באופן טבעי

ראו גם:
מה לעשות עם כסף גדול משמים
מה לעשותב40אלף דולר

ראו גם - מה מסב לכם אושר
(מדור דפים שפתחתי בכדי להכניס אווירה חיובית לאתר בעקבות קצת שליליות שצמחה לאחרונה)

לאחרונה פורסם שמישהו זכה בלוטו ב10 מליון ש"ח, ואז חצי שנה אח"כ הוא זכה ב18 מליון ש"ח, שני הפרסים באופן בלעדי (כלומר הוא היה המנחש היחיד).

חשבתי לעצמי היום על השאלה - מה היית עושה לו זכית בכ"כ הרבה כסף?
אשמח לתשובותיכם!

אפשר כמובן לכתוב יותר מדבר אחד.

הדבר הראשון שעלה לי -
הייתי קונה הרבה קרקעות בישראל ו- "משחרר" אותן. כלומר, לא מגדל שם שום דבר, לא מרסס, לא בונה עליהם בתים, וכו' וכו'.

_הדבר הראשון שעלה לי -
הייתי קונה הרבה קרקעות בישראל ו- "משחרר" אותן. כלומר, לא מגדל שם שום דבר, לא מרסס, לא בונה עליהם בתים, וכו' וכו'._

הייתי אומרת שאולי לפני אדמות הייתי חושבת קודם על אנשים. בדיוק כמו שאנחנו נגד מלחמות. אנשים לפני אדמות. ואם כבר אדמות הייתי קונה לשכן שם אנשים שאין להם בטחון מינימלי של קיום.

אבל אני לא יכולה לא לאמר שאני ממש מקנאה בך, שאתה יכול להרשות לעצמך להזדהות עם הסביבה, והאדמות, ומה שמסביב. באמת. סוג של פריבילגיה שלא כולם (הרוב) מסוגלים לה. לי אישית נדמה לפעמים שהמצוקה האנושית שאני רואה מסביב הורגת אותי, פיזית ונפשית, לאט אבל בטוח.

לכסף יש בהרבה מקרים (כמו שיש מקרים שממש לא) הרבה כח לשנות. בייחוד בעידן של היום שקיימת מומחיות ותמיכה ועזרים בכל תחום.

ג'נג'ית, אני מזדהה מאוד עם דברייך, שהם אפילו מרגשים אותי באופן בלתי צפוי.
מצד שני, חושבת קודם על אנשים - הרבה אנשים עושים את זה. אולי לא מספיק, אבל הרבה אנשים ואירגונים חושבים ופועלים למען אנשים.
אבל עוד לא שמעתי על אירגון שלוקח אדמות "סתמיות" והופך אותן לסוג של שמורת טבע.

אנשים לפני אדמות
למה דוקא אנשים?
מה עם כל החיות שהרסנו להם ולדורות אחריהן את החברות (חיות אחרות שנכחדו) והאדמה לנצח? אני בעד מיזעור נזקים...

ואם כבר אנשים, אז נראה לי רעיון טוב לרכוש שניים-שלושה בניינים ישנים בעיר ולדאוג לשכן שם קומונות אידאולוגיות, בצפיפות אך בחברותא, של אנשים.

לרכוש קרקעות ולשכן שם אנשים - זה כבר רעיון שסותר כמה אידאולוגיות שאני מאמין בהן. ראי האם מוסרי לגור בצמוד קרקע וכו'.

הייתי משתמשת בכל מדיה אפשרית להפצת מסרים של אהבה, שלום ועתיד כדור הארץ, הייתי מקימה תחנת טלוויזיה שמשדרת פרסומות, וסרטים בנושאים הללו, שירים מרגשים , הייתי לוקחת חבורה של אנשים מלאי אהבה ויצירתיים ונותנת להם משימה להפיק מסרים שיגעו בלב של כולנו, שיפתחו אותו, שיגרמו לנו לרצות להיות יותר טובים, שיעזרו לנו להרגיש שיש לנו את הכוח לשנות, אני חושבת את המחשבה הזאת הרבה בנסיעות בעודי מסתכלת מהחלון של האוטו בהרי המדבר וממציאה וידיאו קליפים מרגשים וסרטים שמחברים לרגשות אהבה ושייכות עמוקים, אני לא צופה בטלוויזיה כי היא גורמת לי לחרדה ודיכאון אבל אם היה לי כסף הייתי משתמשת בה באותה צורה רק הפוך כי זאת מדיה עוצמתית ביותר.

מה כולם פה אייבי נתן ורק אני הייתי קונה נעליים חדשות ?:-)

מה כולם פה אייבי נתן ורק אני הייתי קונה נעליים חדשות ? גמני...(-:

מה כולם פה אייבי נתן ורק אני הייתי קונה נעליים חדשות ?

כל הקטע במיליונים זה שאפשר גם וגם...

אני כבר שנים מדמיית את הצ'ק העסיסי שאשלח לועד למלחמה באיידס, לתנו לחיות לחיות ולכל הארגונים האחרים הפועלים למען בעלי החיים.
אח"כ אני אקנה בית באיזור שאני רוצה לגור בו, ואגור.

הייתי פועלת בתחום של רפואה מונעת. הייתי נכנסת לצד העסקי של זה, ומשמשת גג ומנוע לאנשים שמבינים יותר ממני.
הייתי פועלת למען שימור ובריאות הסביבה הטבעית, ומנסה לחבור לארגונים מקבילים בארץ, ובעיקר בעולם
הייתי מנסה לשלב בין השניים
הייתי מפרישה גם למשפחה

הייתי יכולה להרשות לעצמי לחיות בצמצום

כסף זה סוג של כוח שניתן לנו על ידי אלה ששולטים בכוח... מאד ממליץ לראות את הסרטון money as debt

התלות בכסף, הכסף הנכסף.. זה מה שמשאיר אותנו בשבי של התרבות הזו - זה באמת מאד מפתה - לקבל הרבה כסף ולעשות איתו "דברים טובים".. אבל הבעייתיות היא עצם הקישור בין כסף לבין "להשיג דברים". מנקודת מבט לקטית - הרחבתי על הנושא בעמוד ההבדל בין מזון קנוי למלוקט

האקטיביסטית הלן וודסון שדדה 26 אלף דולר מבנק ושרפה אותם על רצפת הבנק.. היא רצתה להעביר מסר ברור נגד החומרניות והאובסביביות סביב כוח.. בו משתמשים להרוס את הסביבה והחברה האנושית..

