז אני יכולה להמליץ בלי להתבייש ביחסי ציבור). השירותים הם אותו הדבר, רק במקום להוריד מים שמים נסורת או משהו כזה.

[בשמת_א*]

בשמת, לא הבנתי אם ההתנגדות היא לשירותים בלי ביוב, או בלי אסלה...
ההתנגדות היא לכל בית שימוש שלא נראה כמו בית השימוש הרגיל: הוא עשוי מחרסינה, יש בו מים, ואפשר להוריד בו את המים באמצעות ניאגרה או בעזרת מים אפורים (שזה מה שאנחנו עושים).
הרעיון, שעושים את הצרכים בתוך דלי, ומישהו אחר כך צריך לטפל בזה רחמנא ליצלן, להעביר את זה למקום "אחר", במקום ההרגל ששופכים על זה מים וזה "נעלם" ולא עסקך יותר - זה הרעיון שמזעזע אותו יותר מכל.
אפשר לנחש שהוא לא קרא את זבלאנושי?
גם זה כלול בהתנגדות. אז אל תציעו לשכנע אותו לקרוא.
אמרתי שזאת אני שאטפל בדלי, ושאין לי שום בעיה עם זה.
הוא אמר שהוא מתנגד בלי קשר למי שיעשה את זה.
הילדים לא הסבירו. לדעתי רתיעה ממשהו לא מוכר.

מה שכן, יש לי רעיון אחר, אבל הוא סודי D-:

בכל מקרה, אם יש שני שירותים בבית, ברור (לי ) שלפחות אחד מהם צריך להתאים לצרכים שלך
למה ברור?
יש ארבעה אנשים בבית. שלושה מהם מתנגדים, אחת רוצה.
ממי אני אקח את השירותים שלו?
יש פה גם שאלה עקרונית:
בואו נגיד שאני צודקת והם סתם בפיגור. עוד שניה ורבע כל העולם יבין את המשמעות האקולוגית של שירותי הניאגרה והשפדן ייסגר לאלתר, כל השירותים בבתים יהפכו לשירותי נסורת מייד, וייאסרו בחוק שירותי ניאגרה עם יציאה לביוב.
האם זה מקנה לי את הזכות, עכשיו, לכפות על שאר בני משפחתי שירותי נסורת למרות התנגדותם? כשאני עדיין שייכת למיעוט תמהוני קיצוני ומטורף (-; של אנשים עם רעיונות הזויים D-: ?

(אני שואלת את זה בתור אחת שבניסוח מסוים אפשר להגיד עליה שכפתה חינוך ביתי, אי-מילה ומיטה משפחתית, to name just a few. אבל לא כפיתי היפטרות מהמיטה, אלא עמלתי שלוש שנים לשכנע את האיש לעבור למזרונים על הרצפה. שלוש שנים שבהם הילדים ואני סבלנו מזה, והוא לא הסכים. [למה סבלנו? כי הילדה היתה במזרון על הרצפה, מבודדת ומנותקת מאיתנו לפתע, בעקבות לידת אחיה הקטן, כשאנחנו למעלה על המיטה, וכי הילד נפל מהמיטה, וכי אני לא ישנתי בשלווה שלוש שנים בגלל שהילד היה זוחל אל שולי המיטה כל הלילה, והיה בסכנה מתמדת ליפול על הראש. ועוד. למרות זאת לא סילקתי את המיטה בניגוד לדעתו])

[בשמת_א*]

השירותים הם אותו הדבר, רק במקום להוריד מים שמים נסורת או משהו כזה.
אלה לא שירותים שמפנים, אם כן, אלא כאלה שהצרכים נופלים בהם לתוך מיכל איסוף שנמצא מתחת לרצפה.

[במבי_ק*]

אלה לא שירותים שמפנים, אם כן, אלא כאלה שהצרכים נופלים בהם לתוך מיכל איסוף שנמצא מתחת לרצפה.

כן, נראה לי שזה משהו כזה, או משהו אחר דומה. אני יכולה לשאול. כתבתי את זה בגלל שמי שחשוב לו איך זה נראה - זה נראה אותו הדבר והשימוש הוא אותו הדבר. אין ריח. לא צריך לעשות כלום שונה, חוץ מלפזר נסורת במקום להוריד מים. אבל זה תופס יותר מקום מניאגרה, כי זה יותר גבוה ויש קונסטרוקציית עץ מיוחדת שבנויה בשביל כל העסק הזה. בכל מקרה, שווה להציץ... .

