גם אני רוצה עוד אחד!
והקטן עוד לא בן שנה ואני רוצה כבר כמה חודשים. זה מאד מרגש אותי. ממלא אותי אהבה. מצד שני קשה לי מאד ההתנהלות בבית - סידור/בישול ואין מה לדבר על ניקיון. ממש בקושי. וגם קשה לי מאד ההתנהלות עם הבכור. וקשה לטפח ולהשקיע בזוגיות ומיוחד במיניות וכמובן העייפות, אוי העייפות ולקום כל לילה כמה פעמים ולהניק.
אז מאיפה הרצון החזק, הכמיהה והערגה לעוד תינוק? מאיפה? .

אני רוצה עוד אחד..

ורד דרור ותינוקי- מזל טוב לגיל שנה, אשמח לשמוע חוויות, מה אתם עושים, אוכלים, אומרים וכל מיני...

ילדתי ב ז' תשרי, היום לפני שנה בדיוק!
25 לספטמבר 2009 שזה עוד שבוע וחצי
מזל טוב מזל טוב לגיל שנה
(-:

לטובת נשים בנות 40 שנכנסות להריון, ורוצות עידוד...
כיף ואושר גדול לנו במשפחה. תודה לכל היקום שסידר לנו ככה.

סוף סוףיש לי זמן קצת להיכנס לכאן.....

תודה על הברכות, יקירה
כן ילדתי, הקטן כבר בן חודש. קוראים לו: בן. כשמו כן הוא
אני מרגישה כבר טוב אחרי הקיסרי הזוועתי
תענוג בן קטן כזה בבית אחרי שתי בנות גדולות
נכון, כיף לחזור לזה??


נהנית מכל רגעעעעעעע

בן כמה הקטן שלך??

יכול להיות ששינית את ההגדרה של מצב הפעולה ל-דיבורית אישית או משהו דומה. תכנסי להגדרות ותנסי שם באיזור של ההתקנים

איזה נוקיה?
[url=http://www.nokia.co.il/get-support-and-software/product-support/nokia-3100]באתר של נוקיה[/url] יש חלונית קטנה ותגללי עד שתגיעי לדגם שלך.
תגיעי לדף שמציע לך מדריכי הפעלה, הדגמות וגם פורומים.
או "בפורום הרלוונטי בתפוז" , תשאלי ואני משער שישמחו להפנות אותך לאן שצריך.
בהצלחה.

צוויל

שישי בצהריים הוא זמן צוין לדבר עליו.
אנחנו עד 13 בפעילות מוסדרת:-] (גם אצלך, בטח)

{}
ישנתי. עד שקמתי בארבע עם כאב ראש איום, בסוף נכנעתי לכדור תודה לאלוהים על האקמול. ואז אחרי שהראש הפסיק לפעום נרדמתי.
כנראה שאני צריכה לתת קצת יותר יחס לעייפות שלי וללכת לישון...

יום שישי, אחרי צהריים, גן שעשועים או אצלך. הולך? (קצר)

זה מה שעושים: הגדרות, קישוריות, בלוטות'. בהצלחה

יכול להיות שחברת אותו בטעות לאיזה bluetoothבאיזור: תכנסי ל"הגדרות" או "חיבורים" ותנסי לסגור את האופציה.

גם לי זה קרה, יש מצב שכשרצית לטעון אותו, הכנסת בטעות את הצ'ופצ'יק לחור של האוזניה. הכי טוב, אם יש לך אזניה לטלפון, להכניס את הצ'ופצ'יק שלה לחור המתאים ולהוציא שוב - זה אמור לבטל את מצב האזניה ולהחזיר את הטלפון למצב רגיל. ואם אחן לך, תנסי עם הצ'ופצ'יק של המטען - להכניס ולהוציא מהחור של האוזניה. בהצלחה.

