לא ידעתי על הניתוח שלכם, מאחלת לכם החלמה מהירה, את יכולה לדבר עם יהודית שפמן שהקטנצ'יק שלה עבר את אותו ניתוח ביום שישי האחרון ! בהנצלחה ורפואה שלמה לכל הקטנטנים
(קוראת כאן לקראת הניתוח של הקטנה שלנו בעוד כשבועיים וחצי בעזרת ה'...)

יהללוך- היי מותק נכנסתי במיקרה וקראתי על הניתוח של המתוק, שיעבור בשלום חיבוק גדול

דברים שיכולים להרגיע ולהכין אותך לניתוח:
פרחי באך
הילינג
תטא הילינג
תרגילי נשימה
תרגילי קינסיולוגיה.
אני משערת שברגע שאת תהייה מוכנה לניתוח גם הוא יהיה מוכן לעבור את זה.
לכי למישהו מנוסה ומומלץ שיעזור לך ולתינוק להרגע.

רפואה שלמה ושתעברו את זה בקלות.

מה עם דימיון מודרך? לבקש מהאשך לרדת למקומו, ממש לדמיין איך הוא יורד למקומו לפלס לו את הדרך לשאול אותו למה הוא שם או להגיד לו שהוא יהיה מוגן גם במקומו החדש...

מעוררת (לצערי( את הדף הזה
המתוק שלי עובר ניתוח ביום ראשון (אשך טמיר)
בן שנה ,יונק.
הפחד שלי גדול מאד מההרדמה המלאה
איך אפשר לחזק את הגוף? הנפש? מה לעשות אחרי?
אני בחרדות מודחקות, המחשבה על להניח תינוק פעוט על שולחן הניתוחים עושה לי צמרמורת
אבל יש בי אמונה - מקווה שהיא תחזק אותי

את כל העצות כבר נתנו לך, אבל לא מתאפקת מלשלוח לך חיזוק. בתי הקטנה עברה ניתוח בהרדמה מלאה בגיל חודש וחצי והצום הוא אכן הדבר שהיה קשה יותר מכל. רסקיו רמדי אכן מומלץ וגם להרטיב את הפה עם פטמת בקבוק או מוצץ טבולים במים. כך או כך זה "תרגיל למתקדמים". שולחת לך כוחות ומאחלת שיעבור לכם בקלות ובהצלחה ועם החלמה קלה ומהירה.

ודה על התגובות. עדכונים בהמשך...

_"הנקה לקראת צום - דחוף".
ותראי שהשואלת היא נועה.
ואני עונה._
בשמת, אני לא מאמינה שמצאת את הדברים בנינו מאז. הוצפתי דמעות וזכרונות..
שוב מודה לך, לא יודעת אם יש לך מושג כמה עזרת והרגעת אותי אז.
(ואיך הכל עבר חלק וקל וכך גם תוצאות הבדיקה היו נפלאות ומשמחות )

_אני מאוד ממליצה על אייפק, כדאי להתחיל ב איבחון אצל עדי שאנן,
אם אפשר לדחות את הביופסיה וקודם לעשות בירורים אלטרנטיביים, עדיף._
מצטרפת להמלצה זו, ומנסיוני, הומיאופתיה בשלב זה ממש לא מתאימה. צריך קודם לעשות בירור מה מקור הבעיה - ורק אז להחליט על דרך הטיפול, הומיאופתיה בשלב זה יכולה לבלבל את המצב, וגם הומיאופט מקצועי יבקש קודם בדיקות מקיפות, לפני כל טיפול.

לגבי רסקיו יש לי מהלידה - משהי יודעת אם זה עדין שמיש?
אין סיבה שלא יהיה שמיש, חשוב לשמור שהטפטפת לא תיגע בשום דבר כדי שלא תזדהם.

הרבה הצלחה. תהיו בריאים!

קיצור הצום אני קצת חוששת כי יש לזה חשיבות למניעת סיבוכים וסיכונים
שימי לב, שההנקה אינה נחשבת למזון. חלב האם מתעכל תוך כשעתיים, לכן הספרות הרפואית מציינת שאפשר להניק עד קרוב יותר לזמן ההרדמה מאשר כל מזון אחר. פה יש ויכוח בין מרדימים שונים.


הבטיחו לי שעומדים בזמנים ובגלל הגיל אנחנו ראשונים בבוקר
הם מאוד נחמדים ומאוד משתדלים. גם אנחנו עשינו את זה בשניידר והם באמת השתדלו.
אני לא בטוחה שכתבתי את שם הבדיקה. בדף שהפניתי אותך באתר של ד"ר ליבוביץ תיארתי אבל לא את שם הבדיקה. זה בכותרת
"הנקה לקראת צום - דחוף".
ותראי שהשואלת היא נועה.
ואני עונה.

למה חשש לצליאק?
עד כמה שידוע לי אי אפשר לאשש צליאק לפני גיל שנתיים. האם הם טוענים שהביופסיה תתן תשובה חד משמעית?
אם לא, אז אולי לא כדאי להעביר אותה בדיקה כזאת.
אני מאוד ממליצה על אייפק, כדאי להתחיל ב איבחון אצל עדי שאנן, ראי פרטים בדף שיטת אייפק (תחפשי בדף "עדי" ותמצאי כל מיני חומר).
אם אפשר לדחות את הביופסיה וקודם לעשות בירורים אלטרנטיביים, עדיף.

