פרשת השבוע: "ויחי" , זו שחותמת את ספר בראשית
המילה הראשונה שעל שמה נקראת הפרשה היא היא הנושא העיקרי שבה תעסוק הפרשה
והרי עיקר הפרשה עוסקת במותו של יעקב ולא בחייו
אין כאן בלבול.
כשם שפרשת "חיי שרה" עוסקת במותה
צדיקים נגליית גדולתם במותם,כך אומרים...
ולי, לי הכל מתחבר להבנה של האחדות.
לימודי תודעת העל שאני לומדת עכשיו מדברים על החיים בעולם הזה כמשחק אשלייתי , כמו דיסנילנד שאתה נכנס למרחב ההרפתקאות-ברור לך שזו אשלייה,עולה ויורד ברכבת ההרים,מסתובב בגלגל הענק. ברור לך שבאת רק לשחק ובסוף תצא ותחזור לחיים האמיתיים,לחיי האמת.
המוות הפיזי של הגוף הגשמי ,אין משמעו שגם הנשמה מסיימת את קיומה. נשמות לא מתות.
הנשמה תצא מהמשחק רק כשתלמד את השיעורים שלשמם ירדה או תעשה את התיקונים שנועדה לעשות כאן,כל אחד עם תפקידו ודרכו הוא.
ועוד מתחברים לי נושאים מהפרשה לחיי הפרטיים, לתובנות שמגיעות אליי בנושא מסגרת הנישואים שהתפרקה לי
כתבתי על כך בדף
על גברים נשים ומה שביניהם
הפרשה מתארת את סיפור העלאת עצמותיו של יעקב ממצריים לקבורה בארץ הקודש,במערת המכפלה
וכדרך אגב,מתנצל יעקב בפני יוסף,על שלא הסתייע בידו לקבור את רחל אמו במערת המכפלה אלא בדרך בית לחם, על אם הדרך.
ההסבר הוא שרחל מחלה על כבודה וויתרה על קבורה במקום קדוש ונעלה היאה למעמדה,כדי לסייע בידי בניה לשוב לגבולם
היא קבורה על אם הדרך,כדי שתוכל להיות לעזר לכל צאציה שיבקשו לעלות לארץ המובטחת ויתקלו בסכנות ומכשולים בדרך-היא תשמור עליהם. אמנם גופה התכלה במוות פיזי,אבל נשמתה תמשיך ללוות את ילדיה גם ממרחק-כשהיא בעולם האמיתי והם משחקים בגן השעשועים
יעקב ורחל מייצגים את השלמות של בעל ואישה בעם-ישראל. יעקב היה הבחיר שבאבות, ורחל הייתה אשתו העיקרית (כפי שיעקב אמר: "מתה עלי רחל"), עקרת-ביתו - עיקר ביתו. על-כן אפשר לראות בהם את הנקודות המאפיינות איש ואישה בישראל.
יעקב מבקש להעלותו לאחר מותו לארץ-ישראל ולקברו במערת המכפלה. הוא חותר לשלמות הקדושה שהוא יכול להשיג, ולכן הוא מבקש להיקבר במקום קדוש. לעומתו, רחל מסמלת מסירות-נפש - היא מוותרת על רצונה להיקבר במקום קדוש, כדי להיות לעזר לבניה. ועל כך אומר לה הקב"ה: "יש שכר לפעולתך".
השוני הזה בין יעקב לרחל מסמל את תפקידם השונה של איש ואישה. אף-על-פי שעל שניהם חל הכלל: "אני נבראתי לשמש את קוני", יש לכל אחד ואחד תפקיד שונה:
תפקידו של גבר הוא לחתור למירב השלמות האישית. לכן חלות עליו יותר מצוות מאשר על אישה, ולכן הוא נדרש להתרכז בלימוד התורה, בעבודת התפילה, וגם בענייני העולם, כדי להגיע ל"בכל דרכיך דעהו".
לעומתו, האשה מוסרת את שלמותה האישית למען בניה. היא פטורה ממצוות-עשה שהזמן גרמא, משום שיש לה תפקיד גדול וחשוב יותר - לגדל ולחנך את הדור הבא. אמנם בכך היא מוותרת על מידה מסויימת של שלמות אישית, אך היא עושה זאת במסירות-נפש.
