באופן טבעי

זה דף הבית שלי. הייתי מעדיפה להפריד בלוג מדף הבית. כבר נראה מה למלא פה.

אה וכמובן קישור לבלוג שלי: דף בלוג במעלה מישור היהדות

ברוכה הבאה.
זהו דף בית אישי.

תודה

אגב, מה בעצם כותבים בדף בית אישי?

אני התחלתי בבלוג (שקראתי לו דף בית) ואני רואה שזה ניהיה גם בלוג וגם דף בית, מבולגן קצת- גם מחשבות, גם הודעות...
חשבתי לפצל אותם אבל אני חדשה פה ואין לי כ"כ מושג איך עושים את זה (וגם אין לי כוח..) את מוזמנת להציץ.
אגב, את כותבת יפה ומעניין, מחכה לעוד...@}

ניצה שלום, אני רוצה לכתוב לך מענה על ההודעה שכתבת לי בבלוג מסרים מכוכב נגה
אז קודם כל תודה, זה תמיד משמח למצוא תגובות ובאמת זאת הסיבה העיקרית לכתוב פה ולא לעצמי.
וגם כל תגובה מאפשרת זוויות ראיה חדשות שלא הייתי מגיעה אליהן ללא העיניים האובייקטיביות של בני אדם מבחוץ.
ולענין מה שכתבת: בעלי הוא לא אדם תומך, זה נכון אך גם קצת פשטני. אין ספק שאני לא מקבלת ממנו את התמיכה שהייתי רוצה. לעומת זאת אני משתדלת להתחזק באמונה שאני מקבלת ממנו בדיוק את מה שאני צריכה. צריכה בשביל לצמוח אל מעבר לתלות שלי בו, בהוריי, באחרים. נכון שזה מרגיז מכעיס וכואב, אבל כל זמן שאני מזהה כאבים אלו בתור כאבי גדילה, אני רוצה לאפשר אותם. יש בו בבעלי תכונות טובות רבות שאולי לא חשפתי, כי יותר קל לי לכתוב על מה שלא. וזה חבל. ונכון גם שהרבה מהתכונות הטובות שלו אני לא מספיק מעריכה, ומתייחסת אליהן כמובנות מאליהן ונורמליות ביותר. ולא כך היא.
בקשר לעצתך להתמקד בטיפול בללמד אותו לתמוך בי, זה נכון אך די מועד לכישלון או להצלחה מזערית ממש. אני חושבת שיהיה לו מאד קשה להשתנות באופן ממשי. אני צריכה לקבל אאותו כמו שהוא או בכלל לא.
זהו, איבדתי קצת את קו המחשבה שלי.
שיהיה יום נפלא@} (-:

ניצה פורחת, כתבת כל כך יפה, מרגש ולעניין.
תודה מקרב לב.
אולי אגיב יותר ספיציפי בהמשך, כרגע אין לי זמן, וחוץ מזה שאין לי הרבה מה להוסיף על דברייך.
שוב תודה.

שמחה שאת הולכת לשיעורים, הלוואי עלי
למה לא?
אפשר להציע לך להצטרף?

לכבוד יום העצמאות, רוצה לשתף אתכם בסרט מדהים:
שעת האפס

ומה שלומך את? המון זמן לא כתבת כאן , ואני דווקא עוקבת בדריכות...
תודה שאת עוקבת(-:
ברוך ה' אני בסדר, קוראת פה אכן יותר משכותבת.
גם ככה, ואולי דווקא ככה, מבלה יותר מידי זמן מחשב.
קצת התפוגג לו הקסם של החֶברה הוירטואלית.
מרגישה צורך כרגע יותר ב"דבר האמיתי".

גם אני הייתי רוצה לחוש תחושות של צער עמוק כלפי חטאי העבר.
ניצה
אני מנסה להבין את זה, למה היית רוצה להרגיש צער על כל דבר שעשית או היית?
אני שואלת מתוך עניין, מנסה להבין.
הרי אלוהים ברא את האור ואת החושך גם יחד, הלא כן?
וכמו שאמרת, ההווה שלך לא היה יכול להתקיים ללא העבר שלך.
אז למה לא להיות בהודייה שלמה? לשמוח ולהודות.
אני בכלל לא מבינה את עניין המושג הזה "חטא"
קשה לי עם זה מאד.
אני יכולה להבין את השאיפה לאושר אבל לא מצליחה להבין את השאיפה לצער.

קוראת את הבלוג שלך במקטעים
לגבי מה שכתבת על אודליה - אני חושבת שאנשים באים אלינו, נעלמים, לפעמים מופיעים שוב - כשצריך אותם. כלומר, כשיש לאחד לתת לשני. אם היא נעלמה, אולי זה לטובה. אולי היא תשוב בעתיד..

הערת אגב.. @}

עדינה יקירתי, אשמח לשמוע על זה, אם מתחשק לך לשתף. אני חושבת שכל עינייני הבלוגים למיניהם הם סוג מסויים של שיתוף ותמיכה. לי אישית מאוד עוזר לשתף וגם עוזר להשתתף. זה מחזק ונותן כוחות להמשיך.

ניצה, תודה אבל זה משהו שאני באמת לא יכולה לדבר עליו בפומבי.

אבל אני כן אשמח להתדיין יותר בנושא החרטה, אני בקושי מוצאת זמן לגשת למחשב לאחרונה.
עכשיו ממש בקושי ישבתי וכתבתי בדף על החזרה בתשובה ויש לי עוד המון לשתף.
אולי הלילה אמצא זמן אם לא אירדם עם הילדים כהרגלי!

ראיתי את הויכוח בדף ההחרמה אז באתי(-:
לא כתבתי שם כלום בנושא כי נמאסו עלי הויכוחים פה (ע"ע פלאפל וערבים...)
רק רציתי להגיד לך שלא כדאי להיכנס למקומות האלו, אני עצמי נסחפת לשם בקלות מידי
וכלום טוב לא יוצא מזה S-:

תודה גדולה לך על ההזמנה.
אשמח אם תכתבי לי לאימייל יותר פרטים + מס' טלפון + מקום מגורים.

האימייל שלי: ahavatolam ב- walla.com

אנא כתבי לי אם שלחת לי מייל.

אפילו בבלוג שלי אני לא יכולה לכתוב את הגיגיי מבלי שיכנסו לכאן כל מיני להביע את דעותיהם השליליות (כאילו אין להם מקום אחר לעשות זאת באתר).

רציתי להגיב על דברייך אלו.
דמייני לעצמך שאת היית פותחת אתר לדתיים וחוזרים למיניהם,
ופתאום בתוך האתר הזה היו נשמעים יותר ויותר קולות נגד דרך היהדות.
ולא רק זה אלא שהקולות האלה היו נעלבים וכועסים אם היו מנסים להתווכח איתם או להתנגד להם או להוכיח להם שהם טועים.
איך היית מרגישה? כאילו פרצו לך לבית ועשו בו כרצונם, לא?
אף אחד לא מגרש אותך מפה (או את כוכב נוגה ואחרות כמוה), אבל באופן טבעי אתן לא יכולות לצפות להרגיש פה שייכות ומתקבלות.
ניחא, אם הייתן מדברות על יהדות בחיבה, אך מאפשרות דיון פתוח לעוד קולות מנוגדים, ויש גם חובבות דת כאלה,
אבל הקיצוניות הזו, מקומה לא פה באתר.
הייתי מאד רוצה לנסות להבין למה נראה לך שהיהדות קשורה לחיים באופן טבעי, ואיך.
לי אישית זה נראה נוגד לגמרי.
מאחלת לכולכן למצוא את מקומכן הוירטואלי, כי את האמיתי אתן בטוחות הרי שכבר מצאתן...P-:

ואני מצטערת שאני בעילום שם, ואין לי דף בית. פשוט אני לא כותבת פה כמעט בכלל, ואם כן אז תמיד בעילום שם כזה או אחר.
מכיוון שלא נראה לי לפתוח דף בית רק לשם התכתובת הזו, אשמח לקבל ממך תשובה פה.