אני אומר חבל לשרוף... יש דברים שנשרפים בצורה יותר יעילה.. אבל אולי אפשר להוציא את ה-10 מליון שקל בשטרות של 200 (כדי להבטיח שאנחנו לא לוקחים את השטרות שאוטוטו יוצאים מסירקולציה) ואז לגרוס אותם ולעשות עם זה יופי של חיפוי קרקע.

בקטע הנדיב והחברתי הייתי תורמת לארגונים להעצמת נשים ומייסדת קרנות למימון שירות יועצות הנקה לאמהות לפגים, לעידוד ירושלמים צעירים חילונים _{אוף רקורד: עדיפות לשמאלנים.. ששש} לחזק את העיר מהצד הנכון, לאמנים צעירים ומבטיחים בכל התחומים, וקרן ענקית לכל מי שיציע לי רעיון איך לגרום לאנשים להפסיק לצפור סתם, להפסיק להידחף בתורים ובאופן כללי להפסיק להתנהג בגסות לחלשים (בכל הרמות, גם הפוליטית) - אפילו אם זה אומר לשכור בריונים שישליטו קצת אדיבות בעם... בנימוס כמובן...
עם מה שנשאר הייתי קונה בית (בן 120 שנה, משומר, שנקנה ולא נבזז) באחת השכונות שאני אוהבת וממשיכה לחיות בדיוק אותו דבר. אה, כן, וגם כמה נעליים חדשות... @}

הדבר האחרון שמצאתי על הלן משנת 2005, מכתב מהכלא:
http://www.gnn.tv/headlines/1628/[po]Terrorism the La[/po]

זה באמת מאד מפתה - לקבל הרבה כסף ולעשות איתו "דברים טובים".. אבל הבעייתיות היא עצם הקישור בין כסף לבין "להשיג דברים".

אופק יקר, אין שום בדל של ספק בכך שהחברה חולה ומונעת ממניעים הרסניים. אז? מה אתה היית עושה בנידון? מחאה? דוגמא אישית? זהו?

ומה עשה הצדיק היחיד בסדום, חוץ מלברוח משם? כלומר, הלואי שכולם היו צדיקים, אבל אני לא רואה איך אפשר לעצור את הכוחות המשחיתים את הטבע שלנו, למשל, כרישי הנדל"ן בחוף השרון, למשל, בלי להתנגח בהם בשפתם הם - או דרך החוק. לשני אלו יש צורך בכסף, להבנתי, ולא כזה ששורפים אותו.
האם יש בדעתך דרך אחרת לעצור שכאלו?

הייתי מממנת הקמת מרכז לידה וחינוך ללידה ש דנה ה תנהל (אם היא היתה מסכימה)
(ועוד כל מיני דברים)

אורי
אני כל הזמן חושבת על האיש שאיתו פתחת את הדף אתה קולט שבכספי הזכיה הוא המשיך לקנות כרטיסי לוטו?
או שכמו שמישהו פעם אמר לי שאם זוכים אפשר למכור את הזכיה לעבריינים שרוצים להלבין כסף.
וגם פעם קראתי שבארצות הברית בלוטו מחלקים את הכסף למשכורת חודשית כי הם עשו סטיסטיקה על הזוכים ומצאו שרובם כמעט כולם נפלו לקטגוריות הבאות :איבדו הכל בעסקים לא מוצלחים, השתגעו ואיבדו את הכסף,תרמו הכל לצדקה או התגרשו .אני מניחה שהיו כמה שנפלו ליותר מקבוצה אחת . לכן אני יכולה להמשיך לחלום על נעליים חדשות אבל בתכלס אני לא קונה כרטיס לוטו .

הבעייתיות היא עצם הקישור בין כסף לבין "להשיג דברים"
אני חושבת שהבעייתיות היא בקישור בין "להשיג דברים" או אפילו סתם "דברים" לבין תפיסת האושר. אפשר לקרוא לזה: האושר כמוצר צריכה או האושר כמטרה.
כדאי להזכיר גם בהקשר הזה את ההרצאה המרתקת של דן גילברט על אושר אמיתי ואושר סינתטי ב-TEDTALK. מסתבר שהזוכים בלוטו, אני לא זוכרת כמה זמן אחרי הזכייה - חצי שנה או שנה - היו מאושרים פחות מאשר מישהו שכל גפיו נכרתו. מעניין, לא?

ועוד אמירה שאני אוהבת:
lottery is tax for the mathematically challenged

ואיך בלי הסיפור הישן על אות יהודי עני שהיה מתפלל יום יום בבית הכנסת, בדבקות, בדמעות, מבקש עד כלות נפשו שיעשה השם שיזכה בלוטו בשביל פרנסה טובה לו ולמשפחתו הרעבה. יום אחד שאל רב בית הכנסת את הקדוש בורוכהו, "ריבוינע של עוילעם, באמת קטונתי, אבל תיראה איך היהודי הטוב הזה קורע את ליבו יום יום בתחינה, מדוע לא תתן לו לזכות בלוטו, קצת פרנוסע???"
ומה, יצתה בת קול ואמרה, "חכם גדול, לכולם פה בשמיים כבר נמאס מהנודניק הזה, כמה פעמים כבר רצינו לתת לו לזכות, אבל מה, לא קנה אף כרטיס."

גם "דברים" שהם לא חומריים?

גם "דברים" שהם לא חומריים?
tricky question כיוון שמסתבר שאותם "דברים" לא חומריים קשורים להרגשת האושר אצל רוב האנשים (למשל: קשרים מספקים עם אנשים אחרים), אבל לדעתי במידה רבה - כן, גם דברים כאלה. עובדה שכרותי הגפיים היו מאושרים, ונזירים שמתאמנים בהרגשת אושר כל חייהם הם האנשים הכי מאושרים בעולם.

אני כל הזמן חושבת על האיש שאיתו פתחת את הדף אתה קולט שבכספי הזכיה הוא המשיך לקנות כרטיסי לוטו?
בדיוק מה שגם אני חשבתי.
למה להמשיך לקנותל כרטיסי לוטו אם זכית ב-10 מליון? זה לא מספיק??

