האם ללכת לחתונה של גיסה כשאת פגועה ממנה מאד מאד

[פלוני_אלמונית*]

היי אני ממש חייבת עצה מה לעשות ואיך לנהוג.
התחתנתי בגיל 19 הייתה לי אחות של בעל שהיא שדכה בנינו קטנה ממני בשנה ועוד אחות הייתה לו קטנה ממני ב5 שנים
הכל טוב ויפה אני והשדכנית היינו חברות ממש טובות והכל זרם לי במשפחה של בעלי עם אמא שלו וכולם עד שהגיסה הקטנה הייתה מקנאה מזה לא הייתה יכולה לראות שטוב לי במשפחה שם ושאני משתלבת והכל. התחתנו והיה מדהים עד שלאט לאט כדי שהגיסה לא תקנא המשפ של בעלי התרחקה ממני לגמרי והרגשתי מאד מנודה ובעלי גם הרגיש ממש מרוחק. בהתחלה הבנתי שאם היה ממשיך שאני משתלבת שם והכל טוב אז הגיסה מרוב קנאה הייתה פוגעת בעצמה )היא הייתה בת 17) אז ההורים שלה היו חייבים להציל אותה כביכול.
אני בתור כלה תמיד הבנתי והכלתי את הנושא ופשוט וויתרתי. למרות שהרגשתי לא רצויה שם ומנודה. הייתי ממשיכה לבוא כדי לכבד.
אבל התוצאה הייתה מאד לא טובה כלפיי היו לזה השלכות כי כל פעם הנפש שלי ספגה שלא רוצים אותי, איבדתי קשרים במשפחה של בעלי, בכל הריון שלי הייתי בוכה למוות מרוב רגישות, הגיסות אף פעם לא היו מפרגנות לי היה רק צרות עין וקנאה כלפי, חמותי הייתה מלכלכת עליי ומוציאה אותי לא בסדר למרות שכל זמן הייתי רק מכבדת עם כוונות טובות באמת. היה להם נוח ללכלך עליי ולהוציא את גיסה הקנאית בסדר גמור ולתת לגיטימציה במקום לטפל בשורש הבעיה שלה. עד היום עבר כבר 6 שנים מאד החתונה שלי ובעלי ואני מרגישים מנודים מהם לגמרי. אני כ"כ פגועה מהמשפ של בעלי שהציאו את זה כלפיי ולא טיפלו בה הבנתי שיש לה קנאה חולנית בהורים שלה. אסור היה לי לרחוץ כלים שם או לדבר עם הגיסה השנייה ללא נוכחותה או לחבק את חמותי וכו.
הבנתי שכיום היא יצאה מזה אבל בזכות זה שנידו אותי ופשוט וויתרתי מחוסר ברירה.
היום הגיסה הזאת סוף סוף מתחתנת ואיני יכולה לראות את הפרצוף שלה ולא לחתונתה האם אני פועלת נכון? מצד שני מה יגידו המשפ של בעלי אם לא אגיע
ואם כן אז בלי הילדים? רק כדי לסמן וי וללכת.. יש לנו 3 ילדים קטנים.
אשמח לעצה נכונה חברים

[פלוני_אלמונית*]

ביהדות כלה וחתן נולדים מחדש, אני משוכנעת שיש בזה סיכוי טוב של התחלה חדשה ובוגרת ביחסים שלכם,
כמובן שעליך לחשוב טוב כמה את רוצה לסדר את היחסים בינכם והאם את רוצה לתקן.
אנחנו כרגע בזמן סליחה, אישי\מדיני\ביטחוני ופוליטית.
זו דעתי רק האישית כמובן.

[מזמור_לילה*]

על כך נאמר ״כל מקרה לגופו״. יש הרבה אפשרויות וקונסטלציות להליכה/אי הליכה לחתונה (תכלס, בעלך גם יכול ללכת לבד. אולי בדיוק בדיוק למצער באותו ערב יהיה לך חום גבוה).
כדי למצוא את התשובה שנכונה לך, הייתי מציעה לענות לעצמך על השאלות הבאות:
האם את מרגישה שהוזמנת לחתונה מרצון טוב (שלה או של משפחתה), או כדי לצאת ידי חובה?
מה עמדתו של בעלך בנוגע לעניין כולו?
מה עמדתו של בעלך בנוגע לחתונה (ללכת או לא)?
האם זה משנה לך מה עמדתו של בעלך? האם את מרגישה נתמכת על ידו או מבודדת גם ממנו?
איך לדעתך תרגישי אם תלכי?
איך לדעתך תרגישי אם לא תלכי?
הייתי מנסה לחשוב במקומך עם מה אני ארגיש הכי בנוח. יש אנשים שמתאים להם לבלוע צפרדעים לטובת שלום בית, אני חושבת שגם אם, מאוד משנה מה גודל הצפרדע וכמה צפרדעים אם בכלל נבלעו על ידי שאר חברי הבית.
בהצלחה

[יולי_קו]

מזמור יקרה,
ענית מאוד יפה והרבה יותר מפורט את מה שאני חשבתי לכתוב.