פלונית יקרה.
עצם העובדה שאת טוענת בשם באופן טבעי שאין כאן מקום ליהדות או לדתיות הוא תמוה. לא זכור לי שכתוב כאן באיזשהו מקום שמותר לדבר למשל נגד ברית מילה אבל אסור לדבר בעד....
אם מותר לדבר נגד ברית מילה, אז פשיטא שגם מותר בעד.
וכן על זה הדרך. אם מותר לדבר על פלאפל ערבי ודף פוליטי, אז גם מותר לדבר על חמין של שבת דף פוליטי.
להרבה דפים כאן אין שום קשר לבאופן טבעי.
אולם, ליהדות דווקא יש המון קשר.
היהדות היא הדבר הבסיסי והטבעי ביותר ואם תרשי לי, אשמח לערוך איתך דיון לא מתלהם בנושא. כמובן שאין לי כוונה כרגע לכתוב הכל, אבל בהחלט יש מקום ליהדות בבאופן.
למשל. כל עניין הבריאה, הטבע. הטבע שווה בגימטריה אלו-הים.
הקב"ה כאשר ברא את העולם העביר את אדם הראשון על כל מה שברא וציווה עליו לא להשחית את עולמו (היום יש המון ארגונים ירוקים שמדברים על כך, אבל למעשה כבר במעשה בראשית יש את הדרישה הזאת מבני האדם לשמור על העולם ולא להשחיתו). בחז"ל ישנם דיונים שלמים לגבי האופן בו יש לשמור על העולם, על בעלי החיים. ארגון צער בעלי חיים הוא לא המצאה חילונית, אלא דווקא דתית ודווקא מהתורה! התורה מצווה עלינו לשמור על בעלי החיים ולא להכחידם ולא לצערם! אסור לנו לצער שום בעל חיים בשום אופן! כך שלמשל, אסור לי להשתמש במוצרי איפור וקוסמטיקה שנעשו עליהם ניסויים בבעלי חיים!
וישנם עוד המון דוגמאות לכך.
מעבר לזה, החיים הרוחניים היהודיים הם עולם ומלואו ואני מציעה לך בחום ללמוד על כך, גם בלי לחשוב על חזרה בתשובה. ניתן ללמוד על היהדות גם בלי לחזור בתשובה. אמנם בדרך כלל מי שלומד ומבין ומפנים, בסופו של דבר מחליט לשמור מצוות, אולם זה לא מחייב אותך.

תראי. אני לא מכירה אותך ואיני יודעת מי את, גם אם היה לך כאן ניק, באותה מידה שאינך מכירה אותי למרות שיש לי ניק. אבל שתדעי לך דבר אחד. יש לנו מעיין נובע וזו התורה. המעיין הזה אינו יותר שלי מאשר שלך. הוא שלך בדיוק באותה מידה.
ייתכן שניתקלת באנשים דתיים שהרגיזו אותך בדרך זו או אחרת, ייתכן שממה שאת רואה בחוץ, את לא ממש נמשכת לדרך החיים הזו, ואני מבינה אותך. בבלוג שלי כתבתי (אם איני טועה) שהקב"ה הביא אותי דווקא לחו"ל כי בארץ אולי לעולם לא הייתי חוזרת בתשובה. למה? בגלל האנשים.
בחו"ל נתקלתי ביהדות מזוית אחרת לחלוטין, זוית אותה לא הייתי פוגשת בארץ. רק שם הצלחתי להיפתח פתאום למשהו שלפני כן כלל וכלל לא עניין אותי. אילו היו מספרים לי שנים קודם לכן שאחזור בתשובה הייתי צוחקת להם בפרצוף. עובדה שיצאתי עם גוי, עובדה שבכלל רציתי לברוח מהיהדות.
אבל שם למדתי שהיהדות יפה למרות היהודים, שהתורה היא אמת למרות הדתיים. שניתן לשמור מצוות ולהאמין ולגלות את הנשמה שלי, גם אם השכן הדוס ממולי מעצבן אותי נורא.

את חושבת שאותי לא מעצבנים כל מיני אנשים דתיים ודוסים וחרדים למיניהם?? את חושבת שבשבילי כל אדם עם כיפה הוא מושלם?? את חושבת שאני חושבת שאני מושלמת???
בפירוש לא!
גם לי יש מה ללמוד, מכל אדם, גם ממי שאינו דתי. ודווקא באתר הזה, הכרתי אותו בכלל בגלל נושאים של לידה טבעית. אני גולשת פה באופן קבוע בניק שונה בדפים של לידה טבעית וביתית ועצמית והנקה והכל. וגם זה, מדהים, יש לזה מקום ביהדות! כן כן! מתוך היהדות אני מוצאת כמה שנכון ללדת בבית, כמה שזה חשוב.
ומה נראה לך? שהדתיות יודעות את זה? את יודעת כמה ויכוחים יש לי עם נשים חרדיות בנושא? כאלו שבחיים לא יעזו לחשוב על זה?
אני מסבירה להם שהקב"ה הוא המיילד, ושנכון שצריך להישמר ולהיזהר, אבל אסור לנו לשים עצמינו תחת השגחת רופאים, שלידה זה דבר טבעי, שאמותינו במצרים ילדו תחת התפוח עוד בטרם באה המיילדת אליהן ועוד ועוד, לא אפרט כאן הכל.
וגם בנושא ההנקה כך. חז"ל אומרים שצריך להניק 24 חודשים (אולי אף יותר), שהנקה היא הכוח הרוחני של התינוק , מעבר לזה הגופני.
ולא זו בלבד, אלא שזו ממש מצווה להניק, כי בכך אני זוכה לקדש עוד איבר מאיברי שנברא בדיוק לצורך זה.
אז את רואה שהיהדות מאוד קשורה לנושא הטבעי? וזה פשיטא כי הבריאה היא טבעית.

אני יודעת שאת תגידי לי שאת פשוט לא מאמינה ושבשבילך זה שטויות ושאין אלוקים חלילה וכו'.
אין לי כוונה לעמול ולשכנע אותך.
אני שוב חוזרת ואומרת, היהדות היא שלך בדיוק כפי שהיא שלי ולך יש בדיוק את אותה זכות כמו שלי ללכת ולשתות מהמעיין, ללכת ולבדוק ולראות.
לא טעים לך? לא מוצא חן בעינייך? את לא חייבת. אבל זה שלך.

ושוב, לא רוצה לנהל גם פה ויכוח מתלהם וצעקני, בשמחה אדון איתך על הכל, על כל מה שמפריע לך ולא נראה לך, אבל שיהיה בכבוד!
ואולי לצורך העניין בכל זאת תקראי לעצמך באיזשהו ניק, כי האמת היא שיש כאן יותר מדי פלוניות למיניהן שכותבות ואני לא אדע אם זו את או לא.

ניצה, אהבתי את איך שהתבטאת בהודעה האחרונה. בכבוד ובנעימות, בצורה עניינית ועם המון כנות.
ממש נעים לקרוא. (בלי קשר לדעותיי)

(יודעת שעדיין לא הגבתי על מה שכתבת לי...)

ניצה,
כבר כמה שבועות שאני רוצה לכתוב לך משהו אדיוטי לחלוטין, שהדהד אצלי בעקבות הנושא הזה של חרטה, אני מקווה שלא תפגעי
אבל חשבתי לעצמי כמה שאני מקנאה! איזה חיים "גדולים", איזה מסלול ברור (ברטרוספקטיבה כמובן, אבל בכ"ז). הכל אצלך "עד הסוף" ככה זה מרגיש מפה, אין בערך.

הזהרתי שזה ישמע אדיוטי

אבל בתור מישהי "בערך" עם חיים "בערך", כנראה שיש לי גם הודעות "בערך" @}

לכן אני אוהבת את הבלוג שלך,
אני גם מאוד מזדהה כמובן ברמות שונות.