אם הייתי זוכה, הייתי שם אותו בצד וחושב מה לעשות איתו
(בערך כמו שאני לא יודע מה לעשות עם המשכורת שלי היום, אז רובה בממתינה)

בערך כמו שאני לא יודע מה לעשות עם המשכורת שלי היום, אז רובה בממתינה
אני יכול לעזור לך בזה, אם אתה רוצה P-:

אם אני הייתי זוכה בלוטו הייתי קונה טורנדו לאמא שלי, טורנדו לאחותי וטורנדו לגיסתי

הייתי קונה בית ושטח אדמה גדול, ולא נאלצת להמשיך ולומר לא לכל אותם יצורים חיים שמבקשים מקלט

אה כן, יחי מבצעי עיקור וסירוס המונים

התלות בכסף, הכסף הנכסף.. זה מה שמשאיר אותנו בשבי של התרבות הזו ככה גם אני חושב בבסיס,
והמשך המחשבה שלי, אם נגיד אני מסדר את כל המשפחה מכרים וכו' וכו', בוילות, קרקעות, מכוניות, עוזרות בית וכו' וכו'..
איך זה בדיוק תורם, אם אחת הסכנות העיקריות האמיתיות כרגע, היא האקולוגיה של כדור הארץ? שנפגעת בדיוק מכגון הנ"ל הרב שמתרחש בימינו כמו שלא התרחש מעולם? (כליון משאבי כדור הארץ ללא אפשרות שיתחדשו כראוי)

ובכיוון השני, אם אני משקיע את הכסף בהתנגדות כלשהי לאיזשהו סוג של קפיטליזם,
זה נראה לי יילך לכיוון של "מי ישים יותר כסף": מלחמת תאגידים כזו, כשעכשיו אחד התאגידים ברשותי וזה= עוד פירוד.
לא הבנה הדדית של המצב הקיים אשר דורש שינוי בהרגלי הצריכה.

למה להמשיך לקנותל כרטיסי לוטו אם זכית ב-10 מליון? זה לא מספיק??
אולי היה לו כרטיס מנוי קבוע למפעל הפייס והוא שכח לבטל

אה כן, יחי מבצעי עיקור וסירוס המונים
0-:
<מחבקת חזק את שחלותיי ומקווה ש אלה לי לה לא תזכה>

והוא שכח לבטל
לא שכח הם לא נותנים לבטל הבן זוג ניסה כמה שעות לתפוס אותם כדי לבטל
לא ניתן

אולי היה לו כרטיס מנוי קבוע למפעל הפייס והוא שכח לבטל קרוטונית, זה בדיוק מה שאני חשבתי! D-:

<מחבקת חזק את שחלותיי ומקווה ש אלה לי לה לא תזכה> קטקטית, הרגתותי. LOL

גם אותי
צחקתי, צחקתי ובכיתי

חבל שבכיתי עוד קודם כשראיתי את תמונות שמונת הגורים היפיפיים שהורדמו השבוע כי לא מצאו להם בתים


סורי, חושהומור לא חזק אצלי בנקודות הכואבות

אלה לי לה,
אספר לך סיפור .
חשבתי פעם לאמץ חתול מ"צער בעלי חיים".
הבעיה המוסרית שלי עם זה הייתה הסירוס.
לפי הפתגם "מה ששנאו עליך אל תעשה לחבריך".
מאוד לא הייתי רוצה לעבור עיקור.
<גם כי רוצה ילדים וגם כי אוהבת את התהליך>
בכל אופן...
בדיוק הזדמן לי טרמפ הביתה עם מישהו מהלימודים
ודנתי איתו בסוגייה.
אמרתי לו: "תראה, בכל זאת אני מצילה לו את החיים. לא עדיף לחיות בלי ביצים מאשר למות עם?"
והוא ענה שמה פתאום, הוא אישית מאוד קשור ל*ין שלו והיה מעדיף למות מאשר להפרד ממנו.
די הופתעתי "למה? אתה אפילו לא משתמש בו" (הכרנו שנים ואף פעם לא הייתה לו חברה)
מה שהסתבר כטעות חמורה. הוריד אותי מהאוטו באמצע כביש ב"ש -ת"א.

<בדיעבד, אם הייתי במקומו ודאי הייתי רוצחת אותי בדם קר וקוברת אי שם בחולות ליד בית קמא>
<בסוף לא אימצתי חתול S-:>

תמי, כבר ראיתי בעבר את ההרצאה הזאת, אכן אחת המעניינות.
אני לא אומר פה שמלא-כסף יביא לנו אושר. לא טענתי שום דבר שכזה.
מעניין אותי באופן הכי פשוט שאני מצליח לבטא את השאלה - מה הייתם עושים עם הכסף לו זכיתם?

קטקטית, אני מתפלא עלייך... מניח שלא התכוונת לצאת מרושעת וסתם נפלט לך.

ל90 אחוז מהכותבים לא מאמינה - וסלחו לי שמטילה ספק בדברכם.
מ"שוגעים" כמו אופק (-: מעטים הם (וחבל שכך) ,כך שאופק לא נחשב ב90 אחוז שאני לא מאמינה להם.
אנחנו גדולים בתאוריה אבל לצערי רובנו חיים כאן ועכשיו וכל הדברים היפים נכתבים כי...ובגלל... ובתכלס....והיה ויגיע בטוחה אני שסדרי העדיפויות יהיו אחרים.
אבל יאלה להמשיך לפנטז.

קטקטית, אני מתפלא עלייך...
הייתי צעירה חטובה ומטומטמת
אל תדאג למדתי את השיעור
מתייחסת בכבוד לכל *ין באשר הוא

משחיתה יקרה,
אם אדם כותב שישקיע כסף ב- א' ו- ב', זה לא אומר שהוא ישקיע בכך את כל הכסף ולא ישמור הרבה בצד לעצמו (למשל ישמור לעצמו 3 מליון מתוך ה28 מליון).
זה לא אומר שהוא לא ישקיע בזכויות בעלי חיים, אקולוגיה, קירוב לבבות, או שאר המטרות שאנשים קידשו פה בדף.