סיבה עיקרית לבעיות אכילה, תיאבון נמוך והאטת גדילה יכולה להיות בעיית ברזל.
מה ההמוגלובין שלה? האם מעל 11?
מה הפריטין? טרנספרין? מאגרי ברזל iron?

יכולה להיות בעיית אלרגיות שאיננה צליאק.
ואת יודעת מה, אם יש עוד סיבות לחשד דווקא בצליאק, אז אפשר לנסות חודש שלם שבו את והיא לא נוגעות בשום דבר שמכיל גלוטן, ואם יהיה שיפור תוכלי ללמוד מזה...
בכל מקרה, לדעתי איבחון אייפק אצל עדי יכול לתת לך תשובה קודם כל: צליאק או לא צליאק? ואם לא, אז מה כן.

POOH תודה על המידע אני אברר
בשמת א לא מצאתי בדף תיאור לגבי בדיקת קולונוסקופיה. את יכולה לכוון אותי?

עשו בדיקות דם? ווש בדיקת דם לגילוי צליאק - למה מתחילים ישר בבדיקות פולשניות?
אצלנו כשהייתה עצירה בגדילה התחילו בבדיקות דם.

היא יורדת באחוזונים רק במשקל?
הגובה והיקף ראש ממשיכים לגדול בסדר?

תקלידי "שרון קוצר" בגוגל והוא יעלה ראשון.
יש לו אתר בשם "ברא"

אני רוצה לנצל את השתתפותכן ולגלוש מהנושא המרכזי

הבדיקה נדרשת עקב ירידה באחוזונים במשקל וחשש לצליאק
אשמח להצעות לגבי מעבר למוצקים ושיפור התיאבון
כמובן שכל מקרה לגופו
באופן כללי נקטנו בגישה רגועה - הצענו אוכל ולא האכלנו
אחכ ניסינו יותר לשדל ואף לדחוף - דבר שאני מצטערת עליו בדיעבד

לתחושתי משהו במערכת לא מאוזן ורגוע ויש גם הסברים פסיכולוגיים

קראתי מגוון דפים בנושאים משיקים אבל אשמח אם למשהי עולה רעיון רלוונטי

בשמת א - רציתי לשאול אותך אחרי הדרך הארוכה שעברתם באיזה כיוונים את יכולה להמליץ לבדוק?
כרגע אני מנסה לירות לכל הכיוונים וקצת הולכת לאיבוד
אנחנו בקשר עם דר לייבוביץ' יצרתי קשר עם ד"ר רונזטל מרעננה לגבי הומיאופטיה
והיא מטופלת בשילוב של שיאצו עם רפלקסולוגיה ועוד משהו
ראיתי שכתבת על שרון קוצר - האם מומלץ? איך מגיעים אליו?
וגם על אייפק שמעתי לראשונה ממך אשמח להמלצות...

ממליצה בחום להתקשר לשניידר ולהתעקש לדבר עם רופא או מי שמבצע את הבדיקה ולשאול אותו אם גם הנקה צריך 6 שעות צום.
אנחנו עשינו בדיקות אחרות בשניידר שדרשו צום ואחרי התפתלות של כמה שעות טובות הרופא אמר לי שחבל שהילד סבל כי הנקה דורשת צום קצר יותר מאוכל רגיל.
בקיצור ממליצה לבדוק טוב את הנושא עם רופא ולא עם הפקידה שקובעת את התור.

תודה רבה על כל התגובות

העליתן רעיונות שלא חשבתי עליהם ונראים לי מועילים

תבשיל קדרה- לגבי קיצור הצום אני קצת חוששת כי יש לזה חשיבות למניעת סיבוכים וסיכונים

אני אבדוק אפשרות ליזום הנקה - אעשה נסיונות בימים הקרובים
בד"כ השיטה הזו לא מצליחה אצלנו. היא רגילה להנקה לפי דרישה ופשוט לא נענית להצעה.

אני רוצה לברר לגבי שינה בקרבת מקום כדי לחסוך את ענין הכניסה לרכב שגם ככה קשה לאחרונה
אשמח אם יש הצעות למקום סביר במרחק הליכה משניידר

זו בדיקה ולא ניתוח מבוצעת במחלקה בשניידר שמיומנים מאוד בפרוצדורה הזו
הבטיחו לי שעומדים בזמנים ובגלל הגיל אנחנו ראשונים בבוקר

מונו נוקי - תודה על האכפתיות גם בעיני מילואים כאלו זה ממש בעייתי
אבל זה המצב. מקווה שיסתדר לו להיות
בכל מקרה יהיו איתי קרובי משפחה שמוכרים לה

תודה על הרעיון להיות מוכנה ולצאת לדרך בלי קשר לשעה - נראה לי מתאים לנו

אני אבדוק לגבי רסקיו יש לי מהלידה - משהי יודעת אם זה עדין שמיש?

הילה ב - הדרך שאת מציעה מענינת. בינתיים ההתמודדות הכי נוחה היא להדחיק...
אנסה לעשות סוויץ' ולשתף את הקטנה במצב.