האם קובעת
בכך באה לידי ביטוי מעלתן של הנשים: אצל גבר, מכיוון שהוא עוסק בהשגת שלמות אישית, יכול להתפתח רגש של שביעות רצון עצמית, ועד להרגשת גאווה. אולם אצל אישה, שמבטאת את מסירות-הנפש, מאירה הנשמה היהודית הפנימית בלי שום מחיצות של ישות עצמית וגאווה.
ולכן, ההשתייכות לעם-ישראל נקבעת לא על-פי האב, אלא על-פי האם. שכן המהות היהודית היא תולדה מעצם הנשמה, שהיא מאירה בגלוי דווקא אצל האישה. לכן גם מסירות-הנפש של האישה, רחל אמנו, היא שהביאה את ההבטחה: "ושבו בנים לגבולם".
ונושא אחרון להפעם: תסריט הגאולה
(ציטוט מתוך אתר צעירי חב"ד, תחת הכותרת "הרבי על הפרשה" בדף "כשיודעים שהגאולה קרובה"
לפני פטירתו מקבץ אליו יעקב אבינו את בניו, ובמעמד זה הוא אומר להם1: "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים".אולם הוא אינו ממלא את הבטחתו לגלות את העתיד, ובמקום זה הוא אומר דברים אחרים. מסבירים חז"ל2: "ביקש לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה". כלומר, יעקב אבינו רצה לגלות לבניו את קץ הימים, אך הקב"ה מנע זאת ממנו.
אין ספק שיעקב אבינו לא רצה לגלות את הקץ רק כדי לספק את יצר הסקרנות של בניו. ודאי שהוא ראה בכך תועלת בעבורם ובעבור כל עם-ישראל.
אלא שהדבר מעורר תמיהה: לכאורה, לא זו בלבד שלא הייתה צומחת שום תועלת מגילוי הקץ, אלא הגילוי הזה היה עלול לגרום נזק רב - אפשר לשער בנקל איזה רושם הייתה עושה על בני-ישראל הידיעה, שהגאולה תבוא רק לאחר כמה אלפי שנים . ידיעה כזאת מביאה מטבעה דכדוך וייאוש - והאם ייתכן שיעקב אבינו רצה לומר דברים שהיו מייאשים את בניו?!3
כדי להבין זאת עלינו להכיר את שני האופנים שבהם יכולה לבוא הגאולה:
הגמרא4 אומרת: "זכו - 'אחישנה'; לא זכו - 'בעיתה'". כלומר, אמנם יש לגאולה מועד קבוע מראש ("בעיתה"), וגם אם לא יהיו היהודים ראויים לכך, תבוא הגאולה במועד ההוא; אולם אם יזכו במעשיהם יתקיים "אחישנה" - הקב"ה יחיש את הגאולה ויביאה הרבה לפני המועד הנקוב.
יעקב אבינו לא חשב לומר לבניו את המועד הסופי של הגאולה, אותו מועד שבו תבוא הגאולה בכל מקרה. הוא התכוון לומר להם מועד אחר, קרוב יותר לאין-ערוך, שבו הייתה יכולה להיות הגאולה אילו זכו. ייתכן מאוד, שמועד זה היה בטווח של שנים או עשרות שנים בלבד מיום פטירתו של יעקב.
יעקב רצה לזרז
איך ייתכן הדבר? הרי אנו רואים שהגאולה לא באה אז?
ההסבר נעוץ בעניין זה גופא: אילו יעקב אבינו היה מגלה לבניו את הקץ ההוא, הייתה הגאולה אכן באה באותו מועד; אך מכיוון שלא נתאפשר לו לגלות את הקץ, התעכבה הגאולה עד ימינו:
אילו יעקב אבינו היה מגלה את הקץ ובני-ישראל היו יודעים שהגאולה קרובה כל-כך, היו נזהרים במעשיהם לאין-ערוך ואכן היו זוכים לגאולה באותו מועד. עצם הידיעה על קרבתה של הגאולה הייתה נוסכת בהם יותר מרץ ועוז לעבוד את ה' כדבעי ולהיזהר מכל מה שעלול לעכב את הגאולה. כך אכן היו זוכים לאותה גאולה קרובה ולא היו צריכים להתענות בגלות עוד אלפי שנים.
