על ידי צפריר_שפרון* » 20 אפריל 2007, 09:20
דתי,
בתוליה של אהובתך, או אבדן בתוליה, אינו הנושא, אלא רק המשל.
שכן, לא השאלה האם היא בתולה במובן הפיזי, או אם היא בתולה ברמה הזו של נסיון מיני, היא השאלה המרכזית, המעלה התחבטות אצל מי שאתה הוא, אלא, וזה חשוב, אופיה של זו, שעושה מעשה, שלכאורה, אינו מקובל בקהלה.
שכן, כבר היה לה חבר, והוא היה חילוני, כלומר, כבר מחוץ לקהל "המקובל", כלומר, כבר יצאה אל פתח האוהל, במובן הזה, שפרצה את ההתנהגות המקובלת, את הגבול החברתי.
שכן, כבר חצתה את קו הבתולין, ביודעה שמעשה זה, נמצא כטאבו, בחברה בה היא חיה.
מכך, במובן הזה של השאלה שעולה בך, עולה התהיה, האם לקשור את גורלך בגורלה, שכן, היא עצמה, איננה מייחסת חשיבות כל כך גדולה למסורת, כפי שאתה.
כלומר, אם הנך מעוניין בחיי נישואים, בזוגיות, בהקמת משפחה על פי הכללים המקובלים בקהלך, ואינך אלא מעוניין, לשמור על ה'בתולים' במובן הזה של קיום מנהגים רווחים, ומצוות כפי שמפורשות על ידי הקהל, ובמובן הזה לחיות ולהחיות את משפחתך, מתוך היצמדות לכללים וחוקים נוקשים, טוב יהיה אם תבחר לך אשה אחרת, חסודה, בתולה, תמה, שתכיר אך ורק את גופך, ותלמד איתך את המין, בעוד אתה לומד איתה.
מאידך, אם אתה עצמך, נוטה להרחבת הגבולות, ומוכן לבדוק את אמונותיך, מנהגיך, על פי מי שאתה הוא, תהיה אשר תהיה, ונושא זה של עצמאות, ופעולה אישית, כמו יחסי מין, כשעולה מאהובתך, במקום מסוים מצביע בעבורך, על כך שזו, הדמות הזו, תאפשר לך, את לימודי עצמך, במובן הזה, העקרוני, של מורשת ומסורת אל מול האדם הפרטי וגחמותיו, (חיי אברהם אבינו) אז, זו האשה, שעצמאותה הבסיסית היא-היא היא כנותה העצמית, שנמצאת ישרה עם עצמה, ונמצאת ישירה מולך.
מכאן, שמעשיה, הם העניין, ומעשיה מצביעים על כך, שאיתה, תִּיבָּנֶה תשתית לבירור הזה, האישי, הזוגי, והרוחני-גופני.
כך, שתשתית זו, עשויה להניף את מי אתה הוא, את מי שאתם הם, לגבהים, בם, נמצאת הנפש כמו מוותרת על כוח המשיכה, ומעופפת באוויר, בסלסוליה, בחן תנועותיה, בעוד רשת הבטחון, זו הפרושה בינך ובין מוצקות האדמה, היא המסורת והמורשת.
לכן, התבוננות פנימה, תניח בחינה מחודשת, כללית, האם, במובן הזה של אהבה והערכה, תכונה זו של עצמאות מחשבתית, עצמאות בפועל, אצל אשה, כל אשה, נמצאת מוערכת על ידך, או מאיימת עליך.
כאן, היצמדות לעשרת הדיברות, כרשת הבטחון הזו, בבחינת ההצעות אלה, לניהול חיים תקינים, בעבור אלה בני האנוש, היא המתבקשת מכל אדם ואדם.
הישענות על פרשנויות חכמות, על מסרים כללים, גם היא אכן מתקיימת, במיוחד בקהלך, עם זאת, בפועל, בחדר המיטות הזוגי, בחיים כפי שהם החיים, במארג הזה, הנבנה כמשפחה, כל אלה הם רק הרקע, התפאורה.
שכן, בפועל, גם בקהלך, דיברות מפורשות נמצאות מופרות, ויחסי מין מתקיימים גם מחוץ לנישואין, בדיוק כפי שבכל קהילה אנושית, דתית או חופשית.