את יודעת, אפשר להיות עם ולהרגיש בלי.
צלצלי אלי ואספר לך:-)

ההודעה האחרונה היא ממני, [po]אל פקה[/po]

הי, כן, אנחנו לא כל כך פוקדים את המפגשים לאחרונה, כי אנחנו לא בחיפה באופן זמני-בערך-קבוע (סיפור ארוך...)
בנות באופן על צאצאיהן הן קבוצה מובחרת גם לדעתי :-) , שמחה שנהנית. אולי נתראה בהזדמנות, אני קופצת לעתים לחיפה ואולי אפקוד את המפגשים יחד עם הקטנטנה.
לגבי החיתולים - לדעתי בחורף הם תוספת מחממת לישבן, מה רע.

הי, רק עכשיו ראיתי שכתבת לי. את מוזמנת לבוא.
תתקשרי אלי ונתאם. אני באפס-חמש-שתיים- ארבע-חמש-חמש-אפס-שש-שבע-ארבע
רונית

קטע חזק ההורמונים האלו, שמחזיקים אותנו האימהות באוויר.
אצלינו התינוק הזה הוא מה שנקרא בן זקונים אמיתי.
ראשית אנחנו ההורים כבר בגיל מבוגר, לא שאני מרגישה כך,,,
לבד מזה הילדים שלי ממש גדולים, הכי צעיר בן 7.
חוויה מומלצת לכולכן...

הי [po]אילה א[/po]
העניין הוא לא הקערה, אלא הידיים שלי שעסוקות במשהו אחר...
אבל אני אכן אומרת לו משהו כמו מה שהצעת, לא מתעלמת מהסימן שלו

לגבי הקושי, גם אני הרגשתי עם איתמר (הגדול שלי) בעיקר שמחה ולא כ"כ הבנתי למה מדברים על קושי כולם...
עם הזמן וירידת ההורמונים זה הפך ליותר מציאותי ולא רק "היי", כמו החיים עצמם.
עכשיו עם השני- אני כבר מבינה למה מדברים על קושי. אני לומדת הרבה על ענווה, ועל החיים שאכן דורשים פשרות לפעמים
הקושי , דרך אגב, הוא לא בטיפול בתינתינוק , אלא בניהול הדינמיקה וחלוקת הזמן, והכרה בכך שאין מושלמות...
קשה לאנשים טוטאליים...

[u]לא מתפנה לקחת אותו[/u]
כדאי להחזיק קערה לידכם במקרה כזה ואם לא מסתדר אז להגיד לו סליחה אני רואה שאתה צריך פיפי אבל תעשה עכשיו בחיתול

אני מרגישה אשמה : לכולם קשה קשה קשה ורק לי קל
אני אומרת לעצמי אולי משהו דפוק במנגנונים שלי אולי זה בגלל שחיכיתי לזה איזה עשר שנים או יותר אבל קל לי
ואם משהו מתקשה לי פתאום אני מסתכלת עליה ועובר לי
תגידו גם אתן מזיעות כאילו אוגוסט עדיין לא תם ? מישהי אמרה לי שזה קשור להנקה
היום חשבתי לתת לה טעימה ראשונה של אוכל אבל מצד שני אני חושבת כל יום שהיום כבר איזה שבועיים

[u]לא האמנתי שהאימהות תהיה כל כך מאתגרת עבורי[/u]

היי אמא של תמרה וכולכן,
הרבה תפיסות ותיאוריות שליוו אותנו לפני האמהות מתנפצות אל מול מציאות שונה לחלוטין, תובענית הרבה יותר.
וזה ממשיך כך לאורך כל ההורות, עם הילד השני ואח"כ עם השלישי, וגם כשהילדים גדלים, כל פעם אתגר חדש מציף אותנו.
עם הזמן לומדים לצפות לזה ופחות חשים אכזבה או התשה קשה
ועדיין - יש לי מצבים שאני לא מאמינה כמה האמהות מאתגרת עבורי...