אבל הקיצוניות הזו, מקומה לא פה באתר.
סליחה?????
כמעט נפלתי מהכיסא. אין קיצוניות בבאופן? אין לה מקום?
אני מציעה שתקראי את הודעתך פעמיים. זה מדהים איך ברגע שבאים לשלול מישהו, פה בבאופן, משתמשים במיטב הטכניקות הכי לא "באופן"יות כדי להצדיק אותה.
וכן, זו בהחלט ביקורת על הצורה - על התוכן אני מאמינה שקיבלת מענה.

נפתחו הרבה דפים שדיברו על היהדות בלבל מסויים שלא התאים לכולם, וגם לא התיימר. היו בקשות מפורשות מאורתודוכסים (כי הרי מי שמאמין בדת וחי אותה לא יתכן שיתאים לדף אודותיה, מקטלגים אותו כאורתודוכס וזהו אין צורך להכיל אותו) לא להכנס או לצמצם את תגובותיהם. אם במפורש ואם בתגובות שהגיעו.
מקובל מאוד בבאופן לפתוח בלוג עם בקשות מסוימות ורצון להתוות את אופיו ואת סוג הדיון. ממתי מקיימים דיוני "בעד-נגד" בדפי בלוג, במיוחד שזה נוגד את רצון הבלוגר??

הייתי מאד רוצה לנסות להבין למה נראה לך שהיהדות קשורה לחיים באופן טבעי, ואיך.
וואו,
ממשפטים כאלה אני הכי מפחדת - מפחדת להשקיע ולענות, (למרות שבכלל לא שאלו אותי)
כי בד"כ כמעט ותמיד אין רצון לדעת, אלא להתנצח.
מי שרוצה לדעת מחפש בודק וקורא. לא יורה ואח"כ שואל שאלות.

<ניצה מחקתי וערכתי דברים שאני כתבתי>

_אף אחד לא מגרש אותך מפה (או את כוכב נוגה ואחרות כמוה), אבל באופן טבעי אתן לא יכולות לצפות להרגיש פה שייכות ומתקבלות.
ניחא, אם הייתן מדברות על יהדות בחיבה, אך מאפשרות דיון פתוח לעוד קולות מנוגדים, ויש גם חובבות דת כאלה,
אבל הקיצוניות הזו, מקומה לא פה באתר._

פלונית אלמונית,
טוב, רוצה להיות אני כבר כתבה לך כמה דברים חשובים. קודם כל - מדהים איך ברגע שבאים לשלול מישהו, פה בבאופן, משתמשים במיטב הטכניקות הכי לא "באופן"יות כדי להצדיק אותה.
וגם מקובל מאוד בבאופן לפתוח בלוג עם בקשות מסוימות ורצון להתוות את אופיו ואת סוג הדיון.
לגבי שאלתך איך יהדות קשורה לבאופן? מאוד קשורה! אנחנו מחפשים את אורח החיים הטבעי, הנכון לנו. והרי לא מדובר רק באיך להתלבש או מה לאכול, אלא גם במטען תרבותי ורוחני. ומה יותר טבעי מלפנות לחיפוש אצל אבותינו? במה שהכי קרוב אלינו?

כתבתי פה ומחקתי.
באמת לא רוצה להתריס או להעליב. (אני הפלונית אלמונית שענית לי קודם... תודה על התשובה המושקעת).
פשוט שאלתי כי רציתי לברר איזה משהו גם עם עצמי, אבל אין לי חשק להיכנס לויכוחי דת ואמונה מאוסים.
תודה. לא אשאל שוב.
חג שמח.

פלונית יקרה, אף אחד לא רוצה להיכנס איתך לויכוחי דת ואמונה מאוסים. את מוזמנת לשאול שוב.

תודה על הכיוונון: עד הסוף = כנות
זו בדיוק המילה שהיתה חסרה לי. כשאני אמשיך את בלוג הבית שלי (וזה עונה על השאלה שלך

) אני אשמח להסביר למה התכוונתי ב"בערך".

הי
לא קרה דבר..פשוט חשבתי שמשהו משום מה מחק
קחי את הזמן שום דבר לא בוער
@}

ניצה,

לא רציתי להפריע לזרימה הטבעית בבלוג המקסים שלך,

רק רציתי לומר שהמשפט הכעס כלפי המדינה נובע מכך שפשוט שיקרו לי, שיקרו לנו!
כל כך פגע במטרה! שנים אני מסתובבת כועסת וזועמת! למדתי כל חיי במוסדות דתיים, ואני כל כך כועסת.

אני צופה עכשיו בסרט "הרצל והציונות" ובא לי לצעוק. אבל עוד לפני זה, 12 שנים בחינוך דתי אורתודוכסי - ואף מילה על עבודת המידות. אמונה מה-היא, הכל היה חילוני - לבד מהפניה לרש"י שיפרש לנו פסוקים. הרצל - חוזה המדינה! רק עכשיו אני מסתכלת על המושג ההזוי הזה בעינים פקוחות.
ז'בוטינסקי, בן גוריון.........מליון יהודים שיכלו להיות חיים היום....אני בוכה בשלושת השעות האחרונות.

החילוניות פשטה גם בבית הספר הדתי-אורתודוכסי שלי, שם שמנו דגש על בגרויות, ידע אה כן וגם תושב"ע. נורא.
זה אוכל אותי מבפנים כי אני יודעת שיגיע הרגע בו ילדי גם ילכו לבי"ס כזה.....בעלי נלחם איתי ללא רחם כדי שתכנסנה לבי"ס חילוני. אחת כרגע בגן דתי (ולא ממלכתי דתי, ב"ה) וכל פעם אותו הויכוח, הוא אומר את כל מה שלימדו אותו לומר ולחשוב על דת ודתיים.
כדי לנגח את הדת והדתיים - משתמשים בכל אמצעי אנטי-דמוקרטי ובמיטב טכניקות התעמולה האנטישמיות.

אחרי הכעס מגיע עצב תהומי. לפעמים אני "נופלת" ומתווכחת עם אנשים כאן, ומתעצבת עוד יותר.

וואו, איזה סיפור קשה.
כן, גם אני חוויתי את הכעס והעצב. אלא שבניגוד אלייך, לא הייתי צריכה להתמודד עם זה בפועל ממש. את דרכי בחרתי לי שוב ואף אחד לא עמד בעדי.
האם בעלך צפה גם הוא בסרט? ואם כן, מה הוא אומר?
הייתי שמחה לשוחח איתו, לדעת למה הוא מתנגד.
תראי, יש לי חברה טובה מאוד שבעלה מתנגד מאוד מאוד לכל מה שקשור לדת. היינו אצלם כמה פעמים, אך כלום לא עזר. אם הוא כזה בעל, אז באמת זה קשה.
אבל חברתי מתעקשת מאוד מאוד על הדרך בה היא רוצה לחנך את ילדיה. היא מטפטפת לו לאט אבל בנחישות גמורה שהילדים שלה ילמדו בבית ספר דתי חרדי, סופגת את ההתנגדות שלו ושותקת.
בסופו של דבר הוא יתרכך ויקבל. מבטיחה לך.
אל תוותרי על חינוך הילדים!

אני שוב קוראת ולא מבינה כמה דברים.
למדת בבית ספר דתי אורטודוכסי? מה זה אומר? ממלכתי דתי? בחוץ לארץ?
את באה מבית דתי? ובעלך לא? איך זה?
ואם בבית ספר דתי לימדו אותך כמו חילונית אז על מה הויכוח לגבי הילדים? לא כל כך מבינה.

לא צפה וגם לא יצפה,
גם לא ישוחח - לא איתך ולא עם אף אחד אחר.

