משרד הבריאות האלטרנטיבי

אני מזמינה יצרני קוסמטיקה טבעית ואת כל באי האתר, במיוחד את הידענים שבהם להשתתף בדיון שפתחתי.
מזה 5 שנים יש לי עסק קטן לקוסמטיקה טבעית. בשנים האחרונות אני מתלבטת מאוד בנושא מתן אישור של משרד הבריאות למוצרים. הלקוחות שלי אמנם אף פעם לא ביקשו כי הן סומכות על, אבל ישנה אצלי איזה שהיא מועקה, מכך שהרקיחות לא עברו בדיקה שמעידה על טיבן. אני גם חוששת שיום יבוא ואחת מהחברות הקטנות והרבות לרקיחת קוסמטיקה טבעית, תגרום איזה שהוא נזק ללקוחה, מה שאולי יגרום לחקיקה שתשלול וגם תאכוף רקיחה מסחרית ללא אישור משרד הבריאות.

מצד שני...אני לא מאמינה באישורי משרד הבריאות ולא מתחשק לי לפרנס (העניין הזה יקר מאוד!!!) משרד ממשלתי, המאשר בכזו קלות, כל כך הרבה חמרים רעילים. אני לא צריכה לפרט, בטח שלא באתר זה...

זה גם אומר להקים מפעל קוסמטיקה או להעביר את ייצור הקרמים למפעל קיים, מה שאומר לגלות סודות מקצועיים. ועדיין לא להיות אף פעם בטוחים שמייצרים בדיוק כמו שאני מייצרת.

ושוב התלבטות כצרכנית- רק אישור משרד הבריאות, מעיד על אמיתות הצהרת הרכיבים על האריזה. עקרונית, לא ניתן לא לרשום חמרים מסוימים במוצר, אם הוא עבר את בדיקת המשרד.
פה אני אתן דוגמה של חברה טבעית כביכול, ללא אישור משרד הבריאות, שמכרה "שמפו אורגני 100% טבעי" ושאר מוצרים לא טבעיים בעליל (למי שמנוסה בתחום, מספיק להריח או להשתמש כדי להבין) ובחרה לא להצהיר על הדטרגנטים ושאר הכימיקלים במוצרים, אלא רק על החמרים הטבעיים שבו.

היום עלה לי רעיון! שנקים כולנו ארגון ציבורי אלטרנטיבי, שעובדיו יבחרו בבחירות דמוקרטיות ועבודתם תמומן ע"י ציבור הצרכנים שיצטרכו לשלם כמובן עבור קבלת אינפורמציה על מוצר מסוים וע"י בעלי חברות למוצרים טבעיים למען בדיקת מוצריהם). העובדים בו לא יוכלו להיות בעלי איזה שהוא אינטרס כלכלי, והכל יהיה חייב להיות מוסדר משפטית עם התחייבותם כמובן שלא לקבל טובות הנאה.

אם יהיה רווח הרי שהוא יכול להיות מתועל להגדלת פופולריות הארגון ועוד...
אני לא מבינה כל כך במבנים ארגוניים, לכן אני מזמינה לכאן כאלו שמבינים.

המטרה היא בעצם לאשר או לא רכיבים במוצרים טבעיים ע"י פיקוח ומעקב. בנוסף, יכולים להיות עוד סעיפים ירוקים כמו: טיפול בפסולת, אריזות, רמת אורגניות (לא כל מה שטבעי הוא גם אורגני) ואפילו תנאי עבודה הוגנים לעובדי החברה.

אני חושבת על אנשים מסוימים באתר זה שיכולים מאוד להתאים לעבוד בארגון כזה ולהתפרנס מהידע הרב שיש להם ויכול ההתעמקות ,לטובת כולנו.

אני מבקשת, שאם עשיתי כמה טעויות חשיבה רציניות, אל תקטלו, אלא שתפו פעולה ונסו להזרים עוד רעיונות. לדעתי זה שווה לכולנו להשקיע קצת עומק מחשבתי ויצירתיות. זה גם ישאיר את היצרנים ערים ובועטים להשקיע ולפתח מוצרים מעולים עוד ועוד.

שליחה על ידי ממ* » 21 אפריל 2012, 16:58

רעיון מצוין!

לא יודעת.
אני מרגישה מאוד בנוח לקנות מוצרים מאנשים שאני סומכת עליהם ויכולה לשאול אישית על המרכיבים, והם גם רשומים, בלי אישור משרד הבריאות כשמדובר בעסק קטן.
לגבי הסבונים הטבעיים - לי אין מושג למי הכוונה, אבל לדעתי, זה לירות לעצמך ברגל. לטווח קצר אתה מוכר, לטווח ארוך יחשפו אותך ואז יצאת רמאי ופושט רגל.

(אני עכשיו מחפשת מי בארץ עושה סבון לבנדר טבעי לגמרי. מי שיודעת על סבון אמין, תפרסמי!)

אבל לדעתי, זה לירות לעצמך ברגל

יותר גרוע. זה לירות בכל התחום. הצער הוא שבטווח הרחוק הרמאי ירוויח, גם אם יאלץ לסגור את העסק (פשוט פותחים אחד אחר). אבל ברגע שמתגלה תרמית, במיוחד מאנשים שמרגישים שאפשר לסמוך עליהם, נוצרת תחושה שאי אפשר להאמין לאף אחד. כולם יפסידו.

זה תחום שמבוסס על אמון. עפרה, אם ידוע לך על יצרן שמפר את האמון הזה את חוטאת לתחום ולעצמך אם את מסתירה את המידע הזה מאנשים.

יש עוד עשרות דוגמאות ולא רק אחת ובדיוק לשם כך זקוקים לארגון כזה שיעניק אישורי "טבעיות" בצורה אובייקטיבית לחלוטין, לא רק לקוסמטיקה, גם למזון, כלי בישול ועוד...
רוב הצרכנים לא חופרים ומתעמקים בנבכי פורומים כדי להגיע לאמת ורוב אלו שמבינים, מין הסתם גם מייצרים בעצמם. הם לא ירצו להסתכן בהתקפה נגדית, במיוחד אם הם חסרי אמצעים והגנה. הם גם יכולים להיחשד כבעלי אינטרסים מנוגדים ולכן לא אובייקטיביים. אני לא חושבת שזו צריכה להיות מלאכת היצרנים, למרות שאני מוצאת את עצמי עושה אותה לעתים, מתוך התקוממות על חוצפת אותו יצרן.

בשמת- לגבי סבונים מוצקים: יש הרבה יצרנים טבעיים!!! הבעיה היא בסבונים נוזלים או שמפו

אני חושבת שזה רעיון מצוין וחשוב.
אם יהיה גורם "אובייקטיבי" כגון מעבדה שתוכל לבצע את הבדיקות במחירי העלות, ולתת אישור שיהיה מקובל על מרכיבי המוצר,
ויהיה מעין חותם "איכות" מוכר, זה יהיה מאד חשוב להסדרת הנושא שיכול היום לגרום נזק.
זה בהחלט יכול להיות אישור אלטרטיבי שייקרא כך.
השאלה אם המעבדה אינה עוברת על החוק, שמסמיך ככל הנראה רק את משרד הבריאות לעשות זאת.
אגב, משרד הבריאות למיטב ידיעתי מסמיך גם מפעלים לבדוק את המוצרים של עצמם.
תוך שעושה בקרה מדי פעם.

ערוגות הבושם
זו תשובה לאיזו שאלה?

השאלה אם המעבדה אינה עוברת על החוק, שמסמיך ככל הנראה רק את משרד הבריאות לעשות זאת.
זה נראה לי משהו כמו בד"ץ כזה, אני לא חושבת שמישהו יכול להתלונן אם על המוצר יופיע המשפט "מוצר זה נבדק ונמצא מתאים לתקן של ארגון ההרבליסטים או איך שיקראו לו". זה כמו שעל כל מיני דברים כתוב שהם בתקן של ארגונים אירופיים.

כן, זה כמו בד"צ. בנוסף לאישורים ממשרד הבריאות, לא במקום.

מאשר בכזו קלות, כל כך הרבה חמרים רעילים

מצד אחד - עובדים במשרד הבריאות אנשים מקסימים. מצד שני - המשרד מאשר חומרים רעילים בקוסמטיקה, מפליר את מי השתייה בחומרים רעילים, שם לנו בברז מים עם כלור מסרטן במקום מי מעיין טהורים כמו שהיו לנו בברז קודם, ומאשר חיסונים שמכילים אלומיניום, פורמלין וכספית.

אין ספק שאישור ממשרד הבריאות הוא לא מה שיגרום לי להיות רגועה כצרכנית. אבל כיצרנית, אני אהיה יותר רגועה אם אני אדע שיש לי חותמת רשמית ממשרד הבריאות. אחרת יכול להיות מצב שיורידו לי מוצרים מהמדפים בחנויות.

כרגע אני מסתפקת באישורים שיש לי כבר, אבל הייתי שמחה להיות עם גב כלכלי שמאפשר לי להוציא עוד אישורים למוצרים נוספים.

נראה לי שהכי נכון זה לחבור למכון התקנים ולהציע להם תקן לקוסמטיקה 100% טבעית, כולל שימוש בצנצנות זכוכית, שמירה על איכות הסביבה וכו'. זה מכון שכבר יש עליו פיקוח, שכבר הוכיח את עצמו ויש לו מעבדות טובות ואמינות. זה רק יעלה לנו המון כסף לקבל תו תקן, כי כל אנליזה במעבדה היא מאד יקרה + ימי העבודה של הפקחים + נסיעות + רווחים למכון...

ותר זול לי להעביר סדנאות ללקוחות שלי ופשוט להראות להם איך אני מכינה את הקרמים. את האנליזות במילא דותן כבר עושה על השמנים הגולמיים, ועל דותן (מחברת "שיפון") אני סומכת ב- 100%.

הרעיון טוב, אבל הביצוע ידרוש העלאת מחירים ללקוחות.