לגבי בלי חיתולים -

אני מוצאת את עצמי מפשפשת אותו מבלי שעשיתי איזו החלטה "להוריד את החיתולים".
זה מרגיש לי (עבורי) יותר נכון ופחות מלחיץ.
רוב הזמן הוא עם חיתול, קקי כמעט לחלוטין רק בכיור (או על הדשא...), פיפי לפעמים בכיור, לפעמים בחיתול, לפעמים עלי, לפעמים על המזרון...
אני לא מנסה לתפוס את זה, אין לי כל השתדלות סביב זה.
כשאני מרגישה שהוא צריך פיפי או קקי - קדימה לפשפוש
וכשאני עסוקה בדברים אחרים - אני בכלל לא חושבת על הקקי-פיפי שלו.
עם בני האמצעי גם עשיתי כך תקופה. לא יודעת אם זה קשור, אבל הוא נגמל לחלוטין מחיתולים בגיל שנה ושמונה.

גויאבות- אני אוכלת גויאבות חופשי חופשי ואין כל תופעות לוואי.
יש לי סברה שהיא נושא בפני עצמו - מה גורם לגזים אצל תינוקות.
אני לא בטוחה שמדובר באוכלים מסוימים.
לפעמים אני חושבת שמדובר בעיקר במה שהאמהות [b]מאמינות[/b] שגורם לגזים. מה שלימדו אותנו.
איכשהו אני לא מאמינה שהאוכל כל כך משפיע והילדים הפרטיים שלי כמעט מעולם לא סבלו מגזים. לעיתים רחוקות.
אולי סתם יש לי מזל.
מה אתן אומרות?

_מה דעתך לעשות פיקניק באוטו, של אוכל שאת מארגנת בבוקר, לוקחת איתך, שמה במקרר, ואולי אפילו מחממת, אם יש איך, לפני שאת אוספת את הילדים.
ככה לא תגיעו רעבים הביתה..
אם מורכב מידיי, כל האוכל, אז לפחות לתת להם משהו, פיתה עם ריבה, לפני שחציתם את פתח הבית.
בבוקר לרחוץ מראש את הירקות לארוחת הערב.
עושים כולם פיפי תמיד יש עץ לרפואה, שצריך שהבן ישקה אותו, לפני החזרה הביתה.
להשאיר במקרר צלחת פירות, שכולכם אוהבים.
ושלא תביני לא נכון, אני הולכת לצטט את העצות האלו, אצלי בדף.
העבר | מחק | [po]קישורכל הריון הוא התחלה[/po] (26.10.2009 09:37):
אולי טרמוס באוטו עם שוקו, ושלוש כוסות._

מה פתאום, אנחנו תנועה חתרנית שהולכת ומתפשטת (או מתחתלת).
אגב, את מוזמנת להגיע למפגשים החיפאיים. אנחנו כבר המון זמן לא היינו, אבל הם מומלצים בחום.

לבקשתך, כל הריון הוא התחלה...
אנחנו כבר כמעט שבועיים בלי חיתולים. חלק מהזמן אנחנו כן שמים חיתול, אבל הוא די מסמן לנו ואז מורידים
הוא נכנס לעניין די מהר, משתף פעולה וגם מודיע
אניחנו גם קולטים את הסימנים שלו. גם צפינו הרבה זמן (היתה לו תפרחת חיתולים נוראית והוא בילה שעות בלי חיתול, וכך קלטנו את הדפוסים שלו), ולפעמים זו פשוט הרגשה.
עם זאת, בגלל שיש פה עוד ילדון (שמקנא...) ויש עוד עיסוקים , לפעמים הוא עם חיתול, ולפעמים אני גם קולטת שהוא צריך, אבל לא מתפנה לקחת אותו והוא עושה בחיתול :-(
נקווה שזה לא יהרוס את התהליך, הבננתי שאפשר לעשות חלקי
זהו, זה די מגניב . תשאלי בשמחה עוד אם בא לך
זה לא מסובך, פשוט תורידי ת'חיתול לכמה שעות ביום ותתחילי

היא עם חיתולים. אני לא מהמשקיעניות. אין לי מספיק סבלנות או זוגות מכנסיים בשביל זה...

