הצילו משבר פיזי וריגשי בהנקה

[א*]

האם יש קפיצות גדילה גם בגיל שנה ושלושה חודשים?!?!?!?!
הבן שלי לא יורד לי מהציצי,הוא כבר שלושה ימים יונק בלי סוף ויונק כואב!!!

מאז שהלך לישון ב 20:30 עד עכשיו הוא הספיק כבר לקום ולינוק אייזה 5 פעמים, אני מרגישה שיש שינוי בחלב שלי כי הוא קם ומבקש "אמ,אמ"( הסימן הקבוע שלו לציצי) ובאמצע מבקש לשתות מים ואח"כ חוזר לבקש "אמ,אמ", הוא שותה אייזה חצי כוס מים באמצע ההנקה,ז"א שהוא נשאר ממש צמא למרות ההנקה.
אף פעם לא הייתי מאלו שמשפריץ להם סילון של חלב ,אפילו לא לאחר הפסקה של 10 ש' בהנקה, אבל בעבר הוא לא ביקש אוכל ומים תוך כדי יניקה , האם "לפתוח שולחן" ולהכין לא ארוחות ערב באמצע הליילה בגלל שהוא רגיל לינוק באמצע הליילה והציצי אולי ריק?
הוא גם אוכל יותר בשלושה ימים האלו אם הוא נגיד רגיל לאכול ב 12:30 כבר ב 11:30 הוא הולך למקרר וצועק שהוא רוצה אוכל. אייך אדע שאני לא מרעיבה אותו ?
אני ממש מפורקת פיזית מההנקה ולפעמים אפילו לא מסוגלת להניק ואז הוא נרדם בבכי וזה קורע לי את הלב.
אני שוקלת ברצינות להפסיק ,לפחות עם ההנקות ליילה,אני בוכה רק מלכתוב את זה, כי עצוב לי שזה יקרה ככה , באופן אימפולסיבי מתוך כאב וייאוש ולאחר "מאבקי כוחות" הקשורים להנקה.
כואב לי שהמקום המכיל והעוטף והנותן ללא תנאי הופך להיות "טעון" וכואב ו"נותן עם הגבלות".
אני גם מרגישה רגישות מוגברת בפיטמות,אני בביוץ ותמיד יש מעט יותר רגישות אצלי בביוץ אבל לא ברמה כזאת כמו הפעם ! (אולי זה הריון ?!?!?!).
בקיצור - אני פונה אליכם לצורך עצות מניסיון ומידע ותמיכה.

[ניצן_אמ*]

רק כי ביקשת עצות חירום זה מה שאני נותנת, דעי שיש פה גם הרבה אמפתיה לסיבלך, חיבוקים ותמיכה. טוב?
יש המון דפים בנושא (עוד מעט יבואו עוד חברות יקרות וידלו את זה מזכרונן, אל תדאגי )
זה מאד טיפוסי לגיל שלו. יש מצב שזו קפיצת גדילה. מה שאומר הרבה אוכל ומים לפי דרישתו, בננה ליד המיטה (או תפוח, או מלפפון אם חוששת מסוכרים, או חלב שקדים או אבוקדו. העיקר שיהיה משהו שאפשר לתת לו.) תשומת לב ואהבה.
יכול להיות שאלה השיניים הטוחנות. זה כואב ולוקח המון זמן. לקחת ממנו את ההנקה סביב שני מאורעות מסוג זה (קפיצה או כאבים) נשמע לי לא אופטימאלי בשבילו, אבל אם את נשברת, אז יש גם דפים על זה.
יכול להיות גם שזה משהו רגשי, שהוא זקוק לווידוא שאת לצידו, ולכן לא מרפה. לא יודעת אם גמילה תעזור במקרה כזה.

הוא הולך למקרר וצועק שהוא רוצה אוכל
אז תני לו אוכל! סמכי עליו, בחייך. כמו שאת מניקה לפי דרישה, נסי להאכיל לפי דרישה. את לא צריכה להתקין לו ארוחות מלאות. שזיף, ענבים, אבוקדו, משהו פשוט ומיידי, בלי בישולים ובלי טרחה.

