על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 06 יוני 2010, 21:57
לא פשוט בכלל.
גם אצלי בת 5 ובטוח יותר ממורכזת, גם כי היא בת יחידה וגם כי היא חיה רק עם אמא. אם במקרה אני לא מתייחסת , נניח שוטפת כלים וכאלה, רוב הסיכויים שהיא פשוט תלך לסבא וסבתא הם שכנים שלנו, כלומר לא די שהיא במרכז שלי היא במרכז של 3-4 מבוגרים (ברור שאבא שרואה אותה פעם בשבוע ימרכז, אלא מה).
הכי קשה זה אם חלילה באה אלי חברה בלי ילדים. אני משתדלת להיפגש בלכעדיה אבל גם חשוב לי שהיא תלמד להתחשב. בגן היא מאד למדה שהיא לא מרכז העולם ולהתחשב אבל אתי זה לפעמים קטסטרופה. אני כן רואה שיפור והתקדמות ככל שהיא גדלה, גם כי היא מסוגלת ליותר וגם כי אני דורשת ממנה יותר. היא יותר מעסיקה את עצמה, מסוגלת לשחק לבד ולתת לי לנוח בצהרים אם אני מוכרחה, אבל כשיש אנשים נוספים אצלנו בבית זה הרבה יותר בעייתי, קשה לה לקבל שבאים בלי ילדים או להפסיק להציק לי אם יש אורח.
אני עובדת על זה. לצערי זה לא קורה מספיק כדי ליצור שגרה.
מתוך דברים אחרים שהיו לי בעייתיים בהורות, אני בונה על זה שהזמן וההתמדה, ההסברים יעשו את שלהם וככל שהיא תגדל יעשה קל יותר. היום היא הרבה יותר מקבלת בקלות אם היא שומעת שאני הולכת לענייני לעשות משהו נעים לעצמי כמו לרקוד או כל דבר אחר שמבהיר לה שיש לי חיים בלעדיה ולא רק עבודה והיא.
לדעתי זה יעבור עם הזמן אם אני אהיה עקבית ואתמיד בלהבהיר לה את המסר.
לא פשוט בכלל.
גם אצלי בת 5 ובטוח יותר ממורכזת, גם כי היא בת יחידה וגם כי היא חיה רק עם אמא. אם במקרה אני לא מתייחסת , נניח שוטפת כלים וכאלה, רוב הסיכויים שהיא פשוט תלך לסבא וסבתא הם שכנים שלנו, כלומר לא די שהיא במרכז שלי היא במרכז של 3-4 מבוגרים (ברור שאבא שרואה אותה פעם בשבוע ימרכז, אלא מה).
הכי קשה זה אם חלילה באה אלי חברה בלי ילדים. אני משתדלת להיפגש בלכעדיה אבל גם חשוב לי שהיא תלמד להתחשב. בגן היא מאד למדה שהיא לא מרכז העולם ולהתחשב אבל אתי זה לפעמים קטסטרופה. אני כן רואה שיפור והתקדמות ככל שהיא גדלה, גם כי היא מסוגלת ליותר וגם כי אני דורשת ממנה יותר. היא יותר מעסיקה את עצמה, מסוגלת לשחק לבד ולתת לי לנוח בצהרים אם אני מוכרחה, אבל כשיש אנשים נוספים אצלנו בבית זה הרבה יותר בעייתי, קשה לה לקבל שבאים בלי ילדים או להפסיק להציק לי אם יש אורח.
אני עובדת על זה. לצערי זה לא קורה מספיק כדי ליצור שגרה.
מתוך דברים אחרים שהיו לי בעייתיים בהורות, אני בונה על זה שהזמן וההתמדה, ההסברים יעשו את שלהם וככל שהיא תגדל יעשה קל יותר. היום היא הרבה יותר מקבלת בקלות אם היא שומעת שאני הולכת לענייני לעשות משהו נעים לעצמי כמו לרקוד או כל דבר אחר שמבהיר לה שיש לי חיים בלעדיה ולא רק עבודה והיא.
לדעתי זה יעבור עם הזמן אם אני אהיה עקבית ואתמיד בלהבהיר לה את המסר.