הי, כן, בסוף יולי. חיפה הולכת ומתרחבת :-)

מדור משפחתי - את אני תמיד קוראת ראשון. מאוד אוהבת את הכתבות האלה.

אני חושבת שהייתי מצטלמת, כן. יש בזה משהו יפה, לטעמי.
הנה דןגמה -
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=677502&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

זו גרסת האינטרנט, בעיתון זה 2 עמודים ועם קצת יותר תמונות

[u]וגם- אם יש מישהי בחיפה שבא לה להראות לי ביצועים בשטח- אני מאוד מעוניינת לראות הלכה למעשה. מישהי עם תינוקי ממש קטן. אנחנו בני חודשיים...[/u]
ממליצה לך לפנות ל [po]יש לי אוצר[/po] . היא חיפאית והאוצרה החדשה שלה היא באותו גיל, מפושפשת בכיף (ואימה ממש חמודה).

גורם לטירוף חושים בבטן. לפחות אצלנו. ראי הוזהרת.
גם אני ממש שמחתי שהגיעו הגויאבות.
אבל אצלינו, אחרי שעבר זעם הבטן, הפכנו את זה לשיר משפחתי- יותר לא גויאבה ציצי- אבא גויאבה.

גויאבות, באמת? אוף.. למה? זה גורם לגזים?

"מצב משפחתי" הוא מדור מקסים, 2 עמודים שלמים בסוף המוסף של שבת. מראיינים את כל בני הבית ומספרים על אורח החיים שלכם, איך הכרתם, איך ואיפה אתם גרים עם תמונה משפחתית של כולכם. אני מכורה למדור הזה, הוא מקסים ולומדים ממנו הרבה על משפחות בארץ. הוא בכלל לא צהוב, מאוד אישי ונעים.

מידע על פירות העונה, הידעתן?
לא אוכלים גויאבה כשמניקים!!!

וגם- אם יש מישהי בחיפה שבא לה להראות לי ביצועים בשטח- אני מאוד מעוניינת לראות הלכה למעשה. מישהי עם תינוקי ממש קטן. אנחנו בני חודשיים...

מתחילה לשקול- בלי חיתולים.(עוד לא ניסיתי.)
ספרו קצת על סדר היום שלכן.
וגם על הסימנים שלפני ההשתנה...

[u]זה משתנה?[/u]
בטח שזה משתנה.
תהני מכל רגע.

איזה דף מעולה
תמרה נולדה ב10/08, לא להאמין, זה נראה כל כך מזמן
ילדנו אותה בבית בלידה מדהימה ומרגשת
ממש רוצה למצוא זמן לכתוב את סיפור הלידה, איך עושים את זה? לא רק במימד בזמן הפיזי בין הנקה למשחק להרדמה, איך מפנים מספיק מרחב במחשבה?
היום זה עדיין נראה לי בלתי אפשרי, זה משתנה?
לא האמנתי שהאימהות תהיה כל כך מאתגרת עבורי

ילדנו את אוריה לקראת האביב...ב 30-03....הוא מגיע ממקום של מעט שקט ושלווה...נחמה והמון המון אהבה. אח לרוני עומר נימרוד ברקת ועמיחי.

איזה כיך לך איזה כיף לך איזה כיף לך
הרבה מזל טובים לך!!!!!!!!!

גם אני רוצה כבר ללדת. שבוע 33 מהיום! אין לי כבר סבלנות.
רוצה ללדת רוצה ללדת רוצה ללדת.
טוב נו, עוד קצת...........

ראשית תודה. אני רוצה להשתמש עם החותמת על בד. בלי שיירד הצבע. אפשר? עם צבע חומר להשתמש?