אני עכשיו מחפשת מי בארץ עושה סבון לבנדר טבעי לגמרי. מי שיודעת על סבון אמין, תפרסמי!
אני מאוד מרוצה מ"סבון מיכל".
הם גם מאוד נעימים בטלפון, ויספרו לך כל מה שתרצי לדעת על הסבונים שלהם.
(וגם מחיר טוב)

אני לא מרוויחה כלום מהפרסום. סתם לקוחה מרוצה.

ניבה, שמחה שהצטרפת.
אני מרגישה בטוחה בענין חמרי הגלם כמוך, בגלל שלשיפון יש אישור משרד הבריאות לכל מוצריו. זה בהחלט מרגיע אותי בעניין האחריות כלפי לקוחותי.

אני מרגישה בטוחה בענין חמרי הגלם כמוך, בגלל שלשיפון יש אישור משרד הבריאות לכל מוצריו. זה בהחלט מרגיע אותי בעניין האחריות כלפי לקוחותי.

בדיוק. כל אחד מהשמנים שאנחנו עובדות איתם כבר עבר אישור של משרד הבריאות. אני חייבת לך הרבה תודה על זה ששידכת לי את "שיפון". יש עוד הרבה יבואנים עם אישורים ממשרד הבריאות, אבל אף אחד מהם לא מקפיד על האיכות כמו דותן, שמשקיע ונוסע בעצמו לבקר במפעלים שמייצרים את השמנים. למצוא יבואן כמוהו זה כמו זכייה בלוטו.

תודה..ובכל זאת בואו ננסה להמשיך לחשוב. יש תקנים ארופים כמו ecocert ו BDHI שהוקמו עי יצרנים. בגלל זה הם מאשרים חמרים שאת ואני ואולי עוד כמה בודדים אם בכלל לא משתמשים בהם. לכן אני חושבת שבסיס הארגון לא צריך להיות של יצרנים אלא של צרכנים, כי אז שוב הגדולים והרבים יכפו את רצונותיהם

איך נפתור את בעיית העלויות? אם ארגון צרכנים כזה ישלם בעצמו על אנליזות בבדיקות פתע של מוצרים, אז סבבה. זה אומר שבעצם הצרכנים ישלמו (נניח 1,000 צרכנים משלמים 10 שקלים לכל אחד) ואז לא נצטרך להעלות מחירים כדי לממן בעצמנו את האישורים למוצרים.

הייתי שמחה להיות חלק מאירגון צרכנים כזה ולשלם את ה 10 שקלים פעם ב...כדי להעניק לעצמי למשפחתי ולצרכנים נוספים את הידיעה הברורה אלו חומרים באים במגע עם גופי
וגם עד כמה אותה חברה שמייצרת מתנהלת באופן הוגן עם עובדיה והסביבה. תנאי שכר, מיחזור וכו.
לקבוצה כזו יכול להיות כח. ידע, מידע, אבל לא רק.

גם אני בתור צרכנית של מוצרים טבעיים אחרים מוכנה לשלם כדי לקבל אנפורמציה. אז בעצם, זה ארגון של צרכנים שינוהל עי צרכנים

דווקא נראה לי עדיף שהמחיר יגולגל לעלות המוצר, כך שמי רוצה מוצר בפיקוח יכול לקנות אותו, בידיעה שהוא משלם יותר כדי לקבל מוצר איכותי ובריא באחריות, במקום לקבל את הידע דרך חברות במועדון כך ששוב הידע נמצא אצל יודעי ח"ן בלבד...

דווקא נראה לי עדיף שהמחיר יגולגל לעלות המוצר, כך שמי רוצה מוצר בפיקוח יכול לקנות אותו, בידיעה שהוא משלם יותר כדי לקבל מוצר איכותי ובריא באחריות
ומה עשינו בזה? שוב היצרנים הם שישלמו לגופי הפיקוח, ויוכלו "לקנות" אותם

ומה עשינו בזה? שוב היצרנים הם שישלמו לגופי הפיקוח, ויוכלו "לקנות" אותם

תלוי איזה גוף פיקוח. יש כאלה שדווקא מקפידים ונראה לי שמכון התקנים הוא מאד אמין.

אבל נראה לי נכון בתור צרכנית לשלם פעם בכמה שנים 10 שקלים ולא לשלם בכל קנייה עוד 10 שקלים על כל מוצר.

אפשר לפרסם באתר אינטרנט כלשהוא, את תוצאות האנליזות, מי שילם כמה ואת הקבלות של מעבדות האנליזה. אני מאמינה שאנשים יסכימו לשלם בהתנדבות, גם אם הם יקבלו בכל מקרה את המידע בחינם, כדי שהיוזמה תמשיך ולא תיפול.

צריכה להיות באתר גם אפשרות לפורום ולתגובות, אז יש כאן גם עניין של תשלום לאתר עצמו. הכי טוב זה לתפוס טרמפ על אתר קיים, אולי האתר הזה, של באופן. צריך גם לבחור גזבר שמקובל על כולם ומישהו שייקח את המוצרים למעבדה...

קראתי ככה ברפרוף והזכרתן כאן את העלות הגבוהה של לעשות תקן חדש במכון התקנים, האם כשמדובר במעין יבוא של תקן (כמו התקנים האירופאיים שהזכרתן) לא ניתן להוזיל את העלויות?
ואולי ההיפך, ללכת לפי התקנים האירופאיים כלומר ליבא אותם בעצמכן - לעשות עצמאית את האנליזות וכו' ואז אולי "מלמטה" יצמח תקן שברבות הימים יקבל (או לא) אישור של המדינה, אבל בכל מקרה תדעו שכן פעלתן לפי מסגרת מסוימת?

אני חושבת שהרעיון לא טבעי. כי כל מטרתו היא ליצור מצב קצת יותר טבעי בסביבה לא טבעית לחלוטין.
טבעי זה לקנות מעסקים קטנים, מאנשים שמכירים ובוטחים בהם.

הרעיון של תו תקן הוא רעיון שנועד להחליף אחראיות אישית, כך אני מבינה זאת.

וזה לא שאני נגד הרעיון באופן כללי. אבל אף אחת לא הזכירה את הצד הזה.

עולם של צרכנים שקונים מוצריפ טבעיים מאושרים נראה לי פחות טבעי מעולם של אנשים שקונים מוצריפ ללא תקן מהשכנים שלהם.

הייתי משלמת בשמחה כדי להיות חלק מאפשור הפיקוח.
מזמן עברנו את נושא האחריות האישית ואמון כלפי מה שרשום ברשימת הרכיבים, ראו ערך תינוקות רמדיה.

עולם של צרכנים שקונים מוצריפ טבעיים מאושרים נראה לי פחות טבעי מעולם של אנשים שקונים מוצריפ ללא תקן מהשכנים שלהם.

בעיקרון זה נכון, אבל לפני שהתחלתי להכין קרמים בעצמי, הייתי לקוחה של חברות "טבעיות" שהכרתי פחות או יותר את הבעלים שלהן, ולקח לי כמה שנים עד שנפל לי האסימון והבנתי למה תוך חצי שעה מתחשק לי שוב למרוח קרם על הפנים. בכל הקרמים היו חומרים משמרים וכולם הכילו בערך 70% מים. גם המשמרים וגם המים לא היו רשומים ברשימת הרכיבים ואני המשכתי לחשוב שפשוט השמש הרסה לי את העור ולכן הוא כל הזמן צמא ...

אמון במי, אלה לי לה ?
את מכירה את כל האנשים שעובדים בחברת רמדיה ובוטחת בהם, אחד אחד?
האמון הוא לא כלפי משהו שרשום. האמון הוא כלפי בני אנוש. או לפחות אמור להיות. לא כלפי חברה. פירוח נדרש על חברות גדול, כדוגמת רמדיה. לא על השכנה שלי

ניבה, אם חברה שלי הייתה עושה לי משהו כזה הייתי כועסת עליה מאוד.

מצד שני, קרם טבעי לי אישית נשמע כמו אוקסימרון.
ואני מאוד בעד להכין דברים לבד. כמה שיותר להכין לבד, כמה שיותר לקנות/להחליף עם השכנים, ואז פיקוח נהיה מיותר.

אני מאוד רחוקה מהאידיאל הזה. פשוט ראיתי לא מעט מקרים בהם אנשים מתפשרים, ואז שוכחים שהפשרה היא פשרה והופכים אותה לאידיאל.

כל משרד בריאות הוא פשרה.

קרם טבעי לי אישית נשמע כמו אוקסימרון.
למה? הקרמים של ניבה ושל עפרה הם טבעיים כי הם עשויים אך ורק משמנים טבעיים.
אני גם משתמשת בשמן קוקוס אורגני (במצב מוצק בחורף, בקיץ במקרר אז שוב במצב מוצק) למריחה על הגוף והשיער - זה לא סתם טבעי. זה פשוט אוכל...

(ניבה, נבחרת לשמש כדוגמה לקטע זה, בעיקר כי שמך עלה מספר פעמים וכי אני לא מכירה אותך, מקווה שאין לך התנגדות, אם יש, את מוזמנת לערוך את שמך החוצה מהודעתי ולהחליפו בכל שם בדוי או חברה שמתחשק לך

)
זו בדיוק הנקודה שלי, אישה במסע , לא הכרתי את כל האנשים שעובדים ברמדיה, ואני מאחלת לניבה שבעוד זמן קצת העסק שלה יצליח וישגשג כך שלא כל מי שקונה ממנה יכירה באופן אישי, למעשה, אני די משוכנעת שזה מצבה כבר היום.זה המצב בחברה כולה - רובנו לא מכירים, השמנים המדוברים מיוצרים מחוץ לגבולות ישראל ולא על ידי ניבה, עופרה או על ידי, בשיטות שונות שאנו יודעים עליהן יותר ופחות. אני לא מכירה את האנשים שמייצרים את השמנים, וגם לא את האנשים מחברת שיפון שבודקים את איכותם ודרך יצורם. אני רק מקבלת את המוסכמה הרווחת שזו חברה איכותית "בעלת אישור משרד הבריאות", ולכן, אני בוחרת לסמוך עליה, שלא תמיד לטובתי. ובאשר לניבה או לכל יצרנית אחרת, אינני שכנה שלה, אינני הבת שלה, אני בוחרת להאמין לה. במקרה הטוב על סמך מכתב או הכרות של חמש דקות. אני לא עורכת לה ביקורות בבית או במעבדה, אז למעשה, אני נסמכת על האריזה - כמה נחמדה חייכנית ואמינה ניבה או כל אחת אחרת נראת - זו לא הסתמכות בטוחה במיוחד.

