על ידי צל_הימים* » 14 מאי 2008, 03:25
שמת אותי בטעות בצד של הטחנות, בזמן שאני בכלל דון קישוט. רציתי להראות שכל פתרון כזה עלול ליצור בעיות חדשות
שרשרת של טעויות: המטפורה שלי עם הבאר וצינור השפכים לקתה בחסר, וכך גם תגובתך אליה לא הובנה. מקבל אחריות על ליקויי הניסוח וההבנה. בואי נעלה חזרה על הסוסים, נאחוז ברומח, והפעם אני אפנה את שלי אל הטחנות ולא כלפי האחים לנשק...
ניצן: את מתכוונת לתגובה שלי אליך, באמירתך לגבי משבר המזון ותמותה? ולגבי תגובות
אד הומינם , באמת קשה להפריד בין הטיעון לטוען. כי אדם בוחר בטיעון או בעמדה מסויימת לפי תפיסת עולמו (תפיסה ערכית, מצב ריגשי...), וכך מעיד על עצמו.
ולעניין הדיון ההוא, על המזון ושיברו: אני בהחלט מתנגד לתפיסה שהצגת, היא אולי נכונה סטטיסטית או בסביבות חיים לא של בני אדם, אך לנו יש את היכולת לשנות את אורחות חיינו, לכן לא חלות עלינו אותן הכללות שחלות על ידידינו ההולכים על ארבע ושאר רמשים. ולראייה, תופעת הילודה השלילית בארצות המערב השבע. מדינות אלו נכנסות ממש למצוקה של חוסר בידיים עובדות ומקורות ביטוחיים עבור האוכלוסיה המזדקנת.
קראתי ספר של כלכלן צרפתי (כבר זמן מה שאני רוצה להביא לכאן את דבריו) שטוען שהפתרון שכבר מיושם הלכה למעשה הוא "ייבוא" של כח עבודה צעיר ורענן ממדינות שסובלות מילודת יתר ועוני, כמו סין והודו... כך למשל רוסיה הולכת "ונכבשת" ע"י סינים.
ונכנס לזה גם המימד של ניצול אוכלוסיה חלשה והעסקתה בתנאים שעל סף העבדות, מה שמחזק קבוצות אוכלוסיה מסויימות בארצות המערב (בעצם לא רק, גם בסין צומחת לה אצולת ממון כמו-פיאודלית, ובהודו), שעקב זאת יש להן אינטרס בהנצחת המצוקה. היבטים רבים למשבר המזון. אבל בטח לא כח עליון ביולוגי שמונע מאיתנו לייצר מזון לכל דיכפין... מצוקת המשאבים היא תוצר של מאבקי כח סביב חלוקת השלל. או כמו שניסח זאת איזה גרפיטי שהסתובב בעיר לפני כמה שנים. "מישהו מרוויח מכל העוני הזה". וכמו שאומר צפריר, זאת לא האדמה שענייה, זה אנחנו, שתקועים עם תודעה ענייה, עם עקרונות כמו "דפוק את זולתך ככל יכולתך, לפני שהוא ידפוק אותך". ובתנ"ך ניסחו זאת בלשון נאה יותר: "הקם להורגך, השקם להורגו". ידעו להתנסח, התנ"כיים האלו.
<יצא לי ארוך. וזה אולי גם לא המקום המתאים.אולי יש טעם קצת לערוך ולהעביר לדף המזון. או שבעצם כל זה כבר נאמר...>
[u]שמת אותי בטעות בצד של הטחנות, בזמן שאני בכלל דון קישוט. רציתי להראות שכל פתרון כזה עלול ליצור בעיות חדשות[/u]
שרשרת של טעויות: המטפורה שלי עם הבאר וצינור השפכים לקתה בחסר, וכך גם תגובתך אליה לא הובנה. מקבל אחריות על ליקויי הניסוח וההבנה. בואי נעלה חזרה על הסוסים, נאחוז ברומח, והפעם אני אפנה את שלי אל הטחנות ולא כלפי האחים לנשק...
ניצן: את מתכוונת לתגובה שלי אליך, באמירתך לגבי משבר המזון ותמותה? ולגבי תגובות [po]אד הומינם[/po] , באמת קשה להפריד בין הטיעון לטוען. כי אדם בוחר בטיעון או בעמדה מסויימת לפי תפיסת עולמו (תפיסה ערכית, מצב ריגשי...), וכך מעיד על עצמו.
ולעניין הדיון ההוא, על המזון ושיברו: אני בהחלט מתנגד לתפיסה שהצגת, היא אולי נכונה סטטיסטית או בסביבות חיים לא של בני אדם, אך לנו יש את היכולת לשנות את אורחות חיינו, לכן לא חלות עלינו אותן הכללות שחלות על ידידינו ההולכים על ארבע ושאר רמשים. ולראייה, תופעת הילודה השלילית בארצות המערב השבע. מדינות אלו נכנסות ממש למצוקה של חוסר בידיים עובדות ומקורות ביטוחיים עבור האוכלוסיה המזדקנת.
קראתי ספר של כלכלן צרפתי (כבר זמן מה שאני רוצה להביא לכאן את דבריו) שטוען שהפתרון שכבר מיושם הלכה למעשה הוא "ייבוא" של כח עבודה צעיר ורענן ממדינות שסובלות מילודת יתר ועוני, כמו סין והודו... כך למשל רוסיה הולכת "ונכבשת" ע"י סינים.
ונכנס לזה גם המימד של ניצול אוכלוסיה חלשה והעסקתה בתנאים שעל סף העבדות, מה שמחזק קבוצות אוכלוסיה מסויימות בארצות המערב (בעצם לא רק, גם בסין צומחת לה אצולת ממון כמו-פיאודלית, ובהודו), שעקב זאת יש להן אינטרס בהנצחת המצוקה. היבטים רבים למשבר המזון. אבל בטח לא כח עליון ביולוגי שמונע מאיתנו לייצר מזון לכל דיכפין... מצוקת המשאבים היא תוצר של מאבקי כח סביב חלוקת השלל. או כמו שניסח זאת איזה גרפיטי שהסתובב בעיר לפני כמה שנים. "מישהו מרוויח מכל העוני הזה". וכמו שאומר צפריר, זאת לא האדמה שענייה, זה אנחנו, שתקועים עם תודעה ענייה, עם עקרונות כמו "דפוק את זולתך ככל יכולתך, לפני שהוא ידפוק אותך". ובתנ"ך ניסחו זאת בלשון נאה יותר: "הקם להורגך, השקם להורגו". ידעו להתנסח, התנ"כיים האלו.
<יצא לי ארוך. וזה אולי גם לא המקום המתאים.אולי יש טעם קצת לערוך ולהעביר לדף המזון. או שבעצם כל זה כבר נאמר...>