לגבי חותמות- אם יש לך עיצוב, ולוגו, כל חנות שעושה חותמת משרדית תעשה לך את זה בצ'יק תמורת בין 50-100 שקל (בטבריה זה 50). חותמת גומי.

לא יכולה להתאפק, גמרתי לקרוא עכשיו את סיפרה של אלונה פרנקל: נערה, בו היא מספרת על שנותיה הראשונות בארץ, בשנות החמישים
למשפחה שלה היה מפעל בבית ליצור חותמות.
יש לה שם תאור מדויק איך הם מיצרים את החותמת (עם פטנט סודי שהמציא דוד שלה, שניספה בשואה)
הספר מקסים ממש.

ממש לא מזמן נתקלתי במאמר חמוד שמדגים איך עושים חותמת ממחק: http://mairuru.blogspot.com/2009/10/how-i-carve-stamp-with-eraser.html
וחוצמזה תמיד טוב לגגל . תעשי בגוגל diy rubber stamp ותראי מה יצא...

את יכולה להכין חותמת ממחקאבל אם משפשפים אותה היא עלולה להתפורר. אם לא משפשים היא יכולה להחזיק המון המון זמן.
אפשרות אחרת היא לקנות בחנות ארטא גליון של לינולאום. זה עולה בערך 35 שח ומספיק להמון חותמות (גודל A4). מגלפים עם סכין יפנית (עם זוית של 45 מעלות) או סט גילוף.

יש איזו מישהי שקוראים לה דורית אבל היא קוראת לעצמה ברשת מקופלת היא עושה חותמות היא תוכל לעזור לך וגם אפשר לקנות חומרים בחנות ברשת שוקראים לה ארטישוק והיא שייכת ליפית אני בדיוק הזמנתי אצל המקופלת הזאת חותמת מדהימה ב200 שח לי ועוד אחת לאחיינית ב80
אם את צריכה עוד פרטים אז תגידי לי

מה פתאום ?לקום זה קשה
כמו שלאכול פיצה זה קל !

[u]אני מתקשה לקום משכיבה כשהוא עלי. זה קורה לכן גם או שזה עניין של נשים שילדו בקיסרי?[/u]
נראה לי קשור קשר הדוק עם הקיסרי.

אוי... נושא כאוב מצב הבטן...
אני כמעט 3 חודשים אחרי הלידה, ויש לי בטן של חודש רביעי. בלי להגזים.

לאחרונה התחלתי לתרגל מעט פילטיס בבית
אבל איכשהו עמוק בתוכי אני לא באמת מאמינה שאצליח להשטיח את הבטן האימתנית הזאת.

זהו. עשיתי. כמה זמן לקח לי?

לפני שבועיים/שלושה התחלתי לעשות כמה תרגילי התעמלות, בעיקר לאיזו הבטן- עשה לי נפלאות. לא יודעת למה, אבל הפסקתי. משהו שלוקח פחות מחמש דקות. אני הולכת לעשות. בי.

אני נורא מתוסכלת משרירי הבטן שהיו לי פעם ונעלמו.. אני מתקשה לקום משכיבה כשהוא עלי. זה קורה לכן גם או שזה עניין של נשים שילדו בקיסרי?

אולי זה הסתיו?
אולי זה לקום בשש וחצי בבוקר? בגלל הבית ספר של הגדולים.
אולי זה האדרנלין, שעדיין זורם בנימיי? ואז המנוחה, לא שלמה?

[u]בנתיים אנחנו עושות הליכות[/u]
גם אני בהליכות.
העניין הוא שקצב ההליכות שלי אינו כמו שהיה.
היום ראיתי אמא דתיה. והיא הלכה כל כך בקצב, התחת שלה היה רחב יותר משלי, למרות שלא הייתי בזווית של השוואה, אבל השרירים שלה עבדו על מהר. בהליכות, ואני מרבה בהן, בדרך כלל, אני עדיין בסלאוו מאוושן.
אולי זה בכלל הגיל שלי? לא נראה לי. גיל 24 סליחה 42
מכירה את עצמי חוזרת יותר מהר לעניינים, מבחינה גופנית, אחרי לידה.
אולי זה הניתוח הקיסרי?