ובמובן הזה, התנהגות אנושית, היא התנהגות אנושית, גם אם מוצנעת - עדיין מתקיימת.
ומכאן, מתבונן באמונתך, מתבונן ברצונך להיצמד אל המורשת והמסורת, מתבונן בתפקידך - לסלול בעבור עצמך את הדרך המתאימה - למי שאתה הוא, תהיה אשר תהיה.
בתולים במובן הזה, קסומים באשר הם, דווקא מתוך כך, שטומנים בחובם, את פתיחת השערים אל ההבשלה הזו, אל איחוד מלא.
וכאשר ההבשלה הזו, כבר הונכחה, נמצאת קסומה דווקא, הידיעה כי האיחוד המלא כבר מוכר, ברמה הזו הגופנית, מה שמאפשר איחוד מיני, מבלי השתתקות ההשתוקקות מאחורי סורג ובריח.
כאן, בכנותה, לא רק שסיפרה לך על מצבה, אלא, במרומז, הניחה את ההצעה הזו, לבדוק, ברמה המינית, את התאמתכם לחופה ומעשים טובים.
הזמנה זו, ככל שתהיה סמויה, נמצאת כמוקד סערת הנפש אותה אתה חווה.
היענות להצעה, למרות שלא נאמרה מפורשות, או אי היענות להצעה זו, היא הבירור.
שאם נמצא מתנגד, במובן הזה, לחיות עם אשה, שבמעשיה, בעצמאותה ובישירותה, מאיימת על אמונתך, מניח שם.
אם נמצא מסכים, כמו כורת ברית, עם אשתך, לאפשר, בבית פנימה, גם את ההיבט האישי, גם אם היבט זה, עדיף שיוצנע, מפאת כבוד הקהל והמורשת.
אז, מאשר שהדרך האישית, בה נקטה אהובתך, היא הצובעת את גווני חייך, במובן הזה, שגם אתה עצמך, בוחר לבחור, על פי ההווה, מתוך האירועים, את הנכחתך, כפי ששלם עם עצמך בכל המובנים, הגופניים, הרגשיים והמנטאליים.
התבונן באלה.
תודה.
<שלם>
דתי,
בתוליה של אהובתך, או אבדן בתוליה, אינו הנושא, אלא רק המשל.
שכן, לא השאלה האם היא בתולה במובן הפיזי, או אם היא בתולה ברמה הזו של נסיון מיני, היא השאלה המרכזית, המעלה התחבטות אצל מי שאתה הוא, אלא, וזה חשוב, אופיה של זו, שעושה מעשה, שלכאורה, אינו מקובל בקהלה.
שכן, כבר היה לה חבר, והוא היה חילוני, כלומר, כבר מחוץ לקהל "המקובל", כלומר, כבר יצאה אל פתח האוהל, במובן הזה, שפרצה את ההתנהגות המקובלת, את הגבול החברתי.
שכן, כבר חצתה את קו הבתולין, ביודעה שמעשה זה, נמצא כטאבו, בחברה בה היא חיה.
מכך, במובן הזה של השאלה שעולה בך, עולה התהיה, האם לקשור את גורלך בגורלה, שכן, היא עצמה, איננה מייחסת חשיבות כל כך גדולה למסורת, כפי שאתה.
כלומר, אם הנך מעוניין בחיי נישואים, בזוגיות, בהקמת משפחה [b]על פי הכללים המקובלים בקהלך[/b], ואינך אלא מעוניין, לשמור על ה'בתולים' במובן הזה של קיום מנהגים רווחים, ומצוות כפי שמפורשות על ידי הקהל, ובמובן הזה לחיות ולהחיות את משפחתך, מתוך היצמדות לכללים וחוקים נוקשים, טוב יהיה אם תבחר לך אשה אחרת, חסודה, בתולה, תמה, שתכיר אך ורק את גופך, ותלמד איתך את המין, בעוד אתה לומד איתה.
