לפעמים אני מנסה להיזכר מה לעזאזל חשבתי לעצמי, אז , לפני חודש וחצי , כשגליתי שאני בהריון כבר חודשיים (שוב בהריון, אבל הנסיכה רק בת חמישה חודשים
) ןהתקשרתי אל אהובי לעבודה והודעתי לו שהכי טוב שהוא יתפטר ושנטוס לטיול משפחתי לניו זילנד.אני חושבת שניסיתי להוכיח לעצמי שאני עדיין חופשיה, ועצמאית ובוחרת בדיוק איך לחיות את חיי. או שהרגשתי שזו ההזדמנות האחרונה שלי להיות כל הדברים האלה. אולי סתם ראיתי בזה הזדמנות פז של להיות "בין דברים" שאפשר לנצל לטיסה ולטיול נוסף בעולם היפה הזה.
כך או כך, ככל שהזמן עובר אני חושבת שאולי עשיתי טעות. לא ממש טעות, כי טעויות קורות לפעמים מחוסר מחשבה, ואני כן חשבתי הרבה- על עצמי.
מי שלא חשבתי עליה זו הנסיכה היפה שלי , שהיא רק בת שבעה חודשים (עכשיו, אנחנו בניו זילנד כבר כמעט חודש) וצריכה ורוצה שגרה ובמקום זה נגררת עם אבא ואמא שלה ממקום למקום , וישנה באוטו, והכל אחר ושונה ומוזר. ולא חשבתי על בורגול, שרק 13 שבועות קיים לי בבטן ורוצה שאני אנוח ואוכל טוב ואישן טוב ואזכור לקחת את הויטמינים שלי , ואתן לו את כל מה שהוא צריך בחיים כדי להתפתח יפה וטוב.
בכל מקרה כבר שלושה שבועות אנחנו פה, ובאמת יפה, אין מה לומר, וגם די שלו ונחמד, אבל הנסיכה חולה בלי הפסקה.
ביום ראשון שעבר פתאום היה לה חום. מיד נסענו לחווה של יהודים (גילינו אותה במקרה ) שהסכימו שנגור איתם ונעבוד במשק עד שהיא תבריא. החום עבר ואז הופיעה פריחה על הגוף. הפריחה נעלמה ולפתע מכה חדשה - פצעים על הלשון והחיך...
בינתיים נגמר לי החלב, סתם כך, יום אחד בהיר (שלשום ) הנסיכה באה לינוק ולא היה מה. היא לא מסכימה לשתות מבקבוק ונראה לי שבגלל הפצעים אפילו מים מכוס היא בקושי שותה.
אז היא בוכה ואני לא ישנה, ואהובי עובד במשק וכל ערב אנחנו מדליקים נרות חנוכה ועץ ח מולד ושרים שירים ואוכלים אוכל בריא וטרי.
כואב לי הלב על הקטנה החמודה שלי וכואב לי הציצי מאוד מאוד כל הזמן (היא יונקת על ריק וזה ממש פוצע אותי ) וניסיתי לתת לה פורמולה מבוססת על חלב עיזים לפצעים והיא בכתה נורא ולא שתתה כלום (אני אנסה להשיג חלב טבעי אמיתי כאן באזור, נראה שלזה אני במקום הנכון) וזהו.
באלי לטייל ולראות נופים ולהכיר חברים חדשים או לפחות לנפוש במקום יפה או למצוא חווה יותר נחמדת ולגור שם זמן מה.
בא לי להיות ליד עוד אמהות שיתנו לי עצות.
בא לי להיות ליד אמא שלי שתעזור לי .
בא לי להיות בבית שלי בשקט ולטפל בנסיכה עד שהיא תבריא.
אבל אין לי בית (עזבנו את הדירה) ואמא רחוקה, ואמהות אחרות אין כאן בקהיליית המטיילים ולטייל עם הנסיכה חולה זה לא בא בחשבון.
אז קצת קשה.
ומעייף.
תגידו לי שיהיה בסדר, וזה זמני , זמן הסתגלות ושעוד מעט יהיה קל וכיף ( או לפחות קל)...
) וכאן לא מקובל לעשות אפילו אולטרסאונד אחד, כי הגישה הרווחת היא שזה פוגע בעובר. חיסונים כאן הם מבחירה כאשר ממשלת ניו זילנד מפרסמת חוברת עם כל המידע בעד ונגד חיסונים בצורה שקופה לגמרי וכו'.