נועה בר - תודה אנחנו בקשר עם ד"ר לייבוביץ'.

אמא בבית - אני שמחה שאת משתפת בכנות העצות הפרקטיות נראות לי מאוד רלוונטיות

בשמת א - תודה על הקישורים אני אקרא.
כמובן שנשאף שאבא יהיה
למדתי ממך ומהדף בקשה מיוחדת הרבה

תודה ואשמח אם תשתפו בעוד מחשבות רלוונטיות שיעלו בשבוע הקרוב

שכחתי לציין: ב"הנקה לקראת צום - דחוף".

נדמה לי שיש תיאור של משהו דומה שעברנו (קולונוסקופיה בהרדמה מלאה )-: ) כשהינוקא היה בן שנה ושלושה חודשים בערך בדף בקשה מיוחדת של בשמת .
בכל מקרה, תראי את מה שנועה הזכירה כאן

אם את יכולה לגייס מישהו אחר לעזור לך - זה מאוד יועיל.
ואם אפשר להזעיק את האבא מהמילואים (להסביר שלתינוק יש ניתוח ועזרתו חיונית), אולי זה יעבוד.
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!

גם לבן שלי עשו בדיקה בהרדמה מלאה כשהוא ינק. הלילה באמת היה קשה.
כדאי לך לדאוג לישון בצהריים שלפני כדי שלך יהיה כוח וסבלנות לטפל בה בלילה. כדאי גם שאת תאכלי ותשתי מספיק כי יהיה לך קשה מאוד לשתות כשלה אסור.
הלכתי אתו על המנשא בערך מאמצע הלילה. אם יש לך עוד ילדים כדאי לדאוג לעזרה בלילה ובבוקר הזה.
בכל מקרה לדאוג למישהו אחר שינהג לבית החולים ואת תוכלי להיות איתה.
אצלינו, ונראה לי שגם בדרך כלל, הבדיקה הייתה בערך שעתיים אחרי השעה שאמרו לי. כדאי אולי לברר באיזו שעה באמת תהיה ההרדמה כדי לא להוסיף סתם עוד שעתיים לצום.
אחרי ההתעוררות צריך לחכות עוד בערך חצי שעה עד שיהיה אפשר להניק. הרבה על הידיים, הרבה בכי לצערי.
כדאי לתת לה לפני השינה או כשהיא מתעוררת בלילה משהו משביע ולא מתובל כדי שתהיה כמה שפחות רעבה אבל שלא יצמיא אותה. כמובן, להיות בבית או במקום מוצל עד ההרדמה. אולי לקנות איזה משחק חדש או משהו שאת יודעת שהיא ממש אוהבת שיכול קצת להסיח את דעתה מהקושי בבוקר.
זה קשה ולא נעים ולפעמים הכרחי. הרבה הצלחה בטיפול. תהיו בריאים!

אנחנו הינו בסיפור דומה, בזמנו התייעצתי בפורום בסטרמד של ד"ר ליבוביץ, וענתה לי שם בשמת א ( זה היה לפני שהכרתי את באופן טבעי )
בכל מקרה היא מאוד הרגיעה אותי (אז כדאי לקרוא לה לפה), ומה שהיא אמרה לי שתינוק יונק אפשר לקצר את הזמן בלי האוכל לפני ההרדמה, פניתי עם המידע הזה לרופאה שלנו, והבנתי שבגדול כדאי לבוא עם הוכחות למרדים.

יש משהו מרדים או מרגיע שאני יכולה לתת לה כדי שהשעות שלפני יעברו יותר טוב?
אפשר להשתמש ב רסקיו רמדי
איך לעבור נסיעה כשהיא עשויה להיות נסערת
יש אפשרות ללון קרוב יותר למקום הבדיקה? שלא תצטרכו לנסוע הרבה

הבנתי שהיא צפויה להתעורר עם הרגשה לא נעימה - איך להקל עליה?_
נכון, אבל זה עובר, אפשר לתת שוב רסקיו רמדי עם ההתעוררות ואפילו רק למרוח קצת על הפנים ועל הדפקים בידיים ובצוואר.
לחבק חזק ולהרגיע, וזה עובר.

אני מציעה לך ( אם עוד לא חשבת על זה לבד ) להסביר כל יום החל מהיום שבעוד כך וכך ימים יהיה לילה מוזר שבשלב מסויים היא לא תוכל יותר לקבל ציצי של אמא בגלל שנוסעים לעשות בדיקה כזו וכזו שבשביל לעשות אותה ...בקיצור להסביר לה את הכל לפחות פעם ביום.
ואם את יכולה להיות איתה בזמן הבדיקה זה מעולה כי היא תדע שאת שם אולי יעשו לך בעיות וינסו לשכנע אותך שזה יהיה לך קשה לראות וכולי אז את יכולה להגיד שזו הילדה שלך ואת לא מתכוונת להשאיר אותה לבד גם אם היא בהרדמה מלאה .
ובאמת אם את יכולה לשון קרוב למקום זה מעולה!