ילדתי ב13.8
עדיין מגששת את דרכי כאם בכלל ואם לשניים בפרט.

אני שמנה נוראוזה מתסכל אותי
אני מחכה שהיא תתחיל לרוץ ואז יהיה לי יותר קל לרזות בנתיים אנחנו עושות הליכות

אני רחוקה מאוד מלהיות בכושר שהייתי פעם, או שהייתי רוצה להיות בו היום.
איך אתן?

שורשים, יציאתנו אל הים היתה ספונטנית.
בגלל זה מטריה, בגלל זה ארטיק, שאפשר רק להתגעגע לטעמו הנהדר, במקום פירות מהבית... מעין פינאלה ספונטנית לים. חוף מרדיאן המגניב. ילדים ערומים יש גם אצלינו, אבל לא אימהות ערומות...
[u]יש שם מלא תינוקות וילדים ערומים וגם אמהות[/u]- תראי כמה קל להוציא דברים מהקשרם...
גם את כמובן מוזמנת להציג את עצמך בדף המפגשים הוירטואלי שלנו, שרק ימים יגידו לאן הוא יתפתח...

[u](האם עדיין נחשב קיץ? לפי מזג האוויר בחוץ בוודאי שכן...)[/u]
בטח קיץ. ברוכה הבאה.

איזה דף מקסים

הי כל הריון -
קודם כל מזל טוב!
ראיתי את מה שכתבת בדף ילדנו בקיץ 09" ורציתי לספר שאנחנו היינו בחוף הבונים במפרץ שקוראים לו "חוף התינוקות". זה מפרץ או שניים צפונה מהמפרץ הראשי מול בקתת השומרים. המים רדודים, יש שם מלא תינוקות וילדים ערומים וגם אמהות מניקות על החוף :-)
לפחות כך היה כשהיינו עם הבן שלנו בגיל חודשיים. אולי יהיה לכם כיף לבקר שם בהמשך

כל הריון - אנחנו הייו בחוף הבונים במפרץ שקוראים לו "חוף התינוקות". זה מפרץ או שניים צפונה מהמפרץ הראשי מול בקתת השומרים. המים רדודים, יש שם מלא תינוקות וילדים ערומים וגם אמהות מניקות על החוף :-)
לפחות כך היה כשהיינו עם הבן שלנו בגיל חודשיים. אולי יהיה לכם כיף לבקר שם בהמשך

ילדתי בעיצומו של הקיץ - 29.7.09
את נבו, המכונה על ידי בני הבית 'סופר-בייבי'

אנחנו באביחיל, ליד נתניה.

[list=1]
[*] 8.09 דניאל יובל (בן :-) )
[/list]
קונטיקט, ארה"ב.
מחרתיים כבר מחליף בית ומדינה.

אתמול היינו בים.
נכנסנו למים לסירוגין- כשבתי במים- אני עם תינוק. כשאני במים- בתי עם תינוק
לקחנו איתנו מטריה נגד השמש- המטריה כל הזמן עפה,
מתוך המים ראיתי, שמתארגנת לה שמשיית מצילים- בזכות בתי השאפה,
שנשאלה, אם היא האמא של הבכיין,
מה שהפך אותי מייד לסבתא מניקה- קולית , שחבל על הזמן.
ברגע, שגיבור הים הבין, שאנחנו בדרך הביתה- התחיל כל הכיף-
כנראה שגיל חודשיים קצת מוקדם בשביל-
לתפוס גלים ולהשתזף...