[ניצן_אמ*]

אני מתחילה להשתכנע שאנחנו נשואות לאותו הבחור... הוא מוכן לבוא איתי לקמפינג ובלבד שיש לו מזרן נוח, אסלה נורמלית ומקלחת. (בכלל לא מוגזם, אה? בייחוד בארץ, שם יש בדיוק שניים ורבע אתרי קמפינג שעונים על הדרישות והם המוניים נורא. לרדת לישון על הרצפה הוא לא היה מוכן לשמוע. שנים. עד שעברנו לפה ובהתחלה, את יודעת, אין מיטה, וזה... אז הוא ישן על ספה ואני על מזרן על הרצפה, ולאט לאט התרצה ועשה נדידת עמים ארצה.. היום אנחנו ישנים על הרצפה על מזרן דקיק (מה שאמור להיות ריפוד נוסף למזרן) וכולם מרוצים. לכן הצעתי להפיל את זה עליו כחלק מהנסיבות. לקרוא ספרים שמעניינים אותי זה מחוץ לתחום גם. למזלי מישהו מהעבודה שלו קרא את THE OMNIVORE'S DILEMMA ונתן לו, ופתאום הבחור מדבר פרמקלצ'ר! זה מגיע, כי זה מגיע מכל הכיוונים. אז אני הייתי מתעקשת. זה הלא רק עניין זה של זמן עד שלקחת קקי בדלי לקומפוסט יהיה בון טון

עוד דרך אפשרית היא לבנות outhouse בשבילך. אני לא יודעת כמה שטח יש לך, אבל את בטח מתכננת אזור לקומפוסט, אז אולי אפשר שם להרים מבנה עץ לשירותי זבלאנושי. בינינו, אם הוא בין כה וכה יכול לחכות מילואים שלמים בשביל קקי, אז כמה הוא כבר מוסיף לקומפוסט? (מתלוצצת כמובן) הוא הלא יצטרף אלייך, וגם הילדים, ואז השירותים בבית שיעמדו מיותמים יוכלו לשמש את האורחים.

[ניצן_אמ*]

זה נראה אותו הדבר והשימוש הוא אותו הדבר. אין ריח. לא צריך לעשות כלום שונה, חוץ מלפזר נסורת במקום להוריד מים.
ויש את השירותים הגרמניים שנראים כרגיל ואפילו בלי נסורת. פשוט ייבוש על ידי אויר חם שנובע מצורת המבנה, בלי חשמל.
אלה שבנחל.. לוזוכרת. אלכסנדר?

[אחת*]

מה שניסיתי לומר שאני משתמשת בדלי כמו סיר, כורעת מעליו, עושה פיפי ומיד מוסיפה מים ושופכת לגינה או לעציץ ושוטפת.
הרעיון הוא בשבילך ולא בשביל בעלך.

[דליתוש_ב*]

למה ברור?
לי זה ברור, כי ברור לי שאני לא מוכנה לתכנן למשפחתי בית שבו אין לי מקום נוח ובריא להפריש שתן צואה ודם. אני מפרישה כמה פעמים ביום ורוצה שיהיה לי נוח ונעים בבית שלי.
גברים שמשתינים בעמידה, צריכים נוחות רק לחירבון, תכלס. בפועל את משתמשת יותר וצריכה יותר תשומת לב לנוחות ההפרשות שלך. אז לי זה ברור שאם יש יותר מבית שימוש אחד, לפחות אחד צריך להיות נוח לך.
מי שקורא לעצמו משפחה שלי יפרגן לי הפרשות נינוחות... קשה לי לשמוע על הבעלים שלכן.

[פלוני_אלמונית*]

קשה לי לשמוע על הבעלים שלכן.
מזל שאת לא נשואה להם (טוב, לאחד מהם) כי אז היה לך קשה לחיות איתם

[אילה*]