האפשרות של הריון קיימת גם. זה משפיע מאד על הרגישות בפטמות וגם על ייצור החלב בשלב יותר מאוחר. אם כן, אז שיהיה בשעה טובה

אני ממש מפורקת פיזית מההנקה ולפעמים אפילו לא מסוגלת להניק ואז הוא נרדם בבכי וזה קורע לי את הלב.
נשמע לי שאת צריכה לנוח, לישון וב, לאכול טוב ולקרוא ספר טוב במיטה. יש לך אפשרות כזאת ליום אחד?

והציצי אולי ריק?
ציצים לא מתרוקנים כל כך מהר.

סליחה על הקצרנות וההחלטיות, זה פשוט נשמע לי דחוף. אני רק אמא עם נסיון. לא יועצת. קחי אותי בע"מ.
מאחלת לכם הנקה נינוחה ולילות מלאים שינה וחיבוקים

[א*]

תודה , ניצן.
אני מתעודדת מדברייך, בעיקר מהאפשרות שזו קפיצת גדילה.
בחודשים הראשונים היה לי מאוד קשה בקפיצות גדילה אבלח הידיעה שהם משהו זמני של 24 ש' עזרה לי לעבור אותם,זו הפעם הראשונה שאני שומעת על קפיצת גדילה בגיל שנה ושלושה חודשים,מעודד אותי לחשוב שזה זמני.אם זה זמני אני חושבת שאהיה מסוגלת לסבול את זה עוד קצת.
וגם על שאר הדברים שכתבת אני צריכה לחשוב לעומק.
תודה על האמפתיה והאינפורמציה.

[ניצן_אמ*]

יכול להיות שזה ייקח יותר מ24 שעות, אל תתפסי אותי במילה. למעשה, סביר שזה ייקח יותר. אבל ממש לא חודשים או אפילו שבועות, ובוודאי שלא לנצח
האמת היא שעד היום לא שמעתי הסבר אחד שסיפק אותי לתופעה הזאת שכמעט כולן חוות. אני רק יכולה להגיד לך שבתור אחת מאלה שהתעקשה לחרוק שיניים ולעבור את התקופה הזאת יד ביד עם בתי ולא ללכת נגד מה שהאמנתי שהוא ביטוי לצרכיה, אני מרגישה שזה היה שווה את זה.
_{מאידך,אני יודעת על לא מעט אמהות שגמלו בשלב הזה, ואף הן מרוצות מהחלטתן, אז אולי זה לא יותר מאשר ביטוי לכך שאנחנו נשים שמרוצות מהחלטותיהן}

בקיצור, אני באמת חושבת שיהיה טוב, ומכיוון שאני מאמינה שכולן כבר הלכו לישון _{(עוד יש לפנינו את פרץ הלילה של מירב ב, בל נשכח )} אני אלך לחפור קצת בארכיון בשבילך ואשים פה כמה קישורים עוד מעט.

[ניצן_אמ*]

אה! וגם:
מצטטת את יונת שרון מדף אחר:
_פינת הבנאליות:
זה לא הגיל – זו העונה. עכשיו מסתובבים הרבה וירוסים ולכן היונקים נצמדים יותר ויונקים יותר, והמניקות לפעמים מרגישות שזה יותר מדי. אני מציעה לחכות לעונה בריאה יותר, ורק אז להפחית בהנקה או לגמול (אם עדיין תרגישי צורך בכך)._

[ניצן_אמ*]

פעוט שיונק הרבה
כשההנקה מעיקה
בעיות יניקה של פעוטות
זה לבינתיים.
חלומות פז

[gani*]

גם אצלנו בגיל הזה (אולי שנה וארבע) הוא היה מבקש מים באמצע ההנקה (מאוד מעליב:-)), בהחלט הייתה סוג-של-קפיצה.
מכיוון שהוא מעולם לא היה מהמשתגעים על הציצי, אני חושבת שאחרי כמה וכמה שביתות בהן הצלחתי להחזיר אותו לינוק החודש+ הזה היה מה שדרבן אותו לגמול אותי סופית:-)
בשלב הזה הרגשתי שהספיק לשנינו (גם לי היה קשה מאוד: להיאבק בקשיים ולהידחות בעת ובעונה אחת) ונפרדנו כידידים.