לפני כשנה היה מבול של כתבות בתקשורת על אלימות גואה במערכת החינוך, על הבורות שהמערכת הזו מפיקה, ועוד הרבה ליקויים, תפסתי את ההזדמנות ואמרתי מה שהיה לי לומר, כולם הסכימו איתי, היום הכל פרח מהחלון "אז מה" זו תשובה על הכל. אם זה בא ממני - שלילה מוחלטת ומיידית.

הוא מתנגד בגלל סיבה אחת בלבד, בגלל שאני מתנגדת להתפלל על זה. בכל פעם שאני מנסה לדבר איתו פורצות כאלה אנרגיות - מאדם שמניח תפילין כל בוקר, מאדם שברגע שרמזו שיתכן ומשהו לא בסדר בהריון שלי תרם מיד סכום כסף עצום לצדקה מבלי לדבר איתי בכלל, אני לא מודאגת, גם לו יש את ההתמודדויות שלו.

הייתי שמחה לדבר עם החברה שלך, חבל שהיא לא כותבת בבאופן. הייתי שמחה לקרוא דף על שתיקה.
במלחמה לשבור את העצלנות וגרירת הרגלים שלי, אני מאמינה שגם זה יפתר (כי לא רק מול בן הזוג אני מתמודדת), ואז ממילא לא אהיה בודדה.

כתבתי קצת אצלי על ה"בערך", אם תרצי.

יסודי דתי:
כל אחד יכול ללמוד בו, לא מעניין אף אחד מה את עושה מחוץ לבית הספר
תיכון דתי אורתודוכסי:
לא כל אחת יכולה ללמוד בו (בכלל, יש הפרדה בין בנים לבנות) ואם את לא מקיימת מצוות מחוץ לו - את מסולקת.

לא ממש לימדו לימודים חילוניים, אבל לא היה שם קמצוץ של אמונה. אלוקים היה בשמים, אנחנו כאן בעולם, מתפללים אליו בבוקר, לומדים את התנ"ך שלו, וזהו. אין קשר, הוא לא נמצא ביומיום. אני קוראת את הספר "עשרה נסיונות" שמקשר כל אחד ואחד, עם הבעיות הפרטיות שלו, לאברהם אבינו. ספר מופלא שעושה את הקשר בין התיאוריה לפרקטיקה. דבר שחסר ברוב בתי הספר הממלכתיים.

היתה שם דת ללא אמונה. אני לא יודעת איך להסביר את זה. אבל משהו מאוד רקוב

שנינו מבתים מסורתיים. שזה דתי בערך.

ועדיין...למשל כשאת צוחקת על הכיפה של האישה... למה?
האמת היא אחת אבל הדרכים אליה רבות.
לדעתי לקטול דרכים אחרות זה לא לכבד את כל מי שהבורא ברא.
וגם אם את מזלזלת באנשים שמזלזלים...זה לא פוטר אותך מצניעות וענווה שהם כלל גדול
למי שרוצה לעבור תהליך של צמיחה רוחנית.

ועדיין...למשל כשאת צוחקת על הכיפה של האישה... למה?
כי זה מצחיק אותי ומשעשע אותי. כמו שאותך ישעשעו דברים אחרים.

זה לא פוטר אותך מצניעות וענווה שהם כלל גדול
אין שום קשר בין הדברים. התנועה הרפורמית היא טעות.
כתוב "ולא תגורו מפני איש" וכן נאמר בירמיהו "אל תחת מפניהם". הכוונה היא שכאשר יש אי מי שמתוך כוונת זדון פוגע באמת, באלוקים, בקדשי ישראל, יש צורך לפגוע בו (ואם אפשר להעמידו קודם על טעותו הרי זה משובח, אולם התנועה הרפורמית היא באופן מכוון כנגד כל מה שקדוש ולכן הם אינם בגדר "טועים").
הצניעות והענווה הנכונים והאמיתיים זה לדעת מתי להיות צנוע וענו ולא להשפיל ראש בפני כל רשע.
על משה רבינו נאמר שהיה ענו מכל אדם על פני האדמה. הווה אומר שהקב"ה מעיד עליו שאין ענו ממנו!
ובכל זאת, כאשר היה בכך צורך, הוא התנהג כביכול שלא מתוך ענווה כאשר קורח בא לחלוק עליו.
אילו היתה הענוה כפי שאת מגדירה אותה, לא היה לנו היום עם ישראל וגם לא תורה, בגלל שמשה רבינו לפי שיטתך היה צריך להרכין ראש בפני קורח בשם ה"ענווה", לתת לו לעשות בחירות דמוקרטיות ולתת לו לשלוט. אולם ענווה מעין זו היא פסולה, ולכן כאן משה נקט בפעולות שאינן נראות צנועות דווקא.
ולמרות זאת עדיין מעיד עליו בורא עולם שהוא ענו מכל אדם אשר על פני האדמה.

אני מתנגדת לתנועה הרפורמית, מתנגדת לשקר שהם עושים ולהרס שהם מפיצים. בשום מקום לא תראי אותי כותבת או אומרת משהו לזכותם! זה יהיה בגדר איסור גמור והיפך ענווה!
זאת לא אני שמתנשאת או מזלזלת כלשונך, אלא מתוך כך שאני מחוייבת לדרך התורה, נאסר עלי לחון את מי שמתנגד לכך במצח נחושה ובכוונה תחילה.

ניצה, אני מסכימה עם הקוסמת מארץ עוץ
קשה לי עם דבריך, אבל אני ממש לא רוצה להתווכח איתך, זה הבלוג שלך.
אני מבינה את המחויבות שלך, אבל באמת - אם לא היית נחשפת לדת כמו שנחשפת אליה דרך אסתר והרפורמים, האם היית באותו המקום היום? חבל שאת פוסלת את העבר שלך.
פעם שמעתי משהו מעניין שרפורמי אמר (וכתבתי את זה גם אצלי בעבר) - הוא מוכן שאנשים יבואו לבית הכנסת שלו ויבינו שהם רוצים חוויה דתית עמוקה יותר, ו"ימשיכו" לאורתודוקסים. האם גם האורתודוקסים מוכנים למעבר כזה, בכיוון ההפוך? שמי שמחפש חוויה דתית אחרת, יעבור אל הרפורמים?

תודה יערה על ההערה. נכנסתי לפה למעשה כי אני ממש עצובה ששוב הבלוג שלי הפך לבמת ויכוחים.
בבקשה, שמישהי תעשה לי טובה ותעביר את כל התכתובת החל מהקוסמת ועד לכאן לדף הבית שלי. הייתי רוצה להמשיך את הבלוג ללא הדיון הזה. לא איכפת לי להמשיך ולדון בכל נושא בדף הבית שלי אבל לא כאן.
איני יודעת איך מעבירים לדף בית, אז באמת אשמח אם תבוא מישהי ותעביר את הדיון לשם.
ממש תודה.

הנה, העברתי. בעיקרון בשביל להעביר את נכנסת ל-עריכת כל הדף (מופיע בצד שמאל מעל המלבן בו כותבים) ובוחרת את הטקסט אותו את רוצה להעביר, גוזרת ומדביקה בדף בו את רוצה להכניס אותו.

תודה לך יערה.
תראי, אני רוצה לענות לך על דברייך.
את אומרת שבגלל שהגעתי ליהדות דרך הרפורמים, אני כביכול "חייבת" להם התייחסות של כבוד.
אז קודם כל, זה לא בגלל הרפורמים דווקא, אלא בגלל כמה אנשים טובים שפגשתי בדרך שיצא שהיו אצל הרפורמים. אילו אותם אנשים לא היו שם, זה לא היה קורה!
ומעבר לכך, אני לא פוסלת את העבר שלי בכלל, למה את חושבת שזו פסילה?

את טוענת כביכול, שבגלל שהגעתי ליהדות דרך הנס, אז אני אמורה להיות בעד נישואי תערובת?
שאהיה בעד רפורמים בגלל שביקרתי שם בעבר?
אולי שאחשוב שכדאי לשלוח אנשים לרפורמים כדי שבסופו של דבר יחזרו בתשובה?