'לתבוע' את הגאולה
זו הייתה כוונתו של יעקב, ולכן ביקש לגלות לבניו את הקץ. אך הקב"ה מנע זאת ממנו. שלמות העבודה היא, כשהאדם עובד את בוראו בכוחות עצמו, מתוך כל המגבלות של העולם הזה. הגילוי של יעקב היה פוגם בשלמות העבודה והיה מכניס לתוך החיים מימד שמחוץ למסגרות העולם, ולכן נסתלקה ממנו השכינה.
אמנם גם יעקב ידע שגילוי הקץ יפגום בשלמות העבודה, אבל הוא רצה להחיש ככל האפשר את היציאה מהגלות, אפילו על חשבון שלמותה של העבודה. אולם הקב"ה רצה שהגאולה תהיה בתכלית השלמות, ולכן סילק מיעקב את שכינתו כדי לתת ליהודים את האפשרות להשיג את הגאולה המושלמת על-ידי עבודת ה' מושלמת.
אך בקשת צדיק אינה חוזרת ריקם והיא משמשת הוראה נצחית: יהודי צריך לבקש ולתבוע מהקב"ה שיביא את הגאולה במהרה בימינו, והבקשה הזאת כשהיא לעצמה נותנת סיוע ועידוד רב בעבודת הבורא.
ועכשיו לחיבור עם מה שאני לומדת ב תודעת-על :
תודעת על מדברים על כך שהמקור החליט לזרז את בוא העידן החדש-היא היא הגאולה (לדעתי...) כדי לתת לנו יותר זמן להתכונן ולהפנים את השינויים הנדרשים מאיתנו לקראת חילופי העידנים(ב 2012,אבל זה תהליך שייקח עוד 30 שנה,עד שנת 6000 לפי הספירה היהודית,מאז בריאת העולם-תאריכים שהוזכרו כבר ע"י המאיה ) ,היפוך הקטבים של כדה"א (מיסוד אדמה ומים ליסודות האוייר והאש)
מאד מתחבר לי ההסבר שציטטתי להל"ן עם הידיעה שמחשבה בוראת מציאות,כלומר-אם יעקב היה מספר לבניו את סיפור הגאולה העתידי-ייתכן שהם באמת היו משתדלים ומתכוננים טוב יותר לבואה ואז היא באמת היתה באה, כמו שאנחנו עושים עכשיו
המקור החליט על הקדמת מועד חילופי העידנים כי ראה והרגיש שאנחנו מוכנים לעשות את השינוי הזה
בניגוד לכל התקופות (מאז משה שירד מואר מהר סיני ורצה לתת לעם את התובנות אבל כשראה שהם עסוקים רק בחומר -פסל הזהב ,הבין שנשמותיהן עדיין לא מוכנות להכיל את האור הזה,אז הוא עלה וחזר והביא להם תכנים ארציים,של האדמה ולא של האוויר-הרוח .)
ואילו כעת,בתקופה הזו ממש ממש,יש כבר מספיק מסה קריטית של אנשים,של נשמות אמיצות וחזקות, שכן מסוגלות לראות את האור הזה ולשאוף להתקרב אליו. יש מספיק אנשים כבר שמחוברים לאמא אדמה ולעצמם-לנשמה שלהם,לייעוד שלהם,מודעים
הרעיון שאלוהים איננו ישות חיצונית שנמצאת אי שם גבוה ואנחנו הקטנים כאן למטה צריכים ליראה מפניו, אלא שאנחנו אלוהים ואלוהים הוא אנחנו. כולנו,הכל הכל הכל הוא אחד,הוא חלק מהנשמה הגדולה של אלוהים ולכולנו יש כח בריאה של המציאות שאותה אנו בוחרים לחיות.
אמנם בעלי ההון והשלטון עדיין שולטים בחיים הארציים כאן,אך גם סופם קרב ובא. יש כבר מספיק מסה קריטית של אנשים מודעים הבוחרים לקחת אחריות על חייהם ומספיק ילדי קריסטל וילדי הקשת שמחוברים לעצמם יותר מכל דור אחר שהיה כאן לפנינו, כדי לחולל מהפכה.