[סלט_פירות*]

אני שוקלת ברצינות להפסיק ,לפחות עם ההנקות ליילה
אם את מרגישה שאת חייבת לעשות משהו, תורידי את ההנקות שהכי מעיקות עלייך. אין סיבה להפסיק לגמרי, במיוחד אם במשך היום את מניקה בהנאה.
חוצמזה, מסכימה עם מה שניצן כתבה. גם לגבי מצב שאולי הוא רעב, וגם ענייני היצמדות כסימן למחלה. אי אפשר לדעת, אבל אני בטוחה שזה יתברר בימים הקרובים.

ורק לספר לך, שכשהנקתי את האמצעית ונכנסתי להריון הפתעה עם השלישית (|יד1|),ממש מיד הפסקתי לנזול. ושלא כמו בהריונות שקדמו, הציצים קטנו בשלב ראשון במקום לגדול.
(בסוף היא הפסיקה לינוק מיוזמתה מתישהוא בחודש הששי. אז כבר היובש היה כמעט מוחלט, והטעם כנראה לא משהו...)

[פלוני_אלמונית*]

לא קראתי הכל רק שתדעי שמזדהים איתך וקוראים
מה שעלה לי לראש:
יכול להיות קפיצת גדילה
שינוי כלשהו: חילופי עונות, גן, הריון, שיניים, מחלה, משהו נפשי אצלך או אצלו...
כן הייתי משקיעה בעצמי לטובת הבריאות וייצור החלב: מנוחה ושתיה, משתדלת להמנע ממה שלא חייבים לעשות כרגע...
עוד יום יומיים אני מניחה שתדעי מה היתה הסיבה למרות שגם זה לא בטוח...

[א*]

ואו! תודה.
הוא סוף סוף נרדם ואני פנויה לקרוא את מה שכתבתם לי....

[א*]

ניצן אמ תודה על העבודה הארכיונית ,..כבר הולכת לחפור שם....

gani - אם הבנתי נכון - זה לקח לכם חודש+ ?!?!?! ,אימל'ה אייך עמדת בזה עד שהיפסקת? בוא נגיד שאם גם אצלינו זה יהיה כל כך קשה כל כך הרבה זמן אז אני לפחות אשאב ממך כוח והזדהות כאשר אגמול אותו....

סלט פירות לגבי הפסקה עם ההנקות המעיקות,חשבתי על זה, להניק ביום אני עוד מסוגלת בליילה זה הקושי הגדול, השאה היא האם אני יכולה להניק רקר חלק מהליילה? זה לא יבלבל אותו? שפעם הוא כן יונק בליילה ופעם לא,בלי שום חוקיות?(הוא הרי לא יודע לקרוא שעון).
אני מנסה בנתיים להגיד לו כל פעם: "כואב לאמא הציצי או הציצי עייף ורוצה לישון אז אתה יכול לינוק רק קצת" ואז רק כשזה נהייה בילתי נסבל מבחינת הכאב אני סופרת עד שלוש ולפעמים הוא עוזב לבד את הפיטמה ולפעמים אני צריכה לנתק אותו והוא לא בוכה אבל קצת מתלונן על זה. בקיצור לא רוצה לשגע את הילד,לא רוצה שכל פעם שהוא יקום הוא יצטרך לבדוק מחדש מה הקריזה החדשה של אימא שלו(כן נותנת לינוק?לא נותנת? נותנת קצת? נותנת הרבה? נשברת ומוותרת אם אני בוכה ? לא נשברת ומוותרת אם אני בוכה?)