תראי, הדרך שאני עברתי היא ייחודית לי. היו איתי אצל הרפורמים זוג ישראלים נוסף שגם כמוני התעניינו ביהדות ונהנו מטקסי התפילה אצל הרפורמים.
הם לא חזרו בתשובה.
עד היום הם ממשיכים ללכת לבית כנסת רפורמי.
כך שזה שהייתי שם עדיין לא אומר שזו מקפצה לכולם.
אדם יכול ללמוד לשחות על ידי כך שהוא קופץ למים עמוקים.
אדם אחר עלול לטבוע מקפיצה כזאת.
לכן אינך יכולה להביע דעה על המים העמוקים כשלעצמם. הם מסוכנים לאחד ומנוף לאחר.
ככלל הרפורמים הם בגדר סכנה לעם היהודי, הם מסוכנים לכתחילה.
אצלי באופן אישי הם היוו מנוף מסויים, ושוב, לאו דווקא התנועה הרפורמית אלא דווקא אנשים מסויימים שהיו איתי שם באותה תקופה.

ולגבי השאלה האחרונה שלך, אם החרדים היו מוכנים שמישהו יבוא אליהם כדי שאחר כך יחוו אצל הרפורמים, לא כל כך הבנתי את השאלה. מה עניין "מוכנים" כאן? כל אחד רשאי ללכת לבית כנסת כזה או אחר מבלי ה"מוכנות" של אף אחד.
ובכל אופן יש הרבה שהחליטו לעזוב את בית הכנסת האורטודוקסי ולעבור לרפורמי. זו החלטה אישית של כל אחד, אין כאן שאלה של "מוכן או לא מוכן".

אגב, יערה, שאלה אישית. האם את קוראת את הבלוג שלי באופן קבוע? ואם כן, למה?
אני למשל, לא נכנסת לדפים שלכתחילה אני לא מסכימה עם הכתוב בהם ושיכולים רק להרגיז אותי, כמו הדפים נגד ברית מילה למשל (ותאמיני לי שבטעות נכנסתי לדף על החרמת ל"ג בעומר).
אני יודעת שדבריי לא מוסכמים על רוב מי שגולש באתר, ואולי גם על עוד הרבה אנשים ביקום, בדיוק כשם שהם מאוד מוסכמים על ידי הרבה אנשים אחרים. אבל אני לא כותבת כדי להתווכח וכדי להתנצח.
בכל אופן, דיון ענייני כאן בדף הבית שלי הוא בהחלט במקום.

שלום ניצה, קשה לי להגיב לדבריך אז נסתפק בכך שלכל אחד יש המסע שלו ואת הדרך שלו שהוא צריך לעבור.
אני קוראת אותך קבוע כי זה מעניין אותי. היה לי דף בשם אמונה יהדות ואני שאני חושבת שהתחיל כאן איזו מגמה, כך שאת מבינה שיהדות והתקרבות לדת מעניינים אותי ובכלל סיפורים על החיים מעניינים אותי..

היי ניצה
תודה ושבת שלום. הדף שכתבתי כבר לא קיים (הורדתי אותו לפני כמה חודשים) ואולי פעם עוד אחזיר אותו.

להשפיל ראש בפני כל רשע.
חבל....באמת חבל שאת קוראת לרפורמים רשעים.
את מקשה את ליבך...
בכל מקרה לא אכתוב לך יותר את דעתי. ממש לא התכוונתי להתווכח איתך,
אבל אם את קוראת לזה ויכוחים אנחנו כנראה לא משדרות על אותו גל.
כל טוב.
@}

_חבל....באמת חבל שאת קוראת לרפורמים רשעים.
את מקשה את ליבך..._
זה בא מתוך היכרות עם הרפורמים. אני, למשל, לא יכולה לומר את זה כי אני רק יודעת שהם לא הולכים בדרכה של התורה. אלא ממציאים דרך משל עצמם (שכמו כל הזרמים עד היום: תתפוגג מעצמה).

טוב,
בכלל נכנסתי להגיד תודה לך, ניצה,
מילים טובות לאדם זר - חסד מתוק!

סתם קפצתי לביקור
שיהיה יום טוב
@} @} @}

ברור

ברור
מה ברור?

ניצה שלום,
אני קוראת אותך מאז שהתחלת לכתוב כאן נראה לי, ורציתי להגיד לך שסגנון הכתיבה שלך ממש נקי ונעים. היית יכולה לשמש בתור זרוע הסברה לציבור החרדי.
<רוצה לעשות אייקון של סמיילי אבל לא עובדים לי חלק מהמקשים במקלדת>
בכל מקרה, רציתי מאד ליצור איתך קשר מעבר לאתר פה. אם זה אפשרי תני סימן ב- plumplume9 בג'ימייל.קום

<כוכב נגה במסתרים>

(לא יודעת אם להוסיף לדף או לא. אם אתחרט, אמחק. תאמינו לי שמסוכן לכתוב פה הודעות פוליטיות שהן לא פוליטיקלי קורקט, מתנפלים עליך בחמת זעם)
תעדכני אותי בבקשה אם תיתקלי "בחמת זעם" נוספת בשל דיעותיך או השקפתך. פשוט חוצפה!
לי יש הרבה "חמת זעם" משלי שאוכל לתרום לעניין...

_אם אתה עוקב אחרי הבלוג שלי, בוודאי נתקלת בכמה כאלה, לא? וגם אם תלך לדף על ל"ג בעומר תמצא כמה.
לא חסר...._
מצטער, לא עקבתי ואין לי הרבה זמן...
אבל, לצורך טיפול נפשי קל בחלושי נפש - גם אם הוא נעשה באמצעות האינטרנט ופותח להם רק סדק אל המציאות - אני תמיד מוכן להתגייס ולעזור. פעילותי מחזקת את נפשם של המסכנים. ירחם ה'!
נ.ב. לא יודע מה זה דף על ל"ג בעומר. התנגדו לשרוף בובה של אבו-מאזן או איסמעיל הנייה במדורה?

לא, היתה להם התנגדות בגלל המדורות שעושות עשן וכו', רק מישהי גם טרחה להוסיף (איך לא?) שנורא כואב לה על הילדים המסכנים שגוזרים להם את השיער בל"ג בעומר....
צריך להבין אותם. מדובר בחלושי נפש. אנשים ללא חוט שדרה יהודי. אנשים שרוצים להתפרק מכל מסגרת, שורשים, מסורת, ערכים יהודיים.
זה מעיק עליהם.
כמו יהודים, הם מעמיקים לחשוב על המטרה בחייהם, על ייעודם בעולם, על לאן הם הולכים ומנין הם באים. זה הניצוץ היהודי.
אבל בגלל חולשת הנפש, הקשר עם זהותם היהודית מעיק עליהם והם רוצים להיפטר ממנו.

גם בזמן מתן תורה לרגלי הר-סיני, התייאשו היהודים האלה תץוך יום-יומיים ומיד בנו לעצמם עגל זהב באופן טבעי. אלה הצאצאים של היהודים ההם!

גם בזמן כיבוש הארץ, היו חלושי הנפש האלה הפחדנים, אלה שחששו להיכנס לארץ וטענו שיה יה קשה, ואיך נתמודד מול כל הכנענים, האמורים, החיוים, היבוסים, הגרגשים - "איך נתמודד מול כולם?!" שאלו 10 המרגלים חלשי הנפש בחשש.

בקיצור, חולשת הנפש היא לא דבר חדש בעם היהודי ואין סיבה שהיא לא תיראה גם כאן באתר. יכול להיות שיש כאן אפילו אותה חלוקה כמו אצל המרגלים: 10 מתוך 12 המרגלים פחדו להיכנס לארץ המובטחת, לא כל כך האמינו בתמיכתו של אלוהים, ואילו שניים מתוך ה-12 טענו "עלה נעלה ויכולנו לה" (נדמה לי שזה היה המשפט)

כרגע, חלושי הנפש אוחזים בשלטון במדינה. הם לא מאמינים בהבטחתו של ה', הם לא מאמינים בכוח שה' נותן לנו ולכן הם מרגישים חלשים ומאויימים.