מאידך, אם אתה עצמך, נוטה להרחבת הגבולות, ומוכן לבדוק את אמונותיך, מנהגיך, על פי [b]מי שאתה הוא[/b], תהיה אשר תהיה, ונושא זה של עצמאות, ופעולה אישית, כמו יחסי מין, כשעולה מאהובתך, במקום מסוים מצביע בעבורך, על כך שזו, הדמות הזו, תאפשר לך, את לימודי עצמך, במובן הזה, העקרוני, של מורשת ומסורת אל מול האדם הפרטי וגחמותיו, (חיי אברהם אבינו) אז, זו האשה, שעצמאותה הבסיסית היא-היא היא כנותה העצמית, שנמצאת ישרה עם עצמה, ונמצאת ישירה מולך.
מכאן, שמעשיה, הם העניין, ומעשיה מצביעים על כך, שאיתה, תִּיבָּנֶה תשתית לבירור הזה, האישי, הזוגי, והרוחני-גופני.
כך, שתשתית זו, עשויה להניף את מי אתה הוא, את מי שאתם הם, לגבהים, בם, נמצאת הנפש כמו מוותרת על כוח המשיכה, ומעופפת באוויר, בסלסוליה, בחן תנועותיה, בעוד רשת הבטחון, זו הפרושה בינך ובין מוצקות האדמה, היא המסורת והמורשת.
לכן, התבוננות פנימה, תניח בחינה מחודשת, כללית, האם, במובן הזה של אהבה והערכה, תכונה זו של עצמאות מחשבתית, עצמאות בפועל, אצל אשה, כל אשה, נמצאת מוערכת על ידך, או מאיימת עליך.
כאן, היצמדות לעשרת הדיברות, כרשת הבטחון הזו, בבחינת ההצעות אלה, לניהול חיים תקינים, בעבור אלה בני האנוש, היא המתבקשת מכל אדם ואדם.
הישענות על פרשנויות חכמות, על מסרים כללים, גם היא אכן מתקיימת, במיוחד בקהלך, עם זאת, בפועל, בחדר המיטות הזוגי, בחיים כפי שהם החיים, במארג הזה, הנבנה כמשפחה, כל אלה הם רק הרקע, התפאורה.
שכן, בפועל, גם בקהלך, דיברות מפורשות נמצאות מופרות, ויחסי מין מתקיימים גם מחוץ לנישואין, בדיוק כפי שבכל קהילה אנושית, דתית או חופשית.
ובמובן הזה, התנהגות אנושית, היא התנהגות אנושית, גם אם מוצנעת - עדיין מתקיימת.
ומכאן, מתבונן באמונתך, מתבונן ברצונך להיצמד אל המורשת והמסורת, מתבונן בתפקידך - לסלול בעבור עצמך את הדרך המתאימה - [b]למי שאתה הוא[/b], תהיה אשר תהיה.
בתולים במובן הזה, קסומים באשר הם, דווקא מתוך כך, שטומנים בחובם, את פתיחת השערים אל ההבשלה הזו, אל איחוד מלא.
וכאשר ההבשלה הזו, כבר הונכחה, נמצאת קסומה דווקא, הידיעה כי האיחוד המלא כבר מוכר, ברמה הזו הגופנית, מה שמאפשר איחוד מיני, מבלי השתתקות ההשתוקקות מאחורי סורג ובריח.
כאן, בכנותה, לא רק שסיפרה לך על מצבה, אלא, במרומז, הניחה את ההצעה הזו, לבדוק, ברמה המינית, את התאמתכם לחופה ומעשים טובים.
הזמנה זו, ככל שתהיה סמויה, נמצאת כמוקד סערת הנפש אותה אתה חווה.
היענות להצעה, למרות שלא נאמרה מפורשות, או אי היענות להצעה זו, היא הבירור.
שאם נמצא מתנגד, במובן הזה, לחיות עם אשה, שבמעשיה, בעצמאותה ובישירותה, מאיימת על אמונתך, מניח שם.
אם נמצא מסכים, כמו כורת ברית, עם אשתך, לאפשר, בבית פנימה, גם את ההיבט האישי, גם אם היבט זה, עדיף שיוצנע, מפאת כבוד הקהל והמורשת.
אז, מאשר שהדרך האישית, בה נקטה אהובתך, היא הצובעת את גווני חייך, במובן הזה, שגם אתה עצמך, בוחר לבחור, על פי ההווה, מתוך האירועים, את הנכחתך, כפי ששלם עם עצמך בכל המובנים, הגופניים, הרגשיים והמנטאליים.
התבונן באלה.
תודה.
<שלם>