הנביא האחרון שהבין זאת היה ישו-הוא אמר שהוא בן של אלוהים ואכן,כולנו ילדים של אלוהים,כולנו. לכולנו כח בריאה.
בני האדם שהתקבצו סביבו הם שיצרו את הדת. הדת היא יצירה אנושית ולא אולהית.
בדת היהודית יש את תורת הנסתר-הקבלה - שהיא זו שמדברת על האמת . כל המסרים שמגיעים עכשיו מתודעת העל כבר נימסרו ליחידי סגולה -צדיקים שכן היו מסוגלים להבינה. אבל היות ורוב העם לא היה מסוגל להבין-היא נגנזה והוסתרה.
תראו כמה אנשים בדורנו עכשיו לומדים קבלה: אפילו מדונה-שיא הפריצות
התורה אכן ניתנה ע"י הבורא, אבל כל מה שנוסד אחריה הוא יצירת אדם
ואם בני אדם יצרו אז ולאורך כל הדורות את מה שהם יצרו
אז גם אנחנו יכולים ליצור את מה שאנחנו רוצים ליצור. אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים אהבה. אנחנו רוצים עידן חדש שבו נוכל לחיות בגן עדן.
גן עדן איננו מקום אי שם בשמיים. גן עדן הוא כאן,אמא אדמה נתנה לנו גן עדן ליחיות בו ואנחנו פשוט הרסנו אותה ואת עצמנו,עד כליה
סטינו מהייעוד שלנו כעם היהודי שאמור להיות אור לגויים,שאמור לשמש דוגמא לחיים אנושיים רוחניים ובמקום זה הגענו לשפל של סגידה לחומר-לכסף,אנחנו מאפשרים להון-שלטון להביא אותנו לכליה בחוסר האחריות שהם לוקחים,בשאיפה שלהם להידמות לגויים,להיות חלק מהקהילה הבין לאומית.
שם לא מקומנו. יש לנו תפקיד כאן בארץ הקודש-לקחת אחריות על עצמנו,ללא הסתמכות על הגויים שיבואו לכבות לנו שריפות
את החומר שמונע בעירה המציאו חוקרים כאן בארץ, אבל ברוב טיפשוטם,מכרו את הידע הזה לחברה בצרפת שמייצרת את החומר ומוכרת אותו.
נוצר מצב אבסורדי-למוח היהודי יש גאוניות להמציא ולמצוא פתרון לבעיות הקיומיות שלנו, אבל בשביל בצע כסף אנחנו מוכרים את הידע הזה לגויים והגענו למצב שבעת שריפה גדולה-אין לנו אפשרות לכבות אותה ללא התלות בצרפת שתועיל לשלוח לנו את החומר שמייצרים שם,שאנחנו המצאנו. אבסורד,לא?
אז ככל שיותר ויותר אנשים יבינו את זה וירצו לקחת אחריות ויעיפו את ההון והשלטון המטומטמים שמנהלים את חיינו, ויותר ויותר אנשים יתחברו לאמא אדמה ויכבדו אותה ויעניקו לה בחזרה כוחות ריפוי שיתקנו את הנזקים שעשינו , ויותר ויותר אנשים יחזרו בתשובה (לאו דווקא בהיבט הדתי,אלא בחיבור לאמון ואמונה בעולם הזה ובעולמות אחרים ובבורא,במקור, ממקום של הבנה
כשמבינים את השיעורים שלנו-אז לא חייבים לעשות את התיקון. מספיק להבין. ההבנה מגרשת את הפחד.
במקום שיש אמונה,אין פחד
וכשאין פחד-יש יותר מקום לאהבה להוביל אותנו בדרך לגן העדן המיוחל- זה שכל השפע בו גלוי ונגיש ופשוט ובריא לנו-לא רק לגוף-נפש אלא גם לנשמה.בעיקר לנשמה.
אלו השינויים שאנחנו נדרשים להתכונן אליהם בעידן החדש.
למקומות,היכון,צא...
שבוע טוב