בלי לזלזל ביצרניות ובכוונותיהן הטובות - אני מאוד מסכימה עם עופרה בצורך למצוא גורם חיצוני שיוכר כאוביקטיבי, ויעזור להציב סטנדרטים ראויים. במיוחד מאחר והקריטריונים של משרד הבריאות אינם מחמירים דיים לטעמי.

אוף! כתבתי ונמחק לי (ועוד עברתי איכשהו לדף הבית שלי ושחזרתי לכאן שוב הייתי פלוני אלמונית. וממש לא ברור לי למה המחשב עשה את זה).
אז אני משחזרת

בשמת, כתבתי לך כל מיני הצדקות רציאונליות שאני לא מוצאת טעם לשחזר, כי הגעתי למסקנה שזה לא משנה. אני מרגישה כך כי אני מרגישה כך, אני לא יודעת מה הסיבה לרגש שלי. כלומר, להעדר הרגש. אני לא חושבת שהייתי אי פעם משתמשת בקרם באופן טבעי, כמו שאני מטילה ספק בכך אי פעם הייתי נועלת נעלי עקב באופן טבעי.

יכול להיות שלאחרות זה טבעי. לי טיפוח המראה החיצוני מרגיש מאוד לא טבעי. אני אוהבת ללבוש בגדים יפים. אני לא סובלת נעלי עקב, לא מתאפרת, לא עונדת עגילים, צמידים, שרשראות (למעט הדיסקית שלי). אני משתמשת לפעמים בקרמים אבל ברור לי שזהו פתרון לא טבעי למצב לא טבעי. אני מתייחסת לזה די כמו אל תרופה.

זה שמשהו עשוי מדברים טבעיים לא הופך אותו לטבעי. הכל עשוי מדבריפ טבעיים. השאלה כמה עיבוד הוא עבר.גם סלט זה מזון מעובד. פשוט לכל אחת יש את הגבול שלה של מה טבעי ומה לא.
ובשבילי קרם זה לא טבעי. יכול מאוד להיות שיש נשים שבשבילן קרם זה דבר טבעי מאוד. כמו שיש נשים שיכולות לעכל מוצרי חלב (ואני אמורה להשתייך עליהן על פי הגנטיקה שלי, אבל אין לי גישה לחלב טבעי אז אין לי דרך לבדוק) ויש כאלו שלא. כמו שיש נשים שמעכלות גלוטן וכאלו שלא. בשבילי טבעי לעכל גלוטן (באותה המידה טבעי להימנע ממנו בלי בעיות מיוחדות), לאחרות הוא גורם המון בעיות. יש כאלו (אני למשל) שטבעי להן לא
להיות בשמש של ישראל, ויש כאלו מותאמות לה (לשמש, לא לחור באוזון) וממש משתזפות בשמש.
בכלל יש הרבה הבדלים בין בנות חווה

אלה לי לה

המצב בחברה היום, בו לא כל מי שקונה מכירה באופן אישי, הוא לב הבעיה. אני רוצה לקנות מאנשים שאני מכירה באופן אישי ולמכור לאנשים שאני מכירה באופן אישי. אני לא בוטחת בחברות. אף פעם. אני לא מאמינה באובייקטיביות של בני אנוש. היא לא קיימת. ואני גם לא מאמינה בסטנדרט כלשהו. אם כבר, אנ מעדיפה שקיפות, ושכל אחת תחליט לפי השיקולים הקצת שונים שלה.

אני לא יודעת למה התכוונת כשעברת את הנושא של אחראיות אישית ואמון ברמדיה. אני יוצאת מנקודת הנחה של חוסר אמון בכל חברה. אני לא נותנת אמון בגופים, תאגידים, ושאר המצאות מוזרות. אני מאמינה לבני אנוש. אנשים.

עצם המצב שבו קונים מאנשים לא מוכרים הוא הבעיה. משרד בריאות מחליף יכול להיות רק טיפול בסימפטום, שיקל מעט את חיינו, אך לא יפתור את הבעיה המהותית.
הבעיה המהותית תיפתר כשאני אקנה תרנגולות מהשכן שלי (אומנם מגדל תרנגולות), אשתה חלב של עז שאני עצמי חלבתי, אוכל ירקות ופירות שאת חלקם ליקטתי, חלקם גדלים בגינתי עם מידת מעורבות זו או אחרת מצידי, וחלקם קניתי ממכריי.

כל עוד המוצרים מיוצרים על ידי לא-יודעת-מי לא-יודעת-איפה, אני לא נותנת אמון. ושום חותמת לא תגרום לי לתת אמון. היא רק תגביר אותו במעט.

אין גורם חיצוני אובייקטיבי. אף בן או בת אנוש לא מסוגלים להיות אובייקטיביים. והיומרה והניסיונות להיות אוביקטיביים הביאו הרבה דברים רעים.

אני רוצה לבטוח באנשים. לא בכל מיני חותמות אישור, אלא באנשים שאני מכירה.

והדרך לשם היא לא להמציא חותמות אישור נוספות, אלא לקנות אנשים שאני מכירה, ולהימנע כמה שאפשר לקנות מוצרים שמיוצרים מחוץ לישראל, על ידי אנשים שאני לא מכירה.

אני לא קרובה אפילו ליישום של זה. אבל זו המטרה שלי.

ניבה, אם חברה שלי הייתה עושה לי משהו כזה הייתי כועסת עליה מאוד.

הן לא היו ממש חברות, אבל הכרתי אותן וחשבתי שהקרמים שלהן 100% בריאים, בלי חומרים משמרים. כשהבנתי על מה שילמתי כל השנים, מספיק כעסתי בשביל להתחיל להכין לעצמי קרמים לבד.

ובכל זאת - על דותן מחברת שיפון אני סומכת בעיניים עצומות למרות שאף פעם לא נפגשתי איתו, כי כשאני מריחה את השמנים האורגניים בכבישה קרה ואת השמנים האתריים המדהימים שהוא מייבא, אני יודעת שזה הדבר האמיתי. (לפניו עבדתי עם יבואנים אחרים, וחלק מהשמנים שלהם גם היו מדהימים, אבל אצלו זה כולם, בלי יוצא מן הכלל). ואני סומכת לגמרי על עפרה עדין למרות שאף פעם לא פגשתי אותה.

אנליזות פתע ליצרנים וליבואנים יחסכו לאנשים נוספים את הניסוי והתעייה, אבל אישית כבר הגעתי למקום של למצוא יבואן שמנים שאני יכולה לסמוך עליו.

התהליך שעברת, של בדיקה ולימוד, נראה לי חשוב.

יותר מזה, אנ חושבת שהדרך היחידה להגיע למצב שלא נצטרך לבדוק היא שכל האנשים, או לפחות רובם המוחלט, ילמדו לחשוב בעצמם, לבדוק.

אם האנליזה תחסוך את הניסוי והתעייה יהיה לי חבל. כי זו מיומנות חשובה. כי הדרך שבה יכולה להיווצר חברה של צרכנות בריאה היא מעבר של רוב הצרכנים דרך ניסוי וטעייה. שום בדיקות פתע לא יובילו לזה. אני רוצה צרכנים מודעים, לא יצרניות תחת פיקוח.

אני מבינה מהדף שהכוונה היא לא לפתוח משרד בריאות אלטרנטיבי אלא תו תקן לשימוש במותרים טבעיים בלבד בתכשירים קוסמטיים, נכון?
יש הבדל מ א ו ד גדול בין זה הספציפי לבין משרד בריאות אלטרנטיבי שאמור לכסות עוד כמה וכמה נושאים...לכן אני מנסה להבין מה הכיוון בעצם.

אני חושבת שהדרך היחידה להגיע למצב שלא נצטרך לבדוק היא שכל האנשים, או לפחות רובם המוחלט, ילמדו לחשוב בעצמם, לבדוק.

בתור התחלה, לגבי מוצרים קוסמטיים, אפשר לפחות לדעת בעצמנו אם זה באמת מכיל 100% שמנים צמחיים או שזה מדולל במים (ולכן בהכרח מכיל גם חומרים משמרים רעילים). הנה המתכון לבדיקה בייתית פשוטה ומהירה: http://www.shaked-natural.com/index.php?tPath=[po]4 42[/po]

לגבי כל השאר - איכות השמנים הצמחיים וכו', חוש הריח הוא מדד טוב וכמובן מבחן התוצאה. אם מצב העור משתפר - סביר שהשמנים הם באמת איכותיים ושמרו על כל הויטמינים שלהם בתהליך הכבישה של השמן.

אני יכולה לנסות לקשר מישהי מכן למשרד הבריאות, אם תרצו, אולי כדי לבקש שכן יהיו סטנדרטים לקוסמטיקה טבעית 100%.
יש לי קשר ישיר מאד למפקח הארצי על המעבדות שם. (הוא אבא שלי... ).
אולי הוא יכול לייעץ, או לשמוע רעיונות, אבל כדאי שידברו איתו אנשים מגובשים ברעיונם ובידיעותיהם ולא מעופפים שכמותי.

אני אשמח שתקשרי אותו אלי.

ניבה (וכל האחרים)
יש לי בבית שמפו שכתוב עליו "ללא SLS ללא פראבנים ללא רכיבים פטרוכימיקלים ללא צבעים וריחות סינתטיים"
אבל המרכיב הראשון ברשימת המרכיבים הוא מים.
לפי מה שאת אומרת, אמור להיות שם חומר משמר.
האם זה מסתדר, או שהם משקרים?

לא כתוב "בלי חומרים משמרים"?
יש משמרים שאינם פראבנים...