לצערי מהכרות רבת שנים עם הנושא מעטים הם אילו שבאמת בסופו של דבר בזמן אמת נוהגים כך.
תברר בתנו לחיות לחיות כמה שעות עמדו בכניסה לסנטר לקבל 5 ש"ח עבור מזון לבע"ח -, כמה חברה הביאו שמיכות לעמותה בחורף - כמה יפי נפש תרמו?
תברר בגרינפיס כמה חברה ישראלים הצליחו לגיס ?
תברר בעמותה ששמה (-: ברגע זה פרח מזכרוני להצלת הדולפינים כמה חברה באו לנקות את החוף שאמור לשמש מחסה לדולפינים
איפה כל יפי הנפש לא רק בכסף אלא בכמה שעות שבועיות בהתנדבות וכן גם בכמה שקלים חודשים - איפה כולם? מה רק שנהיה מליונרים?
תברר כמה משפחות משמשות משפחות אומנה/ מארחות לילדים וכו...
מה עם כאן ועכשיו.?
לכן בגלל הכאן ועכשיו הדף צרם לי וכאמור משחיתת פנטזיות אנוכי )-:
אז בחייך אורי תתעורר אנשים בכייף מפנטזים ( גם אני על המון דברים) אבל...כאמור במציאות הכל אחרת.

ולדעתך אם היית זוכה בלוטו לא היית עושה עם חלק מהכסף משהו טוב?

_הדבר הראשון שעלה לי -
הייתי קונה הרבה קרקעות בישראל ו- "משחרר" אותן. כלומר, לא מגדל שם שום דבר, לא מרסס, לא בונה עליהם בתים, וכו' וכו'._
המממ... שוקלת לעשות זאת בכל מקרה.
אבל, שוקלת גם לגור עליה ולטהר אותה ולגדל עליה בשיטות טבעיות אקולוגיות זני בר שהולכים ונכחדים.

שוקלת בינתיים.
צריכה לקחת בחשבון גם את שינויי האקלים הצפויים כיוון שהגידול צריך להיות ללא השקיה מלאכותית...

כמו שאמרתי, שוקלת, חושבת, טוחנת רעיונות...

יכולה להכין רשימה עצומה של דברים שהייתי עושה עם
אבל...
ועכשיו שהו קטן אישי
מהודעתי האחרונה עד לזו חשבתי שעשיתי לך פשע קטן, העברתי איליך את נסיוני שלא אופטימי בנושא דהלן בזמן שאתה כה אופטימי ומלא אמונה- זה לא הוגן מצידי.
מניחה שיש פער גילאים לא קטן בינינו שמביא אותי לעמידה איתנה בדעתי הכה עגומה.
אגב אני קשורה בקשר יומי עם חלק גדול מאוד מהעמותות ומשם החוסר אופטמיות שלי.
אבל אורי
תמשיך עם האופטמיות חבל שהידע שלי ישחית את האופטמיות היפה שלך.

משחיתה,
דוקא מודה לך על הדברים. אני חושב שאת צודקת ודף זה הוא בגדר פנטזיה.
מקווה שחלק מהאנשים שפה "יעמוד במילה" שלו במקרה ויזדמן לו להתעשר, אבל לא בהכרח בונה על כך.

הסיבה שפתחתי את הדף היא:

• להציף את אתר באופן טבעי באנרגיות חיוביות. כך גם עשיתי עם הדף מה מסב לך אושר.
• לקבל רעיונות והשראה מהאידאולוגיות והפנטזיות של אנשים אחרים.

להציף את אתר באופן טבעי באנרגיות חיוביות
אורי
לא ידעתי מה המניעים שלך לפתיחת הדף- ובכל זאת חששתי שפוגעת במשהו טוב.
הרי מקומם של הפנטזיות הוא בלעשות טוב, לא אמחוק את הדיאלוג בינינו חושבת שהוא חשוב ויכול לתרום, אבל באמת אבין אם השחתתי ופגעתי בטוב אז פשוט תמחוק.
ובכדי להוסיף אנרגיה טובה אכתוב את הפנטזיה שלי. (-:
הייתי מקימה בית ענק בו יחיו בצוותא אנשי מקצוע מכל התחומים(מסנדלר צייר שען פסל וכו...
יחד עם נוער שנפלט מהבית ומכל מסגרת אחרת.
בית חם ותומך שתוך כדי החיים בו הנערים יתחברו לאנשי המקצוע וימצאו את מקומם מחדש בחברה, ויחיו כאנשים יצרנים שיכולים ראשית לתרום לעצמם.
השאיפת על שהם ישארו בבית הענק ויכשירו דור חדש.
(אגב כמעט כמעט עשינו משהו שכזה)

_תמי, כבר ראיתי בעבר את ההרצאה הזאת, אכן אחת המעניינות.
אני לא אומר פה שמלא-כסף יביא לנו אושר. לא טענתי שום דבר שכזה._
אורי, הגבתי למה שאופק כתב (ואף ציטטתי אותו), ולא לדבריך. בשום מקום לא טענתי שטענת ככה .

_ובכיוון השני, אם אני משקיע את הכסף בהתנגדות כלשהי לאיזשהו סוג של קפיטליזם,
זה נראה לי יילך לכיוון של "מי ישים יותר כסף": מלחמת תאגידים כזו, כשעכשיו אחד התאגידים ברשותי וזה= עוד פירוד.
לא הבנה הדדית של המצב הקיים אשר דורש שינוי בהרגלי הצריכה._

אלון - לא בהכרח. אפשר להשקיע כסף בחינוך לשינוי בהרגלי הצריכה. אפשר להשקיע כסף בשבירת מלחמת התאגידים ע"י גיוס דעת קהל ותמיכה ציבורית (ובעקבותיה - חוקתית). אפשר להשקיע כסף בהטמעת קונצפטים חדשים ל"מהו אושר". אפשר להעביר את הכסף לאורי שיקנה עוד ועוד קרקעות לשחרור . וגם אם יהיה לך תאגיד משלך, אם תשכיל למנף אותו לרמת חינוך/מחאה שתשבה את הציבור, הרי שיצרת צירוף על פני פירוד, אהדה על פני הרחקה.