פלונית וניצן אם - אני דווקא נחה הרבה בימים האלו ,עושה רק מה שחייבים בבית, אוכלת טוב ובריא יותר מתמיד (אבל לא שותה מספיק, באמת אקפיד על זה יותר) והקשיים הם כל כך גדולים,למרות המנוחה.כי כם ככל הגוף שלי רפוי אני מרגישה כאילו מישהו הדליק לי מצית מתחת לפיטמה כל פעם שהוא יונק(ממש כמו כאבים של החודש הראשון בהנקה).

אשמח להתייחסות מנשים מנוסות לגבי מה שכתבתי לסלט פירות , לגבי ההתלבטויות שלי לגבי ההפסקה החלקית בהנקת ליילה....

[א*]

בימים טובים אני כותבת עם פחות שגיאות כתיב

[קט_קטית*]

היי א
קודם כל
אני חושבת שאם היה נגמר לך החלב, הוא היה נגמר גם ביום,
כך שיכול להיות באמת שמשהו מציק לו בלילה,
השיניים למשל.
לגבי הפסקת הנקות - אין לי מושג ירוק איך עושים את זה,
אבל מסכימה איתך שחשובה עקביות.
אולי תנסי בלילה לתת מים,
אבל במקרה כזה חשוב שיאכל טוב בערב.

הנה עוד
יהיה טוב
הכל זמני

[ניצן_אמ*]

איך מפסיקים הנקה לילית.
קחי בחשבון שגמילה טבעית היא הדרגתית ומוותרת קודם כל על ההנקות הלא חשובות (ביום) אח"כ על יותר חשובות (בלילה) ובסוף על הכי חשובות (הנקות המעבר בבוקר ולפני השינה)
יש גם את נשיכה אחת ארוכה ושמה הנקה. יכול להיות שזה רלבנטי לך, כי את מתארת כאבים שלך. לא מדובר בלהוריד לך ביס אלא בסגירה של השיניים בזמן ולאורך ההנקה.

[אום_אל_קיצקיצ*]

יכול להיות שאת בהריון? אצלי בקשות מים באמצע היניקה באו עם ההריון.

[סלט_פירות*]

שפעם הוא כן יונק בליילה ופעם לא,בלי שום חוקיות?
לדעתי, אם את נחושה להפסיק להניק בלילה, את צריכה להיות עקבית ושכן תהיה לזה חוקיות.
אמנם הוא לא יודע לקרוא שעון, אבל אם את מגדירה לעצמך מתי מתחיל ונגמר הלילה, אז עם הזמן הוא יבין מתי כן ומתי לא.
מצד שני אם את סופרת עד שלוש ולפעמים הוא עוזב וזה בסדר מצידך, אז את יכולה להמשיך ככה.

[ורד_לב*]

מסכימה עם קודמותיי-
אולי הריון, אולי העונות, אולי השיניים.
נסי להאכיל אותו באמת לפי דרישה במהלך היום, באוכל, במיוחד אם הוא מבקש.

אפשר בהחלט לשקול גמילת לילה, אם את מרגישה שזה ממש קשה לך. זה לא סוף העולם ולהרבה אמהות מאפשר להמשיך ולהניק במשך עוד הרבה זמן.
רק קחי בחשבון, שאם זה לא הריון כרגע, אם וכאשר תעברו גמילת לילה, יש סיכוי גבוה יותר להכנס להריון. רק שתדעי...

בביוץ בהחלט יכולה להיות התמעטות של החלב ויותר רגישות בפטמות. זה אמור לעבור כשעובר הביוץ.

בהצלחה

[בשמת_א*]

אני יותר בעד מה שאת עושה: כשכואב, את אומרת לו שכואב, ומבקשת לקצר. זה ממש הוגן, ומבהיר לו שהוא בסדר, אבל לך קשה ואת זקוקה להתחשבות מצדו (אחרת התינוק מרגיש שהוא לא בסדר ולוקח על עצמו רגשי אשמה).

זה כל כך אופייני לגיל... ממש!