הם יעשו הכל כדי להיפטר מהזהות היהודית שלהם ומכל מה שמסמל זהות יהודית.
הם מ-פ-ח-ד-י-ם !
יש כאן כמה חלושי נפש שהכינו כבר את הדרכון הזר. זה שהופך אותם לבני היבשת האירופית ומשחרר אותם קמעה מהזהות היהודית הבלעדית.

זו הסיבה שהם יוצאים נגד המדורות בל"ג בעומר. חולשה נפשית. הרי הם לא יצאו הרבה נגד הגדר הנפרסת בלב הבית שלנו, לא שווה שום דבר ועולה מיליארדים שהיו יכולים ללכת למטרות טובות. גדר ההפרדה היא האסון האקולוגי הכי גדול בישראל במאה הזאת ובכל זאת, לא שומעים כאן באתר הרבה רעש סביב כך.

זאת אומרת, גם במדורות, לא איכות הסביבה היא זו שבאמת מטרידה אותם.

הם בעצמם הביאו עלינו את הטרור וגדר ההפרדה רק מסמלת עבורם שיבה לגבולות 1967 ולכן לא מתנגדים לה כל-כך מנימוקים של איכות סביבה. במדבר יהודה זה הפריע - אז לא הקימו שם גדר, אבל בכל שאר השטחים בעלי מורשת יהודית, הם מאוד מעוניינים להתנתק מהם. חולשת נפש.

אם כמה מהם יוצאים נגדה, הם לא עושים זאת מטעמי איכות סביבה אלא בעיקר במקומות שזה מפריע לכובשים הערביים. זאת אומרת, הם מסתייעים בערבים כדי להדחיק ולנתץ את זהותם היהודית.
באותו יום שהערבים יכבשו אותנו, ככה הם מקווים בסתר ליבם, או ביום שהם יקימו מדינה על שטחינו, יתרסק החלום היהודי על שיבה לארץ המובטחת וייעלם (זה מה שהם חושבים) השורש היהודי של מדינת ישראל.

עמוס שוקן, העורך המופרע, השותף בעיתון שנמצא בבעלות של חברה שזכתה לפרס מהנאצים על "פעילותה", חולם ממש על אותו הדבר. הוא מקווה שרחובותינו יוצפו בערבים.
לכן, אם מישהו כאן באתר יוצא נגד מדורות ל"ג בעומר, או נגד ברית מילה, או נגד כשרות, או נגד מנהג כפרות, או בעד תורה הודית כלשהיא, או בעד אימוץ ערבים או מוסלמים מדארפור, דעי לך - זה רק כיסוי לכך שעמוק בנפשם הם רוצים להתרחק מיהדותם!
חלושי נפש, אמרתי?

אגב, בתנאים נפשיים כאלה קשה לגדל ילדים. ילדים מחפשים וצריכים עוגן יציב בחייהם, מסגרת, ערכים לחיות לפיהם ולחלושי הנפש יש בעייה אישית. אולי זאת הסיבה שדנים כאן הרבה גם בחינוך...

אתה קצת קיצוני, עמנואל, אבל הכיוון לא רע בכלל, כלומר, תראה, קודם כל, הפירוש שלך לחלושי נפש לא כזה מדויק וגם על המרגלים לא ממש דייקת, איני יודעת איזה רקע תורני יש לך, אבל זה לא ממש מדוייק שהמרגלים היו חלושי נפש.

אני לא קיצוני, אני אמיתי. "קיצוני" לגבי הדעות האמיתיות שלי זה נסיון של חלושי הנפש לא להכיר במציאות. אין בדברי משפט שאינו מציאותי.
הפירוש שלי על חלושי הנפש הוא מדוייק בהחלט. התיאור על המרגלים היה :

וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.

מה בעצם אומר הפסוק?
וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים = חולשה נפשית! הערכה עצמית נמוכה, חשש, פחד, וחוסר אמונה בכוחו של ה' לעזור לעם ישראל!

אינני יודע איזה רקע תורני יש לך, אבל כל הפרשנים למקרא מפרשים את הרגעים ההם של חולשת הנפש כאחד המשמעותיים ביותר עבור עם ישראל. 'חטא המרגלים' שבא בצמוד לגישה המפוחדת הזו הוא מוקד של פרשנויות על חולשת העם היהודי.

אם לסכם שוב:
חולשת נפש היא משהו שלא מפריע מאוד בתיפקוד היום-יומי ואפר בכל מיני'פטנטים' להתעלם ממנו. הביטוי החיצוני שלה היא בחירה במפלגות שמאל, תמיכה בערבים, אמפתיה עם כובשי ארצנו וגם סתם התנהלות מתוסבכת בחיי היום-יום.

ולגבי אלה שמסדרים לעצמם דרכון זר: לא חידשת לי הרבה. כל עמדה שלי נבדקה ונבדקת שוב ושוב לאור המציאות.

_אף אחד לא מגרש אותך מפה (או את כוכב נוגה ואחרות כמוה), אבל באופן טבעי אתן לא יכולות לצפות להרגיש פה שייכות ומתקבלות.
ניחא, אם הייתן מדברות על יהדות בחיבה, אך מאפשרות דיון פתוח לעוד קולות מנוגדים, ויש גם חובבות דת כאלה,
אבל הקיצוניות הזו, מקומה לא פה באתר._

תגובתי לתגובה המדהימה לעיל (רק הרגע ראיתי אותה במקרה) : פחחח.....!!!! מהר לאישפוז, חלושת נפש שכמותך!!

_ראית מה זה??
אבל עניתי לה יפה, שלא יהיה לה פתחון פה...
והיא אף פעם לא ענתה!_

פה השגיאה שלך!
למה ענית לה יפה?!
למה אכפת לך לתת לה פתחון פה?!!!
למה את "שמה" עליה בכלל?!!! מדובר בחלושת נפש קלאסית!! היא בתוך בועה, כולה פחד וחששות ובמקום לחזק אותה, החלשת אותה!

ואני אגיד לך עוד דבר:
המענה "היפה" שלך, הגביר את חולשת הנפש שלה. ככה היא חושבת שהיא צודקת!!!
אם היית נותנת לה על הראש, באבי-אביה, תגובה בריאה מהבטן, היתה הבועה שלה מתנפצת לרגע והיא היתה לרגע חוזרת לשפיותה.

להיות נחמדים ולהיראות יפה - זו בעיה גם שלכם, הציבור ה"ממלכתי" (אני חושב שאת מהציבור הזה, נכון?)

בקיצור, נראה לי שאני מוסמך יותר (עם כל הצניעות המתבקשת) לפרש את הלך רוחם של חלושי הנפש בעם ישראל, כולל המרגלים ומקימי עגל הזהב...

אני מתלוננת שאף אחד לא מקשיב לי, ובעצם אני לא מקשיבה לעצמי.
כמובן שאם כך, אני גם לא מקשיבה לאחרים. אני תמיד חוששת שאחת הסיבות שאני לבד היא כיוון שאני משעממת, שזה לא נכון כי כשכבר אני בחברה אז השיחה תמיד מעניינת וקולחת, שואלים אותי לדעתי. ברור לי שכרגע אני צריכה להיות לבד, אבל בכ"ז מנסה למצוא הסברים, כי להתמודד עם זה קשה לי. תמיד היתה לי חברה טובה אחת, ועכשיו אין. מאוד קשה.