ועוד דבר ששכחתי לציין והוא מאוד חשוב...
תמיד היה לי חלום על משק אוטארקי. משק "סגור" שבו אני מספקת לעצמי את כל צרכי... מנערותי.
בניית השירותים (המבנה, ארגז האסלה, חיבור מושב האסלה לארגז, תכנון ומציאת פתרונות לאופן השימוש במים לרחיצת ידיים, עיצוב המקום, כל אלה) גרמו לי להנאה אחת רצופה וגדולה.
הידיעה שאני יכולה ל"עשות לעצמי" את מרחב השירותים שלי, היא משהו שמשרה עלי בטחון ושלווה גדולים.
ולעניין הבעלים שלכן... או "שלנו" ..
יש כאן סוגיה של בחירה שראוי להעלות אותה לעומק.
הרי לא סתם בחרנו בבני הזוג שלנו. הם משקפים לנו משהו עמוק בתוכנו....
ולחילופין, לא סתם בחרו בני הזוג שלנו בנו...
גם לי בן זוג שעסוק ב"התנגדות" לדרך בה אני חיה. ובכל זאת הרי בחר לחיות איתי.. ואני שואלת את עצמי "למה?" והתשובה שלי תמיד נדיבה כלפי עצמי.
הרי לי ישנה דרך. והדרך שלי אף פעם לא היתה סודית. תמיד גלויה , מדוברת ובעיקר "נעשית בעליל" ...
והמשיכה שלו אלי היתה, מן הסתם לאופן שבו אני "עושה" את הדברים ופחות מה אני "חושבת" או איך אני "מתרצת" את מעשי. כלומר, הוא עסוק בפילוסופיה של החיים, ואני בחיים עצמם.
לפיכך, אם בתחילת דרכנו מאוד נפגעתי מכך שאין אישור "פילוסופי" מצידו למעשי, הרי שברבות הימים הבנתי שזה כמו לדבר בשתי שפות, כשהוא מתעקש שאני אדבר בשפה שלו, ואני מתעקשת שהוא ידבר בשפתי שלי...
הנחתי להתעקשות (שלי) והתמקדתי בדבר שאני יודעת בבירור שהוא מאוד מעריך, בלי שיאמר זאת בכלל, בעשייה שלי, באופן שבו אני מממשת ומגשימה את רעיונותי, ואת רצונותי. ואם הוא רוצה להישאר בהתעקשות שלו, אני ממש לא מפריעה לו.
היום למדתי לחייך לעצמי, ולא לעשות מזה עניין.
ואכן כן.
אני, בין היתר, דואגת בדרכי שלי, ליצור מציאות שתאפשר פיזית, לי, לממש את החלומות הרטובים ביותר שלי... כרגע, שני בתי שירותים... אחד על הגג, ואחד במחסן שבחצר...
זה אומר, שבמסגרת המשפחתית שלי, אני מעין בולדוזר שקט, שמניע ללא הרף את החיים המשפחתיים שלנו, לפעמים תוך "כפייה בהפוך על הפוך" מתוך טענה פנימית מדוברת, על כך שאני מרגישה ש"הם" כופים עלי חיים שממש לא מתאימים לי...
וזה בלי שדיברנו עדיין על קניות בקניון, וצביעת שיער וכו' וכו'...
שמחה על הדיון שעולה כאן. הוא מאוד חשוב.

[מיכלול_ה*]

בשמת, ניתן להכין או לקנות מוכן (מטליה שניידר) שירותי קומפוסט ניידים על גלגלים כך שאולי זה יכול לפתור את מצוקת המקום בחדר השירותים בבית החדש. וקחי בחשבון שניתן להוציא אסלה ממקומה ולשים במקומה שירותי קומפוסט כשיגיע היום וכל בני הבית יהיו מוכנים לכך. וגם טליה שניידר סיפרה לנו בקורס פרמקלצ'ר שבהתחלה רק היא השתמשמה בשירותים ורק בהמשך שאר בני ביתה הסכימו להצטרף. ורק בשלב הזה היא הוציאה את האסלות מהבית. את לפחות יכולה לתכנן בבית החדש אסלה שניתן לפרק.
ולגבי ההתנגדות של בם הזוג. זכותו להתנגד השאלה היא האם הוא בכלל ראה שירותי קומפוסט ואת הקומפוסט המשובח שיוצא מהם? אם לא בקשי ממנו רק לבוא ולראות איך זה עובד. ועדיף שיראה את זה בתוך בית נקי ואסטתי במיוחד שיבין שזה לא רעיון הזוי.

ואני לצערי גם לא שירותי קומפוסט עדיין כי אני קצת חוששת להתחיל בתהליך בבית שכור עם חצר מינטורית מוקפת שכנים שחלקם לא כל כך אוהדים את רעיון הטבעיות שלנו. וגם לא ברור לי כמה זמן נישאר פה. ומי ואיך יטפלו בערמה אם לא נהיה כאן יותר. אם יש למישהו פתרון לזה אשמח לשמוע.