אולי אפשר לישון ממש סמוך למקום הניתוח?
בעיני זה בעייתי שבן הזוג במילואים, זו התמודדות קשה מאד. אולי יכול לבקש להיות נוכח בניתוח. אם לא, שיהיה איש אחר מוכר לקטנה.
אני חושבת שבבית לבד יותר קשה למנוע הנקה מאשר בבית חולים במיוחד אם יש שם שלל אטרקציות . לכן אולי תהיי מוכנה ותמהרי לצאת אחרי שתקום בבוקר.
משהו מרגיע- אולי רסקיו?

מה עם לנסות למשוך אותה ערב קודם עד יותר מאוחר, וגם ליזום הנקה-מתוך-שינה ב 2 לפנות בוקר?

סליחה טעיתי - שש שעות בלי אוכל ושתיה
אבל היא רגילה להתעורר להנקות ואם אסרב להניק אני צופה שיהיה לו מאוד קשה
אני סבורה שאחד הקשיים יהיה שנהיה ערים יותר מהרגיל (יש לנו גם את זמן הנסיעה)

6 שעות בלי שינה? את בטוחה?

לגבי הצום - לפעמים מקצרים אותו אם מדובר בתינוק שהוא רק יונק, משום שחלב אם מתעכל הרבה יותר מהר מתמ"ל או מזון מוצק. כדאי לשאול שוב את המנתח.

יש לנו תור בעוד שבוע וחצי לביופסיה מהתריסריון - בדיקה שנעשית בהרדמה מלאה.
במקביל להתלבטות אם לבצע את הבדיקה אנחנו נערכים לביצוע עצמו.

אחד הקשיים זה שהתור בשמונה בבוקר וצריך לפני זה שש שעות בלי אוכל ושינה
מדובר ביונקת בת שנה וחודשיים שלא רגילה לסירוב ציצי ומתעוררת להרבה הנקות לילה ובוקר
בנוסף כנראה שאבא יהיה במילואים.

אשמח לתמיכה רעיונות ותובנות לגבי כל מה שקשור להיערכות נפשית ולוגיסטית:

• יש משהו מרדים או מרגיע שאני יכולה לתת לה כדי שהשעות שלפני יעברו יותר טוב?

• איך למנוע ממנה הנקה?

חשבתי אפילו לא להיות איתה - כשאני לא בסביבה היא מחפשת פחות ציצי
מצד שני דווקא בשעות האלה חשוב לי מאוד לחבק ולחזק אותה בדרכים אחרות

• איך לעבור נסיעה כשהיא עשויה להיות נסערת

• הבנתי שהיא צפויה להתעורר עם הרגשה לא נעימה - איך להקל עליה?

כל כך התרגשתי, עד דמעות! איזה יופי!

מ ר ג ש !!!!!!!!!!!!!!!!!!
איחולי בריאות לבובון לפיצי לאיש ולאימו וכמובן גם לך

הבוקר בובון חייך!
הרבה הרבה חיוכים וכל הכבוד לבובון ולך !

מדהים ומרגש. איזה כיף שהוא יונק ושותה ואוכל... ובעיקר שהוא מחייך:-)

והוא גם חזר לינוק אחרי שביתה של שלושה ימים.
איזה יופי! אני זוכרת את הדאגה הגדולה בנושא כשהיה ממש קטן - איך ינק לאחר הניתוח, מתי יהיה מותר לו לינוק, וגם הרצון לדחות את הניתוח כדי לא לפגוע בהנקה. ממש הקלה לשמוע שכבר חזר לינוק.
מאחלת לכם שהמשך ההבראה יהיה מהיר ככל האפשר!

ברוך השם איזה יופי!!

אנחנו כבר בבית.

הבוקר בובון חייך!
חיוך חדש.
הוא מתרגל אותו, ובצהריים אכל לבד, בכפית - מרק ולזניה. שתה מכוס בלי לטפטף.

והוא גם חזר לינוק אחרי שביתה של שלושה ימים.

עכשיו - אני הולכת ל-י-ש-ו-ן.

שוב תודה לכולן על העידוד והחיבוק והתמיכה, בטלפון, במייל, בפורום, ובפועל.
התחזקתי בעזרתכן מאוד!

איזה בובון אפרוחון! אני כבר מתה לראות אותו.
נשיקות ורפואה שלמה. חושבים עליכם הרבה. כולנו.

מדליקה נר לרפואה שלמה ומהירה.
גם בני עבר ניתוח בגיל שנה וקצת. והאמת שהיום הראשון אחרי (והלילה שלפני) היו יחסית קשים, אבל החלמתו המהירה נראתה לי אז פלאית לחלוטין.
זה היה ניתוח בטן, ובערב שאחרי הניתוח כבר הסתובב על רגליו במחלקה, מחייך חיוך נבוך לכולם.

אכן, ישנם שמנים שיכולים לעזור בחידוש תאים ורקמות, ובריפוי צלקות. אבל לילד בן שנה - לא הייתי ממליצה למרוח על הפה, מדולל ככל שיהיה. אם אפשר להוסיף טיפות רסקיו לכוס ממנה שותה - זה יכול לעזור.
לא לשים לו ישירות - זה ישרוף נורא - אין צורך להוסיף לאי-נוחות שלו.
החלמה מהירה.

מקווה שההתאוששות תהיה מהירה.
ושכולכם תרגישו טוב ותהיו בריאים.
@}

ממשיכים להחזיק אצבעות
גם אני. חושבת עליכם, ומקווה שילך מהר. ילדים מפתיעים לעיתים קרובות בכמה מהר הדברים משתפרים.