_לפי מה שאת אומרת, אמור להיות שם חומר משמר.
האם זה מסתדר, או שהם משקרים?_

כמו שפלונית כתבה, יכול להיות שיש חומר משמר אחר, שהוא לא פראבן. אבל גם יכול להיות שהשמפו הוא עם PH בסיסי (בגלל הסודה שאיתה מייצרים סבונים) וגם בסיסיות מונעת התפתחות חיידקים. בגלל שהשמפו במילא נשטף, אפשר להכין אותו ברמת בסיסיות שחיידקים לא יכולים לחיות בה לאורך זמן, אבל כשזה נוגע בנו רק לדקה או שתיים, זה עדיין לא יותר מידי בסיסי עבורנו ואחר כך זה נשטף במים.

אולי כדי לבקש שכן יהיו סטנדרטים לקוסמטיקה טבעית 100%.

אז אולי באותה הזדמנות נבקש שהתקן החדש יכלול אישור להכנת הקרמים בבית, כך שיהיו רק אנליזות פתע למוצר עצמו (במסווה של קנייה על ידי צרכן מזדמן), בלי חובה לבנות מפעל בגודל מינימאלי של 100 מ"ר.

וואו, איזה דיון מעניין!
גם בעיני טבעי זה לקנות מעסקים קטנים, מאנשים שמכירים ובוטחים בהם.
אבל יש כאן כמה בעיות.
א. נניח שאת צריכה קרם, אבל את אף אחת מחברותייך אינה ארומתרפיסטית. מה תעשי אז?
ב. נניח שחברתך הטובה היא ארומתרפיסטית, אך כחלק מהכשרתה המקצועית שכחו לספר לה שבג'ל הבסיס איתו מכינים קרמים יש חומר משמר (מה שקורה כיום בבתי הספר לרפואה טבעית, וגורם לארומתרפיסטיות רבות לרקוח ללקוחותיהם מוצר המכיל חומר משמר, בלי שהרוקחת והלקוחה יודעות מזה, וממש ללא כוונת זדון)
ג. נניח שאת מכירה ארומתרפיסטים שמתהדרים באורגניות ושמים חומרים משמרים במוצרים שלהם בלי לספר לך על זה (אני מדברת על מה שעופרה עדין כתבה).

אני חושבת, עפרה וניבה, שאפשר לחבור יחד, אנו היצרניות ה'טהרניות' (כפי שמכנים אותי, ולא כמחמאה )-: ) , לגבש קוד מקצועי אתי ולהתקדם משם...

הבעיה המהותית תיפתר כשאני אקנה תרנגולות מהשכן שלי (אומנם מגדל תרנגולות), אשתה חלב של עז שאני עצמי חלבתי, אוכל ירקות ופירות שאת חלקם ליקטתי, חלקם גדלים בגינתי עם מידת מעורבות זו או אחרת מצידי, וחלקם קניתי ממכריי.
נכון מאוד, אבל יש מצבים שבהם אנחנו לא יכולות לשלוט, ולא יכולות לעשות ה----כל. אני קניתי במשך תקופה ממש ארוכה ביצים אורגניות ממשק שנמצא בשכנות אלי, ומאדם מקסים, ולמרות האישורים מאגריאור ומהמודעות הגבוהה שלי כנטורופתית, לקח לי זמן לקלוט שהוא מעשן על הביצים שלו (אוי, אתם יודעים למה התכוונתי (-:) - בחדר שבו נשמרות הביצים הוא יושב ומדליק סיגריה אחרי סיגריה, ואני די בטוחה שזה חודר לביצה, ושכבר קשה לכנות אותה אורגנית. אז היום אני קונה ממקום אחר, מיצרן אורגני די גדול, ומקווה שהביצים בסדר. אבל בטח שלא יכולה לדעת בוודאות.

אה, אם זה לא היה ברור, אני ממש בעד קניה מיצרנים קטנים שאנחנו מכירים... (-:

ענבל, אני מסכימה איתך בנוגע לבעייתיות.
אבל יש הרבה דרכים לפתור בעיה. ואני נותנת עדיפות גבוה, אפילו גבוהה מאוד, משק עצמאי (קוראים לזה אוטוקרטי?) ולקהילתיות.

אם אני צריכה קרם, אז אני אנסה למצוא קרם כמה שיותר טבעי, למשל שמן הקוקוס האורגני של בשמת. דבר שני, אני אחפש באיטרנט מידע, ואגיע למשל לדף הזה, ובו דרך פשוטה יחסית לבדוק איכות של קרמים. דבר שלישי, אני אקשיב לעצמי בתשומת לב ואבחן את השפעתם של הקרמים. תו התקן של המוצר לא יהיה אחד מהשיקולים המרכזיים.

העניין המרכזי פה הוא אחראיות. האחראיות על הבריאות שלי היא שלי. אני צריכה לדעת להקשיב לעצמי ולהבין אם קרם טוב או לא בעצמי, להבין איך קרם אמור להשפיע ואם הוא בסדר בעצמי. או לשאול מישהי שאני בוטחת בה.
ארמותרפיסטית שרוקחת קרם עם חומר משמר עושה זאת ללא כוונת זדון, אך בחוסר אחראיות מסויים.

בנוגע לאפשרות שמישהי משקרת לי - אני מאוד רגישה לשקרים. כך שזו סיבה מספקת לנתק קשר.

אי אפשר לעשות הכל, אבל לפני שאני שוקלת צעד אני שואלת אם הצעד מקדם ליותר לקיחת אחראיות או לפחות, וכל משרד בריאות מרגיש לי כמו דרך להסיר אחראיות. לסמוך על בדיקות מעבדה במקום לסמוך על עצמי.

אנליזות פתע אכן "אנליזות פתע ליצרנים וליבואנים יחסכו לאנשים נוספים את הניסוי והתעייה" אבל ימנעו מהם להגיע למצב של "אבל אישית כבר הגעתי למקום של למצוא יבואן שמנים שאני יכולה לסמוך עליו.". כי אז האדם יסמוך על התווית במקום על עצמו, על זה שהוא ראה איך המוצר משפיע עליו ויודע אם המוצר טוב לו או רע לו, ללא קשר לפיקוח.

ועוד שתי שאלות שלדעתי לא זכו להתייחסותך:

קיומם של קרטריונים מוסכמים. לדעתי כדאי שהתווית תדווח על המוצר ולא תגיד אם זה טוב או רע. מה עדיף בשר של אוכל עשב או בקר אורגני? תווית של מאושר או לא מאושר זה רדידוד של מורכבות, ולא תתאים למגוון של אנשים שלכל אחד דעה קצת שונה.
ההשפעה האנרגטית. עצם העמידה למבחן מרגישה לי לא נכונה.

ושכחתי לומר משהו חשוב מאוד - גם לי הדיון מעניין מאוד!
בצד הפרקטי של המימוש של הרעיון אני לא אתעסק בינתיים, כי אני לא בטוחה שאני בעד.

אנחנו דנים כאן בקרמים אבל הרעיון הוא כמובן לעוד מוצרים. קחו למשל חלב סויה שטבעונים צורכים. האם הוא באמת טבעי?

עופרה

המונח טבעוני בעייתי, רובנו לא מעוניינים לצרוך בהכרח מוצרים טבעיים, אלא מוצרים צמחיים.
המון מילים נשפכו על הבעיתיות במונחים צמחוני וטבעוני בעברית

בעיני החלק המהותי הוא ליצור תווית שתעזור לאנשים קצת פחות חרוצים ורגישים מ אישה במסע לזהות מוצרים איכותיים ובריאים.
באופן כללי "טבעי" אינה המטרה היחידה, וגם אינה ערובה לבריאות. הרי חלק ניכר מהרעלים הקטלניים ביותר בעולם הם טבעיים. אני מעדיפה להתמקד בבריא לי כפרט, לאנשים נוספים ככלל, ולכל החי והצומח על כדור הארץ. לפחות כשלב ראשון

אם פתחת את הדיון, חלב סויה כמו גם חלב פרה בקרטון, כבר מזמן לא עונים לקטגוריה טבעי בעיני. אבל ברור לי מי מהם, בתנאים הנוכחיים של עולמנו הלוקה בתיעוש יתר, פוגע יותר ובריא פחות - לי כפרט, לאנשים נוספים ככלל, ולכל החי והצומח על כדור הארץ.

אני מבינה אותך בנוגע לחמרים טבעיים רעילים אבל הרעיון המקורי שלי היה שהארגון הזה יפקח על מוצרים המוגדרים טבעיים ויבדוק אם אין בהם או בתהליך הכנתם רכיבים העלולים להסיק לבריאותינו: טבעיים או סינתטיים. גם לא כל מה שסינתטי מזיק.

התכוונתי להזיק
אני כותבת מהנייד...
הארגון הזה יסיק את מסקנותיו בזכות זה שיעבדו בו חופרים באופיים, מכל מיני תחומים, הקוראים מחקרים אובייקטיבים באופן קבוע ומסיקים מסקנות.
אם נכון להיום לדוגמה יורשו העסקים להשתמש בשמן עץ התה בריכוז מסויים ופתאום יצוץ מחקר ששולל את זה, אני מצפה מארגון כזה להעביר את המידע ליצרנים ולצרכנים ולשנות את התקנים.

אותה משמעות, ניסוחים שונים

בעיני רוחי, אני רואה ארגון עם אתר אינטרנט כמקום פעילות מרכזי. הכניסה למידע באתר תהיה לחברים בלבד. החברים יהיו צרכני מוצרים טבעיים שישלמו תשלום שנתי קבוע ואחיד. נגיד 100 ש"ח בשנה. תעבוד בו קבוצה של "חופרים מקצועיים" שיבחרו בכל שנה (נגיד) מחדש בבחירות דמוקרטיות, גם דרך האתר.
תפקיד העובדים בו הוא כל הזמן להתעדכן ע"י קריאת מחקרים אובייקטיביים על חמרים שונים הנמצאים בשימוש. מכלי אוכל דרך מזון ועד קוסמטיקה.
הם גם יבצעו בדיקות, לא יודעת כמה, אבל זה יכול להיות גם ע"י קנייה אנונימית של מוצר צריכה ושליחתו למעבדה. היצרנים שירצו להשתייך לרשימת היצרנים המומלצים, יצטרכו מראש להתחייב על תשלום הבדיקות, ע"פ קבלות וללא רווח לארגון. אני חושבת שחובה יהיה לציין באתר מיהם היצרנים שלא הסכימו להיבדק ע"י הארגון, כדי שהצרכנים יוכלו לדעת שיצרן X לא מופיע ברשימה של המוצרים המאושרים בגלל שלא הסכים שיבדקו אותו ולא בגלל שהוא טרם נבדק.