[דליתוש_ב*]

אבל זה לא מזל 0-:
כשהכרתי את בעלי היו לו התנגדויות רבות וקשות. ומילא לי היה קשה להיות איתו... ידעתי שלו מאוד קשה לחיות איתי. ידעתי שאם נמשיך ככה, הוא ימצא את עצמו מתגרש מאישה נרגנת, מתוסכלת ומשעממת. (לא למדתי להיות "נשית" ולקבל התנהגות ילדותית פגועה מאיש מבוגר שאומר שהוא שותפי לחיים, בהכלה סבלנות ושתיקה).
גם הוא יפספס ככה בדיוק את החלקים ש"בגללם" אנחנו יחד עכשיו.
אני כן התעקשתי איתו "כאילו" חיינו תלויים בזה ואני מקווה שיום אחד הוא ידע לעזור לגברים אחרים לקלוט ולהפנים את הנשים שאיתם בנעימים ובקלות (אצלנו היה הרבה לא נעים).
נכון שבזכות באופן טבעי ידעתי לעשות את זה (הרבה) לפני שבאים הילדים... ו- הם לא היו באים איתו לולא התמודדנו בהצלחה עם ההתנגדויות שלו לכינון מערכת יחסים ראויה לאנשים שאנחנו. (עדיין אין לנו ילדים שלנו).
ונכון גם שהוא יחיד במינו , אבל אני משוכנעת שהוא לא מיוחד במינו.

בכל מקרה, בשמת. אני מבקשת ממך... תעשי שיהיה לך נוח ונעים בשירותים . בבקשה. בכל מקרה, אם לך לא נוח ונעים, כל חברי משפחתך נפגעים מזה, גם אם יש להם שני שירותי אסלה בבית.
בעיני, לוותר על הנוחות (פיסית ו\או רגשית) שלך זה לוותר גם על נוחות של המשפחה שלך. נראה לי שאת יודעת ויכולה למצוא נסיבות נעימות לכולם, גם בשלבי התכנון.
תשומת לב להפרשות זה תהליך בסיסי. זה בסדר אם יש התנגדויות לזה, אבל עדיין זה בסיסי. (יצא ברור שהמניע שלי הוא אהבה והשתוקקות לסיפוק צרכיך באופן מתאים ונעים ל כל משפחתך?)

מתוך טענה פנימית מדוברת, על כך שאני מרגישה ש"הם" כופים עלי חיים שממש לא מתאימים לי...
בדיוק.
לא משנה מי עושה את זה, כל עוד נכפות עלי התנהגויות שממש לא מתאימות לי, אני אפעל, במסגרת הנסיבות, להתאים את החיים לצרכי. אני משוכנעת שסיפוק צרכי הפיסיים אינו כרוך בפגיעה רגשית או אחרת באנשים שסביבי.

אני כן חושבת שפגיעה רגשית גוררת התנגדות לסיפוק הצרכים. כלומר, וויתור על סיפוק צרכי בדרך שמתאימה לי, לא יגע בכלל בפגיעה הרגשית שלי ושלו, אפילו ירחיק את תשומת הלב ממנה עוד יותר...

[דליתוש_ב*]

נתתי לז. (בעלי) לקרוא. הוא אומר לכתוב לך (בשמת) שבעלך יכול לחרבן בעבודה
את יותר בבית. הילדים יאהבו את זה אחרי גג שבוע וחצי ואם לא, הם יגדלו ויבנו אצלם איזה בית שימוש שמתאים להם. אליך יבואו חברות, אני מניחה שחלקן הגדול יעדיף שירותי בור קומפוסט על אסלת חרסינה וניאגרה ובטח גם יהיו להן תינוקות בלי חיתולים לפשפש...

[בשמת_א*]

מה שניסיתי לומר שאני משתמשת בדלי כמו סיר, כורעת מעליו, עושה פיפי ומיד מוסיפה מים ושופכת לגינה או לעציץ ושוטפת.
זה עלול להיות מזיק לגינה או לעציץ, כי זה לא עובר קימפוסט ויש עם זה בעיות מסוימות (פירוט אצל ג'נקינס).
כמו כן, זה בזבזני במים. אני משתמשת אך ורק במים אפורים לבית השימוש, כך שאני שופכת רק מים משומשים. אותם כמובן אסור לשפוך לגינה או לעציץ.

מי שקורא לעצמו משפחה שלי יפרגן לי הפרשות נינוחות... קשה לי לשמוע על הבעלים שלכן

זה בגלל שקשה לך לשמוע עליהם. P-:

בשמת, ניתן להכין או לקנות מוכן (מטליה שניידר) שירותי קומפוסט ניידים על גלגלים
ראיתי שזה עולה מאות שקלים! זה על גלגלים? מה, גם לבד עולה כחמש מאות שקל לבנות את האסלה מהעץ? זה אמור להיות משהו זול, לא?

וקחי בחשבון שניתן להוציא אסלה ממקומה ולשים במקומה שירותי קומפוסט כשיגיע היום וכל בני הבית יהיו מוכנים לכך
אכן, זו תוכניתי וכבר דיסקסתי אותה עם האדריכלית שלי (-: למעשה, התוכנית היא לעשות הכנה למקרה שנרצה למכור את הבית, ואינשאללה לא נצטרך לשים שם אסלה בכלל...