ל90 אחוז מהכותבים לא מאמינה - וסלחו לי שמטילה ספק בדברכם.
משחיתה - חבל לך. באמת צר לי. ובאשר לשאלתך - איפה כל יפי הנפש לא רק בכסף אלא בכמה שעות שבועיות בהתנדבות וכן גם בכמה שקלים חודשים - איפה כולם? מה רק שנהיה מליונרים? ובכן, לא חייב ממש מיליונים, אבל כן. להרבה אנשים אין כמה שעות שבועיות לתרום, וגם השקלים לא ממש צומחים על העצים. ועדין, הרוב המוחלט של האנשים שאני מכירה כן נותן, ויתכן מאד שאותם אנשים שלא נתנו כסף לעמותות שאת הזכרת, כן נתנו אותו קודם לעמותת צדקה אחרות. (מסכימה שאפשר לתרום הרבה יותר, מצד שני מוצאת פסול אמיתי בשיטה של גיוס תרומות למען מטרות שהמדינה צריכה לממן בעצמה).

מה עם כאן ועכשיו.?
כאן ועכשיו ופנטזיה הם שני דברים שונים. כאן ועכשיו, אני למשל, מטופלת בשלושה ילדים קטנים, טורחת לפנרסתם ולא מצליחה למצוא את הזמן לעשיה ציבורית משמעותית. אם הייתי זוכה במיליונים הייתי מתפטרת מעבודתי, ואת אותו זמן שהתפנה לי הייתי משקיעה במימוש הפנטזיה. עד כדי כך פשוט

בהמשך לדבריה של מחשבות
אין שום קמפיין שמעודד הנקה
אין שום קמפיין שמעודד אכילת ירקות ופירות
יש המון קמפיינים שמעודדים תמ"ל (הכי קרוב לאמא , מי גאון של אמא )
יש המון קמפיינים שמעודדים אכילת פיצה המבורגר ציפס גלידות ושאר אוכל חסר ערך

תתעורר אנשים בכייף מפנטזים ( גם אני על המון דברים) אבל...כאמור במציאות הכל אחרת.
לגבי המשפט הזה לא עובד, אני יודעת שאם אזכה אעשה את מה שאמרתי, האמונה שלי היא שבמקום לתרום למי שכבר עושה, כדאי להגדיל את המודעות בעולם ואז אנשים כן יתרמו, אני מודה לאלוהים על כל מה שיש לי ובאמת שלמען עצמי, במצב שהחיים שלי נמצאים כרגע אני לא מוצאת טעם לבקש לזכות בטוטו, אז תודה, תודה, תודה.
מניחה שיש פער גילאים לא קטן בינינו שמביא אותי לעמידה איתנה בדעתי הכה עגומה
לא יודעת, אני בת 32 אז גם ביני לבין אורי יש פער ועדיין.........

אורי, הדף שלך סבבה, המניעים שלך סבבה, פשוט אנחנו פה בבאופן שזו כיתת מיוחדות P-:
אף פעם אי אפשר לצפות מה תהיה התגובה...
זאת אומרת אפשר לצפות, בסוף נריב , נערוך, נערוך החוצה ולמעלה נשים בסעיפים מה באמת כדאי לעשות עם הרבה כסף שנוחת על הראש סתם כך
ובמעמד זה רוצה להזכיר שגם אתר באופן טבעי שווה תשלום
מי כבר שילמה השנה??? 0-:

מהסטיסטיקה עולה שמי שזכה בסכומים גדול לאחר כמה שנים מצא עצמו באומללות גדולה ולמרבה הפלא,לפעמים גם בנפילה כלכלית...
אני לא מאמינה בקיצורי דרך,לא רוצה פרס גדול,לא מאמינה שזה נכון .
אבל מתפללת שבמה שיש לי תכנס הברכה.
ואגב,בלי פיס,אנחנו מורידים מעשר מההכנסה החודשית כל חודש,כן ,גם שהאוברדרפט גבוה מההכנסה...
זה כבר מכניס ברכה בפרנסה.

לא בהכרח. אפשר להשקיע כסף בחינוך לשינוי בהרגלי הצריכה. אפשר להשקיע כסף בשבירת מלחמת התאגידים ע"י גיוס דעת קהל ותמיכה ציבורית (ובעקבותיה - חוקתית). אפשר להשקיע כסף בהטמעת קונצפטים חדשים ל"מהו אושר". אפשר להעביר את הכסף לאורי שיקנה עוד ועוד קרקעות לשחרור happy . וגם אם יהיה לך תאגיד משלך, אם תשכיל למנף אותו לרמת חינוך/מחאה שתשבה את הציבור, הרי שיצרת צירוף על פני פירוד, אהדה על פני הרחקה.
וואו תודה, בהחלט שווה מחשבה!

וואו תודה, בהחלט שווה מחשבה!
באופן כללי הייתי שמח לקבל פה עוד רעיונות
כי חלק מהתגובות שקיבלתי מעוררות השראה, ולמדתי כמה דברים

קודם כל - דואג לביטחון של המשפחה שלי: קונה קרקע ובונה עליה בית (אני יודע שבעלות פרטית על קרקע היא לא שיא המוסריות - אבל אני אחיה עם זה). אחר כך, שם פיקדון נכבד במדינה זרה (למקרה שנאלץ להגר מכאן באחד הימים). אחר כך, סוגר חסכונות לילדים ומסדר לנו קרן שתיתן הכנסה חודשית נוחה.

כשכל הדברים הנ"ל יהיו מסודרים: תורם, חופשי תורם. ביחוד לאירגונים חברתיים.

אה, וגם הייתי יכול להמשיך לעבוד בתור מורה (זה מה שאני עושה כרגע - במשרה חלקית, אבל אני לא יוכל להרשות לעצמי לעבוד בשכר כזה נמוך לאורך זמן).

אח"כ אני אקנה בית באיזור שאני רוצה לגור בו, ואגור
למה רק אחד? אחד בעיר ואחד בכפר, שנכסת"ח מכל הכיוונים של המוסר וגם בית לכל עונה מעונות השנה.

קודם כל - דואג לביטחון של המשפחה שלי: קונה קרקע ובונה עליה בית (אני יודע שבעלות פרטית על קרקע היא לא שיא המוסריות - אבל אני אחיה עם זה). אחר כך, שם פיקדון נכבד במדינה זרה (למקרה שנאלץ להגר מכאן באחד הימים). אחר כך, סוגר חסכונות לילדים ומסדר לנו קרן שתיתן הכנסה חודשית נוחה.