אני כותבת בחלקים כי כבר קרה לי שכתבתי הרבה מידי בשביל טלפון נייד והכל נמחק.
אז כמו שניבה הציעה לפני, שהבדיקות יערכו או ע"י הזמנה אנונימית של מוצר ושליחתו למעבדה או ביקורי פתע.
אני רוצה לדבר על התקציב של הארגון. הכל צריך להיות גלוי באתר לחברים בו. יכול להיות שרואה חשבון עצמאי יפקח על כך. התקציב יגיע מהמנוי השנתי של החברים. האם זה רלוונטי? אני לא יודעת. צריך לחשב. זה אומר משכורת לעובדים (שתהיה מכובדת) ואתר אינטרנט. אולי המשכורת צריכה להיות על בסיס פרילנס.
לדעתי, צריך להיות עובד שמומחיותו בפיקוח על אמינות המחקרים לפני פרסומם.
אני כותבת וכותבת ואולי זה לא ראלי בכלל. בכל מקרה נדמה לי שלפני הקמת ארגון כזה צריכה להיות עבודת שטח התנדבותית של כל החפצים בו ואין בסיס טוב יותר מאתר זה שמכיל כל כך הרבה אינפורמציה.

עפרה, אבל איך יקבעו הקטגוריות?

אם יש מישהי שנמנעת כמעט כליל ממוצרי הים בגלל כספית וחושבת שכולם מורעלים ויש מישהו שטוען שאפשא לאכול דגים אם מקפידים שהם יהיו מימים פחות מזוהמים?
אם בקהילת באופן יש לא מעט אנשים שמעדיפים תחושות אישיות על מחקרים "אובייקטיבייים?
אם "מחקרים אובייקטיביים" נוטים להראות את התוצאות שרוצות החבות שמימנו אותם?
אם אין שום דרך שתהיה מוסכמת על כולם לבדיקה?

אני חושבת שתפקיד החברים בארגון לא אמור להיות קריאת מחקרים, אלא שימוש במוצרים ובדיקת התוצאות - על עצמם. לדעתי זה יותר אמין מכל מחקר. הרי היו מחקרים שמראים שעישון טוב לבריאות.

זה נכון שאני יצרנית אבל באותה מידה אני גם צרכנית. (בינתיים במידה שווה...)
אני מבינה כיום לעומק בעיקר בקוסמטיקה. אני צרכנית גדולה למשל של פריכיות אורז מלא. להגיד לכם שאני יודעת שהדבר הזה באמת בריא? טרם התעמקתי.
הייתי רוצה שהמידע הזה יהיה זמין לי ולא בכל פעם שארצה לדעת משהו אובייקטיבי, אצטרך להכניס את עצמי לשעות פעילות נוספות באינטרנט. יש עוד כל כך הרבה דברים מעניינים שאני רוצה לראות ואני מוצאת את עצמי עסוקה בחיפוש מידע.
הייתי רוצה מאוד להיכנס לאתר כזה, שאסמוך על אמינותו, והמידע שם יהי זמין לי, מגובה ע"י מחקרים בעברית, שאם ארצה לדעת עוד, אכנס לקישור ואקרא אותם, ומוצרי צריכה יהיו מדורגים שם מלא מזיקים כלל למזיקים ברמה זו או אחרת. וגם זה מחולק לנזק לגוף, נזק לסביבה, נזק לבע"ח. כך אוכל לבחור מה שמתאים לי.

אם פתחת את הדיון, חלב סויה כמו גם חלב פרה בקרטון, כבר מזמן לא עונים לקטגוריה טבעי בעיני. אבל ברור לי מי מהם, בתנאים הנוכחיים של עולמנו הלוקה בתיעוש יתר, פוגע יותר ובריא פחות
באמת? לי בכלל לא ברור.
לדעתי שניהם לוקים בתיעוש יתר, פוגעים ומזיקים באותה מידה וקשה לי להחליט מי גרוע יותר:
הסויה, אחת משני הגידולים התעשייתיים הגדולים בעולם (לצד התירס), מהונדסת גנטית, ממוצרי מונסנטו, בגידולי מונוקולטורה ענקיים, על חשבון אוכל אחר, ובסובסידיות עצומות בארה"ב. כתוצאה מכך יש עודף יבול ולכן "דוחפים" סויה בזול לכל מוצר מזון. "חלב" סויה הוא בכלל לא חלב, וגם לא מזון. זו איזושהי המצאה תעשייתית מודרנית שרכבה על גל ההתלהבות מ"סויה" של המערב בשנות השבעים, לפני שגילו שלא כל הנוצץ זהב והסויה לא בהכרח בריאה.
גידולי הסויה קשורים בשחיתות חקלאית של תעשיות הזרעים, חומרי ההדברה, וכו' וכו' בארה"ב וברחבי העולם, בתעשיות מושחתות ומזהמות, ובשקרים תזונתיים.
לא נוגעת במוצר הזה אפילו בקילשון.

החלב, מילא אם מדובר בחלב אורגני מרפת אורגנית שמוציאה את הפרות למרעה ומתייחסת אליהן בכבוד וללא חליבת יתר. גם אז מדובר בחלב מפוסטר שאינו בריא לנו.
אבל אם מדובר בחלב רגיל אז הוא בא מרפתות של אלפי פרות שמבוססות בצרכיהן, לא זוכות לצאת למרעה ועוברות חליבת יתר שגורמת לעטינים שלהן לגדול למימדים מפלצתיים ומקצרת את חייהן לכשלוש שנים. ולא אמרנו עדיין דבר על לקיחת העגלים שלהן מהן וגידולם על תמ"ל, כך שהפרות האלה עצמן גם הן לא גדלו באופן טבעי ולא ינקו מעטיני אמן (נדמה לי שרק את הקולוסטרום הראשוני, או שגם אותו חולבים מהן ונותנים לעגלים ולעגלות בבקבוקים )-: ). ולא נדבר על הורמונים או אנטיביוטיקה או תזונה עתירת תירס ורסק עצמות של תרנגולות וכיוצא באלה חומרים שמתחפשים למזון אבל לא נועדו למאכל פרה מעולם. וגם לא על חומרי ההדברה שיש באותה תזונה וגם ברפת ובאבוסים, כי הרי "צריך" לרסס שם כדי למנוע מחלות, פטריות וכיוצא באלה. ועדיין לא הגענו אפילו לשיטות הפיסטור של אותו חלב, שהורגות אותו אחרי שנחלב.

ועדיין לא דיברנו על הקרטונים, שבהם מוכרים את הדברים האלה. ועל הנזק שהם גורמים.
(אני בעיקרון קונה בזכוכית, וזה כולל מוצרי קוסמטיקה)

אני חושבת שתפקיד החברים בארגון לא אמור להיות קריאת מחקרים, אלא שימוש במוצרים ובדיקת התוצאות - על עצמם. לדעתי זה יותר אמין מכל מחקר. הרי היו מחקרים שמראים שעישון טוב לבריאות.
בהחלט! צריך להיות תחת כל מוצר דף עם פידבקים אבל רק חברים יכולים להגיב בשם המשתמש שלהם (לא חייב להיות מזהה אבל הוא חוזר על עצמו בכל תגובה כמו באתר "מפה" המעולה).

. הרי היו מחקרים שמראים שעישון טוב לבריאות.
ולכן כתבתי:

לדעתי, צריך להיות עובד שמומחיותו בפיקוח על אמינות המחקרים לפני פרסומם.

לדעתי שניהם לוקים בתיעוש יתר, פוגעים ומזיקים באותה מידה וקשה לי להחליט מי גרוע יותר:

אחותי הייתה אצל מרפא סיני עם בתה האלרגית והוא המליץ לה להפסיק לצרוך מוצרי חלב ולעבור לחלב סויה. בתמימותו כמובן, ללא כוונת זדון. אחותי מיהרה למלא מחסני חלב סויה בביתה. היא מייצגת בעיני את הרוב, למרות שמאוד מעניין אותה לדעת מה מזיק ומה לא. והנה, אין לה אפילו קצה קצהו של זמן לשבת ולבדוק כל דבר שממליצים לה ועוד מומחים. חישבו על כך: בשבילה זה כבר צעד רציני לעבור מרופא רגיל למרפא סיני. עכשיו אני גם אמורה להסביר לה שגם הוא לא ממש מבין. היא תצא מבולבלת לחלוטין! אם יקום ארגון כזה, אנחנו נשכנע עוד ועוד יצרנים, מטפלים וצרכנים להיות שייכים אליו. אני בטוחה בזה. זה יענה על הדרישה הבסיסית לקבל את כל האינפורמציה הרלוונטית מרוכזת וברורה.