זכותו להתנגד השאלה היא האם הוא בכלל ראה שירותי קומפוסט ואת הקומפוסט המשובח שיוצא מהם?
מובן שלא. את מבינה שלא מדובר כאן על דיון רציונאלי? כמו שניצן תיארה, ההתנגדות מתחילה מהבסיס.

_מתוך טענה פנימית מדוברת, על כך שאני מרגישה ש"הם" כופים עלי חיים שממש לא מתאימים לי...
בדיוק._
אכן. למזלי )-: אנחנו רק בשלב התיכנון (העניין "רק" מתעכב חמש שנים, אחרי שהיה תקוע "רק" שלושים שנה או משהו כזה) ובעצם, הפעולה שלי דומה לפעולה בנושא החינוך הביתי: עד שהבית ייבנה אני מטפטפת טיפה, ועוד טיפה, ועוד טיפה.
וחושבת גם על מסקנות דראסטיות יותר.

[אילה*]

לבשמת
בשמת, ניתן להכין או לקנות מוכן (מטליה שניידר) שירותי קומפוסט ניידים על גלגלים
ראיתי שזה עולה מאות שקלים! זה על גלגלים? מה, גם לבד עולה כחמש מאות שקל לבנות את האסלה מהעץ? זה אמור להיות משהו זול, לא?

ולעניין המחיר/העלות בעשייה עצמית
נראה לי שזה תלוי מאיזה עץ את מייצרת את המסגרת ומהיכן את משיגה אותו.
אני השתמשתי בלוחות עץ (גם "קרשים" וגם לוחות סנדביץ' איכותיים ביותר) שקיבלתי חינם מנגריה (הם זורקים אותם כי יש להם "עיניים")
גם את הפירזול לארגז השגתי באותו מקום (כיוון שהם זורקים ארגזים... שיש בהם גם צירים וידיות... שאין להם צורך בהם מסיבותיהם שלהם) - חינם!
הדברים שקניתי היה מושב האסלה - רכשתי את זה הכבד העשוי מעץ ממוחזר - ומאחר וקניתי שניים בבת אחת זכיתי אף להנחה. וזה - עלה לי כ-65 ש"ח ליחידה. וצבע "לזור" (אפשר גם בלי, ואפשר גם לכה שקופה) שאני לא ממש זוכרת את העלות שלו.
גלגלים לא חיברתי. אני מניחה שאם תרכשי את הגלגלים זה בטח ייקר את המוצר הסופי, כיוון שצריך גלגלים שיש להם מעצור, והם צריכים לשאת משא כבד (העץ + האדם היושב עליו)
ומאחר ועשיתי הכל לבד, לא שילמתי עבור עבודה וזמן...

[בשמת_א*]

ודלי?

[אילה*]

לבשמת
הדלי הוא של צבע טמבור ישן (18 ליטר) כולל מכסים. וגם את זה מצאתי בכמויות מספקות (למעלה מ-6 דליים) באותו מקום.
כך שהדליים בעלי אותו גודל משמשים להכלת הקומפוסט הנא.. והדליים שקצת שונים בגודלם משמשים להכלת הנסורת/דשא וכמיכלי איסוף למים שניגרים מן הכיורים שאילתרתי ממיכלים של אקו-וור.
אני די ממחזרת ומשתדלת לעשות שימוש חוזר בכל מה שאפשר.
ומשהו אישי אלייך...
קראתי המון היום ואתמול בבלוג על הנקה, ועל בנייה בדפוסים, ושמך עולה כל הזמן כמשתתפת בשיחות. וגם נכנסתי לדף האישי שלך.
ואני פשוט אוהבת אותך.
נקודה.
ומזמינה אותך לבוא ולראות מה שעשיתי.

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

אהלן,
גם נייר הטואלט נזרק לתוך הדלי כרגיל?

הייתי מאוד רוצה שירותי דלי/קומפוסט אבל אנחנו בדירה שכורה פצפונת במרכז העיר ואין אפילו לאן להוציא את הדלי
(אפילו כדי לזרוק את הזבל יש הליכה של איזה 5 דקות) - אנחנו גרים ממש על המדרחוב...

[אילה*]

לניחוח אדמה אחרי הגשם
כן. גם נייר הטואלט נזרק לתוך הדלי. גם הגליל של נייר הטואלט, כשזה מגיע לסיומו. וג'נקינס (בספרו "זבלאנושי") מציע להוסיף גם את שאריות המטבח לשם.

[בשמת_א*]

[-:

[אילה_בשדה_הדגן*]

אני הגעתי למסקנה שבזמן הקרוב לא תהיה לי גישה /סבלנות /איך שתקראו לזה לעבודות נגרות , אז צילמתי לנגר את השירטטים מהספר זבל אנושי , הבאתי דלי של טמבור וסיכמנו שזה יעלה בסביבות המאה שח'.אם תהיה לי גישה /סבלנות /..לקשט את זה , הרי שכך אעשה!