עדכון קצר:
הניתוח עבר בשלום ולבובון יש כעת פה חדש, קטן ומתוק.
ההתאוששות קשה. בצקת בקנה הנשימה, זיהום ממקור לא ידוע עם חום. שביתת הנקה.
אני שואבת והוא שותה מכוס. מסרב לאכול, מתקשה לישון.
הזיק בעיניים נעלם לעת עתה, אבל אני משערת שזה בגלל הכאב ושהסקרנות והשמחה יחזרו.
ושגם החיוך יחזור.
בינתיים אני איתו, יש לנו המון תמיכה ועזרה פיזית, והיום אפילו ישנתי שלוש שעות.
מקווה להשתחרר הביתה תוך יום-יומיים.
תודה לכל מי שהיה איתנו, בפועל, במחשבות ובתפילות.

ממשיכים להחזיק אצבעות

בהצלחה ורפואה שלימה!!!

אדמה יקרה!
אם במקרה תספיקי לקרוא- בין לבין- אז במקרה שהניתוח בבית החולים הסמוך לביתנו- את מוזמנת לבוא לכאן ולנוח בכל עת.
ואם לא- אז אנחנו נסתפק בהחזקת אצבעות ושליחת אנרגיות חיוביות לכולכם.

רק עכשיו ראיתי את הדף

מחזיקה אצבעות ומאחלת בריאות והצלחה !!

בהצלחה !

בהצלחה!

זה ממש עכשיו.

לבובון רפואה שלמה והחלמה מהירה.
וגם לאדמה טובה להרבה כוחות וכמובן הצלחה
נהייה איתך כל היום, וגם בימים הבאים.

היה לילה מוזר. אנחנו יוצאים עוד כמה דקות.
תודה על כל האיחולים והמחשבות.
בובון יוצא לדרך חדשה.

בוקר טוב!

אם זה ניתוח קצר
אמממ. ארבע שעות. לא קצר.

שוב בהצלחה!
ונזכרתי מהניתוח של בני (אחר לגמרי): אם זה ניתוח קצר (חצי שעה ומטה), כדאי (בהתייעצות עם הרופאים וידועם, כמובן) לתת אקמול לפני. אצלנו, הרופאים נתנו במהלך הניתוח (ידענו רק בדיעבד, בגלל זה חשוב שהם ידעו), אבל הוא התעורר מההרדמה לפני שהתחיל להשפיע. (יכול להיות שהניתוח שלכם הוא כזה שיצריך יותר מאקמול. לא יודעת).

וחושבים עליכם ועל בובון כל הזמן!

בהצלחה בהצלחה ונחשוב עליכם חזק מחר בבוקר.
הם מחלימים כל כך מהר, הרבה לפני שאנחנו מתרגלים לכל החדש הזה...

שיהיה בהצלחה!
אנחנו עברנו ניתוח אחר בגיל קרוב לשלוש.
מה שעזר מאד בבוקר הניתוח היה ואליום שנתנו לילדה,
זה טישטש אותה, וכל ההליכים של כותונת בית חולים, חדר המתנה לניתוח, מסכה על הפנים (להרדמה) כשהיא יושבת עלי בחדר הניתוח - כל זה עבר כמעט בצחקוקים.
ודבר נוסף, שלילדים יש כוח החלמה יותר ממה שאנחנו חושבים...
מחזיקים אצבעות, ושהכל יהיה בסדר.

(להבדיל, נשמח אם תחזיקו לנו אצבעות, הקטנה שלנו עם 40 חום מאתמול בלילה... ובדיוק לקראת שלוש וחצי שעות מהאקמול קופץ שוב לארבעים)

<סליחה על תוספת שאולי אינה במקומה, אבל הרגשתי צורך..>

_בהצלחהבהצלחהבהצלחה.
מחזיקה אצבעות להיום ובעיקר למחר!_
גם ממני.

גם אנחנו חושבים, מדמינים, מאחלים - וגם מחר בבוקר.

שיהיה בהצלחה. חושבת עליכם הרבה.

איך עוזרים לצלקות להחלים?
הגיס שלי, שהוא מפעיל זיקוקים, נכווה כל הזמן ותמיד יש איזה צלקת פעילה.
יש לו איזה מרקחת שהם מכינים לבד, ש"מעלימה" את הצלקות אחרי כמה זמן (זה לוקח קצת זמן, אבל בסוף לא רואים כלום)
החלמה של צלקת זה גם עניין אישי, אצל כל אחד זה משהו אחר, יש כאלה ברי מזל שלא צריכים עזרה בכלל (אולי אתם? אמן!)
בכל מקרה אם את רוצה שאני אברר פרטים, רק תגידי.
ושיהיה בהצלחה, החלמה מהירה ורפואה שלמה!

תודה כולן על החזקת האצבעות והצעות העזרה והתמיכה והחיבוק.


היינו היום בהכנה.
הכל תקין.
מחר זה "על אמת".
אני מפתחת פרפרים בבטן, אבל מנסה לתרגם אותם לציפיה אופטימית.
בובון יוכל לשתות מים ושהחולצה תישאר יבשה!
הוא יוכל לאכול רגיל!
איזה כיף!