אני מנסה לענות לפי הסדר, אם יצא לי קצת מבולגן מצטערת מראש

_זה נכון שאני יצרנית אבל באותה מידה אני גם צרכנית. (בינתיים במידה שווה...)
אני מבינה כיום לעומק בעיקר בקוסמטיקה. אני צרכנית גדולה למשל של פריכיות אורז מלא. להגיד לכם שאני יודעת שהדבר הזה באמת בריא? טרם התעמקתי.
הייתי רוצה שהמידע הזה יהיה זמין לי ולא בכל פעם שארצה לדעת משהו אובייקטיבי, אצטרך להכניס את עצמי לשעות פעילות נוספות באינטרנט. יש עוד כל כך הרבה דברים מעניינים שאני רוצה לראות ואני מוצאת את עצמי עסוקה בחיפוש מידע.
הייתי רוצה מאוד להיכנס לאתר כזה, שאסמוך על אמינותו, והמידע שם יהי זמין לי, מגובה ע"י מחקרים בעברית, שאם ארצה לדעת עוד, אכנס לקישור ואקרא אותם, ומוצרי צריכה יהיו מדורגים שם מלא מזיקים כלל למזיקים ברמה זו או אחרת. וגם זה מחולק לנזק לגוף, נזק לסביבה, נזק לבע"ח. כך אוכל לבחור מה שמתאים לי_

אני מסכימה שמידע צריך להיות זמין. אבל אין כזה דבר "משהו אובייקטיבי". לא מהסוג שאת מבקשת. מידע אובייקטיבי מבחינתי אומר - מוצר X משפיע בצורה A B C. מוצר Y משפיע בצורה M N T. מה עדיף לך, ABC או NMT את צריכה להחליט לבד. כי אם את ההשפעות של המוצר עוד אפשר לציין בצורה יחסית אובייטקיבית (ולקחת בחשבון שעל אנשים שונים זה משפיע בצורה שונה) הרי מה עדיף אי אפשר להחליט. מה עדיף, להימנע מדגיםבתוספת כספית או לאכול את דגים עם הכספית? יש חילוקי דעות לכאן ולשם. יש כאלו שממליצים להימנע בכלל, יש כאלו שממליצים לאכול תוך מגבלות מסויימות.
אין פה דעה אחת אובייקטיבית ונכונה. פשוט אין!
והסיבה שאני נוטה לא לתמוך במהלך היא בדיוק זו - אם יהיה משרד כזה יותר אנשים ישגו באשליה של מידע אובייקטיבי.
אני מאוד בעד אתר כזה. מבחינתי אתר באופן ממלא את הפונקציה הזו בצורה מצויינת.

אבל אני לא בעד דירוג, כי לפי אילו קטגוריות? מה עדיף, בשר בקר אורגני או אוכל עשב? ואיך אפשר לדרג מוסריות - ובחירה בחקלאות מקומית היא גם בחירה מוסרית?
אפשר לנסות לדרג מה מזיק יותק לגוף (איך עושים את זה? אנשים מתנדבים להשתמש בחומרים מזיקים ומשווים את התוצאות? זה נראה לי לא מוסרי בעליל), אי אפשר לדרג נזק לסביבה כי אין הגדרה אובייקטיבית לנזק לסביבה. אם אני קונה תוצרת חקלאות כימית מקומית אני תורמת לזיהום האדמה. אם אני קונה תוצרת לא מקומית אורגנית אני תורמת לזיהום אוויר. מה יותר מזהם?

לכן, לדעתי, אפשרי וטוב יהיה אתר בו רשום שהתוצאות של בחירה X הן F G H. אך לא אתר שמתיימר להגיד מה עדיף לבחור, Y או X.

בשמת, מצטרפת עלייך ב באמת? לי בכלל לא ברור.. מה שלי ברור שגם זה וגם זה מזיק.

ושוב עפרה

אני מעדיפה שכולם יוכלו להגיב. הסגנון של באופן נראה לי כמעט מושלם.

פיקוח על אמינות לא מספק. כי מה עושים כשאין מחקרים אמינים, פשוט אין? וכשמחקר אמין בלתי אפשרי בתנאים של ימינו? מה שנשאר הוא להעריך איזה מחקר פחות אמין ואיזה יותר. רוב המחקרים בימינו הם במימון של חברה גדולה, מבחינתי כל מחקר כזה לא אמין כהנחת מוצא.

את מניחה שלשאול יש תשובות, ותשובות אובייקטיביות. אני מניחה שהשאלות עצמן הן העיקר, הן החשובות.

מישהי, אני חושבת שבשמת, רשמה בדף אחר שלדעתה המהות של האתר היא הצבת סימני שאלה.

במקום:
ילדים צריכים חיתולים. או אפילו ילדים צריכים חיתולים!
להגיד ילדים צריכים חיתולים?

השאלה היא החשובה, המחשבה והבחירה היא החשובה. היא המהות של באופן.

והבעיה אותה אני מחפשת לפתור היא לא אחת מהבעיות שתוכלי לציין בקלות - נזק לסביבה, לעצמנו, לילדינו, והרשימה ארוכה. לא! הבעיה שבשבילה הפתרון הוא באופן היא זה שרוב האנשים לא חושבים. ובאופן הוא קהילה של אנשים שחושבים ומטילים ספק. מבחינתי להחליף "כזה ראה וקדש" אחד באחר לא יפתור את הבעיה. כל עוד אחותך רוצה שמישהו אחר יחליט בשבילה, מבחינתי זה העיקר, ופחות משנה מי. כי אני רוהצ שאנשים יקחו אחראיות על הבריאות שלהם, על ההחלטות שלהם, על החיים שלהם. אני לא רוצה שהם יטילו אותה על אחרים, ובטח שלא רוצה לשתף פעולה עם עוד ארגון שמתנדב לקחת מאחרים את האחראיות שלהם. מספיק. יש לנו גם ככה יותר מידי ארגונים כאלו.
ואני בטוחה שזה לא שאין לה, לאחותך, זמן לבדוק. אפשר היה לעשות את זה במקום ללכת לרופא, שזה לדעתי בזבוז זמן ברוב הפעמים. אפשר היה לחפש מידע ולהחליט לבד.

אני בטוחה שתצליחי אם תנסי. אני פוחדת שתצליחי אם תנסי.
כי כל עוד המידע המיינסטרימי כל כך שגוי ולא מוסרי, שהצרימה גדולה, הרבה אנשים יחסית שמים לב ומתחילים לחשוב לבד.
אם המיינסטרים יהיה מוסרי ויחסית נכון, אם לידה בבית חולים תהיה בטוחה כמו לידה בבית, יהיה הרבה יותר קשה להסביר מה רע בלידה בבית חולים - שמישהו לוקח לך את האחראיות שלך.
ובעצם, הארגון שלך לא רק שלא יקדם את המטרה שלי - לקיחת אחראיות - הוא יפגע בה.

אני אנסה לסכם את ההודעה שלי בכמה משפטים. ותודה לך על הדיון

בזכותו אני מדייקת יותר לעצמי.

מבחינתי הבעיה היא חוסר אחראיות, והסימטומים שלה הם נזק לסביבה, לצמחים, לבעלי החיים, לבני חווה.
אפשר וצריך להקל על הסימטומים אך זה לא תחליף לטיפול בבעיה.
הטיפול שאת מציעה, כמו הרבה טיפולים ברפואה המערבית, יכול להעלים את הסימפטומים כמעט לחלוטין, בלי לפתור את הבעיה. ואז המצב רק יחמיר, כי הבעיה תצוץ בצורה אחרת, חמורה יותר, שוב ושוב, כל עוד ישאר הגזע האנושי והבעיה לא תיפתר.

זה יכול להישמע לא יפה, אבל
לו אני הייתי מקימה ארגון כזה, וזו אפשרות מבחינתי כתוכנית לעתיד, אני לא הייתי רוצה את אחותך כחברה בו. הייתי רוצה אנשים שחוקרים ומגבשים את דעתם בעצמם, ששואלים שאלות ומוצאים תשובות, והיו המון תשובות אפשריות שונות, ולא הייתה שום שורה תחתונה, כי כל אחת הייתה בוחרת בעצמה את הבחירות שלה.
כי האמת האובייקטיבית שאת רוצה שתוצג באתר של הארגון שלך לא קיימת. קיימות רק אמיתות חלקיות שמתחזות לאמת כולה או לא מתחזות. וכשיש התיימרות כזאת, זה לרוב לא נגמר טוב.

זו כמובן גישה אחרת לחלוטין ואני צריכה לחשוב עליה

יש לך חמישה ימים שלמים לחשוב עליה

אני לא אוכל להגיב לך מיום ראשון עד חמישי בערב, לכן אל תעלבי אם תכתבי משהו ולא אגיב.

נחמד מצידך לעדכן אותי

נניח שחברתך הטובה היא ארומתרפיסטית, אך כחלק מהכשרתה המקצועית שכחו לספר לה שבג'ל הבסיס איתו מכינים קרמים יש חומר משמר (מה שקורה כיום בבתי הספר לרפואה טבעית, וגורם לארומתרפיסטיות רבות לרקוח ללקוחותיהם מוצר המכיל חומר משמר, בלי שהרוקחת והלקוחה יודעות מזה, וממש ללא כוונת זדון)

נכון מאד!

טוב, חזרתי הביתה. ואולי בשבוע הבא אני אפילו אהיה בבית ביום ראשון בערב

ניבה, מה הם בתי הספר האלו לרפואה "טבעית", והאם התלמידות לא לומדות מה יש בג'ל הבסיס?

נראה שכולם מלבדי עזבו, ומכיוון שאני נמצאת כאן רק בסופי השבוע, אאלץ לנהל את הדיון הזה עם עצמי

אבל הנושא הזה מעורר בי מחשבות רבות כל כך, ואני לא מוותרת על התענוג של לעלותן על הכתב.

הפתרון של מרד אלטרנטיבי נראה לי לא מספיק נכון מאוד סיבה בנוסף לאלו שפירטתי כבר.

זו הוספה. וגישת ברירת המחדל שלי אומרת שפתרונות צריכים להיות בלעשות פחות, לא יותר. פתרונות של יותר הם לרוב שלב ביניים לפתרונות של פחות. אם הולכים לפי הציר של יותר קיצוני מבחינת באופן.

התחליף לחיתולים חד פעמיים הוא חיתולים רב פעמיים, אבל אם ממשיכים הלאה מגיעים לללא חיתולים.
אחרי שעוברות לתחבושות רב פעמיות בזמן עונת הירח עוברות לשיטת המודעות לוסת (לא אוהבת את המילה הזו) וכמותן פוחתת, והייתה מתאפסת לו חייתי בטבע.
מעבר למזון אורגני יוצא יקר יותר, אבל השלב הבא הוא ליקוט וגננות.
אחרי סבון טבעי בא ייצור עצמי ו/או וויתור על סבון.

אבל המשרד הזה לא מרגיש לי כמו שלב ביניים, לא תואם את התבנית שאני רואה.

הדרך שלי אומרת שאם זה לא חיוני ועלול לפגוע בי, עדיף לי לוותר על זה.

ניבה, מה הם בתי הספר האלו לרפואה "טבעית", והאם התלמידות לא לומדות מה יש בג'ל הבסיס?