לגבי שתייה: הכאב יכול לנבוע משתי סיבות, אולי אפילו ביחד: אחת, את לא שותה מספיק וזה ידוע כגורם לכאב. שתיים, הוא מתרשל בתפיסה, אופייני לגיל, חשוב להקפיד מחדש על תפיסה ממש כמו עם תינוק שרק נולד. לא יודעת למה זה קורה בגיל הזה, אבל באמת, קלאסי. "לפתוח פה ג-ד-ו-ל" וכל השאר.
חייבת לרוץ כי קראו לי לארוחת ערב ואני ממש לא בסדר שכולם מחכים לי ונעלבו ממני, סליחה על הקיצור!

[תבשיל_קדירה*]

אצלינו, אחרי כמה ימים כאלה, אחרי לילות בהם אני שולחת את הילד עם אבא למטבח בשביל כוס מים ובננה (בסוף אני שותה ואוכלת, הילד יונק ... ), אחרי שאני מתחילה לחשוב שאני לא יכולה יותר, אני מגלה צ'ופצ'יק לבן מבצבץ...
לא תמיד. לפעמים זה "רק" נזלת.
היתה פעם שאחרי כמה לילות קשים (את מי הערנו בפארק הירדן?) ראיתי פצע בפה, ורק אחרי שבוע, כשגם לי כאב, הבנתי כמה המסכן סבל.
זה כמו PMS, שרק כשמגיע המחזור אני מבינה למה רבתי עם חצי עולם.

אם יש לך אפשרות לישון צהריים כשהילד ישן וליפול לישון בשניה שהוא נרדם בערב, אני לא הייתי גומלת בלילה דווקא עכשיו (כי זה לא לגמול "בשגרה" מהנקה-שתיים-שלוש, זה לגמול מלילה שלם של הילד-זקוק-לך).
בלי להשלים שינה ביום זה אכן נשמע טירוף.