וממה שהקרן נותנת נוסע עם המשפחה לטיול ארוך במיוחד בכל העולם!
(ואחה"כ חוזר בדיוק לאיפה שאני. וואלה, אני בסדר לי עם מה שיש)

דואג לביטחון של המשפחה שלי: קונה קרקע ובונה עליה בית
גם אני הייתי עושה כך, אבל האמת העצובה היא שבארץ עם היסטוריה של סכסוכים פוליטיים וגירושים, קרקע ובית לא תמיד מקנים ביטחון.

_אח"כ אני אקנה בית באיזור שאני רוצה לגור בו, ואגור
למה רק אחד? אחד בעיר ואחד בכפר_
אצלי להיפך: קונה קרקע ובונה בית לא רק לנו אלא גם לעוד חלקים ממשפחתי המורחבת שאני רוצה שיגורו איתנו (-:

אצלי להיפך: קונה קרקע ובונה בית לא רק לנו אלא גם לעוד חלקים ממשפחתי המורחבת שאני רוצה שיגורו איתנו
בינגו!

אין שום קמפיין שמעודד אכילת ירקות ופירות

אין דבר, מחר נקנה עוד אבוקדו
אשכוליות או לא להיות
קח פרי ותהיה לי בריא
קיוי עסיסי עם ויטמין סי
בננה - פצצת אנרגיה צהובה
צריך שניים למנגו

קודם כל - דואג לביטחון של המשפחה שלי_ _כשכל הדברים הנ"ל יהיו מסודרים: תורם, חופשי תורם

שאלה לכולנו (בלי שמץ קנטרנות, בחיי): מי הם בני המשפחה שהיית דואג לבטחונם? האם ילדיך? ילדיך והוריך? ילדיך והוריך ואחיך? ומה עם הדוד ששקוע בחובות והאחיין שלוטה בחלומות והסב שרוצה בית אבות עוד ועוד? וכמה תתן להם, האם לילדיך, למשל, תדאג רק לבטחון בסיסי, או תשאיר גם לבית גדול ולמכונית טובה ולחסכונות לנכדים שיהיו? ומה אם יסתבר שקרוב רחוק יותר, למשל, זקוק לסיוע רפואי חיוני? היכן תעביר את הגבול שעד כאן נותן לקרובים, ומכאן פנוי לזרים?

מי הם בני המשפחה שהיית דואג לבטחונם?
אצלי זה ככה:
ילדינו, כמובן,
ותוכניות המגורים שלי כוללות את הורי ואת אחותי היחידה, לפחות,
ואין לי אף אחד ששקוע בחובות במשפחה או זקוק לסיוע רפואי חיוני או סבא שרוצה בית אבות - ואם היה, אז הייתי שוקלת לפי העניין.
אני לא רואה מתפקידי להגשים חלומות של אחרים (כמו אחיין). אבל אם יהיה לי המון כסף אז אשמח מאוד לתת מתנות מ-או-ד נדיבות לכבוד בר מצוות וחתונות של קרובינו.
מה זה ביטחון בסיסי?
גם תלוי באיזה סכום מדובר...
אני אישית לא הייתי נותנת לתרומות את כל שארית הכסף.
מה שהייתי עושה אחרי שהייתי מסדרת את משפחתי במגורים ביחד על שטח קרקע זה להפקיד את כל יתרת הכסף בבנק, בפיקדון נותן ריבית, כך שנוכל לחיות מהריבית בלי צורך לעבוד תמורת כסף.
כיוון שאין לי כוונה להפסיק לחיות בצניעות, אז אני מניחה שיהיה מספיק כסף מהריבית גם לתרומות.

אבל אם יהיה לי המון כסף אז אשמח מאוד לתת מתנות מ-או-ד נדיבות לכבוד בר מצוות וחתונות של קרובינו.

תתפלאי לכמה כאלו תוזמני פתאום

ותודה רבה שכתבת את זה, כי זה הזכיר לי את השאלה השניה שהיתה לי -
האם הייתם מוציאים החוצה את דבר הזכיה, או שומרים בסוד?

_אין דבר, מחר נקנה עוד אבוקדו
אשכוליות או לא להיות
קח פרי ותהיה לי בריא
קיוי עסיסי עם ויטמין סי
בננה - פצצת אנרגיה צהובה
צריך שניים למנגו_
כל אלה ביחד אין להם את התקציב של חודש אחד של מקדונלדס לפרסום
וזה לפני שספרנו תקציני פרסום של פיצות
החברה היחידה שמוכרת גאנק פוד ולא מפרסמת אותו זאת פיצה סבארו

החברה היחידה שמוכרת גאנק פוד ולא מפרסמת אותו זאת פיצה סבארו
ובצדק (גם את היית שותקת עם פיצה כזו:-)

שומרים בסוד
קצת קשה לשמור לגמרי בסוד, אם יהיה לנו פתאום כסף לבית... D-:
אבל אישית, לא הייתי מפרסמת. לא רוצה שיתייחסו אלי אחרת.

ובצדק (גם את היית שותקת עם פיצה כזו
אני לא בטוחה ששלי יותר טובה שמעת אותי פעם שותקת?

לא חושבת שהייתי משנה הרבה בחיים שלי, אבל הייתי עושה לי מקלט מהם, באיזה מקום שכוח אל, במדינה אחרת. מקום להרגע. שם הייתי נחה מהחיים שלי כפי שהם, לחודש-חודשיים בשנה.

נזכרתי בדף הזה
אשמח לשמוע עוד רעיונות (או סתם להחיות את הדיון).

• ראו גם - מה מסב לכם אושר

רושם הסבה לצ'ק ע"ש אושר.