התלמידות לומדות שזה ג'ל אלוורה או ג'ל אצות ים, אבל אף אחד לא טורח להזכיר להן שכל ג'ל מכיל בעיקר מים, ושגם חיידקים ופטריות אוהבים מים. אין להן מושג שמישהו מוסיף חומרים משמרים לג'ל ה"טבעי" שהן קונות. הן מוסיפות לו קצת שמנים ובטוחות שהן הכינו קרם טבעי ובריא, בלי לדעת שהג'ל עמוס במשמרים ממש לא בריאים.

וגישת ברירת המחדל שלי אומרת שפתרונות צריכים להיות בלעשות פחות, לא יותר.

בעיקרון את צודקת. בסוף אנשים יחזרו לפשטות הבסיסית ביותר, בעיקר מתוך הבנה שאם ימשיכו בצריכה המטורפת לא ישארו משאבים לילדים שלנו ושאם הבירוקרטיה תמשיך להשתולל עם עוד חוקים ועוד תקנים, היזמים יתייאשו ויחזרו לסחר חליפין בשוק, כמו לפני אלפי שנים. הרעיון לתקן הזה הוא באמת פתרון ביניים שמתאים למצב הנוכחי בדור שלנו - שבו יש הצפה של מוצרים וכל צרכן צריך לעשות דוקטורט בשביל להבין מה באמת בריא ומה בכאילו.

הבעיה שחסרים לו מנגנוני ביטול. יותר מידי פתרונות ביניים למצבים לא נעימים הפכו לקבועים כשהאנשים שהשתמשו בהם, בגלל דיסוננס קוגנטיבי, התחילו לספר לעצמם ולאחרים שבעצם הפתרון הוא טוב.

כדי שפתרון זמני יהיה זמני באמת הוא חייב לכלול מנגנוני בקרה, ויותר מזה, הוא צריך לעודד באופן אקטיבי מעבר למטרה הסופית.

למשל, לתת עדיפות לנשים שאין להן הכשרה רשמית אלא הן למדו ממורה, כמו פעם. למשל, לעודד אנשים לבדוק שוב ושוב אם הם באמת צריכים את המוצרים ולהמליץ להם להקטים את הצריכה. למשל, לעודד סחר חליפין. למשל, לערוך סדנאות לייצור קרמים ולעודד אנשים לייצר לבד.
וזה בעייתי - ליצור משרד שעצם מטרתו היא לגרום להיותו לא נחוץ.

בנוגע לבית הספר - אני לא מצליחה לחלק את האחראיות, פשוט כי אין לי מספיק מידע. איך את היית מחלקת אותה?

עפרה- הרעיון נראה לי ממש מעולה!
בעיני רוחי, אני רואה ארגון עם אתר אינטרנט כמקום פעילות מרכזי. הכניסה למידע באתר תהיה לחברים בלבד. החברים יהיו צרכני מוצרים טבעיים שישלמו תשלום שנתי קבוע ואחיד. נגיד 100 ש"ח בשנה. תעבוד בו קבוצה של "חופרים מקצועיים" שיבחרו בכל שנה (נגיד) מחדש בבחירות דמוקרטיות, גם דרך האתר. I like it!

מיומנה של נטורופתית וארומתרפיסטית D-: -

לא מזמן פנו אלי ספקים של שמנים אתריים וחומרי גלם אחרים כדי שאקנה מהם. המחירים שהם הציעו היו שווים אך לא חשודים, והם הציעו קרם בסיס 'מעולה'. המרקם של הקרם דווקא כן היה חשוד, הוא היה נעים מאוד למריחה אבל נספג תוך שתי שניות וקליל מדי (ז"א מכיל מים= ז"א מכיל משמרים) וכששאלתי אם יש חומר משמר הם אמרו שלא. מכיוון שאני חשדנית ביקשתי פירוט רכיבים. לא קיבלתי אותו עד היום והם עדיין מנסים לשכנע אותי לקנות מהם.

ניבה- גם ספקים לגיטימיים לחלוטין שאנחנו קונות מהם, כמו שיפון, מוכרים קרמים כאלה (99.8% טבעי, ז"א 0.2% חומר משמר, שזה מבחינתי 0.2% יותר מדי). וחלקם מחזיקים גם שמנים אתריים מסויימים סינטתיים. ולא תמיד אפשר לדעת את זה, אלא אם קולגה שלך/מרצה חרוצה סיפרה לך, או שהחוטם שלך הבחין במשהו חשוד (הנה מצאתי שימוש לחוש הריח היותר מדי מפותח שלי, שמטריד אותי קשות במהלך חיי).
אז לא תמיד זה מרוע, או מבורות, או מחוסר אחריות.
צריך אופי קרצייתי במיוחד משולב עם חוסר אמון (כן! בדיוק כך. אני לא אסמוך על מישהו רק בגלל שהוא אומר לי 'סמכי עלי'. אני כן אסמוך עליו אם הוא מקצועי מאוד, וגם מרגיש לי שהוא אדם אמיתי, וגם מראה לי בדיוק מה שם בקרם שלו) ועם חקרנות מולדת כדי לפסוח על הבורות האלה. גם מצד נשות המקצוע.

למשל, לתת עדיפות לנשים שאין להן הכשרה רשמית אלא הן למדו ממורה, כמו פעם.
אני אוטודידקטית, למרות שיש לי גם הכשרה נטורופתית רשמית ומסודרת של שש שנים במוסד מכובד. מצד אחד אני מכירה אנשים שלמדו במוסדות מכובדים והם מטפלים גרועים, מצד שני- אם אתה חרוץ ורוצה ללמוד, אתה תקבל ידע יותר נרחב במוסד טוב מאשר אצל מורה אחד (ואילו רק מפני שבמוסד יש הרבה מורים וכשאתה לומד אצל מורה 'פרטי' כמו פעם, אתה מקבל את סל הידע של אדם אחד, הדעות של אדם אחד, ולא ממש מפתח דעה משל עצמך אלא מחוייב לקבל את סמכות המורה שלך באופן בלעדי. אז אני לא בטוחה שיש לתת עדיפות לאדם כזה או אחר אלא לשפוט כל מקרה לגופו.

שיפון הוא גם יבואן של תמציות ריח סינתטיות והכל אצלו מאוד ברור ומסודר: כלומר מה טבעי, מה אורגני, מה עבר זיכוך , מה סינתטי...מבחינה אידאולוגית הוא טבעי אבל היבוא של תמציות סינתטיות הוא הישרדותי: מה לעשות שרוב היצרנים שקונים ממנו רוצים ריחות סינתטיים במוצרים? זה יהיה טיפשי למכור להם שמנים ולשלוח אותם לספק אחר בשביל תמציות הריח...

קרם הבסיס 99.8% טבע שלו , הוא קרם ממש משופר לעומת הג'ל הטבעי שהוא מכר בתחילת דרכו. הוא מזכיר מבחינת הרכיבים את הקרמים האורגניים של חברות גדולות כמו דר האושקה, מאושרי אקוסרט. יש בו חמרים משמרים יחסית ידידותיים. אישית אני משתמשת בו במקרים שאני צריכה להכניס חומר פעיל שעובד בסביבה מימית לקרם מותאם אישית , אבל אז הלקוחה מבקשת ומודעת לכך. אין בכך שום רע ברגע שהמטפלת יודעת ומיידעת ומקבלת לכך אישור. הבעיה המרכזית היא שהמטפלים בכלל לא מודעים. חוץ מהמוסדות המסודרים, יש גם הרבה סדנאות קוסמטיקה "טבעית" (בדיוק כמו שיש סדנאות בישול) וגם ברובם פשוט מכניסים קצת שמנים לקרם בסיס וכולם מאושרים.
כל אחד עושה כראות עיניו ואחרי מחשבה והתלבטות נוספת אני שוב בעד הרעיון.
ו...כן..אני רוצה שנשים כמו אחותי יוכלו להיות חברות בארגון כזה, כי גם להן מגיע לחיות חיים בריאים יותר וכן, גם אם הן לא לגמרי בגישתה לחיים של אשה במסע.
מעבר לדאגה לעצמנו, לילדינו וללקוחותינו אנחנו צריכות גם לרצות שאחרים ידעו את מה שאנחנו גילינו...כל אחד בתחומו. כך מובילים שינויים.
אחותי תלמד את ילדינו המתקשים בבתי הספר, תאבחן קשיי למידה ובסבלנותה ובגישתה האמהית והמקסימה תיתן תקווה לילדים והורים שאבדו אותה (כי זה המקצוע שלה), ניבה ענבל ואני נמשיך לייצר קוסמטיקה לא מזיקה, אחר ייבא אומגה 3 ללא כספית, אשה אחרת תבוא אלינו ללמד אותנו להשכיב את ילדינו לישון בצורה עצמאית...וכל כל אחד יתרום לעולם הזה לפי כישוריו, כפי שהיה מאז ומעולם, הרי א אפשר להתמחות בכל ולייצר הכל בעצמנו. מה שכן משתנה אלו הן הגישות. פעם היה מובן מאליו להיות אוטודידקט ולהפוך לאיש הכי חכם בכפר שאליו נוהרים כולם. אני מאמינה שזה יחזור להיות כך, אבל זה לא יקרה בדרך של הסתגרות והתבדלות אלא בצורה טבעית: מכך שאנשים מתאכזבים מהרבה אנשי מקצוע "מאושרים" ומעריצים הרבה "לא מאושרים". זה קורה לאט אבל בטוח.

ענבל
ואילו רק מפני שבמוסד יש הרבה מורים וכשאתה לומד אצל מורה 'פרטי' כמו פעם, אתה מקבל את סל הידע של אדם אחד, הדעות של אדם אחד, ולא ממש מפתח דעה משל עצמך אלא מחוייב לקבל את סמכות המורה שלך באופן בלעדי. אז אני לא בטוחה שיש לתת עדיפות לאדם כזה או אחר אלא לשפוט כל מקרה לגופו.