לעינין בני בית שדוחים את רעיון השירותי קומפוסט :
לדעתי ,זכותם!
אני חושבת שככל שעושים עינין ממשהו שמעלה התנגדות , כך המצב מחמיר . מה שפחות לדבר על כך.זו עצתי.
קשה לרדת לעומק הקורה עם כל אחד , זה ממש מפתיע ממה בעצם נגרמת ההתנגדות ורק כך הרי אפשר למצוא פיתרון לענין.

לדעתי חשוב שהיו עוד שירותים קונבנציונליים בבית אם יש מישהו עם התנגדות .
את החדרון של השירותיי קומפוסט הייתי ממקמת ליד חדר השינה , כי בגלל שלא צריך להוריד מים , השירותים האלה חרישים ויש להם יתרון שם.


_לי זה ברור, כי ברור לי שאני לא מוכנה לתכנן למשפחתי בית שבו אין לי מקום נוח ובריא להפריש שתן צואה ודם. אני מפרישה כמה פעמים ביום ורוצה שיהיה לי נוח ונעים בבית שלי.
גברים שמשתינים בעמידה, צריכים נוחות רק לחירבון, תכלס. בפועל את משתמשת יותר וצריכה יותר תשומת לב לנוחות ההפרשות שלך. אז לי זה ברור שאם יש יותר מבית שימוש אחד, לפחות אחד צריך להיות נוח לך.
מי שקורא לעצמו משפחה שלי יפרגן לי הפרשות נינוחות... קשה לי לשמוע על הבעלים שלכן._
חזק ומשכנע דליתוש.אהבתי .

ולשאלה של ניחוח לאחר הגשם ,
לצערי , אני לא מעלה בדעתי פיתרון , אלא , שאם יש לכם אפשרות לנסוע לאיזה שדה בור , או עדיף לעבור שם בדרך שלכם לאיפה שהוא , אז תרוקנו את הדלי , תביאו איתכם מיכל של אקו וור (אולי אילה תהיה מוכנה לצרף שירטוט /צילום של הסטרט אפ שלה ?)עם מים מהשטיפת ידים ומברשת ותחזרו הביתה שמחים ומרוצים.

יש גם חברה של אסתר ל , שכתבה פה בראש הדף , אולי תמצאו חברה , או יזם נמרץ שמוכן לקחת על עצמו להוציא מלב העיר את כל מה שנחוץ למפעל קומפוסט משגשג לגידולים האורגנים .

[בשמת_א*]

תמצאו חברה , או יזם נמרץ
כבר יש. ויש קישור. בדף הזה או בדף אחר? שכחתי.

[בשמת_א*]

_נו, מילא.... ולסיום- האתר המופלא של השרותים-
www.meitivei.com
אסתר_
הנה זה

[אילה*]

מאחר ובניתי את הארגז לפי ההנחיות שמופיעות בספרו של ג'וזף ג'נקינס אני מצרפת כאן את הקישור לתמונה שבגלריית התמונות שבאתר שלו, שמתארת את מה שאני עשיתי. אלא שאני מיקמתי את הצירים בצד ולא מאחור. כל היתר ממש דומה.
http://jenkinspublishing.com/[po]photo albums[/po]/toilet album/pages/owner built 38 jpg.htm

כבר רוקנתי פעם אחת את הדליים (3 במספר), וזו היתה חוויה קצת אחרת. אני חושבת שריח השתן היה חריף יותר מריח הצואה המתערבבת בנסורת. הריח היה קצת יותר דומה לזה שאנחנו כל כך מנסים להימנע ממנו, אך כיסיתי בעלים רקובים, והכל בסדר...
גם הכנתי מכסה טוב לארגז הקומפוסט, ממסגרת עץ שעליו מתחתי רשת לולים ואותה עטפתי בבד יוטה. כך שחתולים ובעלי חיים אחרים לא יוכלו לנבור בארגז אך הגשם יוכל להרטיב את תכולתו.

[אחת*]

מזיק לגינה או לעציץ, כי זה לא עובר קימפוסט
בשמת, האם אני הבנתי ששתן לא אמור לעבור קימפוסט, האם אני טועה?

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

אילה בשדה דגן ובשמת, תודה על ההצעות, והמחשבה.