אני מעיזה "לחשוב" רק כאן, כביכול יש מי שקורא/מקשיב. לחשוב עם עצמי או לתמלל בקול את המחשבות, שזה כלי נהדר עם עוצמה גדולה (מילים בוראות) אני לא מעיזה.
יש מבחן מאוד פשוט שאפשר לעשות, ולראות אם את (לא את, בכלל) מקשיבה לעצמך, ואני נכשלת בו שוב ושוב.
לכוון טיימר ל5 דקות, ולשבת בלי לזוז. כמעט תמיד זה יתחיל - אבל צריך לסדר רגע את הבלאגאן פה, צריך לחפש טלפון של אינסטלטור, אני חייבת מקלחת, נשארו לי עוד 3 שעות עבודה נו כמה זמן עבר. שומעת דינג וכמו כלבלבון פבלובי קופצת.

ומרגיעון: גישתך לעולם, היא הביטוי המדוייק לגישתך אל עצמך.
זו טאוטולוגיה, כלומר גם "גישתך לעצמך היא הביטוי המדוייק לגישתך לעולם.".

אני לא רוצה,
אני כועסת עליו. הוא השאיר אותי לבד.

אני עוד לא רוצה להבין למה/להתפלל. רק שזה יגמר. חייבת לצלול למטה כדי שלא תהיה ברירה אלא להתפלל.

תודה @}

אז למה הוא נסתר?
הסתר אסתיר,

הפה שלי פיזית נקפץ.

התעוררתי לברכות השחר ודקלמתי בפיהוק. לא נורא, הוא מוביל אותי אט אט לדרך ללא מוצא

לפעמים זה מנחם אותי, איך שהוא רודף אחרי התפילה שלי ומכריח אותי להוציא אותה מהפה. היא תבוא, אבל כרגע הפה קפוץ.

הוא לא מחבב זחיחות ושחצנות מהסוג שאת ו עמנוא ל מספקים כאן ברוחב לב.
בושה לנו, אלו המאמינים בו, באמת. עדיף שתשתקו. אבל, לו רק יכולתם...
אני בטוחה שאתם נכשלים כאן בניסיון שלו אתכם. נכשלים בגדול. כמה שינאה, כמה התנשאות ואנרגיות רעות יש בעולמכם, בנפשכם וגם כאן - בדף שלך. כל אחד ודף הבית שלו, שמעיד על עיסתו. אחרי שקראתי גיבובי המילים שלך ושל חברך - אצלך בבית בוץ. בצורת ובוץ.
כל אחד והגאולה שלו. שתיגאלי במהרה.

ברוכה הבאה...(-:
לא..לא ביקשו שום אישור.
למה שיבקשו? הרי אי אפשר להכריח
ללכת למקווה - זה משהו מאוד אישי.
לא כן?

_ניצה שלום,
אני קוראת אותך מאז שהתחלת לכתוב כאן נראה לי, ורציתי להגיד לך שסגנון הכתיבה שלך ממש נקי ונעים. היית יכולה לשמש בתור זרוע הסברה לציבור החרדי._

_אני בטוחה שאתם נכשלים כאן בניסיון שלו אתכם. נכשלים בגדול. כמה שינאה, כמה התנשאות ואנרגיות רעות יש בעולמכם, בנפשכם וגם כאן - בדף שלך. כל אחד ודף הבית שלו, שמעיד על עיסתו. אחרי שקראתי גיבובי המילים שלך ושל חברך - אצלך בבית בוץ. בצורת ובוץ.
כל אחד והגאולה שלו. שתיגאלי במהרה._

כל אחד רואה את זה אחרת. השאלה מהיכן מסתכלים.

כל אחד רואה את זה אחרת. השאלה מהיכן מסתכלים.

דרך בטוחה לא לבדוק את עצמך.
אל תסתכלי. רק ממקום מסוים שנוח לך בו ואת נורא נורא בטוחה בו.
חבל בעיקר בשבילך.

חבל בעיקר בשבילך.
חבל על מי שמת,
מאמינה אמיתית לא מכירה את המילה "חבל". הכל לטובה לא שמעת?
אין נוקפים אצבע מלמטה אם לא מכריזים על כך מלמעלה - שמעת?
אז אולי תבדקי שוב במה את כל כך מאמינה, ואיך זה שאת צריכה לגייס כל כך הרבה חוסר דרך ארץ כדי להתבטא.

אני מגיבה כאן כי אין לך דפבית, שזו גם דרך בטוחה לא לבדוק את עצמך.

ממש אין על מה. לפני שנתיים אי אפשר היה אפילו לענות.
הגיע הזמן שמול הפרצוף השונא ישימו מראה. אני נדהמת בכל פעם מחדש,
בכמה דפים ראיתי תגובות מעליבות על "הם, אלה" ורכילות וירידות על מה שקורה בדפים אחרים. זה לא מגעיל את אף אחד.

מה נשמע?

אשמח..אבל אהיה בבית בסביבות 6 בערב

לא, נראה לי שזה לא נחשב אונס כי הייתה שם סיטואציה אינטימית. אך לא התכוונתי לשכב איתו , וזה קרה.שלא מרצוני המלא.זה היה אחרי מסיבה שבפעם הראשונה בחיי שתיתי בה יין.
אבל זה לא נחשב אונס כי הסכמתי להיות איתו לבד ובסיטואציה אינטימית.אפילו בכול בית משפט זה לא יתפוס...
אני לא יודעת אם הוא גוי בודאות, יש סיכוי שכן, כי הוא היה מארץ אחרת,אני אפילו לא מכירה את שם המשפחה שלו,זה קרה בארץ.
בחיים לא הייתי עם גוי מתוך אמונה ועקרון דתי,גם כשהייתי בחו"ל לכמה שנים.
אני כול כך חוששת...מי ייתן והשם יהיה עימדי,שיחוס עליי ועל הכוונה הטהורה שהייתה לי לא להיות כול השנים האלה עם גוי גם כשהייתי בחו"ל, ושזה יעבור בשלום מבחינת ההלכה, כי רק השם יודע ללבי.

אגב, בגלל שהוא היה בארץ, הייתה לי תחושה כאילו הוא יהודי,זה היטעה אותי.אולי הוא כן, אני לא יודעת ולעולם לא אדע. אבל הוא לא דיבר על המשפחה שלו.גם לא ראיתי אותו אחר כך ולא דיברתי איתו. מבחינתי עוד בבוקר שאחרי ראיתי את זה כתאונה יוצאת דופן,כעסתי עליו, אבל ידעתי שזה לא יכול להחשב .(כי גם ככה מעולם לא הייתי עם גבר שלא יצאתי איתו ולא הכרתי אותו מספיק,זו הפעם הראשונה והאחרונה )
הלוואי שתימצא בכול זה הקלה, שהשם יחוס עליי ועל הכאב שלי שלא מרצוני נגרם לי. גם ככה נגרם לי כאב על משהו שלא רציתי.שיברך את האהבה הזו והקשר הזה שמחבר אותנו אליו בעוצמה. מאז שהוא הכיר אותי הוא מאוד מתחזק, וגם אני עוד יותר.ב"ה

אבל זה לא נחשב אונס כי הסכמתי להיות איתו לבד ובסיטואציה אינטימית.אפילו בכול בית משפט זה לא יתפוס...

למיטב ידיעתי, החוק הפלילי דווקא מכיר באונס כאונס גם במצבים כאלה. כל מקרה לגופו, כמובן, אבל מבחינת החוק, אשה יכולה לומר "לא" בכל שלב, גם אחרי יחסי מין חלקיים ואף מלאים, ומרגע שה"לא" נאמר - אי כיבוד ה"לא" שלה פירושו אונס.
(מה גם שהוא ניצל מצב של שכרות שלך!)
בקיצור, מה אני באה לומר לך, אל תאשימי את עצמך! את לא אשמה!
אני יודעת, התגובה הראשונה היא האשמה עצמית. הייתי שם (סיפור דומה מאוד). אבל את לא אשמה. לא היתה לו זכות.

"מבחינת החוק, אשה יכולה לומר "לא" בכל שלב, גם אחרי יחסי מין חלקיים ואף מלאים, ומרגע שה"לא" נאמר - אי כיבוד ה"לא" שלה פירושו אונס."
נראה לי במחשבה שנייה שאת צודקת..רק קשה היה לי אולי להודות בזה. אין ספק.