בעצם, אני רוצה להוסיף על מה שאמרה סלט פירות - אם את מרגישה שאת חייבת לעשות משהו, תורידי את ההנקות שהכי מעיקות עלייך אבל גם תבדקי האם זו לא - במקרה - ההנקה לה הילד הכי זקוק.

~~~~~~~~
קראתי מעט מהדף.
סליחה אם כתבתי בסתירה למידע שהוספת.

[ניצן_אמ*]

אחרי לילות בהם אני שולחת את הילד עם אבא למטבח בשביל כוס מים ובננה
לנו בימים שהיא נרדמת ואנחנו מרגישים שלא אכלה מספיק, יש בננה ליד המיטה מראש. שלא לדבר על בקבוק מים שיש שם קבוע. ככה ממעטים קימות מהמיטה, אנחנו מספיק עייפים גם ככה... (ואני בחיים לא אוכל לה את הבננה. איכס. זה כמעט הדבר הכי מגעיל בעולם! (אני אסביר, בננה זה מגעיל בדיוק כמו טונה מקופסא ויש רק דבר אחד שמגעיל יותר מבננה ויותר מטונה מקופסא וזה בננה מעורבבת עם טונה מקופסא. בלעכסססס...))

לישון כשהילדה הולכת לישון בערב זה ממש אלף-בית של אי התמוטטות אצלי. (היא לא ישנה צהריים מגיל שנה וחצי בערך. ככה פעם בשבועיים מקסימום.. )

אם את מרגישה שאת חייבת לעשות משהו, תורידי את ההנקות שהכי מעיקות עלייך אבל גם תבדקי האם זו לא - במקרה - ההנקה לה הילד הכי זקוק.
נו, את רואה? אני מנסה להגיד בדיוק את זה כבר כמה זמן, אבל לא מצליחה להתנסח טוב. תבשילה,

[תבשיל_קדירה*]

אבל לא מצליחה להתנסח טוב
את יודעת כמה שנים אני מנסה להגיד את זה?
תודה.

[חגית_ל*]

תודה @} אנחנו שנה וחודשיים ואו-טו-טו שם, כדאי להתכונן

[א*]

תודה רבה על התמיכה והעצות.
אני מרגישה שהמשבר מאחורי,גם לכן יש חלק בזה.
פעם טיפלתי במכורים לסמים וכשהם ספרו את ימי הניקיון שלהם היה להם מושג שנקרא "רק להיום".("רק להיות X חודשים ו Y ימים של ניקיון..."), ההסתכלות על כל יום לכשעצמו נתנה להם כוח לא להשבר ולא לחזור לסמים,אני מאמצת את זה.
ואיך עברתי את המשבר ?
כשהבנתי שזה עלול להיות קפיצת גדילה נלחצתי ,כי בקפיצת גדילה אמורים לאפשר לינוק לפי צורך כדי להגדיל את כמות החלב ולהתאימה לצרכים החדשים ואילו אני ,בגלל שהיה לי מאוד קשה, כל הזמן ביומיים האלו דחיתי הנקות ולפעמים גם סירבתי להם . אז כדי לא לגרום לנזק בילתי הפיך להנקה החלטתי להמשיך להניק כמה שיותר ולהענות לכל בקשת ציצי מצידו.
כדי שזה יצליח ולא יהיה קשה מידיי יצאתי לסופשבוע במקום שמאוד נוח לי בו ושההנקות הכי טובות שלי היו בו, מקום שבו אפשר ללכת ללא חזייה וללא בגדי הנקה/סינר הנקה, מקום שבו אני לא מכירה אף אחד ולכן אין לי בעייה לשלוף ציצי חופשי, מקום עם אוכל טעים ומזין ןזמן לשתות תה ומים ,בלי צורך לשטוף כלים ולאסוף את הבלאגן שהשובב שלי משאיר אחריו...בקיצור...חופש אמיתי.
היה לי הרבה יותר קל להניק שם, ובאורח פלא הוא גם ינק פחות וכשראיתי שם נשים אחרות מניקות כל כך שמחתי שאני עדיין מניקה ,כי קינאתי בהם ואז נזכרתי שגם אני:) ,
ועוד משהו ...מתישהוא בקרוב אני כן ארצה לגמול בליילה ...ואני רוצה שזה יהיה מחושב ,מתחשב ,הדרגתי מתוכנן ולא אימפולסיבי ומתוך ייאוש וכעס ולכן החלטתי שכבר מחר אקנה את "ליילה טוב דידי" ואתחיל לספר לו את הספר מידיי פעם לפני השינה בין יתר הספרים שהוא רגיל אליהם ,הרעיון בא לי בגלל שאני קוראת לו לפעמים את סיר הסירים ובסופשבוע הוא ראה סיר של ילד והוא התלהב וכל הזמן גנב לו את הסיר והיישב עליו, וזה למרות שבכלל אין לי כוונה לגמול מחיתולים לפני הקייץ הבא (הוא רק בן שנה ו 3 חודשים) אבל נראה לי שבגלל הספר יהיה לו יותר קל ,אא שאולי אני אופטימית ,אבל ננסה.