באותו בית חולים, שתי קומות מעל - מאושפזת סבתו של האיש בטיפול נמרץ עם דלקת ראות. אני מאחלת לה החלמה. המשפחה שלו תבקר את שני הקצוות הדוריים של בני המשפחה... למרות זאת, ביקשתי להמנע מביקורים בלי תאום - לאפשר לו לנוח, לצבור כוחות, ולא להכניס חס וחלילה כל מיני זיהומים. מסתבר שבניתוחי פה יש סיכון מוגבר לזיהומים בגלל שמעורבות בעניין ריריות (שרון ג, אמא ל-5 - זה נכון?).


אני מבקשת מבאי ובאות האתר, מחר בשמונה בבוקר, לאחל לבובון רפואה שלמה והחלמה מהירה.
לא יודעת מתי אוכל לעדכן, אבל מבטיחה לנסות בהקדם.

_בהצלחהבהצלחהבהצלחה.
מחזיקה אצבעות להיום ובעיקר למחר!_
גמני.

בהצלחה בהצלחה, מחזיקה אצבעות שהכל יעבור קל, ועכשיו.

מתוחה למדיי
יש לך רסקיו? קחי בעצמך וגם תני לקטן.

מחזיקה אצבעות (אייקון הכי קרוב שאפשר). תשלחי לי מסר אם אני יכולה לעזור במשהו.

בהצלחהבהצלחהבהצלחה.
מחזיקה אצבעות להיום ובעיקר למחר!

אתמול מאוד רציתי לכתוב בדף, אבל האתר נעלם מהרשת לכמה שעות.
אני ברכבת הרים רגשית, מנסה להתאזן, מתוחה למדיי.

היום הכנה לניתוח - בדיקות דם, בדיקת רופא מרדים.
תחזיקו לנו אצבעות שבאמת ינתחו ולא יגלו איזו נזלת ערמומית או שיצוץ לו עיכוב אחר.

בהצלחה. שהחלק הקשה ביותר יהיה ההמתנה לניתוח (-: ושכל השאר יהיה כמתוכנן וכמצופה, והעיקר - שירגיש טוב הקטנטן.

איך עוזרים לצלקות להחלים?
אולי כדאי להתייעץ עם מישהו שמטפל בשמנים.

בכל מקרה, כדאי שיהיה רסקיו - לפני, אחרי - וגם לבנדר.

בהצלחה. שיהיה חזק, בריא ומאושר!!!

בהצלחה! הבנתי שגם חשוב להימנע מחשיפה לשמש, כדי שהצלקות לא יהיו בולטות.

בהצלחה יקירתי, שתעברו את זה הכי בקלות.

בהצלחה! מרגש...

אם את צריכה משאבת מדלה חשמלית (מיני אלקטרה אני חושבת) אז אני יכולה להשאיל לך.

עפרה (במבי, רמות השבים), תכתבי לי אם את צריכה משהו

אה, ואני גם הזמנתי מבתי מרקחת הומיאופטיים מתל אביב פשוט משלוח (הייתי בשמירת הריון וזה חסך לי בזמן לחוץ להטריח אנשים שיסעו בשבילי. אז משלמים 12 או 16 שקל וזה מגיע אלייך הביתה בזמן. שווה וחוסך טירטור).

מצטרפת לעניין הארניקה. רעיון מצויין.

בהצלחה!

בהצלחה!
(אולי זה טוב שלא היה הרבה זמן להתכונן?)

שיהיה בהצלחה!!
איך עוזרים לצלקות להחלים?
בעיקר להחלמה טובה. (אולי קצת לצלקות)
"ארניקה" - רמדי הומיאופתית, בפוטנץ 30CH,
אם שותה מים - אפשר לקנות בצורת גלובולים ולהמיס 3 כל פעם.
אם לא שותה אפשר לקנות בטיפות (נדמה לי שטיפה אלכוהולי, לא ניסיתי)
לתת:
לילה לפני הניתוח, הכי קרוב לניתוח שאפשר, מיד אחרי הניתוח, ואח"כ בהתאם לצורך.
עוזר נגד כאבים, להחלמה טובה ומהירה, להחזיר את הגוף והנפש לעצמם לאחר טראומה.
באיזה אזור את גרה? אם בת"א יכולה לשלוח אותך לבימ"ר ששם יתנו לך יעוץ מהימן.

ואח"כ בהתאם לצורך הכוונה היא לראות את המצב ולפי זה להחליט.
הומיאופתיה בעיקרון דוגלת בכמה שפחות ( ולא בכמה שיותר )
שוב שיעבור בקלות ובהצלחה.

איך עוזרים לצלקות להחלים?
אולי טיפים לצלקות אחרי לידה יעזרו:
ב"לידה פעילה" כתוב בעמ' 323 על תמיסת אם הומיאופתית של קלנדולה (ציפורני החתול) - תמיסה בלתי מדוללת, או לדלל 10 טיפות בשתי כפות מים רתוחים, לחטא ולזרז את ההחלמה. בכל בית מרקחת הומיאופתי יידעו.
גם שמן ויטמין E מוזכר, אבל רק אחרי שאין תפרים, שלא ימוסס אותם מוקדם מדי.
ובהצלחה!!!!!!