גם אני חשבתי על זה ואף דיברתי עם האיש (שעיקם את אפו במקצת אבל היה מוכן לדון)
והגענו למסקנה שבלי אוטו, נאלץ לחכות לדירה טובה (ירוקה) יותר...
מה גם שאין מקום, אבל לגמרי, להציב שירותי קומפוסט (אלא אם כן נפרק את האסלה, מה שלדעתי לא יהיה לרוחו של בעל הבית )
עד אז.. לפחות משתדלים לחסוך במים בדרכים אחרות

[אילה*]

ל"אחת"
לפי ספרו של ג'וזף ג'נקינס אפשר לשים הכל. זה מתפרק לחלוטין לאחר 12 חודשי רביצה, או 3-6 חודשים אם הערימה עוברת תהליך תרמופילי. כך שהשתן טוב כמו כל דבר אחר.
הוא מציע אפילו להוסיף לערימה פגרים של כלבים, חתולים, ושאר בעלי חיים שנפטרו מסיבה זו או אחרת במרחב המחייה שלך

[זוטא_לבנה*]

קומפוסטרית, איילה או כל מי שהתנסה, יש לי שאלה.
אני רוצה לתכנן את שרותי הדלי, ולאסלה שלי יש מעצורים שלא ניתן לפרק. כך שהמכסה לא ישב צמוד לדלי אלא יהיו רווחים. האם צפויה להיות בעיית ריח ושווה לקנות אסלה חדשה?

[זוטא_לבנה*]

עכשיו אחרי יותר מחודשיים של שימוש בשרותי הדלי היפים לנו, אני יכולה לענות לעצמי על השאלה למעלה. אין בעית ריח אם יש רווח בין המכסה לדלי.
הדלי יושב אצלנו בחדר השירותים המאוורר בתוך הבית. אנחנו גם משתמשים בדשא קצור יבש לכיסוי הדלי. כמו ה עוגיה, מסתובבים בישוב בין ערימות הגזם לפינוי ואוספים דשא קצור

[אילה_בשדה_הדגן*]

הי זוטה ,
טוב שהזכרת לי את הבלוג.
השאלה שלך מלפני 3 חודשים חמקה מעיניי, סליחה.
חוץ מזה , אני שמחה שהכל הסתדר אצלכם.בהצלחה בהמשך.

---

אנחנו עוזבים את הבית הזה עוד שבועיים.
היות ותחושת ה'לא בא לי להשקיע במקום שאני עוזבת ' השתלטה עלי כבר מזמן , לא עשיתי שום דבר עם הקומפוסט שעשיתי . אפילו לא בחנתי אותו מקרוב =חיטוט עם קילשון.
מבחינתי , אני משאירה כמה ערמות של קומפוסט , הערמה האחרונה תהיה מכוסה היטב בדשא קצוץ ועשבים.נשאיר הנחיה כללית לבעל הבית שפשוט יניח לקומפוסט להתקמפסט שנה לפחות.

בסיכום התקופה , אני חושבת שמאוד משמח אותי לחשוב שכמעט שלא ביזבזתי מי שתיה בשביל פינוי פסולת.
עוד יתרון בלתי צפוי שהיה לנו :
בשטח שלנו יש מכסה ביוב שהיתה ממנו הצפה .
היות ואנחנו ממעטים להשתמש בשירותים הרגילים ידענו ישר שזה קשור למערכת של הישוב ולכן קראנו לאינסטלטור של המועצה.
האינסטלטור טיפל בזה כבר 3 פעמים (כמובן שזה היה נחוץ אחרי שבוקר שלם אפשר היה כמעט להחנק ולהתחרפן מהריח שחדר דוקא למטבח)
בפעם האחרונה שהוא הגיע הוא איבחן את הבעיה :
אנשים זורקים לשירותים בבית מגבונים וזה מה שגורם לסתימה. אולי אפילו חיתולים חד פעמיים ותחבושות היגניות.

כמובן שהתפרציות הביוב היו מפריעות לי מאוד אם הייתי ממשיכה לגור כאן , אבל אני לא .
סתם הירהרתי לעצמי :
כמה אנרגיה אנחנו מנסים לחסוך בלפנות מעצמנו את הזבל שלנו?
אני חושבת על ימי עבודה לחוצים שבהם הכורח להתארגן עם שקית הזבל ולהשליך בפח לפני שאני מתניעה ומפליגה לי ליומי , זה לא היה תמיד הכי נוח.
עכשיו אני מטיילת לי בגינה הלוך ושוב עם דליים, ערמות עשב , נסורת ,שוטפת וכ'
אולי הדבר הכי פשוט לאדם המודרני הוא להדיח באסלה .
זורקים , מורידים מים בלחיצה קלילה (פעולה פיזית קטנה)
והופ -כל העבודה הסתלקה לה ברגע.