תודה @}

אם עברת אונס זה לא אוסר אותך ליצור קשר עם מי שאת רוצה!
זאת פסיקה הלכתית שאני קבלתי בזמנו.

סליחה משתפת שעוד לא עניתי לך. אני מנסה למצוא את הרב המתאים. סבטקסט כפול, האם תוכלי לפרט ולומר גם מי נתן לך את הפסיקה?

משתפת יקרה, האם באותה מסיבה בה השתתף אותו בחור היו הבחורים רובם יהודים או רובם גויים? ואם רובם יהודים, האם רובם מחו"ל או שהוא היה היחיד מחו"ל? ואם היו עוד מחו"ל, האם היו רובם יהודים או לא? זה קריטי לתשובה.
מחכה לתשובתך, ואז אמשיך לשאול.

הרב רא"ם הכהן-רב ישוב עתניאל

רובם היו יהודים . רוב האנשים במקום היו יהודים מחו"ל.
תודה ניצה פורחת על המאמץ @}
ממתינה.

סבטקסט כפול,
תודה רבה!!!@}
מצפה גם לתשובה של ניצה פורחת, כך זה ישלים לי באופן מדוייק יותר וייתכן ותינתן לי תשובה מדוייקת ...
כול טוב@}

משתפת, תודה רבה על תשובתך, ברוך השם זה מסתמן לכיוון חיובי, אולם עלי עכשיו למצוא רב שיאמר לי למי לגשת. בבקשה תני לי כתובת אימייל אישית שלך (אפילו תפתחי חדשה בשביל זה) ונמשיך משם, לא חושבת שזה הפורום לשוחח בעניין.
סבטקסט כפול תודה על התשובה שלך. האם תוכלי ביזמתך לשאול אותו גם לגבי משתפת? כי אם כן, אולי נשלח אותה אליו?

הי
מה שלומך? אצלי הכל טוב
רק רציתי לדווח שהספר ההוא לא צנוע
והוא לא טוב בכלל,הוא מעניין רק בגלל הסיפור התנכי
אבל הוא די רדוד
לילה טוב

משתפת יקרה, עדיין לא ענית לי. מה קורה?
ניצה פורחת

הי, אני כאן...
חוששת ללכת לרב שיגיד פתאום שלא...
תלוי כול כך למי הולכים...
קשה לי להתמודד עם זה..אפילו שאת אומרת שזה מסתמן לכוון חיובי. וגם סבטקסט אמרה בפירוש. אולי תבררו לי אתן בלי שאלך אני? זה אפשרי?

משתפת, לא ביקשתי ממך ללכת לרב, ביקשתי שתעבירי לי כתובת אימייל שלך כדי שנמשיך לשוחח בפרטי. עדיין אל תפני לרב.

מלכים ג' של יוכי ברנדס
לא צנוע ,ורדוד!
למרות שהסיפור התנכי מרתק
השאלה היא כמה מתוך הספר הוא אמת ?

אם תרצי, נשוחח על זה אוף...מתי?
אני כ"כ אוהבת סיפורי תנ"ך,לא סיפרתי לך
על התקופה שהייתי ממש בעניין החרדים
וגם כשהייתי עם חברים ברסלבים-חבדניקים
מי יודע..אולי אם לא הייתי מכירה את בעלי,הייתי ברסלבית?
בעצם,לא נראה לי...אין מצב

כול כך תודה!@}|L|

סתם עברתי פה (ובבלוגך)
אז שולחת לך אחד כזה

תודה על הביקור בבלוג שלי,
רציתי לספר לך שהדפסתי לי את הבלוג שלך- את הקטעים שאת מספרת (בלי התגובות)
ואני קוראת אותו כמו ספר.
אני צריכה השראה ולשאול את עצמי כמה שאלות דרך חוויה של אחרים.
ממש "מקימי 2" D-:

כי את היא זו שנבחרה, להיות בין אלו שישרדו לעולם הבא, לימות המשיח
איך את יודעת?? הלואי שהיה לי את הביטחון הזה...
חוץ מזה את ההודעה בתאקולי עוד לא שמעתי, ותיכף אשמע.
שולחת לך גם כן חיבוקים גדולים
והרבה הרבה אור ושמחה לשנה הבאה עלינו לטובה,
שנזכה שתתקיימנה בנו כל הברכות שבסימני סדר ראש השנה
ועוד רבות אחרות
שנזכהלברור את הניצוצות האחרונים
ולראות בעינינו ממש את נפילת מלכות הרשע
שיבוא כבר משיח צדקנו ונזכה לגאולה שלמה
כל אחד לבחינה של ישועה אישית ופרטית שלו
וכולנו כעם ישראל לגאולה כללית ענקית סוחפת ומצמררת
שנזכה להיות כלים ראויים לעמוד באור הגדול המובטח הזה
ושנראה תיכף ממש בבניין בית המקדש
ת הא
ש נת
ס וף
ט וב אמן!

הֵי, ברוך ה'.
(מצווה לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה)
S-:

תודה מתוקה. @}
אני אתקשר כשתהיה לי הזדמנות.
לא נראה לי שזה יהיה היום , אבל עד איזה שעה אפשר?

הי

סליחה..כתבתי לך לפני כמה ימים
ואז זה לא נשלח והכל נמחק,והתבאסתי
ולא כתבתי שוב. מה שלומך? איך היו החגים?
וגם אין לי את הטלפון שלך,כי גנבו לי את התיק בים
אז צלצלי ונדבר
@}

היי ניצה,
כבר כמה ימים שאני רוצה לכתוב בדף של מחשבות על חזרה בתשובה
היום סוף סוף כתבתי אבל מחקתי אחרי כמה זמן.
לא יודעת, פשוט לא מרגיש לי נכון לכתוב כאן לאחרונה דברים אישיים, כל פעם שאני עושה את זה אני מתחרטת.
במיוחד בתקופה הזאת של ההריון שאני לא מרגישה ממש אני...
רכבת הרים של תחושות, מחשבות ורגשות...
בכל מקרה אני נכנסת אליך רק להגיד לך תודה על התגובה שלך.
אני מרגישה כמו שכתבתי בבלגן פנימי קל ואני יודעת שחלק גדול מזה הוא כתוצאה מההריון.
אז אני לוקחת פסק זמן ממחשבות רציניות.
רציתי לומר לך תודה על שאני מרגישה כמה אכפת לך.
אז, תודה!

_אז בקיצור, אני מחזקת אותך בכל מעשייך, מקווה שתוכלי למצוא מתוך מצבך החדש את הנתיב הנכון לאלוקים, את ההתחברות החדשה שלך ליהדות, וגם אם יש נסיגות, תהיות, שאלות, וגם אם נמאס וקשה - גם זה חלק מתהליך אחד גדול שאת עוברת. אני מאמינה שלא צריך להילחם בתהליך, אלא לזרום איתו.
המון אהבה!_

מקסים, תודה!

הי
מרוב בלבול לא חזרתי עדיין
ועכשו אני מנסה

תודה על ההתיחסות שלך...חיזקת אותי:-)
אני באמת מרגישה מיום ליום קרובה לקב"ה מתוך זה שאני עם תפארת, מרגישה אחריות (חיובית) של 'להכיר לה את ה''...
בהחלט שווה לנסות את הפשפושים, אני לא יודעת איך אבל באמת מרגישים מתי הם צריכים, מידי פעם אני מבקשת מהאיש שיפשפש, ככה סתם, בלי קשר מסויים ובאמת יש לה.
זה מדהים וכ"כ כיף.
כשאני בלימודים ומרגישה שיש לה זה ממש מתסכל שאין איפה לפשפש:-(
זה דורש הקשבה מקסימלית, מקווה שנמשיך עם זה. בעז"ה!