איך עוזרים לצלקות להחלים?
רק רעיון: אני יודעת שאמפולות ויטמין E (שמחוררים ומורחים) מזרזות החלמתם של תפרים אחרי לידה,
אמנם להבדיל, אבל אולי כדאי לבדוק עם מישהו שמבין ?
המון בהצלחה, בקלות ובמהירות

קיבלנו היום הודעה שהניתוח יהיה ביום חמישי. ככה מעכשיו לעכשיו.
לא התכוננתי בכלל. כבר חשבתי שיקח חודשים עד שנצליח לשמור על האף יבש מנזלת.
ביום רביעי בדיקות הכנה וביום חמישי על הבוקר הניתוח.

מתרגשת.

צריך להתארגן: אוכל, מי ידאג לפיצי (הוא כבר בן רבע לארבע), סדים למרפקים, משאבת חלב.

איך עוזרים לצלקות להחלים?

אני אישית לא אוהבת את ה"מיסחור" שעשו לפרוטק.
מתקנת את עצמי, התכוונתי ל"חיזוקית" שאומרים לקחת אותה כל החורף. ( אלא אם כן הם אחד )

אני לא ממש בעד לתת לטווח ארוך של חודשים ארוכים, בגלל האכיניצאה
הבעיה אתה היא שהיא מעוררת את מערכת החיסון, לכן היא לא טובה לשגרה (מערכת החיסון אמורה להתגייס לפעולה רק כשצריך), אבל היא מצוינת כדי לסדר שלושה שבועות בלי וירוס, וכדי לאפשר להתאושש מהניתוח בלי מחלות.

אבל לתקופה קצרה שצריך לקחת משהו, זה נשמעת לי אופציה.
בטח, זה הרעיון - לסדר בעזרת הפרוטק שלושה שבועות בלי וירוס.

לגבי הפרוטק, אני לא ממש בעד לתת לטווח ארוך של חודשים ארוכים, בגלל האכיניצאה. הוסבר לי פעם שהיא פועלת באופן דומה לאנטיביוטיקה בכך שהגוף מתרגל ואחרי שימוש ממושך אין לה השפעה. אבל לתקופה קצרה שצריך לקחת משהו, זה נשמעת לי אופציה.
לא שמעתי על "כיוחית" אני כבר פונה לאתר.

מה יש בפרוטק?
נדמה לי פרופוליס ואכינציה. אני אישית לא אוהבת את ה"מיסחור" שעשו לפרוטק.
לקראת ניתוח ובכלל שווה שיהיה מרפא שיוכל לתת מענה יותר "עמוק" למספר סימפטומים יחד.
כמו שכתבתי למעלה ( נדמה לי ) גם להכנת הגוף והנפש לניתוח וגם יכול מאוד לעזור עם ההחלמה ( אולי במקום הטישטוש שתיארה בקי ) שווה. אם את רוצה המלצה במדיטף תגידי.

לגור במדבר, רצוי על חוף הים...
יופי, באמת.
באוהל?


תודה על הרעיונות. אני חושבת שננסה דיקור ונפנה למדיטף.
מה יש בפרוטק? כלומר, אילו חומרים פעילים?

אנחנו עברנו ניתוח כשנבו היה בן 2.
זכור לי כחוויה לא קלה.
אמנם הנסיבות שלנו היו אחרות אבל מההתאוששות זכור לי ילד מעורפל לחלוטין וניזון רק דרך הוריד במשך 5 ימים. הכאבים היו קשים לו ובבית החולים סיממו אותו כל הזמן כדי שלא יסבול.
אחר כך בבית היה העונש הגדול. כאב לו והוא הרגיש לא טוב ופשוט ישב עלי במשך ימים שלמים. בבוקר הייתי מכינה לי על שולחן קטן אוכל ושתיה לכל היום והייתי מתישבת והוא עלי. לקום הייתי יכולה רק בערב כשבעלי חזר מהעבודה והיה מחליף אותי ואז הייתי טסה לשרותים. אצלנו ההחלמה נמשכה מעל חודש.
אני מאמינה שבמקרה שלכם זה יהיה שונה (אצלנו זה היה ניתוח בבטן) אבל תתכונני לתקופת החלמה לא קלה.
אגב בארה"ב קוראים בחיבה לסדים האלה no-nos כי הם במקום לאמר לילד כל היום no! הם אמנם לא נעימים אבל אם הילד מרגיש רע ומטושטש מתרופות הם גם לא כל כך נוראיים.


שיהיה לכם בהצלחה ויעבור בקלות.

מניעה:

1. אני גיליתי שעם הקטן שלי, חייבים להלביש אותו חם מדי מרגע שמגיע הקור, אחרת הוא מצונן נון סטופ. גם אחייניתי ככה. שיכבה ארוכה נוספת, גרביים ונעליים פק"ל. כובע בחוץ.
2. דיקור סיני למניעה.
3. סמבוק - מוצרים מסמבוק טובים מאוד.
4. ויטמין סי ופרוטק - עוזרים לחלק. שווה לנסות.