לא משנה שאחר כך יש התפרציות ביוב וזה עולה לנו כמשלמי מיסים ביוקר.
מי שמשתמש במגבונים בלו הכי לא ממש חושב על הבעיה האקולוגית, או ליתר דיוק , מוכן לנסות חלופות.

בשורה התחתונה , אני חושבת שהשיטה המודרנית לטפל בג'נק היא תוצאה של כל אורח החשיבה של : מהר מהר , של אין זמן ,יעילות ותוצאות ולעזאזל כל מה שקורה בדרך.

תודה לך מומו, את פתחת את הדלת למחסן שבו היו מונחים פרחי השעות שלנו והחזרת לנו אותם מקפאונם.
כל שעה בחיי מלאה בהפתעות של יופי ומוסיקה .והשעות של פינוי הזבל צבעוניות במיוחד.

(ולמי שהפסקה הזו היתה סתומה : ממליצה על הספר "מומו " מאת מיכאל אנדה)

[זוטא_לבנה*]

תודה אילה

[אילה_בשדה_הדגן*]

חזרתי אל הבלוג שלי אחרי הרבה זמן.
כבר אנחנו סוגרים בבית החדש שנה.
עוד מעט נפתח את הערמת קומפוסט שהתחלנו כאן.


יום הולדת של הבת שלי,יושבים בצל ונהנים בחברותא מעוגות ,ענבים מהגינה ומנגו (מהשוק),שיר-סיפור שקיבלנו מתנה,משחק שהילדים המציאו ..
הפלאפון מצלצל,שכן מותר על משאית גזם מרוסק שהזמין מהמועצה.אישתו נבהלה מאיך שזה נראה.רוצים עגלה או שתיים?
ההובלה עם הטרקטור תעלה 160 שח'.

כשאני חוזרת הביתה החניה חסומה בגזם בשיעור של שני פילים שרובצים לפתחי.

ועכשיו לשנס מותניים ולהתחיל להזיז את כל זה.

בהתחלה הפריע לי האבק שעלה מכל נגיעה בגזם.
אחר כך התנפלתי עליו בהתפרציות מרץ של 1/2 שעה לקראת ערב.
הרי מיד הבנתי שלטפל בגינה בחודשי החום זה רק בבוקר או לקראת ערב, אם אני רוצה גם להנות מזה ולא רק לסבול.

והגזם עומד/רובץ/.. חוסם את החניה .וגם לא חסר לנו זבל מכל סוג שאנחנו משאירים דווקא שם.
בכניסה לחיינו האנרגיה ולו הטובה ביותר נתקלת בפסולת .אוף.

ואז נכנסים לריתמוס.לבד בלי 'עזרה' מאף אחד.
לא מהיר מדיי, גם לא חולמני מידי.
לובשים את אותם בגדים שוב ושוב לצורך המשימה גם בגלל הזיעה וגם האבק.
והכי חשוב זה כלי הקיבול.לא מריצה.כי אצלנו יש טרסות ומדרגות ולהלחם עם המריצה זה עונש.
לא כלי כבד מדי, כדי שהגב ישמר .
ארגז בינוני זה מספיק בדיוק.

---

אולי עוד קצת עלה לנו הגזם הזה.
אחרי כל כך הרבה הליכה בגינה ראיתי מה חסר לי בגינה שלי: משהו יפה פורח חמוד.קישוט הכניסה בנקודות צבע .צילצול של פעמון רוח עדין .
אז זה בדיוק מה שקניתי לי :כריזנטמות ודליות בכדי חרס .עוד מעט אטמין פקעות של רקפות ובצלי צבעונים.
אושר.

[מ.*]

ההובלה עם הטרקטור תעלה 160 שח'.
מאיזה אזור? אני ליד נצרת, זקוקה לבערך 3 מ"ק של רסק גזם.

[אילה_בשדה_הדגן*]

המועצה במשגב שולחת משאית גזם מרוסק לתושבים שנרשמו ברשימה.
זו כמות גדולה למדיי ובדרך כלל חולקים בה.
יש לנו שכן שעושה כל מני עבודות גינון ושיפוצים , יש לו טרקטור והוא שוכר עגלה, הילדים שלו עובדים איתו ,וככה משנעים את זה.

[מ.*]

תודה לאילה בשדה הדגן, אצלצל.

[שולי*]

לא הבנתי מה פירוש 'שאריות קפה'
תודה

[אביים*]

רוצה לקנות את המושב של שרותי קומפוסט. מבנה יש. רק חסר לי המושב עצמו בנוי ומותאם לאסלה.
מי מייצר ומוכר?

[בשמת_א*]

כדאי ליצור קשר עם טליה שניידר, היא בוודאי תדע להפנות אותך.