• עושה שלום כלל עולמי ומפתח את התרופה לסרטן כמו שאומרות הזוכות בתחרויות יופי.
• משתמש בכסף כדי להדביר את המוסד הצבוע הזה שנותן לגיטימציה להימורים ותקוות שווא בסבירות אינפיניטסימלית, ואת הכסף מחלק בין מקורבים מושחתים.
• משלם משכורת לעושים במלאכה באתר הזה, ושוכר מתכנתים שייפתרו את הבאגים ויוסיפו פיצ'רים, כגון מנגנון זיהוי טרולים וקטילתם בעודם שקועים ב{{}}עריכה זדונית באתר.
• מפיץ את בשורת הצמחונות בקרב מגדלי בקר, לולנים, משחטות, משגיחי כשרות, חברות אריזה, שינוע ופרסום מוצרי בשר, ובעלי המניות שלהם.

$$$$$$$$$$$$$$$

<צל הימים ב{{}}הלך רוח קרבי באישון לילה>

הייתי שמה בבנק בתוכנית טובה או משקיעה באיזו מניה, על מנת שלפחות 20 אחוז מהרווחים, אם לא יותר, אתרום לחיזוק בניין התורה בארץ ישראל, לנזקקים, הכנסת כלה, לצורך רפואה וכו', אולי גם הייתי פותחת גמ"חים מיוחדים עבור חולים וכל דבר אחר.
רבי שמשון מאוסטרופוליס היה עשיר גדול והיה היועץ של קיסר אוסטריה. יום אחד רצה להתנכל אליו הכומר ולכן ביקש מהקיסר שיבחן את נאמנותו של היהודי. הוא אמר לו שעליו לשאול אותו כמה כסף יש לו. הכומר עצמו הצליח לגנוב את פנקס החשבונות של רבי שמשון ואמר לקיסר שיש לרבי שמשון עשרת אלפים כסף (לא זוכרת איזה מטבע).
כשרבי שמשון הגיע לקיסר ונשאל לגבי כספו, ענה ללא היסוס שברשותו אלף מאותו מטבע. כמובן שקיסר אוסטריה ביקש מיד להוציאו להורג על כך ששיקר.
אולם רבי שמשון הסביר מיד: אכן בקופתו סכום של עשרת אלפים, אך הקיסר לא שאל כמה יש לו בקופה, אלא כמה יש לו . ולפיכך השיב שיש לו אלף, בגלל שאת המעשר הוא נותן לצדקה וזהו הכסף האמיתי שבאמת שלו, שלעתיד לבוא הוא הוא הכסף שיהיה לו באמת.

פתאום הדף קפץ ב{{}}מה חדש... נשמע לי מגניב לזכות בלוטו.השאלה בכמה.. קודם כל סוגרים משכנתא. אח"כ אולי נחליף לרכב גדול יותר (שנוכל לקחת איתנו חברים של הילדים - עכשיו אין מקום). ואז חסכון לפנסיה - חשוב חשוב. וגם לילדים (לפחות חצי מליון לכל אחד, לא?). ואז עוד קצת בצד להוצאות שוטפות וכמובן לטיול של שנה בחו"ל ועוד כמה טיולים קטנים וחופש בארץ עם הילדים ואולי גם בלעדיהם (פעם, אחרי ההנקה - יש למה לחכות!). ואם יהיה מספיק, נניח 10 מליון, אז להתחיל לחלק לכל יקיריי ואהובי, לאחים שלנו, להורים, לכמה חברות יקרות שממש זקוקות לזה...
יאללה, מתי אני זוכה?

מפנה גם לדף האם מוסרי להיות עשיר

אני כבר שבועיים מנסה להתכנס פנימה ולענות על השאלה:
מה הייתי עושה לו כסף לא היה מהווה בעיה. ואני לא מצליחה. אין לי כמה דקות של שקט כדי לענות.
מחר אני קמה בבוקר וים של כסף שוכב לו בשקט בחשבון הבנק. מה הלאה?
האם אני קמה לעבודה למחרת כאילו כלום? קונה בית? מטיילת שוב?
הדבר היחיד שעולה לי בראש זה לתת את הכסף למישהו שבאמת צריך. מה שאומר שאין לי צורך בכסף. אז למה אני עובדת? שכירות.... שכחתי.
הייתי קונה דברים למשפחה. חברים. מיטה חדשה לכלב. ומה איתי? מה אני רוצה? מה אני רוצה??
זו נראית שאלה פשוטה אבל אין לכם מושג כמה אתם טועים.
אז חבריי היקרים, מה אתם הייתם עושים מחר בבוקר אם היה לכם המון כסף?

הייתי קונה בית, עם גינה לגדל בה ירקות, מפסיקה לעבוד ונשארת עם הילדים כלללל היום.
ושולחת את האיש ללמוד (כרגע הוא מפרנס אותנו ואני לומדת בעיקר וגם עובדת קצת)
זהו. מה שנשאר מפזרת לסביבתי הקרובה והרחוקה.

אני הייתי קונה לנו בית. ומשלמת להורים שלי את המשכנתה. (ומן הסתם גם לחמים שלי, אבל לא נורא). סוגרת לשפן כסף.
אני מאד אוהבת את העבודה שלי מצד אחד, אבל אני חוששת שהפיתוי להגיד לבוס שלי מה אני חושבת עליו יגבור עלי.
ולוקחת את שפן לטייל בעולם. ואת אבא שלו גם, כנראה.
קוראת אפילו יותר מעכשיו.
אבל בסך הכל, אני חושבת שחוץ מלטייל קצת יותר הייתי חיה את חיי פחות או יותר אותו הדבר, רק בלי לדאוג. או לפחות בלי לדאוג על כסף.


(האינסטינקט הראשון שלי כששואלים אותי את השאלה הזו זה להגיד - "מתקשרת אחרי כמה חודשים להגיד איפה אני" אבל אני משתדלת להיות ילדה טובה.)

"מתקשרת אחרי כמה חודשים להגיד איפה אני"
מזכיר לי את הסיפור על האמא שהלכה לרופא והתלוננה: "דוקטור, אני מתמוטטת, אני עובדת במשרה מלאה, יש לי בעל ו-4 ילדים וכולם באים בדרישות אלי, ההורים של בעלי גרים אצלנו, צפיפות איומה ואני צריכה להאכיל את כולם..."
הרופא אמר לה: גבירתי, את סובלת ממתח ולחץ. התרופה לזה היא ללכת כל יום 10 ק"מ. תתחילי ובואי בעוד שבוע לביקורת.
אחרי שבוע הרופא לא שומע ממנה. מתקשר לשאול מה שלומה.
"שלום דוקטור! תודה רבה על העצה המצוינת שנתת לי! אני כבר 70 ק"מ מהבית!".

איך אני אוהבת לחשוב על זה... בערך כמו לדמיין שאני מתעוררת מחר עם 10 קילו פחות...

קודם כל - עוזבת את העבודה. משחררת את הילדים מגני הילדים שלהם. קצת מתפנקים (חו"ל, בית מלון, מכונת אספרסו לבית..), קצת מפנקים את המשפחה, סוגרים חלק מהכסף שתהיה לילדים התחלה טובה לחיים.