למדיטף יש כמה מוצרים טובים ( חברה סיפרה לי אתמול שהתחילה לתת "כיוחית" וכבר למחרת נגמר הסיפור.. )
יש להם אפשרות גם ליעוץ וגם לקניה דרך האתר
בהצלחה ותהיו בריאים. למתי נדחה הניתוח?

לגור במדבר, רצוי על חוף הים...

חברה שלי נותנת פרוטק, היא אומרת שפתאום הבן (שנה וחצי) לא מצונן כבר יותר משבועיים רצוף. @}

אם תגלי, תודיעי (הקטנצ'יק שלי עם נזלת קבועה, מאז גיל 4 ח').
בעקרון אומרים שויטמין C, רצוי ממקורות טבעיים, אמור לעזור. לא זוכרת אם הוא בגן - אם כן, להוציא למשך התקופה שלפני הניתוח, ליתר בטחון.

אווווווווף.
אוף.
הניתוח נדחה.
בובון מצונן ולא יכול להכנס ככה להרדמה. הוא אמור להשאר נקי מנזלת והתקררות בדרכי הנשימה שלושה שבועות לפחות לפני הניתוח.
אבל אנחנו כבר בחורף והנזלת באה והולכת...
רעיונות למניעה? מישהו?

אדמה טובה יקרה
כמה דברים שזכורים לי מהניתוח של לייה בעיניים -
כמה ימים לפני הניתוח ובמשך שבועיים אחרי נתנו ארניקה במינון הומאופטי - עוזר לגוף ולנפש להתמודד עם טראומות, מאחה רקמות ועוד...
אפשר גם להיעזר בהומאופטיה קלאסית לקבלת תרופה יותר מדוייקת עבורו לתמיכה בתהליך.
סיכמנו באופן מאוד ברור עם המנתח שלא נפרד ממנה לפני שנרדמה ושנהיה נוכחים בהתעוררות הראשונית. הצוות כיבד את רוב ההסכם בקשר להרדמות אבל כדי שלא תתעורר לפני שיצאה מחדר ניתוח (לא הסכימו שנכנס לחדר ניתוח עם סיומו), נתנו לה יותר חומר מטשטש כל שהוא שעשה את ההתעוררות יותר ארוכה וקשה ממה שיכלה להיות, כמובן מבלי להסביר לנו לפני כן...
בזמן הניתוח ישבנו בשקט, בעיניים עצומות (ניתוח קצר, לא חמש שעות...), בדמיון מודרך ספונטני. ראיתי אותה שובת בדר הניתוח ונתתי לכל אחד מאנשי הצוות שראיתי כשליוויתי אותה תפקיד אחר - הם הפכו למלאכים שומרים העושים מלאכתם עם אור הזורם מידיהם, הבאתי את עצמי למקום של בטחון, בבריאות שלה, במטפלים שלה ובקב"ה. זו הייתה חוויה מאוד טובה כי הרגשתי שאני שותפה לעשייה ובאיזה שהוא אופן מגינה עליה כך, דרך התודעה שלי.
בעניין איחוי צלקות חוויתי על בשרי לאחרונה - שמן ויטמין E, (גם שמן נבט חיטה) ושמן לבנדר, צריך להזהר עם חשיפה לשמש.
חמותי שעברה ניתוח בפנים השתמשה ב Ferrum phosfericum D12 - באבקה, מומס במעט תמצית קלנדולה וזה זירז מאוד את התהליך.
בעניין הביקור בבי"ח - לאחרונה הייתי בעצמי מאושפזת והגמדים באו לבקר. הגדולה (שלוש וחצי) מאוד התקשתה בביקור הראשון, ולכן בפעמים הבאות הן באו באופן מתוכנן לעשרים דקות עם תוכנית קבועה של מה עושים בדקות האלו (מקריאים סיפור ביחד ברוב הביקורים...), כשיש להן את סבא וסבתא לתמיכה אישית פיזית... למרות הקושי הרגשתי שזה היה חשוב ולא התעוררו בהן פחדים בכל מה שקשור לבי"ח רופא וכד'. יכול להיות אבל שזה קשור לעובדה שאני אמא שלהם ולא אחות...
מאחלת לך המון כוחות במסע הזה. ושולחת לך הרבה אור.

לגבי הגדול בבית החולים: גם מנסיוני, מאוד לא מומלץ לקחת בן שלוש וחצי לבית החולים. גם ילדי, גם אחייני ואחרים בגילאים דומים הגיבו לא טוב. פחדים לכמה שנים. קשה להם מאוד לראות, במיוחד אנשים מוכרים ואהובים במצב שנראה להם "משונה ומפחיד".
אבל אני מצטרפת להמלצות לצרף אותו להכנות, כדי שיוכל לדמיין איפה זה ואיך זה נראה שם (זה מקטין פחדים) וגם להמלצות לצלם קצת אחרי, את המסביב.
ושוב ובהצלחה!

מה עם לקחת את הגדול לסיור מקדים?
זה באמת רעיון, לצרף להכנה של בובון גם את פיצי.
בימים האחרונים פיצי מחקה את הפה של בובון, במיוחד בזמן ארוחות. הוא מותח את הפה לצדדים עם הידיים. בעיני זה סימן לא רק להזדהות, אלא שהוא מבין שמשהו קורה עם זה, בדיוק כעת.