מזל טוב!!! לא ידעתי שזו את...
כן, גם לנו מגיע - ענבר הגיעה אלינו ב-9/9
|תינוק|

ילדתי את יואב ב-10.6.09 בירושלים.
הספקנו כבר ללכת איתו ל-3 חתונות הקיץ :-)

מתפקדת - 19 לספטמבר ב- 00:15.
(האם עדיין נחשב קיץ? לפי מזג האוויר בחוץ בוודאי שכן...).

[u]מתי כדאי להתחיל ללכת לבריכה?[/u]
[po]תינוקות ומים[/po], ויפה שעה אחת קודם.
בתי בגיל 3 חודשים, בני בגיל 3 שבועות.

לפלוני אלמונית, מעניין למה את פלונית כאן.
אני מקווה שאת מחזיקה מעמעד.
תספרי מה עובר עליכן...

[u]היום אנחנו בני חודשיים!!! איזה כיף. תודה גדולה.[/u]

היום אנחנו בני חודשיים!!! איזה כיף. תודה גדולה.

פלונית, בהצלחה לשתיכן. חבל שחופשת הלידה שלך לא ארוכה יותר...

[list=1]
[*] 6 ילדתי בת מתוקה.
[/list]
היום מסתיימת לה חופשת הלידה והיא מצטרפת לפעוטון.
בעצם בהסתגלות מאתמול- מה שאומר שהייתה שעתיים ולא אכלה, והיום היא כבר מ-8 שם ועוד לא אכלה....
מחר אני מתחילה לעבוד....
היא כזאת מהממת, מתחילה לקבל אופי ולהראות לנו איזה בנאדם היא. כ"כ קשה לעזוב.....

מתי כדאי להתחיל ללכת לבריכה?

[u]בואו באמת ניפגש[/u]

[u]חיפה... תל אביב... ירושליים...[/u]
טיפה רחוק. נתחיל פה, ונראה מתי ניפגש...
גם אני תמפקדת 13.8 18.50 חיפה

ראיתי את המשפט הזה כבר מזמן, וזה מאד נגע בי
_היום, כשאני בהריון, ומבינה את הקשר בין תינוקי ובין אדם מבוגר, או זקן, או בגיל ההתבגרות, אני מבינה שלא תינוק אני מביאה לעולם אלא, אדם.
פחדים מכל כיוון, מאיימים כל הזמן._
ועכשיו נתקלתי בפוסט הזה שוב, ושוב המשפט מדהים אותי שאת מביאה אדם ולא רק תינוק, והפחדים מכל כיוון.
_לפני חודש ושלושה ימים ילדתי (בניתוח קיסרי) את בני הרביעי. והמתוק והחמוד והכי בעולם בובי...
אני מאוהבת... ממש טיפשעשרה..._
מזל טוב {@ איזה קסם

מתפקדת
ילדתי ב-19.8

למה וירטואלי בואו באמת ניפגש

לפני חודש ושלושה ימים ילדתי (בניתוח קיסרי) את בני הרביעי. והמתוק והחמוד והכי בעולם בובי...
אני מאוהבת... ממש טיפשעשרה...
סיפור ההריון ושיפוץ הבית לקראת... מתואר בדף [po]כל הריון הוא התחלה[/po]
תגידו לי מזל טוב.

אני מסתובבת ברחוב, ומרגישה, שהמון נשים ילדו בקיץ הזה.
גם כאן יש הרבה אמהות קיץ חדשות.
חיפה... תל אביב... ירושליים... דף מפגשים וירטואלי.
מי מעוניינת להצטרף?

מזל טוב
כמה חיכיתי לשמוע ממך!!!