לא ממש מפתח דעה משלך? (מתחלחלת). לא כך למדו פעם. לא זו ההכשרה של פעם. זה מיתוס. כרגע אין לי את הכוחות הנפשיים הדרושים להפרכת מיתוסים ודעות קדומות, אם זה מעניין אותך אחזור לכך אחר כך.
בנוגע לעדיפות - אני לא נותנת עדיפות לאדם, אלא לשיטה. כמו שאעדיף לבחור עסקים קטנים על גדולים, ונשים על פני גברים, כדי לעודד חברה עם עסקים קטנים וכדי לאזן את האפליה שיש כרגע כלםי נשים בכלל ואמהות בפרט, כך אעדיף לבחור בלימוד קהילתי על פני מוסדי.

אז לא תמיד זה מרוע, או מבורות, או מחוסר אחריות.
אז ממה זה? לא עולות לי אפשרויות אחרות.

עפרה

אין לי בעיה עם הארגון שלך (כלומר יש לי, אבל זו הבעיה שלי, לא שלך.).

אני אנסה שוב לדייק יותר את מה שאני חושבת (ושוב תודה על הדיון המעשיר הזה).

אני נוטה לחלק את העולם ל"אנחנו" ו"הם". אני הורסת את החלוקה הזו שוב ושוב, והיא כבר מזמן גרף ולא חלוקה דיכוטמית, אך היא עדיין קיימת.

לסיטואציה הזו "אנחנו" זה הנשים ששואפות לחיות באופן טבעי. ו"הם" זה השאר.
אם "הם" היו מעלים יוזמה למשרד בריאות אולטימטיבי הייתי שמחה לכך. אבל מ"אנחנו" אני רוצה לא שיעשו דברים פחות רעים אלא שיעשו דברים טובים.

דה פקטו, אני צריכה לבחור במה להשקיע ובמה לתמוך, ותמוך בכל המיזמים החיוביים אני לא יכולה.

אמרת פעם היה מובן מאליו להיות אוטודידקט ולהפוך לאיש הכי חכם בכפר שאליו נוהרים כולם

אבל לא, לא לזה אני מתכוונת. לא להיות האישה החכמה בכפר, אלא שכולם יהיו "האנשים החכמים בכפר" ולא יהיה צורך לפנות למישהו אחר. בדף החיוניות שלי חלק שמיני בשמת מספרת על כמה תורות רפואה קדומות שמתאימות תזונה לאדם לפי המזג, ואיך פעם כולם הכירו את זה וזה היה ברור מעליו. למצב כזה אני מכוונת. לא למצב של מישהי שיודעת, אלא למצב שבו זה ידע נפוץ ומוכר, שיש לרוב האנשים. כמו שכולם כמעט יודעים חיבור וחיסור עד עשרים.

בינתיים אני אנסה לשכנע אותך להוסיף לארגון שלך מנגנוני בקרה. ואני לא חושבת שזה יהיה מסובך במיוחד, משום שאני לא רואה איך בזמן הקרוב יהיה בכך צורך.

שלום,
זוהי הפעם הראשונה שאני כותבת פה

נעים מאוד.
רציתי לשאול, האם קיימת חובה חוקית כל שהיא להחזיק באישור משרד הבריאות עבור מוצר קוסמטי (כמו קרם, או סרום) כל שהוא אם ברצוני למכור אותו?
תודה מראש!

שליחה על ידי אנה* » 06 יולי 2016, 04:16

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

4 שנים לאחר מכן.. (-:
עדיין רלוונטי.

האם כל הנ"ל עדיין בתוקף? האם יצרתם ארגון מייצרים מוצרים טבעיים בלי אישורי מש' הבריאות וכל הנובע מאישור זה?

אני מעוניינת להצטרף - ומחכה לתשובה

ברכות, ליאורה תוויאור

לא יצא כלום...אבל השאלה שלך גרמה לי להיכנס מסקרנות ולגלות שבכלל אני פתחתי את הדף

שום דבר לא השתנה מאז..אנחנו כנראה פחות בענייני ארגון ויותר בענייני טיפול ויצירה.

הי אני רוצה את המספר שלך אפשר?או שתתקשרי 0543147526

שליחה על ידי יואב* » 11 יוני 2018, 11:01

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן.
הדיון הזה מרתק! ועוד לא הספקתי לקרוא את כולו.

הגעתי לכאן במקרה עכשיו, אחרי שויתרתי לפני חודשים רבים על יוזמה של מכירת הדאודורנט שלי.
אני מייצר דאודורנט כבר שנים רבות לשימוש אישי, ולפני כשנתיים בערך, אחרי שנמאס לי לראות את כל הרעלים המטורפים שיש בחנויות בעוד מה שאני מכין טוב בהרבה וזול יותר (!), החלטתי למכור את הדיאודורנטים שאני מכין.
אחרי לא מעט מאמצים, קניית חומרים, בניית אתר וכו, הבנתי שאין לי את המשאבים להתמודד עם דרישות משרד הבריאות (שכירת מפעל של 100מ...) ופשוט זנחתי הכל.

שני דברים שקפצו מהדיון הזה עבורי והלהיבו אותי מאד הם:

האפשרות של מכירת מוצר קוסמטיקה שלא באישור
הקמת אירגון צרכני שיבחן לעומק את כל הפרטים הקטנים מאחורי אחד הקשרים ההרסני ביותר בהיסטוריה מבחינתי - זה של הון ומזון.

לצערי מהדיון הזה לא הבנתי אם זה אכן אפשרי וחוקי למכור מוצר קוסמטי ללא אישור, ומה המשמעויות המשפטיות של זה.

מעבר לכך - אם יש משהו שבוער בי זה לחפש את האמת ולהוציא אותה לאור בכל הנוגע לתזונה וקוסמטיקה.
בשנה האחרונה למדתי כל כך הרבה על הרמאות של מוסדות הבריאות, התרופות והמזון בעולם.... שזה נראה כמו קרב בלתי אפשרי.
כמויות הזמן שאני משקיע לפני שאני קונה כל מוצר אינן שפויות ולא ישימות.

האם יש כאן אנשים שמוכנים להרים איתי את הכפפה, לתרום מהידע ומהזמן שלהם, ולהקים כזה מיזם ???!!!

יואב.

אחד הצעדים האפשריים בקשר ל לחפש את האמת ולהוציא אותה לאור בכל הנוגע לתזונה וקוסמטיקה זה להנגיש את המידע לציבור הרחב, ולאפשר ייצור עצמי, וגם יצור מקצועי כולל מכירה למי שמתעצל להכין בעצמו. עושים את זה דרך האינטרנט, הרשתות החברתיות, הוראה בחוגים ועוד.

דוגמא:
אני מחפשת כבר המון זמן סבון טבעי עם מינימום מרכיבים שאת כולם אני מכירה ורוצה, כולל הבנת התהליך הכימי ותוצריו. אני לא מוצאת סבונים כאלה בחנויות בסביבתי, וגם לא בחנויות טבע (בכל סבון כ-15-20 מרכיבים. אני באירופה, בטוחה שיש, רק לא מוצאת).
גיליתי, לתדהמתי ולשמחתי הרבה, שהשכן שלי מדלת ליד מכין בעצמו את הסבונים שלהם וגם שמפו מוצק (כן,כן) משמן צמחי ועוד חומר אחד. זמן הכנה: כמו של עוגה או תבשיל דומה. זמן ייבוש- כחודש. בשבוע שעבר הוא לימד אותי איך להכין (יש!!!!). ועכשיו הם מתייבשים, כולל עוד כמה סבונים שהוא נתן לי עם הרכב שמן שונה, שאוכל לנסות ולגלות מה אני מעדיפה.
המידע נמצא זמין ברשת, בצרפתית. אני בטוחה שאפשר למצוא מידע גם בשפות אחרות.

אותו רעיון תקף לעוד המון תחומים.
זה בא יחד עם קניה מקומית- לקנות בחווה שאנחנו יכולים לבקר ולראות איך מתייחסים לחיות. לקנות ממפעל בגדים מקומי שמשלם יפה לעובדים שלו.

זה בא יחד עם תיקשורת עם הסובבים אותנו, כולל יחסי שכנות/ קהילה טובים. זה משפר את מעבר המידע.

אני מייצר דאודורנט כבר שנים רבות לשימוש אישי
נדמה לי שלמכור אותו לא חוקי, אבל ללמד אחרים איך להכין בעצמם - כן חוקי (-:

שליחה על ידי יואב* » 11 יוני 2018, 15:39

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תמיד שמח לחלוק את הידע שלי.
אבל שני דברים לא לגמרי "יושבים" טוב.
האחד הוא שאני רחוק ממומחה בתחום, וממש לידי יש אינספור אנשים רציניים שעושים את זה כמקצוע. במילים עדינות... אני לא הכתובת המוצלחת ביותר בסביבה...

הדבר השני הוא הרצון שלי לקדם את מצבי הכלכלי ע"י.... כן כן.... שימוש בפלטפורמות מודרניות לממכר מוצרים בכל העולם, לאנשים שידם אינה משגת או רוצה להתעסק בדאודורנטים.
לעיניי זה סוג של מה שתואר כאן כחברה מקומית והשכן שקונה מהשכן.
למרות הרצון שלי לעשות הכל במו ידי... זה לא ממש אפשרי, ולכן אני יכול למכור את מרכולתי בתחומים מסוימים, ולקנות מאחרים את שלהם.

את הקניה.... ברוך השם אני מקיים

))
עכשיו רק נותר למצוא את הדרכים למכור את הדברים המועילים שאני יודע לעשות....

בעניין החוקיות.... ראיתי מספר מגיבות המדברות על מכירת תוצרי רקיחה עצמיים ללא אישורים, שלא נאמר כל הדיון כאן פחות או יותר שם את ההתוויה הממסדית בספק....
אם יש מישהו שיודע פרטים, אשמח לשמוע.

בשבוע שעבר הוא לימד אותי איך להכין (יש!!!!)
את יכולה בבקשה ללמד אותנו גם??

אני אנסה בעצמי (לבד) בקרוב, ואז אביא את רשימת שני המרכיבים. אחד הוא שמן צמחי לרוב (תתכן תערובת שמנים) ואת השני שכחתי, וצריך להזמין אותו, אז אתעדכן, ואעדכן.

תודה!
אני מחכה (-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואווו השנה 2021 כמה ימים אחרי ערב ראש השנה!
הזוי כמה לא התקדמנו!