ובקיצור...הגמילת ליילה כבר בראש לי כאופצייה אבל אין לי דד ליין ואני צריכה לראות אייך זה משתלב באופן יחסית הדרגתי בחיי שלנו מבלי לגרום לטראומות ולנזק.

ונראה לי שרצוי להשאיר את הדף ,אני הייתי שואבת ממנו עצות וכוח ,אולי לשנות אותו ל"משבר הנקה בגיל שנה ושלושה חודשים ?" או משהו כזה, שיעיד על תוכנו ל ויעזור לאחרות?

[פלוני_אלמונית*]

שמחה בשבילך שהשתפר
סקרנית לדעת אם את מוכנה לחלוק באיזה מקום אפשר לנפוש ככה בכייף...
אצלנו הסחות דעת עובדות אבל בסוף הוא מקבל את מבוקשו גם אם זה נדחה מעט. נשמע שאולי החופש הסיח את דעתו ככה שייתכן שעוד ירצה להשלים אבל מה שטוב שלך יש יותר כוח ורצון...

[ניצן_אמ*]

אוי, פתרון נפלא! הלוואי שהיה אפשר להציע כזה דבר לכולן!
@}

בקשר לגמילה מחיתולים (ולא מהנקה), יש את מדור חיתולים וגם את מדור בלי חיתולים.
את בטח מכירה, ועדיין יש שם הרבה הרבה מידע.

[סלט_פירות*]

וגם גמילה מחיתולים בגיל צעיר אם את רואה שזה בא ממנו... אפשר להתחיל בכל גיל.

שמחה בשבילך שהשתפר את נשמעת אופטימית

[קט_קטית*]

גמני סקרנית לדעת אם את מוכנה לחלוק באיזה מקום אפשר לנפוש ככה בכייף...
נשמע שביליתם אחלה סו"ש
איזה פתרון יצירתי!

[אימא_טרייה_פלוס*]

בוקר טוב. התחלתי לקרוא מאוחר מדי.... ואת כל העצות שהיו לי כבר הציעו.
מעניין- בדקת את נושא ההריון? אני נכנסתי להריון (מתוכנן) כשבתי הייתה בת שנה וחודש. ובסביבות גיל שנה וארבע, התיא התחילה לבקש תה בהנקה, מים ולא רצתה יותר ציצי. הייתי מה זה מתוסכלת ומבואסת- אבל ככה זה בחלק מההריונות. החלב משתנה. בטעם ובכמות.
אוי- הבן שלי התעורר!!
מה שלא יהיה בהצלחה יום טוב

[בשמת_א*]

ורק להוסיף משהו שלא עלה על דעתה של אף אחת באתר הזה (-: ולא במקרה...
בדיוק קראתי את הספר על החיסונים של ד"ר רוזנטל, ועלה בדעתי שאם במקרה נתת חיסון, זו יכולה להיות גם תגובה לחיסון (-;

[יער_נורווגי*]

א יקרה
רק רציתי להגיד לך שאת לא לבד. אני חוויתי ממש משבר - ואולי עוד חווה, אני כבר באמת לא יודעת - בכל הקשור בהנקה. התנוקת בת שנה וחמש, יונקת כל היום ,כל הזמן. גם אוכלת אבל יונקת המון. בלילה כל שעה , שעה ורבע גג, אלא אם אני חוטפת קריזה ומגלה אותה לישון בעגלה עם אבא שלה בסלון ואז יש סכוי שתישן שעתיים רצוף (ממש חגיגה!). ביום היא מבקשת המון. היתה תקופה, בערך בגיל 1.3 שהיא רצתה ממש כל עשרים דקות לינוק וזה הטריף אותי והרגשתי רע בעיקר כי חשבתי על לגמול לגמרי. פשוט לא יכולתי לעמוד בזה, היא בכתה וממש דרשה. עכשיו זה קצת פחות (מה זה קצת? לדעתי כשאנחנו בבית ,לא גינה-סידורים-נסיעות, היא עדיין מבקשת כל שעה וחצי גג והרבה פעמים גם מקבלת).
אבל אני אומרת לעצמי שאם זה ימשיך ככה, ולא יחזור לכל עשרים דקות חצי שעה, אני אמשוך עד שנתיים ואז אגמול אותה. אולי...

[א*]

אין חיסונים ברקע, ונראה לי שבייצתי אתמול אבל לא בטוח והריון זה בהחלט אופציה...
המקום הוא האנגר אדמה במצפה רמון, כבר בתור רווקה הוללת הייתה לי פנטזיה להצטרף לכל הנשים המניקות שם ומאז הלידה אני מבלה שם עם בעלי והילד מספר פעמים בשנה ומגשימה את הפנטזיה הזו....

[בשמת_א*]

אין חיסונים ברקע
מסתבר שזו הנחת העבודה כאן D-:
אף אחת אפילו לא חשבה לשאול על זה, וגם אני לא, עד שקראתי את הספר (רוצה לחסן את בן השש שלי לראשונה, נגד טטנוס).