מזל טוב יקרה, איזה כייף לשמוע שאת כבר התאוששת!!!
שתיהיה לך שנה טובה @}לכל המשפחה |תמר|

הי תודה שכתבת לי- האם תוכלי לספר לי קצת על הלידה?
אולי במייל- יש לי אישה בת 41 מאוד מודאגת בהריון ראשון אשמח שתשמע סיפור מעצים כי היא טוענת שכל הסיפורים שאני מביאה הן של נשים צעירות יותר.
אנא כתבי לי
[email protected]
תודה איטל

הי
לדעתי יש בשילב וחנויוץ דומות מזרני פלסטיק קטנים להחתלה, פעם היה גם בצורה של עגלת אמבטיה.
או שתבקשי מזרון במידות אלו
או שתחתכי מתוך חתיכה עבה של פלציב (אני לא יודעת לגבי בטיחות העניין)

אז לא ילדתי בתאריך המשוער.
מעניין מתי כן אלד?...
אנשים לא מאמינים שאני כבר בסוף ההריון. הבטן שלי קטנה, למרות שבעיניי בהריון הזה כל ההריון מתרכז בבטן. וכמובן גם בתחת, אבל אותו לא אני היא שרואה.

חתכתי את הירקות שהיו.
חתכתי את השניצלים.
מחר אני אשים במחבת גדולה.
אז התפניתי לשחק עם וילון.
חבל שלא עשיתי את האוכל הרבה הרבה יותר מוקדם.
פשוט לא הצלחתי להתאפס על עצמי קודם.

האמת היא שהכי מעניין אותי עדיין השיפוץ המגניב שעשינו בבית, אבל בכל זאת הילדים קצת רעבים.
מאז שאני זוכרת את עצמי, והרי ידוע שכל לידה מרופפת קצת את הזיכרון- אני מכינה את ארוחת הצהריים בערב, בלילה- ורק לא בבוקר, שלפני ארוחת הצהריים-
אני מקווה שמצליחים להבין שאני עומדת כרגע בפני שני אתגרים- האחד ללדת, והשני לארגן איזה צהריים למחר-
ומה יותר מעסיק אותי???
ניחשתם נכון- ארוחת הצהריים.
אז המרכיבים שיש לי דווקא לא רעים,
יש לי שניצל, פטריות, נבטים, כרוב
מה חסר לי- סבלנות לכל הפצ'קריי, גזר, אפונה, ובצל ירוק
בכל זאת כדאי ללכת על אוכל סיני.
יאללה לעבודה!

(())

הבית עדיין במהפיכה, אבל, סיימנו את השיפוץ.
עכשיו אני אוכל, בעזרת השם, להתפנות ללידה. התאריך המשוער- 8.8
השיפוץ נעשה בידי אדם, שהצליח במשך שלושה שבועות להשתלב בחן, יחד איתנו, שזה אומר משפחה של שלושה ילדים, אבא ואמא בסוף הריון- כבר מגיעה לו מדליה, לא?
הכל תוך כדי שינויים, שנובעים מהבנות שנעשות ברגע האמת- פשוט בחור חמד.
אשמח להמליץ בחום.
חוץ מזה הבית יצא מהמם.
עדיין אשמח לקבל ממי שקוראת כאן אנרגיות של סדר וארגון, כי עדיין נשאר לארגן הרבה הרבה דברים...

אני מהמחשב של בן הזוג.
הצימר כבר עומד על תילו.
מהמם.
נותרו עדיין עוד הרבה פרטים קטנים, שפחות מתגמלים, כביכול, אבל לא פחות חשובים.
אם מישהו קורא- אנא- המשיכו לשלוח לי אנרגיות חיובית של ארגון, הרמוניה וסדר.
תודה.
בנינו- (לצערי, לא אני בניתי בפועל) ארונות בגדים מתחת למיטות של הילדים, בוידם קטן מתחת למיטה שלי ושל בן הזוג... ...
אני ממעטת בתיאורים, כדי לאגור את האנרגיות להמשך הדרך.
בסוף- אם הכל ממשיך כשם שהיה עד עתה - אמליץ בחום על הבחור שאחראי לכל אלו, אצלי בבית. בבית חלומותיי...
ולנסות לזכור לשלוח אנרגיות של סדר, ארגון והרמוניה. תודה.

אה, כן, וננתק את המחשב, אז לא יהיה לי אינטרנט כמה ימים....