ואז - מקדמת את החלומות שתמיד קבורים בגלל השגרה:

• בית ספר פרטי שבו משלמים למורים משכורת הוגנת ויש עד 20 ילדים בכיתה, ארוחת צהריים חמה ועזרה בשיעורי בית וחוגי העשרה עד 16:00.
• הקמת חברה לפתרונות אקולוגיים לאנשים פרטיים - עזרה בהקמת מנגנוני מים אפורים, ערכות להפרדת פסולת, הדרכה למחזור, בישול ותזונה אקולוגית וכדומה.

אבל זה אומר שלא אוכל להיות עם הילדים כל הזמן, עוד לא פתרתי את זה לגמרי... ומצד שני, עוד לא זכיתי בלוטו... יש לי עוד זמן לחשוב על זה!

אני לא הייתי משנה את אורח חיי, רק נהנית מתחושת רווחה וביטחון כלכלי. הייתי שמה סכום כסף גדול בתוכנית חיסכון לבתי, נותנת חלק מהכסף לאימי, קונה מתנות לבני משפחתי, קונה כמה דברים שרוצה (מסך שטוח למחשב, מצלמת וידיאו למשל), נותנת סכום יפה לצדקה. ואת שאר הכסף שמה בבנק בתוכנית חיסכון שמקבלים בה ריבית גבוהה ככל האפשר. ומשום שמדובר בסכום גדול מאוד הריבית תהיה כל כך גבוהה, שאוכל למשוך כל חודש את הריבית או חלק ממנה כמשכורת חודשית, בלי לגעת בקרן. וזהו. כל החיים נחיה על הריבית, אעבוד הרבה פחות (אם בכלל), אקנה אך ורק 100% מזון אורגני, וארגיש נחת מהידיעה שהעתיד הכלכלי של משפחתי מובטח לכמה דורות. הרי מדובר בהרבה מיליונים

"מתקשרת אחרי כמה חודשים להגיד איפה אני"

זו הבדיחה הקבועה של בנהז"ש ושלי. פעם בכמה חודשים/שנים כשאנחנו ממלאים לוטו, ואז נניח אני הולכת לבדוק את התוצאה, אז בנה"ז אומר לי, טוב, אם לא נתראה, אז תבלי...

היה לי שינוי די משמעותי כשהבנתי שלא היינו משנים בחיים שלנו כמעט כלום.
לצרוך יותר לא מעניין אותי.
בנהז"ש כן אוהב את העבודה שלו (הייטק) ולא היה מפסיק.
כסף בצד אנחנו חיים בצניעות ומצליחים לשים גם ככה.
לטייל בעולם אולי כן, אבל אני חושבת שזה לא עד כדי כך חשוב לי, אם זה היה חשוב כבר היתי עושה את זה.

מפסיקה לדאוג ל"איך אני מסתדרת עם חינוך ביתי בלי לרעוב/ קורת גג/ וכו'".
יוצרת שבט תומך לאמהות טריות (עם אפשרות לשבת בבית קפה נחמד ידידותי למשפחות ותינוקות...סתבא של בוציק תמיד מתלוננת).
מקימה אקדמיה למוסיקה עתיקה בגליל ומביאה את מיטב המורים הישראלים השוהים בחו"ל בימינו.

מחזירים משכנתא, חובות לחמות. יוצאים לטיול של אלוהים יודע כמה. מקימים עסק משפחתי של בנית צעצועי עץ. חיים בשקט. יחד. עם אבא בבית...

קונה כרטיסי לוטו????? אולי, כי כיום זה בסדר העדפויות האח רון שלי.

• קודם כל הייתי קונה לי רכב חדש. הרכב שלי מתפרק כבר.
• ואז הייתי מביאה לארץ את חמותי וחמי.... מסדרת אותם בבית קרוב אלינו. אנחנו מתגעגעים אליהם מאוד!
• אולי נסיעה ממושכת לחו"ל.
• קונה לנו בית חדש, ריהוט חדש.
• חיה מהריביות בכיף!!! בסבבי באבי.....

הייתי מפסיקה לעבוד.
מסיימת את הסטאז' בשנה.
בונה בית (לא שהחלטתי איפה, אבל ניחא)
קונה לי מלאאא בגדים ונעליים, עד שאקיא על עצמי מרוב חומריות.
קונה קומפוסטר נורמלי.
מרימה גינה עם ערסל ופרגולה.
חיתולים רב פעמיים.
יוצאת עם בעלי פעם בשבועיים.
קיצור, עושה את כל מה שחיים של שני סטודנטים תפרנים לא מאפשרים... <קלישאה>.

מצחיק שהדף הזה עלה פתאום כי בדיוק ניהלנו (הבנזוג ואני) את השיחה הזו לפני יומיים ומצאנו שנעשה בערך את אותם הדברים.. ....

אם הזמן היה נתון בידיכם ולא הייתם כבולים בקשיי פרנסה, מה הייתם עושים בחייכם?

מטיילים בעולם

מטיילים בעולם
גם אני.

לומדת לתואר-ראשון-שני-שלישי
מוציאה דיסק ומקימה לי אולפן הקלטות פרטי עם כל אנשי המקצוע הכי טובים בעולם.
מקימה מרכז ליצירה ותמיכה ביוצרים צעירים
מעסיקה במשרה מלאה מסאזיסט, מטפל אלטרנטיבי, מאמן כושר ושף.
נחמד לחלום (-:

די להרוס, תנו לפנטז (-:
אני הייתי מטיילת ומטיילת ומטיילת... ובין לבין מתנדבת בכל מיני פרוייקטים שקרובים לליבי (להתנדב יותר כיף מלעבוד, לא?)

הזמן שלי נתון בידי, ואני עושה מה שאני רוצה

<עבדי הזמן, עבדי עבדים הם וכו'>

היה מאד מקל עלי אם היתה לי דודה חביבה, שרוצה לגור ביחידת דיור לידי, שאוהבת את הילדים שלי ומוכנה להשגיח עליהם אתי במסענו בעולם בעולם הזה, באופן היומיומי הפרקטי. באין דודה אני מוכנה להסתפק גם באופר בעלת מידות טובות. זה הכי לוטו מבחינתי - חברים טובים, משפחה מלוכדת וקצת כסף לבייביסיטר.